תוצאות טופס האוסקר של עין הדג 2023

בתחילת שבוע הבא יתקיים טקס האוסקר, ועד כה נראה שהשאלה הכי גדולה היא לא "האם הסרט מולטיוורס המוזר יהיה הזוכה" אלא "כמה גדולה תהיה הסחיפה שלו". במידה וזה קורה, נראה לי שיהיה קשה לאנשים להגיד אחרי זה ש"האקדמיה איבדה רלוונטיות".

אבל במידה וכן ובמידה ולא – למי אכפת! לנו יש טקס אוסקר משלנו! עם שקיפות! שזה יותר טוב מערב נוצץ עם כוכבים!

הזוכה בקטגוריית שחקנית המשנה: קרי קונדון, "רוחות אינישרין"

קונדון מצליחה לקחת את הפרס הראשון של הטקס שלנו, ועוקפת בכך את צמד נשות "הכל בכל מקום בבת אחת". למי שמנסה לחשב – כן, גם אם הייתה רק מתמודדת אחת מביניהן, עדיין קונדון הייתה לוקחת אז לא מדובר במקרה של פיצול קולות שעזר לה כאן – פשוט חשבנו שהיא אחלה.

אחוזי ההסכמה שלנו עם האוסקר בקטגוריה הזאת עומדים על 40% עד כה – לורה דרן ("סיפור נישואים") ואליסון ג'ני ("אני, טוניה") הלכו אחרי עצירה קצרה אצלנו לזכות באוסקר אבל מריה בקלובה ("סרט המשך בוראט"), קריסטן דאנסט ("כוחו של הכלב") ואמה סטון ("המועדפת") לא. אפשרי מאוד שקונדון תזכה – המירוץ הזה פתוח למדי – ובכך תחזיר את הממוצע ל-50%.

הזוכה בקטגוריית שחקן המשנה: קה הוי קוואן, "הכל בכל מקום בבת אחת"

הזכייה הראשונה מני רבות (ספויילר) לסרטם של הדניאלס בטקס שלנו, וזכייה שגם סביר מאוד (אלא אם הבריטים יעשו בעיות) שנראה בטקס האוסקר העצמו. גם פה, שתי המקומות שמתחתיו שייכים ל"רוחות אינישרין" בעין תמונת מראה הפוכה יפה לשחקנית משנה.

קוואן מצטרף לרשימת זוכים בקטגוריה שבה אנחנו מסכימים עם האוסקר 80% מהזמן עד כה: כולנו הסכמנו שטרוי קוצור ("CODA"), בראד פיט ("היו זמנים בהוליווד"), מהרשאלה עלי ("הספר הירוק"), וסם רוקוול ("שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי") ראויים אבל בעוד שאנחנו צדקנו בכך שהפרס צריך ללכת לסשה ברון כהן על "משפט השבעה משיקגו", באוסקר בחרו בדניאל קאלויה על הופעתו ב"יהודה איש קריות והמשיח השחור" (ואכן כך נתנו).

הזוכה בקטגורית התסריט המקורי: "הכל בכל מקום בבת אחת"

אם יוצרי הסרט לא מסתפקים בהערכה שלנו ומכוונים לאוסקר, הרי שבקטגוריה הזאת אולי הם היו מעדיפים להפסיד: עד כה רק פעם היה לנו הסכמה עם האקדמיה ("פרזיטים"), ובכל שאר השנים מצאנו את עצמו לא מסכימים – אנחנו היינו בעד "שלושה שלטים" בעוד הם בחרו ב"תברח", אנחנו בעד "המועדפת" והם בעד "הספר הירוק", אנחנו חשבנו שמגיע יותר ל"משפט השבעה משיקגו", בעוד הם העדיפו את "צעירה מבטיחה", ובשנה שעברה היה לנו ברור ש"ליקריץ פיצה" זה התסריט הטוב ביותר, אבל באקדמיה חשבו שזה דווקא "בלפסט". האיום המרכזי שלו באוסקר הוא "רוחות אינישרין", וגם "המנצחת" מחכה בתור עם קהל מעריצים לא קטן.

שימו לב שמדובר בזכייה גורפת של מעל ל-50%, אחת משתיים שנראה פה, והקטנה מביניהם.

זוכה בפרס התסריט המעובד: "רצח כתוב היטב: תעלומה יוונית"

הקטגוריה הכי צמודה – שני קולות ל"במערב אין כל חדש" והיה לנו תיקו, ושלושה והיה לנו זוכה אחר לחלוטין.

