מיהו המלך האמיתי של הקולנוע הישראלי?
28  |
משה איבגי |
| 2 |
יהודה ברקן |
| 4 |
יוסף שילוח |
| 20 |
זאב רווח |
| 9 |
גילה אלמגור |
| 6 |
צחי נוי |
| 11 |
אסי דיין |
| 1 |
שאול מזרחי ("זוהר") |
44  |
פתק לבן |
מספר מצביעים: 125
מיהו המלך האמיתי של הקולנוע הישראלי?
– פורסם ב 8 בפברואר 2001Posted in: סקרים
גילה אלמגור היא לא מלך
.
גילה אלמגור היא מלכת הכביש!
מלח הארץ
הצבעתי לאסי דיין, אך ורק בגלל "גבעת חלפון אינה עונה". סרט שעד היום כל כך מצחיק וכל כך נכון, שחוץ מ"בלוז לחופש הגדול", הוא אולי הסרט הישראלי הכי טוב שהיה.
לא שכחתם מישהו?
האיש שלדעת האקדמיה (??) הישראלית לקולנוע היה ראוי לפרס על מפעל (!?!?!?!) חיים
גבריאל עמרני
קולנוע מה?
קולנוע, המפקד
חיוך (אין פה סמיילים)
חוץ מאשר תפקידו המפואר כפארוק המיתולוגי, יוסף שילוח הור מהשחקנים הישראלים המשובחים והאיכותיים. אם הוא היה מתרכז קצת פחות בקריקאטורות טפושות של פרסים שתומי עין, אפשר היה גם לראות את זה (לילסדה לדוגמא)
חצי מהשחקנים אני לא מכירה,
ואת החצי השני אני לא אוהבת.
אז הצבעתי לזאב רווח- אלא מה?
ברור
אף אחד לא מכיר אף שחקן ישראלי חוץ מזאב רווח ואני בטוח שיוצרי האתר גם הם לא מכירים וסתם זרקו את שמותיהם האמיתיים ומכיוון שזאב רווח הוא המלך הבלתי מעורער של הקולנוע בישראל (כי לא מכירים כמעט אף אחד אחר) כולם מצביעים לו!
תיקון-
כולם מצביעים פתק לבן.
לא לפתק הלבן!
על הפתק הלבן כתוב "זאב רווח"!
אגב, שמי האמיתי הוא אלון אבוטבול.
אבוטבול בשלוש מילים:
ש-ק-ר-ן
כמו בבחירות, גם כאן
הפתק הלבן שולת!11
יש שאלה?
הישבן של צחי נוי הוא ללא ספק ה-כןכב הישראלי הגדול ביותר.
פיזית.
ז"א, הוא מאפיל על כולם…
הספרי, אנשים
חנה אזולאי הספרי (חולה אהבה בשיכון ג', שחור) היא שחקנית מדהימה, לצד גילה אלמגור כמובן. והיום גם גיליתי ב"ההסדר" שאקי אבני שחקן נפלא.
דג, ביום שאני אראה סרט ישראלי ואוהב אותו, תרביץ לי,
אני פשוט לא בחרתי
אבל לדעתי סרט ישראלי יכול להיות מצויין
(שלא תחשבו שאני מצפה ליותר מדיי)
רק שלצערינו (לצערי התכוונתי) הוא לא
לכן יש פתק לבן.
אני צריכה המלצה
ההודעה ממש לא קשורה לסקר, אבל מי שזה לא מוצא חן בעיניו- שידפוק את הראש בקיר.
ביום שבת (מחר, למי שלא הבין) אני הולכת לסרט עםשלוש חברות שלי ועוד בן אחד, אבל הוא לא נחשב.
את ההצעה ללכת לקולנוע קיבלתי מפי חברה אחת שלי, שבד"כ שונאת סרטים, לכן שמחתי מאוד וכבר התחלתי לתכנן איך אני אשיג מהורי היקרים מזומנים (אני בת 13, מותר לי להיות טפילה). הבעיה האמיתית התעוררה כשרצינו לבחור סרט ללכת אליו.
