אוסקר 2022: הנפשות הפועלות

בקרוב יתחילו לטפטף כל המועמדויות מכל הארגונים והגילדות, אבל רגע לפני, בוא נבדוק מי הסוסים המובילים במירוץ - נכון לעכשיו.

טוב, כן, זה באמת קורה: גם השנה יהיו אוסקרים. אולי אתם שם עוד לא שמתם לב לחלוטין, אבל בסריטה, נניח, עוקבים אחרי המירוץ המתפתח לאיטו בקטגוריית הסרט הבינלאומי, ויש אפילו איזה ארגון או שניים (בעיקר לסרטים סופר-עצמאיים) שפרסמו את המועמדויות שלהם. אז אני מניח שנצטרך גם אנחנו להכין את עצמנו מראש לעונת האוסקר הקרובה, להתמודד עם הייפ, בקלאש, גילויים סביב "מי הכוכבים האהובים עליכם שהם בעצם מתנגדי חיסונים" ועוד שטויות.

השנה הטקס יתקיים ב-27 במרץ, קצת יותר מוקדם משנה שעברה וקצת יותר מאוחר ממה שהיה בשנים שלפני כן. אבל זה לא השינוי העיקרי, אלא העובדה שהשנה אנחנו יודעים בוודאות מה יהיה מספר המועמדים, והוא 10 – לא "מספר מ-5 עד 9". בנוסף, הוא יסכם רק 10 חודשים של קולנוע ולא 12, וזה מכיוון שהטקס של השנה שעברה לקח את הסרטים שיצאו עד סוף פברואר – אז הפרס השנה הוא בעצם "הסרט הטוב ביותר של (רוב) שנת 2021". לא שזה משנה.

חוץ מזה יש עוד שינויים מינוריים בקטגוריות אחרות, אבל למי אכפת, בואו נגיע לעניין שהוא הסרטים שכרגע מסתמנים כאלה שהולכים להיות מועמדים השנה לפרס הסרט הטוב ביותר.


כוחו של הכלב

מה זה: סרטה החדש של ג'יין קמפיון ("הפסנתר"), על חוואי קשוח (בנדקיט קאמברבץ') שמתערער כאשר אחיו מתחתן.

מתי זה: יצא בבתי הקולנוע.

כן: ג'יין קמפיון היא אחת מהקולנועיות המוערכות ביותר בעולם כרגע, אבל האוסקר די שכח ממנה מאז "הפסנתר" אי אז ב-1993. שילוב של "לפרגן ליוצר מוערך", "לתת פרס לאישה" וגם סתם לפרגן לאחת מיצירות המופת של השנה עשוי לדחוף את הפרס לכיוונו. לנטפליקס כמעט תמיד יש סרט אחד או שניים בין המועמדים, והפעם נראה שהז'יטונים שלהם עליו.

אבל: נטפליקס עוד לא הצליחו אף פעם לנצח בפרס הגדול. האם דווקא השנה הם יצליחו, עם סרט די קטן ומבאס – בעוד שיש לו תחרות גדולה, משמחת ומלהיבה?

פרט טריוויה אקראי: כדי להתכונן לתפקידו, בנדיקט קאמברבץ' לא התרחץ למשך שבועיים.

בלפסט

מה זה: סרטו החדש של קנת בראנה ("תור", "מהומה רבה על לא דבר", "רצח באוריינט אקספרס"), אחד האנשים עם הפילמוגרפיה הכי אקראית אי פעם. הסרט מבוסס על ילדותו בצפון אירלנד בזמן המתיחות והמלחמה ששם.

מתי זה: אולי ישתנה, אבל כרגע מיועד ל-28/1.

כן: הסרט מקבל שבחים מקיר אל קיר, הוא אמנותי (תראו! שחור לבן!) והאקדמיה בסך הכול אוהבת את קנת בראנה כשהוא לא עושה שטויות מוחלטות. נכון לעכשיו, הכול עובד לטובתו.

אבל: מאוד מוקדם בעונה, וסביר להניח שהסרט עוד יקבל מהלומה או שניים על כך שבעידננו הוא לא הסרט ה"נכון" לתת לו את הפרס. השאלה היא אם יצלח אותן בדרכו כמו "הספר הירוק" או יפנה את המקום לסרטים אחרים.

פרט טריוויה אקראי: אם בראנה יהיה מועמד לתסריט מקורי ועל הפקה, הוא יהיה (ממה שהצלחתי למצוא) האדם שהיה מועמד בהכי הרבה קטגוריות שונות: הפקה, בימוי, תסריט מקורי, תסריט מעובד, שחקן ראשי, שחקן משנה וסרט קצר.

