קדם אוסקר 2003

איזה כיף, אוסקרים!
הימורים, ספקולציות,
קמפיינים, תככים! כיף,
אבל מעייף. אין ספק,
החודשים האחרונים היו
ארוכים מדי. אני לא יודע
של מי היה הרעיון להקדים
את טקס האוסקר בחודש החל מהשנה הבאה, אבל מגיעים לו פרחים. מה הרעיון בחלוקת פרסים על השנה הקודמת, כשרבע מהשנה הנוכחית כבר מאחורינו? ולמה 'שיקגו' עשוי לקבל את פרס הסרט הטוב של 2002 כש-99.9 אחוז מהצופים בו עשו זאת ב-2003? ומישהו עדיין חושב שהסרטים הזוכים זוכים משום שהם הסרטים הטובים ביותר? בטח שלא. אבל זה לא משנה – זה רק ספורט.

בשנה שעברה היו שהתעצבנו עלי על שזלזלתי בסיכוייה של האלי ברי לזכות בפרס. בצדק. נוסטרדמוס אני לא, אפילו לא גיא פינס, כך שאין להתייחס לדעות המובאות כאן כאל נבואות. אני לא יודע מה הולך לקרות, אני יכול רק לתת הערכות בהתבסס על הבאאז הנוכחי. אולי אני טועה. וטוב שכך, אחרת היה יוצא כל הכיף מתחרות האוסקימורון נושאת הפרסים.

הסרט הטוב ביותר

באמת שלא נעים לי להרוס את המתח מראש. הייתי שמח להגיד שהשנה הכל פתוח ושכל קול קובע. אבל, לצערי, זה לא המצב. אם אתם רוצים לראות את טקס האוסקר ולא מעונינים לקרוא ספוילרים, תפסיקו לקרוא כבר עכשיו: 'שיקגו' הולך לנצח, וזאת תהיה ההפתעה הצפויה ביותר בתולדות האוסקר. זה מפתיע משום ש'שיקגו' הוא בעצם לא סרט אוסקר אופייני: הוא קליל וכיפי, לא סוחט-דמעות, לא נושא מסר הומניטרי חשוב, וראסל קרואו לא משתתף בו. שלא להזכיר את העובדה הפשוטה שמדובר במיוזיקל, ובפעם האחרונה שמיוזיקל זכה באוסקר, רנה זלווגר עוד לא נולדה. אבל פעם זה פעם, והיום זה היום, והיום, לפי כל הסימנים האפשריים, 'שיקגו' מוביל: הוא מצליח מאוד מסחרית (100 מיליון דולר בארה"ב עד כה); הוא זכה כבר בגלובוס הזהב ובפרסי איגודי המפיקים והבמאים – שלושת הפרסים שנחשבים לנביאי האוסקר האמינים ביותר; והוא מועמד לאוסקר ב-13 קטגוריות, יותר מכל סרט אחר השנה. זכייה של כל סרט מלבד 'שיקגו' תהיה הפתעה גדולה.

בתחילת המרוץ נדמה היה שהמתחרה העיקרי של 'שיקגו' יהיה 'השעות', הדרמה הרב-תקופתית בהשתתפות ניקול קידמן, ג'וליאן מור ומריל סטריפ (אצלנו החל מהשבוע הבא). אבל, למרות שגם הסרט הזה זכה כבר במספר פרסים, הוא כמעט שלא הצליח מסחרית. נראה שהוא דכאוני מדי, צ'יק פליקי מדי ולסבי מדי.

'כנופיות ניו יורק' קיבל בוחטה של מועמדויות, אבל נמצא כאן רק מפאת הכבוד כלפי הבמאי, מרטין סקורסזה. הביקורות עליו לא היו מזהירות (ובצדק, יש לומר), והוא לא זכה בשום פרס חשוב. לא ברור מי בעצם אוהב אותו, חוץ מטווידלדי.