גם פה, כמו בתסריט המקורי, אנחנו והאקדמיה לא מסכימים כמעט אף פעם (כאשר הכמעט היה הסכמה על "שחור על לבן"): אנחנו חשבנו ש"לוגאן", "חולית", "ג'וקר" ו"ארץ נוודים" הם התסריטים היותר ראויים לשבחים והם דווקא חשבו ש"קרא לי בשמך", "CODA", "ג'וג'ו ראביט" ו"האב" הם אלה שממש מראים לילדים האלה מי באמת התסריטאים הכי טובים בעולם.

הזוכה בפרס הצילום הטוב ביותר: ג'יימס פרנד, "במערב אין כל חדש"

בכנות, אני חושב שלכל האנשים פה יש סיכוי טוב לזכות – ובכל זאת נראה שהקונצנזוס בעד "במערב אין כל חדש", כמונו. עד כה הסכמנו עם האקדמיה בארבע מתוך חמש זכיות – על "חולית״, "בלייד ראנר 2049", "רומא" ו"1917" – ורק ב-2020 חשבנו שהפרס מגיע ל"ארץ נוודים" ואילו הם – ל"מאנק".

הזוכה בקטגוריית השחקנית הראשית: מישל יאו, "הכל בכל מקום בבת אחת"

אם מישל יאו מחפשת בנרות להבין מה הסיכויים שלה מול בלנשט, הרי שהזכייה שלה פה היא בסך הכל סמן טוב – אנחנו נוטים להסכים עם האוסקר 60% מהפעמים (שזה שלוש עד כה, בסדר, אל תהיו נודניקים).

הסכמנו פעמיים סביב פרנסס מקדורמנד ("ארץ נוודים" ו"שלושה שלטים") ופעם אחת סביב אוליביה קולמן ב"המועדפת" – ודרכינו נפרדו ב-2019, אז האוסקר בחר להעניק את הפרס לרנה זלווגר על "ג'ודי", ופה חשבנו שסקרלט ג'והנסון ב"סיפור נישואים" ובשנה שעברה אז העדפנו את קירסטן סטיוארט ב"ספנסר" ואילו שם אהבו יותר את ג'סיקה צ'סטיין על הופעתה ב"העיניים של תמי פיי".

יאו, כזכור, זכתה גם בהופעת השנה של עין הדג.

הזוכה בקטגוריית השחקן הראשי: קולין פארל, "רוחות אינישרין"

נראה שבקטגוריות המשחק נוצר לו מין טנגו יפה בין "אינישרין" ו"בבת אחת" – פרס ראשי אחד ופרס משני אחד, במגדרים השונים לכל אחד.

בכל מקרה, פארל פה מוחץ את התחרות ברוב הכי ברור בכל הטקס, אם כי באוסקר נראה שהוא יישאר לשבת בכיסא שלו ואילו באטלר או פרייז'ר יזכו לעלות.

היסטורית, היה לנו ולאוסקר שוונג די טוב בשנים הראשונות עם בחירות בגארי אולדמן ("שעה אפלה"), רמי מאלק ("רפסודיה בוהמית") וחואקין פיניקס ("ג'וקר"), אבל אז התפצלנו סביב ריז אחמד ואנתוני הופקינס וכן סביב אנדרו גארפילד ווויל סמית'.

הזוכים בקטגוריית הבימוי: הדניאלס, "הכל בכל מקום בבת אחת"

האם הדניאלס יזכו גם באוסקר? לא יודע, מה אני נביא. אצלנו היה לנו הסכמה סביב צמד הבמאיות שזכו בשנתיים האחרונות (ג'יין קמפיון וקלואי ז'או) וכן סביב אלפונסו קוארון. אבל אנחנו העדפנו את סם מנדז על פני בונג ג'ון הו ואת כריסטופר נולאן על פני גיירמו דל טורו.

הזוכה בפרס סרט האנימציה הטוב ביותר:  "גיירמו דל טורו מציג: פינוקיו"

הקטגוריה השנייה הכי צמודה של הטקס (אם כי הפעם מדובר בפער של חמש קולות), בקטגוריה השנייה שיש לנו בה את אחוזי ההסכמה הכי גבוהים עם האוסקר (80%). את הרצף שהיה לנו ("קוקו", "ספיידרמן: ממד העכביש", "צעצוע של סיפור 4", ו"נשמה") הרסה האקדמיה עם המחשבה ש"אנקאנטו" עדיף על "משפחת מיטשל ומלחמתה במכונות". השנה, בכל מקרה, נראה שאנחנו שוב נפגש בהסכמה אלא אם תהיה הפתעה.

והזוכה בקטגוריית הסרט הטוב ביותר: "הכל בכל מקום בבת אחת"

הטבלה למעלה מדגימה את אותו התהליך שיקרה באוסקר: סופרים את כל המקומות הראשונים ורואים אם מישהו קיבל יותר ממחצית מהקולות. אם לא, מתחילים "לפרק" את הטפסים שהצביעו לסרטים במקומות האחרונים, עד שמגיעים לזוכה.

