מהו הסרט הישראלי הטוב ביותר בשנה האחרונה?
10  |
ההסדר |
| 31 |
מרס תורכי |
| 6 |
אסקימו לימון: החגיגה נמשכת |
| 3 |
כיכר החלומות |
| 3 |
אספלט צהוב |
| 25 |
Made in Israel
|
| 7 |
ג'ירפות |
| 25 |
חתונה מאוחרת |
| 1 |
אינג'יל |
112  |
סרט? ישראלי? |
מספר מצביעים: 223
עוד סקר שאני לא אצביע אליו,
מפני שאני לא רואה סרטים ישראלים, ויש לי מספיק גאווה בשביל לא לבחור בזאב רווח.
דו''ח מצב עד כה.
מרס תורכי מוביל! כל האחרים לא מגרדים אפילו את קרסוליו!
מסתמן מצב נדיר של שוויון בין 8 (!) סרטים במצב השני!
ההסטוריה בהתהוותה!
וטיפה יותר ברצינות.
ראיתי טריילרים לאינג'יל בקולנוע. נוראי. הטריילר מראה בדיוק מה הוא סרט ישראלי על פי הסטיגמה. כל הדברים הרעים – השתיקות הארוכות, הדיאלוגים המביכים, המצלמה המפרפרת, תפאורות אפרוריות – הכל מופיע שם. אני חושב שאפילו הבחנתי באיבגי באחת התמונות.
האם הם מנסים לעשות סאטירה פוסט-מודרניסטית ומודעת לעצמה על תפיסתו של הצרכן הישראלי את תרבותו שלו כפרי באושים – או שהסרט פשוט מחורבן?
מכיוון שלא ראיתי שום
סרט מלבד מייד אין יזראל, אין לי ברירה אלא להצביע לו.
אהה, וכמובן שאהבתי אותו, אחרת לא הייתי מצביע כלל.
מרס תורכי!
סרט מעולה, העלילה הייתה מעניינת, הדיאלוגים היו משעשעים, הרמה הטכנית הייתה גבוהה, המשחק אמין. בקיצור, כל מה שסרט טוב צריך!
הוא אפילו איך לומר, יותר טוב מהמון סרטים אמריקקיים שמגיעים לפה. סרט שיצאתי ממנו עם חיוך ענקי. בלי ספק הסרט הישראלי הכי טוב שראיתי בשנה האחרונה אם לא הסרט הישראלי הטוב של כל הזמנים.
ובקשר לסרטים האחרים:
מייד אין איזראל- המקום השני שלי, סרט מהנה אבל היו לו כמה בעיות בתסריט כך שהוא היה קצת ארוך מדי. אולי אם היו מקצצים ממנו כמה דקות זה היה רק מוסיף לו. ואהבתי את הסאונדטרק שלו למרות שאני יודע שהרבה לא ממש אהבו.
אה…וכמעט שכחתי, הסרט הישראלי הראשון עם אתר רציני, מושקע ומהנה.
ההסדר-סרט אקשן תוצרת בית במובן הטוב של המילה. אפילו אקי "הבעל של סנדי" אבני שיחק שם טוב מאוד. הסרט הזה הראה לי בצורה יפה חלקים בעם שבדרך כלל לא יוצא לי להכיר לעומק, ומראה מה אנשים יעשו בשביל האידאולוגיה שלהם. יכול להיות שבעתיד ישימו אותו בתור הסרט שחזה את (X)…
חתונה מאוחרת- בניגוד לדעתו של אדם קליין ועוד כמה שרשמו שהם לא אהבו את הסרט, אני דווקא חושב שיצא לדובר קוסאשווילי סרט יפה שמראה את המציאות שמוכרת לחלקנו בצורה אמינה לדעתי. המשחק היה יפה אבל העלילה לא הייתה מדהימה למרות שהיא רחוקה מלהיות משעממת.
אז מי שאומר שאין קולנוע ישראלי כנראה לא יודע מה הוא מדבר. יש קולנוע חי ונושם, ואפילו מפתיע לטובה. חבל שהקהל הישראלי לא מבין את זה ומזניח את התעשיה החשובה כל כך.
מציאות? למי אכפת מהמציאות?
אני לא הולך לקולנוע כדי לראות את ה-Real. אני הולך לקולנוע כדי לראות Unreal.
אני חושב שהסרט היחידי שראיתי בקולנוע שהוא על המציאות היה ארין ברוקוביץ' וזה בגלל שהיינו כבר באזור וזה היה הסרט היחידי מהמבחר שעוד לא ראינו.
מציאות? למי אכפת מהמציאות?
כשאני בא לקולנוע אני לא מחפש לראות את הReal או את הUnreal אלא סרט שיגרום לי שעה וחצי-שעתיים של הנאה ואולי גם ישאיר לי ערך מוסף כלשהו לאחר הצפייה. מה לעשות, והסרטים הישראלים שכתבתי עליהם, הצליחו במשימה, חלקם יותר מהרבה מאוד סרטים שראיתי מהוליווד שבד"כ מראים את הUnreal?
אני מודה שלא כל סרטי ה-Unreal הם
טובים, למען האמת אני יכול לספור כבר עכשיו כמה סרטים ממש לא טובים.
אבל לפי דעתי, הסרטים הישראליים הם לרוב משעממים וכן ראיתי כמה מהם. ראיתי מספיק כדי להימנע מכל אחד כזה שיוצא אלא אם כן אומרים לי אחרת.
אני חושב שהסרט הישראלי הראשון שראיתי באמת מההתחלה ועד הסוף היה קלרה הקדושה. וזה היה סרט Unreal.
אוף, דבריי הוצאו מהקשרם
קודם כל לא התכוונתי לפגוע פה באף אחד ואם מישהו נפגע אני מתנצל מעומק ליבי.
כשאמרתי שרואים צדדים בחברה שלא יוצא לי לראות התכוונתי לכל מה שרואים בהסדר ולאו דווקא לחלק של הר הבית או האובססיה האידאולוגית או להתאהבות בבת הרב.
אין לי שום דבר נגד מתנחלים/תלמידי ישיבה (טוב, למען האמת יש לי כמה דברים נגדם אבל לא כבני אדם אלא מבחינה פוליטית-אידאולוגית).
אין לי מושג עד כמה נכון כל מה שרואים בההסדר אבל אאל"ט הבמאי שלו הוא דתי (וגם אם אני טועה) ומכיר את הציבור שעליו נעשה הסרט. כמובן שלא מדובר בסרט דוקומנטרי אבל אני מאמין שבקבוצות מסויימות שם יש דיבורים על פגיעה בהר הבית. ותקן אותי אם אני טועה…
וגם מה שאני עומד לומר לכם עכשיו
הוצא מהקשרו!
תשמע- לא שהסרט כזה קטסטרופה, לפחות ה-5 דקות שראיתי (מחכה לוידאו).
באשר לבמאי, אתה לא טועה, אבל כן: הוא דתי, הוא מכיר איזשהוא ציבור, ועל פי הראיונות חמש הדקות שראיתי ודיווחים של חברים (תאמין לי, אני כבר יכול לצטט כל פראזה בסרט. אי אפשר לעשות לי ספויילרים) הוא השתדל ככל יכולתו להציג את עצמו במבט אנתרופולוגי-כביכול. לצורך זה הוא היה מוכן לתת לטינקרבל, מן השחקניות המזעזעות שידע היקום, תפקיד שהיא לחלוטין לא יודעת לעשות (זה ראיתי בקלות), ולהוסיף כל מיני קטעים ש,בוא נאמר בעדינות, החמישיה הקאמרית יותר טובה.
(ואני אתעלם מכך שאקי אבני עולה ויורד דרגות במהלך הסרט ללא כל הסבר. ניטפוק).
וכל המונולוג הזה למה? לומר, שלבוא לסרט עלילתי ולצפות ממנו לתובנות די קשה, אלא אם הן משולבות כבדרך-אגב, ולא כאמצעי מיותר למשיכת עוד צופים. ואתה יודע מה? זב"שם של דתיים. כי דתיים נורא רוצים לראות איך מציגים אותם, ולו רק כדי לקטר על זה, ולכן "ההסדר" היה מלא מפה לפה, ולכן גם לא הלכתי.
ואפרופו "חוגים" – אולי יש,אבל לא הזמינו אותי. מה לעשות.
פיקצ'ו
האם כרגע נשמע קולו של אדם שרואה סרטים ישראלים?!
אפשר לצלם אותך לנאשנייל ג'ואגרפיק?
אני שונא פיקצ'ו
כן, נראה שאני הוא קולו של אדם שרואה סרטים ישראלים ואפילו נהנה מחלקם.
ויש כאלה שאומרים עליי שאני עוף (לא טופיק) מוזר, אז ההצעה שלך לנשיונל גאוגרפיק מתקבלת בשמחה.
למה יש שני זאבי רווח?
ואל תגידו לי ש"אסקימו לימון – החגיגה נמשכת" אמור להיות אופציה רצינית…
הוא יותר טוב מאינג'יל
איפשהו ברמה של ההסדר.