רגע של הסברים- לי לא אכפת לאיזה סרט אני הולכת, כל עוד הוא לא ממש גרוע. חברה שלי לא אוהבת סרטי אקשן, אבל היא תלך לסרט שהרוב ירצו ללכת אליו. הבן ילך לאיזה סרט שהיא תלך, כי שפוט שלה ומאוהב בה (הוא אפילו הציעה לשלם לה על הכרטיס), אבל הוא די רוצה ללכת ל'פגוש את ההורים'. חברה אחרת שלי תלך לאן שכולנו נלך, ובחברה האחרונה שלי מאוד אוהבת סרטי אקשן, והיא גם רוצה ללכת אל'הגרינץ'.
אני דווקא חושבת שהסרט 'תעביר את זה הלאה' יהיה חביב. למישהו יש המלצה בשבילי?!
(אחרי שהוא דפק את הראש בקיר, כמובן.)
אני בתשובה לעצמי.
בסוף הגרינץ' לא הוקרן, אז הלכנו לפגוש את ההורים, היה גדול (גיי פאקר…), סרט אימים במסווה של קומדיה.
(מעניין מה יהיה לרד פיש לומר על זה?)
אני חושבת...
שגם הוא יילך לדפוק את הראש בקיר.
אבל אולי זה משהו גיאוגרפי. גם ההורים שלי, על פי השמועות, נהנו מ"פגוש את". אולי זה משהו שקשור בקולנועים בכפ"ס והסביבה (אני ממש לא סגורה אם הם הלכו לקולנוע בכפ"ס או אבן-יהודה. לא שאני אי פעם אטרח לשאול).
אוה, מילא.
מתוך סקרנות
כשאת אומרת שזה היה סרט אימים במסווה של קומדיה, ושהיה גדול, את מתכוונת שהיה מצחיק או מפחיד?
ואני מזמן כבר הגעתי להכרה שכולם צודקים ואני טועה בקשר לסרט הזה. אני חושב שהוא זוועה חיה, אבל כל שאר העולם חושב שהוא נורא מצחיק, אז זה חייב להיות משהו לא בסדר אצלי.
אני בשביל אחד (I FOR ONE)
לא חשבתי שהסרט "פגוש את ההורים" הוא נורא מצחיק, וגם אני שמתי לב לאי-אלו קטעים שהתאמצו להצחיק ולא הצליחו, ואני יכול להבין אנשים שלא אהבו את הסרט בכלל. אני חשבתי שהוא חביב מינוס.
אבל "זוועה חיה" זה קצת קיצוני לדעתי.
אבל זה אני…
אתה אפילו לא בכיוון
זה סרט גדול, כי הוא מאוד מצחיק, וזה (לפי חברי הפסיכים) סרט אימים בגלל כל מה שהמשפחה של פאם עשתה לגיי לאקר האומלל.
לי אין מושג מה יש לך נגד הסרט, לדעתי הוא חביב ומצחיק ביותר (בעיקר הקטע שהוא שרף את כל החצר….)
מתוך סקרנות
אוי פיש, אין לך מושג כמה אתה צודק. כל כך הרבה סבל מזמן לא עברתי בקולנוע, לפחות לא מאז ג'ןני נמוניק. התכווצתי בייסורים מתחת לכיסא,וייחלתי למוות קל מזה. אגב, בן סטילר צובר אט אט נקודות שחורות – מילא סרט סדיסטי וצפוי, אבל לא נשכח לו את מציאות נושכת.
מתוך סקרנות
זה לא סרט נורא…
הוא פשוט, כמו שציינה הביקורת שלו באתר אם איני טועה, חוזר על עצמו בצורה מצמררת. ראיתי את הסרט ביום שלישי האחרון… ולאחר כחצי שעה – הבחנתי שהסרט כבר שוחק את עצמו בצורה מחרידה. הוא נראה כמו התסריט הבלתי ערוך של קולאז' סצינות האסונות שקורים לדמותו של בן סטילר ב"משתגעים על מרי". לאחר שהרגשתי כאילו לפחות שעתיים עברו, מבט חטוף בשעון גילה לי שרק שעה ו- 20 עברו… הביאו אותי להערכה חדשה של הזמן ולתאוריה מעניינת על איך להגיע לגיל 120…
יש לו בדיחה שתיים מצחיקות על אף שאני לא יכול להגיד מהן עכשיו, או מאוחר מ- 5 דקות אחרי ההקרנה…
הסתמיות חוגגת.
