שלוש שנים לאחר מכן, מה הדבר שהכי מפריע לך בבתי הקולנוע בארץ?
279 ![]() |
מחירי הכרטיסים |
78 ![]() |
המחירים במזנון |
28 ![]() |
איכות האולמות |
28 ![]() |
ההפסקה |
72 ![]() |
האידיוטים בשורה מאחורה |
38 ![]() |
פלאפונים |
68 ![]() |
סאונד לקוי ובעיות טכניות |
65 ![]() |
פרסומות |
38 ![]() |
זאב רווח |
מספר מצביעים: 694
שלוש שנים אחרי?
(וואו, כמה שאני מרגישה זקנה!)
הפרסומות, הפרסומות.
על מחירי הכרטיסים קשה לי להתבכיין. מה שפעם היה הדבר שגרם לי כמעט ולא להגיע לקולנוע, (זה, ועצלנות כרונית) כבר לא רלוונטי היום, כשכרטיס עולה חצי-מחיר-בהצגת-חוגר.
עם איכות בתי הקולנוע אין לי שום בעיה, באידיוטים אני כמעט ולא נתקלת, וגם צילצולי סלולרים מטרידים לא יוצא לי לשמוע. ייתכן שמדובר בעובדה שבדרך כלל אני מגיעה לסרטים בשעות לא לגמרי קונבנציונליות, אבל אני אתן את הקרדיט לקהל הישראלי שהתבגר.
אבל הפרסומות?
רבאק, בטלויזיה אני לפחות יכולה להעביר ערוץ, או ללכת לשירותים, או להכין סלט או סתם להתעלם באלגנטיות.
בקולנוע לא.
ומילא אם היה מדובר בפרסומות מגניבות, כמו שהיו פעם, לפני היות הערוץ המסחרי. אבל היום זה סתם מעיק.
ולתוהים, גם פירסום השעות של "עכשיו מתחילות פרסומות, עכשיו מתחיל הסרט" באולמות גלובוס, לא מתגלה כאמין במיוחד.
_________
העלמה עפרונית, ותחילתה של חופשה מופלאה.
מתי עם ישראל ילמד מההיסטוריה, מתי?!
בכל מקרה, מוצדקים או לא מוצדקים – הסיבה שהפסקתי כמעט לגמרי ללכת לקולנוע בגללה, היא מחירי הכרטיסים. מוציא לי את החשק לדעת שאני הולך להוציא 33 שקל (לא כולל פו"ש – פופקורן ושתיה) על קולנוע. עובדה זאת, מאוד מצערת אותי, מכיוון שאני חובב קולנוע מושבע.
כאשר הורידו בג"ג את מחירי הכרטיסים בימי ראשון בקיץ ל19, הייתי פחות בררני לגבי סרטים. הסיבה שלא הלכתי בכל זאת להרבה סרטים, היא שהסרטים בג"ג בנס ציונה הם בד"כ לא סרטים טובים, אם בכלל מהשנה הזאת.
עוד דבר, בגלל שג"ג בנס ציונה כאלה עלובים, הסרטים היחידים שאני יכול לראות נמצאים במרחק אוטובוס. סרט+שתייה+פופקורן+כרטיס באוטובוס=62 שקל (!!!)
והחישוב של משק הבית שלי -
בקולנוע:
זוג כרטיסים – 33 לכרטיס 2X
פו"ש – נגיד 20
שמרטף – 20 לשעה 3X
חניה – (בגלובוס ובקניון אביב) – 12 (כולל שעה ראשונה חינם)
סה"כ – 158 ש"ח.
מחכים קצת ורואים בוידאו – 18 ש"ח (אם לא שוכחים להחזיר).
שאר החסרונות מפריעים יותר לבעלי מאשר לי – חוסר מקום לרגליים (וזה לא שהוא כזה גבוה), האידיוטים מהשורות שבכל האולם, הפרסומות, ההפסקה (את שני הנ"ל גם אני לא מחבבת במיוחד), הפקקים וחיפוש החניה (או התשלום עבורה), וחוסר היכולת להעביר אחורה – כל אלה גורמים לו להשאר בבית (וכתוצאה מכך – גם לי).
בקיצור – לא נראה לי שהמצב השתפר מלפני 3 שנים.
כן, אבל
איך זה קשור למחירי הכרטיסים?
מה שאמרת נכון, כמובן, אבל אם, נגיד, כל רשתות הקולנוע בארץ היו מכריזות מחר על הורדת מחירים כללית ל-20 שקל – מחיר סביר בהחלט, תסכימי איתי – עדיין, בחישוב שלך הסה"כ יירד מ-158 ל-132 ש"ח. הבדל כל כך משמעותי? לא ממש. אז, לפי הגישה הזאת, שום הוזלה לא תעזור לך. הבעיה שלך היא לא מחירי הכרטיסים.
אין בסיס להשוות יציאה לקולנוע לסרט בוידאו. את יכולה להשוות יציאה לקולנוע ליציאה למסעדה, למועדון או להצגה, וזה ייצא זול יותר בכל מקרה.
מממ...
אין בסיס?
תלוי, יש מקרים שאומרים "נלך לסרט, או למסעדה?" ואז היציאה לקולנוע היא בילוי גרידא. לעומת זאת, יש מקרים שאומרים "וואוו, החדש של טים ברטון, אתה זה אני חייב לראות!" וזה כבר מממ… זה כבר לצאת לקולנוע על מנת לראות סרט מסויים, ופה נכנס העניין של "יקר מדיי, אני אחכה לוידאו/דויד".
יש, ויש. ולכן, השוואה בין יציאה לקולנוע לבין השאלת סרט בווידאו בהחלט מתקבלת על הדעת, נראה לי.
יש משהו במה שאתה אומר
רוב ההוצאה היא המסביב – חניה ושמרטף. גם הפו"ש לא זול.
אז בוא נניח שאני הולכת לקולנוע שהחניה לא עולה בו ומביאה את אמא שלי לשמרטף – עדיין זה סכום משמעותי בהרבה מווידאו.
אז גם מצטברים הדברים המעצבנים האחרים שבסקר, כמו שכבר כתבתי, והופכים (עבורנו) את כל ההליכה לסרט לבעסה די גדולה.
ועדיין ההוצאה הכספית היא השיקול המשמעותי ביותר נגד הליכה לסרט (לעומת מסעדה – אני מוכנה לשלם שמישהו אחר יבשל וישטוף כלים…)
ואכן, בזמן האחרון לא מצאתי הרבה סרטים שיהיו שווים את הטרחה שביציאה, ואני מרבה לראות סרטים בווידאו (אם בכלל).
נו, אז אותו כנ''ל מסעדה
גם ביציאה למסעדה יש הוצאות נלוות (חניה, שמרטף וכד'). אלא שבמקום כרטיס ב-33 ש"ח ליחיד, יש ארוחה ב-50 ש"ח לכל הפחות ליחיד, וברוב המקרים יותר, הרבה יותר.
כך שעדיין, סרט, עם ההוצאות הנלוות, זול יותר מיציאה למסעדה.
אבל? ביציאה למסעדה, בדרך כלל, אין זאטוטים ואש"רים. גם פלאפונים משתדלים לכבות (ואם כבר עונים ומדברים זה לגיטימי לדבר במסעדה, בניגוד לאולם קולנוע).
הבעיה אולי איננה המחיר אלא הגישה של רוב האנשים בין יציאה לסרט לבין יציאה למסעדה. מסעדה זה בילוי "מבוגר", "תרבותי" במידה מסוימת ואילו קולנוע זה משהו פאן וזול, לצעירים.
באשר להערה שלך על זה שאת מוכנה לשלם שמישהו אחר יבשל וישטוף כלים, בשביל זה מחנכים טוב טוב את הבעל
אם עושים את זה טוב, לא צריך בכלל לשלם (ואם כן, זה לא בדיוק בכסף
)
הבעייה במסעדה איננה הזאטוטים
האש"רים והפלאפונים, אם אתה מבין את כוונתי…
זהו בדיוק.
שקולנוע נתפס בעיני כחוויה קלילה, שלא אמורה לעלות הרבה כסף וצריכה להעשות פעם בשבועיים לפחות. ההוצאה הכספית היא זו שגורמת לי לראות סרט פעם בחצי שנה (במקרה הטוב).
למסעדה אני הולכת בעיקר באירועים מיוחדים (אם לא להחשיב את זה שכל יום אני בעצם אוכלת בחוץ, אלא משהו עם תפריט ומלצר), ולכן אני מוכנה להשקיע, ושזה גם יהיה לעיתים יותר רחוקות (הסיבה כמובן, היא שבעלי מחונך היטב ומבשל ושוטף כלים
).
עדיין הליכה לקולנוע ולקיחה בווידאו נראות לי קרובות יותר מאשר אכילה בבית לעומת יציאה למסעדה, ובגלל זה ההשוואה.
אצלי ההוצאות אולי פחותות
או שאני מתייחס להוצאות הנלוות (פו"ש) כסוג של חלק מהפאן ולכן אני לא מתעצבן או משהו כשאני צריך להוציאן.
בכל אופן, לפחות מחוץ לערים הגדולות, כרטיס לרב-חן עולה כיום 29 ש"ח, פו"ש עולים נניח עוד 24 ש"ח (17 להכי גדול ועוד 7 לשתיה), בשביל להגיע לקולנוע שממוקם – כמה נח – בתחנה המרכזית (ואם נחה המוזה אז אפשר אפילו ללכת, כ-20 דקות) צריך כולה לקחת אוטובוס (4.60 ש"ח לכל כיוון ואם לא הרב חן אז הגלובוס החדש ממוקם בקניון חדש ממול והגלובוס הישן – גיל – ממוקם בקניון מרכזי אחר שאליו יותר נח להגיע דוקא עם מונית שירות שהיא זולה יותר – 3.80 ש"ח).
ולי – לטוב או לרע – אין תינוק שזקוק לבייביסיטר אז יש לי את הפריווילגיה של ללכת ללא עכבות והכנות מראש ותיאומים ורגשות אשמה.
הגענו ל-62.20 ש"ח לסרט כולל הוצאות נלוות, ליחיד.
סה"כ – לא כזה נורא.
ובגדול, בסרטים בערב/סופש הבכורה יש סיכוי/ן גדול יותר לאש"רים ופלאפונים. באמצע השבוע או ביומיות הקהל דליל יותר ורבים הסיכויים להקרנה כמעט-פרטית אפילו.
כך שהטרוניה העיקרית אצלי היא תנאי הקרנה לקויים (אין סראונד, הקרנה שיוצאת מגבולות המסך, אין פוקוס, אורות דלוקים בזמן ההקרנה וכד').
בקיצור: רוצים לצפות בסרט? צאו לפריפריה! אולמות חדשים ומעט אנשים!
אני מסכים
מה שהכי מפריע לי בקולנוע,
זה שכשאני הולך לראות את מטריקס רילודד בסינמה סיטי הסאונד נקטע פעם בכמה דקות,
או שכשאני הולך לראות את שר"ה ואנשים מהשורה האחרונה קמים הם מסתירים את התמונה.
אצלנו כרטיס קולנוע ברב חן ...
עולה 33 ש"ח
(עד ספטמבר זה היה 25 ש"ח)
באשדוד - 29 ש''ח.
גם בעפולה - 29 ש''ח
אבל מבחר הסרטים כל-כך דל שאין ברירה – חייבים לנסוע לחיפה
מקורות מהימנים מדווחים
שאנשי גלובוס גרופ המהוללים מתכננים שיפוץ יסודי בקולנוענו העלוב בנ"צ.
אולי אז לא תצטרך לנסוע לרחובות.
את ''האסונות של נינה'' ראיתי בנ''צ,
אחרי כמה שנים טובות שלא יצא לי לראות שם סרט (אולי אחרי שראיתי במו עיניי עכבר מת שמצאו עובדי המזנון), ולא זכור לי שסבלתי במיוחד.
מצד שני, ייתכן שסרטים עתירי אפקטים הדורשים מסכי ענק, רמקולים משובחים וחתול, לא יראו טוב באולמות הלא כל כך גדולים הנ"ל.
שלוש שנים עברו
ואני עדיין לא מבין מה יש לכם נגד הפסקות באמצע הסרט
יש שלפוחיות רגישות
יש קיבות רעבות
ויש שרירים שצריך למתוח
אז שלוש דקות הפסקה.. ביג דיל
אז אל תצביע לאפשרות הזו.
פתרון קל מדי
מכיון שאין אפשרות לבחור "גם וגם", ויש בעיות יותר בוערות (אם כי אני מניחה ששום דבר לא בוער יותר אם צריכים שירותים באמצע הסרט, והכרטיס יכול לעלות גם 100 ש"ח…)
בשביל זה בדיוק אפשר להגיב מילולית!
הפסקה?
ההפסקה היא כנראה האפשרות היחידה בסקר שיש כאלה שרואים בה יתרון ולא חיסרון, וכמו שאמרת, הויכוחים בשאלה "הפסקה – בעד ונגד" נמשכים מאז הקמת האתר (ולפני כן). יוחד לה גם סקר משלה:
כתבה מספר 1083
תודה על הלינק
ובהזדמנות זו שאלה: איך מגיעים לרשימת הסקרים שנעשו בעין הדג ממזמן מזמן? אם רושמים "סקר" בחיפוש, לא מקבלים את כולם ומקבלים גם המון "רעש".
העינדקס
http://www.fisheye.co.il/storylist.php3?SortOrder=date&desc=1
אפשר להגיע לשם
מהמילים "כל הסקרים" ב"עינדקס". או פשוט כאן:
http://www.fisheye.co.il/storylist.php3?special=1&desc=1
סליחה שרציתי לפתוח בדיון
מר אני-חושב-שהפסקות-זה-רע-וכל-מי-שחושב-שלא-כמוני-טועה
דיברת אלי?
התבלבלת, לי קוראים מר פיש.
ההערה שלי היתה בדיחה, בוודאי שלא היתה פה כוונה לחסום את הדיון ואני מתנצל אם נפגעת. מצד שני, לא הבעתי בהערה הזאת שום דיעה בעד או נגד הפסקות, אז בעצם לא יכול להיות שב"אני-חושב-שהפסקות-זה-רע…" התכוונת אלי.
יחד עם זאת, הדיון בעד ונגד הפסקות חזר כבר פעמים רבות
בהרבה מקומות אחרים באתר, (לאחד מהם לינקקתי למעלה) ואם הקשבת לאחד הדיונים האלה אתה בטח כבר מבין מה יש "לכם" נגד הפסקות.
נסה שבע עד עשר דקות
ונסה מקרינים מוכשרים שחותכים לנו דקה מאמצע הסרט, בד"כ בדיאלוג סלאש סצינה הכי חשובה.
כבר נגמרו הרעיונות לסקרים חדשים?
האמת, מחירי הכרטיסים יחזרו תכף לקדמותם היקרה, אבל חייבים להוריד את הכובע בפני הרשתות על ההנחה הקיצית. יש לי הרגשה שמי שהצביעו לאפשרות הזו, לא הלכו להרבה סרטים השנה.
בשנים האחרונות (חוץ מבטלויזיה) ולכן הוא לא מפריע לי כמו פעם.
