מבין כוכבי ארבע סדרות-הענק, מיהו השחקן הגרוע ביותר?
המועמדים בסקר הם הנושאים בתפקיד הראשי בארבע סדרות הסרטים המצליחות ביותר של השנים האחרונות.
174  |
קיאנו ריבס (ניאו), מטריקס |
158  |
דניאל רדקליף (הארי), הארי פוטר |
| 94 |
אלייז'ה ווד (פרודו), שר הטבעות |
| 163 |
היידן כריסטנסן (אנאקין), מלחמת הכוכבים |
מספר מצביעים: 589
לא הצבעתי.
למרות הדעה הנפוצה כאן, הם אינם שחקנים גרועים במיוחד. אומנם אף אחד מהם לא שחקן מעולה, אך לרוב הם טובים בתפקידים אותם הם מגלמים וגם אם יכלו לבחור שחקנים אחרים לתפקידים אלו, אי אפשר לדעת אם הם היו עושים עבודה טובה יותר.
לא הצבעתי, די להשמצה! (סתם, תמשיכו אם אתם נהנים מזה).
אכן מתמודדים ראויים, אך הבחירה לא קשה
את מלחמת הכוכבים לא ראיתי;
קיאנו ריבס מעצבן אבל אפשר לומר שהוא יודע לשחק;
דניאל ראדקליף לא הזיז לי יותר מדי;
אין ספק שאת קולי מקבל בזכות ולא בחסד אלייז'ה ווד עקום המבט ופוזל העיניים. כפי שכבר כתבתי במקום המתאים, ההבעה המתייסרת שעל פניו נראתה לי תמיד תוצאה ישירה של בעיות מעיים קשות, והוא הצליח להמאיס עלי בהצלחה גדולה מדי את הדמות של פרודו, וחבל.
ראשונה ואחרונה, מסתבר.
כי בינתיים אף אחד מלבדך לא הצביע לפרודו.
אני? טרם הצלחתי להחליט. קשה, קשה.
תחרות צמודה, אכן
אבל לקיאנו יש את ספיד
ווד כשהיה ילד היה חמוד
ואת מלחמת הכוכבים אני משתדלת לא לראות
רדקליף לוקח בגדול, למרות שבמאי הסרט עוזר לו בענק- מהסרטים הגרועים ביותר שנעשו.
ראשונה ואחרונה, מסתבר.
גם אני הצבעתי לאלייזה ווד, למרות שאהבתי את הסרט. יותר מידי גילגולי עיניים והבעות "אליהו עץ".
הבחירה דווקא קשה מאוד
ראשית, יש לי סימפטיה לקיאנו ואת מלחמת הכוכבים לא ראיתי, כך שהבחירה מצטמצמת.
אבל הבחירה בין דניאל רדקליף לאלייג'ה ווד היא קשה להפליא:
מצד אחד, נדמה לי שרדקליף הוא הגרוע מכולם. מצד שני, ווד מקלקל סרט שהיה יכול להיות טוב בהרבה בהיעדרו. במקרה של רדקליף, גם הסרט בכלל לא משהו ואין בעיה כזו.
אני אצטרך לחשוב על זה עוד קצת.
קשה, קשה
טרם הצבעתי נכון לעכשיו.
קשה לבחור. מי יותר חסר הבעה? אלייג'ה ווד או קיאנו ריבס?
דניאל רדקילף הוא הפחות גרוע בעיני.
גם היידן כריסטנסן לא הפריע לי יותר מדי (מה גם שפה ושם, הוא הראה שעם במאי שמיומן יותר בהדרכת שחקנים לא-דיגיטליים אפשר היה להכתיר את מה שהוא עושה כ"משחק").
הממ.. טוב, נפל הפור. אני מאמין שיש רק שחקן אחד שבאופן עקבי נשאר חתום פנים ואדיוט. רק אחד. Only one.
היידן! היידן!
קיאנו לא הפריע לי. המשחק שלו מאוד מתאים לדמות.
אלייז'ה כן הפריע, אבל לא מספיק כדי להתעצבן.
דניאל רדקליף? הממ? הוא באמת משחק כל כך גרוע? לא השאיר עליי רושם בכלל.
היידן, הו היידן! ה"שחקן" (בול עץ, ליתר דיוק) שגרם לי לרצות לצאת מהאולם, לרוץ ברחובות ולהזהיר אנשים שלסרט הזה עדיף לא ללכת.
ניו
קיאנו מפגין את בילות העץ הגדולה מבין כל מי שהוזכר כאן.
רידקליף משחק את דמותו לא רע לדעתי, אליג'ה ווד מכיל את המילה בול עץ בשמו, אז למה אפשר לצפות, אבל עדיין הוא דיי בסדר בסרט האחרון. היידן גם לא כל כך רע, ומצליח להעביר דמות של צעיר שחצן בצורה סבירה. קיאנו ריבס הוא הגרוע, והוא קיבל את קולי.
-האשף הדגול
וואו, התעליתם על עצמיכם.
סקר שאין לי מושג מה להצביע בו.
קיאנו: יש לו הבעת פנים בודדת, אבל היא משתלבת יפה עם השאר, והוא גם יודע ללכת מכות.
אלייז'ה: כשהוא נדקר בסרט השלישי פרצתי בצחוק, הפנים שלו היו הדבר הכי משעשע שנראה על המסך הרבה זמן.
היידן: איחס. דוסון קריק בחלל. מעצבן ברמות שקשה לתאר.
דניאל: אני דווקא לא זוכרת שהוא עצבן אותי באופן מיוחד.
כנראה שהיידן עלה בגורל. אני הולכת לממש את זכותי הדמוקרטית.
אלייזה ווד.
למרות שהייתה לו תחרות צמודה עם קיאנו ריבס.
אלייזה ניצח משתי סיבות
1) בשר הטבעות כמעט (לדוגמא איגנט מטריקס)כול שאר השחקנים היו טובים והוא הוריד את הרמה, והמשחק הטוב שלהם גרם לשלו לבלוט לרעה אפילו יותר. במטריקס כמעט כולם שיחקו רע וקיאנו לא היה גרוע במיוחד.
2) אילייזה ווד היה גרוע בכול הטרילוגיה. לעומתו קיאנו ריבס היה סביר בסרט הראשון ורמת המשחק שלו התרסקה רק בהמשכונים.
נאה דרשת.
קיאנו היה
מחפיר בסרט הראשון, כמו רוב השחקנים. מה לעשות, משחק מעולם לא היה הצד החזק של המאטריקס (לעומת צדדים אחרים, שהפסיקו להיות חזקים רק בהמשך).
לעומת ההמשכים קיאנו היה סביר.
אולי לעומת משחק רגיל זה מחפיר, אבל יחסית לאיך שהוא "שיחק" במטריקס 2 ו3 ויחסית לשאר השחקנים בסקר הייתי אומרת שזה סביר.
מישהו זוכר במקרה
איך היה קיאנו ב"איידהו שלי"? כל הפלשבקים שלי מהסרט כוללים משום מה את ריבר פיניקס ואת המרחבים העצומים של איידהו.
אבל בכל זאת, הסרט היה טוב ודרש משחק כזכור לי.
לא
הסרט היה מופע פלצנות של גאס ואן סאנט. וקיאנו ריבס היה חרא כהרגלו.
כל מי שראה את השני בסדרת סטאר וורס
ולא הולך להצביע נגד היידן כריסטינסן, יכול לפרוש מחר מכל הסצינה הזאת של צפיה בסרטים היות והוא כנראה מפספס משהו.
הבעת האמון שלך מתקבלת בברכה.
זה ללא ספק הסקר הקשה ביותר שיצא לי להצביע בו,
זה ללא ספק הסקר הקשה ביותר שיצא לי להצביע בו, במשך עשר הדקות האחרונות אני מעביר את הסמן מהארי לניאו, משרה למלחמת הכוכבים וחוזר חלילה. אחרי שהגעתי למסקנה המצערת שבדרך הזו אני לא הגיע להכרעה לפני סוף החג הזה החלטתי ללכת לפי השיטה של מוריי ורביי- חלוקת ציונים:
כריסטנסן-5 הבעות פנים (אחת מודאגת, אחת משתחצנת, אחת מפוחדת ו2 עצבנית) + 2 טונים ( צועק ומדקלם) = 7. כמעט טוב מאוד.
ווד- 2 הבעות פנים (מזועזע ומזועזע קלות)+ 2 טונים (נחרץ ומפוחד)= 4. ובנוסף הוא מפטפט בלי הרף עם חברו לספסל הלימודים.
רדקליף- 1 הבעת פנים (רדקליף סטייל) + 2 טונים (חלש וחזק)= 3. נמוך מספיק בשביל לרדת הקבצה, אבל לא בשביל לקבל את קולי בסקר.
ריבס- 1 הבעת פנים ( דיקט) + 1 טון ( דיקט חדור שליחות)= 2. באמת שנמאס לי שמוציאים את 'מטריקס' בתור טרילוגיה מחורבנת פעם אחרי פעם וממש חבל לי להצביע בגנות סרט שאהבתי, אבל מה לעשות, ריבס הוא קקה-שחקן, ואני אומר את זה עם הרבה חיבה ורצון טוב.
אני יכול לצרף לכיתה שלך תלמיד חדש?
מה הציון של בן סטילר?
בנימוקי המחנך אשמח לקבל התייחסות להבעות "פלדה כחולה", "הטיגר" ו"פרארי":
http://zoolander.com/flash_site/about_looks.html
אה, וגם כאן בעין הדג:
כתבה מספר 752
תיקון קל
בניגוד לטענה הנפוצה כאן, אני מרגישה חובה לציין לזכותו של פרודו את החיוך שלו. יש הרבה פעמים בטרילוגיה שבהן הוא לא נראה חרד, אלא דווקא מחייך (למשל ביער, כשהוא וסם הולכים אחרי גולום ומהרהרים בסיפור שעוד ייכתב עליהם). החיוך שלו בהחלט מאיר עיניים ומאוד בולט על רקע מבטי הדאגה והחרדה הנפוצים, וזו בהחלט עוד הבעה משמעותית.