הגיע הזמן שתבינו
למרות מספר לא קטן של נסיונות בעבר, אני מנסה שוב להסביר לחברי פה, משהו קטן אך חשוב
יש קולנוע ישראלי!!!
הרבה שנים הקולנוע הישראלי נמצא, אך מדרגות האיכות שלו בעבר,לא בדיוק הצליחו להתרומם.
לצד סרטים נפלאים כגון "בלוז לחופש הגדול " או "אחד משלנו" היו אמנם נפילות ("מקס ומוריס למשל") אך, בזמן האחרון הקולנוע הישראלי מתחיל להתרומם ומגיע כבר לדרגות גבוהות ביותר.
"ההסדר" המצויין (שוב, רוצו לראות, מי שעוד לא ראה ) הראה סוף סוף באמת קולנוע איכותי שלא מתבכיין על חוסר תקציב.
לסיכום, יש קולנוע ותפנימו את זה כבר.
ומילה קטנה על הסקר.
אני בחרתי במשה איבגי (למרות שהיה שותף לנפילה "מקס ומוריס") משום שבאמת בשחקנים שהבאתם, לא היתה לו הרבה תחרות.
אני יודע שאקי אבני עוד צעיר יחסית, אך איפה נעלם אלון אבוטבול המצוין?
איפה כולם?
איפה שרון אלכסנדר? אלון אבוטבול? מנשה נוי? טינקרבל? הגששים?
כולם ב-2.
הגששים? בגלל סרט-שניים שהם עשו?
וטינקרבל? היא אפילו לא יודעת באמת לשחק. רק בפוזה. תופעה חולפת.
או אולי אקי אבני (כמו שהזכירו לפני כן) – כשהוא יחליט להיות שחקן בלי לחלטר מהצד, אז נדבר. הצלחתו המקרית לשחק טוב בסרט בודד לא הופכת אותו למלך הבלתי מעורער של הקולנוע הישראלי. מקסימום למושא פנטזיות של כמה בנות מזילות ריר.
בן-אדם, אנחנו מדברים פה על אנשים שעצם הזכרת שמם, ישר גורם לנו (לנו?!?) לחשוב על הקולנוע הישראלי. איבגי למשל (לא שהצבעתי לו. אני מתעבת אותו): אין היום כמעט סרטים ישראליים ללא השתתפותו של הנ"ל.
כך שמהבחינה הזו, שרון אלכסנדר (הוא עדיין משחק?) או אלון אבוטבול הם אכן קבילים. אולי.
כולם ב-2.
בסדר, לונג גון, כמובן שטינקרבל והגששים הם לא מלכי הקולנוע הישראלי (בייחוד טינקרבל, נונו נסחפת )
אבל אני שוב חוזר לאופציית אלון אבוטבול אשר מאוד חסרה פה, ואם שכחת איפה הוא שיחק אז הנה כמה תזכורות-
"אחד משלנו", "שתי אצבעות מצידון", "מרס תורכי" החדש והמצויין (כן הספקתי לראות)
אז בקיצור, לא לזלזל בו, ולא לזלזל בקולנוע הישראלי
מארס תורכי - סרט שיתן לנו
הזדמנות נדירה להסתלבט על המתרגם לאנגלית, לאחר שיתרגם את שם הסרט. אני מבטיח לכם.
מצטער לאכזב אותך
אבל השם האנגלי של "מרס תורכי" הוא פשוט "Clean Sweep", שזה פחות או יותר מה שזה. היה יכול להיות הרבה יותר משעשע לנסות לתרגם את השם "צבוטותי".