הסינמה סיטי הכניס לארץ סטנדרטים חדשים לגבי איכות האולמות. מנגד, את הבעיות הטכניות הם מתקשים למנוע. עוד תרומה של הס"ס היא ריבוי המקומות בהם אפשר לאכול לפני הסרט. המסעדות במקום נועדו למי שרוצה לבלוס לפני או אחרי הסרט ומכיוון שמדובר בסניפים של רשתות מזון, קשה להתלונן על המחיר. יש עוד קניונים ומרכזים מסחריים שמציבים את המסעדות קרוב לקולנוע, אבל יש גם מי שמפספסים את הפוטנציאל וחבל. למען האמת, אני כבר לא זוכר מתי בפעם האחרונה קניתי במזנון בקולנוע.
הייתי מסתדר בלי הפסקה (ובס"ס הרבה פעמים אין הפסקה), אבל אני לא הולך לסרטים לבד וכמעט תמיד אחרים צריכים לשירותים. המניעים האגואיסטיים שלי נכנעים לטובת המניעים המקבילים (וכוחות הנדנוד) של אחרים ואני לא פוסל הפסקות.
פלאפונים ואדיוטים באים לרוב ביחד. בשתי הבעיות בקושי נתקלתי בזמן האחרון, אבל עצם קיום התופעה מעצבן.
זאב רווח לא מופיע בתפקידי
נשארנו עם פרסומות. אני שונא פרסומות וכמו שעפרונית אמרה, מילא אם היו פרסומות קצת שונות ממה שיש בטלויזיה. אלא שיש את אותן פרסומות שגורמות לי להעביר ערוץ, כך שלשבת מולן עשרים דקות ומעלה בלי יכולת לראות משהו אחר, זה פשוט סיוט.
לגבי המחירים:
חברות ההפצה אמנם טיפסו על עץ גבוה כשהכריזו אי אז שהמחירים עלו בגלל התייקרות הדולר (או תירוץ דומה שאמור היה להגיד שהן משלמות יותר עבור הבאת הסרטים), אבל הן השכילו למצוא פתרונות שיקלו על העם את המצב. "גלובוס", למשל, מאפשרת כבר כמה שנים לרכוש כרטיסיה שמוזילה משמעותית את מחירי הכרטיסים. לאחרונה, בעקבות מבצע הוזלת הקיץ של "רב-חן", גם הם ("רב חן") הצטרפו למספקי הכרטיסיות. וגם לסינמה סיטי יש דיל כזה.
אז מצד אחד תבואו ותגידו שזה מקל על מי שהולך הרבה לקולנוע (כי הרי אין כרטיסיה לשניים-שלושה סרטים). אבל צריך לזכור שבניגוד לרשת "לב", שאר המפיצות מאפשרות לנצל בבת אחת כמה כרטיסים שרוצים מתוך הכרטיסיה, מה שמאפשר לחבורות של אנשים לקנות כרטיסיה כזו ולצאת לסרט-שניים-שלושה (תלוי בגודל החבורה ובמספר הסרטים בכרטיסיה – בגלובוס יש אפשרות לבחור בין שני גדלים).
גם ב- לב
יש מבצע. אתמול היינו ב"גיבור" סוף סוף, והציעו לנו מבצע מנוי ל- 6 סרטים, כשכל סרט עולה 24 ומשהו ש"ח. אני לא יודעת אם אפשר לנצל את כולם בבת אחת, אבל בפירוש נאמר שנוכל שנינו לנצל ביחד (כך שנצטרך ללכת רק ל- 3 סרטים).
הבעיה שלי היא שאני לא אוהבת את קולנוע לב דיזינגוף (מיקום קשה חניה וריח טחוב), לא אוהבת להיות כבולה לקולנוע ספציפי ודווקא אוהבת מאוד קולנועים קטנים ואינטימיים כמו "כוכב" ברמה"ש או "קולוני" מנדרין.
בקיצור – עדיף שיורידו כבר את המחירים באופן כללי, כי הם פשוט הופכים את הקולנוע לבילוי יקר מדי.
אם כבר עסקנו בנושא מחירים...
הנה משהו מוזר: אתמול בלילה (יום שישי בלילה, אם אתם מתעקשים) קנינו 8 כרטיסים לרב חן שבעת הכוכבים… במחיר של 21 ש"ח לכרטיס, כולל עמלה על הזמנה בכרטיס אשראי.
עכשיו, יש איזה מבצע בקולנוע שפספסתי? כי ברב חן ארנה (שזה גם שייך לאותה הרשת, וגם נמצא בהרצליה) המחירים היו רגילים לחלוטין.
אולי זה מבצע של הקניון
ולא של רשת רב-חן? אחרי הכל לשבעת הכוכבים יש תחרות קשה ביותר עם ארנה החדש (שעוד לא ראיתי, אבל שמעתי ניסים ונפלאות)
אנשים שמאחרים לסרט
איחור מוצלח כלכך שהם מגיעים כבר אחרי הפרסומות והטריילים והפרסומות שוב פעם… ומשום מה זה תמיד האנשים שלא השתלטו עדיין על הפעלת הברכיים, ביחוד בהקשר של פעולת ה"ישיבה".
ברר.
''אנחנו באמצע הסרט''
אין לי בעיה עם פרסומות באמצע הסרט…
אבל רק שיהיה בהם טיפה (לא יותר) טאקט..
רוצים דוגמא.. קבלו:
ראיתי את "שיקגו" בקולנוע… ומתי שמו הפסקה? באמצע אחד השירים (ולמי שמתעקש: באמצע השיר "רוקסי").. פה היה טאקט? חלא נראה לי
אבל הפסקה לפעמים מועילה…
למשל: כיידוע שבארה"ב אין הפסקות באמצע סרטים. אז תחשבו את עצמכם יושבים בסרט של כ-3 שעות (לדוגמא: טיטאניק או שרי הטבעות למינהם) ובא לכם פיפי, אך – אוי חבל, אין הפסקה. למה? כי אנחנו בארה"ב.
ונעבור לישראל. ברוב המקרים, לא כמו ב"שיקגו", הקולנוע שם הפסקה במקומות דווקא טובים. אבל לפעמים לקולנוע אין טאקט והוא שם הפסקה במקומות שההפסקה לא הייתה אמורה להיות שם
אז הפסקה זה דבר טוב, רק אם יש לה טאקט….
הבעיה היא
שאי אפשר לדעת מראש מתי הפסקה באה במקום טוב ומתי לא (חוץ משני מקרים: 'מטריקס Reloaded' ו'שר הטבעות: שני הצריחים', שבהם לא רק שהיתה הפסקה במקום "הנכון", היא גם באה עם כתובית יפה שלא הרסה את החזרה לסרט).
בעיות טכניות, ללא ספק.
למעט רשת "רב-חן" שם ההקרנה היא באמת משובחת, בכל שאר בתי הקולנוע (וגם בסינמה סיטי) יש תמיד בעיות עם הפוקוס (שהוא תמיד ממש ליד הפוקוס הרצוי, אבל לא בדיוק) ובטח ובטח שבעיות עם הסאונד שמאד מרמזות על הכשרה לא מתאימה (אם בכלל) של המקרינים.
וסינמה סיטי שולטים בגדול בענין הזה.
בעיות טכניות, ללא ספק.
מסכים עם כל מילה.
אין לי בעיה עם מחיר הכרטיסים (אני גם מוכן לשלם תמורת הורדת שירים באינטרנט),
אבל כן יש לי בעיה כשאני לא מקבל תמורה לכסף שלי.
ולכן "בעיות טכניות" לוקח בגדול.
פרסומות
מעצבן, מיותר, פאנטה.
כל מילה מיותרת.
היות ואין את אופציית
"ביקורות הקולנוע של וואלה על כל תגובותיהן" בחרתי באידיוטים המתוקים ששורקים כל פעם שמושא הערצתם נכנס לפריים, יורקים פופקורן ואחר כך חוזרים הביתה, נכנסים למחשב ומגיבים לביקורות הקולנוע של וואלה.
אחחח… ירדה לי אבן מהלב.
היות ואין את אופציית
זה לא רק אלה שמגיבים על הביקורת אלה גם הביקורת בעצמה!
אחת הסיבות שכל כך שמחתי שאחרי שנים של ביקורת קולנוע ממש לא לטעמי (בלשון המעטה) מצאתי את עין הדג
האור באפלה
הנר בהפסקת החשמל וכו'
בעיות טכניות וסאונד
בהשוואה למחירי בילויים אחרים מחוץ לבית, כמו מסעדה, מועדון, פאב או אפילו לשבת אצל חברים ולהזמין טייק אוויי, מחיר הכרטיס לא נורא גבוה.
בזמן הפרסומות המשמימות אפשר להתלחש עם מי שרואים איתו את הסרט וזה לא נחשב לגסות רוח או הפרעה כי רבאק, כולה פרסומות. מה גם שמדי פעם יש איזה פרסומת נחמדה. וזה גם עובר ועד סוף הסרט כבר לא נשאר מזה הרבה בזכרון.
אבל האיכות הטכנית והסאנד, במקרים שבהם הם מעאפנים, מלווים את הצופה האומלל לאורך כל הסרט ומביאים לו אותה בקטנה. כמו עינוי סיני. טיפה. ועוד טיפה. ועוד אחת. וחוזר חלילה.
וזאב רווח, לסיום, דווקא שיפר את דרכיו – ראה בית"ר פרובאנס. מה שאומר שאפילו זאב רווח הוא כבר לא האופציה הזאב רווחית.
האפשרות החסרה פה היא איכות ההקרנה
ז"א כל הפעמים שהסרט מתוח לרוחב או לאורך, נמצא בחציו על הקיר, בלי סאונד, מתחיל כשיש אורות על הווילון וכד'.
-האשף הדגול
זה לא נכלל בבעיות טכניות?
כל כך קשה להחליט.....
המחירים, הפלאפונים, האדיוטים….
מכיוון שבחלק מהמטרדים (להלן השניים האחרונים) ניתן לשלוט ע"י בחירת שעות הקרנה ביזאריות ואולמות מסויימים, הרי שהמחירים נשארים המועקה העיקרית.
יועבר "יום ראשון הגדול" לכל השבוע!
הפלאפונים.
מכה הקיימת אצל כלל עם ישראל שמתבלטת במיוחד במקומות סגורים כמו אוטובוסים ובתי קולנוע. כותב מוכשר כדורון רוזנבלום היה יכול לכתוב מאמר שלם על ה'ביחד' הישראלי שמתבטא בעניין הפלאפונים בגילגולו העכשווי.
והפסקות הן לא בעייה. חוסר ההפסקות ההולך וגובר בבתי הקולנוע הוא הבעייה.
תודה!
חשבתי כבר שאני הפראיירית היחידה שעוד סובלת מפלאפונים מחוצפים בקולנוע וכל השאר מצאו איזה אולם ו/או שעות שהמכשיר הנורא מתבטל בהם…
זכורה לי במיוחד החויה מ"הצלצול" (אירוני קצת, לא?) שבו שילוב מנצח של "האדיוטים" ו"הפלאפונים" פשוט הרסו לי כל סיכוי לפחד (=להינות) מהסרט, שבפני עצמו היה נחמד. כמובן שגם בסרטים אחרים שראיתי השנה נהנתי משלל גווניהם של אורות הפלאפון של אלו שחייבים, ממש חייבים, לדעת את השעה באמצע הסרט ולהוציא אותי מהפוקוס.
מה עם הליזרים?
אני לא זוכר אפילו סרט אחד שהייתי בו ושלא היה בו איזה אדיוט אחד ששם את הנקודה האדומה המעצבנת באף של אחת הדמויות. למעשה אף הגדילו!! הם התחילו להביא גם אור כחול!
מוזר, אני לא זוכרת אפילו אחד...
וחבל, יכלו להיות קטעים…
איפה אתה רואה סרטים?
אני אף פעם לא ראיתי שמישהו עשה את זה (חוץ מבסיינפלד, כמובן).
ברב חן בראשל''צ עושים את זה
לא על בסיס קבוע, אבל זכורות לי כמה פעמים שזה כבר קרה, ואני מתאר לעצמי שזה לא מנהג מקומי.
כנ''ל רב-חן קניון איילון..
אבל פעם הסדרן תפס את אלה שעשו את זה והעיף אותם. and there was much rejoycing.
בכל שנות צפיית הסרטים שלי
לא זכור לי שראיתי אף פעם סדרן מעיף מישהו. וחבל. הייתי רוצה לראות את זה פעם.
הם אף-פעם לא יעיפו מישהו בעצמם..
בדרך כלל הם הולכים לשניה וחוזרים עם מישהו עם חליפה טיפה מקומטת ועניבה ונותנים להם לעשות את העבודה. רק חבל שזה באמצע סרט..
נו באמת!
כמה כבר עולה להתקין בכל אולם כסאות כאלו שכאשר מישהו מפריע אז נציג הקולנוע / סדרן לוחץ על כפתור, הכסא ויושבו מועף למעלה, או, יותר טוב, נפתח תחתיו צוהר והיושב מועף למטה – אם הוא יועף למעלה הוא יסתיר את המסך.
השליכוהו לבור!
אני תומך נלהב של כיסא הקולנוע החשמלי, אגב.
אני חושבת שהקולנוע
הוא המקום המושלם להתקין בו את מערכת הכיסאות של ד"ר איוול.
האיש בעניבה נקרא גם לפתור בעיות משמעת
באמצע הסרט! הבעיה היא שאין לו סמכות אמיתית.
ומעשה שהיה כך היה: היה לילה סגרירי… הרוח נשבה… הלכנו לראות את "המזכירה" בקולנוע לונדון (ת"א). שתי קבוצות של אנשים נכנסו באיחור של כמה דקות טובות לסרט, והופתעו למצוא אנשים אחרים במקומותיהם. מכיוון שהאולם היה מלא מפה לפה, נותרו מקומות רק בשורות 1-2. המאחרים הזמינו מקומות מראש, אך זה לא הפריע ליושבים הבלתי חוקיים להגיב במילים (חי נפשי): "לא רוצים לקום. פעם הבאה תבואו בזמן". הסרט הופסק, הסדרן נכנס, הויכוח החל, האיש בעניבה הגיע, הויכוח המשיך. בסוף, רק אחת הקבוצות פינתה את מקומה ועברה לשורה 1. הקבוצה השניה לא זזה, והסרט המשיך בלחץ הקהל.
זה המקום לפתוח במיני סקר: מי צודק לדעתכם?
המתיישבים הלא חוקיים צודקים.
הרי בעת ההזמנה אומרים להגיע רבע שעה לפני תחילת הסרט. ואם לא? אז לא ישמרו את הכרטיסים?
אז אם אחרת, תתיישב במקום שנותר פנוי ואל תפריע לאחרים עוד יותר ממה שהפרעת (בפתיחת הדלת ובנצנוץ הפנס של הסדרן). בטח ובטח אל תתחיל לריב עם אלה שתפסו לך את המקום!
מה עדיף, כמו בתאטרון או בקונצרט? שיתנו להכנס רק בהפסקה? תגיד תודה שהכניסו אותך בכלל!