אם היינו מדינת קולנוע מתוקנת היה לנו הלוקסוס להכריז על "החגיגה" כעל רווח.
למרבה הצער, ככה נראה רוב הקולנוע שלנו.
נו, אז מה יש לנו כאן
למיטב הבנתי, הקטגוריה "סרט? ישראלי?", היא בפירוש לא זאב רווח. היא מבטאת את התחושה שרוב גולשי האתר ורוב האנשים ביקום חשים כל פעם שמדברים איתם על עברית בקולנוע.
מכאן אני נאלץ להסיק ש"אינג'יל" הוא הזאב רווח, והוא בהחלט מחזיק בתואר בכבוד רב, בלי לעשות בושות עם רגעים טובים. המשחק אמנם מלא פוטנציאל, אבל הסרט רע מעיקרו.
מה שכן, טכנית זה לא רווח. זה ארנון צדוק, וזה אומר דברים לא פחות רעים. אני חושב שאפשר לחרוג מהמקובל ולהכריז שבסקר הזה אין זאב רווח, יש ארנון צדוק.
יתר הסרטים כולם לא מספיק טובים. שני הסרטים היחידים שנדמה כי אולי הייתי יכול לאהוב הם דוקא אלה שלא ראיתי – "ג'ירפות" ו"מרס תורכי", והמתחרה שלהם בז'אנר הצעיר והרענן, "מייד אין איזראל", הוא סרט עם ניצוצות, אבל גם עם הרבה קטעים מביכים של ממש, ויותר מדי נרקסיזם של הבמאי.
גם את "אספלט צהוב" לא ראיתי.
הסרט הישראלי הטוב ביותר שראיתי לאחרונה הוא "חתונה מאוחרת", ומה לעשות, זה לא סרט טוב. מה זה אומר? לא יודע. אני מבחינתי עוד לא התייאשתי.
אני לא מצביע בסקר הזה, מפני שהקטגוריה האחרונה מרמזת על חוסר חיבה מובנה כלפי הקולנוע הישראלי, ואצלי, מה לעשות, הכל יותר טוב בעברית (גם מוזיקה, אגב. והחדש של פורטיס מצוין). אם היתה קטגוריה של "האמת? לא היו כל כך טובים לאחרונה" הייתי מצביע.
ראיתי מהרשימה סרט וחצי ושני שליש
שזה לא הרבה וזה לא מספיק, אבל זה בערך סרט וחצי ושני שליש יותר ממה שכל החברות שלי ראו בשנה האחרונה. ובכן:
* את "ההסדר" ראיתי בשלמותו, ואפילו פעמיים. פעם בקולנוע, פעם בביצפר וגם הביאו את הבמאי, והיה משעמם בשתי הפעמים, כך שדעותיי על הסרט לא ממש חיוביות.
* את "אספלט צהוב" ראיתי במסגרת פסטיבל דימונה בצירוף הארות הבמאי; הוא לא הראה לנו את הסיפור הראשון שבסרט (הסרט מחולק ל-3 לפי שלושה סיפורים), אבל הוא גם הכי קצר מביניהם, כך שראיתי שני שליש ממנו והוא דווקא היה מאוד מעניין.
* את "MADE IN ISRAEL" ראיתי גם כן בפסטיבל דימונה (ונחשו מי גם היה שם? הבמאי!), יצא לי לראות רק חצי ממנו וחבל, כי נורא נהניתי ואהבתי את מה שראיתי, אז רציתי לראות גם את השאר.
אז הצבעתי למייד אין איזרעל אפילו שלא ראיתי את כולו (ואולי עדיף – הרבה אנשים התלוננו כאן שהחצי השני שלו משעמם), כי אני חושבת שמכל מה שראיתי ושמעתי על הסרטים הישראליים שיצאו בשנה האחרונה, זה הטוב ביותר.
הייתי רוצה לראות מהרשימה גם את "מרס תורכי" שנכתב עליו רבות וטובות, את "חתונה מאוחרת" (אבל רק בגלל אפקט שרק) ואת "כיכר החלומות" שנראה לי שקראתי איפהשהוא שהוא טוב וזה שיכנע אותי. אבל לא נראה לי שייצא לי לראות אותם, וחבל.
ועכשיו אני כבר מתחילה להצטער שהצבעתי לMADE IN ISRAEL ולא ל"אספלט צהוב" המסכן, שבטח לא יקבל כאן הרבה קולות, אם בכלל. (כן, לפעמים אני מצביעה מרחמים. מה, יש חוק נגד זה?) אפשר לשנות את ההצבעה? …
וזה מזכיר לי
לא הבטחת לנו רשמים מספטיבל דימונה?
אני? הבטחתי?
אני לא זוכרת שאמרתי את הצירוף "אני" ו"מבטיחה" אי פעם… אבל ברצינות, באמת רציתי לכתוב משהו ולא יצא לי לעשות את זה. בשלב מסויים הבנתי שכבר עבר הרבה זמן והנחתי שכולם ישכחו מזה במילא.
בגדול – היה ממש נחמד, אעפ"י שזה לא היה מאורגן בכלל. כבר כשהגענו ביום הראשון לא ידעו לאן לשלוח אותנו, אז הלכנו ל"הקרנות" (ככה הם קראו לזה!) של סרטי בוגרים, חלק טובים וחלק פחות.
אח"כ לקחו את כולנו להרצאה של במאי דוקומנטרי, דן גבע אם אני לא טועה, שהיתה די משעממת ואז החליטו שמעתה והלאה כל אחד יבחור לבד לאיזה הרצאות ללכת. ראיתי את דני ורטה (אספלט צהוב), ארי פולמן (מייד אין איזרעל), נועם טייך (על תאורה) ואורי אופיר (על מוסיקה בסרטים). רובן היו מאוד מעניינות, למדתי דברים וראיתי סרטים, ובערב התקיים גם טקס אוסקר לסרטי הבוגרים משנה שעברה, ואח"כ היתה הופעה של אביב גפן.
ואם נחזור לנושא הסקר הזה ולאפשרות המנצחת בו כרגע (49 קולות מתוך 82! לא ייאמן!) – לפני שארי פולמן התחיל את ההרצאה שלו והקרין את הסרט, הוא שאל אם למישהו יצא לראות את הסרט בקולנוע. רק יד אחת הורמה בכל החדר, והיא של המורה לקולנוע בכלל. עצוב, עצוב.
מייד אין
עצוב, אבל זה קשור גם לרשת בתי הקולנוע אותה בחר הבמאי הנ"ל להפצת סרטו. רבאק, כמה אנשים כבר הולכים לסרטים בקולנוע "לב"? כמה אנשים *יודעים* את מיקומו של קולנוע "לב" הקרוב למקום מגוריהם?
עוד אנשים סבלו כמוני?
קרה לנו בדיוק אותו הדבר כשהגענו לשם.. הגענו באיחור ואז עשו לנו בלאגן עם האוכל, ואחרי האוכל ראינו סרט ברמת הרצפה, אח"כ ראינו את "ההקרנות" הנפלאות של בתי ספר, שאני לא מבינה בכלל מדוע הם שלחו אותם. הם כאילו מתגאים בהם או משהו!? הכי מצחיקה הייתה ז'נט (מסרט האוהדות של מכבי ת"א): "עשיתי שיער, ציפורניים, קעקוע, שרשר!"
ובקשר למייד אין איזראל את צודקת. אולי היית בהרצאה שלו מתי שאני הייתי, כי גם כשאני הייתי אצלו רק מורה לקולנוע אחד הרים את היד… איזה עולם קטן..
בכל מקרה, אני לא רואה סרטים ישראליים, ובטח ובטח שלא בקולנוע, אבל ההקרנה של ארי עשתה לי חשק לראות אותו (ועדיין לא ראיתי) אבל מהחלקים שראיתי מהסרט שלו ומאספלט צהוב, די התרשמתי לטובה. אולי יש סיכוי לקולנוע ישראלי? לאאאאא….
את רואה, אנילג'נה?
לא רק שהעברת לנו דיווח מהמם (ורלבנטי לפתיל) על פסטיבל דימונה, אלא גם גרמת לנשמה-אחות-לצרה לצאת ממחבואה בצללי האתר ולענות.
ולגברת ל. מופתעת – ברוכה הבאה. אני מקווה שהסרטים הישראליים הבאים שתראי יהיו טובים יותר, ותוהה עם הניק שלך הוא שריד מצ'אטים בוואלה או מחווה לנאבוקוב?
נונין מדבר עם עצמו בחידות.
מעולם לא הייתי בצ'אט וואלה....
לכן השערתך קצת מופרכת.. אבל נחמד לקבל קבלת פנים חמימה שכזו… עושה חשק לחזור ולהגיב…
הניק הוא מחווה כמובן לסרט הביזרי ביותר אך מעניין "לוליטה", כמובן..