סליחה, גם החיוך שלו עקום
נראה כאילו הוא מתאמץ לחייך עכשיו כי מישהו מצלם אותו, תוך כדי צרבת, נגיד.
התייחסתי גם (ובעיקר) לחיוך בתחילת הסרט הראשון
כשהוא פוגש את גנדלף. זה באמת היה חיוך של אושר, בטרם הונח משקל העולם על כתפיו הצרות, וזה עדיין היה חיוך עקום (ומצער למדי).
התלבטות קשה
קיאנו הוא היחיד שה"משחק" שלו עוד איכשהו נסבל וגם זה בגלל בימוי משובח. חוץ מזה, אני זוכר לו חסד על ביל וטד. מבין שלושת האחרים, אני לא מצליח לבחור.
ווד: עציץ בגוניה קטן ולא מזיק. ההבעה האחת שלו נוטה להזכיר גם לי תשדיר מודעות לבעיות עיכול. כשהוא נמצא ליד שחקנים טובים בהרבה, אפשר רק לרחם עליו ועל האשליה שהוא חי בה, לפיה הוא יודע לשחק (ג'ונטרה חי באשליה הזו כבר יותר מעשרים שנה).
רדקליף: אני נמצא כעת בעיצומה של קריאת הספר החמישי ומשהו מאוד מוזר קורה. בעוד שאר הדמויות מתפתחות בצורה נאה, הארי פוטר עצמו נעשה מוקצן ומלודרמתי, אבל לא ממש משכנע. במילים אחרות, הדמות הספרותית נעשתה דומה יותר לדניאל רדקליף עצמו. זה כאילו האולפנים לחצו על רולינג לא להקשות עליו כשיצולם הסרט החמישי (אמה ווטסון עדיין שולתת!!1).
כריסטינסן: לא אהבתי את הסרט בלי קשר אליו. למרות שיכולת ה"משחק" שלו אפילו לא קרובה לשל יודה, פחות דאגתי לגורלו של אנאקין ויותר לקרירה של נטלי פורטמן שג'ורג' לוקאס ביצע עליה קללת האימפריוס מכה שנית (מצטער, אני מושפע מספרים בקלות).
כמובן, אף אחד מהם לא מתחרה בבושה שהטיל מייקל ג'יי פוקס כשהביט בתסריט בסוף "בחזרה לעתיד 2" וקרא בצעקות לא מוסברות את השורות שלו, תוך הפחדת עדר זברות בספארי. אגב, לאחרונה סלחתי לו עקב קמאו מוצלח ב-Interstate 60.
הספר החמישי ( לפחות ממה שקראתי עד עכשיו, אל תהרסו לי את הסוף!)
נכתב בצורה הרבה יותר קלה להסרטה, כאילו רולינג ניסתה להתאים את הספר לקולנוע. בניגוד לספרים הקודמים בסדרה, החמישי בנוי בצורה שמתקרבת הרבה יותר לתסריט מאשר לספר פנטזיה. רוצים דוגמאות? הדוגמא הכי בולטת שאני יכול לחשוב עליה, היא (
, לכו, לא הלכתם? על אחריותכם!) החלום של הארי על האגריד וכלי נשק, אבל וודאי יש מקרים נוספים שלא הספקתי לקרוא. האמת, רולינג יכלה להקל יותר על יוצרי הסרט אם היא לא הייתה מורחת מספר פרטים שוליים על גבי מאתיים עמודים לפחות.
דרך אגב, כמה פרטים מההתחלה מזכירים באופן חשוד חלקים מ'שר הטבעות', אבל אני גולש הרחק אל מחוזות ה
…
כל כך נכון!
זה בדיוק מה שחששבתי בזמן שקראתי את הספר, ולא הצלחתי לשים עליו את האצבע במדויק עד עכשיו!
אני מניחה שבגלל זה לקח לה כל כך הרבה זמן לכתוב אותו, כי כל הזמן עמד לה מול העיניים הצורך בלהעביר את הכתוב למסך הגדול.
אני עוד לא החלטתי אם זה טוב או רע לספר, למרות שנראה לי שהכף נוטה לכיוון הרע.
הדמות של הארי
יכול להיות שזה
לספר החמישי:
בספר החמישי הדמות שלו מאוד מוקצנת, אבל זה רק בגלל שהוא הופך לכזאת "נערה מתבגרת". חצי מהזמן הוא בבהתקפי דיכאון -( "אף אחד לא מבין אותי, אף אחד לא מאמין לי, אני בודד, מתי כבר אמצא אהבה…") ובחצי השני יש לו התקפי זעם.
אה? ''נערה מתבגרת''?
זה סטריאוטיפ מכוער מכל כך הרבה זוויות, שאני אפילו לא יודעת מאיזו מהן להתחיל, אז אני אתחיל מהסוף: נערים מתבגרים סובלים מתנודות מצב רוח בדיוק כמו נערות, והם לא פחות דבילים. רוצים סטריאוטיפים מטופשים לגבי נשים, לפחות קחו כאלה שיש להם איזשהו בסיס במציאות.
''בוג'י היא אישה''?
דווקא כן ''נערה מתבגרת''
אני לא רוצה להרגיז, אבל איכשהו כשקראתי את הספר הוא באמת הזכיר לי נערה מתבגרת… או יותר נכון אחת המנשים האלו שחוטפות מצבי רוח בימים האלה בחודש (ושימי לב שלא הכללתי את כולן…)
אה, בניגוד לנערות והנשים
שלא חוטפות מצב רוח בימים האלו?
אני מתנגדת נחרצות
יש לא מעט כאלו שלא חוטפות מצבי רוח!
מצד שני, לא מעט מתוכן שלוקחות את ההזדמנות ומשתמשות בזה כתירוץ להוציא כעסים מצטברים מכל שאר ימי החודש…)
אם הוא הזכיר *לך* נערה מתבגרת
זה כנראה אומר ש*לך* יש סטריאוטיפים מעוותים על נערות מתבגרות לעומת נערים מתבגרים, כי לי הוא הזכיר בדיוק את מה שהוא – נער מתבגר, בשלב המעצבן הזה שהקול מתחלף וכל השאר ביחד אתו נהיה לא יציב. השלב הזה שבו מתפרצים על כל מי שעובר בסביבה, שבו מצחקקים בעצבנות בכל מיני רגעים לא מתאימים, ושבו באופן כללי היה עדיף לסגור בני נוער בארון אטום, או לפחות במקום שבו *אני* לא אצטרך לראות/לשמוע אותם.
לגבי עצבנות טרום וסתית, כבר אמר מי שאמר שכשמתקרבת הווסת אצל נשים, הן מתנהגות כמו שמתנהגים גברים בכל ימות החודש. לא לי לשפוט, אבל גם נשים בימים שלפני הווסת לא מתקרבות לשיעור התאונות, התקריות האלימות ושאר ירקות שמאפיינים גברים. לאור העובדה שגם מחקרית לא ממש הצליחו לבסס את הרעיון הזה, כנראה שהוא לא ממש נכון.
אה? ''נערה מתבגרת''?
זה שהשתמשתי בסטריאוטיפ, אומר שהוא היה קיים קודם. לא המצאתי שום דבר חדש..
במילים אחרות: גם אם אני לא אשתמש בו, הוא עדיין יהיה קיים. ואל תחשבי שזה לא מפריע לי… התגובה שלי נכתבה בהומור בכל מקרה.
אם מישהו היה מספר לך בדיחה גזענית, על עדה מסויימת, היית מתחילה להסביר לו עד כמה שהסטריאוטיפ על העדה לא נכון?
(מן הסתם זה ברור לשניכם…)
לא, אבל בהחלט יתכן שהייתי מסבירה לו
שהבדיחה שלו לא מצחיקה, עד כדי כך שאי אפשר היה לקלוט שהיא בדיחה. כלומר, אם היא אכן לא הייתה מצחיקה.
אני אשאיר את הפרשנות ביחס למקרה הנוכחי למעוניינים בכך.
אה? ''נערה מתבגרת''?
כשהרבה אנשים עושים קיצור למסלול כלשהו דרך דשא, בסוף האדמה שם מתהדקת, הדשא מת ונוצר שביל מאולתר.
שאלה: את/ה הולך/ת ורואה קיצור קיים כזה. האם תשתמש/י בו?
תשובה תמוהה אבל אפשרית: "לא, זה אמנם מפתה ונוח, אבל אם גם אני אלך שם, אני אהרוס את הסיכוי של הדשא להתחדש."
כמובן, אם הקיצור הוא דרך שיחי תותים
אז צריך להיות ותיק בעיר כדי לעבור בו.
אם כבר סטריאוטיפים, הייתי הולכת על מתבגר פולני. מצד אחד (לא ספוילר, כי כבר בפרק הראשון הוא נכנס לזה) באמת יש לו את כל ה"אף אחד לא מבין אותי", מצד שני הוא נכנס המון ל"אחרי כל מה שעשיתי בשבילם! הם לא היו בסכנות כמוני! הם לא עברו את מה שאני עברתי! הם לא נאלצו ללחום בוולדרמוט! ועכשיו הם משאירים אותי בפינה, בחושך, לבד". וזה לא שבהמשך (אני כבר בחמישית הספר, והם אפילו עוד לא התחילו את הלימודים!) הגישה שלו משתפרת.
לא להגיד את השם!!!