——
הפניה בלשון זכר נעשית מטעמי נוחות בלבד והיא מופנית למאחר הפוטנציאלי או למקבילתו הנשית, ולא לפתית שלג…
לי יש עוד ווריאציה על הנושא הזה:
לפני מספר חודשים הלכנו לXMEN והתישבנו במקומות החוקיים לגמרי שנמכרו לנו. ועדיין, למעלה מעשרים דקות אחרי תחילת הסרט (לא הפרסומות, הסרט!) הועברנו אחר כבוד לשורה אחרת בגלל שהמערכת הושיבה אותנו בטעות במקום מיוחד לנכים שהוזמן מראש (ברור שעברנו בשקט: אנחנו גם מחונכות היטב וגם רצינו להמשיך לראות את הסרט).
לי היה נדמה שלפחות הגיע לנו פופקורן חינם. מה דעתכם?
ללא ספק.
אם כבר משלמים אקסטרה על מערכות אוטומטיות למיניהן – ועוד פר כרטיס – כדאי לפחות שהן יתפקדו בצורה משביעת רצון. (אם אכן שילמתם עבור שירותי מערכת כזו, אזי את הכסף הזה באמת יכולתם לדרוש חזרה.)
לגבי הויכוח הקודם – המאחרים צודקים.
בחווית הצפייה האולטימטיבית אף אחד לא מאחר לאולם. אפעס, קורה שאנשים מאחרים. אני לא אומר שזה בלתי-לגיטימי להחליף מקומות בתחילת הסרט למקומות לא-מאוישים. מה שהוא בהחלט לא לגיטימי זה להתווכח עם מישהו שיש לו כרטיסים עם מספרי המקומות האלה. איחור אינו מבטל את זכותם למקומות, וודאי וודאי אינו מקנה אותה לאף אחד אחר על חשבונם.
מה שכן אפשר לדעתי לקחת מההודעה של אביגיל, וזה נכון לשני הצדדים, הוא שבמקרה ומתפתח ויכוח, הצד עם השכל בראש יוותר ראשון ויישב במקומות אחרים. ויכוח על מתיישבים לא חוקיים זה לפופוליטיקה, לא לאמצע סרט.
צריך באמת להתאמץ
כדי לאחר לרוב הסרטים. אתה יכול להגיע באיחור של 20 דקות, ועדיין להספיק לראות את הלוגו של פוקס המאה ה-20, או מה שזה לא יהיה.
לדעתי, כל עוד מדובר בפרסומות וטריילרים, המאחרים צודקים וזכותם להקים את מי שהתיישבו במקומם. אם הצלחת להגיע באיחור לסרט עצמו – זאת כבר הבעיה שלך. שב בשקט ואל תפריע לכולם.
רוב הסרטים.
וגישת ה"שב בשקט" בסך הכל מקובלת עליי, אבל אני חושב שאם העניין מתנהל בסבלנות ובשקט אזי את ההפרעה לשאר הצופים ניתן להביא למינימום גם במהלך הסרט.
לא שלזכרוני איחרתי לסרט – להפך, אני זוכר לפחות פעם אחת שנאלצתי לשנע את עצמי לטובת בעלי המקום החוקיים.
לזה התכוונתי - למי שמאחר לסרט, לא לפרסומות.
ואני גם אף פעם לא משדרגת את מקומי העלוב בזמן הפרסומות, רק עם תחילת הסרט.
אז מי שמאחר חצי שעה (כלומר כמעט שעה מהזמן שאמרו לו להגיע בעת ההזמנה), שיישב איפה שנשאר פנוי!
מתיישבים בלתי חוקיים
זה לא נגד אמנת ג'נבה?
הינה עוד אנקדוטה:
לפני שבוע הלכתי עם כמה חברים ל"היו זמנים במקסיקו". באולם היו שלושים (!) ילדים שבאו ביחד. בערך חמש דקות לפני השעה הנקובה בכרטיס הם שמו לב שאף אחד לא התיישב בשורה מאחוריהם ועברו, דרך טיפוס רועש על הכסאות, לאותה שורה. נשאלת השאלה מה הם היו עושים אם בתחילת הסרט מישהו היה בא ואומר שהכסאות שלו? עוברים ביחד, 30 ילדים לשורה מקדימה תוך כדי דריכה מסיבית על אנשים בזמן שהסרט רץ? מתחילים בוויכוח רועש ואיומי שרק? מה ההיגיון החבוי בפעולה הזאת של לעבור למקומות לא שלך לפני שמתחילות הפרסומות?
אין הגיון
ילדים זה עם מטומטם.
לדעתי אתה פשוט לא מבקש מ30
ילדים לעבור מקום.
אז אני כנראה בדעת מיעוט
באופן אישי אני אף פעם לא מאחרת לסרטים, כי אין לי טלויזיה ואני רוצה להתעדכן בפרסומות…
במקרה הנ"ל ישבתי בשורה השניה, קרוב למתווכחים (שהיו אמורים לשבת בשורה שלי ותפסו מקומות 2 שורות מאחור).
אני הייתי בהלם מההתנהגות שלהם, מההתעקשות וממה שהחשבתי כחוצפה. כי כשאתה מזמין כרטיסים, אתה בד"כ עושה את זה כדי לשריין מקום ישיבה. לכן משלמים גם עמלה נוספת. מי שתפס את המקומות לא ממש יודע למה הבן אדם אחר. אולי השמרתף אחר והוא חיפש מלא זמן מקום חניה? אולי הרבה אפשרויות אחרות? סתם להרוס לו את החוויה? מי שמגיע מאוחר לסרט מבוקש צריך לשלם את המחיר, ולא מי שהזמין מראש. זו לפחות היתה המחשבה שלי והייתי בהלם מזה שהקהל לא תמך בזה (כנראה שיש הרבה בגישה שלך, שכשאת מנמקת אותה נשמעת גם הגיונית אפילו)
יש היגיון בטענה שלך
וגם בטענה השניה. אין ברירה, יש רק דרך אחת לקבוע מי צודק: מלחמה גרעינית.
אגב, לא בטוח שהמאחרים הזמינו את הכרטיסים מראש ושילמו עמלה. אולי הם עמדו בתור כמו כולם, 5 דקות לפני הסרט, ואז הלכו לאכול משהו.
הדבר הנכון היחיד לעשות עם מאחרים:
הוא לא לתת להם להיכנס, ולייבש אותם בחוץ עד ההפסקה. ובמקביל, להתחיל את האירוע בדיוק בזמן. ולא רק בבתי קולנוע, אלא גם בהצגות ובכל אירוע שבו האיחור שלהם עשוי להפריע לאלה שהגיעו בזמן. ואולי, תוך כמה שנים, יגדל פה דור של אנשים שלא יגידו לעצמם "זה במילא לא יתחיל בזמן".
הבעיה עם הגישה הזו..
היא שקולנוע הוא צורת בילוי המונית למדי, ותיאום כמות גדולה של אנשים להגיע בזמן למקום אחד (במיוחד תחת השפעת המנטאליות הישראלית) היא בלתי אפשרית למדי. זה לא שאנחנו לא רוצים להגיע בזמן. זה שאנחנו מרגישים צורך עז לרמות את עצמנו כדי לראות באמת את הסרט.
ובכלל, אם היו נותנים לגישה זו תוקף חוקי, הרי שהידע שלי בקולנוע מודרני היה מדרדר עוד יותר בגלל ההמתנה בחוץ.
אמרת, המנטאליות הישראלית.
צריך לשנות את המנטאליות הישראלית. אין סיבה לקבוע חופה ב-20:00, ולהתחיל אותה ב-21:00. זה מקרה קלאסי של ביצה ותרנגולת: הדברים לא מתחילים בזמן, כי אנשים לא מגיעים בזמן, ואנשים לא מגיעים בזמן, כי גם ככה זה לא יתחיל בזמן. ואני תמיד מגיעה בזמן, ולא מבינה למה זה לא חוקי לירות במאחרים.
________________
פרס ינתן למי שיספור כמה פעמים מופיעה המילה זמן בהודעה שלי.
אין לי זמן.
התשובה היא 6 כמובן
ומה הפרס שלי?
מנוי חינם לאתר עין הדג, כמובן.
יופי. לו את עונה.
וכשאני כותבת לך אימייל (במקום גלויה!) עם התשובה, את אומרת שאת לא מבינה על מה אני מדברת.
עכשיו לכי תוכיחי שאין לך אחות.
אז זה מה שזה היה...
אני מצטערת. אני עפר לרגלייך. אני אענה לך מיד, למרות השעה המאוחרת, והעובדה שהלכתי מאבן גבירול עד עזריאלי כשאני נועלת את סנדלי סקס והעיר הגדולה שלי.
היו זמנים
עכשיו נדמה לי שאני מתחילה להבין למה אתה מסתובב עם שעון…
לאלאלא..
אני דייקן כפייתי. השעון שם בשביל להשלים אותי (וכד'..).
האיחורים שלי הם כמעט תמיד תוצר של גורמים חיצוניים (שותפים לצפייה / אוטובוס מאחר..).
איחורים בגלל גורמים חיצוניים...
זה היה אור! זה היה אור!
(לא שאני מאשים מישהו.. חס וחלילה..)
גם האיחור שלי הוא תוצר של גורמים חיצוניים!
זה הם שמשום מה מתעקשים להתחיל דברים לפני שאני מגיעה!
ולי בכלל יש בעיה אחרת
(טוב, עוד אחת). המזכירה? והאולם היה מלא מפה לפה? תמהתני, כי כשאני ראיתי אותו, הינו אולי 5 אנשים באולם, וגם אז, אם זכור לי נכון, שנים עזבו באמצע. אכן, גדולים ההבדלים בין עיר הקודש והשפלה.
זה היה קולנוע לונדון
והוא לא כזה גדול. וזה גם היה יום ו'.
אבל האמת היא שגם אותי זה הפתיע כי הסרט הציג אז די הרבה זמן.
חוץ מזה באמת יש הבדלים. קח בחשבון שהדתיים הלאומיים המתונים בירושלים, שגם אם הם לא נמנעים מסרטים שיופיע בהם סקס בשלב מסוים, הרי שהם כן ימנעו מסרט שבמוצהר מתעסק ביחסים סאדו-מאזוכיסטים.
''לא כזה גדול'' זה אנדרסטייטמנט
קולנוע לונדון לא גדול מספיק כדי לערוך בו קון של עין הדג.
הגנים הייקים שלי מבקשים זכות דיבור
למרות שיש הגיון בטענות שלך, אני לא מקבל אותן, משום שאי אפשר להתחשב בכולם. יש שעת התחלה לסרט וכל מי שמעוניין לצפות בו, נדרש לפחות להגיע בזמן כדי שיהיה מתואם עם כולם. כמו שכתבו פה, קולנוע הוא בילוי המוני, וצריך לתאם שעת הקרנה בין הרבה אנשים. אי אפשר להתקשר לכל מי שהזמין כרטיס ולשאול אותו אם יש לו פנצ'ר – אי אפשר להתחשב בכולם – מתחשבים ברוב. מבחינתי, מי שאיחר – זאת בעיה שלו (גם אם זו לא אשמתו), הוא יפסיד את מקומו (ושיגיד תודה שנותנים לו להכנס).
אגב, להגנת הצד השני, באולמות רבים מתחילים להכניס אנשים מאוחר מידי (בהתחשב בתור לכניסה ובתור למזנון).
לייקים
תמיד יש הגיון בסיסי טוב. חבל רק שאותם אנשים בקולנוע לא התנהגו בצורה קצת יותר יקית (=מכובדת ומנומסת, נניח). נראה לי שאולי בגלל זה הייתי כ"כ בשוק וישר הייתי בצד של המאחרים שלא התלהמו והשאירו את העבודה לאיש עם העניבה.
מה לגבי צרצרים?
זה מטרד שצריך להתייחס אליו, לא?
מחירי הכרטיסים
כבר עברו שלוש שנים? איך שהזמן עובר מהר…
בסקר הקודם הצבעתי פלאפונים, כעת אפשר להגיד שהתופעה התמתנה מעט, תורתו של דרווין מוכיחה את עצמה. כעת הצבעתי למחירי הכרטיסים שבאמת מוגזמים. אין קורלציה בין המחירים למצב המשק ואני מניחה שיחד עם השתלטות ה-DVD על ביתנו אנשים הולכים פחות לקולנוע. הפעם האחרונה שלי הייתה לפני ארבעה חודשים. טוב, אבל זה גם מכיוון שאין סרט שממש מעניין אותי ולא מתחשק לבזבז 33 שקלים על סתם סרט.
אפרופו מחירים
בכתבה שקראתי בדה מרקר על התארגנותם של אולפני הסרטים במלחמה בפיראטים, אמרו שמחירי הסרטים אטרקטיביים ביותר מול מחירי הדיסקים: במחיר של כ-5 דולר אפשר לשכור סרט ב-DVD בעוד שמחירי דיסקים רבים עומדים על לא פחות מ-18 דולר.
אה, עכשיו אני מבין את ההשוואה בין תפוחים לאגסים!
אגסים נופלים רחוק מהעץ..
כמובן.
דונט שוט דה קופי-פייסט גאי!
"עדיין מוקדם מדי בכדי לקבוע האם הפצה פיראטית של סרטים באינטרנט אי פעם תגיע לממדי התופעה של החלפת קבצי מוסיקה ברשת. הבדל משמעותי אחד כבר קיים, שכן המחיר של סרטים תמיד היה זול יחסית – השכרת סרט וידיאו עולה בדרך כלל פחות מ-5 דולרים – בעוד שתעשיית המוסיקה דבקה זמן רב מדי במחיר של 18 דולר לדיסק. הבדל נוסף טמון בכך שיותר לקוחות עשויים להכיר בכך שהורדת סרטים ללא תשלום היא תופעה פסולה בניגוד להורדה פיראטית של "דוגמיות" מוסיקה."
מתוך דה-מרקר
http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml;$sessionid$BL4B3RUFQVIJHLAVAEPCGWVMCUAQKI5G?ElementId=%2Fibo%2Frepositories%2Fstories%2Fm1_2000%2Fml20031007_01.xml&origin=mercury&layer=media&layer2=&layer3=technology
אני אמרתי שזאת אשמתך?
18$ זה המחיר שבו רק מתחילים לדבר על קניית DVD, לא כולל מבצעים (שגם קיימים על דיסקים).
מה, זה שאפשר להקליט דיסקים בצורה נוחה ולכן השאלתם מעולם לא הייתה אופציה רצינית, ודיוידי לא? אפשר להקליט DVD לקלטת בלי בעיה גם עכשיו.
אני אמרתי שזאת אשמתך?
אגב, בארה"ב אפשר למצוא סרטים טובים החל מ-5 דולר (לסרטים מקוריים, לא גנובים), תלוי לאילו חנויות נכנסים ובאילו תקופות.
בדר"כ המחירים נעים סביב 15 דולר, וללהיטים החדשים שרק יצאו 15-30 דולר.
את הסרט שר הטבעות שני צריחים מכרו ברוב המקומות בסיבות 30 דולר, ואילו ברשת K-Mart אפשר היה לרכוש את אותו הסרט ב-15 דולר.
סקר מחירים יעיל וחסכוני…
הפירסומות
במיוחד שלפעמים חוזרים על כל הפירסומות פעמיים
ויוצא שהסרט מתחיל 20 דקות אחרי הזמן.
מחירים, אבל...