בכל מקרה, לסרטים ישראליים ידוע שאין הרבה תקווה, בעוד שעכשיו מדברים על לסגור קרנות תמיכה לסרטים בארץ, מה שיצור סיבה מספקת לאי יצירת סרטים בעשור הקרוב.. מה שמצד אחד קצת מטריד, כי אני במגמת קולנוע, ואני קצת טעמתי על קצה המזלג מה זה חוסר תקציב לסרט, אבל מצד שני, סרטים ישראליים הם ממילא ברמה גרועה, אף אחד כמעט לא הולך לראות אותם בקולנוע…
אבל, סרטים הם גם ראי לתרבות, ולתרבות שאין לה דבר נפלא כמו סרטים, אינה תרבות מפותחת במיוחד, או בעלת משאבים כלכליים גדולים, ודבר כזה יכול לשים אותנו בעמדת נחיתות, ולשלוח את כל הבמאים, צלמים, עורכים, תאורנים ועוד ללשכת העבודה…
אכן בעייתי…
אז בשביל מה את במגמת קולנוע?
אם סרטים ישראלים הם כל כך מחורבנים, הרי שמתישהו את תפיקי (או תביימי, או תצלמי או תככבי ב) אחד כזה. כלומר, מתישהו תקחי חלק במשהו ממש מחורבן. לא דרך מוזרה לבחור מקצוע לעתיד? או שאולי את במגמת קולנוע, כי מגמת מזכירות לא נראתה לך מספיק קולית?
במקצת, וכבר כמה שנים שאנחנו עושים נסיונות עזים להשתפר (מבחינה תרבותית, לפחות), ובשלב מסויים גם נצליח להפיק המון סרטים שיגרמו לסרבני סרטים ישראלים להרגיש גאים על שיש בארץ שלהם תעשית קולנוע כזו.
אכן, סרטים ישראלים הם ראי לתרבות שלנו: עד לא מזמן היינו סלאח שבתי ו
''או תערכי'', אני מבקשת!
ברח לך התפקיד הרביעי והלא-פחות-חשוב ברשימת התפקידים שמבצעים במגמת קולנוע (משחק לא נכלל, אגב) – עריכה!
אבל אם במגמת קולנוע עסקינן, יש אנשים שבאים לשם רק כי הם באמת אוהבים לראות סרטים ולנתח אותם, וזה חלק (אמנם לא מספיק גדול) ממה שעושים במגמה הזאת. יוצאים להם בסוף סרטים מחורבנים והם לא עושים עם זה שום דבר בעתיד, אבל לפחות הם נהנים.
ואם בזאב רווח עסקינן (האיש, לא המושג) – עד כמה שזה עצוב, סרטי הבורקס משנות ה-60 היו התקופה היחידה בה הקולנוע הישראלי באמת הצליח קופתית ואנשים נהנו לראות סרטים. מה זה אומר עלינו? לא יודעת. רק בבקשה אל תכריחו אותי לראות פעם שלישית את "חגיגה בסנוקר", אני אתאבד!
ההצלחה הקופתית של סרטי בורקס
בשנות ה-60 (או מתי שזה לא היה) הממשלה החליטה שכדי לעודד יצירת סרטים ישראליים, היא תיתן מענק ליוצרי הסרטים. גובה המענק היה תלוי בכמה אנשים באו לראות את הסרט. למעשה, הממשלה שילמה ליוצרים חלק ממחיר הכרטיס.
הצעד הזה יצר את "סרטי הבורקס" (בגרסתם המזרחית. נדמה לי שלוורסיות הפולניות של הסרטים האלה קראו "סרטי קרפיונים" או "קרעפאלאך") – קומדיות שפונות למכנה המשותף הנמוך ביותר. מה שכן, הן תמיד כללו מוטיב שחוזר על עצמו: הפועל הפשוט העני והמזרחי, שמצליח לתכמן את הממסד המשכיל והגאה (והאשכנזי) בעזרת חוכמת הרחוב שלו ובעזרת שמחת החיים שלו (לעומת נציגי הממסד הדקדקנים, שתמיד יש להם פרצוף חמוץ).
ולמה דווקא סרטים על מזרחיים? כדי למשוך לקולנוע אוכלוסייה גדולה של מזרחיים: אלה שמעו שעושים סרט על "מישהו משלהם" וישר הלכו לקולנוע – כדי לראות על מה זה, וגם כדי לתמוך ביוצר (שכאמור, קיבל תשלום לפי כמות האנשים שהלכו).
באיזשהו שלב הממשלה הגיעה למסקנה שזו לא שיטה טובה ועברה לתמיכה כספית המבוססת על קריטריונים שונים, ואז היתה נפילה חדה בכמות הסרטים החדשים שיצאו, וגם הסגנון שלהם (של הסרטים החדשים) השתנה לגמרי.
עריכה היא אכן תפקיד חשוב
ולא מספיק מוערך (אני אף פעם לא יוצאת מסרט ואומרת "הסרט היה משעמם, אבל העריכה היתה מעולה"), ולכן "שכחתי" להזכיר אותו. עם כל העורכים בהווה ובעתיד הסליחה.
– עם כל הכבוד לאיש ולמושג, הרי שהשאיפה שלי היא בכל זאת שיהיו כאן סרטים שגם יהיו איכותיים וגם ימשכו המון אנשים, שירוצו אליהם וירצו לצטט אותם. ולפחות "חתונה מאוחרת", עם כל הביקורת (השלילית) שיש לי עליו, הוא גם איכותי יחסית, וגם מושך קהל רב, ורק חבל שיש רק סרט אחד כזה בשנה (במקרה הטוב).
בתור אחת שהיתה במגמה ריאלית, וממש לא נהנתה, אני לא רגילה לנוער של היום, שבוחר מגמה בביצפר, רק בגלל שהוא נהנה לראות סרטים. מצד שני, למה לא? הרי מה שאני עושה היום לא קשור בכלל למגמה ריאלית, אז לפחות הייתי נהנית בתיכון. מצד שלישי, בתיכון שלי לא היתה מגמת קולנוע (והייתי מוסיפה – באף תיכון בזמני לא היתה מגמת קולנוע – אבל זה יסגיר את גילי המופלג). טוב, די.
ן
עוד אנשים סבלו
לא ראינו סרט על האוהדות של מכבי ת"א, אבל כן היה סרט ביזארי מאיזה בית ספר ערבי שהיה בלי תרגום ובאיכות ירודה מאוד, נמשך רק חמש דקות ולא היה ברור אם הוא דוקומנטרי או עלילתי. בסופו הנערה (בתפקיד הראשי? לא ברור) ענתה לטלפון ואמרה "יוסי? יוסי מת?" וזה הדבר היחיד שהבנו מהסרט. משעשע.
באמת היה קצת בלאגן עם האוכל והוא גם לא היה משהו (כמה סנדוויצ'ים אפשר לאכול?), אבל בסך הכל אי אפשר להגיד שממש סבלתי.
אה, ואם המורה שהרים את היד אצלך היה קירח נמוך עם חולצה אפורה, זה כנראה היה אותו מורה… :) באיזה הרצאות עוד היית?
הרצאות או הרצאות...
הסרט הכי ביזארי שאנחנו ראינו היה סרט תיעודי על בית קברות! זה היה די מזעזע… אנשים פשוט עצמו עיניים וצעקו על הסרט בכל משך ההקרנה שלו.. מגעיל ביותר..
הביה"ס שלי זכה בפרס על סרט עלילתי מקום שני על הסרט "הדרך לגיהנום".. מאיזה ביה"ס את?
בכל מקרה, אנחנו הפכנו ביום השני לסטודנטים חופשיים והחלטנו שכל אחד יבחר לעצמו 3 סדנאות שהוא רוצה. אז לקחתי את "חתונה מאוחרת" שדובר "הגדול" החליט שלא לרמה להגיע בזמן, אז עברנו לסדנאת פסקול עם אורי אופיר נדמה לי, וזה היה די מעניין, לא חידש הרבה.. אח"כ לקחתי את "מייד אין איזראל" (אני ממש לא זוכרת איך ניראה המורה, אבל כל הכבוד על הזכרון שלך… עכשיו הגשם מבחוץ נשמע כמו יריות.. מפחיד…) שהיה מאוד מעניין, והסרט באמת ניראה אטרקטיבי, ואח"כ לקחתי סדנאת תסריט עם מישהי בן גוריון, שעשתה את "אישה מרציפן" ידח עם כותבים אחרים, וזה היה כל-כך משעמם ולא מעניין ולא מחדש כלום. זה ניראה יותר כמו הרצאה לאגו טריפ שלה מאשר עבורינו.. ולא הבנתי ממה היא התרגשה כל-כך.. הסרט לא כזה טוב…
איזה את לקחת?
אני בעקרון סיכמתי את הפסטיבל כמיותר, וחבל שככה העבירו אותו.. פשוט לא הגשים את הציפיות שלנו…
מצחיק
לא ראיתי אף אחד מהסרטים, ובכל זאת הדחף הראשוני היה להצביע למרס תורכי. מהטריילרים שראיתי ומהפרסום, הוא עשה עלי את הרושם הכי חיובי. אולי זה גם אומר משהו.
מרס תורכי!
בתור אחת ששמה לה למטרה לתמוך בתעשיה על ידי צפיה בכמה שיותר סרטים ישראליים שיוצאים, אני נאלצת להודות בבושת פנים שלא ראיתי את כל הסרטים ברשימה. מתוך אלה שכן ראיתי –
"מרס תורכי" (שגם קראתי את הספר עליו הוא מבוסס (צבוטותי של לימור נחמיאס), ולפיכך באתי עם המון ציפיות, היה הכי מצחיק, מתוסרט היטב ומשוחק היטב. יצאתי ממנו עם הנאה שלמה, וחבל שלא עושים עוד סרטים כמוהו.
"חתונה מאוחרת" היה כגודל הציפיה כן גודל האכזבה, ובכל זאת הוא זוכה למקום שני אצלי, בגלל משחק טוב של רוב המשתתפים.
ל"ההסדר" הלכתי בגלל אקי אבני (כן, אני שטחית, אז מה) וגם שם התפעלתי מהשחקנים, שעשו כל אחד תפקיד הפוך מהמצופה לו – טינקרבל כבת הרב החסודה (יחסית), עידן אלתרמן כתלמיד חכם ולא מצחיק בכלל, אסי דיין כרב כריזמטי (לא להאמין כמה שהוא נראה אמין) והגדול מכולם (ואני עוד מתלבטת אם ללחוץ על מקש 
) – אקי אבני, בתפקיד שהוא בדיוק ההפך מה- stud שהוא מגלם בטירונות.
"אספלט צהוב" היה סרט מיוחד, אין ספק, ולו בגלל השימוש בשחקנים לא מוכרים (פרט לאיבגי הבלתי נמנע) והעלילות הלא שבלוניות. ובכל זאת משהו היה חסר – איזשהו ריגוש או הזדהות עם הגיבורים. פספוס מסויים וחבל.
לגבי "מייד אין איזראל" – ראיתי רק את האתר המהמם. זה נחשב?
בושה שבמקום ראשון בסקר (בינתיים, אני מקווה), זוכה האפשרות התבוסתנית של "סרט? ישראלי?".
יאללה, צאו מהבית ולכו לסרט ישראלי. יש מספיק כאלה שיקלעו גם לטעם שלכם.
וכמעט שכחתי: אחלה סקר
לרגע לא השליתי את עצמי
שהאפשרות הזאת לא תזכה בסקר. רוב האנשים לא ראו יותר מסרט ישראלי אחד, במקרה הטוב, השנה, ולכן לא כשירים לבחור באף אחד מהם. מה שמעניין (אותי) הוא מי יזכה ביותר קולות מבין האפשרויות האחרות (וכרגע בתחום הזה 'מרס תורכי' מוביל).
(ובעניין האתר של מייד-אין: תודה).
מרס תורכי!
סוף סוף
אני כל כך שמח שעדיין ישנם כמה צדיקים שמאמינים בקולנוע הישראלי הטוב שלנו.
גדולה את אביגיל!
תודה, תודה
ורציתי להוסיף לכל הסנובים שהולכים לכל מיני סרטים איראנים וכאלה שנחשבים "איכותיים" (בלי לפגוע באף אחד, גם לא באיכותיים שבהם) – למה סרטים כאלה כן וסרטים ישראלים לא? קצת פטריוטיות לא מזיקה לפעמים. אני מאמינה שככל שאנשים יראו יותר סרטים ישראלים, יהיה יותר ביקוש לסרטים כאלה, ובהכרח יהיה גם שיפור בהם (ואלו של השנה הם דוגמה טובה לשיפור מסויים), ואז יותר אנשים יבואו לראות סרטים ישראלים ובקיצור – מעגל סגור (וחיובי).
לא ולא
לא סרטים ישראלים, לא סרטים איראנים, לא סרטים אפגניים ולא סרטים שוודים.
אני רוצה להבין את מה שאני רואה.
ואין לי שום חשק לראות סרטים ישראלים מדכאים על יחסי דתיים, ערבים, אשכנזים או חילוניים.
אז תלך למרס תורכי!
לא שמפריע לי שאת חוזרת על עצמך,
אבל יש פה איזו נקודה שאת לא מבינה – אני ואנשים כמוני לא הולכים לקולנוע מתוך אידיאולוגיה כזו או אחרת, אלא רק כדי להנות. לא נהנים מסוג מסוים של סרטים – לא הולכים אליו. אז הטיעונים שלך בזכות תמיכה בתרבות הקולנוע הישראלית וכו' לא יעבדו עלינו.
בגלל זה היא שולחת אתכם
למרס תורכי, סרט שלא צריך אידיאולגיה כדי להנות מימנו.
(הצביעו למייד אין איזראל!)
היום הייתה כתבה בגיא פינס על כתבי פפרצי וכמה הם מרוויחים (לא נשארו לו מפורסמים לראיין, אז הוא החליט לראיין את אלה שמצלמים את המפורסמים. אכן, כתבת תחקיר מאלפת).
אחד משלושת הצלמים שבהם התרכזה הכתבה מתגורר בניו-יורק ושמו אורי סיוון. האם יש קשר לאורי סיון, חברו משכבר הימים של ארי פולמן מיודענו וחבר של מספר אנשים נוספים?
ומה שלום ג'יי באמת?
טוב שמישהו מתעניין בי!
היי, מה קורה? הייתי חודש בניכר ועכשיו אני shiatsu, level 1 מה שאומר שהדרך עוד ארוכה כי יש 4 רמות… ויש לי המון כתבות לקרוא פה בעין הדג, ועוד יותר המון תגובות…אבל יש לי קצת שפעת אז נראה לי שבמקום לשבת מול המחשב אני אכין מרק ואכנס למיטה.
את אורי סיון אני מכירה 26 וחצי שנים… and counting :)
לי אישית קצת קשה להבין את האנטי נגד סרטים ישראליים. יש טובים, יש פחות טובים, יש ממש גרועים, אבל הטובים לא פחות טובים מטובים שאינם ישראליים. ואני חושבת שפטריוטיות היא כן שיקול, כי ישראל היא הארץ שאנחנו חיים בה, ויש לכל אחד מאיתנו אינטרס שהתרבות תהיה מעניינת, מגוונות, ובעיקר חייה. אז בעיני לכל אחד יש אחריות להיות יותר מעורב בתרבות ישראלית וללכת לסרטים.זה נכון שהצופים לא "עושים" את הסרט באופן פיזי, אבל באיזשהו מקום הם יוצרים את המקום שבו התרבות הזו יכולה לחיות או למות. ואם היא תמות זה יהיה כל כך עצוב.
וזה כבר עכשיו עצוב…
אופס אנג'לינה, נראה לי
שלא ממש עניתי על שאלתך…
בקיצור אין קשר בין אורי סיון הצלם שחי בניו יורק לאורי סיון החבר של ארי פולמן. להתראות
ברוכה השבה
אין לי מושג על מה את מדברת ואיפה היית (ניכר? שיאצו?) (ז"א אני יודעת שהיית בחו"ל ויודעת בערך בקושי מה זה שיאצו, אבל לא יודעת לאן הלכת) אבל אני מבינה מה זה להיות חולה ולקרוא מתמשכים בעין הדג – גם אני עכשיו במצב הזה, ולא הייתי כאן רק שלושה ימים (אולי בגלל זה נהיתי חולה).
מה שכתבת באמת נכון ועצוב – אנשים פשוט מזלזלים בתעשיית הקולנוע הישראלית, הם רגילים שלא יוצאים ממנה סרטים טובים וכשהזמנתי לפני שנה בערך חברה שלי לראות סרט ישראלי בקולנוע היא אמרה "סרט? ישראלי? בקולנוע??" כאילו זה ברור מאליו שהוא יהיה גרוע – וגם אם הוא לא גרוע, בכל מקרה הוא מגיע לטלוויזיה אחרי שנה-שנתיים!
אולי זאת הבעייה – שסרטים מגיעים לטלוויזיה כל כך מהר? אולי אם במקום להגיע לטלוויזיה הם יגיעו רק לספריות הווידיאו, ובמקום לעלות מחיר מופקע של 31 שקלים הסרטים הישראליים יעלו פחות בקולנועים – אולי אז אנשים יראו אותם יותר? ואולי לא.
אני אישית מנסה לתמוך עד כמה שאני יכולה בתעשיית הקולנוע הישראלית, ואם לא יוצא לי לראות הרבה סרטים ישראליים בקולנוע זה אולי כי לא יוצא לי לראות הרבה סרטים בקולנוע בכלל. אבל איכשהו אני מרגישה חובה לראות לפחות חלק מהסרטים האלה כדי לתת ליוצרים הישראליים הרגשה שיש תמורה למאמצים שלהם. ואני מצטערת שיצא לי לראות רק שלושה סרטים מהמופיעים בסקר הזה, אבל זה המצב.
ולסיום ההודעה הארוכה, רק רציתי להגיב על מה שכתבת כמה הודעות למטה יותר: כן, ראיתי את "משהו טוטאלי" ומכיוון שלא היו לי ממנו שום ציפיות וגם לא ממש ידעתי על מה הוא, מצאתי אותו מאוד נחמד ודרך מצויינת להעביר שעה וחצי בערב שבת שקט לכאורה. רק טינקרבל הייתה מציקה כרגיל, אבל סבלתי גם אותה. לילה טוב מירושלים!
אכן מטורף
שבועיים של מילואים,ובינתיים שעתיים של השלמות… וזה בלי לכתוב הרבה תשובות.
לעניין: אני אוהב סרטים ישראליים, ובאמת חבל שמה שאנשים מדברים עליו זה 'חגיגה בסנוקר' (הייתי במילואים, אתם יודעים).
נונין
מאתמול בצהרים העלת את מפלס המתמשכים מעל לקו האדום.
ברוך השב!
א. אין אור צודק
ב. לו הייתי תומכת כזו גדולה של הקולנוע הישראלי לא הייתי רואה רק 4 סרטים מהרשימה.
לא באנו כדי להנות
אולי דעתי לא הכי פופולרית אבל אני חושבת ש – "לא באנו כדי להנות" (לפחות זה מעניק לחיי משמעות כלשהי :)) ואני חושבת שאם אנחנו רוצים שהתרבות הישראלית תחיה ותחיה טוב כדאי שנכיר אותה וזה אומר גם ללכת לסרטים ישראליים, גם כשאולי בסרט אחר ההנאה תהיה גדולה יותר או לפחות פשוטה יותר. כמובן שאני לא הולכת לסרטים שנראים לי גרועים (הממ, לרב) אבל אני נותנת צ'אנסים מיוחדים לסרטים ישראליים. למה?
כי הם ישראליים.
דא"ג משהו טוטאלי אמנם ישן יותר, אבל לטעמי היה ממש סרט חביב וטוב שעשו אותו. מישהו ראה פה? מישהו? ואני מתנצלת אם השאלה כבר עלתה בדיון קודם – אחרי חודש בשוויצריה אני בשלב הדגימות בחיי.
חלאס לשלול סרטים ישראליים
חברים יקרים
תפסיקו ליהיות כאלה שליליים בנוגע לקולנוע הישראלי.
נמאס לי כבר לשמוע מכל אחד כמעט ש-"אני לא הולך לסרטים ישראליים…"
למה???
לאף אחד בערך אין סיבה לדעתי כי תשעים אחוז מהאנשים שאומרים את המשפט הזה ראו כל חייהם רק את "חגיגה בסנוקר" או עוד איזה סרט של זאב רווח, והם חושבים שכל הקולנוע הישראלי הוא כזה.
אני רוצה להגיד לכם שלא, לא כל הקולנוע הישראלי הוא כזה.
ברור שלא כל סרט בארץ הוא ברמה גבוהה, אבל במידה ומשקיעים כמה שקלים בקולנוע הישראלי, אפשר לראות תוצאות נפלאות כמו "כיפור", "ההסדר" או "עפולה אקספרס".
תפסיקו ליהיות כאלה שליליים. זה לא בושה לראות קולנוע ישראלי!
אם כבר את/ה מדבר,
כמה סרטים מהרשימה הזאת אתה ראית בקולנוע?
ולמה הצבעת?
לפני שאתה טוען שכולם מסביבך שליליים תגיד גם משהו חיובי.
תראה לו מה זה
כך הכבוד מישהו, תראה לו
לא ראיתי אף סרט ישראלי השנה (לא מכחיש ולא מאשר) אבל בכל זאת למרות האפשרות ה"קורצת" לא בחרתי ישראלי?? אבל לא התקדמתי הרבה ובחרתי בחגיגה נמשכת (לא יודע חשבתי מצחיק באותו רגע)
אם כבר את/ה מדבר,
תסתכל רגע על התגובות שהיו פה לפני ותראה אם לא צדקתי.
כרגע עוד לא הצבעתי כי אני מחכה לראות את "חתונה מאוחרת" ולבדוק אם הוא יותר טוב מה"הסדר" המשובח.
ראיתי ברשימה גם את "מרס תורכי"
ואת "כיפור" אשר מסיבה לא ברורה לדעתי לא נכלל ברשימה.
חלק מהסרטים ברשימה רציתי לראות אך זו בעייה כי לא את כולם מציגים בבתי הקולנוע.
ודבר קטן לפני שאתה מתנפל עלי שוב- אמרתי דברים חיוביים בהערה שלי על הקולנוע הישראלי הנפלא בעיני.
בתור אחד שלא ראה אף סרט מהרשימה
נאלצתי לבחור באפשרות האחרונה של "סרט? ישראלי? בקולנוע?!". מה לעשות, אבל קשה להשיג סרטים ישראליים במחשב בגרסאות פרוצות ובקולנוע יש סרטים טובים יותר לראות. הייתי באמת מעוניין לראות את "מרס תורכי" לכשיגיע לטלויזיה, ובהזדמנות זו אוסיף שאלה: מה עם "הבולשת חוקרת"? (הישראלי האחרון שראיתי בקולנוע)… לא מהשנה?
מייד אין איזראל
זו הייתה הבחירה שלי, אבל כמעט מתוך חוסר ברירה. למרות שהתכוונתי, לא ראיתי את המועמדים המתחרים העיקריים ('חתונה מאוחרת' ו'ג'ירפות'. דרך אגב, לפי דעתי ג'ירפות עוד לא יצא אפילו לקולנוע באורח מוסדר, היו רק הקרנות טרום-בכורה, ולכן נראה לי מוזר לכלול אותו בסקר).
ראיתי את 'ההסדר' שהיה די גרוע, כך שמתוך שני הסרטים הישראליים שראיתי השנה בקולנוע הצבעתי ל'מייד אין' שהיה לא רע בכלל.
אני מתכוון גם ללכת ל'חתונה מאוחרת', אבל מכיוון שלצערי זה לא יהיה בשבועיים הקרובים, הצבעתי ל'מייד אין'.
התהפכו סדרי עולם!
אופציה רצינית אחת ותשעה זאב רווחים.
מצחיק, מצחיק, אבל די.
אני מאוד מתביישת בעצמי, כי לא ראיתי אפילו סרט אחד מהרשימה הנ"ל, אבל יש לי מספיק כבוד עצמי על מנת שלא לחשוב אפילו לבחור באופציה "סרט? ישראלי?". העליהום הזה על איכותם של הסרטים הישראלים הוא אמנם מבדר לפרקים, אבל הוא לא מביא לשום מקום.
יש סרטים ישראלים טובים. לא ראיתי הרבה – אבל מחלקם מאוד נהניתי. אהבתי את "קלרה הקדושה", "לילסדה" היה לא רע, לסוגו, כי אני לא אוהבת דרמות משפחתיות מכל סוג שהוא ולא משנה באיזו ארץ הפיקו אותן, ולפני שבועיים ראיתי בסינמטק סרט תיעודי בשם "הבטחות" שהיה מוצלח. כך שלא חסר. אני די משוכנעת שהאנשים שבחרו באופציה האחרונה לא ראו אף אחד מבסרטים – כמוני – אבל הם לא מתביישים להלעיז על דברים שהם לא מכירים.
אז די, באמת. תראו שניים שלושה מהסרטים פה, אחרי זה תבואו להגיב, כי ההלקאה העצמית הזאת באמת שלא יוצרת קולנוע ישראלי יותר טוב.
אין מה להגיד..
לא יצאו מספיק סרטים טובים השנה. מתוך הרשימה ראיתי שלושה מה שהופך אותי כשירה ביותר לבחור- ההסדר, מרס תורכי ומייד אין יזראל.
בשבילי הסרט נהרס עם המוות של הקצין. הוא היה הדמות הכי טובה והכי אמינה בסרט, ומאפיין אותנו. את הרוב הדומם בעם ישראל. ויחד עם זאת בחרו להרוג את הדמות הכי מעניינת באמצע הסרט. למה? סוף 
ההסדר- כחברה של דתל"ש (דתי לשעבר) אני יכולה להעיד שהוא מאוד אמין בפרטים הקטנים (כמו כוסות הפלסטיק בקידוש הצבאי ביום שישי, או ההחזקה של 2 נרות שבת יחד בשביל ההבדלה, או יותר מכל- טינקרבל. כשהיא מוציאה את הקוקו מהמעיל בסצינה הראשונה שרואים אותה אפשר ממש להאמין שהיא דתיה) אבל בגדול הוא בעייתי מאוד. הוא לא אמין בעיני בסיפור הכולל, בתיאור העולם, והוא מגזים בטירוף, דבר שגורם לא להתייחס אליו ברצינות.
