פעמיים באטמן

"באטמן ורובין" הוא הסרט הכי
גרוע בעולם. באמת. זאת דעתי
הכנה. כן, תמיד יהיה מי
שיצביע על "תכנית 9 מהחלל
החיצון" שזוכה באופן קבוע
במשאלי מבקרים בתואר הסרט
הגרוע ביותר, אבל זאת לא חכמה. "תכנית 9" הופק ונכתב על ידי אד ווד חסר כל הכשרון והיה מאוכלס בשחקנים אלמונים לחלוטין, ומה שהכי חשוב, הופק בתקציב אפס. מה החכמה הגדולה לעשות סרט גרוע בצורה כזאת? תנו לבת דודתי בת השנתיים מצלמת וידאו והיא תעשה לכם סרט גרוע יותר. בכלל, מאז היות הטלויזיה הדרדר מעמדו של הסרט הגרוע כתופעה: מה הטעם בכלל להתווכח על מיהו הסרט הכי גרוע בעולם, אם כל פרק של "רמת אביב ג"' מנצח אותו בהליכה?

אלא ש"באטמן ורובין", הסרט הרביעי בסדרת באטמן, הוא סיפור אחר. הוא הופק בתקציב מפלצתי של 180 מיליון דולר, משתתפים בו כמה וכמה כוכבי ענק ולרשות המפיקים עמדו כל אנשי הצוות הטכני, התפאורה והפעלולים המיוחדים שיש להוליווד להציע. ובכל זאת, מדובר בסרט שהוא זוועה בכל תחום אפשרי. זהו הישג! לעשות סרט כל כך גרוע בהשקעה כל כך גדולה – זה כבר דורש כשרון לא מבוטל.

ה"סרט" ההוא נחל עוד הישג מרשים: הוא הרג את סדרת סרטי באטמן, שבלעדיו היתה יכולה להמשיך בשמחה עוד שנים. באטמן נשאר דמות מוכרת ופופולרית כתמיד, אבל אחרי הזוועה ההיא, אנשים עלולים לחשוב פעמיים לפני שילכו לראות את "באטמן 5", ולו משום הסכנה שמיסטר פריז המצחיק כל כך עלול לקפוץ להופעת אורח. אולפני וורנר, בעלי הזכיון על באטמן, מודעים לכך. לכן התשובה לשאלה, "האם יהיה באטמן 5?" היא לא. מוחלט, סופי וחד משמעי. לא יהיה.

אבל להגיד את זה לא מצדיק כתבת "מה יהיה" שלמה. "באטמן 5" לא יהיה, אבל האחים וורנר לא ייוותרו על הפופולריות של באטמן כל כך בקלות, והם שוקדים על פיתוח שני באטמן שונים, שאף אחד מהם הוא לא המשך ישיר לסדרת הסרטים המוכרת, ואין כל סכנה לפגוש בו בג'ורג' קלוני, מייקל קיטון או אליסיה סילברסטון בחליפה קטנה מדי.

מה כל זה אומר, בדיוק? כפי שאתם בוודאי יודעים, יש יותר מבאטמן אחד. למעשה, יש המון. באטמן של הסרטים הוא לא אותו באטמן של הסדרה המצוירת, שהוא לא אותו הבאטמן של סדרת הטלויזיה הקאמפית העתיקה, שהוא לא אותו הבאטמן של הקומיקס. והרשימה לא נגמרת כאן. להבדיל מסדרות קומיקס אחרות (כמו למשל אקס-מן, שאם אני לא טועה הוזכר כאן פעם או פעמיים בזמן האחרון) קיימים הרבה "עולמות מקבילים" של באטמן – הקומיקס. מלבד קו העלילה ה"רשמי" של הסדרה, קיימות סדרות משנה שבהם באטמן הופך לערפד, נלחם בגנגסטרים בשנות ה-30, חוזר מפרישה בגיל 60, ועוד ועוד. העלילות החלופיות האלה מקבלות התייחסות רצינית לחלוטין, ולמעשה נחשבות בדרך כלל לאיכותיות יותר מסדרת באטמן הראשית.

לא אחת, אלא שתי עלילות אלטרנטיביות כאלה מעובדות לסרט בימים אלה. שתיהן נמצאות עדיין בשלב כתיבת התסריט, כך שהסרטים עדיין רחוקים, ועוד מוקדם לדבר אפילו על ליהוק. אבל לכל אחד מהם הוצמד במאי צעיר (מבחינת קילומטראז' קולנועי אם לא מבחינת גיל), מבטיח ומעניין, ולכל אחד מהם צוות כותב החומר המקורי לכתיבת התסריט, מה שצריך למנוע את שחיטת הקומיקס המקובלת במעברים לקולנוע.