בשנה שעברה 'שר הטבעות' היה מתחרה רציני על הפרס. השנה, איך לומר בעדינות, הוא לא. הרמז הבולט ביותר לכך הוא שלמרות שהסרט זכה למועמדות (ולחמש מועמדויות "טכניות" נוספות), הבמאי – פיטר ג'קסון – לא מועמד. וחוץ מזה, הוא סרט פנטזיה, והוא סרט בלי התחלה ובלי סוף. אולי בשנה הבאה.

מה שמשאיר את 'הפסנתרן'. סרט שבראיה היסטורית נדמה שלא יכול להפסיד: הוא בוים על ידי אחד הבמאים הגדולים כיום (שעדיין לא זכה באף אוסקר), זכה בגרסאות הצרפתיות והבריטיות של האוסקר, ואוחז בנשק יום הדין: הוא עוסק בשואה. וסרטי שואה פשוט לא מפסידים באוסקר. תשאלו את שפילברג, את רוברטו בניני או כל קולנוען דוקומנטרי בעשור האחרון. הייתכן כי מצפונם של חברי האקדמיה (שבהם גם אחוז לא מבוטל של יהודים) ירשה להם להצביע למשהו בלתי-חשוב כמו 'שיקגו', ולא לסרט רציני המבוסס על סיפור אמיתי מזעזע כמו 'הפסנתרן'?

אלא של'פסנתרן' יש גם בעיה גדולה: הבמאי. רומן פולנסקי הוא לא רק במאי דגול, הוא גם פדופיל מורשע, שהעדיף לברוח מארה"ב ולא להיכנס לכלא לאחר שהורשע בבעילת קטינה ב-1978. זאת גם הסיבה שהוא לא יהיה נוכח בטקס. בחודש האחרון, במסגרת קמפיין האוסקר של 'הפסנתרן', הופיעה בפומבי סמנתה גיימר, קרבנו של פולנסקי (שהיתה בת 13 בזמן המעשה), הצהירה שהיא סלחה לו מזמן והפצירה בבוחרים לעשות הפרדה בין האמן לבין יצירתו, ולא לתת ליחסם ליוצר להפריע להם לבחור בסרט הטוב ביותר. אם מספיק חברי אקדמיה שוכנעו – וזה בכלל לא בטוח – 'הפסנתרן' הוא הסרט היחיד שיוכל לנצח את 'שיקגו'.

הבמאי הטוב ביותר

אפילו אם 'הפסנתרן יעשה את הבלתי צפוי ויזכה בפרס הסרט הטוב ביותר, קשה מאוד להאמין שהאקדמיה תעניק פרס לפולנסקי עצמו. ולמה להם? יש להם הזדמנות לכבד עוד קולנוען דגול שלא זכה עדיין לכבוד – מרטין סקורסזה. אף אחד לא חושב ש'כנופיות ניו יורק' הוא סרטו הטוב ביותר של סקורסזה. אם הוא יזכה, זה יהיה על 'נהג מונית' ו'השור הזועם'. 'כנופיות' הוא רק התירוץ.

המתחרה העיקרי של האזרח הותיק סקורסזה הוא העולל רוב מרשל, ש'שיקגו' הוא סרטו הראשון. אבל "הסרט הטוב ביותר" ו"הבמאי הטוב ביותר" בדרך כלל הולכים ביחד, ובפרס הסרט אין ל'שיקגו' מתחרים, כאמור. סטיבן דלדרי לא זכה עדיין באף פרס (!) על בימוי 'השעות', והמועמדות של פדרו אלמדובר על 'דבר אליה' היא פרס בפני עצמו (ופרס מכובד ביותר – נדיר מאוד שסרט לא-אמריקני מקבל מועמדות בקטגוריה כזו). שהוא גם יזכה? הגזמתם.