דיין, מהבחירות המוצדקות שקיבלתי
דיין, בגלל כל הסרטים שלו בעיקר הטרילוגיה, אגפא, משה, באום, יש אנשים שחושבים שדיין באמת קורא את המציאות הישראלית או אפילו חוזה אותה , מפרש וחותך אותה לכל הכיוונים , כשמסתכלים עמוק עמוק בדמויות שבסרטים מוצאים את דיין במלוא הדרו, בכל אחד מהם וכמה שהם מוחצנים ו"ארץ ישראלים" עם כל הקלישאות, תמצאו שם את אסי עם כל הרהוריו, אהבותיו שינאתו בקיצור הרבה אסי, וזה אף פעם לא יותר מדי.
קולנוע ישראלי - אנחנו על הפנים
הסרט הישראלי היחיד אי פעם שבאמת ובתמים מצאתי איכותי וכזה שרואים שהוא סרט בפני עצמו שלא מתמקד בעממיות לשם שינוי הוא "מר באום" של אסי דיין.
וברשותכם אני רק אציין גם שהיה סרט ישראלי אחר שקיבל חמישה כוכבים בידיעות אחרונות, שזה עיתון שנוטה לקטול סרטים ישראלים בימים כתיקונם. אני לא הולך לסרטים ישראלים בקולנוע (הסרט הישראלי האחרון שראיתי בקולנוע היה "כבלים") וגם הפעם לא חרגתי מאי-מנהגי.
אקסטרים לונג-שוט. במהלך ערב שקט ונעים לפני כשנה וחצי הסרט שודר בערוץ הסרטים. נדהמתי שאפילו סרט ישראלי היה מתחת לציפיות שלי.
אני מדבר על הסרט "זולגות הדמעות מעצמן" בכיכובם של אבי גרייניק ואריה מוסקונה. סיפור לא רע כעיקרון אבל האיכות הטכנית של הסרט והמשחק הגרוע להחריד הביאו לתוצאה של סרט שאפילו ציון של ריבוע שחור לא ימחיש עד כמה הוא איום.
וה-סרט הישראלי האחרון שראיתי היה "מסוכנת" עם גילה אלמגור ומשה איבגי, גם בטלוויזיה. אמנם הוא הרבה יותר ראוי למאכל אדם מ"זולגות הדמעות", אבל הוא מצטיין ברמת שיעמום שטרם הגעתי אליה עד שצפיתי בו.
אבל זה אני…
מר באום וסרטים ישראלים טובים
מר באום הוא סרט מחורבן למדי, למרות שפה ושם הוא מצחיק. הוא אומנם מנסה להתמודד עם סוגיות פילוסופיות, אך הוא עושה את זה בילדותיות שלא הייתה מביישת את כריס קולומבוס.
לעומת זאת, "שחור" של הזוג הספרי (שמואל על הבימוי, חנה אזולאי על התסריט והתפקיד הראשי הנהדר) הוא לא חלק מטריולוגיית הצבעים של קישלובסקי, אלא סרט מהמם, מצולם באופן גאוני ע"י גורפינקל האחד והיחיד ועוסק בקשת רחבה של נושאים. משוחק נהדר ע"י גלריה מרשימה של שחקנים.
יש קולנוע ישראלי. קצת.
מר באום לכשעצמו הוא לא משהו אבל הוא ממשיך באותו קו של הסרטים הקודמים של דיין העוסקים במוות, בחיים בפחד מן המוות וההשלמה עימו בכמו ב"שמיכה חשמלית" , אז הערסים שם ממש מוגזמים , אין כאלה ערסים באורגינל אבל זה כל הקטע , צריך להקשיב למה שהם אומרים כדי להבין שאלו דמויות של קולנוע ושרק הקולנוע יכול להמציא כאלה אנשים ציבעוניים..
ולמדוכאי הקולנוע של שפת הקודש יש קצת קולנוע ואפילו מוצלח רק צריך למצוא אותו ראה "בסמה מוצ'ו" "צור הדסים" "מבצע סבתא" המעולה "ההסדר" וכו'….