אבל רק בגלל הפרסומות. אני לא מבינה למה צריך לסבול כל כך הרבה פרסומות אחרי ששילמנו כבר מחיר כל כך גבוה בשביל הסרט.גם לשלם 33 שקל וגם לקבל כמות פרסומות שערוץ 2 לא היה מתבייש בה…זה מוגזם.
זאת דוגמה
למה שדיברתי עליו בהודעה הארוכה למטה.
יש כאלה שמצביעים למחירים בגלל הפרסומות.
יש כאלה שמצביעים למחירים בגלל האידיוטים בשורה מאחורה.
יש כאלה שמצביעים למחירים בגלל זאב רווח.
מותר להשמיץ קולנוע מסוים ?
כי אם כן:
בבית הקולנוע בעפולה, למשל..
אפשר לקבל תשלובת תוססת במיוחד של מרכיבי המתכון הנ"ל.
פלאפונים – בממוצע של חמש דקות זה הכל. והאדיוטים בשורה שמאחור (ולמרבית החרדה – נציג גם לידי בכסא), לא שוכחים לשתף אותנו בחווית השיחה. זה תוך כדי שכל שחקנית שנכנסת לפריים היא כוסית, שרק מחכה ל"טובה" שהאנשים הטובים באולם היו מוכנים לנדב לה..
במידה והצלחנו להגיע ביום ושעה, שבאמת זה רק אנחנו ועוד שני צופים אחרים – אז הסאונד לא תקין, ודווקא בסרט של ספילברג. :( האחראי במקום דווקא טען שהכל בסדר גמור – זה נכון, במידה שיש לך שמיעה ביונית.
אח, לגור בפרובינציה זה לא תמיד רק תענוג של דשא ירוק ושמיים כחולים.
מותר להשמיץ קולנוע מסוים ?
אכן, הביקור בקולנוע בעפולה הוא חוויה אנתרופולוגית ממדרגה ראשונה, ולמרות קרבתו הוא הוקצה מחמת מיאוס…
מחירי הכרטיסים נגד העולם
כשערכנו את הסקר הזה לראשונה (למי שלא מתמצא בהיסטוריה של האתר – זה היה הסקר הראשון בעין-הדג, ומספר המצביעים בו במשך שלושה שבועות היה פחות ממה שהסקר הזה עשה תוך פחות מ-24 שעות), זכתה, בהפרש עצום, האפשרות "מחירי הכרטיסים" ולא כל כך הבנתי למה. מחירי הכרטיסים אולי גבוהים מדי, אפשר להתווכח על זה, אבל *זה* מה שמפריע לאנשים בקולנוע?
מאז עברו שלוש שנים, כמה דברים השתנו והרבה דברים נשארו בדיוק אותו הדבר – ושוב, אנשים בוחרים, מסתבר, ב"מחירי הכרטיסים". ושוב אני תמה, בעיקר כשהסקר מגיע מיד אחרי סוף מבצעי הקיץ של רשתות הקולנוע, שהורידו את מחירי הכרטיסים באופן מאוד משמעותי. נראה כאילו האפשרות "מחירי הכרטיסים" תמיד תזכה, ובכלל לא משנה מה יהיו המחירים. בהתחלה זה אפילו עצבן אותי: "מחירי הכרטיסים" נראה לי כמו בחירה של אנשים שלא הולכים לקולנוע. קל מאוד להתלונן על מחירים גבוהים מדי, אבל מי שאוהב לראות סרטים לא ייתן לזה לעצור אותו (ובתכל'ס, לאיזה מחיר ציפיתם? אין בילוי זול יותר מקולנוע. פשוט אין). מצד שני, אידיוטים בשורה מאוחרה, בעיות בסאונד, פלאפונים ואפילו הפסקה, אלה דברים שיכולים פשוט להרוס סרט אחרי שכבר שילמתם עליו. ו*זה* מעצבן.
בקיצור, אני חושב שהבנתי את הבעיה: זה פשוט עניין של הבדלי גישות. מה האנשים שמתלוננים על מחירי הכרטיסים אומרים הוא "למה לנו לשלם 66 ש"ח על זוג כרטיסי קולנוע, כשאפשר לשכור סרט ב-15 ש"ח או לראות אותו בטלויזיה בחינם?" מה שהאנשים האלה לא מבינים הוא שלראות סרט בקולנוע – לראות סרט *כמו שצריך* בקולנוע – זה לא דומה בכלל ללראות סרט בוידאו. אין מה להשוות. לפני שלוש שנים, כשערכנו את הסקר הזה לראשונה, לא היה דבר כזה. היום, אחרי עליית הקולנוע הביתי, אכן יש אנשים שתנאי הצפיה אצלם בבית משתווים לאולם קולנוע טוב. ועדיין, לגבי רובנו ההשוואה לא רלוונטית. עבור סרט וידאו, אין ספק ש-33 ש"ח הוא מחיר מוגזם, אבל כשאני הולך לקולנוע אני מצפה ליותר מזה.
סרט טוב שמוקרן היטב על מסך גדול, באולם עם כסאות נוחים, עם סראונד בעוצמה נכונה, בלי הפסקה, בלי אידיוטים בשורה מאחורה, בלי פלאפונים, בלי בעיות טכניות ובלי פרסומות הוא דבר ששווה 33 ש"ח. ויותר. הבעיה היא שברוב המקרים, כשאתם הולכים לקולנוע בארץ, אתם לא מקבלים תנאים כאלה. הבדלי הגישה הם פשוט בין אלה שמסתפקים במועט – כלומר, לא אכפת להם לקבל מוצר פגום (ו'מטריקס רילודד' בלי סראונד הוא בלי שום ספק מוצר פגום) כל עוד הם לא ישלמו עליו יותר מדי – ובין אלה שלא מפריע להם לשלם מחיר מלא, אבל תמורתו רוצים את החוויה המלאה, בלי הפרעות ובלי בעיות. הראשונים יתלוננו על המחיר. האחרונים יתלוננו על השאר.
תקנו אותי אם אני טועה.
מסכים אך לא לגמרי..
אני הולך לקולנוע משום שאני מודע לכך שתנאי הצפייה בבית שלי לא שווים את הזמן אותו אני מבלה בהם. אני אוהב קולנוע. מאוד אוהב אפילו, אבל בן-אדם בגילי עם הכנסה ממוצעת כמו שלי ואפשרויות עבודה כמו שלי פשוט עומד המום מול הקופות כל פעם. זה לא כסף-תמורת-תנאים. זה שוד לאור היום תמורת מינימום.
אני הצבעתי בסקר הזה לבעיות טכניות ותקלות סאונד שכן, איש למוד סטריאו הנני. כשאני יושב בקולנוע בסרט טוב אני לא אחשוב אף פעם "שילמתי על הסרט הזה 33 שקלים!!" אלא פשוט אתמקד בסרט ובמקרים כאלה, כל אחת מהקטגוריות האחרות בסקר יכולות להרוס. בישיבה בסרט גרוע, אני אכן אשעשע את עצמו בחישובים של משחקי מחשב טובים שהייתי קונה בכסף שהייתי חוסך. אבל למי אכפת מזה? אנחנון הולכים לקולנוע בשביל הסרטים הטובים, לא?
אז אני אמשיך ללכת לבית הקולנוע, אמשיך לשלם סכומים שערורייתיים ואמשיך להצטער על זה משום שאין אלטרנטיבה – בתי הקולנוע, רובם ככולם מלאים כל הזמן בישראלים אסקפיסטים. וחבל.
——————————————
החתול מצטער שהתגובה יצאה מעט מבולבלת, עייפות אופפת את חושיו…
אני הצבעתי למחירי כרטיסים
כי זה מה שבאמת הכי מעצבן בבתי קולנוע בארץ. לי יש תנאים שיכולים להשתוות לצפייה בקולנוע, אבל אני בכל זאת אוהב לרדת לקולנוע ולראות שם סרטים. אבל למה אני צריך להביא איתי 150 שקלים? כולה סרט… וכל כך הרבה כסף בד"כ הולך בגלל שאני גר גם מאוד רחוק.
) קולנוע, הייתי יכול לקחת איתי 50 שקלים סה"כ ולראות איזה סרט שאני רוצה. לא הייתי מתקמצן על 50 שקלים בשבוע בשביל סרט. אבל לקחת איתי 150 שקלים בכל פעם? בשום פנים ואופן.
33 שקלים כרטיס, 35 שקלים ארוחה כי זה רחוק ועד שאני יורד ועולה אני רעב ו40 שקלים על אוטובוסים ומוניות. אז אולי מחירי הכרטיסים זה לא מה שמפריע לי אלא מחירים בכלל.
אם היה בעוספיא (סליחה, עכשיו זה 'עיר הכרמל'
אני מעדיף לראות סרטים באופן פיראטי מאשר לבזבז כל כך הרבה כסף. אם אין לי את הזכות להנות מקולנוע נורמלי ליד הבית, אז אין לי את החובה להוציא כל כך הרבה כסף כדי לראות סרט.
אבל, כמו שכבר אמרתי,
זה לא המחירים בקולנוע שמפריעים לך. גם אם המחיר היה 20 שקל המצב שלך לא משתנה בהרבה. אתה לא יכול לבוא לקולנוע בטענות על המחירים של התחבורה הציבורית (שהם גבוהים מדי באופן שערורייתי ומטומטם, ולהבדיל מהמחירים בקולנוע, זו בעיה לאומית).
אתה לא טועה.
ראשית, מזל"ט לאתר! הוא ממש מתפתח יפה בשביל צוציק בן שלוש.
שנית, אכן "מחירי הכרטיסים" הם כיום בעיני לא אופציה רלוונטית. מבצעי הקיץ ומבצעי הכרטיסיות הפכו את המחירים לסבירים בהרבה.
לפיכך, התלבטתי בין "המחירים במזנון" (מופקעים באורח בלתי סביר) לבין "הפרסומות" (שהולכות ומתארכות מפעם לפעם). מכיוון שלא *חייבים* לאכול במזנון, הפרסומות נצחו.
העולם נגד מחירי הכרטיסים
ראשית כל אני חייב לציין שהאינסטינקט הראשון שלי היה להצביע למחירי הכרטיסים, אבל החלטתי לקרוא קודם כל כמה תגובות (סיפור השפתיים של אנג'לינה באחד הסקרים הקודמים גרם לי לתהות האם אני מבין *בדיוק* מה השאלה שנשאלתי). אולי הבעיה העיקרית היא בהגדרה המדויקת של הסקר.
מחירי הכרטיסים גבוהים, נקודה. כבר דובר בעבר (גם כאן באתר אם אני לא טועה) על כך שחלק גדול מאוד מהכנסות אולמות הקולנוע באות מהמזנון, כי הרי קופסה קטנה של פופקורן, שתעלה לצופה הרעב 12 ש"ח במקרה הטוב, עולה לקולנוע אגורות ספורות. אם זה נכון אפשר להוריד את מחיר הכרטיס בלי שום בעיה. בהתחשב בכך שתרבות ההליכה לקולנוע תורמת לפרנסה של כל החנויות מסביב, שלא לדבר על המסעדות, אני עדיין חושב שהמחיר לכרטיס גבוה מדי. (אגב, ההשוואה למחיר של צורות בילוי אחרות לא מעניינת אותי לעומת הידיעה שדופקים אותי במחיר.)
אבל-
כשלוקחים בחשבון את מה שרד אומר- ז"א שהתשלום על כל כרטיס הוא בעיקר עבור החוויה הכוללת של אולם עם סראונד ומסך גדול וכיסאות נוחים ופופקורן- יתכן שהייתי שמח לשלם 33 ש"ח בשביל כל זה.
כשמגדירים את השאלה ככה, מה שהכי מפריע לי זה האיכות הטכנית. אין לי הרבה מה לעשות בנוגע ל"גורם האנושי", כלומר סלולרים ואידיוטים למיניהם (לא משנה באיזו שורה). חסרים סדרנים אסרטיביים שישמרו על השקט והסדר, אבל אני יכול לסנן את הרעש החוצה כשאני רואה סרט, כנ"ל לגבי כיסאות לא נוחים. לא יכול להתעלם ממקרינים גרועים ומסאונד מצ'וקמק. זה משהו שיהרוס לי סרט.
אבל הבעיה העיקרית בשבילי היא התחושה שבתי הקולנוע מזלזלים בי כלקוח. הכסף שאני משלם הולך לכיסיהם של הבעלים, לא לשיפור החוויה שלי. קצת השקעה מצידם היתה עושה לכולנו טוב, ואפשר להניח שגם להם זה היה כדאי. לא? ואח"כ עוד יש להם חוצפה להכריח אותי לראות פרסומות משעממות? נו באמת.
צודק ב 100 אחוז! אי אפשר להשוות צפייה בסרט בוידאו DVD
DVD ובטח ובטח מסך מחשב, לצפייה בבית קולנוע – על מסך גדול וסראונד. לשם כך 33 ש"ח הם מחיר סביר בהחלט, והמחיר הזה עדיין זול הרבה יותר ממחיר של הצגה, מסעדה ובילויים אחרים.
לכל המחירים שסביב (חניה, תחבורה, וכו…) אין שום משמעות כי לא הקולנוע אשם בהם. בית הקולנוע לא אמור להתחשב בהוצאות הנילוות, אלא הן החלטות של הצופה, והן על אחריותו בלבד.
ולכן, ממש כמו רד, ההצבעה שלי היא עבור בעיות טכניות – כי אם אחרי ששילמתי את הסכום ששילמתי עבור צפייה בבית קולנוע, אני רוצה לקבל את החוויה המלאה (!) של בית קולנוע, ושום דבר פחות מזה לא יספק אותי.
לכן כמעט והפסקתי לראות סרטים בסינמה סיטי (כמעט, כי לפעמים סרט מסוים מציג רק שם, אבל ברגע שיש לי בחירה אני הולך לשם) – למרות שזהו בית הקולנוע הקרוב ביותר לבית שלי – וחזרתי לרב-חן שבעת הכוכבים. הכסאות שם אולי קצת פחות נוחים, אבל תנאי ההקרנה משובחים – ובאופן עקבי.
ולכן מחר, כשאלך (סוף סוף) ל"ג'נטלמנים מובחרים", אעשה זאת בקולנוע "גת" המשובח, ולא בסינמה סיטי הקרוב אלי.
זה קונצנזוס?
הייתי לא מעט פעמים בסינמה סיטי (אך לא בחודשיים האחרונים) וחוץ מפעמיים, אחת מהן מתוקשרת ב"מטריקס", לא היו הפרעות עם ההקרנה, להיפך.
אבל אולי זה רק המזל שלי.
קונצנזוס? לא יודע. מה שאני כן יודע הוא שמכל הפעמים בהן הייתי
בסינמה סיטי (וראיתי שם הרבה סרטים), היו בעיות טכניות – בעיקר בסאונד – באחוז גבוה מהפעמים שביקרתי שם. את "המאטריקס רילודד" דווקא ראיתי שם בהקרנה חסרת תקלות (באולם 1) אבל בסרטים אחרים שראיתי היו בעיות חמורות.
הנה רשימת הסרטים שבהן חוויתי הקרנה לא מספקת, ושהסאונד בה היה או סטריאו רגיל או מונו:
שיקגו (במונו)
הצילצול
אקס מן 2
הרחק מגן עדן
כל הפחדים כולם
והיו עוד כמה.