באמת הארי פוטר בספר החמישי הופך לנקבה מעצבנת
אני חייבת לאמר שרוב הספר הוא פשוט עצבן אותי!."למה לא מספרים לי כלום?" "אני גם רוצה להלחם , אני חזק יותר מכולכם אני גיבור, אני ניצחתי את וולדמורט לבד כמה פעמים. אני יודע הכל" אז זהו שלא!!!
איזה מעצבן אומרים לך לשבת ולא לעשות כלום אז אל תעשה כלום!
טוב אולי נסחפתי קצת… אבל אני קוראת אותו שוב,הפעם בעברית והוא יותר מעצבן ממה שהוא היה כשקראתי אותו באנגלית
מקווה שלא ספיילרתי לאף אחד את הספר
נקבה מעצבנת את בעצמך.
הייתי אומרת עוד כמה דברים, אבל ימחקו את זה ממילא.
ממה נמאס לך?
מהאמירות השוביניסטיות המטומטמות
שאנשים זורקים כאן אפילו בלי להתבייש.
אה.
לי נמאס מדיונים על חתולים.
אה, הבנתי.
והאמת היא שלא שמתי לב לשוביניזם שבאמירה עד שלא הזכרת אותו, אבל זה כנראה כי אני לא מתייחס ל"נקבה" כאל אפיון שלילי.
אתה לא צריך.
כשמדברים על תכונותיו השליליות של הארי בספר החמישי, ואז מישהו אומר "הוא הופך לנקבה מעצבנת", זה לא משנה איך *אתה* מתייחס למילה "נקבה", זה די ברור למה הכותב התכוון.
אהם. (ספוילר להארי החמישי.)
בספר החמישי הארי בוכה הרבה יותר, וסנטימנטלי הרבה יותר. את הולכת להגיד לי שנשים לא בוכות יותר מגברים? או שהן לא סנטימנטליות יותר מגברים?
ולא עדיף להתעצבן על עצם החשבתן של התכונות האלה לשליליות, מאשר להתעצבן על קישורן למין הנשי?
אהם. (ספוילר להארי החמישי.) (כה''ב)
ועל החשיבה הזו בדיוק הרמיוני מתבססת כשהיא "בוכה" במשרד של אמברידג' בזמן החקירה.
יש זמן ומקום לכל דבר
בכי ורגש אינם דברים שליליים. כמו כן, הם אינם נחלתם הבלעדית של מין זה או אחר. אבל כשיש יותר מדי מהם, זה הופך לנלעג. מכיוון שספרות או קולנוע המיועדים לנשים *נוטה* להיות רגשי יותר, יש הרואים ברגשנות יתר תכונה נשית. זה אכן עצוב, אבל לכולם יש בעיות בחיים.
הבהרה: כותב שורות אלו *אינו* שופט את הארי פוטר משום שלא קרא אותו מעולם.
חומד, ''נקבה מעצבנת''
זה שלילי. לא אכפת לי כמה פרשנויות תתן לזה, זה ביטוי שלילי, שבא לומר דבר שלילי, והשימוש בו הוא שלילי.
אפשר להפוך דברים ימינה ושמאלה ומעלה ומטה עד שהם ישכחו איך קוראים להם. ב-PC עושים את זה כל הזמן. זה לא משנה את המשמעות. אם הייתי אומרת שהוא מתנהג כמו "כושי מטומטם" לא היית עוצר לבדוק במה התנהגותו של מר פוטר דומה להתנהגותו של אדם שחור, היית אומר שזו אמירה גזענית. והיית צודק, גם אם הייתי מביאה לך ראיות באותות ובמופתים שלשחורים יש בממוצע ציון איי-קיו נמוך מללבנים.
ואגב, ראיתי נערים מתבגרים, די הרבה אפילו, הם בוכים הרבה יותר מכפי שהם היו רוצים שנאמין (ונערות מתבגרות בוכות הרבה פחות מכפי שאותם נערים היו רוצים שנאמין), הם מבולבלים, רגזניים, רגישים לכל שטות ונעלבים מכל דבר ובאופן כללי גורמים לך לרצות לנער אותם ולהגיד להם, "אוף, תהיו כבר בני שלושים, נודניקים! נתפשר אפילו על עשרים וחמש, בסדר?"
ההבדל המובנה בין נערים ונערות הוא ממש מינורי. שניהם מעצבנים.
סליחה. ושוב סליחה
אני ממש לא התכוונתי להשמיע הערות שובינסטיות. הצדק עמכם. סליחה.
אבל הכוונה הייתה שהארי פוטר בספר החמישי מתנהג בצורה נורא קטנונית ומתבכיינת שלא מתאימה לאופי שלו משאר הספרים.הרי אחרי הכל בספרים הראשונים הוא היה הגיבור שלנו, חיבבנו אותו ובשלישי אפילו הערצנו אותו קצת.(אולי את סיריוס יותר)וכאן הדמות של הארי לדעתי נהיית מעצבנת!
אבל שלא תבינו אותי לא נכון עדיין אהבתי את הספר החמישי,לא כמו השלישי אבל בהחלט מפואר!
אותי הארי תמיד עצבן
בכלל, ברוב המקרים אני מזדהה דווקא עם הרמיוני (כן, אני תמיד הייתי זה שנלחץ מכל בחינה וכל הזמן מסתכל בשעון). בספר החמישי, חוץ מבסוף שאותו כמובן לא אגלה, ההתנהגות של הארי פשוט קיצונית ללא הסבר ממשי. יש לו רק שני מצבים: "לא מגלים לי כלום, החארות." ומצב "ככה הם מודים לי, החארות?". למרות שמאוד נהנתי מקריאת הספר (מסדר עוף החול, למי שלא עוקב), באמת נראה לי שהוא נכתב כדי שיהיה קל יותר להסרטה.
להתנהגותו של הארי בספר החמישי
דווקא יש הסבר ממשי. היא לרוב בקטע של "אף אחד לא מבין אותי", והוא צודק. אף אחד לא יכול להבין אותו, כי [מכאן
לספר החמישי] אף אחד מהאחרים לא סובל מהסיוטים שהוא סובל מהם, לא מוצג כמשוגע בעיתונים, לא נרדף באובססיביות על ידי מורה מרשעת וככלל – לא שותף לכל התלאות שעוברות על הארי המיוסר בספר הזה. אז אפשר להבין את התנהגותו, שהיא התנהגות אופיינית לבני גילו גם במצב נורמלי, עם הבעיות הרגילות של הגיל הזה (שאגב, גם מהן הוא סובל…).
ואם לחזור לרגע לנושא הסקר: אני מחזיקה אצבעות שעד הסרט החמישי דניאל רדקליף יוחלף, כי הוא בשום פנים ואופן לא יצליח להעביר את כל המצב הרגשי הזה שעובר על הארי…
יוכל גם יוכל,
ממש לא קשה לקמט את הפרצוף ולצעוק "אף אחד לא מבין אותי!".
וחוץ מזה, כמו שטענתי בהודעה הראשונה שלי, ההארי פוטר הספרותי נהיה דומה יותר ויותר להארי פוטר הקולנועי. כך שאם רדקליף ישאר עד לסרט החמישי, הוא יצליח לשחק את הארי בצורה סבירה בהחלט(מה גם שאין פה יותר מידיי לבטים רגשיים, זה אותו הארי פוטר, רק סנוב מהרגיל).
הארי היה בלתי נסבל בערך מהפרק הראשון של הספר.
הרבה לפני בית הספר וכאלה.
להתנהגותו של הארי בספר החמישי
אמרו פה מקודם שהארי נהיה יותר קולנועי. אני לא יודעת עם אני מסכימה לזה. מה שבטוח הארי שהיה בוגר יחסית לגילו בספר הראשון משתנה. אני תולה את זה בנתיים בזה שהיה נתון לשליטה חלקית של הוא-שאין-להגיד-את-שמו. מלבד אימרה זאת אין לי אלא לחכות ולראות מה יקרה בספר השישי.
אני עדיין חושבת
שהארי הוא לא סתם עוד מתבגר וזה מוגזם לצפות ממנו לאותה התנהגות כמו אחרים, בנסיבות שלו. גם אני התעצבנתי מההתנהגות שלו, אבל אני חושבת שרולינג עשתה את הארי הפעם אנושי יותר מתמיד: הוא גיבור, אבל זה לא בא לו בקלות. הרי במציאות אין הרבה נערים בני 15 שהיו ממשיכים להתנהג כרגיל במצבים כאלה.
בקשר לאחרים, רון עבר איזה משהו בספר הרביעי, ורק הרמיוני ממשיכה להפגין אופי "דוסון קריקי" טיפוסי ונראה שפשוט קפצה מילדות לבגרות…
ולגבי צ'ו – אין לי מושג מה הקטע שלה. כמובן, אסור לשכוח שגם עליה עברה טראומה, אבל אני לא אצא להגנתה כי אני לא סובלת את הדמות שלה.
כן, אני יודעת שאני קטנונית, אבל...
אם כבר מביאים נתונים סטטיסטים, רוב החוקרים מאמינים שהבדלי ציוני ה IQ של שחורים ולבנים הוא לא רלוונטי, כי מבחני ה IQ הם תלויי תרבות.
ולמי שלא ראה את מונטי פייטון משוים את ציוני ה IQ של פינגווינים ושל אנשים שלא דוברים אנגלית (ונבחנו באנגלית), ומגיעים למסקנה שהפינגווינים הם אינטיליגנטים יותר מבני אדם, תנחומי.
איכשהו, מהיכרות עם בוג'י,
אני לא חושבת שהיא התכוונה לומר ששחורים הם טפשים יותר.
זה בסדר. לא צריך לענות כשמתקשרים אליך.
ברור שלא.
אבל עדיין, אם מביאים אינפורמציה, עדיף שתהייה מקיפה, ולו כדי למנוע אי הבנות.
