התחזית: אור שמש נצחי של מח ללא רבב

וואט דה פאק איז 'Eternal Sunshine of the Spotless Mind' ולמה שיהיה אכפת לי?
'אור שמש נצחי של מח ללא רבב' (שם זמני בהחלט) הוא קומדיה רומנטית מדע-בידיונית סוריאליסטית שמתרחשת ברובה בתוך מוח של מישהו, ומשתתף בזה ג'ים קארי.

בתוך מוח של מישהו? כלומר, כמו 'תא קטלני' כזה?
לא בדיוק. זה הולך ככה:

איש אחד, ג'ואל באריש, מקבל יום אחד מכתב מחברת "לאקונה", המתמחה במחיקת זכרון סלקטיבית. המכתב אומר משהו כזה: "זוכר את החברה שלך לשעבר, קלמנטיין? אז זהו, שהיא כבר לא זוכרת אותך. בבקשה אל תדבר אליה יותר, כי אין לה מושג מי אתה. שלום".

ג'ואל (ג'ים קארי) מחליט שאם קלמנטיין (קייט ווינסלט) החליטה לשכוח אותו, עדיף להפוך את השיכחה להדדית. גם הוא פונה לחברת "לאקונה" ומבקש להסיר ממוחו כל זכרון הקשור לאקסית שלו.

יתר הסרט מתרחש ברובו בתוך זכרונותיו של ג'ואל, הנמחקים לאיטם. בשלב כלשהו, ג'ואל מתחרט ומבקש לשמור את זכרונה של הקלמנטינה שלו, אבל את התהליך לא ניתן להפסיק. כדי להציל את מה שנשאר לו מקלמנטינה, ג'ואל מנסה להבריח אותה מתוך הזכרונות שעומדים להימחק ולהחביא אותה במקומות בטוחים יותר, כמו זכרונות תמימים מהילדות.

מי אחראי לכל זה?
את הסרט ביים מישל גונדרי, שכמו רוב הבמאים הצעירים והחדשניים של השנים האחרונות, הגיע לקולנוע מבימוי קליפים. בתחום הזה גונדרי הוא לא פחות מסמאח-על, ואחראי לכמה יצירות מופת, רובן קליפים של ביורק: 'Human Behavior' (ביורק בורחת מדובי ענק), 'יוגה' (נופי איסלנד נשברים ומתחברים) ובעיקר 'Bachlorette' ("יום אחד מצאתי ספר קבור באדמה…"). רק מה, סרט הקולנוע הראשון של גונדרי, 'המין האנושי' המבוסס על תסריט של צ'רלי קאופמן, לא היה מוצלח במיוחד. בתור במאי קולנוע, הוא עדיין בחזקת טירון.

מי זה צ'רלי קאופמן?
צ'רלי קאופמן הוא יצור מוזר: הוא כוכב הוליוודי שזוכה להרבה כבוד ולאתרי מעריצים. והוא תסריטאי. זקני הוליווד לא זוכרים שקרה דבר כזה: תסריטאים אמורים להיות האנשים החיוורים והמסכנים האלה שעובדים שנים בשכר מינימום, ובסופו של דבר השם שלהם אפילו לא מופיע על הפוסטר. צ'רלי קאופמן הוא בסך הכל תסריטאי, ובכל זאת הוא להיט. התסריטים שלו ידועים בהיותם מתוחכמים, מתחכמים, חדשניים, פוסטמודרניים ומוזרים. תסריטאים מעריצים אותו, אבל מעריצים קצת פחות את הסרטים שנעשים על פי התסריטים שלו. יש הטוענים שהתסריטאים של קאופמן נועדו להשאר תסריטים מודפסים, והסרטה שלהם יכולה רק לפגום בהם. קאופמן היה מועמד לאוסקר פעמיים, על 'להיות ג'ון מלקוביץ" ו'אדפטיישן' (שאת הקרדיט עליו הוא חולק עם אחיו הדמיוני דונלד) וכתב גם את 'וידויים של מוח מסוכן' ואת 'המין האנושי', שאותו ביים, כאמור, מישל גונדרי.

'המין האנושי' נחשב לסרט ככה-ככה במקרה הטוב, ובלי ספק הסרט הכי זניח מכל סרטיו של קאופמן עד עכשיו. כל זה הופך לקצת תמוהה את העובדה שקאופמן בחר לעבוד שוב עם אותו הבמאי חסר הניסיון, ולהיפך. אבל נראה שהכשלון היחסי של 'המין האנושי' לא הפריע לגונדרי ולקאופמן, שמסתדרים יופי ביחד; למעשה הרעיון הבסיסי לתסריט של 'אור שמש נצחי' היה של גונדרי. והפעם מדובר, ככל הנראה, בתסריט מוצלח. אתר המעריצים 'להיות צ'רלי קאופמן' הכתיר את התסריט של 'אור השמש הנצחי של מח ללא רבב' כתסריט הטוב ביותר שלו, והוא לא היחיד. רוב הביקורות על התסריט שהתפרסמו ברשת היו נלהבות עד צאת נפשם של המבקרים.