מייד אין יזראל- סרט יפה, מסוגנן מאוד, ועם נושא מצוין שמנסה להרוג כמה פרות קדושות ועדיין..לא מצליח. בעיני הוא סרט מבולבל, מלא דמויות לא נחוצות, מלא קלישאות ועם סוף מבוזבז לחלוטין.
והמנצח הוא- מרס תורכי!!
לא שאין בסרט הזה בעיות אבל- סוף סוף סרט כייפי, סתם, בלי יומרות פוליטיות או חברתיות עמוקות מידי, עם פשטות קולנועית, קצב, ובלי לשפוך עלינו את כל העלילה וסיפור המסגרת במלל (שנהוג בסרטים ישראלים לפעמים- לדוגמא- בשנה האחרונה מאז שאבא שלך מת מסרטן והיינו חייבים לעבור דירה את כל הזמן מדוכאת ולא מסתגלת לסביבה, אולי תצאי קצת החוצה?)
נמאס לי שלא סומכים על האינטליגנציה של הצופים- ולצערי קורה לא מעט בסרטים ישראלים. אבל הנה עשו את מרס תורכי אז אולי יש לנו עתיד.
מארס תורכי כמובן.
ג'ירפות עוד לא ממש יצא לאקרנים.
אספלט צהוב הוא שוב סרט שעוסק ביחסי יהודים ערבים.
ההסדר חביב בדרכו שלו, אבל סובל מהרבה בעיות, כמו סוף מהיר מדי, ודו משמעויות באמירה (מצד אחד השב"כ הוא הרע כי הוא חושד באקי על לא עוול בכפו. מצד שני המתנחלים הם הרעים, כי הם באמת עומדים לפוצץ את הר הבית).
אסקימו לימון – בחייכם.
כיכר החלומות – סרט רע, רע. לברוח. ללא ללכת, לא לקחת בוידיאו, לא לחשוב אפילו. בורקס תורכי,הודי , יווני וישראלי. בקיצור מיש מאש.
אינג'יל – נשמע רע מספיק כדי שאני לא אנסה אפילו.
חתונה מאוחרת – עוד לא ראיתי. המון אנשים ראו ונהנו, אבל גם התלוננו על סצנת מין ארוכה, מיגעת,ומיותרת (כמו שאמר אחד ממורי: חסכון כספי ענק, רק שני שחקנים ואין צורך בתלבושות).
MADE IN ISRAEL – חמוד לאללה, אבל בסופו של דבר, עלילה סתמית וסוף מבלבל.הסרט הוא סב טקסט לכל אורכו וזה מייגע.
כיפור (שלא הוזכר) – מייגע למדי.
בסמה מוצ'ו(גם לא הוזכר) – סרט טוב, חרא של סוף, הרס את כל הסרט חבל.
מארס תורכי – ענק, מצחיק. נטול סב טקסט לחלוטין (לראשונה בקולנוע הישראלי). סרט כפי מגניב, ומאוד מזכיר לי סרטים צרפתיים (TAXI לדוגמא).
הסרט הגיע לוידיאו, קחו הביתה ותהנו.
אני אגב, מחכה בסבלנות אין קץ לאיש החשמל.
סוג של כניעה ללחץ הקהל
מבוקשת: ביקורת על 'מרס תורכי'.
את העובדה שאחת כזאת לא פורסמה בזמן הנכון (כלומר, במשך החמש דקות שבהן הסרט הוקרן בקולנועים) אני מחשיב כאחת הפאשלות הבולטות בתולדות האתר, ויש לי שפע תרוצים כדי להסביר אותה. אבל אם כבר הסרט בוידאו, ועל פי תוצאות הסקר הוא גם פופולרי במידה מסוימת, מוטב מאוחר. מי כותב?
איש החשמל
גם אני.
ובמקום האחרון
כיכר החלומות, אספלט צהוב, ג'ירפות ואינג'יל – כולם עם 0 קולות נכון לרגע זה.
מה, אף אחד לא ראה את הסרטים?
אף אחד לא חשב שהם לפחות קצת טובים, או רוצה לחוות דעה כלשהי על הסרטים הנ"ל?
הייתי משנה את ההצבעה שלי ל"אספלט צהוב" אם הייתי יכולה. אבל כבר הצבעתי.
מה, אף אחד לא ראה את
ג'ירפות ואינג'יל?
אף אחד לא חשב שהם טובים?
(הם הגיעו לקולנוע בכלל?)
זה עבד בפעם שעברה, אולי גם עכשיו זה יעבוד.
הצבעתי למרס תורכי
ראיתי רק אותו ואת אסקימו (לא מרצוני).
אבל בלי קשר סרט ממש טוב
לא ראיתי אף סרט ישראלי השנה
ולכן בחרתי באופציה האחרונה.
למען האמת, הסרט הישראלי האחרון (ובין הבודדים) שראיתי בקולנוע היה "עפולה אקספרס".
היו לי תוכניות לראות את ההסדר, אבל לא היה לי עם מי ללכת.
ל"חתונה מאוחרת" דווקא יש תכנונים ללכת (לאור התשבחות הנלהבות מהסביבה, הביקורות ובכלל) אבל עוד לא יצא.
עינת
תוקם ועדת חקירה!
כבר השלמתי עם העובדה שבסקר הזה, לראשונה בתולדות הסקרים שלנו, תהיה אפשרות שתסיים את הסקר עם 0 קולות. ולא! מי הצביע לאינג'יל, אני רוצה לדעת? שיפצה פה וינמק את בחירתו. (דיסקליימר: לא ראיתי את הסרט, אני לא יודע אם הוא רע כמו שאומרים, אני רק מתעניין בדעת מיעוטים).
מן הסתם זה היה
אחד מהארבעה שהצביעו לג'יי איי ג'יין כאקשן בייב האולטימטיבית.
(דיסקליימר: לא ראיתי את 'אינג'יל'. מצד שני: כן צפיתי ב'ג'יי איי ג'יין', ואני לא חושבת שהוא סרט *כל כך* גרוע כמו שרובכם טוענים).
שאלה על ג'יין.
האם הוא מספיק גרוע? מספיק מטופש כדי שניתן יהיה להנות ממנו באופן קאמפי?
שאלה על ג'יין.
רמות הטמטום מתחלקות כדלהלן:
סרט טיפשי שמפריע לכל סיכוי להנות ממנו. סרטים ישנים של ואן-דאם, נניח.
סרט ממש טיפשי, שע"כ יכול להפוך לקאלט, טוקסיק אוונג'ר, נניח.
סרט ממש ממש ממש טיפשי, שמצליח לעצבן אותך תוך כדי צפיה, ושאתה לא יכול לא לזפזפ אותו. ג'יין, לדוגמה.
מה שהוא אמר.
מה יש לכם אתם נגד
הסרטים הישנים של ואן דאם?
כן, אלו לפני שהוא חשב שיש צורך בעלילה?
ספורט הדמים, קיקבוקסר, ודומיהם הם סרטים נהדרים.
סרט נוסף, ולא ידוע בארץ בו ויתר ואן דאם על השאיפה המוגחכת לתפקידי אופי הוא "הקווסט" –
http://us.imdb.com/Title?0117420
(על שם משחק המכות שחשבו כנראה שיעשו בעקבותיו.)
סרט מזניב. מכות, וזהו.
דווקא אילו בלי העלילה עדיפים.
מכיוון שלא הייתה עלילה הוא לא היה צריך לשחק שזה מתחת להגדרה התחום החלש שלו והתרכז במשהו שהוא יודע לעשות טוב, ללכת מכות בצורה ממש אבל ממש יפה.
ספורט הדמים סרט פשוט טוב לדעתי, ואל בגלל העלילה או חסרונה או בגלל סיפור האהבה רעיון הנקמה או כול דבר אחר, בגלל המכות. מי צריך עלילה. זה בדיוק הסרט שאם ישאלו אותי דברים כמו "יש עלילה? יש פואנטה? לומדים משהו על עצמך? יש שם אנשים שראויים לתואר שחקנים? וכן" אני אגיד לא. ישאלו אותי עם הסרט מומלץ, אני פשוט אכוון אותם לספרית הוידאו הקרובה או לערוץ 4.
טוקסיק אוונג'ר!
או בתרגומו הקצר והקולע:
האיש המורעל והיפיפיה העיוורת!
סרט מרגש וקורע לב. מומלץ מאוד מאוד!
כן!
אבל, באמת, סרט הטראש האולטימטיבי. מומלץ ללוקים בנפשם ולשאר פויקלותרמיים.
מה?!
ראיתי אותו בארבע בלילה ביס, ולאחר כבוד הפכתי אותו לסרט השנוא עליי ביותר, במילה אחת- מטומטם.
לא!
אני מצטרפת אל הנערה הפויקלו, זה סרט נפלא! זה שהוא מטומטם לחלוטין זו הסיבה העיקרית..
לפני כמה שנים היה מעין בית קולנוע בתחנה המרכזית החדשה בשם.. ממ.. "שבעת המופלאים" או "שמונת המופלאים", משהו עם מופלאים בכל אופן. במחיר של כרטיס אחד היית יכול לראות את כל הסרטים שם: סרטי מונטי פייתון וסרטי טראש נהדרים, ואני חושבת שאפילו היה להם את טריינספוטינג.