השחקן הטוב ביותר

יותר מבכל קטגוריה אחרת, כאן האקדמיה בחרה נכון. לא משנה מי מחמשת המועמדים יזכה – מגיע לו. אדריאן ברודי קורע לבבות ב'הפסנתרן'; ניקולס קייג', אחרי שנים של סרטי זבל, הזכיר לכולם שהוא בעצם שחקן מעולה בתפקיד התאומים ב'אדפטיישן'; ומייקל קיין זכה גם הוא להרבה הערכה על 'האמריקאי השקט'. אבל גם כאן, נראה שהקרב מצטמצם לאחד-על-אחד: דניאל דיי-לואיס נגד ג'ק ניקולסון. דיי-לואיס היה הדבר היחיד ב'כנופיות ניו יורק' שעליו גם שונאי הסרט הסכימו שהיה מצוין (בזכות, או למרות, השפם המגוחך שלו). ניקולסון לקח ב'אודות שמידט' תפקיד שהוא ההפך המוחלט מתדמית המטורף הרגילה שלו, וביצע אותו באמינות ראויה לציון. אם הוא יזכה, זה יהיה האוסקר הרביעי שלו – שיא של כל הזמנים של זכיות לשחקן אחד. אבל בינתיים, לפי מניין הפרסים המוקדמים, דיי-ברור שדיי-לואיס מוביל.

שחקן המשנה הטוב ביותר

לא ברור לי מה כולם מוצאים בכריס קופר מ'אדפטיישן'. נכון, הוא מדבר במבטא משונה וחסרות לו שיניים, אבל זה לא שחסרה לו תחרות: ג'ון סי. ריילי השתתף בהמון תפקידים טובים לאחרונה, והתפקיד שלו כאיש הבלתי נראה ב'שיקגו' חמוד מאוד; פול ניומן היה אחת מנקודות האור בשעמום של 'הדרך לפרדישן'; כריסטופר ווקן היה מוצלח כהרגלו ב'תפוס אותי אם תוכל'; את 'השעות' עוד לא ראיתי, אבל כמה רע אד האריס כבר יכול להיות? אבל אני לא אחד שיתווכח עם ההמון, ואם כולם אומרים שכריס קופר הוא הטוב מכולם, עד כדי כך שהוא זוכה כמעט בכל פרס אפשרי – אז זה בטח מגיע לו, והוא בטח ייקח גם את האוסקר. למה לא.

השחקנית הטובה ביותר

המועמדויות לפרסי השחקניות השנה הן כאב ראש גדול. תפקידיהן של ניקול קידמן, מריל סטריפ וג'וליאן מור ב'השעות' שווים בגודלם, ובכל זאת, מישהו החליט שלניקול מגיעה מועמדות על פרס השחקנית הראשית, למור – שחקנית משנה, ולסטריפ – נאדה. אבל סטריפ את המועמדות שלה קיבלה על התפקיד המשני ב'אדפטיישן'. שלא לדבר על ג'וליאן מור, שמועמדת גם על 'השעות' וגם על 'Far From Heaven', למרות שהיתה מוותרת בשמחה על מועמדות אחת; אנשים יהססו להצביע בשבילה פעמיים, והמועמדות הכפולה מחלישה אותה בשתי החזיתות.

אז מי מרוויח מכל הבלגאן? בין השחקניות הראשיות, ניקול קידמן לקחה את ההובלה – האקדמיה עוד חייבת לה את האוסקר שנשדד ממנה בשנה שעברה. ג'וליאן מור, שזכתה ברוב הפרסים המוקדמים, היתה יכולה להיות מתחרה קשה, אבל כאמור, מועמדותה בשתי הקטגוריות מחלישה אותה. רנה זלווגר מרוויחה אמנם מההתרגשות סביב ל'שיקגו', אבל זה לא שהיא הפגינה בו משחק עילאי, וגם כישורי השירה שלה לא מי-יודע-מה. הסיכויים של סלמה האייק (על 'פרידה') ודיאן ליין (על 'בוגדת') נראים קלושים, אבל לכו תדעו – גם על האלי ברי אמרתי את אותו הדבר.