אם אתם מאלה שלא מאמינים לביקורות, אתם מוזמנים לקרוא כבר עכשיו את הטיוטה הראשונה לתסריט, שמוצעת לכל דורש באינטרנט. קחו בחשבון שהגרסה הזאת של התסריט היא בלי ספק שונה מהתסריט הסופי; עד כמה בדיוק הוא השתנה – קשה לדעת. מהקרנות המבחן דווח שסיום הסרט הוא עכשיו שונה לחלוטין, ובטח יש עוד.

מי זה ג'ים קארי?
נו, בחייכם, כאילו שאתם לא יודעים.

העולם מתחלק לאלה שמעריצים את ג'ים קארי ואלה שלא סובלים אותו. קארי מנסה שוב ושוב לכבוש גם את ליבם של אנשי החצי השני, על ידי כך שהוא מנסה לשכנע את העולם שהוא בעצם יכול להיות גם שחקן דרמטי, בסרטים כמו 'המופע של טרומן' ו'מג'סטיק'. 'אור שמש נצחי' אמנם מוגדר כקומדיה, אבל לא קומדיה ג'ים-קארית טיפוסית, וקארי מופיע בו במצב ה"אני שחקן דרמטי" שלו. הוא אפילו כיסה את פני הגומי שלו בזיפים, מה שאמור להעיד על כך שהפעם הוא בוגר ורציני. אל תצפו לסצינות של דיבור מהתחת או חיקויים של ממטרה.

מי עוד משתתף?
כאמור, קייט ווינסלט ('טיטניק') היא קלמנטינה, הבחורה והזכרון, שבתמונות מתוך הסט נצפתה עם שער צבוע במגוון צבעים מזעזעים. טום ווילקינסון, הבריטי הותיק שהיה מועמד לאוסקר על 'בחדר המיטות' משחק את אחד מאנשי חברת 'לאקונה'. טכנאים נוספים בחברה הם מארק רפאלו ('מישהו לסמוך עליו', 'החיים בלעדי') וההוביט פרודו בעצמו, אלייז'ה ווד. וגם קירסטן דאנסט, הצעירה החייכנית מדי מ'ספיידרמן' ו'מעודדות צמודות', נמצאת שם.

מתי?
זאת נקודה כאובה במקצת. 'אור השמש הנצחי' היה אמור לצאת בנובמבר 2003, אבל נדחה: תאריך היציאה הנוכחי שלו בארה"ב הוא ה-19 במרץ, 2004 (עדיין לא ידוע על מועד הפצה בארץ). דחיית הפצתו של סרט היא כמעט אף פעם לא סימן טוב, ובמיוחד דחייה כזאת: הפצה בנובמבר משמעותה שהאולפן בונה על הסרט לקראת תקופת סיכומי השנה והאוסקרים. הפצה במרץ אומרת שב-Focus Features, האולפן הקטן שמממן את הפקת הסרט, וויתרו מראש על המאבק, ובטוחים מעל לכל ספק שאוסקר לא יצא להם מזה. ייתכן שאנשי 'פוקוס' הגיעו למסקנה שהסרט פשוט מוזר מדי, או אולי קומדיה מדי, בשביל אוסקר.

כרגיל, אפשר להאשים באיחור את תעשיית הקרנות המבחן. השמועות טוענות שהסרט היה, למעשה, גמור ומוכן כבר באוגוסט שעבר, אבל הקהל בהקרנות המבחן יצא לא מרוצה, וטען שהסרט מבלבל ושג'ים קארי לא מצחיק. את העניין אפשר היה לפתור בכך שיסבירו לקהל מראש שהוא לא בא לראות את 'ברוס הגדול מכולם 2', אבל האולפן, כדרכם של אולפנים, נבהל והחליט לערוך את הסרט מחדש, כדי להפוך אותו לנגיש יותר לקהל. אבוי. אסונות גדולים כבר קרו לסרטים טובים שהפכו ל"נגישים יותר". יש לקוות שהסרט לא הפך לנגיש מדי, ואם כן – אפשר אולי לצפות ל"גירסת הבמאי" ב-DVD עוד שנה-שנתיים.

תביא לינקים.
האתר של חברת 'לאקונה' לשכחה סלקטיבית נמצא כרגע בבניה, ויהפוך בסופו של דבר לאתר הרשמי של הסרט. בינתיים תוכלו להוריד באתר סרטון פרסומת של החברה. פרסומת דומה גם פותחת את הטיזר של הסרט, שמסביר מעט מאוד על העלילה, אבל מכיל מוזיקה מגניבה וכמה תמונות סוריאליסטיות: מה עושים ג'ים וקייט במיטה על חוף ים מכוסה שלג? כלומר, חוץ מהמובן מאליו.

נשמע בסדר, אבל כבר נמאס לגמרי מסרטים עם שמות ארוכים נורא.
לפחות אין בו נקודותיים.