כשאני מביאה אינפורמציה
אני דואגת שהיא תהיה מקיפה. כשאני טוענת טיעון מטופש בכוונה מתוך רצון להדגים נקודה, אני נמנעת מסימוכין, פירוט ההליכים המתודולוגיים שנערכו כדי להימנע מהטיות מחקריות וסיכום גוף הידע שהצטבר עד היום בנושא.
חשבתי שזה מובן מאליו.
התלבטות קשה
גם אתה נפלת על ה Interstate הזה?
נפילה כזאת כבר הרבה זמן לא היתה לי. רשימת שחקנים מכובדת מאד "מהיוצרים של חזרה לעתיד" והתוצאה – משהוא שניראה כמו סרט טלוויזיה חלש במיוחד של hallmark.
לא נפלתי
דווקא ראיתי את הסרט ונהנתי. למרות שאני חייב להודות שחצי השעה הראשונה באמת משעממת, אבל בסה"כ מצא חן בעיני.
.
שוטה שכמותי
אולי הדבר החשוב ביותר
בסרטי הארי פוטר, הוא המותג, ולא איכות הסרט עצמה, אבל כשראיתי את הארי פוטר הראשון עם מרדון, עברתי חוויה נוראית (מרדון שפך עליי את הקולה), פשוט לא הצלחתי להתחבר לסרט!
נראה היה כאילו הסרט פשוט הוקרן על המסך ולא התייחס אלינו, הצופים. חוצפה שכזו!
דניאל רדקליף, אם כן, שלדעתי אשם בכך, הוא שחקן שלא משחק, אלא מקריא טקסטים לעצמו ועסוק בלהדמות לדמות פיקטיבית.
קלמרים עם דמותו אקנה לאחי הקטן, אך כשאקרא הארי פוטר ותמונתו של רדקליף שעיר-הרגליים-לעזאזל תעלה לראשי, אזכור כי בספר – הוא משחק הרבה יותר טוב.
שעיר רגלים?
אם כך אפשר ללהק אותו לתפקיד הוביט!
לגבי הרגליים
בספר החמישי יש לא מעט מקרים בהם מוזכר שהארי מביט אל רגליו במקום להסתכל לאחרים בעיניים. האם רולינג מנסה לרמוז משהו?
מסובך,
יכולת המשחק (או חוסר היכולת, נכון יותר) של כל אחד מהם מלווה בחוסר הבעה או מין עיוות מסובך שאמור להביע פחד/דכאון/כעס (מחקו את המיותר) במקרה הצורך, וכולם הרסו לי קצת חוויה שהיתה יכולה להיות טובה יותר בהרבה ממה שהיא היתה.
אז עשיתי מה שכל אחד אחר היה עושה, חשבתי על הפילמוגרפיה של השחקנים מעבר לסרטים הנתונים, בתקווה שלפחות לאחד מהם היה כשרון משחק פעם שהוא איבד.
כך נזכרתי שהיידן כריסטיאנסן גילם תפקיד נחמד למדי ב'Life As A House' הזכור לטובה, ושאלייז'ה ווד היה 'נורם' שחיבבתי למדי. רדקליף לא הספיק לעשות הרבה, אבל הוא צעיר ואני, אופטימיסטית שכמוני, נותנת לו את האפשרות להשתפר, אולי בסרט השלישי תתווסף לו עוד הבעת פנים.
ריבס, לעומתם, תמיד היה חסר הבעה ומעצבן. ואז נזכרתי ב'דרקולה'. ריבס הוא הדבר הכי פחות נחוץ שם, אבל יש רגע אחד של משחק אמיתי, קלוז אפ אחד מסכן. כבר שכחתי מאותו רגע של הפתעה גמורה של 'קיאנו ריבס יכול לשחק!'. וזו ההוכחה הכי גדולה שלי לזה שמגיע לו לזכות בסקר, ריבס ממוצע כמו השאר אבל הוא בולט יותר, הוא מזעזע יותר, ובמקום כלשהו גם ציפיתי ממנו ליותר.
אולי ווד לא כל-כך גרוע?
כשיצאתי מהסרט הראשון ממש כעסתי עליו (ועל ג'קסון: אז מה אם שלחו לו קלטת וידאו?) שהוא הורס את הסרט, אבל אז נזכרתי – הדמות של פרודו, לדעתי, היא המעצבנת ביותר כבר בספר. תסלחו לי, אבל פרודו הוא צדקן מאוס ומיוסר – בילבו, למשל, התמודד עם זה הרבה יותר טוב.
כך שאולי ווד פשוט משחק היטב דמות מרגיזה, ולא משחק בצורה מרגיזה דמות סימפטית?
לכן, אבל בעיקר כי קיאנו מעולם לא הצליח להיראות יותר מיפה-תואר, הוא זוכה בקולי בקלות.
אגב, שמתם לב פעם שכל הדמויות שמפגינות רגשות (דהינו, שרואים שהן מרגישות משהו, לא רק שהן אומרות "אנחנו נורא מתרגשות") בסרטים של המטריקס הן תוכניות, וכל אלו שנראות כמו פסלים מגולפים בשיש, בזלת ועור הן בני-אדם?
הדוגמאות הקלאסיות ביותר הן מורפיאוס, טריניטי ונאו אל מול סמית', האורקל והמרוביג'יאן (יש גם יוצאים מהכלל, כמו הילד וסייפר מחד והאדריכל ושאר הסוכנים מאידך).
הבעיה היא לא רק שהוא מרגיז.
גם אני לא אהבתי את פרודו בספרים כול כך.
מה שהופך את אלייזה ווד לגרוע לדעתי אילו מיעוט ההבעות שלו, והעובדה שהן לא כול כך מתאימות שם. ההבעות שלו כול פעם החזירו אותי למציאות והזכירו לי שהוא שחקן בסרט.
מסכים בהחלט
למרות שהצבעתי לקיאנו מעצם זה שלא אהבתי אותו באף סרט שלו שראיתי, אילייג'ה בהחלט גרוע.
מישהי פה (טריליאן אם זכרוני אינו מטעני) העירה על הבעת העצירות שלו, ואני זוכר שלקראת סוף הסרט השלישי כשהוא סוף סוף מחייך הערתי לחבר שלי שהיה מתאים לו לומר: "סאם, סוף סוף גנדאלף הביא לי חומר משלשל"
בהחלט אני.
או, זאת ההגדרה שחיפשתי
כשאתה רואה סרט והמשחק כ"כ גרוע שאתה לא מצליח "לשקוע" ולשכוח שאתה בסרט, זה מדד לשחקן גרוע במיוחד. רק שאני בוחר בקיאנו. חבל, הוא חמוד כזה אבל הוא לא יודע לשחק.
אוףףף, סקר קשה.
היידן כריסטנסן הוא שחקן זוועה, אבל הסרט מסביבו היה מעפן באופן כללי, כך שהוא לא ממש יוצא דופן בסביבתו הטבעית.
כנ"ל דניאל רדקליף.
קיאנו ריבס שיחק איום ונורא ב-"מטריקס", אבל זה כאילו שהסרט נתן לשחקנים הזדמנויות יוצאות דופן להפגן משחק משובח.
מי נשאר? על דרך השלילה, אלייז'ה ווד. למרות שההופעה שלו היא דווקא הפחות גרועה מבין הארבעה, לטעמי.
סקר קשהההה.....
ההתלבטות הגדולה שלי היתה בין קיאנו ריבס ואלייז'ה ווד כי שניהם עקומים ומוזרים ונראה לי שיש להם דפקטים שכליים…
דניאל רדקליף סתם ילד מטומטם שלא יודע מהחיים שלו, והיידן כריסטנסן לדעתי- דווקא שחקן טוב… לאחר התלבטות קשה קיאנו ריבס זכה בקול שלי :)
אני מסכימה בעיניין דניאל
הוא נראה כמו איזה משהו שהדביקו אותו שמה בלי כוונה וערימת נוצות על כתפו המדולדלת.
מעניין, כשהצבעתי
לא היה לי ספק שהיידן כריסטנסן הוא הבחירה הנכונה. לא רק בגלל שאני חושבת שהוא שחקן איום, אלא בגלל התגובות הנוראות שהיו כשהיה פרק 2. והנה, להפתעתי כי רבה, מסתבר שאנשים הצביעו לקיאנו, שלעניות דעתי הוא אפילו לא שחקן רע במיוחד. אפקט שרק? באמת כבר מזמן לא היה איזה סרט סטאר-וורז כדי להיזכר בנפלאותיו של היידן. השחקן, לא המלחין.
זו שאלה בעייתית
כיוון שתכל'ס כל השחקנים עשו את הדרוש מהם ועמדו בדרישת התפקיד וגילום הדמות בצורה טובה. השאלה היא האם להתייחס להתאמת הדמות לתפקיד או להתייחס לשחקן בנפרד מהסרט.
לדעתי קיאנו ריבס הכי ראוי לזלזול, אפילו בהתאמה מושלמת לתפקידו של ניאו הוא עדיין נראה שחקן גרוע.
בחירה קשה.....
כשראיתי את הסקר חשבתי מיד: אלייז'ה ווד או קיאנו ריבס. היידן כריסטיאנסן לא הפגין את נוכחותו בצורה בולטת מדי במלחמת הכוכבים, ודניאל רדקליף משחק באופן סביר +.
טוב לאחר התלבטות קשה של פרודו Vs ניאו, החלטתי שאדחה את הבחירה הגורלית, והלכתי לראות טלויזיה. מה הופתעתי שבדיוק הקרינו את "סופת קרח", שבו משחק אלייז'ה ווד, ולאחר הצפייה חרצתי משפט.ווד יודע לשחק!! ההופעה שלו מאוד ריגשה אותי , ולכן הצבעתי לקיאנו ריבס.
