כוכב הקופים

מאת
נונו
– פורסם ב 12 באוגוסט 2001Posted in: ביקורות

במקור: Planet of the Apes
במאי: טים ברטון
תסריט: וויליאם ברוילס
ג'וניור, לורנס קונר,
מרק רוזנטל
שחקנים: מארק וולברג,
טים רות', הלנה בונהם קרטר,
מייקל קלארק דנקן, אסטלה וורן

אני שפוט של טים ברטון. בשנת 1999 כששמעתי שברטון עושה את גרסתו ל'כוכב הקופים' חשבתי, איזה כיף שיש קולנוע, ואיזה כיף שיש ברטון. לברטון יש כבר קרדיט כל כך מרשים בעיני, שמבחינתי לא משנה כמה סרטים בינוניים הוא יעשה, אני עדיין אחשוב שהוא אחד היוצרים הכי שאקלים כיום. אם הוא לא היה מכוער, הייתי עושה לו טובה. אבל הוא מכוער (אמנם לא כמו אלפי הקופים שצורחים שעתיים שלמות בסרטו האחרון, אבל עדיין – בחור יפה הוא לא). כך שאחרי הבאסה של 'סליפי הולו' היפיפה והחלול כמו גזע עץ מרושע עשוי פלסטיק, הייתי זקוק נואשות לאיזשהו אות שיוכיח לי שעדיין יש אלוהים.
אז זהו חבר'ה. שאין.

לחמשת הבורים העלובים, חסרי ההשכלה והבושה, שהשם ברטון לא מדגדג להם, הכינותי מראש רטרוספקטיבה של הפרסונה טים ברטון המניאק המוכשר הפאשלונר: הוא התחיל את הקריירה שלו כאנימטור, ועוד ביים את 'ההרפתקה הגדולה של פי ווי הרמן', שבה פי ויי יוצא לקווסט מרשים – חיפוש אחרי האופניים שלו, לפני שאלוהים נגע לו במצח, ועזר לו לברוא את 'ביטלג'וס' הגאוני, עתיר הסטייל וה-Fun.
אחרי 'ביטלג'וס', טים ברטון נהיה, ובצדק, מותג: אמרת ברטון – אמרת סרטי פנטסיה אפלים, מרושעים, עם סטייל שאין לאף אחד בעולם. בפאר יצירתו, 'המספריים של אדוארד', הצליח ברטון בפעם הראשונה – והאחרונה, נכון להיום – להביע את מה שנכשל להביע בכל שאר יצירותיו: רגש.
אחר כך עוד הוא עוד עשה את 'באטמן 2', את 'אד ווד' המעצבן, 'הפלישה ממאדים' המבריק, ואת 'סליפי הולו' התמוה והלא טוב. ועכשיו, קבלו את 'כוכב הקופים': גם הוא תמוה ולא טוב.

כולם צחקו על ברטון כשהתלונן על שמכנים את 'כוכב הקופים' 2001 רימייק, רק בגלל שכבר עשו סרט כזה בעבר. הוא צודק, זה באמת לא רימייק. זאת וריאציה.

במקור, 'כוכב הקופים' התחיל כרומן של פייר בולה, ונעשה לסרט קולנוע מרשים בשנת 1968. בסרט המקורי צ'רלסטון הסטון הוא אסטרונאוט, המתרסק יחד עם שני חבריו על כוכב בו השליטים האכזריים הם קופים מדברים, שרודפים אחרי בני האדם הפרימיטיביים והאילמים. זה היה סרט איטי להחריד.

בכוכב הקופים של ברטון העלילה דומה, אבל האירועים הם אחרים. שני הסרטים לא ממש דומים, כך שאם ראיתם אחד – זה לא שראיתם את השני.