המסקנה היא שהתקלות אינן קשורות לציוד (לפעמים באותו אולם ראיתי הקרנה משובחת ושבוע לאחר מכן הקרנה גרועה) אלא למקרינים שלא עברו הכשרה מספקת. זה אומר שבכל פעם שאני הולך לשם אני שם את כספי על קרן הצבי, ולכך אני לא מוכן. לכן – למעט סרטים שיציגו רק שם – אני לא אבקר שם יותר.
אסור לצפות בשיקגו במונו
זה פשוט חטא נגד האנושות. אני משתתף בצערך.
אני חושש שראיתי אותו..
רק לפני כמה ימים על מרקע הטלוויזיה הפצפון שלי בסטריאו סטנדרטי. ולאורך כל הצפייה אמרתי לעצמי עד כמה הייתי נהנה יותר בהקרנה על המסך הגדול. מה לגבי הקרנה שלו באחד הקונים העתידיים?
ואז נוכרז פושעים נגד האנושות? לא, תודה.
אני פשוט אאלץ להמתין..
..עד שאוכל להרשות לעצמי לשכור דירה משלי ולהתקין בה קולנוע ביתי ברמה מספיק גבוהה. (משהו כמו 10 שנים?)
מחירי הכרטיסים דווקא כן מפריעים לי
שלום רד פיש,
כן, מחירי הכרטיסים זה הדבר העיקרי שמפריע לי.
אני אוהב ללכת לקולנוע. אפילו אוהב מאוד. אני מכיר הרבה אנשים שמעדיפים לראות DVD בבית, אבל אני לא אחד מהם (למרות שתנאי הצפיה בבית שלי טובים מאוד, בלשון המעטה).
הסיבה העיקרית שאני אוהב ללכת לקולנוע היא הישיבה בחושך, כשאתה מרוכז כולך בסרט, וכל מה שאופף אותך זה הקולנוע והסרט – זו תחושה שאי אפשר לשכפל בבית, בו אתה מוקף בסביבה מוכרת.
הבעיה היא, שהסכומים של צפיה בקולנוע הופכים את זה למשהו שאי אפשר לעשות פעמיים בשבוע. בשל כך אני צריך להפעיל בררנות רבה בצפיה בסרטים ולבחור איזה סרטים אני רוצה לראות ועל איזה אני מוכן לוותר. הייתי מאוד שמח להוריד את הסף, להחשף ליותר סרטים ולהנות מהחוויה הזו יותר. בגלל המחירים הגבוהים אני לא מסוגל לעשות זאת.
יותר מכך, בארץ אני כמעט לא מסוגל לחשוב על מצב בו אני אצפה באותו סרט פעמיים בקולנוע. זה יחשב בעיני לבזבוז משווע. לא מזמן חזרתי מטיול ארוך בחו"ל. לקראת סוף הטיול ראיתי את "שודדי הקריביים" שלוש פעמים תוך שבוע. פשוט כי נהניתי כל כך. ככה זה כשהמחירים זולים (אמנם אי אפשר לבקש שהמחירים בארץ יהיו זהים למחירים בבואנוס איירס. אבל הבדל של פי חמישה במחיר זה קצת מוגזם לפי דעתיף במיוחד בהתחשב שארגנטינה אינה בדיוק מדינת עולם שלישי) – בארץ אני לא אוכל לעשות את זה.
סולוצו
נכון,
חברים שלי לפני שנה היו בבוסטון וסיפרו לי שב-6 דולר הם היו כל היום בסינמה ויכולים לראות כמה סרטים שבא להם. הם אפילו סיפרו לי שאחרי 5 סרטים *רצוף* הם נכנסו לג'יימס בונד החדש דאז ונרדמו בו כי לא יכלו להמשיך.
עם מבצע כזה בארץ לא היה סרט שלא הייתי רואה בקולנוע….
נכון,
נו, ומה הבעיה שלך לספר להם סיפורים אחרים?
לפחות באיזור שיקאגו, שבו יצא לי לבלות יותר מדי זמן, סרטים חדשים בבתי קולנוע סבירים ומעלה עלו 8-9$. ואז הדולר היה קצת גבוה יותר לעומת השקל, נדמה לי.
אז נכון, ניתן לראות סרטים ישנים יותר בהרבה פחות כסף, ובטח יש מבצעים ופסטיבלים, אבל אל תאמין לכל מה שמספרים.
למה להשוות לארה''ב?
בנורבגיה כוס של חצי ליטר בירה בפאב עולה שמונה דולר. כן, כן (כך לפחות אמרה לי נורבגית יפה שפגשתי בטיול). זה אומר שכל מחיר בארץ של בירה שיהיה פחות מ-8 דולר יהיה בסדר?
מי השווה לארה''ב?
מי השווה לארה''ב?
מה זה נקרא מי? – Jaguar.
הם לא שקרו לי כי הם הראו לי את הכרטיס עם המבצע.
אני חושב שהמבצע היה קשור איכשהו לחג המולד. זה היה לפני שהגיע ג'יימס בונד החדש, שמונה לילות מטורפים ועוד כמה סרטים שאני לא זוכר. אולי זה מעצבן לחשוב ככה, אבל אני לא משקר…
הוא לא אמר שאתה משקר.
הוא רמז שהם ניסו לגרום לך לקנא, ועל כן, אולי הגזימו טיפ-טיפה בתיאורים שלהם. אבל אוקיי, יכול להיות באמת שזה היה איזשהו מבצע מיוחד. פשוט מההודעה הקודמת שלך השתמע שזה המצב הרגיל.
בארגנטינה
חצי מהאזרחים נמצאים מתחת לקו העוני, זו מדינת עולם שנייה וחצי.
6 דולר (וזה לבחור שדיבר על בוסטון) זה יותר מ25 שקל, 25 שקל היה מחיר לכרטיס ברב חן בקיץ, הייתי יכול לראות כל סרט, לפי מה שאתה אומר, ולא לחשוב פעמיים אם לחכות לדויד.
בארגנטינה
לא ביקשתי שהמחירים יהיו כמו בארגנטינה. מחירים של 20-25 שקל (קרי – 5-6 דולר) הם סבירים בארץ. מדובר בהורדת מחירים של כמעט רבע(!!) ממחיר הכרטיס כיום.
לגבי ארגנטינה –
מחד – תוחלת החיים – 75 שנה. שיעור יודעי קרוא וכתוב – 97%. תל"ג לנפש – 10,000 דולר. רחוק מאוד מאוד מלהיות מדינת עולם שני וחצי.
מאידך – שיעור האוכלוסיה מתחת לקו העוני – 37% (שזה די רחוק מחצי, דרך אגב) – שגם זה רחוק מלהיות בדרך למדינת עולם שלישי. בבוליביה 70% נמצאים מתחת לקו העוני, בסיירה לאונה 68% ובניז'ר 63%.
מאז, דרך אגב, הנתונים השתפרו (כשהייתי שם העיתונים היו מלאים באינדיקטורים מהם עולה שבחודשים האחרונים המצב משתפר).
כמו שהזכרתי,
מחיר כרטיס בארץ הוא 33 ש"ח, אבל רק באופן רשמי. חברות ההפצה מציעות אופציות זולות יותר לטובת אלו שהולכים הרבה לקולנוע (או לאלה שהולכים בחבורות. שוב – חוץ מ"לב", שמגבילים את המנוי לניצול של עד שני כרטיסים בו זמנית). ואפילו לא צריך ללכת פעמיים בשבוע לקולנוע כדי לזכות בהנחות האלה. הכרטיסיות הנ"ל מציעות כרטיסי קולנוע במחירים של 20-25 ש"ח לכרטיס, ותקפות לשנה (מה שאומר שבחישוב לאדם בודד, יכולים ליהנות מהן גם אנשים שהולכים לקולנוע פעם בחודש וקצת).
לא ידעתי
מכיוון שרק לאחרונה חזרתי מחו"ל. לא הכרתי את האופציה הזו. איפה אפשר לקנות את הכרטיסיות הללו?
כרטיסים בשקל! (טוב, אז לא בשקל. כמעט).
• כרטיסיות של "גלובוס" – בטלפון 03-5266382 (הערה: הטלפון הזה היה נכון ללפני 3 שנים. אני משערת שמאז הוא לא השתנה, אם כי לא בדקתי).
בעבר היו להם כרטיסיות ל-6 סרטים, וכרטיסיות של 13 סרטים (משלמים על 12, ומקבלים עוד אחד חינם). נדמה לי שנכון להיום יש כרטיסיות של 10 סרטים. אני לא מעודכנת לגבי מחירי הכרטיסיות של "גלובוס". בעבר המחירים נעו בין 23-25 ש"ח לכרטיס בודד, יכול להיות שזה השתנה.
* למעשה, אלו לא כרטיסיות אלא פנקס עם תלושים. כל תלוש הוא כרטיס, שיש להגיש לקופאי, וזה מחליף אותו לכרטיס "רגיל". הכרטיסים תקפים לשנה.
• את הכרטיסיות של "רב-חן" ניתן לקנות בקופות (גם פה מדובר בתלושים, וזה בא רק בחבילות של 10 תלושים, למימוש עד ה-30.6.04). המחיר הוא 250 ש"ח, וזה מבצע לזמן מוגבל. אני לא בטוחה עד מתי הוא נמשך, או אם בינתיים הוא כבר הסתיים. אין הגבלה על מספר הכרטיסיות שאפשר לקנות.
• "לב" – רכישה בקופות. 7 כרטיסים, במחיר של 22 ש"ח לכרטיס (נדמה לי). אבל בקולנוע עצמו ניתן לנצל עד שני כרטיסים בכל פעם (בשאר הרשתות אין הגבלה כזו, ואפשר לנצל את כל הכרטיסים בבת אחת, אם רק תרצה).
• "סינמה סיטי" – הומ. יש להם מבצעי כרטיסיות כמו לשאר, ואצלהם הכרטיסיות גם נראות כמו כרטיסיה שמנקבים, והמחיר שלהן יוצא זול במיוחד בחישוב פר סרט (פחות מ-20 ש"ח, למימוש תוך שנה). הכרטיסיה כוללת, פרט לכניסה לאולמות הרגילים, גם שתי כניסות לאולמות המיוחדים – סינמקס, איימג'יק או דיינמיקס. חשוב לציין את זה כי הסינמקס עולה 45 ש"ח לסרט, ושני האולמות האחרים אמנם עולים 33 כמו כל סרט, אבל מדובר בכחצי שעה של סרטים מיוחדים קצרים. אני לא בטוחה אם "צופים רגילים" יכולים לקנות אותן, אבל אפשר לברר עם ההנהלה שלהם (להורים שלי הציעו דרך הסתדרות המורים, ודרך איגוד גימלאי הצבא ומשרתי צבא הקבע).
כמעט שכחתי:
למיטב זכרוני, הכרטיסים של גלובוס תקפים לימי א'-ה בלבד,
אלו של רב-חן – כל הימים, כל ההצגות, כל הסרטים (זו דרכם להמשיך את מבצע המחירים של הקיץ),
לב – אין לי מושג. מי שקנה את הכרטיסיה הזו בטח יוכל לענות (או שבקופה יוכלו להגיד לך),
סינמה סיטי – ימי א'-ה, ובימי ו' עד 18:00.
היה לאח שלי מנוי ב''לב''
לא בדקתי מה התקפות לגבי הימים, אבל דבר אחר הטריד אותי. הכרטיסיה הייתה לחמישה כרטיסים בחינם, אבל הוגבלה לרכישת לא יותר משני כרטיסים בבת אחת. במילים אחרות, הברירה היא או לראות את הסרט האחרון לבד, או לשלם על הכרטיס/ים הנוסף/ים (זה היה לפני הנחות הקיץ, שגם הן די פוספסו בלב). אי אפשר להתנתק מהתחושה שהרעיון פשוט נועד לסחוט עוד קצת כסף מהמנויים.
לא אמרו את זה כמה פעמים, כולל 3 תג' מעליך?
לא ספרתי כמה פעמים
הנושא הוזכר, אבל הבאתי דוגמה אישית. חוץ מזה, לונג הזכירה כרטיסיה של 7 סרטים, אני הזכרתי של 5. יש הבדל, אפילו אם לאף אחד לא אכפת.
אתה אמרת 5 כרטיסים חינם
שזה רומז לבונוס של 5 כרטיסים חינם אחרי שקונים כרטיסיה.
ניטפיקר
כרטיסיה=5 כרטיסים "חינם"*
*למעשה משלמים על הכרטיסיה, ככה ששום דבר לא חינם.
עכשיו אתה נזכר
כרטיסיה = אנשים קנו אותה = שילמו עליה = לא חינם.
לפחות ככה זה אצל אלה שאני מכיר = כל מי שלא חושב כמוני טועה!!!1 (;
ההודעה שלך=בדיוק מה שכתבתי?
אתה קראת לזה חינם,
הוא אמר שלא.
קולנוע לב
הכרטיסיה של "לב" היא אידיאלית לזוגות חובבי קולנוע אירופי ואלטרנטיבי. המחיר לסרט הוא נמוך (מגיע עד 22 ש"ח אם קונים כרטיסיה של 9 כרטיסים), ניתן להגיע להקרנה בכל זמן שהוא, אפשר להזמין כרטיסים בטלפון בלי עמלה, וגם מקבלים בונוס ביום ההולדת (קיבלנו זוג כרטיסים לקונצרט, לגמרי בחינם). החיסרון הוא אכן המספר האי-זוגי של סרטים במנוי, אבל הפתרון הוא שבסרט האחרון פשוט מחדשים את המנוי, ואז זה יוצא זוגי.
קולנוע לב
עד כמה שידוע לי, המנויים החדשים הם 6 או 10 סרטים. אני חושבת שסטודנטים מקבלים כרטיסים נוספים חינם, כך שזה יוצא אי זוגי.
בכל מקרה, במבצעים לסטודנטים המחיר יצא תמיד נמוך יותר.
אגב, יש ללב מבצע עד סוף סוכות: קנה כרטיס לסרט "ג'ולי עד קצה העולם" או "השכנה ממול" וקבל כרטיס לסרט השני בחינם. יש למישהו מושג אם זה תקף גם למנויים?
ונונין, לא ידעתי שגם אתם ב"לב". בפעם הבאה, טיפטיפ המיתולוגית תשמח לחלוק פופקורן :)
אה, כן, ועוד פרט מעניין -
השכלה גבוהה חינם.
וואחד עולם שני, שלישי, רביעי, וואטאבר, לעומת מדינה כמו ישראל, שחיה על חשבון הברון (ארה"ב) ובשביל השכלה גבוהה צריך למכור כליה.
ואם כבר מדברים, לפני חודשים מעטים אישרו בחוק בארגנטינה נישואים הומוסקסואליים, וכבר התקיימו שם כמה נישואים כאלה. ידעתם על זה? לא, לא חשבתי. וזו מדינה קתולית שעד לפני כמה שנים אפילו לא היה אפשר להתגרש בה.
משום מה אפילו באתרים הוורודים בישראל לא ממש נכתב על זה.
עולם שלישי, עלק. כשבישראל הומוסקסואלים יוכלו להתנשק ברחוב בלי שיעשו להם צרות, תודיעו לי. על נישואים אני בכלל לא מדברת.