יודע לשחק בסרטים אחרים.
לא בשר"ה…
באשר לקיאנו – נדמה לי שב"ספיד" למשל הוא היה ממש בסדר (לא שאני זוכרת הרבה). לא ראיתי אותו כמעט בסרטים אחרים, אז קשה לי לחרוץ דעה כוללת מספיק מבוססת.
יודע לשחק בסרטים אחרים.
בספיד הדמות התאימה יותר למאצ'ו שלא מפגין רגשות בניגוד לניאו שחצי סרט היה צריך להיות מבולבל. ברבולושנז ניאו היה גם צריך להיות מאוהב ושם בכלל קיאנו הלך לאיבוד.
אני מאד מאד מסכים איתך
ווד בהחלט יודע לשחק, גם אם בשר הטבעות הוא בינוני ומטה. הבן אדם שיחק במלחמה, שהוא בעיני אחד מהסרטים הכי מרגשים בהיסטורית הקולנוע. הוא עמד בכבוד מול מקולי קאלקין בבן הטוב. הוא נתן הופעה נחמדה בסופת קרח, ובעוד מספיק סרטים.
לא הוגן היה לבחור בכריסטאנסן, וברדקליף שאותם ראיתי במעט מדי סרטים (ובאותה מידה הייתי גם יכול לבחור.. זהירות, בנות… באורלנדו בלום הנוראי).
הבחירה הולכת לניאו.
שמתם לב
שבכל סקר שבו מופיעה אופציית "המטריקס" או דמות הקשורה למטריקס או איזשהו פרט שמתחבר באופן עקיף שבעקיפים למטריקס – האופצייה הזו זוכה מייד ברוב הקולות ומנצחת בסקר?
זה די מפליא בעיני. איך סקר יכול זכות בכ"כ הרבה שבחים ובכ"כ הרבה ביקורת בו זמנית, ומאותם האנשים.
רק אני מרגיש ככה?
כמעט בכל סקר
כתבה מספר 1891
למרות כל טינתי לאנאקין..
ניאו לוקח כאן את הפרס. בראשון זה התחבר מצויין, בשני זה נלקח בהומור, ברבולושנז זה כבר היה אסון. לדניאל רדקליף ולהיידן עוד יש פוטנציאל. הם יגדלו, הם יתבגרו.. אבל.. אררר.. קיאנו! למה?
שחקנים משובחים אחד אחד
למרות הספקות שיש לרבים לגבי הבעות הפנים של קיאנו,
הבעת הרגש של היידן
והפרצוף שאלייז'ה עשה כשהטרול דקר אותו באחוות הטבעת…
דניאל רדקליף לא פאקינג שחקן!
אז היו צריכים שחקן צעיר לשחק את הארי פוטר.. ניחא.
והיו צריכים למצוא אחד שהוא חננה עם משקפיים עגולים ושיער מגעיל. מילא.
אבל לקחת צנונית לתפקיד ראשי באחד הסרטים הגדולים של העשור!?
מבחינתי הסקר היה קשה ומעצבן
את ניאו דווקא אהבתי, בשתי החלקים של מטריקס שכבר ראיתי. כנראה בגלל שעדיין לא ראיתי את השלישי אני ממשיך לאהוב אותו.
אלייז'ה ווד יש טענה כללית שהוא שחקן עצי למידי, פספסתי כנראה משהו.
גם את אנאקין אהבתי, משום מה, בצורה חריגה.
בקיצור,
"מצטער דניאל אתה היחיד שנשארת, ואתה בהחלט דמות עצית בצורה מעליבה.
נבחרת!!!"
חוצפה!!!
היידן הוא לא שחקן גרוע!!!
(וגם דניאל לא)
ואני ''רק'' מנחשת...
את מנשקת תמונה של המדוברים לפני שאת הולכת לישון, והמחשב שלך מלא בתיקיות עם תמונות שלהם? תסמונת הערץ והכחש כמובן…
ואני ''רק'' מנחשת...
ואת טועה.
דניאל אגב, ילד קטן ומעצבן, אבל הוא לא שחקן גרוע.
והיידן הוכיח כישורי משחק יוצאים מן הכלל גם ב"חיים כבית" וגם בסדרה הוא שיחק בה מכור לסמים…
רק בגלל שהוא יפה זה לא אוטומטית אומר שהוא שחקן גרוע!
אם אנשים יפים היו אוטומטית שחקנים גרועים,
היינו חיים בעולם נורא שבו אין ג'וני דפ.
חוץ מזה, עוד כמה דוגמאות לאנשים יפים שכל זאת יודעים לשחק: איתן הוק, ג'וד לאו, בראד פיט (כן, אני יודעת, אבל 12 קופים!)…הייתי חושבת על עוד אנשים, אבל אני עייפה מדי. בכל מקרה, הנקודה היא:
רוב האנשים, בד"כ, באופן הכללתי לחלוטין, לא חושבים אוטומטית שמישהו שחקן גרוע בגלל שהוא יפה. כשכל כך הרבה אנשים חושבים שמישהו הוא שחקן גרוע, יש סיכוי לא רע בכלל שזה בגלל שהוא לא יודע לשחק.
דניאל רדקליף.
זה הארי פוטר זה? הצנונית שלא מעוררת הזדהות, החננה המגמגם, הילד הסתמי שנראה כאילו הוא מקריא את השורות שלו מטלפרומפטר? ממש לא.
קיאנו ריבס – אמנם עצי לחלוטין, אבל זו הדמות, ולי הוא לא הפריע בכלל.
זהו. את שני האחרים לא ראיתי.
ברור שכל מי שהצביע נגד קיאנו ריבס לא ראה את רבולושנס.
אני חושבת שברור שכל מי שהצביע לקיאנו בהחלט ראה רבולושנס.
נו, לזה התכוונתי.
קיאנו, ללא ספק
לא ראיתי את סרטי מלחמת הכוכבים החדשים, וגם את המקוריים לא אהבתי. למעשה, אני עד היום לא בטוח אם ראיתי או לא ראיתי את השלישי (או השישי, או איך שלא קוראים לא). בקיצור: אין לי מושג מי זה היידן כריסטנסן.
מה שמשאיר שלושה.
ווד ורדקליף הם ללא ספק עציים. רדקליף לא ממש שחקן, ווד לא מצליח לבטא את עצמו בתור פרודו (בסרטים אחרים הוא דווקא משחק לא רע). אבל לשניהם יש עוד עתיד. הם עוד צעירים.
קיאנו, לעומת זאת, הוא כוכב הוליוודי ענק.
ובכל זאת, האיש פשוט לא יודע לשחק. אז נכון שכוכבות ויכולת משחק הם שני דברים שלא תמיד הולכים יחד, אבל יש איזה מינימום ששחקן צריך לעשות כדי לקבל את התואר שחקן, וקיאנו מעולם לא התקרב למינימום הזה. המקום היחיד שבו הוא סימפטי בתור שחקן זה ביל וטד, אבל שם זה בעיקר בגלל הדמות, שהטמטום שלה כ"כ מתאים לטמטום הטבעי שמקרין קיאנו.
בכל שאר הסרטים, קיאנו פשוט לא מצליח להראות אמין ליותר משלוש שניות. כ"כ אין לו את זה, שזה מעבר לפאתטי.
זכור לי במיוחד העימות שלו מול אל פאצ'ינו ב"מלכודת לפרקליט". יכולות המשחק המדהימות של פאצ'ינו, ובעיקר הכריזמה המהממת שלו בתפקיד השטן, מול הנסיון הפאתטי של קיאנו לשחק, בסצנות שהוא מנסה להתרגז, לכעוס, להתרגש או סתם לדבר – זו חוויה שאני לא אשכח לעולם.
באמת ארוע חסר-תקדים בקולנוע.
אז במטריקס הראשון זה איכשהו עבר, בזכות בימוי משובח, טונות של סטייל ובעיקר מיעוט של סצנות משחק (או של דיבורים).
אבל בהמשכונים זה כבר זעק:
האיש לא שחקן!
מלכודת לפרקליט!
וואוו, כנראה שהצלחתי להדחיק אותו כ"כ טוב שכבר שכחתי שהוא קיים… אז ראיתי יותר סרטים של קיאנו ממה שחשבתי.
אני כבר לא זוכרת את המשחק שלו שם, דיי סבלתי בסרט; אני חושבת שהיתה לי בעיה קשה של תיאום ציפיות – הסרט מתחיל רגיל לגמרי, אף אחד לא הכין אותי לזה שהוא משלב אלמנטים פנטסטיים, ואני לא צלחתי את המהפך בהצלחה.
מלכודת לפרקליט!
כן!! מלכודת לפרקליט!! הסרט היחיד שאשכרה גרם לי להזיע בידיים כשראיתי אותו בקולנוע.
זכור לי שרציתי ללכת לראות את טיטניק, אבל נגמרו הכרטיסים, אז ראיתי את מלכודת לפרקליט, והוא הפך בתוך שעתיים לסרט הכי מפחיד שראיתי בחיים, פנטסטי, מרתק, עמוס בסאבטקסט (גם אם קצת נאיבי). מלא בדמיון, משחק מופלא של אל פאצ'ינו, ומעל הכל.. שרליז ת'רון המדהימה בסרט שגילה לי את השאפה הזאת.
קיאנו?
ומה עם "אידהו שלי"? סרט מצוין. קיאנו נהדר, ומה לעשות – זה מבחינתי מספיק להוציא אותו זכאי.
לא ראיתי
אבל אם ניתן להסיק משהו מ"ביל וטד" זה שיש תפקידים שהוא יודע לעשות: כאלה של טמבל מושלם.
לא יודע מה הוא משחק באיידהו, אבל אם זה דומה – זה מסביר.
לא ראיתי אפילו חלקיק שנייה מהסרטים של מלחמת הכוכבים.