משפחה מנצחת

מה זה: סיפורם של אבא של ונוס וסרינה וויליאמס, ואיך עזר לבנות שלו להפוך לכוכבות טניס אדירות.

מתי זה: בבתי הקולנוע כרגע.

כן: דרמת ספורט מרוממת נפש? ביוגרפיה? כוכב ענק בתפקיד ראשי שנורא נורא מתאמץ לאוסקר? כן כן כן!

אבל: האם באמת תעבור עונת פרסים שלמה בלי שאף אחד יזכיר את המעשים האיומים שריצ'ארד וויליאמס עשה?

פרט טריוויה אקראי: 80% מתקציב הסרט הוא, על פי הדיווחים, השכר של וויל סמית'. תקציב הסרט, למי שתהה, מוערך ב-50 מיליון דולר.

חולית

מה זה: דני וילנב ("המפגש", "אסירים") מביא למסך את החצי הראשון של הספר הראשון של סאגת חולית, ואם אפילו הוא לא הצליח לסיים אותה בשעתיים וחצי, אני לא משוכנע שאתאר אותה כמו שצריך במשפט וחצי.

מתי זה: כבר יצא.

כן: פרויקט שאפתני, אינטליגנטי, ומעניין שבא כאילו לצאת נגד מצב שוברי הקופות בימינו ולהראות שאפשר לעשות את זה אחרת.

אבל: האם הסרט באמת הצליח? התגובות ברובן נלהבות, הקופות ברובן נשברות – ובכל זאת יש תחושה שהוא קצת "קטן" ממה שהוא היה אמור להיות.

פרט טריוויה אקראי: רבקה פרגוסון, שמגלמת את אימו של טימותי שלמיי, מבוגרת ממנו רק ב-12 שנים. שלמיי, בן 23, מבוגר מהגיל שבו פול היה בתחילת סדרת הספרים ב-8 שנים.

סמטת הסיוטים

מה זה: סרטו החדש של גיירמו דל טורו ("צורת המים", "פסיפיק רים"), הגרסה הקולנועית השנייה של ספרו של וויליאם לינדזי גרשהם. עובד קרנבל  פוגש פסיכיאטרית מסתורית ומשם הדברים מסתבכים.

מתי זה: 6/1/2022.

כן: בפעם שעברה שגיירמו דל טורו ביים סרט הוא סיים אותו עם שני אוסקרים, על בימוי הסרט ועל הפקתו, ויש לסרט באזז רב וציפיות גבוהות.

אבל: אף אחד עדיין לא ראה את הסרט הזה. האם הוא באמת טוב?

פרט טריוויה אקראי: אחד משני סרטים ברשימה שבהם ברדלי קופר החליף את ליאונרדו דיקפריו (השני הוא "ליקריץ פיצה").

הטרגדיה של מקבת

מה זה: סרטו החדש של האחים, מצטער, האח כהן (ג'ואל, לא איתן). עיבוד מחדש ל"מקבת", בשחור ולבן.

מתי זה: כפי שזה נראה, ב-14/1, אבל רק באפל טיוי+.

כן: האח כהן! שייקספיר! דנזל וושינגטון! פרנסס מקדורמנד! ביקורות משבחות!

אבל: האם זה אמנותי-פלצני מדי? ומתי הייתה הפעם האחרונה שלאקדמיה היה בכלל אכפת משייקספיר?

פרט טריוויה אקראי: אם הסרט באמת יצליח באוסקרים, הוא יהיה העיבוד הראשון למקבת שיצליח לעשות כך. אם הוא לא, אז נראה שקללת מקבת הפילה גם אותו.

ליקריץ פיצה

מה זה: סרטו החדש של פול תומאס אנדרסון ("חוטים נסתרים", "זה ייגמר בדם"), סיפור התבגרות בלוס אנג'לס של תחילת שנות השבעים.

מתי זה: 30/12 בבתי הקולנוע.

כן: פול תומאס אנדרסון הוא אחד מהבמאים המוערכים ביותר בהוליווד בימינו, ובאוסקר תמיד אוהבים סיפורים על הוליווד ולוס אנג'לס, והביקורות נופלות לרגליו.

אבל: האם זה "סרט מבקרים" שכאשר יפגוש את התעשייה יתפוצץ וייעלם?