אבל לנו יש את נינט!
החברים שלי בבוסטון,
נכנסו לקולנוע ב-6 דולר (שזה כמעט 30 שקלים) וראו כמה סרטים שהם ראו באותו היום!הם היו שם משעה 11 עד שעה 22 וראו סרטים.
אגב, חברים שלי לא שיקרו לי, את זה אני יודע לפי כמות הסרטים שהם ראו בהתחשב בעובדה שהם היו שם רק שבוע, ובהתחשב בכך שהם הראו לי כרטיס גדול מאוד ושם היה כתוב משהו על זה. אולי מישהו שהיה בבוסטון שנה שעברה בזמן חג המולד יוכל לאשר את זה?
גרסיה, תקרא את ההודעה שלי שוב ותראה מה לא הבנת נכון….
כל הכבוד לחברים שלך
בארה"ב אין סדרנים בכניסה לאולמות, אלא רק בכניסה הראשית.
הניחוש שלי הוא שהחברים שלך קנו כרטיס לסרט אחד, אבל נצלו את השיטה ונשארו לעוד סרטים.
וואלה, כל הכבוד. הראו להם מה זה. גברים.
טוב טוב...
תתחיל לקרוא גם את ההודעות מלמעלה עם השמות, לקשר בינהם, להבין אותם ורק אז להתחיל להגיב בזלזול כזה…
טוב טוב...
כן, אתה צודק, הגזמתי.
אמנם מדובר במבצע חד פעמי ולא בנוהל, אבל נראה שלא מדובר מסוג התרגילים שבאמת עושים בחו"ל לנצל את הגויים.
סליחה, טעות.
סלחתי, כי אני אוהב את השם שלך
איזה קולנוע ביתי יכול להשתוות לאולם קולנוע טוב?
אם idanyd לא היה עסוק עכשיו
(גם ככה צפויה לו ממ"א) הוא היה מפנה אותך לפורום סרטי DVD בתפוז ומכיר לך את רומן ט. למיטב ידיעתי, אצל הבחור יש בבית משהו שיכול להתחרות בכבוד בלא מעט אולמות בישראל.
בטח הקונים שלהם שוים…
אבל מה כבר יכול להתחרות באולם קולנוע? הדבר היחידי שאני יכול לחשוב עליו הוא מקרן תעשייתי. בקשר לפלסמות, ראיתי כאלה בס"ס ובכלל לא התרשמתי.
הפופקורן הוא הבעיה היחידה.
אין סיכוי להכין בבית פופקורן עם טעם כמו בקולנוע.
ישן ונטול מלח?
ואם רכשנו מקרן מקצועי, אפשר לאמץ גם מכונת פופקורן…
אפשר וחצי
המצרכים:
סיר בינוני
שמן
בקבוק פופקורן של "פופלי" (ושלהם בלבד! ולא, אין לי מניות שם)
אופן ההכנה:
מניחים את הסיר על הלהבה השניה בגודלה בכיריים ומדליקים על העוצמה הגבוהה ביותר.
שופכים שמן לסיר שימלא אותו בשכבה דקה (בערך כף-שתיים)
ממתינים כחצי דקה ושופכים שכבה של פופקורן לתוך הסיר, אפשרי שכבה מעט גדושה.
מערבבים היטב (!) ומכסים (אפשר כמובן לכסות ואז לערבב. Go nuts)
כשמתחילים לשמוע את קולות הפיצוח יש להקטין מעט את הלהבה.
לכבות כאשר מתמעטים קולות הפיצוח, רגע לפני שתריחו ריח שרוף (עם הנסיון כבר תדעו) ומנסיוני האישי, ברגע שהפופקורן מרים את המכסה מעלה וגולש מהסיר, זה הזמן לכבותו.
כיביתם?
שופכים לתוך קערה גדולה, ממליחים לפי הטעם – בתיאבון!
ובשבוע הבא: איך מכינים חביתה?
אפשר וחצי
רגע, איפה הקטע שמתקשרים אליך ובוחנים אותך על סרטי אימה ישנים, לפני ששוחטים אותך ואת החבר הספורטאי שלך?
אה
זה אני זה שמתקשר
אחלה
עכשיו תלמד אותנו מהי הדרך הנכונה למהול את הקולה במים.
הקרנה ביתית
לא יכולה לעולם להגיע לרמה של הקרנה מפילם (לפחות לא בדור הנוכחי של המכשירים), אבל היא יכולה להיות לגמרי לא רעה, וכפיצוי על כך, מערכות סאונד ביתיות יכולות בקלות יחסית להתעלות על מה שיש ל-95% מבתי הקולנוע בארץ להציע.
לא בדיוק.
כמו שרד פיש רומז קלות למעלה, אמנם ניתן לשחזר בתנאים המתאימים את הסאונד שיש בבתי הקולנוע, ואף להתעלות עליו. אבל על מסך קולנוע, אפילו כזה לא גדול מדי, לא קל להתעלות.
צודק
וגם שוכחים שמחיר ממוצע בארה"ב הוא יותר יקר מפה.
(7-10 $).
ה33 ש"ח באמת משתלמים בכל התנאים שכתבת, אבל קשה למצוא קולנוע שיש בו את כולם.
בבית אף אחד לא יפריע לך עם הפלאפון, ואת ההפסקות אתה קובע. (אבל כמובן שהסראונד הביתי, כמה טוב שיהיה, לא משתווה לקולנוע)
ב95% מההקרנות יש לפחות אחת מהבעיות הנ"ל, ובחלק יש אפילו את כולם! (אבל בכל זאת צפייה בקולנוע יותר מהנה מאשר בבית..)
ועוד הבהרה לגבי המחיר,
המחיר כולל בתוכו:
1. ההשקעה באולם
2. זכויות הפצה
3. חשמל (מיזוג בעיקר)
4. משכורות
5. שכר דירה, מיסים, ארנונה וכו'
ובטח יש עוד דברים שכרגע שכחתי
להתקע באולם מלא בילדים שלא מבינים מהחיים שלהם!
בהעדר האופציה הזאת החלטתי להטפל לפרסומות, אבל אם נרחיב מעט בסוגיית הילדים:
הייתי בהקרנה של 19:30, בקניון איילון, בסרט המהולל (שמשום מה אין עליו ביקורת באתר) "לא רק בלונדינית 2". בדרך כלל אני נמנע מללכת לקולנוע בשעות מפוקפקות שכאלה.. בכל אופן הייתי שם וזכיתי לראות את בני הטובים הצעירים מתרוצצים בין השורות, מדקלמים שורות של פרסומות ומשוויצים על הגיזרה הנמוכה שלהם במפגן אופנה מזעזע.
אחרי שההלם התרבותי עבר, הבנתי את גודל הטעות: הסרט על הבלונדינית הוא ממש לא סרט לילדים, אבל משום מה, חוץ מעשרה מבוגרים, כל האולם גדש צוציקים בני עשר עד שתיים עשרה.
מיותר לומר שלקראת אמצע הסרט הסדרן התחיל לאיים שהוא יסלק אותם, מה שעזר לשמור על שקט, בנוסף לצופה מבוגר בן 50 בערך שכנראה עלה לו הסעיף וכמעט העיף סטירה לאיזה ילד שכל הזמן טייל במעבר,
אכן חוויה קשה.
ילדים זה סוג של ''אידיוטים'', לא?
ובכל אופן, אתה מוזמן לכתוב ביקורת על "לא רק בלונדינית 2" ולשלוח לעורכים.
כותרת משעשעת
היא ישר גרמה לי לחשוב על זה שבסקר הבא עוד כמה שנים אולי הכינוי יהיה "נונין נשוי+ילד".
דרך אגב, מזל טוב!
איך אתה מעז לדבר על ילדים?!
מילא על ילדים אמריקאים, אבל על ילדים ישראלים?!!
תתבייש לך. בוש והכלם.
_______________________________________________________
כמובן
היום הופתעתי לטובה מכמה בני תשחורת.
הייתי ב'שישי הפוך', הקרנה של 19:15 ב'רב חן חורב' (התכוונתי ללכת להקרנה מוקדמת הרבה יותר, אבל נרדמתי בצהריים). באולם היו מלא מלא מלא ילדים – לא כחבורה אחת, אלא כמה חבורות נפרדות שהכירו, ועברו בין שורות כדי להגיד "שלום" וכאלה. לפני הפרסומות ובמהלכן הם לא סתמו את הפה לרגע. ומילא לא סתמו, אבל אלה היו הערות מסוג (
ל'שר הטבעות') "הנה, אז בהתחלה הוא מת אבל הוא חזר בתור גנדלף האפור" (סוף
ל'שר הטבעות'. אמנם הילד טעה בצבע, אבל הספוילר הוא עדיין ספוילר), או "הנה גולם!" (כן, גולם. כמו זה שקם על יוצרו), וגם סתם דברים מציקים כמו "אבל לאיפה נעלמה כל תכולת התיק שלי?".
בקיצור, כבר הייתי בטוחה שזהו. המצב אבוד.
אלא שבמהלך הסרט הם כולם השתתקו (למעט פרצי צחוק וכו').
ואז – הפסקה. תוך חצי שניה אחת הילדות שלפה פלאפון: "אז למה הברזת לנו ולא באת לסרט?". ופה כבר נאלמתי דום, כי בכל זאת, איכשהו היה ברור לי לפני כן שהם לא מאלה שיכבו פלאפונים בזמן הסרט, ושמחתי להתבדות.
עוד יש תקווה!
לא מאמינה לך.
את בטוחה שהם השתמשו במשפט: "אבל לאיפה נעלמה כל תכולת התיק שלי"?
"תכולת תיק"? בני נוער?!
תכולת
זה נשמע כמו שם של איזו ילדה להורי ניו אייג' כאלה…
אחת מהם, כן.
היום, בקולנוע.
(ההוא במרכז הקונגרסים.)
(כן, יש לי בעיה עם זכירת שמותיהם של בתי קולנוע. יש לי עדים, ויש כאלה שלועגים לי על כך בכל הזדמנות.)
– יש כרטיסים לסרט?
– כן, שורה אחרונה.
– שורה אחרונה לא מלהיב. מה יש עוד?
– (מגמגמת קצת) שורה חמישית, באמצע.
– נשמע נחמד. אפשר לראות את המסך, לראות איפה זה בדיוק יוצא באולם?
– לא.
– לא?
– לא.
– למה?
– אסור לי.
לא פעם ראשונה שאני שומע תשובה כזאת (וביחוד בקולנוע הזה), והאמת, היא די מוזרה. ממה הם מפחדים? שאנשים יחליטו שהם לא רוצים פתאום לראות סרט, ויחזרו הביתה? זה יקרה רק אם המקומות באמת מחורבנים. זה השירות שהם מציעים לי?
ואגב, "שורה חמישית באמצע" היה אמנם בשורה חמישית, אבל לחלוטין לא באמצע. מה אני אמור לעשות, לקום ולהתלונן רגע לפני שהסרט מתחיל? האמת, הייתי עושה את זה. אבל משום מה אלו שאני יוצא איתם לסרטים לרוב מעדיפים לסבול בשקט מאשר לעשות רעש.
לא פעם ראשונה.
כבר קיבלתי לפחות פעם אחת תשובה כזאת, לא זוכר אם באותו הקולנוע או לא.
אתה צריך לצאת לסרטים אתי.
אמנם נגיע באיחור לכל סרט, בערך, אבל מצד שני, תאמין לי שכשמשהו מעצבן אותי בקולנוע, "שקט" זו לא מהתכונות שמאפיינות אותי.
היום, בקולנוע.
תזמין כרטיסים דרך האתר של עכבר העיר, ניתן אפילו לבחור את המקומות ולראות איפה בדיוק הם נמצאים באולם…
ירון
לא רק 'עכבר העיר'
גם ב'טיקטנט' קיימת אותה אפשרות, רק מה, שני האתרים לוקחים ממך עמלה של כמה שקלים על הזכות הזאת. ואם אתה לא רוצה להזמין דרך האינטרנט, אלא טרחת והגעת לקולנוע כמה דקות טובות לפני תחילת הסרט – לא מגיע לך לבחור איפה בא לך לשבת?
ביום שישי, בקולנוע.
נגררתי ל"אנדרוורלד" עם חברים בקולנוע של הקריון. כבר הייתי שם בשני אולמות שונים שהיו נוראיים אבל הפעם זה היה הגרוע מכולם, איכות הקרנה שגובלת בשחור לבן, סאונד מונו נוראי שיצא מרמקול צרוד מצד בודד של המסך הקטן והכסאות הכי הכי הכי לא נוחים ביקום. ברצינות, ראיתי מערכות קולנוע ביתיות יותר איכותיות.
הישמרו לנפשותיכם מהקולנוע העלוב הזה.
אני מהמיעוט שהצביע לאיכות האולמות
לא תמיד הם גרועים, נכון. אבל אם מה שמעניין אותי בחיים זה לראות, באופן היפותטי לחתולין את.. למשל *שיעול* "יומני הנסיכה" *שיעול*, אני מצפה לראות את הסרט בתנאים מעט טובים יותר מסלון ביתי. ואם מה שאני מקבלת זה מסך לא גדול הרבה יותר מהטלויזיה שלי, שגם מצופה בזכוכית (בדקנו וגם צפינו בהשתקפויות של עצמנו. באופן היפותטי כמובן), אזי אני חשה בעצמותי לא רק את הצינה אלא גם את הכעס על בזבוז של זמן ובעיקר כסף (הנה שוב מחירי הכרטיסים).
לאולמות שכאלה אתה יכול לצמוא את עצמך נכנס גם אם החלטת לא להחפז ולהגיע לבכורה באיחור אופנתי של חודשיים-שלושה. האכזבה שלי כשזה קורה עמוקה יותר מכל דבר אחר. לראות סרט על מסך קטן עולה על כל חוויה אחרת. כמעט.
התכנסנו כאן היום, לדון בבעיה הכואבת שלא הוזכרה בסקר: סדרני ישראל החביבים הרוצים להכין אותך לקראת המציאות הכואבת שמתחילה כשמסתיים הסרט, ולכן ניגשים ופותחים את הדלת לרווחה, כדי שתדע שזה הסוף.
אנשים יקרים, אני מציעה להעלות אותם על המוקד. לאלתר.
וואלה, מוות לסדרנים.
פעם מיררתי את חייהם של סדרנים אומללים שפתחו את הדלתות אחרי מיפלע לפני שנגמרו כל הקליפים שבסוף. יש לי חשש מסוים שהם חזרו אחר כך הביתה ותלו את עצמם – לא ראיתי אותם שוב באותו קולנוע.
אגב, זה לא הסדרנים אשמים, זו מדיניות קלוקלת ונלוזה של בתי הקולנוע, בתירוץ העלוב ש"כולם מתחילים לקום ולצאת, ואנחנו לא רוצים שמישהו ישבור רגל". (והתשובה שלי: מי שקם ויוצא מסרט קולנוע לפני שנגמרים הקליפים המשעשעים שבסוף ומפריע לכולם לראות, מגיע לו שישבור רגל.)
אז זה הזמן לסיפור
היום: אחד מימות השבוע.
השעה: אחר הצהריים, באופן מפתיע.