אלייז'ה ווד, בניגוד לדעה הרווחת פה, הוא שחקן בסדר גמור. ההבעות והסבל נובעות בעיקר בגלל השפעתה של הטבעת עליו.
המשמו שמשחק את הארי פוטר בסדר. תעזבו אותו.
הצבעתי לריבס, לא בגלל שהוא שחקן גרוע באליל לא יסלח ולא ישכח. פשוט קשה לי לסבול את סדרת הסרטים המעצבת של מטריקס שמזכה את קיאנו ריבס בכבוד המפוקפק.
כל כך קשה!! לא הוגן!!
נקרעתי בין דמעות לצחוק מטורף נוכח סקר זה.
החלטה כה קשה… אך היא היתה חייבת להגזר.
המדד בו הייתי חייבת להשתמש היה איזו דמות עיצבנה אותי עד כדי תחושת גועל בכל רגע בו היא הופיעה על המסך/פצתה את פיה/העיפה מבט במצלמה וכו' וכו'.
קיאנו האמת אפפעם לא עיצבן אותי במיוחד. האמת שאפילו חיבבתי אותו לעיתים ואולי אף הזדהיתי. וכמו שכבר צויין לעיל, אכן נזכר לו חסד נעורים מביל וטד…
דניאל רדקליף.. הוא סתם ילדון. אולי זה לא תירוץ. אבל הוא סתם ילדון.
אלייז'ה ווד – אמנם הבעות הכאב שלו מייסרות את הנפש בצורה שלא משתמעת לשתי פנים, אך היו רגעים שכמעט האמנתי לו שהוא הוביט חמוד ומסכן עם משא כבד עליו – "Gandalf, Mordor is left or right?"…
טאדאדאדאם! והמנצח הוא…. היידן כריסטנטנטנטנטנטסן או איך שלא קוראים לו.
הזוועה הקולנועית הזו בהחלט עומדת בקריטריון הנכבד של "גרימת רצון אז להקיא כל אימת שפרצופו הנאלח מופיע על המסך".
סיימתי את טיעוניי.
שבוע טוב וחג שמח לכל עמישראל.
התלבתות ''ענקית''
קיאנו ריבס לדעתי סתם טמבל גמור ובכלל לא יודע לשחק אבל לא הצבעתי בו כי לדעתי יש מישהו יותר גרוע או יותר נכון יותר מפחיד עליו תגלו בהמשך…
אלייז'ה ווד משר הטבעות אני לא ראיתי את הסרט אז אני לא יכולה להצביע בו…
היידן כריסטנסן לדעתי הוא דיי חמוד אז אניי ממש לא יכולה להצביע על משהו שזה נגדו…
ועכשיו אתם בתך כבר מנחשים במי הצבעתי אז זה… בדניאל רדקליף שאני לא סובלת אותו מוות וכל פעם כשאני רואה אותו על מסך הטלויזיה או בקולנוע יש לי בחילה…
אז לבסוף פוצר קיבל את קולי…
התלבתות ''ענקית''
יששש!! סוף-סוף מישהו מסכים איתי שהיידן כריסטנסן לא אידיוט! לפחות לא לגמרי… כי אם שמו אותו בסקר ויש לו *כמעט* אותו מספר קולות כמו דניאל רדקליף, כנראה שבאמת משהו איתו לא בסדר למרות שעדיין לא הבנתי מה…
התלבתות ''ענקית''
אל תדעגי הכל בסדר איתו פשוט אף אחד לא מבין את זה וממציא עליו דברים…
וחוץ מזה לא כולם הצביעו נגדו אז כנירא שיש עוד אנשים שחושבים כמונו…
התלבתות ''ענקית''
פשוט יש אנשים שחושבים שקיאנו ריבס גרוע יותר ממנו, זה לא אומר שהם חושבים שהיידן הוא כזה מושלם… והוא אולי באמת לא מושלם אבל בטוח לא גרוע יותר מקיאנו ריבס, דניאל רדקליף או אלייז'ה ווד…
ועוד דבר מעניין זה שבחצי מהתגובות כולם רושמים שאלייז'ה ווד הוא הכי נכה ודפוק והוא בינתיים במקום האחרון…
אכן קשה
את המטריקס מאד אהבתי, כולל קיאנו (למרות שזכור לי ששאלתי את חברתי שתחייה כשיצאנו עם לא היה לו הבעה בדיוק כמו בביל וטד)
את הארי פוטר ראיתי רק את רבע השעה הראשונה של הסרט הראשון- זה נראה רע אבל לא ראיתי מספיק בשביל להצביע.
אליג'ה – מאד נהניתי מהשר הטבעות (כולל פרודו) למרות שאחרי שהסבו את תשומת ליבי לעניין אכן המשחק שלו לא משהו
היידן – דווקא שחקן לא רע לטעמי, הסרט פשוט גרוע.
להלן המלצות הוועדה המיעצת:
אף אחד מהם לא שחקן יותר מדי טוב, ובכל זאת אין כאן איזה מישהו שממש ניתן להגיד עליו משהו רע. בינתיים אני לא מצביע, אולי מישהו בהמשך ישכנע אותי
כבר לא קשה
ראיתי אתמול את שר"ה השלישי ואין לי ספקות he stinks חצי מהסרט יש לו הבעה מיוסרת בחצי השני הוא מחייך, ובשניהם זה נראה בדיוק אותו הדבר.
דרך אגב
עלה לי רעיון לסקר: המסיבה הטפשית ביותר. מעניין מי ינצח הרייב של מורפיאוס או מסיבת הפיג'מות של פרודו בגינס.
חשבנו על סקר כזה (אם כי בניסוח "הסצינה המביכה ביותר"), אבל פרט לרייב ולמסיבת הפיג'מות לא מצאנו סצינות נוספות שהן מספיק מביכות.
עדיין לא הבנתי
מה מביך בסצינת הרייב. בעיניי זאת הייתה אחת הסצינות החזקות בסרט, הריקוד הקמאי בתוך המערה, השילוב בין הפרימיטיבי והעתיק לבין הטכני והמכני. והניגוד הקיצוני כל כך בין הזיעה החייתית כל כך לבין הסטריליות של המטריקס. ובמקביל, כמובן, ניאו וטריניטי, עור עירום ושקעי ממשק. המשחק בין אדם-מכונה, חייתיות-טכניות היה מאד חזק בסצינה הזאת.
הסצינה לכשלעצמה הייתה טובה
לדעתי התגובה השלילית אליה באה מהעובדה שהיא עיכבה את הסיפור (כן, אני יודע שלא ממש היה סיפור, אבל ברגע זה בסרט עוד לא ידענו את זה), עיכבה את האקשן, לא אמרה לנו שום דבר חדש והכי גרוע: ראינו כאלה סצינות כבר המון פעמים בשנים האחרונות (מונטאז' המשווה בין סקס לפעילות אחרת) ככה שזה כבר נראה כמו קלישאה.
עדיין לא הבנתי
(אולי
קטן למאטריקס השלישי, למי שתוהה מה יהיה גורלה של ציון ו-באמת- לא יכול לנחש, ובכלל ספוילר למי שלא ראה שום דבר מהמאטריקס)
בזמנו, כשראיתי את הסרט השני, סברתי שסצינת הרייב היא דרכם של האחים לרמוז לנו שציון תמחה בסרט השלישי, ושלא נרחם יותר מדי על בני האדם בה, כי תראו מה הם עושים.
לצערי, התבדיתי, והסצינה איבדה את צידוקה היחיד.
? זה סופו, בכל מקרה)
(זה
כשאתה רואה סצינה בסרט, אתה לרוב שואל את עצמך שתי שאלות: הראשונה "האם אני נהנה?" ובמידה ואתה לא נהנה, "מה מטרת הסצינה?"
אני מניח שההנאה מהסצינה הזו היא עניין סובייקטיבי. לי אישית, לראות חבורה של אנשים לא אסתטיים במיוחד רוקדים בצורה לא אסתטית במיוחד, זה, אה, לא אסתטי במיוחד. ריקודים קמאים לא עושים לי את זה, וה"מוסיקה" (מה זה היה? טראנס?) לא עשתה לי את זה.
אבל עכשיו נשאלת השאלה, מה רוצים לומר לנו בסצינה. אני מניח שהבמאים התכוונו אליה בחיוב, לציין בדיוק את הדברים שאמרת: הניגוד החריף בין האדם למכונה, שמועצם על ידי ההקבלות. הבעייה היא, שלא ברור למה האדם יוצא טוב מהסיפור הזה. בשביל זה יצאנו מהמאטריקס? בשביל להשיל מעצמנו את שרידי הציביליזציה ולבנות את עצמנו כעדר יצרי? אני מתחיל לחשוב שמוטב לנו לחזור לשם. לבי לבי למי שלא אוהב להיות חלק מעדר, לציון אין שום מקום בשבילו.
בנוסף לכל זה, הסצינה ארוכה עד כדי גיחוך, ואם אתה לא נהנה מכל שנייה (וקל מאוד שלא להינות מכל שנייה) אתה מייחל להשמדת המין האנושי לפני סופה. יש גם את התמיהה למה הם רוקדים כשגזר דין מוות מיידי מרחף מעל ראשם, אבל ניחא, מוטיבציה.
ועוד
הסצינה הזאת הסריחה מהתחנפות לקהל. "מה צעירים אוהבים היום? הם אוהבים מסיבות טראנס! בואו נכניס סצינת מסיבת טראנס לסרט, הם בטח יאהבו את זה".
כמו שאפשר להבין מההודעה שלי
אני ראיתי את זה בצורה אחרת לגמרי.
הסצינה נבנתה בצורה חזקה מאד כדי להראות אנשי מערות רוקדים. כלומר, להציג משהו מאד פרימיטיבי, מאד חייתי. מצד שני, מה הם רוקדים? לא מוזיקה שבטית, פרימיטיבית, כי אם טראנס. מוזיקת מכונה. בעיניי, הסצינה הזאת, על כל חלקיה, היא החיבור החזק ביותר של אדם-מכונה שיכלו לעשות, והסצינות המתחלפות של ניאו-טריניטי רק מדגישות את זה.
אפשר, כמובן, להתעלם מזה ולהגיד, "יו, חבורה של מפגרים רוקדים", אבל לטעמי הערבוב כאן חזק מכדי שאפשר יהיה להתעלם ממנו.
ולרד פיש אומר: קשה לי להבין איך אדם שמבין משהו בקולנוע יכול לחשוב שמכניסים סצינה כלשהי לסרט מושקע ברמה כזאת בגלל ש"הנוער אוהב כזאת מוזיקה". הרעיון גובל באבסורד מרוב שהוא לא סביר.
אם ככה נראה החופש
מסיבות טראנס בתוך מערה כשמורפאוס זורק קלישאות זן לאוויר, אני מעדיף להישאר במטריקס
.
לא מסכים בדיוק
ראשית, אני מבין קטן מאוד במוזיקה שמיועדת לריקודים, אבל אני לא מוצא הרבה הבדל בין טראנס למוזיקת מערות. שניהם מתרחקים מאוד ממלודיה לטובת דגש חזק על קצב, רפטטיביות ועוצמה.
שנית, אני לא רואה טראנס בתור "מוזיקת מכונה". אולי זה סתם מוח מעוות של תלמיד מדעי המחשב, אבל הייתי מצפה ממוזיקה של מכונות להיות דבר שונה לגמרי. מדובר לכל היותר במוזיקה שנעשית -בעזרת- מכונה. זה ניגוד שאני מוכן לקבל.
השאלה היא, כאמור, מה ניסו לומר לנו כאן? מה ניסו לגרום לנו לחשוב או להרגיש? הציגו לפנינו את אנשי ציון בתור עדר מתלהב, שמנסה לחזור אל השורשים החייתיים והפרימיטיביים שלו מבלי שיצליח להתנתק לחלוטין מהתלות שלו במכונות. למה? כדי שנשמח אם ישמידו אותם?
אז אם אופציית ה"לחשוב" עפה, נשארת אופציית ה"להרגיש", וכאן אני מסכים עם רד פיש. מאוד לא נדיר לראות במאים שמכניסים סצינות מסוג זה לסרטים, בדיוק בשביל המטרה שהוא ציין. כשהסצינה התחילה בפעם הראשונה (והיחידה) שראיתי אותה, זה בדיוק מה שחשבתי: "מה אני, באיזה סרט נעורים מפגר?"
אפשר היה אולי לתת לאחים קצת יותר קרדיט ולחשוב שיש להם כוונה נסתרת, אבל שאר הסרט לא העיד על כוונות נסתרות, ואז בא רבולושנס והראה שהאחים הם, כנראה, ממש לא מה שחשבנו שהם.
אז אני מבין את הטכניקה שהאחים (במאים סבירים בכל זאת) השתמשו בה, ואת הניגוד שעליו את מדברת, אבל בשביל מה? ולמה, תסבירי לי, הפכו את הסצינה הזו לעינוי מתמשך? לא הייתה מספיקה חצי דקה?
משום מה היה זכור לי
שרד פיש מקפיד להצהיר שהוא לא מבין בקולנוע.
עדיין לא הבנתי
אולי זה הקטע? (מדברת על הרצון להשמדת האנושות)
אולי הסצנה הזאת באמת מראה למה איג'נט סמית' התכון בסרט הראשון (ספוילרון) כשאמר שהאנושות היא הסרטן של העולם הזה.
עדיין לא הבנתי
זו אחת הסצינות הגרועות שנראו על מסכינו. מצד שני, כמעט כל הסרט השני הוא גרוע, אז אולי על רקע הרמה הכללית היא לא כ"כ איומה. מצד שלישי, אם בפטמות קופצות חשקינן, הייתי בוחרת ב"ישבנים לוהטים 4" או "החולבות השובבות 9".
לא יכולתי שלא להתרשם
מהנימוקים המפורטים שהעלית. איזו צחות ביטוי! איזו יכולת אנליטית מרשימה!
(במילים אחרות: אחרי "זו אחת הסצינות הגרועות וגו"', מומלץ להוסיף "כי" ועוד כמה מילים רלוונטיות אחריו, אם מתחשק לך שיקחו אותך ברצינות.)
כי
ארון, שעון, חתול, עט. (רלוונטי מספיק?).
וברצינות, זו סצינה נוראית, לא רק בגלל כל הסיבות שהזכירו (סצינה ארוכה ללא סיבה באמצע סרט ללא סיבה), אלא בעיקר מבחינתי, כי היא רידדה את ציון לחלוטין, כאשר סצינת הרייב היא זאת שבה הבנתי שללא ספק המטריקס (העולם שבו אנו חיים, לא מדהים, אבל גם לא כזה רע). עדיף מאשר עולם של עדר אימבצילים.
וגם כי
בזמן הנאום (המביך כשלעצמו) של מורפיוס, המחשבה שהתרוצצה לי בראש היתה "אלוהים, מה הם עשו ממורפיאוס? כל מה שחסר זה שהוא יסיים ב
"Let's Party!", ואז, כשזה קרה, פשוט לא ידעתי אם לצחוק או לבכות.
הנה כמה הצעות:
1. סלין ומייקל (מייקל, נכון?) בסצינות אהבה ("מלחמת האופל")
2. פיטר פארקר ומרי ג'יין בסצנות אהבה ("ספיידרמן")
3. אנאקין ופאדמה בסצנות אהבה ("מתקפת המשובטים")
איי קראמבה איזה קל!
האחד! (
? או שמא הוא השישי?!.סוף 
?)!
בחרתי בניאו מכמה סיבות:
1. את מלחמת הכוכבים לא ראיתי כך שהיידן לא ממש מדבר אליי.
2.אלייז'ינקה- אני פשוט אוהבת אותו! המשחק שלו לא כזה הפריע לי.
3. דניאל (סליחה על השטחיות) פשוט יפה מידי, והוא בגיל שלי , זה גם נתן לו כמה נקודות…
4. קיאנו פשוט לא יודע לשחק! גם אם תציבו רובוט שיקריא את המילים הוא יעשה את זה יותר טוב ממנו.
הבחור אולי מבורך בשיער יפה – אבל שם זה נגמר.למסכן אין רבע כשרון משחק..וחבל. אם הוא היה יודע לשחק (או רעיון יותר טוב- היו לוקחים שחקן אחר לתפקיד) הסצינות עם סמית'י היו הרבה יותר מאגנובות.
קיאנו לא שחקן כזה גרוע!
השחקן האוויל מהארי פוטר הרס, פשוט הרס את החוויה, הוא שחקן כל כך גרוע שבא לי להקיא ממנו.
למזלו של היקום ולמזלה הגדול של האנושות, בסרט הרביעי יוחלפו השחקנים.
(אז כנראה יש שם מישהו עם שכל בהפקה)
מי אמר שהם יוחלפו?
כריס קולומבוס (הבמאי של שני הראשונים) אמר שהוא חושב שצריך להחליף אותם אחרי שלושה סרטים. אבל מעבר לזה לא זכור לי שהיו איזשהן ידיעות רשמיות בנושא.
למה? הנה, כבר החליפו את דמבלדור
(זה היה רגע של
שחורה במיוחד).
ונעבור לרגע של אטימולוגיה
Main Entry: cyn·i·cal
Main Entry: 1stu·pid
לדעתי השני (במיוחד חלק ב' שלו) יותר מתאים למה שאמרת. לא?
מי אמר שהם יוחלפו?
מותר לי לפתח ציפיות, נכון?
תמיד אפשר לקוות
שדניאל רדקליף ישתפר בסרט השלישי (שיעורי משחק אינטנסיביים?), אבל אני אישית גם מקווה שהוא יוחלף. אין לי בעיה עם רוב השחקנים האחרים, אם כי התאכזבתי שדמבלדור החדש אינו איאן מק'קלן.
הצבעתי לדניאל רדקליף בלי שום היסוס, כי לדעתי הוא מבייש את תפקיד הארי ביכולות הצנועות מאוד שלו, ואני חוששת שהוא נבחר בעיקר כי הוא דומה לו.
לא מצאתי בסקר מתחרים שאפילו מתקרבים לדניאל האומלל.
צר לי לאכזב
אבל רדקליף ושאר חבורת חסמבה הבריטית חתמו כולם
לא השחקן הרס את החוויה.
הבמאי הרס אותה. דניאל תרם,בלי ספק, אבל הוא לא הדפקט היחיד והכי בולט בסרט.
שני הסרטים היו כ"כ גרועים שחוסר כשרון המשחק שלו היו אחד הדברים היחידים שלא הפריעו.
דניאל גרוע!
אני לא יודע בדיוק מה הרס לי את הארי פוטר, רדקליף, כל שאר השחקנים, ההפקה, ההתעלמות מהפרטים הקטנים והגדולים כאחד, הדיאלוגים המאולצים, או המבטא הבריטי(שאין בספר, כי ספרים לא מדברים) אבל הסרט נדפק בצורה פטתית חסרת עתיד,ורדקליף הוביל את תהלוכת הטפשות הזאת, בגלל שהוא גרוע! בחרו אותו רק בגלל שהוא דומה להארי פוטר! אני בהחלט הצבעתי נגדו. (אל תבינו אותי לא נכון, אני חולה על הספר, וקראתי כל אחד מהם ביומיים מינוס, אבל זה פשוט מפחיד שמישהו יכול לעשות עבודה כל כך גרועה!) תודה שהקשבתם לי.