שחקנית המשנה הטובה ביותר

כאב הראש נמשך: שתי נציגות מ'שיקגו' הגיעו לקטגוריה הזאת. קווין לאטיפה (הנציגה השחורה היחידה בין כל המועמדים לפרסי השחקנים השנה, אחרי שבשנה שעברה שחור היה הצבע השליט) מועמדת בפעם הראשונה, על תפקיד שכולל שני משפטים ושיר. קתרין זטה-ג'ונס, שהתפקיד שלה ב'שיקגו' הרבה יותר מרכזי ומרשים, ממש לא היתה צריכה את המועמדות של לאטיפה: המועמדות הכפולה מפצלת את קולות חובבי 'שיקגו' ומחלישה במשהו את הסיכויים של זטה-ג'ונס (ללאטיפה לא היה סיכוי ממילא). זטה-ג'ונס זקוקה לכל קול כדי לגבור על מריל סטריפ, המועמדת השנה בפעם המיליון וחמש. גם קאת'י בייטס לא קוטלת קנים (ואם לא מכל סיבה אחרת, מגיע לה בשביל 'אודות שמידט' אוסקר על אומץ, והמבין יבין), וג'וליאן מור, כרגיל, היתה מתחרה רצינית עוד יותר אם לא היתה צריכה להתחרות גם נגד עצמה. קשה לקבוע מי מכל אלה מובילה, אבל אם תעקמו לי את היד, אני אצביע למרות הכל על זטה-ג'ונס.

תסריט

חריגות מסוימות בהגדרת "תסריט מקורי" ו"תסריט מעובד מחומר קודם" היו באוסקר מאז ומתמיד, אבל השנה זה כבר נהיה מגוחך. ניה וארדלוס ו'החתונה היוונית' שלה מועמדות על "התסריט המקורי הטוב ביותר", למרות שלא סוד גדול הוא שהסרט מבוסס על הצגת יחיד של וארדלוס. 'כנופיות ניו יורק' מועמד גם הוא לפרס התסריט המקורי, למרות שהוא מבוסס על ספר, ולעומתם, 'אדפטיישן' ("עיבוד") שהוא, למרות השם, מקורי ככל שתסריט יכול להיות, מועמד לפרס התסריט המעובד משום מה. כמות כזאת של טעויות או פרשנויות יצירתיות הפכה את כל ההפרדה בין שתי הקטגוריות לשטות גמורה. אולי פשוט נפצל את הקטגוריה לתסריטאי ולתסריטאית הטובים ביותר?

"התסריט המקורי" היא המועמדות היחידה לה זכה 'החתונה היוונית שלי'. אם האקדמיה תרצה להצדיע לסרט הכל-כך מצליח הזה, היא תאלץ לתת לו את הפרס הזה, למרות שהתסריט לא היה הצד החזק של הסרט. אם לא, טוד היינס ייקח על 'Far From Heaven'.

סרטים על סרטים ותסריטים על תסריטים הם תמיד פופולריים, לכן המועמדים המובילים בקטגורית התסריט המעובד הם כמובן צ'רלי קאופמן, התסריטאי המפורסם ביותר בעולם כרגע, ואחיו הדמיוני דונלד. הנאום של שני אלה הוא הדבר שאני הכי מצפה לו בטקס השנה (חוץ מההופעה של אמינם, אולי). אני מאוד אתאכזב אם הם יפסידו את זכות הנאום שלהם לטובת דייויד הר, התסריטאי של 'השעות'.

סרט האנימציה הטוב ביותר

'Spirited Away' של המאסטר מיאזאקי, הוא סרט האנימציה הטוב ביותר שיצא השנה. אין ממש ויכוח על זה. זה אולי הסרט שקיבל את הביקורות הטובות ביותר מכל הסרטים, אנימציה או לא, שיצאו השנה. הבעיה היחידה היא שמפאת מוזרותו, כמו גם בגלל מדיניות ההפצה הקלוקלת של דיסני, הוא לא זכה למספיק צופים בארה"ב, ואי אפשר להתרשם ממה שלא ראית. 'לילו וסטיץ" הוא סרט חביב שלא מתקרב משום בחינה לרמה של 'Spirited Away', אבל אותו כולם ראו; כנ"ל לגבי 'עידן הקרח', ולכן הם עשויים בהחלט לקחת את הפרס, בעיוות צדק בולט בחומרתו.

