דו"ח קופות שבורות – 25.3.2001

כל מי שנמאס לו לשמוע על
האוסקר, שיגיד "אני!". אני.
באמת. כמה אפשר? כמה ניחושים
מלומדים עוד אפשר לשמוע? כמה
פעמים אפשר ללמוד שאת נאום
התודה הארוך בתולדות האוסקר נשאה גרייר גרסון ב-1942? כמה קיטורים עוד נשמע על כמה שכל העסק צפוי וממוסחר? אפשר לחשוב שלאורך השנה כולה סרטים נוצרים למטרה אחת בלבד – כדי להתחרות על הפסלון המכוער הזה. אז זהו, חילקנו כבר את הפרסים, זה מאחורינו, ואני לא רוצה לשמוע את המילה 'אוסקר' מהיום במשך תשעה חודשים לפחות. אבל מה לעשות, דו"ח קופות בעינו עומד, ומה לעשות שלפרס הזה יש איזושהי השפעה על המתרחש בקולנוע בארה"ב השבוע. כדי שהשם של הפרס הזה לא יעלה לקוראים על העצבים, הוא ייקרא החל מרגע זה האיש עם המטאטא.

תשמעו קונספט: סיגורני וויבר היא אמא של ג'ניפר לאב יואיט, ושתיהן לובשות חזיות פוש-אפ. לא שווה מקום ראשון!? הרעיון הזה בלבד, שעומד מאחורי 'Heartbreakers' ('שוברות הלבבות') היה יכול להספיק כדי למשוך קהל (אותי, לפחות). לפי הביקורות, גם הסרט עצמו לא רע, שזה בכלל מדהים. לסיגורני ולג'ניפר יש שיטה בדוקה לעשיית כסף: סיגורני (האמא) מתחתנת עם איזה בחור עשיר, ואז באה ג'ניפר (הבת), מפתה אותו, סיגורני תופסת אותם על חם, מופתעת ונדהמת, ומקבלת הסכם גרושין שמן ונוח. 12 פעמים השיטה הזאת עובדת, ובפעם ה-13 דברים מתחילים להשתבש. במקרה שלא הבנתם, זוהי קומדיה, והיא באמת נכנסה למקום הראשון, גם אם בסכום לא ממש מרשים של 12 מיליון דולר.

חלק גדול מהאוכלוסיה בארה"ב, כידוע, הם שחורים (זה פוליטיקלי קורקט להגיד שחורים היום? מילא, נמשיך עם זה, רק משום שזה נשמע יותר טוב מכושים וקצר יותר מאפרו-אמריקאיים). הוליווד מתעלמת מהם בדרך כלל, אבל גם הם הולכים לקולנוע לפעמים. ומסתבר, כצפוי, ששחורים מעדיפים לראות סרטים על שחורים, אם יש ברירה. כמה מהלהיטים המפתיעים של השנה האחרונה – 'מעודדות צמודות', 'לזכור את הטיטאנים', 'ריקוד צמוד' – הם סרטים שבהם יש לשחורים תפקידים מרכזיים. ואולי זה לא כל כך מפתיע?

הסרטים הבודדים בכל שנה שפונים בעיקר לקהל השחור, ושצוות השחקנים שלהם הוא כמעט על טהרת האפרו-אמריקאיות, עושים בדרך כלל קופה מכובדת – בין אם הם טובים או לא – מאותה הסיבה בדיוק: אם נותנים לו ברירה, הקהל השחור מעדיף לראות סרטים שחורים. כמובן שהסרטים האלה לעולם לא מגיעים לארץ. סרט כזה הוא 'The Brothers' ('האחים') קומדיה-של-דיבורים על החיים, אהבה, סקס וכל השאר. הסרט עשה 9 מיליון בסוף השבוע הראשון שלו; נדמה לי, וזה ניחוש אישי ולא מדעי, שאם השחקנים היו לבנים הוא לא היה מגיע לסכום כזה.