בושה וכלימה
הצעירים של היום… איפה, איפה הכבוד למבוגרים? איפה ההערכה לנפילים?
חיים טופול תמיד יהיה המלך הבלתי מעורער, גם מהצד השני.
אכן אכן
טופול גדול.
וארבינקא לנצח יהיה הסרט הישראלי האהוב עלי.
וקישון כמובן הוא המלך של הקולנוע הישראלי.
למרות שהיו אלו שלא אהבו את השועל בלול התרנגולות.
אבל כל שאר סרטיו היו להיטים ענקיים.
השועל שהקדים את זמנו
"השועל בלול התרנגולות" הוא סרט שהקדים את זמנו, והסיבה העיקרית לדעתי שבגללה הוא לא הצליח (והוביל לפרישתו המצערת של קישון מהקולנוע) היא שלהבדיל מסרטיו האחרים הביקורת שהוא מותח היא חריפה יותר מהרגיל ומכסה את כל הצדדים באותה מידה של לעג ארסי. אי אפשר שלא להעלב מהסרט הזה (למרות שהוא גם מצחיק בטירוף), ובהתחשב בכך שהוא לועג בין השאר לדמוקרטיה, לשמאל, לימין, ולאנושות על כל רבדיה, זה לא מפליא שהוא נקבר ונשכח.
ויחד עם זאת, זה סרט נהדר, מצחיק ומשוחק נפלא ע"י גדולי שחקני ישראל ובראשם שייקה אופיר הנצחי. וכן, גם הוא מצולם ע"י גורפינקל המלך.
השועל שהקדים את זמנו
נאה דרשת, מר ברזל.
השועל בלול התרנגולות אכן הקדים את זמנו. עד היום דמותו המעולה של חבר הכנסת אמיץ דולניקר, על עליבותה המוסווה כהדר, על הטראגיות שלה, ועל הקומיות, רלבנטית כאילו הסרט צולם אתמול.
עין-כמונים עצמו, לעומת זאת, הוא מיתי, כמובן, והוא אלמנט מאוד בלתי-שגרתי ביצירת קישון, אשר אינה נוטה לפנטזיה.
יצוין שגם ספי ריבלין מפגין משחק מוצלח, פרט לסצינות בהן הוא נדרש להפגין רגשות "רכים".
פיסטוק לנצח
השועל שהקדים את זמנו
יתירה מזאת, הספר "שועל בלול תרנגולות" הוא אחד הספרים המצחיקים ביותר שנכתבו בעברית.
הרבה יותר טוב מהסרט…
הסרט יותר טוב
ולו רק מהסיבה הפשוטה שהוא יותר מתומצת וגולש לפחות כיוונים. אם כי הסוף של הספר יותר טוב מזה של הסרט.
הסרט יותר טוב
לצערי לא אוכל להזכיר אותך בביוגרפיה שלי.
זה בסדר
גם אני לא אזכיר אותך ב"ברזל מלוהט", ספר התמונות האירוטיות שלי שיוצא בקרוב בהוצאת "פיטמת השלווה". אלא אם כן תבקש.
מזל! מזל שיש פתק לבן!
האם הסקר נכון
היות ואין קולנוע ישראלי ומלכים הם מיותרים, השאלה שצריכה להשאל היא, מישהו לא מלך הקולנוע הישראלי.
מכיוון שאין קולנוע ישראלי, יש לחדד שאלה זו ולשאול אותה כך: מיהו לא מלך לא הקולנוע הישראלי.
ולכן..פשוט יש לשאול מישהו מלך הקולנוע..באופן כללי.
חוץ מזה, הפתק הלבן הוא בצבע צהוב.
סרט ישראלי, 1 2 3
ביום העצמאות האחרון ראיתי בטלוויזיה בזה אחר זה שלושה סרטים ישראליים.