פרט טריוויה אקראי: בניגוד לשמו, אין בסרט לא ליקריץ ולא פיצה – זה שם של איזה חנות תקליטים בכלל.

להיות הזוג ריקרדו

מה זה: סרטו החדש של אהרון סורקין ("משפט השבעה משיקגו"), שבו ניקול קידמן וחבייאר בארדם מגלמים את לוסיל בול ודזי ארנז.

מתי זה:  על פי איך שנראה כרגע, באמזון פריים ב-21 בדצמבר.

כן: סרטים של סורקין נוטים להצליח עם האקדמיה, לפחות בשלב המועמדויות. ובעוד שרבים הרימו את האף על הליהוק, הביקורות הראשונות על הסרט היו נלהבות.

אבל: "משפט השבעה משיקגו" בא עם הרבה באזז שכולו נגמר עד לטקס עצמו, וממנו הוא יצא בלי פרסים. האם זה ישפיע על "ריקרדו"?

פרט טריוויה אקראי: את התפקיד של לוסיל בול הייתה אמורה למלא אוסטרלית אחרת במקור: קייט בלנשט.

אל תסתכלו למעלה

מה זה: סרטו החדש של אדם מקיי ("מכונת הכסף", "סגן הנשיא"), שבו שני אסטרונומים מנסים להזהיר את האנושות מפני מטאור שעתיד לפגוע בה.

מתי זה: בנטפליקס ב-24 בדצמבר, בקולנוע ב-9 בדצמבר.

כן: הסאטירות של אדם מקיי התחבבו על האקדמיה, ואומנם הפעם הוא עוסק בתרחישים בדיוניים, אבל הרוח דומה. הביקורות מפרגנות.

אבל: קומדיות זה תחום בעייתי, גם כשהן סאטירות. האם מקיי יכול להמשיך להתחבב על האקדמיה לעד?

פרט טריוויה אקראי: הטאגליין של הסרט הוא "מבוסס על אירועים שבאמת יכולים לקרות" שזה טאגליין לא טוב בכלל. טוב, בסדר: יש בין צוות השחקנים 9 פסלי אוסקר על משחק. שליש מתוכם שייכים לאדם אחד: מריל סטריפ.

סיפור הפרברים

מה זה: סרטו החדש של סטיבן ספילברג, רימייק ל"גבירתי הנאווה".

מתי זה: 9/12.

כן: ספילברג! סיפור הפרברים! זהו, סיימנו, תנו לנו את כל האוסקר.

אבל: האם באמת צריך רימייק ל"סיפור הפרברים"? האם באמת ספילברג הוא האדם הנכון לזה? ואיך הסרט הזה, שאף אחד עוד לא באמת ראה, בעצם?

פרט טריוויה אקראי: ריטה מורנו, שזכתה באוסקר עבור תפקידה בסרט המקורי, חוזרת בסרט הזה, אם כי בתפקיד אחר.

ואולי?

המירוץ עדיין לא לחלוטין להתייצב, ואפילו סרטים שכבר יצאו וזכו לשבחים יכולים למצוא את עצמם בחוץ, ולהיפך – סרטים שעוד לא חשבנו עליהם כמתמודדים עלולים להפתיע את כולנו. אז האם, למשל, הביקורות החצויות יפגעו ב"בית גוצ'י", או שיש לו קהל אוהדים אוהב וזה מספיק? האם הסרט הביוגרפי על הנסיכה דיאנה "ספנסר" יצליח איפה שהניסיון הקודם של הבמאי בביוגרפיה על דמות נשית בולטת, "ג'קי", נכשל? האם "קדימה קדימה" (C'mon C'mon) של מייק מילס, שעשה את "נשות המאה העשרים" שזכה להתעלמות די מופגנת, הפעם יצליח לארגן לבמאי יותר כבוד? או שמא הכבוד לסרט האינדי הקטן יילך ל"CODA"? האם האקדמיה שכבר פרגנה בעבר לג'ו רייט וגם למחזות זמר, תפרגן בגדול למפגש בין השניים, "סיראנו", וזה ייגמר במועמדות לפרס הגדול? ואצל נטפליקס השאלה היא תמיד אותה שאלה: האם הם יצליחו להחזיק את כל הביצים שלהם בסל או שחלק ייפלו בגלל שהם יתמקדו בסרטים החזקים יותר? "טיק, טיק… בום!" ו"הבת האפלה" נמצאים כרגע על התפר, והקמפיין של חברת הסטרימינג ישפיע על מצבם.