האסטרונאוט הפעם הוא מארק ("!Yo, YO") וולברג, שסוחב את הסרט, אבל בלי שום חן. הוא נוחת על כוכב הקופים לבדו (להזכירכם: בניגוד לשלישיה המקורית מ1968-), ופוגש מיד את בני האנוש הפרימיטיביים – שיכולים לדבר אחד עם השני באנגלית רהוטה, מה שמעורר את השאלה למה אין להם ציוויליזציה משלהם. שאלה נוספת שעולה היא, איך זה שתמיד בכוכבים אחרים יודעים לדבר אנגלית.
'הכוכב' של ברטון הוא סרט אקשן מהיר מאוד ואלים מאוד, וכולל מלא מכות שמתאפיינות בכך שאנשים עפים בקשתות מרשימות בנות עשרות מטרים, כי בעטה בהם גורילה. שום ביטוח רפואי לא היה תופס על הכוכב הזה.

האיפור, שכבר בסרט המקורי היה מצוין, נראה בגרסת 2001 ריאליסטי לגמרי, ואי אפשר לזהות אף אחד מהשחקנים, רק את הקולות. אנשי הקוף על מגוון גזעיהם נראים ממש כמו קופים חיים, ומפחידים מאוד, בעיקר הגורילות (רק על על הישבנים האדומים ברטון ויתר, משום מה. לא מתאים לו). השחקנים כולם עברו סדנאות נשיונל ג'יאוגרפיק ללמידת שפת הגוף הקופית, וכל הסרט מלא צרחות, ומחוות קופיות אורגינאליות. הלנה בונהם קרטר, למשל, שהיא הקופה הראשית, מתנדנדת תלויה על יד אחת, וכותבת עם הרגליים. מעניין אם היא היתה צריכה לגלח את השחי בשביל התפקיד. האיפור של בונהם קרטר הוא דווקא לא מוצלח: היא נראית כמו קופיקו, כפי שהופיע על עשרות הכריכות מהספרים האהובים עליי מכיתה א', ויש לה תסרוקת של יעל דן אחרי מכת חשמל. הדמות הקופית שלה דווקא חמודה למדי.
היא גם עושה עיניים לאסטרונאוט, וזה קצת הולך לה. די דוחה, אם חושבים על זה. מי שמתנגדת לרומן הזיאופילי היא איזה כוסית בלונדית אנושית שהוטלאה על הסרט, וששכחו לתת לה תפקיד, חוץ מלרוץ אחרי וולברג.

(אגב, עכשיו אני בטוח שברטון חולה על בלונדיניות: היו לו כבר את וינונה ריידר, קים בסניג'ר, מישל פייפר, שרה ג'סיקה פרקר, כריסטינה ריצ'י ועכשיו גם זאתי – נו טוב, אסטלה וורן).

טים רות' הוא הנבל בסיפור – גנרל ת'ייד, קוף שימפנזה מיליטנטי ואלים במיוחד. אותי הוא הפחיד. כל הסרט רות' קופץ וצורח, ומצמצם את עיניו בזעם ויוצר את אחד הנבלים המפחידים שיש, אחרי הג'וקר, קרואלה דה וויל, איש הסרטן ועוד שלל דמויות שגילם יו גראנט.

הסרט המקורי התהדר בסוף מפתיע במיוחד, שבגרסה החדשה הושמט, והוחלף בסיום מפתיע אחר, לא ממש הגיוני ו/או ברור.

בניגוד לשאר הסרטים של ברטון שהיו מצחיקים, הסרט הזה הוא בכלל לא מצחיק וחבל, אבל יש את שאר הדברים החשובים: יש עלילה, יש אקשן, יש אפקטים, ויש שמייח. אז מה לא עובד? המממ… אני לא ממש יודע. אולי חסרה אמירה? אולי חסרות סיבות למה כל הבלאגן של הסיפור התחיל? אולי הדמויות הן לא מספיק טובות, או אולי, כרגיל, אין רגש? למי אכפת. אפשר לחשוב שאנחנו עושים פה סדנת ניתוח שלאחר המוות.

זהו סרט שווה ביותר לצפייה, כי זה ברטון, אבל אחרי שהסרט נגמר, ואתה מחכה שיתנו לך לצאת החוצה, אתה מבין שזה לא זה.

ועכשיו אני קורא קריאה לכל מי שכן צפה בסרט: אני צריך שתסבירו לי את הסוף. מבחינה לוגית, אני מתכוון. כי אני לא הבנתי את הפואנטה.
אני יכול לחיות בלי זה, אבל אם יש הסבר – אני אשמח לשמוע אותו. תודג.

תגיות: