הסרט הטוב ביותר המבוסס על ספור של סטפן קינג:
3  |
קארי |
| 36 |
הניצוץ |
| 65 |
אני והחבר'ה |
| 4 |
בית כברות לחיות |
| 11 |
מכסח הדשא |
| 14 |
מיזרי |
123  |
חומות של תקווה |
| 9 |
תלמיד מצטיין מדי |
| 30 |
גרין מייל |
| 1 |
לבבות באטלנטיס |
מספר מצביעים: 296
הסרט הטוב ביותר המבוסס על ספור של סטפן קינג
– פורסם ב 8 בפברואר 2002Posted in: סקרים
אהרו''כ???
הצבעתי לניצוץ, בזכות קובריק וניקולסון.
האמת שהתלבטתי בינו לבין Stand by me, וגם חשבתי אולי לעכב את ההחלטה עד שאראה את 'לבבות באטלאנטיס' (מתי הוא יוצא, דרך אגב?), אבל בכל זאת רציתי להצביע במהירות ולהוריד את זה מהראש.
'לבבות באטלנטיס'
יצא בשבוע שעבר. ביקורת תתפרסם בימים הקרובים (אני מקווה).
'לבבות באטלנטיס'
זה סרט מיותר לחלוטין. כלומר, המשחק של הופקינס צפוי ומצוין כרגיל וגם הילד נחמד מאוד ומשחק לא רע בכלל אבל אתה כל הסרט מצפה שייקרה משהו או שיייה איזה הסבר מיוחד ושום דבר לא קורה…
אולי זה בגלל שבשנים האחרונות התרגלנו לטוויסטים וסופים מפתיעים אבל בכל זאת, יש הרגשה גדולה של החמצה. לא קראתי את הספר אז אני לא יודע עד כמה הוא טוב אבל הסרט מאוד מאכזב…
חומות של תקווה
התלבטתי בין חומות של תקווה ל"הניצוץ".
ואני והחבר'ה נשף בעורף.
אבל בסוף הצבעתי למורגן פרימן המצוין ולטים רובינס.
אה, כן. אהשו"כ.
ואני מניח שהאדמוני
מצפה שאני אקפוץ ואצעק – "מכסח הדשא לא נעשה לפי סיפור של סטפן קינג!"
אבל לא יעזור לו. הוא לא יוציא את זה ממני.
ואני מניח שהאדמוני
אה.
ידעתי שיש כאן זאב רווח איפה שהוא.
אז, בלי בדיחות, תוכל לספר מה העניין? אני יודע שלקינג יש שם קרדיט כתיבה (בדקתי).
ואני מניח שהאדמוני
–ספוילקים לסיפור הקצר, אני מניח–.
הסיפור הקצר , אאז"נ, מספר על מישהו שנכנס לוויכוח עם הגנן שלו, שמכסח בדיוק את הדשא. אלא מה, אותו גנן שמכסח דשא, שולט במכסחה בכוח המחשבה. ואז יש סצינה, שהיא הדבר היחיד שנמצא מכל זה בסרט, שהמכסחה רודפת אחרי הבנאדם.
אולי פיספסתי פרטים פה ושם, ואם כך – אני מתנצל.
כאמור, הסרט מבוסס על משהו אחר, שכתב אדם אחר שלגמרי במקרה נקרא סטפן קינג אף הוא.
אגב, הסרט היחיד
ברשימה שאפילו לא שמעתי עליו הוא 'תלמיד מצטיין מדי'. מישהו מוכן להאיר את עיני?
לא ראיתי את הסרט.
הנובלה היא מתוך "עונות מתחלפות", על תלמיד תיכון (חטיבה?) שמגלה ששכנו הוא קצין נאצי לשעבר, ומתחיל לסחוט אותו. חזק, קשה, מרשים.
והסרט,
של האולי-במקרה-איכשהו סמאח לעתיד בריאן סינגר ("החשוד המיידי", "אקס מן"),נופל מהסיפור בצורה משמעותית.
הבחירה שלי…
ובכן –
חומות של תקווה סבבה, אבל, איך לומר, לא הסרט שהייתי לוקח איתי לאי בודד.
את אני והחבר'ה דוקא הייתי עשוי לקחת לאי בודד, ולא כי הוא כזה טוב דוקא. פשוט, העובדה שסרט מצליח לעורר בי רגשי נוסטלגיה כה עזים כבר בגילי העוללי, גורמת לי ללקק את שפתי בתאווה כשאני חושב כמה נוסטלגי הוא יהיה בעוד עשר שנים. אבל לא בחרתי אותו. והסיפור שעל פיו נוצר איננו משהו.
מיזרי הוא לטעמי סרט בעייתי עם ניצוצות קלושים של הברק הרוב ריינרי הנושן. סך הכל, אחרי שהכרתי שלושה סרטים משובחים שלו, ולפני שנתקלתי בכל המיותרים שלו, מיזרי היה מאכזב ביותר.
תלמיד מצטיין מדי – הוא שאמרנו, סיפור מצויין שזכה לעיבוד בינוני. וחבל, כי בריאן זינגר מלא פוטנציאל.
והזוכה הוא… טרררררר… הניצוץ!
איזה סרט, איזה יופי, מהפנט ויפהפה בכל רגע, ובעשרים הדקות האחרונות הופך לפתע, ללא כל הכנה מוקדמת, להרבה פחות פסיכולוגי והרבה יותר מקפיא דם. ניקולסון באחד מרגעיו היפים – מתחרה על תואר הרגע היפה עם קן הקוקיה – ואולי הסרט היחיד של קובריק שלא סובל ממעט לאות לאורך הדרך (שלא תבינו לא נכון, אני ג'אנקי של קובריק). בקיצור, אדיר.
לא ראיתי את הסרט.
לפחות לפי הסרט, הוא תלמיד תיכון – זו שנת הסיום שלו.
גם לפי הספר.
והדעה הנגדית לגונקל -
לא אהבנו. יותר מדי שוק ואליו, מעט מדי ממה שבאמת היה לסיפור של קינג להגיד.
אגב, לא ידעתי שככה קראו לסרט בעברית. זה באמת, או שזו המצאה לעת מצוא של עורכי האתר?
רגע, למה התייחסת?
לתלמיד מצטיין מדי?
ואם כן – לסרט או לספר?
ואם לסרט – האם לא הבהרתי שלא אהבתי אותו?
והאם העובדה שאני מתקשה בהבנת הודעתך מעידה על כתיבה לקויה או על קשיים בהבנת הנקרא?
האם משרד החינוך שוב מסתבך ברגלי עצמו?
ובפינת הסרט החסר -
הנמלט – ארנולד שווארץ.
אחלה סרט, ולא אכפת לי מה תגידו.
מתארח היום בתוכניתנו, הסרט הנוראי ביותר שנעשה לפי ספרו (כמעט) הכי איום של קינג – דולורס קלייבורן.
ספרי לנו, דולורס, למה את כל כך משעממת?
ובפינת הסרט החסר -
הנמלט הוא ע"פ ספר של קינג?? לא ידעתי.
אלא מה,
אצל קינג היה לסיפור סוף פחות אופטימי, פחות אנמי, הרבה יותר גרנדיוזי.
בדיעבד? בכלל לא פוליטיקלי קורקט.
ובפינת הסרט החסר -
הכוונה היא ל"הנרדף" the running man
ולא לשטות ההיא עם הריסון פורד וטומי לי ג'ונס
ובפינת הסרט החסר -
זה הנמלט – כאילו דהה (חוץ מזה הוא ציין שזה הסרט של שוורצאחייה
ובפינת הסרט החסר -
סרט שלעולם לא ראיתי והדבר היחיד שאני יודע עליו זה שהוא מבוסס על ספר של סטיבן קינג: "IT!"
ובפינת הסרט החסר -
אם כבר מדברים עלit אז אני רוצה לדעת עם מישהו יכול לומר איך הסרט, וגם איפה אפשר להשיג אותו, קראתי את הספר ונהנתי מאד(רק מהארבעים עמודים אחרונים קצת לא אהבתי)
IT הוא לא סרט.
הוא מיני-סדרה. בדבר פרטים:
http://www.imdb.com/title/tt0099864/
IT הוא לא סרט.
תודה .
אך המיני סדרה של itהיא טובה?
IT הוא לא סרט.