הסרט: "זהות".
הקולנוע: רב חן, מגדל האופרה.
מספר האנשים בקהל: שישה בדיוק.
הסיטואציה: הסרט לקראת סיום, הסרט ממש-אבל-ממש עומד להגמר, הסרט מסתיים ו… בום. חושך.
הבעיה: שישה אנשים יושבים בחושך ומחכים לכתוביות הסיום.
דבר הכתוביות: "אין תגובה".
המשך הסיטואציה: נדלק אור. שישה אנשים (וצעקה למקרין: "מה עם הכתוביות") עדיין מחכים. 3 דקות לאחר מכן האולם מתרוקן לאיטו.
הפתרון: נציגות נרגשת נגשת למנהל להודיע על עניין הכתוביות האבודות.
מרחוק נשמע המנהל בדיוק מנתק שיחה עם המקרין ובין משפטיו: "תקרין את הכתוביות". וברור שההקרנה פשוט הופסקה.
דבר המנהל: "אה, לא, הייתה תקלה. הנה עכשיו הכתוביות מוקרנות".
באמת תודה.
מנהל יקר, אמנם זה לא ישראלי, אבל אפשר לומר: סליחה, אני אטפל בזה. זה לא יקרה בפעם הבאה.
הנה, אני סלחנית. אני מציעה מוות על תנאי.
וואלה, מוות לסדרנים.
אנא, תני כמה טיפים: איך בדיוק מיררת את חייהם? אני מחפשת דרכים להתנקם בסדרנים בנסיון נואש לגרום למסר להגיע לממונים עליהם: די להרוס לנו את סופי הסרטים…
הדרך הבאה בטח לא זרה לרבים כאן: פשוט תישארו באולם עד אחרונת הכתוביות. זה מוציא אותם מדעתם. לפני כמה חודשים צפיתי עם חברה ב"שיקגו", ובעודנו מתענגות על שיר הסיום, עוד לפני הכתוביות, נפתחה הדלת ואור יקרות הציף את האולם. באולם היו צופים ספורים בלבד והם מיהרו להסתלק, אבל אנחנו החלטנו לנקום את נקמתנו וצפינו בכל כתובית וכתובית תוך כדי שירה אדירה בציבור. הסדרנים נראו כאילו ברצונם לבצע בנו לינץ' וניסו לא פחות משלוש פעמים לסלק אותנו, אך לשווא. אחרי שהכתוביות הסתיימו סופית, קינחנו בתלונה למנהל האולם.
בדרך המקובלת עלי למרר את חייהם של אנשים.
צעקתי עליהם עד שהם רצו לברוח מהארץ.
(טוב, יש לי גם דרכים אחרות, אבל אותן אני שומרת לדברים קצת יותר נעלים בשרשרת המזון מאשר סדרני קולנוע.)
וואלה, מוות לסדרנים.
אז אני מאלה שבאמת מעוניינים לראות את הכתוביות עד הסוף, בלי לנסות למרר את חיי הסדרנים. ולהיפך, הם אלה שגורמים לי לאי נוחות בכך שהם מראים עד כמה זה לא בסדר שאני לא יוצאת כבר מהאולם.
אבל זה מנהג נכון להשאר עד הסוף:
א. יופי של מוסיקה על רקע כותרות הסיום כמו ב"להתראות לנין", שלצערי עקב לחץ חברתי נאלצתי לא לשמוע עד הסוף.
ב. לחפש אנשים מוכרים בקרדיטים (ויש שאני גם מכירה אישית כך שזה באמת מעניין), ולאתר את השמות הישראלים (אולי הם עוד יגיעו לגדולה… :)
ג. לא לפספס קטעי בונוס שמופיעים אחרי הכותרות, כמו שהיה, מסתבר, ב"שודדי הקריביים". ויש אנשים שלא ידעו זאת לעולם…
ד. כותרות הם רגע של שקט, בו אפשר להרגע מהסרט, בייחוד אם לחלוחית קטנה (או נהר זורם) עברו בעין רגע לפני סיום הסרט.
השוואת מחירים
מחיר סרט 2 X 30 ש"ח
פו"ש 30 ש"ח
חניה 12 ש"ח (עזריאלי, רמת אביב, ראשל"צ)
סה"כ 102 ש"ח
(לחלק יש גם הוצאות נוספות, לזוג עם מחירים ממוצעים)
סרט DVD דרך אמזון – 125 ש"ח (בממוצע) כולל משלוח ומכס… עם כל הנוחיות של הבית
תעשו את החשבון, אני עשיתי
וואחד וואחד
מחירי הכרטיסים- מפריע, אבל עם כמה שאני הולך היום לסרטים(ועם המבצע האחרון) זה פחות בעייתי.
המחירים במזנון- שטויות. קונים שתיה בחוץ, מחביאים בתוכו, ושותים בפנים.
פופקורן? ממש לא הכרחי(ותורם לצמא שתורם לשתיה שתורמת להליכה באמצע לשירותים).
איכות האולמות- הבחירה שלנו!
מה לעשות, במהלך כל הסרט אני עסוק בדבר אחד בלבד(וזה כולל את סינמה סיטי)- וזה מציאת תנוחה הגיונית פיזיותרפית.
אחת שבה הברכיים לא חייב לגעת בזה שלידי בלי שאצטרך להרוג את עצמי ממאמץ להשאיר אותן במה שפחות תזוזה.
אחת שבה הידיים שלי יוכלו לנוח על משען הכיסא בלי להחשב לשתלטן חסר תקנה על שטח מפורז.
וגם אחת שבה עורפי לא יגרד דרך קבע את המתכת של המשענת רק בגלל שהעזתי לתת לצווארי לנוח בעודי יושב זקוף.
ואלו בהחלט פוגמים בחוויה. בעיקר העניין עם הברכיים(שבקולנועים מרכזיים יותר מס"ס גורם לי להעדיף לרוב קצה של שורה בשביל שלפחות ברך אחת לא תסבול).
ההפסקה- אני נגד הפסקה. אבל יש לה יתרונות..אם למשל לא תכננת נכון את הצום שלפני הסרט אתה עלול להזקק לשירותים. מצד שני, הם לא מקלים עליך ועושים את ההפסקה קצרה למדי לרוב.
האדיוטים בשורה מאחורה- נו שווין. לא נתקלתי בהם בצורה שהפריעה לי לאחרונה.
פלאפונים- הפרעה רגעית אם בכלל.
סאונד לקוי ובעיות טכניות- לרוב התגברו על כאלו שהיו די מהר..ואני גם ככה נוטה לאבד ריכוז בחלקים של הסרט..אז לא נורא ואיום. סתם מרגיז.
פרסומות- גם ככה עם החברה הקלוקלת שאני הולך איתה לסרט בקושי אני מספיק מדי פעם לפרומואים..
האח הידד.
סוף סוף זאב רווח האורגינלי.
אבל לא, לא יצא לי לפגוש בו בבית קולנוע.
אז רוב ההפרעות הן רגעיות, קצרות, או נוגעות לעניינים שלא פוגעים בסרט עצמו(שזה, מה לעשות, כל הרעיון של בית קולנוע).
אבל נוחות בישיבה בחיאת רבאק??
דבר מינימלי.
התלבטתי בין מחירי המזנון לאנשים עם הפלאפון.
המחירים מבאסים אותי, אבל אי אפשר סרט בלי פופקורן, אבל מצד שני, את אלה עם הפלאפון (בעיקר את אלה שזה לא רק מצלצל להם, הם גם מדברים בו בלחישות) אני יכולה לחנוק.
בסוף בחרתי במזנון, כי כל החוויה הופכת לעסק יקר לאללה.
אדיוטים בעיקר...
הדבר שהכי מעצבן אותי הוא בעיקר האדיוטים מהשורה מאחור…
משום מה שמתי לב שבסינמה סיטי יש המון כאלה (שמתי לב שזה כנראה בגלל שלשם הרבה אנשים הולכים בשביל "לצאת" ולא בשביל "לראות סרט"… למרות שזה ההיפך ממה שמצופה ממקום שמיועד לקונוע נטו…) ולכן אני מנסה לשכנע את חברי לא ללכת לשם יותר. ראיתי שם את בחורים רעים 2, ולאולם נכנסו אנשים 30 דקות אחרי תחילת הסרט! אי אפשר לראות סרט ככה. בפרדי נגד גייסון היו חננות פחצנים שרק התלהבו כל הסרט מזה שהם לא מפחדים מהסרט ורק צעקו וצחקו כל הסרט. שוב, אי אפשר לראות ככה סרט. כל הסרט אני רק חושב על איך לערוף את הראש של האנשים המעצבנים האלה במקום להנות מהסרט…
התופעה של הסדרנים שפותחים את הדלתות לקראת הסוף גם כן מעצבנת…. זה מעודד אנשים לקום ישר איך שהכתוביות מתחילות. אני בטוח שאם לא יפתחו את הדלתות האנשים לא יקומו ישר. יש סרטים שבהם ניחא… אבל בסרטים של ג'קי צ'אן, לדוגמה, הכתוביות חשובות… תנו להנות מהכל!
עוד דבר שמעצבן אותי זה שיש לי חבר שתמיד חייב לסכם את הסרט בהפסקה (אני דווקא תומך בה… מה לעשות, לפעמים חייבים להשתין באמצע…). איך שההפסקה מתחילה הוא תוקע איזה משפט כמו "סרט חזק" או "משעמם עד עכשיו"….. זה כאילו ההפסקה הזאת מחלקת באמת את הסרט לשניים או משהו :\ זו סתם הפסקה בשביל להשתין ולא אמורים לסכם בה את הסרט! זה כל כך מעצבן אותי. גם לכם זה קורה?
גם חברים שלי עושים את זה!
וזה בהחלט מעצבן.
וסיפור קצר: אני וחבריי הלכנו לאקס מן 2. לקראת הסוף, ככה עשר דקות לפני הכתוביות, לאיזו ילדה צלצל הפלאפון. היא ענתה מהר והתחילה לדבר בהתלחשות. אני מאוד התעצבנתי מזה. ואז, הגיע אור מן האפילה, משיח! וצעק עליה בקולי קולות "תסתמי את הפה שלך יא שרמוטההההה!!!", וזה היה מאוד מפחיד אך גם מצחיק! בכל מקרה, כשיצאנו מהסרט אני שיבחתי באוזני חבריי את הבחור המופלא הזה, ואז חברי אמר לי "לא, הוא אידיוט! מה הוא צועק באמצע הסרט?!".
אז מי צודק, חוץ ממני?
אני לא יודעת למה התכוונת בשאלה האחרונה שלך (מה זאת אומרת מי צודק חוץ ממך? מי צודק בקשר למה?) אבל כרגע נשפכתי מצחוק מול המסך, כשניסיתי לדמיין איך ההוא באולם צעק "תסתמי את הפה שלך יא שרמוטההההה!!!"
ואני חושבת שזה יכול להפוך ללהיט אם ימכרו ספיקרים קטנים שלוחצים עליהם והם צועקים "תסתמי את הפה שלך יא שרמוטההההה!!!", כל פעם שילדה כזאת עונה לטלפון בקולנוע. בשלב הבא המשפט "תסתמי את הפה שלך יא שרמוטההההה!!!" יהפוך לצלצול פלאפון, מהפלאפונים האלה שיודעים לדבר ("נשמע מצויין, נשמע אורנג"'), ומכיוון שקהל היעד שלהם במילא יהיה אותן ילדות בנות 12 שעונות לטלפון באמצע סרט, אולי הן לא יענו יותר לטלפון כשהן ישמעו את הטלפון צורח עליהן.
נ.ב. "תסתמי את הפה שלך יא שרמוטההההה!!!"
''תסתמי ת'פה יש שרמוטההההה!!!''
הלהיט הבא של שרית חדד?
יש מקרי חירום
שבהם מוצדק לחולל מהומה קטנה בקולנוע. זה אחד מהם. אחרת, מי יודע כמה העלמה ש' היתה ממשיכה לדבר?
היו זמנים בגלובוס גרופ.
באותה צפיה מהשטן (זאת אם ה30 ילדים) גם למישהי אחר נשבר וגם היא צעקה להם משהו סטייל "סתמו יא ב-ה-מ-ו-ת!!!"רק שכאן, הם לא סתמו,הם רק צווחו " את בהמה בעצמך, כ-ו-נ-פ-ה!!!"בערך שבע דקות נאלצתי להקשיב לפניני החכמה השנונים הללו. מסקנה:
לקטול מישהו בשביל להשתיק אותו- מבורך.אבל האופציה שהוא יחזיר בחזרה היא שכיחה ומסוכנת, אם זה קורה, כל חווית הצפיה הולכת פארש.
והמסקנה
כדאי להימנע מצפיה בסרט בזמן שמתרחשת באולם הקולנוע מסיבת כיתה…
וגם לא כשהתא הירושלמי
של חובבי מד"ב יוצא לצפות בסרט. אם המנחו"ס בפורום אורט היה עובד, הייתי מביאה פה קישור לתיאור הרשמים מהפעם שבה הם הלכו לראות את גלדיאטור. לא נשמע מומלץ.
אני, מן הסתם, לא הייתי שייך לאותה מסיבת כיתה
ולכן גיליתי עם מי אני הולך לראות את הסרט רק בכניסה באולם.חוץ מזה, בשעה שבה מוקרנים בו זמנית גם "בחורים רעים 2" ו" אמריקן פאי: החתונה" הייתי מצפה שיהיה מינון נמוך יותר של ילדים שאפילו אני יכול לקרוא להם צוציקים ב"היו זמנים במקסיקו".
זה היה ברור כמובן
התכוונתי שבמקרה כזה רצוי לעשות "אחורה פנה" ולעבור לסרט אחר מבעוד מועד (אם כי במקרה שלך האפשרויות האחרות לא היו מלהיבות כ"כ).
כנראה שזו היתה כיתה איכותית אם הם דחו אופציות כ"כ אטרקטיביות כמו אמריקן פאי ובחורים רעים (בסדר, בסדר, הבנתי שבחורים רעים 2 מגניב ביותר…)
נדמה שהאפשרות המעיקה ביותר נעלמה בשנים האחרונות
אני מדבר כמובן על תופעת הלייזרים האדומים, שלא ראיתי כבר למעלה משנתיים. איזה יופי.
מחיר הכרטיס – נכון, מדובר ב 7.5 $ , יותר מה5-6 $ שבדר"כ עולה בארה"ב (לא כולל ניו יורק), מדינה שבה ההכנסה הממוצעת גבוהה יותר, אבל בשורה התחתונה אני מוכן לשלם אותם בשביל המסך הענק ומערכת הסאונד שכמה שתהיה גרועה, היא תמיד תהיה טובה יותר מהטלוויזיה שלי בבית.
וזה בלי לדבר על הכרטיסיות.
המחירים במזנון – אף פעם לא הרגשתי צורך לאכול בקולנוע, ולכן אני פשוט נמנע מלהזמין שם בגלל המחירים – no prob.
איכות האולמות – נכון לא משהו אבל אני מרגיש שיפור, במיוחד בסינמה סיטי.
סאונד לקוי ובעיות טכניות – בקושי נתקלתי. זו לא בעיה כללית לדעתי אלא בעיה נקודתית.
