ספילברג ולוקאס: בקרוב כרטיס קולנוע יעלה 50 דולר

האם הצגות קולנוע הולכות להפוך למשהו דומה יותר למופעי ברודוויי - מעט, גדול ויקר?

עסקי הסרטים משתנים. האופן שבו אנשים צורכים קולנוע משתנה. כמובן, זה חלק מהעובדה שהאופן שבו אנשים צורכים בידור באופן כללי משתנה, ומכך שהעולם משתנה באופן כללי. אבל הקולנוע נמצא במצב מוזר ורגיש במיוחד. המצב הנוכחי – שבו אתם יכולים לשלם כסף על סרט בקולנוע, לראות סרט בטלויזיה באיכות כמעט זהה, או להוריד אותו באינטרנט בחינם, ובכל זאת הקולנוע עושה כסף – יסתיים מתישהו. אבל מה יבוא אחר כך?

סטיבן ספילברג וג'ורג' לוקאס חושבים שהקולנוע כמו שאנחנו מכירים אותו עומד "להתפוצץ" בקרוב, אבל הרעיונות שלהם לגבי המשך התהליך די משונים. באירוע בבית הספר לקולנוע של אוניברסיטת דרום קליפורניה הם ישבו כדי להיות חגיגיים ולדבר על עתיד הקולנוע, והשמיעו כמה תחזיות אפוקליפטיות שהיו צריכות לשכנע את הסטודנטים להחליף מקצוע.

הם התחילו, אפשר להבין מהדיווחים ב-THR, מקיטורים על מה שכולם מתלוננים עליו היום: העלויות הבלתי אפשריות של הפצת סרטים. לעשות את הסרט זו לא בעיה; הבעיה היא שבין אם הסרט שלך היה מגה-בלוקבאסטר בתקציב עצום או סרט עצמאי קטנטן, כדי להביא אנשים לראות אותו צריך להשקיע כל כך הרבה מיליונים בשיווק שזה כמעט בלתי אפשרי, והרבה יותר פשוט לוותר על העסק וללכת לטלויזיה – כפי שספילברג כמעט עשה עם "לינקולן", לטענתו ("תשאלו את HBO").

ספילברג חוזה התרסקות: רצף של שלושה, ארבעה, או אפילו שישה סרטים ענקי-תקציב שייפלו על הפנים, וזה ישנה את כל התפיסה ההוליוודית. אחרי אותה התרסקות האולפנים ישנו את תמחור הסרטים, כך שלא כל הסרטים יהיו שווים: נצטרך לשלם 25 דולר בשביל לראות את "איירון מן" הבא, אבל רק 7 דולר כדי לראות משהו כמו "לינקולן".

החזון של ג'ורג' לוקאס היה קיצוני עוד יותר: לטענתו, סרטים יעברו למודל של הצגות ברודוויי – פחות סרטים שונים, פחות הצגות, כשכל סרט עשוי להישאר בבתי הקולנוע למשך שנה ויותר, ומחיר כרטיס עשוי להיות 50, 100 או אפילו 150 דולר.

בתזמון מדהים או אירוני, פחות מיממה אחרי שספילברג/לוקאס השמיעו את התחזיות שלהם, פרמאונט הכריזה כי היא מאפשרת לצופים הזדמנות מדהימה לקנות כרטיס ל"מלחמת העולם Z" ב-50 דולר. זה לא רק כרטיס לסרט, כמובן: ה"מגה-כרטיס" הוא עיסקת חבילה שכוללת כניסה להקרנה מוקדמת, יומיים לפני ההפצה הרשמית של הסרט; עותק דיגיטלי של הסרט, שאותו הרוכשים יקבלו במועד מאוחר יותר; משקפי תלת-מימד בעיצוב ייחודי, פוסטר במהדורה מוגבלת, וגם – שימו לב – פופקורן קטן. קטן! עם כל הכבוד לפוסטרים וכל זה, אם אני משלם 50 דולר על כרטיס קולנוע, אני לפחות מצפה שלא תהיה לי סיבה להוציא עוד כסף במזנון. כלומר, לפחות פופקורן גדול וקולה עם רפיל בלתי מוגבל. אבל זה, כנראה מסוג הדברים שספילברג ושות' ניבאו: "כרטיס קולנוע" עם הרבה בונוסים, כדי לתת לכם את ההרגשה שהיציאה לקולנוע היא בילוי חד פעמי – ויקר. [ Deadline ]