"זולגות הדמעות מעצמן" נקטל כאן, לדעתי באופן מוגזם; המשחק הוא אכן זוועתי, והאיכות הטכנית לא תורמת, אבל הסיפור הוא די מבריק ויש בו אמירה די שנונה על הישראליות. בקיזוז המשחק נשאר סרט בינוני מינוס.
"מבצע סבתא" צוין כאן לשבח, ובצדק; אבל נדמה לי שזה סרט טלוויזיה ולא קולנוע.
"עפולה אקספרס" הוא הסיבה שאני כותב תגובה שאף אחד לא יקרא, פשוט כי זה הסרט הישראלי הטוב ביותר שראיתי (אמנם לא ראיתי את "מר באום" ולא את "ההסדר"), והייתי מוכרח שהוא יוזכר כאן. ג'ולי שלז ביימה, וכל השחקנים מצחיקים עד דמעות של עצב: צביקה הדר, אריה מוסקונה (כן, זה שפישל ב"זולגות", רק שתראו כמה משנה הבמאית), השחקנית הראשית ש(אבוי) שכחתי את שמה, ומיטל טרבלסי. הסיפור כאן לא משהו, אבל המשחק והרגעים הקטנים בבימוי ובצילום עושים את זה. וכמובן, סצינת הצפירה עוצרת הנשימה, והמהלך שמוביל אליה… גאונות צרופה.
אסתי זקהיים
נכון?
אסתי זקהיים, אכן.
אם כבר אז ...
גם אורלי פרל שם
וגם ההוא משמש (ששון מאששוילי ?)
זבולון משיאשווילי.
בושה וחרפה
לפי דעתי זאת בושה וחרפה
שהאיש הגדול הזה ששמו יוסף שילוח לא זכה.
אין לי ספק שהוא מלך הקולנוע הישראלי במיוחד בכיכובו בסרטים :
"אלכס חולה אהבה" ו"ספיחס".
ויוסף אל תידאג כי גם אם לא זכית אני מאמין בך ומעריץ שלך.
שאול מזרחי
אם ליד השם של שחקן (שאול מזרחי) אתם צריכים לכתוב באיזה סרט הוא שיחק (זוהר), מן הסתם כי א'פחד לא מכיר אותו, זה לא קצת פוסל אותו מלהיות מלך הקולנוע הישראלי?
(או שזה בגלל שהוא שיחק דמות שאמורה להיות מלך הזמר המזרחי?)
והעיקר שלונג ג'ון כתבה כאן איפשהו "מה? להכניס את הגששים לסקר?! רק בגלל סרט או שניים שהם עשו?"
שאול מזרחי
שרשרת היקשים עשויה לעזור במקרה דנן.
נתון, אחד שאול מזרחי.
באיזה סרט שיחק שאול מזרחי?
מה היתה הדמות אותה שיחק באותו סרט?
באיזה כינוי נודעה דמות בציבור, כאשר עוד לא היתה דמות אלא אדם אמיתי?
אם צלחת את המבחן עד כה, אתה בודאי יכול להבין מדוע זכאי שאול מזרחי להשתתף בתחרות "מי רוצה להיות מלך"?
ואני עומדת מאחורי זה.
אם תשים לב, לשחקנים המשתתפים בסקר יש מכנה משותף מסוים: אפשר (היה) לראות אותם בכמעט כל סרט ישראלי שיוצא/יצא. זה לא כולל את שאול מזרחי, שנמצא פה על תקן
(השימוש באמוטיקון נועד להבדיל את זאב כמושג, מזאב השחקן שגם משתתף בסקר). כך שזה שאתה אוהב מאוד את הגששים ושהם הפכו לקאלט בזכות מערכונים, עוד לא הופך אותם לכשירים להשתתף בסקר הזה.
דוגמה: 'וולאס וגרומיט' או 'גארפילד'. אפילו הסרטים שלהם (שצילומיהם כבר החלו) לא יהפכו אותם ל"מלכים" קולנועיים, כי אסוציאטיבית הם מתקשרים לא עם הקולנוע, אלא עם סדרות הטלוויזיה (או קומיקס, במקרה של 'גארפילד').