שישדרו אותו שוב!
שם זכיתי לראות את הטוקסיק אוונג'ר.. איזו הנאה צרופה! בכל מקרה המקום נסגר די מהר, וחבל, כי אני כבר בקושי זוכרת מה קרה שם בסרט. הכנסתי קלטת בשבילו כשהוא שודר ביס אבל מישהו העביר ערוץ..
!תחינה ליס!
גם אני לא חושבת שג'י איי ג'יין
הוא סרט רע.
נהניתי ממנו בקולנוע, ואני בהחלט בשאיפה לראות אותו שוב מתישהו, אם יצא לי (הוא שודר לפני חודשים מספר בערוץ 2, רק שהקליטה בטלויזיה השתבשה לה דווקא באותו ערב, ובקושי הצלחתי לראות משהו, אז נשברתי).
לגבי אינג'יל – מדהים אותי שאנשים ראו סרט (ישראלי חדש) שמעולם לא שמעתי עליו. הפעם הראשונה שנתקלתי בשם היתה בסקר הזה… מישהו יכול לספר פרטים? מי? מה? מתי? איפה? למה?
עינת
היתה פעם אחת
בסקר של רידלי סקוט.
לינקים זה התפקיד של השפן.
מה שהוא אמר.
הסקר המדובר:
כתבה מספר 237
זהו. אין לך עכשיו ברירה.
בקון הקרוב אני רוצה לראות אותך בתלבושת שפנפנת אור.
או בתלבושת עור של שפנפנה
או באור של שפנפנה בתלבושת ?!
אולי אם הקון יהיה בפורים…
שפנפנת אור
מעין שילוב של פלייבוי ו'מלחמת הכוכבים'?
הבחירה שלי
בחרתי בסרט " מרס תורכי"
אני חושבת שזה סרט מצוין ובעיקר מאוד ישראלי.
התלבטתי בינו לבין חתונה מאוחרת אבל החלטתי לבסוף כך משום ש-חתונה פחות ישראלי בעיני.
בכל מקרה מתחשק לי עכשיו לראות שוב את שני הסרטים
דג'ירף...
אני יודע שעבר רק שבוע, אבל אולי תגאלו את הסקר הזה מיסוריו ותשימו אחד חדש? כואב לי להסתכל על התוצאות…
לי זה לא כואב
זה שרוב האנשים לא רואים הרבה/בכלל סרטים ישראליים זה לא חדש. כמו שכבר כתבתי, לרגע לא היה לי ספק שהאפשרות האחרונה בסקר תזכה ברוב גדול, אבל מה שמעניין זה התוצאות האחרות. הזוכה בסקר בשלב זה, מבחינתי, הוא 'מרס תורכי'.
שמתם לב,
מישהו אשכרה הצביע לאסקימו לימון…
כמה נמקו זאת
בתור הצבעת
. אנשים לא *באמת* בחרו בו, נכון? נכון?
מה רע?
הרי זה סרט מאוד איכותי ומלבב. ויש שם את עדו לב!1111111
''חתונה מאוחרת''
מהרשימה ראיתי בקולנוע את "אסקימו לימון" , "אינג'יל", "ההסדר", "חתונה מאוחרת"ו"מרס תורכי". [תודו שזה הספק טוב] שאר הסרטים הופצו בצורה גרועה מה שמנע ממני את הצפייה בהם.
יש עוד לפחות 4 סרטים שהולכים לצאת בקרוב [כולל "ג'ירפות"].
כל טוב.
אז זה אתה
שראה את אינג'יל. אולי תספר לו בבקשה על מה זה?
אז זה אתה
למרות שכשראיתי את "אינג'יל" בקולנוע היו חוץ ממני רק עוד שני אנשים וגם הם לא התרכזו בסרט, לא אני זה הצביע ל"אינג'יל". אם אני זוכר נכון הצבעתי ל"חתונה מאוחרת".
"אינג'יל" הוא סרט על כמה עבריינים צעירים שכל אחד מהם נשלח לכלא לצעירים מסיבות שונות. הסרט עוקב אחר סיפורם ויחסם עם הסוהרים ומסופר בפלאשבק ע"י אחד מהצעירים.
סרט לא רע בכלל, אבל בטח לא הסרט הישראלי של השנה.
סליחה על העיקוב..אבל יש סרט ישראלי טוב?.. אפשר לעבור סקר לדעתי
כן, יש דבר כזה סרט ישראלי טוב
וחבל שאנשים כמוך לא נותנים בכלל הזדמנות לקולנוע הישראלי ובכך למעשה מחסלים אותו טרם היוולדו.
בדיוק, בדיוק.
ובקשר למה שR כתב: נו באמת.
ובצדק
אז אולי תפסיק גם לכתוב בעברית
כי היא שפה מגעילה ולא נשמעת טוב ויש בה יותר מדי אותיות?
אולי תפסיק לקרוא עיתונים כי כל הכתבים הישראליים במילא חרא, וגם הסופרים שלנו לא משהו אז לא כדאי לקרוא ספרים ישראליים, ואין בכלל מה לדבר על טלוויזיה.
תרבות ישראלית קקה! בואו נהגר להוליווד!
הבעיה היא לא הכבוד שלנו לתרבות,
אלא דווקא מודעות מצד הממסד.
בארה"ב למשל, תרבות הקולנוע כן מקבלת יחס של כבוד, ולו רק בגלל ההסטוריה הענפה שלה – הקולנוע בארה"ב התחיל עוד בעצם מהמצאת מכונת הקולנוע הראשונה, כלל בתוכו גם את הסרט האילם ומאוחר יותר גם מלחמות בין אולפנים.
בארץ, לעומת זאת, קיבלנו את הכל כמובן מאליו: המדינה קמה וכולם כבר היו מודעים לכך שיש דבר כזה "סרטים" ו"קולנוע". אבל מה, בארץ אין שום דבר מסודר, שום דבר ממוסד: אין אולפני קולנוע שיריבו אחד עם השני על שחקנים, ושיתחרו ביניהם בהפקות ענק. יש רק את הקרן הישראלית לעידוד קולנוע, שמחלקת בקמצנות תקציבים זעומים, וגם זה – בכפוף לתנאים מסוימים.
ועד שהממסד לא יכיר בכך שקולנוע מציג תרבות, ועד שהממסד לא יעודד באמת את הקולנוע – לא יהיו סרטים ישראליים טובים. כלומר, אולי יהיו טפטופים פה ושם, אבל לא שומדבר על בסיס קבוע.
עכשיו, אני לא אומרת שהוליווד מספקת יצירות מופת, אבל הקולנוע שם מהנה. אף אחד שם לא בוכה על כמה הוא מקופח ומסכן, ואף אחד לא מנסה לחפף (בשחקנים, תסריט, מתח) *בגלל* היותו מסכן. ואם מישהו כן מנסה לחפף – מייד רואים את זה והסרט שלו לא מרוויח כסף.
אבל בארץ, אני מקבלת את התחושה שיוצרים באים בגישה של "ממילא אף אחד לא יראה את הסרט הזה", ולכן לא מתעקשים להשקיע בפרטים קטנים.
שוב – זה עניין של הכרת הממסד, לדעתי. מרגע שמישהו שם למעלה יבין שנכון שאפשר לעשות סרטים בעשרה שקלים, אבל מן הראוי לעשות אותם בתקציבי ענק – רק אז יקרה פה משהו.
ואגב, בדיוק אותו הדבר קורה במוסיקה – זמרים שמבינים שצריך לשלם הרבה כדי שילוו אותם הנגנים הכי טובים – מצליחים. אלה שלא – נשמעים ככה, ונשארים להופיע בפאבים חשוכים.
מלבה את הדיון?
אין צורך, כל מה שאמרת היה נכון.
אין לי הרבה מה להוסיף, רק שאני מקווה שכל הדברים האלה ישתנו בקרוב ועד שאני אהיה בגיל שאפשר לעשות סרטים (לא עוד הרבה זמן, תלוי לפי מי) אני אוכל לעשות אותם בתנאים המתאימים בתקציבים הראויים, ולא אצטרך להגר לשוודיה בשביל זה.
ראיתם את האוסקר הישראלי השנה? יעל אבוקסיס באה עם המחשוף שלה והחיוך שלה וסיפרה בשמחה על כך שהשנה לא בוכים ולא מתלוננים כמו באוסקר הקודם, כי דברים התחילו להשתנות. אז אולי באמת קרו דברים, אבל כנראה שלא מספיק.
ובקשר למוזיקה, נראה לי שלפחות בתחום הזה יותר קל לאמנים להצליח גם בלי תקציבים מפוצצים ובלי הנגנים הכי טובים, כי מוזיקה טובה אפשר לעשות גם בלי שום כסף. כאן אמנם נכנסת בעיית הזיופים – אבל זה כבר דיון לפורום אחר.