המיני סדרה לא רעה, אבל ככל סרט, הספר הרבה יותר טוב. אולי שווה קצת להשקיע בקריאת הספר, כי הוא מעביר את החוויה הכי טוב שאפשר. ספר חזק ובאמת מפחיד
IT הוא לא סרט.
תודה. אל דאגה אני קראתי את הסרט ואכן אני מסכים הוא מפחיד וחזק, אחד הספרים שהכי נהנתי לקרוא.
המיני סדרה הזאת, משודרת איפה שהוא בדרך כלל?
IT הוא לא סרט.
תגובה קצת מאוחרת:
לא יודעת אם היא משודרת איפשהו, אבל לא צריך להיות ממש קשה להשיג אותה בספרית הוידאו/דיוידי הקרובה.
סרטו של שוורץ
נקרא 'הנרדף', והוא בכלל לפי ספר של ריצ'ארד באקמן, לא?
ובקשר לדולורס – אתה צודק, לפחות לגבי הסרט ('חשדות מן העבר' קראו לזה בעברית).
אל תבלבל את כולם.
אין כזה דבר "סטפן קינג". זה שם עט, לא יותר.
אל תבלבל את כולם.
עוד פעם התחלת? אבל תחליטו הסרט על פי ספר של מי
בסדר, בלי בדיחות
ל'הנמלט' (The Fugitive) עם האריסון פורד אין שום קשר לסטפן קינג. 'הנרדף' (The Running Man) עם שוורצנגר מבוסס על ספר שכתב "ריצ'ארד באקמן" שהוא שם עט של סטפן קינג.
סרטו של שוורץ
"הנרדף" דווקא כן של קינג (אם ככה קראו לסרט הזה עם ה"שעשועון" טלויזיה שהאסירים צריכים לברוח בשביל להנצל מעונש מוות…?).
אבל "הנמלט" זה בכלל משהו אחר (טומי לי ג'ונס והאריסון פורד)
הצבעתי ל
"אני והחבר'ה" בלי לחשוב פעמיים בכלל,
אבל אני מצטערת לראות שיש כרגע 0 קולות למיזרי המצוין גם הוא. שמישהו שעוד לא הצביע בבקשה יתקן את העוול…
שכחתם כל כך הרבה...
מה עם "זה"? "לנגולירס"? מיני סדרות זה גם סרטים, אתם יודעים…
לנגולירס
ראוי לציון בתור הסרט הכי דבילי שראיתי בחיי. טוב לדעת שזה מבוסס על ספר של קינג.
אז זהו שהם לא
אבל אם היינו כוללים גם סדרות היה צריך להכניס גם את 'העמדה' והגירסה השניה של 'הניצוץ', ובכלל היה יותר מעניין.
מה זה?!
זה סקר קשה מדיי…
עצמתי עיניים, לחצתי על חומות של תקווה ומהר לחצתי על "הצבע".
זה פשוט לא פייר. כל כך הרבה סרטים מעולים. כל אחד מהם כל כך שונה מהשני ואפילו לא באותו סגנון…
אני והחברה זה סרט כל כך טוב שמבוסס גם על ספר מעולה.
כנ"ל לגבי חומות של תקווה.
הניצוץ הוא סרט מדהים ומותח, משחק גאוני של ניקולסון (רק לי קשה לראות אותו בתפקידים שונים מאז?).
את גרין מייל היה קל מאד להוריד מהרשימה. הסרט אמנם טוב אבל הרבה פחות טוב מהספר…
גם את תלמיד מצטיין מדיי היה קל להוריד. מאד אהבתי את הגירסה הכתובה אבל בקושי הצלחתי לראות את הסרט.. משעמם, לא מותח\חזק וסוף נוראי!
מכסח הדשא אני בכלל לא זוכר.
בית כברות, הספר אמנם מפחיד מאד אבל הסרט נראה כמו פארודיה.
קארי לא ראיתי ולא קראתי.
מיזרי הוא סרט טוב אבל עדיין לא ברמה של חומות והניצוץ.
לבבות באטלנטיס לא קראתי ולא ראיתי…
בקיצור, היה קשה להשוות בין הסרטים השונים כל כך אבל בסוף בחרתי בחומות (שניצח רק בקצת ובמזל את הניצוץ).
ועכשיו השאלה המתבקשת. האם הבחירה שלנו בסקר צריכה להיות איזה סרט הכי טוב בכלליות או שיש צורך להשוות לספר?
אני אישית השוותי כי גרין מייל זה סרט טוב מאד אבל בגלל שקראתי את הספר לפני מאד התאכזבתי מהסרט (ד"א, ספר נהדר לקרוא באנגלית).
מכסח הדשא
לא היה כזה נורא…
אולי הסיבה שראיתי אותו בגיל 9 משפיעה על שיפוטי? אבל חומות של תקווה, פשוט, סרט, שולת!!!1
מה, מעכשיו יפורסם
סקר חדש בכל שבוע, ולא בכל שבועיים? אם כן, מצויין.
הסרט הטוב הוא, כנראה,
מיזרי. או חומות של תקווה. אבל אני החלטתי להצביע לסרט שאני הכי אוהב, וכאן אין תחרות בכלל. "אני והחבר'ה" לוקח בקלות עם חצי מהפריימים קשורים מאחורי הגב.
אוף!!
רק אני בחרתי בית כברות לחיות??
סבלנות...
יש עוד שבוע שלם.
עוף!!
טוב, או שאני אידיוט, או שעברתי לעולם מכביל בלי האות, נו, איך כוראים לה, כמו שם של חיה או חור של מחט.
אפשר להגיד שאני הילד עם האצבע בסכר.
(מתנשא? סליחה. לא הייתי פותח את המלבן אלמלא זה היה מאויית באופן שגוי גם בדף הראשי, לדיראון)
או שאולי הסרט הוא על מסננות?
שגיאת הכתיב היא במקור.
הילדים שקברו את חיות המחמד שלהם שם אייתו לא נכון את המילה וכך נקראים הספר והסרט.
ונראה לי שענו על השאלה הזאת כבר.
תמשיך לקרוא
את העמוד ואתה תראה שיש תשובה לשאלה זו..
נו טוב, רק בשבילך…
כתבה מספר 794
להיות מתנשא זו תכונה מצוינת.
להיות מתנשא כשאתה טועה זו פדיחה.
לטעות זה אנושי
לסלוח זה אלוהי
לצערי ידידה שלי הוכיחה לי היום שאין סיכוי שאני אל.
אול אפולוג'יז.
מאה אחוז. מקבל את הדין.
האמת שנכנסתי עכשיו לאתר רק כדי לנסות ולהקדים את צרור התגובות שלמרבה הצער כבר הופיע – אתמול בדקתי וראיתי שאכן האיות נכון. נו טוב, זה עונשה של, אה, התנשאות.
אגב, התנשאות לדעתי היא תכונה מחורבנת באשר היא (מכה על חטא), ופאדיחות מקוונות לא כל כך מרתיעות אותי.
איפה Firestarter? איפה?
איפה Firestarter? איפה?
יש לזה גירסה קולנועית? לא ידעתי… איך היא?
אני מאד אוהב את הספר (הראשון שקראתי של סטפן)… איך קוראים לסרט בעברית?
ראיתי את זה מזמן מזמן וזה סרט
יפה מאוד. בהחלט אהבתי אבל אני לא מוצא את הקלטת שאליה הקלטנו את אותו.
התרגומון אומר שקוראים לזה "יורקת האש".
http://us.imdb.com/M/title-exact?Firestarter+(1984)
ומה עם קריסטין? וורווום וורווום
אבל נראה לי שאני אצביע לחומות של תקווה. או לבית כברות. או אולי לאני והחברה?
אוף קשה בחירה.
הצבעתי ל''אני והחבר'ה''
סרט מצויין. אהבתי גם את "חומות של תקווה" אבל אף פעם לא הבנתי למה עשו ממנו סרט מופת. "הניצוץ" היה מפחיד ומרשים, אבל זה היה בוידאו, ומזמן אז אני לא מרגישה שאני מספיק זוכרת. "קארי", היה עוד יותר מזמן, ו"מיזרי" היה מפחיד בטירוף אבל לא ממש עונה על ההגדרה שלי של "סרט טוב". מ"גרין מייל" אני לא ממש מחזיקה, ואת כל השאר לא ראיתי.
"אני והחבר'ה" הוא סרט טוב גם מבחינת ביצוע, גם מבחינת הסיפור, גם מבחינת הליהוק שלו, ואני חושבת שמכל הסרטים הוא הכי השפיע עלי. חוץ מזה אני אוהבת סרטי התבגרות, ולמרות שהחבר'ה שם הם טיפה מתחת לגיל ההתבגרות החביב עלי – זו בכל זאת התבגרות.
גם אני הצבעתי ל''אני והחבר'ה''
ולו רק בגלל שהסרט הזה מצליח לרגש אותי מחדש בכל צפיה (ואני מדבר על סדר גודל של 10-12 צפיות), בעוד שחומות של תקווה, שהגיע אצלי למקום השני בסקר זה, הוא אומנם סרט מצויין, אבל לא בוער לי בעצמות לראות אותו שוב (שתי צפיות הספיקו).
גם אני מתרגשת
כל פעם מחדש כשאני רואה את "אני והחבר'ה" ובעיקר את ריבר פיניקס (ז"ל). יש לסרט טעם של פעם, כמו לכל מה שקשור לשנות החמישים, גם בגלל הסיפור עצמו מסופר כפלאשבק. ואולי בגלל זה אני חוזרת ורואה אותו מדי פעם בלי שהוא נמאס.
אגב, הצבעתי ל"חומות של תקווה", בגלל השחקנים והסיפור המצויין, למרות שזה לא סרט שחובה לראות יותר מפעמיים (פעם בשביל לראות ופעם בשביל לוודא שראינו הכל).
''לבבות באטלנטיס'' זה ה-
, אין
ספק. כמה אנשים כבר הספיקו לראות אותו?
ואם אני לא טועה הוא בכלל מבוסס של שני ספרים של הקינג.
קשה, קשה...
אני והחבר'ה, וחומות של תקווה, שניהם סרטים מעולים שמבוססים על שתי נובלות נפלאות. אבל בחרתי בניצוץ, מכיוון שלדעתי הוא היה אף יותר טוב מהספר עצמו. לא שהספר היה גרוע, דווקא טוב, אבל משום מה התחברתי יותר לסרט אשר לדעתי היה פשוט מושלם. סרט האימה הכי טוב שראיתי בחיים שלי. אחד הסרטים היחידים שאני יכולה לראות שוב ושוב ולפחד בו כל פעם מחדש. סרט מבריק!
החלטה קשה.
את חומות של תקוה שאמור להיות מופתי עוד לא ראיתי (והוא ולבבות באטלנטיס היחידים שלא ראיתי מהרשימה) ואני מתכוונת להשלים.
הבעיה בסקר של סטיפן קינג זה שמשווים לרמת הספרים אז יש בעיתיות אם להשוות את הסרט לספר או רק לסרטים האחרים ברשימה.
תלמיד מצטיין מידי- למרות המשחק הטוב של הנאצי, נמתח מידי ולא מתקרב אפילו לסיפור, ירד בלי בעיות.
מכסח הדשא- לא אהבתי במיוחד, ירד.
הניצוץ- סרט מדהים עם בימוי מדהים ומשחק אפילו יותר. אחד מאילו שהתלבטתי לגביהם.
לבבות באטלנטיס- לא ראיתי, ירד.
בית כברות לחיות- סרט לא רע אבל משהו בו לא עשה את זה בניגוד לספר(והעובדה שהוציאו לו המשך בכלל הורידה אותו מהרשימה).
מיזרי- משחק מעולה אבל לא התלהבתי מהסרט עצמו במיוחד. ואני יודעת שזה קשה קולנועית אבל התאכזבתי מזה שהורידו פרטים על הסיפור שהוא כתב בזמן השבי.
אני והחברה- נוסטלגיה, משחק טוב וסרט מעולה. בנוסף הסרט היחידי של סטיפן קינג שאני טוענת שלא רק מתקרב לספר אלא אף עובר אותו. כמעט הצבעתי לו אבל בסוף שיניתי את דעתי.
גרין מייל- לאחר התלבטויות קשות זכה בקול שלי. סרט מדהים שמתחיל איטי מעט אבל משתפר ומצליח להחזיק שלוש שעות בקלות. משחק מעולה של כולם ואני עדיין טוענת שהשחקן השחור (שאני כול הזמן שוכחת את השם שלו) היה צריך לקבל אוסקר, בנוסף הייתה לי הזדהות גדולה עם הדמות ועם הסבל שהוא עבר. אומנם לא הספר אבל לדעתי מאוד מתקרב. ראיתי פעמיים בקולנוע ועוד כמה פעמים אחר כך.
האפרו-אמריקני בסרט (שחור זו מילה
קצת בוטה) הוא לא אחר מאשר מייקל קלארק דאנקן, שמשחק בסרט את ג'וני קופי בתפ'יד מצוין.
או אולי הוא דווקא מוכר לכם מ"ללכת עד הסוף" הטיפשי, או מ"ארמגדון".
וזה מה שיש לתנ"ך עליו:
http://us.imdb.com/Name?Duncan,+Michael+Clarke
רגע...
מה מייקל קלארק דאנקן עושה ב"ללכת עד הסוף"?? לא זכור לי שהוא שם…
ולמה אתה חושב שזה סרט טיפשי? אני דווקא מצאתי אותו מבדר למדיי…
ללכת על הכל
ללכת על הכל. ללכת עד הסוף זה בכלל סרט בריטי שאגב הרבה יותר טוב ובאנגלית: THE FULL MONTY.
האפרו-אמריקני בסרט (שחור זו מילה
אפרו אמריקאני נשמע לי כמו תת גזע בגן חיות (זיברה סורית, אריה דרום אמריקאי וכו) ואני משתמשת במילה שחור כי זה תיאור והם משתמשים בזה בעצמם (BLACK)
לא לא לא...
את לא יכולה לקחת הומור-שחור-פנימי של אנשים ולהשתמש בו, ואז להצדיק את עצמך בכך ש"גם הם אומרים את זה". זה בערך כמו ההבדל בין יהודי שמספר בדיחת הומור שחור על השואה, לבין גרמני נוצרי שעושה תא אותו הדבר.
_______________
גל
אני אומרת שחור,
ואני לעד ולעולם אגיד שחור, כי אפרו אמריקאני זה מסובך מסורבל מדי, ואני באמת חושבת שזה טיפשי אם מישהו יעלב בגלל זה שהוא שחור.
וזה קטנוני למוות להתווכח על זה.
הגיחוך ב''אפרו אמריקאים''
ניכר במלוא עוזו כשצריך להתייחס לאוכלוסיית שחורים שאינם בהכרח אמריקאים. למשל, כושי ניגרי אינו "אפרו-אמריקאי", אם כי הרבה אמריקאים יתייגו אותו אוטומטית ככזה, כי הוא פשוט אינו "אמריקאי". כנ"ל לגבי אתיופים (ובאמת, כבר מצאו איזו מילה פוליטיקלי קורקט בשבילם?)
ציינתי כבר שאני שונאת פוליטיקלי קורקט?
מק לשלטון
הדרך הכי טובה להתייחס לאתיופים הוא או בשמם הפרטי כמו לכל בןאדם אחר… סתם.. למה צריך בכלל את כל הכינויים האלה? אתיופי הוא אתיופי ושחור הוא שחור. למי אכפת איזה קונוטציות זה מעלה אצל כמה אנשים.
מישהו פה נעלב כשקוראים לו יהודי? או לבן? או ישראלי?
___________________________________________________________
כותב הודעה זו שונא את כל הצורך בפוליטקלי קורקט (חוץ מספרי האגדות שהם די חביבים). כמו כן, אינו משייך עצמו לקבוצת הלבנים, יהודים או ישראלים אלא לקבוצה הכוללת והגדולה של המין האנושי על כל צבעיו וסוגיו… נכון שאני בןאדם טוב?!
איני מוכן להיות שייך למועדון...
שמוכן לקבל אותי כחבר.
וברצינות, תיאורים חיצוניים כאלה חשובים כשרוצים לברר מידע על מישהו שלא מכירים, למשל, "השחקן הלבן ההוא מהסרט עם הזברה והנמר החום," ולתיאורים לא-מדוייקים באופן כללי. השווה את "מי האיש השחור שם משמאל" ל-"מי האיש האפריקני-אמריקני או אפריקני-לא-אמריקני או בכלל גרמני-אמריקני שזוף שם משמאל." (או שגם "שמאל" זה כבר לא פוליטיקלי קורקט? למי אכפת).
סקר טוב!
קודם כל, העניין החדש הזה של סקר כל שבוע הוא מצויין ואני מקווה שזה ימשך כך.
בתור חובבת קינג שמנסה לצאת מחוץ לארון, זה בכלל סקר לרוחי. אני מנסה לא לחשוב יותר מדי לפני שאני עונה על סקרים, כי אז אני נכנסת לדילמות מוסריות קשות ומבלה ימים שלמים בבהיה מול המסך הראשי של עיןהדג. לכן, בחרתי מאוד מהר, ובינתיים לא הצטערתי.
קארי – ראיתי לפני שנים מספר, ועוד פעם אחת יצא לי לראות חצי סרט ב- MGM בשעת לילה מאוחרת. לא התרשמתי יותר מדי באף אחת מהפעמים – סרט אימה לא מפחיד במיוחד, חביב למדי ומיושבן מאוד.
הניצוץ – הספר פשוט מדהים. את הסרט לצערי לא ראיתי. *בושה*
אני והחבר'ה – סרט נפלא שנשמר אצלי על קלטת כבוד ונצפה באובססיביות אחת לתקופה. אחד המעומדים הרציניים לזכיה, אבל..
בית כברות לחיות – הספר לא הרשים אותי במיוחד, והסרט היה ברובו בדיחה. זוכרים את זלדה?!
מכסח ההדשא –
מיזרי – סרט טוב ומלחיץ (הפטיש!), אבל, לא מהטובים ביותר.
תלמיד מצטיין מדי – לא ראיתי, לא שמעתי, לא ידעתי.
לבבות באטלנטיס – לא יודעת על מה זה, אבל השם נשמע לי מעצבן.
גרין מייל – יפה, אבל קיטשי מדי לפרקים. אהבתי, בעיקר בשל טום הנקס, שיש לי פטיש (כאילו, fetish. לא הפטיש של מיזרי) בלתי מוסבר לאותה דמות שהוא מגלם בכל הסרטים שלו. עדיין, אותו במאי עשה סרט יותר טוב –>
חומות של תקווה – בבית שלי זהו שם נרדף ל"סרט שסטארבלוור יכולה לראות בלופ של 24 שעות ללא הפסקה וכל פעם היא תבכה מחדש ברגעים הנכונים. איזה סרט! אוף. רוצה לראות שוב *עולה על טוסטוס החתול אל ספריית הוידיאו הקרובה, תוך כדי הדחקה טוטאלית של העובדה שאין לה וידיאו וגם לא טלוויזיה*
אנ'לא מבין,
מה העניין עם היציאה מהארון?
תהיי גאה!!
יש כאלו שרואים בסטפן קינג ספרות "נמוכה", הוא התייחס לכך בעצמו בהקדמה ל-four past midnight , הוא מודה שהוא לא כותב ספרות קאנונית, אלא בידור טהור (ולפי דעתי יותר מזה), וזה מה שיש. טוב, הוא מצטנע, כמובן. היחיד שמתקרב לרמת "ספרות הבידור" הזאת הוא עוד גאון בשם דין קונץ, ושני החבר'ה האלה יוצרים את ספרי המתח והאימה המדהימים ביותר בשכונה ולכל הסנובים, נא לכם באוזן.
אז אל תישארי בארון, מחניק שם.
*משתעלת*
כן, מה שאמרת.
ושכל האנשים האלו שעושים הקראות פומביות של האודיסיאה ילכו.. ממ.. לאנשהו!
אודיסיאה לא סותר קינג.
לקרוא ספרות גבוהה לא סותר לקרוא סטיבן קינג (וזה סטיבן. סטי-בן. לא סטפן), או קרייטון, או "פרחים בעליית הגג". לראות סרטים של ברגמן לא סותר לראות סרטים של שוורצנגר. לאכול סלט יווני לא סותר לאכול גלידה. יחי הפלורליזם. וכאלה.
סלט יווני או גלידה
מי מין המאכלים הללו הוא המקבילה לספרות גבוהה?
תלוי
(בקריאת ההודעה הזאת יש להתייחס לעובדה הבאה: הכותב עבר לפני מספר שבועות הרצאה בטכנולוגיה של מזון שבה דובר על התחכום הגדול שישנו בהכנת גלידה. אנא סלחו מראש).
אם זו גלידה של שטראוס, היא הספרות הגבוהה. אם הגלידה היא אמריקאית, אז ההפך.
אודיסיאה לא סותר קינג.
זה לא מה שאמרתי – התייחסתי להקראות פומביות של האודיסיאה, שזה מקביל, בערך, אם בענייני אוכל עסקנו, לשליקת חלזונות חיים ומפרפרים מקונכייתם ובליעתם שלמים.
רציתי לדעת,
היתה לך איזה טראומה עם הקראה של האודיסיאה? והאם זה היה ביוונית?
ומה לגבי האיליאדה?
דרך אגב, הניק שלך מדליק, ומשום מה הוא נורא מוכר לי מאיפשהו, זה מאיזה ספר?
רציתי לדעת,
זה ממלחמת הכוכבים (Star Destroyer).
לא, היא סתם אוהבת
לעשות לכוכבים שמח.
אוי, אוי, אוי.
(אני דווקא חשבתי על ה-Mega-Maid, אבל בזכותך גם האסוציאציה הזאת מקבלת משמעות חדשה.)
רגע... ובסרט,
כשהם צועקים "She went from suck to blow", זה לא עשה לך שום אסוציאציה? איזה מאמי.
אם אני אגיד שלאחרונה לא ראיתי
את הסרט, זה יעזור במשהו.
ובכלל, אני תמים. אני לא חושב על דברים כאלו. תשאלי את כולם.
רגע... ובסרט,
ובכן, כשראיתי אותו פעם ראשונה, בהחלט לא… כשראיתי אותו שוב אחרי הרבה שנים אז כן…
רגע... ובסרט,
אני לא בטוח בקשר לפעם ה -I שראיתי את הסרט (כיתה ה בערך) אבל ביום שלמדתי מה אומר SUCK ומה אומר BLOW ירד לי האסימון
ולציטוט מהסרט:
אני בטוח שבסרט
הם אמרו את זה עם סימני פיסוק, והשתמשו גם באותיות קטנות.
אני בטוח שבסרט
כן אבל לא היה לי כח ללחוץ ALT + SHIFT אז לחצתי על CAPS …
לעשות לכוכבים שמח
בשביל זה יש אוסקרים, לא?
אה, נזכרתי
זה הזכיר לי את hornblower, הסדרה הבריטית המצויינת על קצין הצי ששודרה בערוץ אחד.
ככה אתה זורק את זה בלי לפרט?
הורנבלואר היא מיני-סדרה (6 סרטים של שעתיים) בריטית מופלאה מאוד, על ימאי מהמאה השמונה-עשרה. משחק משובח, צילומים מ-ר-ה-י-ב-י-ם, הומור בריטי משובח ביותר, ועלילה סבירה לחלוטין.
כמובן שהיא מבוססת על סדרת הספרים "הורנבלואר" שהיא טובה אפילו יותר, אבל זה לא אתר ספרותי, אה?
אודיסיאה לא סותר קינג.
באנגלית כותבים Stephen. בדרך כלל, כשהם רוצים שתהגה סטיבן, הם כותבים Steven, לא?
לא.
Stephen זה סטיבן. תחיה עם זה.
והנה איך זה מופיע במילון מרים-וובסטר, בהגדרה המתייחסת לשמו של אחד ממלכי אנגליה:
Main Entry: Ste·phen
לא.
אני אחיה עם זה או בלי זה, אני מניח. תודה על ההבהרה.
טוב מאד.
הייתי מודאגת מאד אם חייך היו תלויים בדבר כל כך שולי.
סקר טוב!
לדעתי הספר הטוב ביותר הוא
"גרין מייל" ולא סתם הוא זכה בסרט הטוב ובשחקן המישנה הטוב(דנקן)לא ראיתי את רוב הסרטים למרות שקראתי הרבה מספריו של קינג אחד מהסופרים האהובים
עלי ואני חושב שאני "המעריץ מספר אחד שלו(המבין יבין)מה העינין אם סצינת הפטיש במיזרי היה שם גרזן וזריקות לא זכור לי פטיש או אולי אני טועה?
'גרין מייל' לא זכה
בפרסי הסרט הטוב ובשחקן המשנה (באוסקר, אני מניח שזאת היתה הכוונה). הוא רק היה מועמד.
הבחירה קשה
ולשם שינוי, לא כי יש לי עודף מועמודיות, אלא כי אין לי מספיק.
קודם כל בואו נבהיר משהו: מדובר ב"סרט הטוב ביותר המבוסס על סיפור של ס. קינג". הסרט. ז"א שאין חובת קריאה של אף אחד מהספרים נכון? יופי – כי כמו שאמרתי ביומית אחרת, עדיין לא קראתי אף אחד מהספרים שלו (הבושה, הבושה).
עכשיו כשהתוודיתי על זה, יש להודות שכמעט ולא ראיתי גם את אף אחד מהסרטים כאן! אז בין מה אני יכולה לבחור? "אני והחבר'ה" ו"גרין מייל" – זהו בעצם. אנחנו אמורים לראות את "הניצוץ" כל יום בקרוב בשיעור קולנוע, אבל מכיוון שאין לדעת מתי בדיוק זה יהיה והסקר יתחלף מהר מדי, אני צריכה להצביע עכשיו.
אז הצבעתי ל"אני והחבר'ה" כמובן – כי הוא פשוט סרט מצויין שמצליח להצחיק ולרגש בכל פעם שרואים אותו מחדש (וראיתי אותו הרבה), ועומד בזכות עצמו גם אם לא ראיתי כמעט אף אחד מהסרטים האחרים.
_____
באמת קשה
הפעם באמת באמת קשה לבחור.
"מיזרי" היה מהפנט ומותח וקתי בייטס נתנה שם הופעה ענקית.
"אני והחברה" הוא סרט קלאסי עם ריבר פיניקס באחד מתפקידיו הראשונים בקולנוע והוא נפלא שם.
אבל לדעתי, הקול חייב ללכת ל"חומות של תקווה".
שילוב נפלא של תסריט ענק שמותח אותך כל הסרט ועוד מפתיע אותך בסוף (אז עוד לא קראו לזה טוויסט), יש בו משחק ענק של פרימן ורובינס ובמוי מעולה של פרנק דארבונט שעשה גם את "גרין מייל".
בקיצור רשימה של סרטים גדולים עם סרט אחד ענק-"חומות של תקווה"
הלב אומר ..
"אני והחבר'ה": סרט התבגרות מדהים שאני חושב שזוכה בתואר הסרט שראיתי הכי הרבה פעמים (בערך חמש עשרה לדעתי), אבל
למיזרי
הפחד שמא היא תבוא עם הפטיש ותראה שלא שמתי את הפינגוין בזווית הנכונה ….
לא יכולתי לעמוד בזה
אנא ממך
הזכר נא לי את עלילת הספר/סרט מיזרי, כי אחרי שקראתי את המשפט אני כמעט בטוח שקראתי ו/או ראיתי אותו
ספויילר לסרט/ספר מיזרי.
יש סופר שכתב סידרה מאוד מצליחה של ספרים שהדמות הראשית שלהם נקראת מיזרי. נמאס לו ממנה והוא מחליט להרוג אותה בספר האחרון שהוא כתב ואז כותב ספר שלא קשור אליה. שהוא עם כתב היד של הספר הוא עובר תאונה במכונית.
שהוא מתעורר הוא נמצא בבקתה ואישה מטפלת בו, היא אומרת לו שהיא הצילה אותו משאריות המכונית, הוא פצוע ועם רגליים שבורות.
בהמשך הוא קולט שהאישה משוגעת ורוצה לברוח והיא מנסה למנוע את זה ממנו. היא מעריצה את מיזרי ובהמשך שהיא מגלה שהוא הרג אותה (לאחר שסיימה את הספר החדש) היא מכריחה אותו לכתוב ספר נוסף שיחזיר אותה לחיים ושורפת את כתב היד של הספר שהיה אצלו קודם.
כול הסיפור מתרחש במהלך השבי שלו ומגלים עד כמה האישה משוגעת בצירוף מה שעובר על הסופר. ספר מעולה וגם סרט עם קטי בייטס.
אז נראה לי שראיתי את זה (יש שם את הקטע המזעזע שהיא שוברת לו את הקרסוליים עם פטיש 5??)
התלבטות לא מקורית במיוחד,
שכללה את "אני והחבר'ה" ו"חומות של תקווה", מה שכן, בלי עוד סרט שינשוף בעורפם ויאט את תהליך קבלת ההחלטות עוד יותר ממה שזה היה גם ככה. על הסוף של חומות קיבלתי ספוילר עצבני לפני שבכלל ראיתי אותו, מה שגרם לי להעביר את הצפיה הראשונה בהדחקות והכחשות, ועדיין זה פעל עלי.
מצד שני, זכור לי ערב אחד לפני כמה שנים טובות שישבתי מול "אני והחבר'ה" בסלון ומיררתי בבכי. אז הייתי חייבת לתת לו את זה.
אם אני אשאל איך זה
שבית "כברות" לחיות כתוב ב- כ ולא ב- ק…. יקטלו אותי?
כמובן
אם אתה שואל ברצינות, אז זה בגלל שאת בית הקברות הקימו הילדים והם כתבו את זה בשגיאת כתיב
גם אני למדתי זאת כאן:
כתבה מספר 577
''חומות של תקווה''
אין בכלל אופציה אחרת.
כמו שציינתי פעם באחת היומיות- הסרט הכי טוב של הניינטיז, לדעתי.
יצירת מופת בכל אספקט קולנועי/ סיפורי/ דרמטי ומה שתרצו.
היחיד שמתקרב אליו זה "מיזרי"-
שהוא גם סרט קרוב לשלמות.
מצד שני- את "הניצוץ" לא ראיתי-אז זה אולי גם אפשרות (למרות שאם שופטים לפי המיני סידרה- לא סיפור מדהים).
בלי להסתכל
בחרתי באני והחברה. אם הייתי מסתכל בקירוב על כל האפשרויות רוב הסיכויים שהייתי בוחר בניצוץ כי הוא פשוט סרט גאוני ואחד האהובים עלי. ובגלל זה לא הסתכלתי בכלל ולא נכנסתי לדיון פנימי, ישר בחרתי את הסרט שהכי כיף לראות אותו שוב ושוב בכל הזמנים.
אני התלבטתי קלות
בין "אני והחבר'ה", שראיתי לראשונה לא מזמן, ובין "חומות של תקווה" שראיתי פעמיים בערך, אבל ממש מזמן, ומשום מה כל פעם שאני חושבת על הסרט הדבר הראשון שקופץ לי לראש (
?) זה פרש מגולף מעץ (זה לא היה מאבן בכלל)?
בכל מקרה, בסופו של דבר בחרתי ב"חומות", בגלל הקסם שהשרו עלי הפסלונים הקטנים שלו.
סליחה, פה זה הדג?
בלה בלה לימודים בלה בלה מבחנים בלה בלה בלה בלה.
במילים אחרות, הגעגועים היו קשים, והנה אני שוב מקליד אל מול המסך הכחול אחרי שהתגברתי על המתמשכופוביה שלי (חשש מביקור בדג עקב פיגור עצום בכתבות, יומיות ומתמשכים).
בקיצור, נעבור לעיקר:
כשאני חושב על סטפן קינג, אני חושב על אימה.
כשאני חושב על אימה, אני מייד חושב על "הניצוץ", שהוא ספר האימה היחיד שהפחיד אותי ואחד מסרטי האימה הכי משובחים שנוצרו אי פעם. הסצנות בה הילד נוסע באופנים במסדרונות של המלון כשכל כך ברור שמשהו ממש רע הולך לקרות לו והמתח נבנה ונבנה… מושלם.
הספר לעומת זאת היה אלוהי. הייתי מסוגל לקרוא אותו רק בשעות הצהרים ורק כשהיו אנשים אחרים בסביבה (באמת!). שום ספר שקראתי אי פעם לא הפחיד אותי חוץ מהספר הזה, כך שזאת היתה חוייה יחודית למדי.
מצד שני, אולי הוא השפיע עלי ככה כי ראיתי את הסרט לראשונה בגיל תשע, ורק עד האמצע (הייתי צריך ללכת לחוג או משהו כך שראיתי את הסרט עד סצינת
האמבטיה…)
צל-אפור, לפני מקבץ מבחנים.
______________________________
מייפל – חזרתי.
לא, זה בקומה 7½, דלת שנייה מימין
האמת שלא היה לי משהו מעניין להגיד. רק רציתי לשאול אם גם אתה נוהג לשים את "הניצוץ" במקרר כל פעם שהוא מפחיד אותך, כמו ג'ואי מחברים?
וגם שאני ראיתי את המיני-סדרה של הניצוץ והיא הייתה ממש טובה. אני משוכנעת שהסרט בטח הרבה יותר טוב, והייתי יכולה לראות את זה בעצמי *מחר* בשיעור קולנוע שבו יקרינו לנו אותו, אבל אני לא באה לביצפר כי יש לי מיונים לצבא! :(
חוצמזה, ברוך שובך. חוצמזה, זהו.
הניצוץ
סטפן קינג דווקא לא אהב את הגירסא של קיובריק לספר שלו, והוא כתב את התסריט למיני סדרה שנעשתה הרבה יותר מאוחר. דבר אחד שניתן בטוח לומר על המיני סדרה היא שהיא יותר נאמנה לספר, ולו בגלל אורכה.
ויצא בכלל לא רע.
פעם, פעם,
לפני שאלוהים ברא את ג'ואי ואני עוד הייתי נער רך בימים, טכניקת קירור הספרים המפחידים טרם היתה מפותחת. אי לכך נאלצתי לדבוק במסורות עתיקות יותר, כמו קריאה באור שמש, לבישת תחתוני המזל שלי והקרבת עיזים למפלצת הסלשים האגדית (פעם התפריט שלה היה יותר מגוון מהיום).
בכל מקרה – כדאי לך להשלים את יצירת המופת.
חוץ מזה, תודג.
הצל
בחירתי היה הניצוץ!
סופר האימה הטוב ביותר, שחקן הקולנוע הטוב ביותר, ואחד מהבמאים הטובים ביותר.
בקיצור סרט מצוין.
דרך אגב אתר מצוין, כל הכבוד.
מה שהוא אמר!
ראיתי רק שלושה סרטים מהרשימה [הניצוץ, תלמיד מצטיין מדי וגרין מייל], ואין ספק שהניצוץ הוא הטוב מכולם.
אני לא מבין מה כל ההתלהבות סביב "גרין מייל". סתם סרט משעמם, ועוד עם טום הנקס. "תלמיד" היה בסדר, לא יותר. ומה נשאר? הניצוץ. סרט מתח גאוני, וכל מילה נוספת מיותרת.
בחרתי בחומות של תקווה...
מהסרטים הרשומים למעלה ראיתי רק את אני והחברה וחומות של תקווה.
בעוד את אני והחברה לא אהבתי, חומות של תקווה הוא אחד מהספרים האהובים עליי, ולכן בחירתי…
אתה האדם הראשון
שאני מכיר, שאומר שהוא לא אוהב את "אני והחבר'ה".
אני השני.
כלומר, אני לא שונא את הסרט או משהו, אבל הוא השאיר אותי די אדיש, אם זכורתני.
אני ה?
אני אמנם לא שנאתי אותו, אבל אני בהחלט מתעבת את הרעיון של צפייה נוספת בו. ולא, לא מדובר על אותו הדבר ב כ ל ל.
הסרט שכשלעצמו הוא לא רע בכלל, אממה, מאז הפעם הראשונה שצפיתי בו (אי שם בשלהי גיל 10 או מש'ו כזה) אני לא יכולה לצפות בו מבלי שתחושת קבס נוראית (…) תעלה בי.
אני מניחה שזה בגלל כל סיטואצית האגם (ספויילר?)
העלוקות. בררררררר…
סוף אולי ספויילר.
בכל אופן, אם אני יכולה להמנע מלראות את הסרט הזה, אני פשוט נמנעת. אחרת אני נכנסת לחרדות לא רצוניות….
ולא, אני לא צינית. גם זה קורה לי.
את הסרט יצא לי לראות
במלואו בפעם הראשונה רק לפני מספר חודשים, כששודר בערוץ 1, אבל דבר מענין זה שהרבה לפני כן, נתקלתי ב"סיטואציית האגם(ביצה)" לפחות פעמיים בזפזופ מקרי.
חוץ מזה, ממש לא יהיה אכפת לי לצפות בו שוב, מתישהו (אבל גם חשבתי שסרטון החמישים אחוז אפור היה משעשע, מה שזעזע קשות כמה אנשים שאני מכירה…).
אה, הקטע ההוא :)
עוד דבר שמעלה חיוך על שפתיי רק מלהזכר בו… (
תודו שזה מצחיק כשהם מגלים שהכלב ה"מאיים" הוא רק איזה קוקר ספנייל קטנצ'יק 
)
לעוד מישהו הילד המשקפופר (אני אפילו זוכרת את השם שלו… קורי פלדמן… לא יודעת למה) מזכיר דמות של משקפופר משוגע אחר, מהסרט הבלתי מוכר "הבול הקסום"? הייתי רואה את הסרט ההוא המון בילדותי…
מניח דגים נוצרי
ביצים חולות?
עד כאן להיום הניטפוק היומי.
את "הבול הקסום" ראיתי לפני המון המון שנים, ואני תמיד מערבבת את הסרט הזה עם "העפרון הקסום" – זה על עפרון שכל דבר שמציירים איתו קם לתחייה (מביא חשק לחזור לסקר החתיכים…
).
לסרט על העפרון
לא קראו 'קרנף מכוכב אחר'? (זו לא בדיחה, אגב. סרט טוב).
''אהרון והעפרון הסגול''!
בסדר, אז זה לא קשור לפתיל הזה, אבל זה ספר נפלא. כמה רציתי עפרון סגול כשהייתי קטנה.
הא, אם היה לי כזה עכשיו, באמת הייתי מציירת איתו איזה בן אפלק.
''אהרון והעפרון הסגול''!
או איזה אנג'לינה אחת (ג'ולי לכל מי שרוצה להגיד משהו מתחכם …)
כדורים חולים?
seek מתאים יותר.
Sick אולי פחות מתאים,
אבל זה מה שהם אמרו.
http://www.moviequotes.com/repository/fullquote.cgi?qnum=965
Sick בהחלט
ואכן זה מתאים:
http://www.dictionary.com/search?q=sick
ראו גם:
http://www.dictionary.com/search?q=sic
כלומר, Sic Transit
זה – "תקוף את הטרנזיט"?
כדורים חולים?
משחק נחמד..
כנסו ל- http://babelfish.altavista.com
הקישו את המשפט:
ובחרו לתרגם לאיטלקית.
את התוצאה, תרגמו חזרה לאנגלית.
מה קיבלתם?
אני האדם השני
אני ממש לא אוהב אותו.
היי, לא להידחף! אני הייתי קודם.
ומה עם
מכסח הדשא?
ראיתי את הסרט והוא נראה קצת מתון יחסית לסרט שמבוסס על סטיבן קינג.
ולמה אין קטגוריה למיני סדרות?
לIT מגיעה הזדמנות שווה כלכל סרט באורך מלא.
מכסח הדשא הוא סרט ג-ר-ו-ע
ועין הדג הוא אתר ביקורת * קולנוע * מיני סדרות זה טלויזיה.
אולי במסך המפוצל יהיו מעוניינים לעשות סקר מקביל…
כמה הערות טופיקליות
יש לציין שהסקר הזה חושף נטייה מעניינת של סרטים המבוססים על קינג ליפול לתרגומים רעים עד איומים. מובילים בכך כמובן שני הסרטים המובילים בסקר, 'גאולת כלא שושאנק' (חומות? תקווה? קשר לבראד פיט?) ו'עמוד לצידי' (לאיזה חבר'ה בדיוק התכוון המשורר?). אבל גם 'מיזרי' ו'גרין מייל' הם דוגמאות טובות למחלת התעתיק הפונטי המוכרת (מה גם שהספר יצא בעברית תחת השם 'המייל הירוק'). גם 'הניצוץ' הוא תרגום קצת בעייתי ל- The shining: המילה האנגלית הולכת לכיוון של בוהק ואור, העברית לכיוון של אש וחשמל. ואין לי שום מושג אי נקרא 'תלמיד מצטיין מדי' באנגלית, אבל יש לי תחושה לא טובה בנושא (האירו את עיני). דווקא 'לבבות באטלאנטיס', הסרט החדש, הוא תרגום נכון.
מישהו בכלל ראה את 'חדשות הספנות'? יש ביקורת בתכנון?
ולגבי הסרט הזה, אגב – האם הוא מסמן ניסיון לקרוא תגר על 'אפקט שרק' על-ידי הכנסת סרטים חדשים לסקר מייד כשהם יוצאים, כשלמעט מאוד אנשים היה סיכוי לראות אותם, כדי לאזן את הנטייה הטבעית לבחור בסרט חדש מדי? זה קרה עם 'חדשות הספנות' בסקר ספייסי, והנה זה קורה שוב…
לי דווקא נראה ש''גאולת כלא שושנק''
היה הורג את הסרט. קודם כל, זה לא נשמע כל כך טוב. חוץ מזה, בעברית, כידוע, צריך ניקוד. איך אני אמורה לקרא את זה, "שושנק"? שלא לדבר על ללכת לקולנוע ולהזמין לזה כרטיסים.
ו"עמוד לצדי", בעיקר לאור השיר, לא יודעת, נשמע לי קצת כמו לקרא לביטלס "חיפושיות הקצב". לא הולך.
כמו באידיש זה נשמע יותר טוב, רק הפוך.
תשובות
'מיזרי' דוקא יכול להיות תרגום נכון, כיוון ש'מיזרי' הוא שם של דמות בספר. בתלונות על השם 'הניצוץ' יש לבוא למתרגמי הספר, לא הסרט.
'תלמיד מצטיין מדי' (שם מגעיל בהחלט) נקרא במקור 'Apt Pupil'.
אפק שרק – שטויות. לעתים קרובות אנחנו כוללים בסקרים סרטים מיד אחרי שהם יוצאים. אז מה, אם הסרט יקבל הרבה קולות תאשים את אפקט שרק, ואם הוא יקבל מעט קולות – את אפקט אנטי-שרק? כמה נוח. בכל מקרה, בשני המקרים שהזכרת חיכינו עם הסקר שבוע אחרי שהסרט החדש יצא, כדי שיהיה צ'אנס לאנשים לראות אותו.
חדשות הספנות – לא ידוע לי על ביקורת בתכנון. אחת כזו תתקבל בברכה.
ניטפוק לגבי שאושנק:
בתרגום מדוייק מאנגלית, הסרט היה צריך להקרא "ריטה הייוורת וגאולת שאושנק". שום כלא לא מוזכר בכותרת.
ניטפוק לגבי עמוד לצידי:
הרי במקור זה הגופה – שבהפיכתו לסרט הפך לעוד לצדי ובתרגום הפך לאני והחברה
מה יש לכם?
התרגום הוא אחלה לדעתי. מה רציתם? שיקראו לסרט "ריטה היוורת' וגאולת שאושנק"? אף אחד לא היה מבין מה הם רוצים? מעטים האנשים שידעו מי היא ריטה היוורת' ועוד יותר מעטים האנשים שידעו ששאושנק זה כלא.
"חומות של תקווה" זה מאד מתאים לסרט. אני אישית מאד מרוצה מהתרגום.
אהה כן, והסיבה שכתבתי את ההודעה דווקא כתגובה לאביגיל. התרגום המדוייק היה צריך להיות
"גאולת שאושנק" בגלל שזה שם הסרט באנגלית. את הריטה היוורת' הורידו כבר באנגלית (בהפיכת שם הספר לשם הסרט).
נהפוך הוא -
אני חושבת ש"חומות של תקווה" הוא שם סביר בהחלט. לצערי עד היום אני מתבלבלת בינו לבין הסרט הנורא ההוא עם בראד פיט (נדמה לי שקראו לו "רוחות של תקווה" או משהו כזה). לא מבחינת עלילה, רק מבחינת שם.
"ריטה היוורת וגאולת שאושנק" (אני מכירה את הסיפור ולא את שם הסרט באנגלית) הוא שם נורא לסרט ודוחה קהל באופן חד כיווני.
צודקת
הסרט של בראד נקרא "רוחות של תשוקה" וזה אחד מהסרטי אהבה הכי מעצבנים שראיתי אי פעם. זה פשוט מזכיר טלנובלה.
וזו בדיוק הבעיה.
ההקשר לסרט של בראד פיט נוצר בדיוק מהשטאנץ של התרגום. אז אולי לא היו חייבים לקרוא לסרט 'גאולת שאושנק', אבל משהו שמזכיר את המילה 'גאולה' היה הרבה יותר הגיוני מתקווה, חומות, והחיבור הזה ביניהם.
כלא הגאולה?
גאולה אבן?
ר___ ה___ ואבן הגאולה?
אתה מתכוון ה___ פ___ ואבן הגאולה
ר___ ה___ = ריטה הייוורת'
שיהיה.
אבל האסוציאציה שזה העלה לי שעשעה אותי יותר…
ועכשיו תסלחו לי, אני הולכת לראות "עיניים עצומות לרווחה" ולכתוב עבודה על קובריק (על פוּל מטאל ג'אקט).
תסלח לי,
אבל מה בדיוק הבעיה עם בראד פיט?
שהאנשים (אלה שלא יודעים לקרא מבין האנשים, לפחות) יחשבו שהם הולכים לטלנובלה עם בראד החתיך ויקבלו סרט איכותי במקום?
גם הסרט וגם האנשים רק ירוויחו מזה.
ומתי בפעם האחרונה
ראית סרט עם בראד פיט, בדיוק?
רציתי לראות
אבל במקום זה שמו לי איזה משהו על שני מכוערים בכלא!
אבל ברצינות, רחמי על כל מי שרצו לראות טלנובלה עם בראד פיט (12 קופים, מועדון קרב, שבעה חטאים) וקיבלו סרט רציני.
מה זה?
חשבתי שעברו פה למתכונת של סקר בשבוע…
לא שיש לי תלונות או משו כזה
המתכונת היא לא ממש קבועה...
הסקרים הקודמים מיצו את עצמם מהר מאוד, מבחינת תוצאות ומבחינת דיונים. הסקר הזה מחזיק טוב יותר. חוץ מזה, אנחנו אוהבים להפתיע.
רוצים להפתיע?
תחליפו סקר באמצע השבוע!
אפשר לשנות את הצבעתי?
לפני כמה חודשים בנו אצלנו בביצפר אודיטוריום משוכלל והוסיפו לו מקרן DVD ועכשיו גם הרבה רמקולים מגניבים (לא יודעת אם זה סראונד או דולבי, אבל יש 3 רמקולים בכל צד ואחד באמצע).
אני לא בטוחה שהרמקולים עובדים תמיד כמו שצריך, ובדרך כלל המורה לא משיג לנו דוידים אלא סתם קלטות וידיאו, אבל היום ראינו את "הניצוץ" בDVD עם כל האמצעים הדרושים, וזו היתה חוויה מדהימה.
התמונה היתה באיכות טובה, הסאונד בא מכל הכיוונים והמוזיקה צווחה לי באוזניים כך שהקטעים המפחידים הפחידו כפליים. סוף
ולאחר כל זאת… אפשר אולי לשנות את ההצבעה שלי? "הניצוץ" שולת!!!1 אני רוצה לראות אותו שוב! מומלץ מההתחלה הפעם! (הפסדתי את החצי הראשון)
את כל זה עשיתם בבי''ס?
אודיטוריום משוכלל, DVD עם כל השכלולים ו"הניצוץ"? את בטוחה שזה לא היה חלום? אצלנו בבית ספר לראות סרטים אומר ווידאו עם איכות ירודה עד מאוד, סרטים באיכות ירודה אף יותר וסאונד איום ונורא. כמה שאני מקנא בך.
אני שונא לפספס סקרים
אז קצת הרבה באיחור:
אני חייב למחות על כך ש"חשדות מן העבר", הידוע גם כ"דולורס קלייבורן" לא נכלל בסקר. ההתלבטות שלי היא בינו לבין "מיזרי". או לפחות *אמורה* להיות לי התלבטות, אבל לאור העובדה שהאופציה לא קיימת, חסכתם לי את הדילמה. עוד לא הצבעתי, אבל לאור התוצאות זה כבר קרב אבוד לטובת "חומות של תקווה" בכל מקרה. נו, סרט טוב, מי אני כי אלין?
"אני והחבר'ה" – פעם אחרונה שראיתי אותו היה ממש מזמן, ולמרות שאני נוטה להאמין שזה סרט מצוין, אני לא יכול להסתמך על זה, נכון?
"קארי", "בית כברות", "מכסח הדשא" – בינוניים ומטה.
"הניצוץ" – עליו אני רוצה להרחיב. אבל אין לי זמן. אז רק אציין שזה לדעתי אחד הגרועים של קיובריק, אחד הגרועים של ניקולסון, ואחד המשובחים של קינג. חבל שקיובריק לא דיגדג בכלל את הרעיונות המקוריים שהיו בספר, ומזל שקינג נגע בהם במיני סדרה שלו (שהיא בעייתית בפני עצמה, אבל הרבה יותר טובה מהסרט לדעתי).
מה שכן, אני חייב להודות שבצפייה ראשונה הסרט הזה משאיר אותך פעור פה ועל סף התקף לב. רק שכשמתחילים לשאול "למה?" ו"מה?", הסרט מתפורר. שלא לדבר על מה שקורה לו בצפיות חוזרות.
(קתי בייטס שולתת!!1 לאן היא נעלמה?).
אולי תפרטי?
איך זה מתבטא בספר, או בגרסא הטלוויזיונית? אמנם ראיתי את זה מזמן, אבל זה לא זכור לי משם…
בכל מקרה, אין ספק שקיובריק שינה את זה בהרבה, השאלה היא אם השינוי לא היה טוב… גם אני חשבתי שאולי הסוף עצמו לא משהו, למרות שבהתחלה הוא משאיר עליך רושם מאד חזק.
תגידו,
יש לכם משהו נגד סימני ספוילרים?!
הפתיל *נפתח* בסימון ספוילר,
לכל אורך הפתיל הכינוי שלי התייחס לספוילרים – מה הבעייה בדיוק?
למרות הכל
על הודעות עם ספוילרים יש סימן ספוילר. על הודעות בלי ספוילרים אין. עולה לך כסף להקליק על הריבוע הקטן הזה בצד?
דולורס קלייבורן?
הסרט המשעמם ההוא שאף אחד לא ראה ובצדק?
ברצינות, ראיתי אותו כשהוא הוקרן בטלויזיה, והשעממתי קשות. מסרט המבוסס על קינג ציפיתי לאיזה שוק עלילתי, או לכל הפחות עלילה, אבל הסרט הוא סיפור פשוט אחד, לא מאוד משכנע ומאוד לא מקורי, שהוא די ברור מאליו מהרגע הראשון. עשוי טוב, אולי, אבל מבחינתי לא מגרד את כפות הרגליים של 'הניצוץ'. אולי בגלל שלא קראתי את הספר.
ראיתי שוב את הניצוץ.
עד אתמול החשבתי את הניצוץ לאחד הסרטים הטובים ביותר שנעשו לפי ספר של סטפן קינג. זכרתי אותו בתור סרט מותח ומאיים במידה מסוימת עם משחק מעולה של גק ניקולסון.
לאחר שצפיתי בסרט שוב אתמול אני משנה את דעתי בקשר לדברים האילו (פרט למשחק של גק ניקולסון, משחק מעולה).
בצפיה השניה שמתי לב להרבה פערים בעלילה וברצץ שלה ואף היה הרבה זמן מסך שפשוט לא עשה שום דבר ונמתח. לפני שאני ממשיכה אני רק רוצה לציין שלמרות שזו צפיה שניה היא הייתה כמעט כמו ראשונה מכייון שעבר זמן רב מאז ראיתי את הסרט בפעם הראשונה וגם בצפיה הראשונה ידעתי מה הולך לקרות בגלל קריאת הספר.
הדבר שהכי הפריע לי בצפיה הזאת היה תהליך ההשתגעות של גק. אנו רואים שהוא הולך ומשתגע בכמה סצינות ספציפיות כמו לדוגמא תקריב על ההבעה המטורפת בפניו שהוא צופה במשפחתו מהחלון או היחס שלו לאישתו. אבל תהליך השיגעון הזה קורא בבת אחת, אומנם עוברים חודשים מבחינת זמן סרט אבל לא מתואר לנו מה עבר עליו בחודשים האלו. זה פשוט משהו בסגנון כזה:
גק מגיע למלון ועושה רושם שפוי למדי.
עוברים כמה חודשים
גק מסתכל דרך החלון במבט מטורף.
עובר עוד זמן
גק מנסה להרוג את משפחתו.
כנון, קורים בסרט עוד דברים ועוד הרבה דמיונות או תסביכים אחרים של גק ומוסבר הקשר בין השיגעון לאדם שהוא היה בעבר, כמו לדוגמא בענין האלכוהול, אבל זה עדיין לא תהליך מוסבר. זה נראה כאילו היה נוח לעלילה שגק ישתגע. בספר לעומת זאת הענין מתואר בצורה הרבה יותר הגיונית.
זה היה הדבר העיקרי שהפריע לי הפעם. אבל הוא לא היחידי. יש הרבה סצינות שאמור להיוצר בהן מתח או משהו אבל הדבר היחידי שבאמת הכניס למתח הוא המוזיקה ברקע.
אני כרגע קולטת שההודעה הזאת די מתארגת אז נראה לי שאני אסיים אותה ולא ארחיב על שאר הדברים.
פשוט סרט הרבה פחות טוב ממה שחשבתי שהוא.
נ.ב- אני לא סובלת את זאת ששיחקה את אישתו של גק.
אפ'חד לא סובל אותה.
שלי דובאל (הידועה גם כ"אוליב אויל" מהגירסה הקולנועית המחרידה לפופאי) היא שחקנית בלתי נסבלת, שלפני שהיא פותחת את הפה את רק מקווה שהיא לא תפתח אותו, ואחרי שהיא פותחת אותו את רק מחפשת איזה משהו גדול וכבד לסתום לה אותו איתו.
תחרות ''המגדל האפל'' לקולנוענים חובבים.
טוב, בערך.
ספרי "פינגווין" הכריזו על תחרות לחובבי "המגדל האפל", של קטעי וידאו בני 3 דקות עם קריינות יצירתית של אחד מכמה קטעים שהוגדרו מראש מתוך סדרת המגדל האפל. הפרטים כאן:
http://www.penguin.com/darktower/contest.html
ותודה ל-Raven שהביא את הלינק לפורום מד"ב ב-ynet.
דברים שצריך
ל"דברים שצריך" גם יש סרט?
כן
http://www.imdb.com/title/tt0107665/combined
דברים שצריך
טיפונת *אוף טופיק* מישהו מכיר אתר עם תמונות של דברים שצריך.
הנה
http://www.freeimages.co.uk/galleries/home/general/index.htm
הנה
לא דברים שצריך כאלה.
אני מתכוון לסרט.
אז למה לא אמרת?
ובנימה פחות דיקטית, קשה להתחייב, אבל אולי יש משהו כאן:
http://us.imdb.com/title/tt0107665/miscsites
סטפן קינג?
אתם בטוחים שזה סטפן?
סטפן קינג?
זה סטיבן.
פשוט יש טעות.
אה...
ידעתי שמשהו פה לא בסדר.
אני עדיין לא חושב שהושגה
הכרעה בנושא מאז שלוש התגובות כאן:
http://www.fisheye.co.il/thread?rep=104566
לא שכחתם משהו ?
יש עוד סרט שלו (אחד מיני רבים) לא מהטובים ביותר אבל גם מותח "החצי האפל",
מי שמע? מי ראה?
משודר בערוץ MGM
כל שני וחמישי. לא משהו.
הוא הפך להיות ילד-כוכבים,
הפסיק לאהוב את בטהובן והתחיל לאהוב את ניקול קידמן הפצצה, אפילו שטרם מלאו לה 16 באותו הזמן.
הוא הפך להיות ילד-כוכבים,
מה הקשר, למה ששאלתי?
סטנלי קובריק.
סטנלי קובריק.
אבל לא דיברתי עליו, שעלתי עם מישהו יכול לומר לי מה הוא חושב על הסרט, ומה הפרו של סוף הסרט?
לא ראיתי את הניצוץ.
זאת לא הייתה תשובה.