כמו שמישהו פעם אמר
וזה עוד היה בביקורת על "ספיד", לקיאנו ריבס יש פרצוף של 18 שקל לשעה (למשל כמו שליח פיצה) ולא יותר מזה. אמנם פרצוף יפה מאוד, אבל בכל זאת.
לאחר התלבטות מרה
הלכתי על ווד. למה? כי רדקליף אמנם מעצבן להפליא ובעל יכולת משחק מזעזעת ("הו, הקול שלי מתחלף. כמה מוזר. אני חושב שזה הזמן לפרצוף נחוש"), אבל לא כמו ווד. האמת? גם בגלל התסריט שלו. "אני לא זוכר מהו טעמו של אוכל"?! נו באמת. מות, בובת שעווה טרחנית, מות.
ואגב, גם אני חשבתי על הארי בתור נערה מתבגרת מעצבנת. אולי כי אף פעם לא הייתי נער מתבגר, אז אני לא יודעת איך הם מתנהגים. מצד שני, גם רולינג לא. אולי בגלל זה היא שמה לו משפטים דוגמת "אל תתחילי לבכות לי שוב".
דניאל רדקליף!
נגד קיאנו ריבס אין לי שומתלונות. דווקא אהבתי את משחקו במטריקס, ובעוד סרטים שראיתי שבהם הוא שיחק. השאר- אין לי שומדבר נגדיהם. לעומת זאת, כבר אי אפשר לסבול את אותו הארי פוטר, שכפי שנאמר קודם לכן, שמעלה תהיות ואת ההסתכלות עליו כעל ילדה בכיינית שדורשת כאפה על כל לחי.
אין, אי אפשר על החציל
אף אחד לא לוקח על היידן. מבחינת איכות המשחק, הוא אוכל את קיאנו, ווד ורדקליף יחד בלי מלח ופלפל.
הבנאדם הגדיר מחדש את המושג משחק גרוע. יש לו מה ללמד אפילו את מלך התחום: וויליאם שאטנר בכבודו ובעצמו.
אני רוצה להודות להורי שהביאוני עד הלום ודאגו שראיתי את כל הסדרות האלה מתחילתן ועד סופן (מה שיצא במקרה של סטאר וורס). אני שמחה להודיע שבניגוד לרוח המשוטטת פה בעין הדג לי אין בעיה עם המשחק האדיש של קיאנו ריבס
ולכן באופן חד פעמי התשובה שלי לסקר עלתה מיד:דניאל רדקליך רצחת את הארי!
וואו, צמוד!
מי ייקח? האביר, האחד, או הארי?
קשה לדעת
אבל בזכותי הפרציפלוח המתקרא רדקליף עלה כרגע למקום השני !
קשה לדעת
תמצא כמה חברים ותביא אותו למקום הראשון
מעניין
מהו הסקר השיוויוני בתוצאותיו שהיה באתר? כלומר – לא רק הצמוד ביותר בין מקום ראשון לשני, אלא בין כל המועמדים.
הממם. נראה לי שזה -
http://www.fisheye.co.il/static/dan/poll.htm
המנצח לא הצליח לפתוח פער משמעותי מעבר למתמודדים האחרים.
חח … היידן כריסטינסאן שיחק מעולה! קיאנו ריבס באמת שיחק גרוע עם ההבעת פנים היחידה שיש לו ואת הארי פוטר ושר הטבעות לא ראיתי אז..
גיליתי את הסקר באיחור רב
אבל אני מאוד מאוכזבת מכך שכריסטנסן לא לקח את הגביע.
מובן מאליו שהוא הגרוע שבחבורה.
תמות היידן תמות!
בהחלט יש פה אופתיות חזקות, אבל לא מצאתי בעיה גדולה מידי. על שרה אני שרוף אז אני לא יכול ללכלך, אל אף שאני מסכים כי המשחק של אלייז'ה לא הכי משובח, אבל לא נורא בכלל- עובדה שזו יצירת אומנות. את מטריקס אהבתי מאוד (רק כמון את הראשון), ועל אף המבט חסר ההבעה והמשחק הפחות מרשים, הוא מוסיף בצורה המיוחדת שלו. דניאל לא שחקן טוב במיוחד, אבל הוא בכל זאת ילד, אז לא יפה ללכלך יותר מידי. השחקן שבולט בגדול אצלי הוא היידן! מה הוא עשה שם?? איך אפשר ללהק שחקן כזה? אם נראה לו בכלל שחקן.. בכל מקרה, הוא העלה לי כמה פיוזים, ומלוא הנקודות שלי הולכות אליו.
הממממ....
1. אם שואלים אותי, אלייז'ה ווד הוא שחקן לא רע בכלל. אמנם הוא לא הכי טוב בעולם, אבל אני דווקא די אהבתי אותו בשר הטבעות (חוץ מהקטעים שהוא מקבל חרב בבטן בסרט הראשון, פויה).
2. מטריקס… אח, איזה זבל. אני לא מאשימה בזה את השחקן…
3. אני מנסה בכל לבי להימנע מלראות את שאר סרטי מלחמת הכוכבים כי זה ממש לא מעניין אותי…
4. דניאל רדקליף אמנם ילד (בן 15) אבל אני לא חושבת שזה פותר אותו מלשחק ברמה מסוימת. הוא פשוט בול עץ חסר רגשות.
הממממ....
האם עיני מטעות אותי או שטענת ש"מטריקס" זה זבל???
אני לא אתחיל להתווכח איתך על זה (על טעם ועל ריח), אבל אני רק מקווה שאת מודעת לתוצאות ישכולים להביא להם הדברים שאת אומרת (קטילה והשמדה המונית)… ועוד באתר של חובבי קולנוע!
הממממ....
משום מה לא נראה לי שכולם פה יסכימו איתך.. ממה שראיתי עד כה, מטריקס סבל מהלומות קשות. אישית, לא טרחתי לראות את השלישי אחרי שסבלתי כל כך בשני.
הממממ....
לא, שלא תביני אותי לא נכון. גם לי "מטריקס רילוודד" כמעט גרם להתכחשות לסרט הראשון ולאחים וואשווסקי בכלל. הסרט השני היה זוועתי ובגללו גם החלטתי להתעלם מקיומו של השלישי (לא ראיתי אותו). במקום – אני בוחרת להתייחס לראשון בפני עצמו, ולהמשיך להתכחש לאחיו הקטנים.
מטריקס הראשון המקורי היה מעולה. באמת לא הצלחתי למצוא הרבה אנשים שממש לא אהבו אותו, שלא נדבר על לקרוא לו "זבל".
יש שחקנים הרבה יותר גרועים ממה שמוצג כאן
אלייז'ה ווד הוא אחד השחקנים הטובים שיצא לי לראות, זה עניין של טעם כמובן אבל מי שטרח לראותו גם בסרטים בהם שיחק כילד יכול לראות שכישרון לא חסר לו.
קיאנו ריבס גם הוא אינו שחקן כל כך גרוע, ומהסרטים שראיתי בהם שיחק לא בלט לי העניין שהוא לא יודע לשחק.
באשר לדניאל רדקליף, ובכן פה זה דווקא עניין קל מאד, הבנאדם לא יודע לשחק בגרוש לדעתי, והסצינות שלו בסרטי הארי פוטר היו מעוררות גיחוך לחלוטין…..
זו דעתי בכל מקרה…
דניאל רדקליף נבחר בגלל המראה שלו
ומסתבר שבמאי טוב אפילו יכול להוציא ממנו משחק ברמה מתקבלת על הדעת (אפילו אם עדיין לא ברמה סבירה) – ע"ע האסיר מאזקבן.
הוא ממש משחק שם. טוב, אפשר כמובן לשחק הרבה יותר טוב, אבל באסיר מאזקבן הוא שיחק איכשהו בציון "מספיק".
היידן כריסטיאנסן הוא האימה האמיתית… קרש שלא מהעולם הזה.
אין ספק שהוא השתפר
עדיין, לאחר צפייה באסיר מאזקבאן, התגלה מכנה משותף בין רדקליף לווד: שניהם משחקים הרבה יותר טוב כשהם בלתי נראים.
למשל, בהארי פוטר, הצלחתי לחוש אמפתיה כלפי הסלע המתייפח. היא התפוגגה במהירות כשהגלימה הוסרה.
לול!
כן. הקטע הדרמטי שהוא ניסה להעביר היה בהחלט סוג של עלבון לאינטיליגנציה.
מי שלא רצה אותו בפרקים 1-3,
יקבל אותו בשובו של הג'דיי.
http://www.nrg.co.il/online/5/ART/780/157.html
טוב, נו, אני כבר ציינתי שאת ה-DVD הזה אני *לא* קונה
מעשים מגונים בסרטים לא ימצאו על המדף שלי.
פתאום לומדים להעריך את קלטות הוידאו.
קנו לי את הטריולוגיה בוידאו לפני שנים, הגירסה הישנה, בלי שיפוצים ותוספות. מי היה מאמין שהוידאו יהיה פתאום כל כך אטרקטיבי.
יש לי את זה מוקלט מהטלויזיה
אבל הבעיה היא שההקלטה באיכות די ירודה, ומטבען של קלטות שהן נשחקות…
בטלויזיה זה גם פול-סקרין (טפו!)
מקלטות וידאו אפשר, בימינו, להעביר לדיסק DVD
(אצל אנשים שיש ברשותם את הציוד הביתי המתאים, כמובן).
מקלטות וידאו אפשר, בימינו, להעביר לדיסק DVD
או בכל חנות צילום, כמעט.
רדקךיף
5 הדקות הראשונות שהסתכלתי על המשחק שלו הספיקו לי.בהמשך הסרט כיסיתי את העיניים שלי והאוזניים שלי בכל פעם שהוא הופיע.