הסרט הראשון הוא Batman: Year One ("באטמן: השנה הראשונה"), והוא מבוסס על סדרה קצרה שכתב פרנק מילר, אחד מכותבי הקומיקס הגדולים ביקום, ומספרת את סיפורו של ברוס וויין הצעיר, והנסיונות הראשונים שלו בתור לוחם בפשע עם מסכה בעלת אזניים ארוכות. גדולתו של פראנק מילר היא במציאותיות הקודרת של הסופר-גיבורים שלו: הסיפורים שלו מנוגדים לכל מה שהעם רגיל לחשוב עליו בתור "עלילות קומיקס" – אנשים בטייטס צבעוניים שמכים זה את זה בחדווה – אלא מנסים להבין איך פועל המח של אדם שנלחם בפשע בתחפושת. הגיבורים שלו בדרך כלל מתלבטים, מתעמתים, מהרהרים ושוקעים בדכאון לפני שהם חובטים ברעים.

פרנק מילר כותב את התסריט ביחד עם הבמאי המיועד של הסרט, דארן ארונופסקי. השם הזה לא יאמר דבר לרוב הצופים הישראליים, אבל הוא שם חם (ויפת) כרגע בסצינת הקולנוע העצמאי בארה"ב. לפני שנתיים הוא עשה בתקציב זעום סרט מוזר ומצוין בשם "פיי" (לא אמריקן. המספר. 3.1415927 וכו'. ניתן להשיג בבלוקבאסטר ובאוזן השלישית). ובימים אלה סרטו השני, "Requiem for a Dream" ("אשכבה לחלום"?) מעורר שערוריות וגורף ביקורות נלהבות בארה"ב. בקיצור, האיש הוא במאי איכותי, לא במאי של שוברי-קופות, ומזה יכול לצאת רק טוב.

הסרט השני הוא Batman Beyond ("באטמן מעבר"?), המבוסס על סדרת אנימציה טלויזיונית וסדרת קומיקס שהתחילו לרוץ במקביל בסוף השנה שעברה. הוא עוסק בגות'אם של אמצע המאה ה-21, שבה ברוס וויין, כבר לא בגיל המתאים לרוץ על גגות, מאמן צעיר בשם טרי מק'גיניס להיות הבאטמן החדש ולהלחם בצאצאיהם של רשעי גות'אם המוכרים.

פול דיני ואלן בורנט, שני כותבי טלויזיה פורים שכתבו בין השאר את התסריטים לסרטי באטמן המצוירים של WB (שנחשבים למצוינים), כותבים את התסריט. והבמאי הוא לא אחר מאשר בועז יכין. בדיוק כמו דארן ארנופסקי, הוא לא ממש שם מוכר למעריצי באטמן דוקא, אבל האיש הוא הגאווה הישראלית העכשווית בהוליווד. הוא כתב וביים את הסרט "פרש" ("Fresh") המעולה (ניתן להשיג בכל ספריות הוידאו, אני חושב), את "אשת חיל מי ימצא" המוצלח פחות, ובימים אלה עושה חיל ולא מעט כסף עם דרמת הפוטבול "Remember the Titans". גם במקרה שלו, אף אחד מהסרטים האלה אינו דומה בדבר לפרוייקט קומיקס, וגם במקרה הזה, ייתכן בהחלט שזה סימן טוב.

עוד דבר משותף לשני הבמאים המיודעים: שניהם יהודים כשרים. הבאטמוביל כבר לא נוסע בשבת.

בעניין שחקנים, מתעופפות שמועות בכל הכוונים, ואין לזה משמעות רבה. כל השמות הצפויים נרמזו כקשורים לפרוייקט: בראד פיט ובן אפלק כבאטמן הצעיר, פול ניומן וקלינט איסטווד בתור באטמן הזקן. לאחרונה דיווח צהובון בריטי שדוקא קורט ראסל הוא-הוא הבאטמן הבא. האמת הפשוטה היא שעוד מוקדם לומר. התסריטים עוד לא הושלמו, עיסקאות עוד לא נחתמו וקיומם של שני הפרוייקטים עוד לא מובטח. נכון לרגע כתיבת שורות אלה, נראה ש"Batman Beyond" נכנס להליכי הפקה מהירים, ו"השנה הראשונה" ייכנס לתרדמת לכמה שנים. אבל רק דבר אחד בטוח בעיר בה הצדק מרחף על כנפיים אפלות (או משהו כזה): המעריצים כבר מכינים את שלטי "הקומיקס היה יותר טוב".