משהו נוסף
קראתי כתבה לפני כשבועיים, ובה היה ניתוח מעניין על למה הוליווד כל כך דומיננטית.
מסתבר, שהתפקיד הראשון במעלה של ארה"ב זה להפיץ את הקולנוע שלה. לאחר מלחה"ע II, היה לארה"ב רק תנאי אחד בשביל לשקם את המדינות האירופאיות ההרוסות: בצרפת היה התנאי ש90% מהסרטים המוקרנים יהיו אמריקאיים, או משהו ברוח זו.
כך שהוליווד עושה הכל בשביל להפיץ את התרבות האמריקאית בעולם.
הבעיה שלי עם אנשים כמוך
היא לא שאתה לא רואה שום סרט ישראלי. רוב האנשים שאני מכיר לא ראו שום סרט ישראלי בשנים האחרונות וזה בסדר גמור מבחינתי. הבעיה שלי היא עם ההכללה שאתה עושה מראש ושלא עומדת בהכרח במבחן המציאות, שכל הסרטים הישראלים גרועים,ושאין דבר כזה סרט ישראלי וטוב באותו משפט בלי מילת שלילה בינהם.
גם אני לא הולך לכל סרט ישראלי אבל אני לפחות מגבש החלטה לכל סרט בפני עצמו ולא פוסל אותו אוטומטית בגלל שהוא דובר עברית (או גרוזינית).
אני לא הולך לנסות לשכנע אותך לראות סרטים ישראלים כי אני יודע שזה יהיה בזבוז זמן, כי אתה הרי יודע יותר טוב מכולם.
אז מצידי תמשיך עם האטימות שלך ואני מקווה שיום אחד תתפכח קצת, אולי.
ראיתי סרטים ישראליים בשנים האחרונות וגם ראיתי את ה"סרטים" הישראליים של השנים המוקדמות יותר..
חל שיפור..אבל עדיין משום מה נוהגים לצעוק יותר מידי בסרטים האלה דבר שנשמע גרוע עוד יותר בגלל הסאונד הלא מוצלח במיוחד של ההפקות המקוריות הללו.
כמו כן, שחקנים ישראליים..בוא נאמר שיכלו בהחלט להכנס לנעליו של דניאל רדקליף מבלי שירגישו בתחום המשחק.
כמו כן, ההפקות נראות עלובות במיוחד, אולי לא באשמת הבמאים, אלא באשמת התקציב הנמוך שבעזרתו מופקים סרטים אלו.
הייתי ממשיך בשמחה, אבל צריכים לזוז לדודים.
נ-כון.
כן, בואו נחסל את הקלנוע הישראלי. זה ממש יגביר את הסיכויים ליצור פה תרבות מקומית נורמלית. חתיכת מדינה יפה תהיה לנו, הא?
!יודעת שהיא מגיבה לא בפרופורציה אבל אטימות כזאת ממש ממש מעצבנת אותה!
סוף סוף ראיתי את מרס תורכי!
סרט חמווווווווווווווווווווד!!!
סרט מאד נחמיאסי (וכאן המקום לציין שאני חובבת מושבעת של לימור נחמיאס, והספרים שלה הם חומר הקריאה החביב עלי ברגעי התרגעות והתרווחות) עם השפעות טרנטינואיות קלות (יעני, רואים שמי שעשה אותו חובב טרנטינו). מה שנחמד, זה שבסוף הסרט אמרנו "בהוליווד היו עושים את זה יותר טוב", ואז פתאום קלטנו שכן, אנחנו משווים את הסרט הזה לסטנדרטים הוליוודיים. זה כבר אומר עליו משהו טוב.
הסרט מאד שונה מהספר, זה כן, אבל מכיל את אותה רוח מניאקית. יש כאן עוד פרימיטיבים שלא ראו חוץ ממני? לכו, קחו מהספריית וידאו, ושבו לראות. יחזיר לכם את האמון בעתידו של הקולנוע הישראלי.
לגבי מרס תורכי -
ראיתי את הסרט פעמיים. עוד מישהו עשה את זה פה? פעם ראשונה הסרט מאד מצא חן בעיני, נהניתי, צחקתי והרגשתי שבהחלט מדובר בסרט ששווה לראות. פעם שניה (גם היא בקולנוע) הסרט נראה לי חסר, רדוד, אלים ללא פשר ולא ממש מצחיק.
זה אני או שזה הסרט שלא מחזיק שתי צפיות?
אפילו לא צפייה אחת, מבחינתי
לקחתי אותו בווידאו, עם כל הכוונות הטובות, והתאכזבתי נורא.
אני חושב שהסיבה היחידה שראיתי אותו עד הסוף היתה כבוד לניסיון ליצור סרט דובר עברית, אם זה היה אמריקקי הייתי פורש אחרי חצי שעה.
נכון שהדיאלוגים לא דוקלמו בקרטוניות האופיינית ליצירה הישראלית המקורית, אבל העלילה היתה מופרכת, המוטיבציות של הדמויות היו תלושות, ובאיזשהו שלב הכל התחיל להימתח כמו מסטיק, לגמרי.
לא עשה לי את זה.
מצד שני, אחריו ראיתי סוף סוף את רקוויאם לחלום… אח, אויש, ואו, כאילו… רק הצטערתי שזה לא היה בקולנוע, דבר שהפך את החוויה לשכלתנית מדי, עם פחות מדי הפצצות ישר לבטן (ז'תומרת, בעברית – נראה לי שעל מסך גדול, עם סאונד בריא, זאת חוויה עוד יותר מהממת).
ראיתי טריילר לג'ירפות
הסרט נראה בעל פוטנציאל להיות 'מרס תורכי', אבל אני זיהיתי 4 בעיות:
1. טינקרבל.
2. פלצנות היסטרית במרקטינג סביב הסרט.
3. ליאת גליק.
4. אם הסרט יוצא ב- 17.1.02, איך זה שהוא נחשב סרט של שנת 2001?
יו, איזה כבוד.
מתוקים המפיצים האלה, בחיי. מוציאים לכבודי סרט.
ראיתי טריילר לג'ירפות
ג'ירפות הוא סרט נהדר, כדאי מאד ללכת (יש הקרנות סדירות בחדרה והקרנה בימי שבת ב17:00 בלב דיזנגוף).
חדרה??
חדרה!!
כיכר החלומות
לדעתי זה הסרט הישראלי הכי טוב שהיה בכלל זה יפה שנותנים סוף סוף למזרחים לעשות סרט הוא בנוי היטב עם שחקנים מעולים אחד אחד ועלילה מצוינת אני ממליצה לכם בחום הוא גם מצחיק לכו על זה
כן, עם חתונה מאוחרת
וכל הסרטים של זאב רווח, אין בכלל סרטים של מזרחים!
(רגע, גרוזינים נחשבים מזרחים?)
נענה לך בשאלה:
גרוזיה נמצאת מזרחית או מערבית אלינו?
היא גם וגם. אז מספיק עם הקטלוגים. נהניתם מהסרט – טוב. לא נהניתם – גם טוב.
מה ''גם טוב''?!
33 שקל הזבל הזה עולה, כדאי מאוד שאני אהנה!
מבחינתי זה טוב באותה מידה
אם נהנית או לא.
אבל עקרונית, אני ממעט מאוד לצאת לקולנוע, כך שהסיכוי שאני אצא ואפול על סרט גרוע שאני לא אהנה בו הוא נמוך.
אז למה שלא תיישם המלצה? אל תלך לראות סרטים שאתה לא יודע עליהם כלום. אני מודה, יש מקרים שמפתיעים לטובה (כמו "פייט קלאב", שהדבר היחיד שידעתי עליו לפני הסרט היה שבראד פיט השחיז שתיים מהטוחנות שלו לצילומים) – אבל הם מועטים מאוד. אז כמו לפני כל מקום אחר שאתה עומד להוציא בו לא מעט כסף – תעשה סקר שוק.
__________
אה, ואל תקטלג דברים. אני לא אוהב הכללות.
למה בראד פיט השחיז את
הטוחנות שלו?
באמת שאני לא יודע. תשאלי אותו...
העניין הוא שמהאייטם הזה היה נראה לי שמדובר על סתם סרט מכות אינפנטילי, אבל למזלי שמעתי עליו מספיק דברים טובים מאנשים שאני מעריך את דעתם והלכתי לראות את הסרט.
אני חושב שזה היה בשביל לתת להם
מראה שבור יותר.
מאוד מפליא
מכיוון שהשיניים הטוחנות נמצאות מאחור, וצריך להכניס מצלמה לתוך הפה שלו כדי לראות אותן. אמנם זה דייויד פינצ'ר, אבל יש גבול.
אולי הכוונה הייתה לשיניים חותכות?
ייתכן מאוד שהתבלבלתי בין השיניים
אבל העיקר הכוונה, לא?
(אני יודע שלא. ניטפיקרים כולכם)
פשוט סרט ברמה
מומלץ