לפי אותה תאוריה, יכול להיות שרוב הצופים שהכניסו את 'Exit Wounds' למקום הראשון המפתיע בשבוע שעבר בכלל לא באו לראות את סטיבן סיגל. הם באו לראות את הראפר השחור DMX. במקום השני בשבוע שעבר עמדה הדרמה המלחמתית 'אויב בשער'. השבוע שניהם נדחקו למקומות השלישי והרביעי בהתאמה. לכאורה הם יורדים להם במורד הטבלה יד ביד, אבל, כמו שאריק שרון נוהג לומר, 'ההפרש, רבותי, ההפרש'. בשבוע שעבר ההפרש לטובת 'Exit Wounds' היה גדול ומשמעותי. השבוע, הוא כמעט לא קיים. הסיבה הפשוטה היא ש'אויב בשער' יורד במדרגות, וסטיבן סיגל בחר לרדת בקפיצה מהחלון. שניהם הגיעו לאותו מקום, אבל מי מהם, אתם חושבים, מרגיש טוב יותר כרגע? (עמוק, הא? אני חושב לקחת משרה של ממציא אמרות שפר, אם כל העסק הזה של האינטרנט לא יילך).

עוד סרט חדש יצא השבוע, 'Say It Isn't So' שמו ('תגידי שזה לא ככה') ואיכזב בגדול. זוהי קומדיית גועל בכיכובם של הת'ר גרהאם ('אוסטין פאוורס 2') וכריס קליין ('אמריקן פאי'), זוג אוהבים שמגלה לחרדתו שהם למעשה אח ואחות, או שבעצם לא. או שבעצם כן. הסרט מוגש בחסות האחים פארלי, אלה שעשו קריירה והרבה מאוד כסף מהומור, אה, 'גופני' נקרא לזה ('משתגעים על מרי'). אלא שהאחים פארלי קשורים לסרט הזה כמו שווס קרייבן קשור ל'דרקולה 2000', קשר שמתמצה, אם יורשה לי לנחש, בכך שהם מקבלים הרבה כסף ובתמורה הם מרשים להדפיס את השם שלהם על הפוסטר. זה לא עזר. 'Say It Isn't So' עשה רק 3 מיליון דולר בסוף השבוע, ונכנס בקושי למקום העשירי. שתי אפשרויות: או שקומדיות גועל הפכו לפאסה, או שהקהל לא אוהב שמנסים לעבוד עליו. הסרט אמור להגיע לארץ במשך חודש מאי, אבל כמו במקרה של 'MonkeyBone' יכול להיות שהכשלון שלו בארה"ב ישנה את התכניות האלה.

טקס חלוקת פרסי האיש עם המטאטא שם סוף למסע הפרסום הארוך והמאסיבי שקיבלו 'נמר, דרקון', 'טראפיק' ו-'שוקולד' חינם אין כסף בחודשים האחרונים. 'נמר, דרקון' הוא המרוויח הגדול מכל העסק, כמובן, אבל גם שני האחרים חייבים הרבה לאיש עם המטאטא. השבוע זוהי אולי הפעם האחרונה שבה הם יהיו חופשיים לשוטט במרחבי עשרת הגדולים בלי הפרעה, אבל בינתיים הכל אצלם כרגיל. שלושת הסרטים הכניסו השבוע סכומים דומים מאוד למה שעשו בשבוע שעבר.

עזבו השבוע והותירו אותנו בוכיים: 'חניבעל', שנכנס בבום על קולי, דעך במהירות, הגיע אל מעל 160 מיליון דולר הכנסות בסך הכל, 'Down to Earth' שתפקד כצילו של חניבעל והגיע לסכום לא רע של 60 מיליון, ו'15 דקות' שהופיע ונעלם מהר מדי. בשבוע הבא מגיע 'Spy Kids', הסרט ענק התקציב והיחצ"נות הראשון של האביב, ומביא איתו ניחוחות של קיץ, של פופקורן ושל סרטי-פעלולים שוברי קופות.


הרשימה המלאה – הסכומים מייצגים הערכה על הכנסת הסרט בסוף השבוע האחרון בארה"ב, במיליוני דולרים; הסכומים בסוגריים מייצגים את הכנסתו הכוללת של הסרט עד היום.

1. Heartbreakers – 12.3 (12.3)
2. The Brothers – 10.7 (10.7)
3. Exit Wounds – 9.0 (32.6)
4. Enemy at the Gates – 8.4 (26.2)
5. Crouching Tiger, Hidden Dragon – 4.7 (106.3)
6. The Mexican – 4.3 (57.7)
7. Traffic – 3.9 (107.6)
8. See Spot Run – 3.3 (29.2)
9. Chocolat – 3.3 (60.6)
10. Say It Isn't So – 3.1 (3.1)