הרע והמכוער

פרס הראזי, לסרטים הרעים של השנה, הוכיח השנה שהוא יכול להיות פוליטי בדיוק כמו האוסקרים, כשסרטים ידועים בגריעותם כמו ‘רולרבול' ו'בליסטיק' נשארו מחוץ לרשימת המועמדים. מבין שלושת המועמדים לפרס הסרט הגרוע של השנה, שניים הוקרנו בארץ: 'מלחמת הכוכבים, פרק 2: מתקפת המשובטים' הידוע בבמאי השחקנים המשובח שלו, ו'קרוסרודס' של הכוכבת העולה בריטני ספירס. 'פינוקיו' של רוברטו בניני יגיע אלינו בקרוב, אלא שלצערנו לא נזכה לחזות בדיבוב האנגלי הנורא שהעניק לסרט את המועמדות שלו. את שני המועמדים שסוגרים את הרשימה אפשר למצוא אצלנו רק בוידאו: 'פלוטו נאש' הכושל להפליא של אדי מרפי, ו'Swept Away' בבימויו של גאי ריצ'י ובכיכובה של אשתו, מדונה.

שנאת זמרות תהווה השנה שיקול מכריע בבחירת הזוכה. קל מאוד לשנוא את בריטני ספירס, וגם את מדונה, שאחרי זכייתה בפרס ה"שחקנית הגרועה של המאה" אפשר לקבוע בוודאות שהאנטי-אקדמיה לא מחבבת אותה. כך ש'Swept Away' ו'קרוסרודס' הם המועמדים המובילים. מבין שניהם, את 'קרוסרודס' ראו בפועל הרבה יותר אנשים; ההפצה של 'Swept Away' היתה כל כך זעירה, שהיה צריך להתאמץ כדי לצפות בו. מצד שני, לגמרי לא בטוח שהמצביעים לראזי מגבילים את עצמם לסרטים שהם ראו.

השעות

השנה מבטיחים לנו שהטקס יהיה זריז ויעיל הרבה יותר מבשנים קודמות, כדי להקטין ככל האפשר את הסיכויים שלנו להירדם מול הטלוויזיה. אז מבטיחים. את אותו הדבר מבטיחים לנו בכל שנה, ובכל שנה הטקס מתארך לממדים מפלצתיים. אחרי שב-1999 וב-2000 טקסי האוסקר נמשכו כל אחד קצת מעל 4 שעות, ב-2001 האקדמיה לקחה את עצמה בידיים והצליחה לחלק את כל הפרסים ולשמוע את כל הנאומים תוך 3 שעות ו- 23 דקות בסך הכל – לא יותר מהאורך של 'שני הצריחים', כולל טריילרים והפסקה. אבל בדיוק כשהיה נדמה שהמצב משתנה לטובה, בא הטקס של שנת 2002, ושבר את שיא האורך של כל הזמנים: 4 שעות ו-21 דקות, רבותי. מספיק זמן כדי לראות את כל שלושת המועמדים לפרס סרט האנימציה הטוב ביותר באותה שנה (וזה בוודאי היה גם מהנה יותר).
ולמה אני מספר לכם את כל זה? זה יהיה חשוב מאוחר יותר.

ועכשיו: האוסקימורון!

אז הכל צפוי מראש? תוכיחו. כמו בכל שנה, אנחנו פותחים את תחרות ניחושי האוסקר של 'עין הדג' – האוסקימורון. הכללים פשוטים: ספרו לנו מי יזכה בעשר מקטגוריות האוסקר ובקטגורית ראזי אחת. שלושת הגולשים שינחשו נכונה יותר קטגוריות מכל האחרים יזכו במנוי ל'ענק הוידאו', בסרטי די.וי.די ובחולצות 'אוסקימורון'. גם אם אתם חסרי חוש נבואי לחלוטין, אתם עדיין עשויים לזכות ב-DVD. לא צריך להיות מומחה כדי לנחש, ולא צריך לנחש נכון בכל הקטגוריות כדי לזכות; השיא עד כה עומד על 8 ניחושים נכונים. טופס ההשתתפות נמצא כאן. זה חינם וזה יהפוך את טקס האוסקר למעניין ומותח הרבה יותר, באחריות.