לראשונה בתולדות הטופס של עין הדג, התרחשו שלושה דברים:

הראשון הוא ששני סרטים מהעשירייה לא קיבלו אף קול במקום הראשון: "נשים מדברות" ו"אלביס". קרה לנו בעבר שסרט אחד זכה באפס קולות ("שעה אפלה") אבל שניים זה קצת יותר קיצוני.

השני זה שמספר הקולות נשמר לאורך כל סבבי ההצבעה עד ההכרזה, ואף קול לא הלך לאיבוד. וזה קרה בעיקר בזכות הדבר השלישי שהוא שהפעם סבבי ההצבעה נעצרו מוקדם מהרגיל. אם לרוב הספירה נמשכת עד שנשארים רק שני סרטים, הרי שהפעם "הכל בכל מקום בבת אחת" הצליח לעקוף את סף ה-50% (סף אליו הגיע כבר בסיבוב השני, אך לא לחצות אותו) כאשר נשארו עוד שלושה סרטים אחרים שלהם היו קולות. למי שתוהה האם היוצרות היו מתהפכות במידה והיינו ממשיכים עד שהיינו נשארים עם שני מועמדים – התשובה היא, מן הסתם, לא. גם במקרה כזה "בבת אחת" מנצח את ״רוחות אינישרין״ 81-46.

כל זה אומר ש"הכל בכל מקום בבת אחת" עושה מה שהוא עושה לא מעט בשלל טקסי פרסים וסיכומי שנה, וזה לשבור חוקים. השאלה היא האם הוא יוכל לשבור את הכלל הכי חזק של טע"ה – וזה שמי שכל מי שניצח בקטגוריה הזאת עד כה, אחר כך הפסיד באוסקר. על פי התוצאות שלנו פה, אני מניח שנחזיק לו אצבעות שהפעם זה לא יהיה כך, ואכן כרגע הוא מוביל בבורסת ההימורים.

הסרט מצטרף ל"חולית", "שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי", "רומא", "ג'וקר" ו"צלילי המטאל".

סטטיסטיקות והערות בעקבות הסקר:

• עוד שיא ש"הכל בכל מקום" שובר זה שיא הזכיות בטקס אחד אצלנו – 5, ובכך הוא עוקף את "ארץ נוודים" ו"שלושה שלטים" שהחזיקו בשיא עם 4 זכיות כל אחד.
• שני אנשים הודו שהם לא ראו אף סרט מהמועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר. אחד מהם בכל זאת דירג תשעה סרטים, ואחד לא דירג כתוצאה מכך אף אחד מהסרטים (והצביע רק לקטגוריית סרט האנימציה). כל הכבוד לכולם על הכנות.
• בממוצע, מתוך 128 האנשים שענו על כמה סרטים הם ראו לפני שהצביעו, היה נראה שכמות הסרטים שנצפו הייתה 5.5.
• כאמור, אף אחד לא הצביע ל"נשים מדברות" ו"אלביס" במקום הראשון בפרס הסרט. אלא ש"נשים מדברות" גם זוכה לבאסה גדולה יותר כי אף אחד גם לא הצביע לו במקום השני. חוץ מזה, אף אחד לא הצביע ל"רוחות אינישרין" במקום השישי (זה כי נגמרו האצבעות לספור?), או ל"הכל בכל מקום בבת אחת" במקומות שמונה ותשע (אז אפשר להגיד שבעצם הוא לא ממש בכל מקום).
• הסרט שהכי הרבה אנשים ראו (או יותר נכון, דירגו) הוא, לא במפתיע, "הכל בכל מקום בבת אחת". גם זהות הסרט שהכי פחות אנשים ראו/דירגו לא מפתיעה, כי השם ישמור עדיין לא הפיצו אותו בארץ: "נשים מדברות".
• הקטגוריה שלה הצביעו הכי הרבה אנשים היא קטגוריית התסריט המקורי. הקטגוריה שבה הצביעו הכי פחות היא הצילום.
• רק סרט אחד זכה להצבעה ששמה אותו במקום הראשון ומשאירה את שאר קטגורית הסרט הטוב ביותר ריקה – "הכל בכל מקום בבת אחת".

וזהו, שבוע הבא בין ראשון לשני יהיה טקס האוסקר ואז נוכל לעשות דברים אחרים עם החיים שלנו כמו לדבר עם המשפחה שלנו או משהו.

למי שרוצה לראות את ההיסטוריה של הטופס שלנו מול האוסקר במקום אחד ונוח – הנה.