היה לי קשה לבחור בין השאר, אבל בכל זאת :
פלאפונים – יש לי הרגשה שזה הולך ונעלם. לא יאומן אבל אולי הקדימונים האלו הצליחו לחנך את עם ישראל.
פרסומות – אוי צורעס ! אף לא אהבתי את הפרסומות כאן. הפרסומת הכי שנואה עליי בזמן האחרון היא זו של בזק עם הרקדנים הלבושים בחליפות מספרים. זה ממש עלבון לאינטלגנציה. הכל שירה מאולצת, קפיצות, צעקות וריקודים, שנאמר -damn pagans !
ההפסקה – אנחנו לא בהצגת תאטרון עם מערכות. הפסיקו את השטות הזו ומיד.
והכי מפריע לי זה כל האידיוטים מאחור שחושבים שאף אחד לא שומע אותם/יושבים לבד בקולנוע. הצבעתי לזה בגלל שבסרט האחרון שהייתי – הג'וב האיטלקי – ישבו שני אנשים בגיל העמידה מאחורי וכל הסרט התלחששו לפי העלילה במשפטים כמו: "הוא לא ראה את זה מגיע", "עכשיו הוא יראה לו" ו"זה הסוף שלו". לא שהסרט היה טוב במיוחד, אבל בכל זאת פינטזתי איך אני חונק אותם וכל הקהל מעודד אותי.
שתי בעיות נוספות שמטרידות אותי הן:
-העדר תחליף למסך הענק של "קולנוע תל אביב" ז"ל.
– אין הצגת חצות בימי חול הרבה פעמים, אם לא בכלל.
אני הייתי משלם אקסטרה
בשביל שני קשישים שישבו מאחורי ויתנו הערות ביניים, הייתי מרגיש כמו בחבובות.
אולי יש מצב לאופציה חדשה בדיוידים? אפשר לעשות עם הערות במאי, ולמטה אפשר עם הערות של שני קשישים שיושבים מאחורה, בסראונד זה בטח יישמע מצויין.
כן רק ששני הקשישים בחבובות
(וולדרוף ואיך קראו לשני ?) היו מצחיקים ואלה שמאחורי פשוט הרגיזו.
וולדורף וסטאטלר.
נכון!
סטאטלר זה זה עם השפם, לא?
בדיוק, רק להפך
אין על ''נגטיב''
"נגטיב" – קולנוע אגודת הסטודנטים באוניברסיטת בן-גוריון.
• מחירי הכרטיסים. שווים לכל נפש: 16 ש"ח לכרטיס סטודנט אאל"ט. הסיבה שאני לא בטוח היא מפני שבשנה החולפת בכלל עשיתי מנוי. פחות מ-200 ש"ח ואתה נכנס לאיזה סרט שבא עלייך. אחרי שבמהלך השנה עשיתי את זה בערך 30 פעמים, אני חושב שאין אף ספריית דיוידי שמתחרה במחיר כזה.
• המחירים במזנון: כנ"ל. ואם מחיר הקולה יקר בשבילכם, 20 מטר מזה יש שם מכונת שתייה קרה. וגם מכונת שתייה חמה. בעצם מה אני מדבר? בחצי מהביקורים שלי שם הבאתי מזון מהבית.
• איכות העולמות: מעולה. בשעות היום הם משמשים כאודיטוריומים להרצאות. ולכן מתוכננים מצוין לישיבה של שעתיים מול סרט המתח/קומדיה שמציג למטה. השיפוע אגב הוא של 30 או 40 מעלות. חוץ ממארג' סימפסון אף אחד לא יסתיר לכם.
• ההפסקה: מאוד טנטטיבית. הדלת של המקרין יוצאת ישר למסדרון של הצופים בהפסקה ולכן הוא קולט מתי הבשיל הרגע להמשיך בהקרנה.
• האידיוטים בשורה מאחורה: אם כבר יש כאלו, אז גם להם יש פסיכומטרי מעל 650.
• פלאפונים: חוץ ממקרה וחצי, לא נתקלתי בבעיות.
• סאונד לקוי ובעיות טכניות: לעיתים נדירות וגם אז מטופל מיידית. (כבר ציינתי שהמקרין נגיש?)
• פרסומות: אין! כלום. נאדה. גורנישט. (גם טריילרים יש בקושי: בין 0 ל-2).
• זאב רווח: מיאו חתולה? האמת שלא ניסיתי, אבל זה רק כי מוניקה לא מסוגלת לשבת במקום אחד יותר מחצי שעה ברצף. אם חיית המחמד שלכם רוצה לראות סרט, אני די בטוח שהיא תזכה בכך.
להזיל ריר
אני רק מקווה שבטכניון הקולנוע דומה לזה.
פחות או יותר
פרט למערכת ה"דולבי מונו" האגדית שלנו
…
נכון! נכון!
ראיתי שם את "שרק" ו"חוכמת הבייגל'ה", עם אמא ואחותי, בהתאמה. ככה זה כשמסתובבות לך בבית שתי סטודנטיות…
__________
העלמה עפרונית, בונה על מנוי שכזה כשהיא תהיה גדולה. בעיקר אם יפתחו בבי-ג'י את הפקולטה הרלוונטית.
אין על ''נגטיב''
אף אחד לא תיקן אותי עד עכשיו אז כנראה שהאולמות בנגטיב באמת נשמעים כמו עולמות ומלואם.
אין על ''נגטיב''
רק כמה הסתייגויות קלות…
גם אם לאוכלוסיית ה"נגטיב" יש פסיכומטרי לא רע, זה לא אומר שאינם מסוגלים להפריע כמו כל אידיוטים-מהשורה-מאחורה ראויים לשמם. מלבד הפרעות סטנדרטיות כמו פלאפונים (דווקא במינון גבוה, בסרטים שאני ראיתי שם), הבעיה הכי חמורה היא החופשיות שאנשים מרגישים לאחר, לדבר ולהיכנס ולצאת באמצע ההקרנה – מבלי לטרוח אפילו לסגור את הדלת עד הסוף.
כמובן, ישנו גם עניין התור הארוך הקבוע שמטופל בדרך כלל על ידי קופאית אחת וגורם לאיחורים בתחילת ההקרנה. ויש גם את עניין המקומות הלא-מסומנים ב"סינמטיב" (האולם המאכלס את הסרטים ה"איכותיים" יותר, לטובת הקוראים הלא-באר-שבעים).
אבל יש ל"נגטיב" סגולה אחת שדווקא לא הזכרת: בדרך כלל הקהל כולו בראש אחד ולא מתבייש להפגין את רגשותיו, לטוב ולרע. למשל, סרטים מעולים שזוכים למחיאות כפיים בסוף – זה משהו שהייתי יכולה להתרגל אליו.
אני וחברה שלי נסענו לקניון אבנת (הגדול) באוטובוס, לראות את "שישי הפוך".
אני מהאנשים שתמיד מקדימים לסרט, ונאלצים לצפות בכל הפרסומות המייגעות..
הסרט היה אמור להתחיל ב-17.00 ובגלל האוטובוסים אחרנו והגענו ב-17.20!
אני כבר חשבתי שזה אבוד ונלך לסרט הזה בפעם אחרת..
כשהגענו לקופה שאלתי את הקופאית מתי הסרט התחיל,והיא אמרה שלפני 5 דקות!
למזלי בפעם הזו נכנסתי וראיתי את הסרט, אבל בכל הפעמים הבאות שאני אלך לסרטים לא הגיוני שהסרט יתחיל כ-15-20 דקות אחרי הזמן שפורסם!
כבר כשנכנסנו היה חושך באולם, אבל הם יכולים להאיר את המדרגות לפחות, שמי שהולך במדרגות לא יעוף וישבור איזה איבר חיוני..
לרגע חשבתי שלא היה סדרן באולם, אבל אז הבחנתי בו, יושב ולא עושה כלום, ולא עוזר לנו למצוא את המקום שלנו…
כמובן שהתיישבנו במקום שלא שלנו (מי בכלל רואה את המספרים על המושבים בחושך?), ואז פגשנו לידנו את החברים שלנו שתיאמנו להפגש איתם בקולנוע.
כשהגיעה ההפסקה לא היה לי כוח לצאת מהאולם, וכבר ההפסקה נגמרה במהירות. לפי דעתי צריך להאריך בעוד 2 דקות אותה!
הסרט היה ממש מצחיק, ודווקא בקטע המרגש יותר כביכול, חבורת ילדות מטומטמות התחילו לשאוג מצחוק כמה דקות ללא הפסקה!
אני חשבתי שעוד רגע זה נמשך ומישהי מהם כבר לא תראה את הבית שלה יותר..
בסוף הסרט כבר הסדרן מיהר לפתוח את הדלת, אבל אני לא ויתרתי עד שראיתי מה שרציתי בכותוביות ואז עזבתי את האולם!
ןמה יגידו עליכם האידיוטים מהשורה מאחורה?
שאתם העלק-אינטיליגנטים מהשורה מקדימה… הסוג הכי מעצבן!
אלה שיושבים כל הסרט
כשהם מסתכלים על המסך ולא מפריעים?
לא סובל אותם.
אוף טופיק...
מישהו יודע אם בגירסה ה"עברית של אינדיאנה ג'ונס" בDVD גם יצנרו קטעים כמו בגירסה הבריטית ???.
לא יודע
וזו הפעם הראשונה שאני שומע על קטעים מצונזרים, אבל זה הימור טוב שהגירסה העברית תהיה זהה לחלוטין לבריטית, כמו שהיה בהוצאות DVD קודמות של סרטי ספילברג. בכל מקרה, שום דבר לא בטוח.
לא יודע
תראו פה….
את התגובות
http://www.amazon.co.uk/exec/obidos/ASIN/B00009ZWAB/ref=ed_best_h_1_4/026-0419678-6450048
הגרסה הבריטית
אכן מצונזרת קמעה.
החדשות הטובות הן שהגרסא הזו נמכרת אך ורק באנגליה, וכל שאר הגרסאות של איזור 2 הן בלתי-חתוכות לחלוטין, כך שהגרסא שתמכר בישראל, גם אם היא תהיה גרסא איזורית ולא מקומית, לא תהיה מצונזרת.
בכל מקרה, אם חשוב לכם המחיר, לרוב עדיף לקנות בארה"ב (אמאזון או Deepdiscountdvd), ואם חשוב לכם גם תרגום, תמורת עוד כמה עשרות שקלים תוכלו לרכוש גרסא מתורגמת מ-fbo.com.au.
הגרסה הבריטית
בלייזרקלאב מוכרים ב280 שח את הגירסה המתורגמת…
לא נראה לי נורא בכלל…
אז זה לא יצונזר בארץ ?
http://www.laserclub.co.il/laser_site/preview.asp?id=7300&zone=2
אם חשוב לכם שיגיע בזמן – תתרחקו ממושא הכותרת. סט DVD שהזמנתי מאותו אתר (לכתובת בארה"ב, יש לציין), הגיע רק אחרי חודש וחצי, והם אפילו לא טרחו לענות לאימייל התלונה ששלחתי להם. לעומת זאת, סט DVD אחר שהזמנתי מאמאזון, הגיע תוך ימים ספורים לאותה כתובת.
אבל האם בשני המקרים המדובר היה במשלוח חינם? כי דיפ דיסקאונט תמיד שולחים בחינם (אלא אם מבקשים אחרת) בעוד שבאמזון זה לא ברירת המחדל, והמשלוח חינם הוא תמיד איטי יותר (למרות שחודש וחצי זה עדיין מוגזם).
דווקא לארץ ההגעה משני האתרים היתה פחות או יותר זהה (ואפילו תוך שבוע, שבוע וחצי במספר מקרים).
מה שכן שירות הלקוחות של דיפדיסקאונט באמת מסריח. לי עשו בעיה אחרת וטרחתי אפילו לשוחח טלפונית, ומי שענה לי היה פשוט אטום לגמרי. מנומס, אבל אטום. נזקקתי לאימייל ארוך, מפורט ומנוסח מעט משפטית כדי לשבור אותם (אבל רצו שאתקשר טלפונית עוד פעם וכבר לא היה לי כוח).
מתי אמזון שולחים לארץ בחינם?
הם לא.
פשוט רוזוולה דיברה על משלוח בתוך ארה"ב ואני התייחסתי לאותו הקשר.
כן, המשלוח היה חינם בשני המקרים.
באמאזון המשלוח חינם בגבולות ארה"ב מעל מחיר מסוים (נדמה לי 25$).
בכל מקרה, לא נראה לי שאני אזמין שוב מדיפדיסקאונט, אני לא רוצה לקחת את הסיכון של לא לקבל את הכסף חזרה אם משהו במשלוח באמת יתפקשש ולא סתם יאחר.
כן, המשלוח היה חינם בשני המקרים.
לייזקלאב כתבו לי את התגובה הבאה בשאלה שלי לגבי ההבדלים בין הגירסה הבריטית לישראלית:
שלום טל.
למיטב ידיעתי הגרסה הישראלית זהה לגרסה הבריטית.
בברכה.
זיו וולך.
מנהל אתר לייזרקלאב.
http://www.laserclub.co.il
09-9553914
09-9578874
הוא טועה ?
לא הבנתי.
על גרסה של מה מדובר, ומה בכלל הקשר לאנגליה ולייזרקלאב למה שכתבתי בהודעה שלי?
לא הבנתי.
טעות שלי
התכוונתי להגיב על האינדיאנה ג'ונס הגירסה בעברית מול הבריטית
עכשיו אומרים לי
בדיוק כשלפני שבוע הזמנתי משם את העונה השלישית.
מקווה מאד מאד שיגיע.
692 מצביעים נכון לרגע כתיבת הודעה זו
שיא של כל הזמנים, נכון? מעניין אם המגמה תמשך גם אחרי החופש, או שזה רק שעמום של סוכות. רק לשם השוואה, בסקר לסרט הישראלי הטוב של השנה הצביעו 140 אנשים. בסקר הראשון (לפני שלוש שנים), הצביעו 186 אנשים.
לא שיא של כל הזמנים
המספר החריג של המצביעים הפעם נובע בין השאר מכך שזוהי שאלה שעליה כל אחד יכול לענות (כלומר, כל מי שביקר בקולנוע אי פעם – להבדיל מ'הסרט הישראלי הטוב ביותר', שאליו רק אנשים שראו כמה סרטים ישראליים יכלו להצביע), ומכך שהשבוע השתתפנו וזכינו בסקר של Ynet, כך שמספר המבקרים באתר היה גדול מהרגיל. בכל אופן, לא מדובר בשיא של כל הזמנים – בסקר נעימת-הנושא הקלאסית הטובה ביותר השתתפו יותר אנשים.
אלא מה, מעולם לא קרה לפני כן שאפשרות בודדת קיבלה כל כך הרבה קולות – וכתוצאה מכך ה-HTML של העמוד "נשבר" (אפשר לראות שהקצה הימני של המסגרת הלבנה של הסקר לא מחובר כמו שצריך). אפשר להגיד שלא עמדנו בעומס.
וואלה, 730 מצביעים
הייתי מוודא בעצמי איפה היו הכי הרבה תגובות, אבל זה דורש פעילות
. בכל אופן, זכייה בסקר של Ynet בטח לא תזיק לכמות המבקרים.