אם יש מסורת לסיכומי חצי שנה בטלוויזיה הרי היא שאין ממש מסורת. בשנה הראשונה חילקתי פרסים, ואז למשך שנתיים בחרתי פרקים נבחרים, ואז הנה אנחנו כאן עם מה שהוא בכלל סרטון. אנרכיה ברחובות, היסטריה המונית, חתולים וכלבים חיים יחדיו, וכו'.
ובכל זאת, המלחמה – ואולי בכלליות עונת הטלוויזיה הלא משהו – מנעו ממני להגיע למספר יפה של פרקים שיכול להצדיק כתבה שתשבח אותם ולכן בחרתי לעשות משהו קצת שונה והוא סרטון שיסקור את הסדרות הבולטות של חצי השנה האחרונה, ואז יהונתן נכנס לחדר זרק עליי עוד שק שלם של סדרות שאני צריך להתייחס אליהן ועשיתי את זאת.
אז בואו ותפנו עשר דקות לטיול נוסטלגי בחצי השנה האחרונה ותמצאו את עצמכם אומרים "נכון! זה היה רק לפני ארבעה חודשים!" הרבה יותר פעמים משתצפו, כי אנחנו כלואים במציאות שגורמת לכל יום להרגיש כמו חודש. זה בטח לא טוב לעור הפנים שלנו, מה אני אגיד.
מוזמנים לשתף איך עברה חצי השנה הטלוויזיונית שלכם בתגובות.
כמו בקולנוע, גם החצי שנה בטלוויזיה עד כה היתה ממש טובה.
שוגון – קלאסיקה מודרנית
אקס מן 97 – תוכן האקס מן הכי טוב מחוץ לדפי הקומיקס
שוגר – סדרה מוזרה שאני ממש אהבתי
הסימפת'ייזר – לא טוב כמו שקיוויתי אבל צפייה מעניינת ברובה
אינוינסיבל עונה 2 חלק ב – אחרי שסיימנו עם הארק הכי מעפן בקומיקס אפשר להתקדם, זה עדיין יותר טוב מהקומיקס וקירקמן תיקן הרבה בעיות פה
הבנים עונה 4 – העונה הכי פחות טובה עד כה אבל אני ממש סבבה איתה
פולאוט – מאיפה זה בא ולמה זה כזה טוב
ריפלי ומר וגב סמית גם סדרות שיחוק.
(ל"ת)
את מר וגברת סמית לא ראיתי וריפלי לא טובה.
המריחה של הסיפור ל-8 שעות פשוט לא עובדת לי ולא משרתת שום מהלך. הסרט הרבה יותר טוב, גם באווירה ובצילום.
ואני לא מאמין שאני אומר את זה, אבל מאט דיימון עשה את ריפלי טוב יותר מאנדרו סקוט.
איך שכחתם את פרסי ג׳קסון והאולימפיים?
סוף סוף עיבוד לפרסי ג׳קסון שלא שוחט את הספרים ואחר כך רוקד על הקבר שלהם.
אמנם יש עוד מה להשתפר ואני לא בטוח שהתחברתי לכל השינויים שעשו מהספר (המעטים, יש לציין), אבל זאת בהחלט נקודת פתיחה טובה ועם שיפור שיגיע בעונות הבאות הסדרה יכולה להיות העיבוד של פרסי ג׳קסון שמעריצי הספרים חיכו לו כל השנים.
מבואסת שאין סיכום כתוב, העדפתי האישית בנוגע לביקורות היא בקריאה בלבד.
(ל"ת)
אגיד שלפחות מבחינתי
הסרטון הזה הוא לא הכרזה על הבאות אלא מענה לתרחיש חד פעמי שבו פשוט לא מצאנו 10 פרקים (ב-10 סדרות שונות) ולכן החלטנו לנסות משהו אחר. אני חושב שסיכום שכזה בכתב היה קצת מוזר, אבל שהוא כן עובד ביוטיוב.
בהנחה שהטלוויזיה לא תמשיך לאכזב, שנה הבאה נחזור (ככל הנראה) לפורמט כתוב.
או ששנה הבאה זה יעלה כמחזמר בימתי בלייב
אני אוהב את זה שכל שנה סיכום החצי שנה בטלוויזיה הוא בפורמט אחר.
לאחרונה שום דבר לא מוצלח.
כנראה בגלל המלחמה, אבל אני בקושי מצליחה לגייס מספיק סבלנות לצפות בטלוויזיה. אך עדיין כמה המלצות:
סופר גיק- סדרה קלילה במיוחד על נערה חנונית שהופכת לדוגמנית צמרת. סדרה חמודה וסימפטית. קצרה ולעניין.
בית הנינג'ה- סדרה יפנית על משפחה לא הכי מתפקדת. אה, וכל חברי המשפחה הם לוחמי נינג'ה מיומנים. זה קומי בצורה מפתיעה, האקשן ממש טוב וחיבבתי אותה.
2 הסדרות של נטפליקס.
וואלה, הסיכום הזה הזכיר לי שעוד הייתה (קצת) טלויזיה טובה השנה
אמנם בלש אמיתי באמת הביאו עונה איומה, וגם מר וגברת סמית לא הצדיקה את ההייפ (מת על גלובר, אבל הסדרה הזו לא עוררה שום עניין בצמד הדמויות הבלתי נסבלות, ובטח בעולם הלא ממש מעניין שסביבם). אבל "נאמנות כפולה" נהדרת וכיפית אבל עדיין מצליחה להעביר את הסיטואציה האיומה של מלחמת ויאטנם, "האקס" היא עדיין הקומדיה הכי טובה בטלויזיה היום ובהעדר תחרות פארגו נתנה את העונה הטובה ביותר של טלויזיה עד כה השנה.
הסדרה היחידה ברשימה שקצת היה לי קשה איתה היא שוגון. היא סדרה איטית ומבוססת דמויות (ובעיני הרבה יותר מינורית, מלאת סאבטקסט וטובה ממשחקי הכס שמעולם לא אהבתי) – הבעיה העיקרית שלי היא שמצד אחד האיטיות והזמן שלוקח להיכנס אליה מקשה קצת לצלוח חלק מהפרקים, ומצד שני היא סדרה של עונה אחת מה שלא מאפשר להגיע לשלב שבו האיטיות וההעמקה הזו משתלמת.
שוגון חודשה לעונה שנייה.
(ל"ת)
העונה השנייה של Blue Lights הייתה טובה
(ל"ת)