הטרנד שצריך לקטוע בעודו באיבו:
67  |
מחזות זמר |
| 94 |
עיבודים לסדרות טלויזיה נוסטלגיות |
| 16 |
עיבודים לספרי פנטזיה לנוער |
167  |
X נגד Y |
| 37 |
איבוד זיכרון |
| 37 |
רימייקים אמריקאיים לסרטי אימה יפניים |
| 65 |
המשכונים מאוחרים לסרטים ישנים |
| 15 |
פארודיות על סופר-גיבורים |
| 74 |
מייקל מור |
מספר מצביעים: 572
פעם ראשונה שאני מצביע ראשון
(אז תנו לי להתלהב קצת..)
אני בחרתי (="המנצח") במחזות זמר. מחזות זמר צריכים להישאר בתאטרון, אני פשוט לא אוהב אותם (מצאתי את שיקגו די מציק). וכל השאר אופציות לא רעות, אז..
אמנם לא חסרים מחזות זמר נוראיים
אבל למרבית המזל יש די דוגמאות לעיבודים מוצלחים של מחזות זמר. למשל, "שיער", "חנות קטנה ומטריפה" או "מופע הקולנוע של רוקי".
וכמובן, יש גם את המיוזיקלים הקלאסיים.
סדרות ישנות
בשביל סדרות ישנות יש את הטלויזיה, לא אהבתי את המלאכיות של צ'רלי, צחקתי ונהנתי מסטרסקי והאץ אבל זה לא סרט רציני, יש דברים שצריך להשאיר לטלויזיה.
מחזות זמר זה נהדר ונחמד0שיקאגו ומולאן) העיבודים האחרונים היו טובים מאד, אבל עדיין עדיף בתאטרון, ומייקל מור עצמו, אולי כדאי שירגע, אבל בלעדיו ז'אנר הדוקומנטרי לא היה עולה לגדולתו, שבה הוא נמצא בשנים האחרונות.
אני הצבעתי לתוכניות טלויזיה
ועוד סקר בו אני מצביע על דרך השלילה
מחזות זמר – לא ממש מעניינים אותי, ומאידך, לא ממש מציקים לי.
עיבודים ספרי פנטסיה לנוער – נכון, סרטי "הארי פוטר" הם די נאחס, אבל זה לא אומר שצריך לשפוך את המים עם התינוק. נחכה עד שיגיע "נארניה" ואז נשפוט.
איבוד זכרון – את הטרנד הזה, צר לי לבשר, כבר מאוחר מדי לקטוע בעודו באיבו. חוץ מזה, יצאו ממנו כמה סרטים לא רעים בכלל.
רימייקים אמריקאיים לסרטי אימה יפאניים – "הצלצול" דווקא היה די מוצלח. יותר מהמקור, למעשה. נחכה ונראה איך יתפתח הטרנד.
המשכונים מאוחרים לסרטים ישנים – השאלה היא מה זה "סרטים ישנים". אם מדובר ב-"ריקוד מושחת 2" אז אני מודה שפשוט אין לי מספיק סנטימנטים למקור בשביל להצביע לאופציה הזו. אם מדובר ב-"הציפורים 2" – נו, זה סרט כל-כך זניח, שבאמת אין טעם להצביע לאופציה הזו.
פארודיות על סופר-גיבורים – ראיתי רק אחת ("אנשי המיסתורין") והיה דלוח ולא-מצחיק בעליל. מצד שני, עוד מעט יגיע "המופלאים" שיראה בדיוק איך עושים פארודיה כזו. בקיצור, נפסל.
מייקל מור – השתגעתם לגמרי? אתם רוצים שיפסיקו פה הדיונים הפוליטיים ב-"עין הדג"?
אז מה נשאר?
עיבודים לסדרות טלוויזיה נוסטלגיות וסרטי X נגד Y. האמת היא שלא ראיתי אף נציג מאף אחד מהז'אנרים – להוציא את "הבלתי משוחדים" של דה-פלמה (במאי איום ונורא שאני לא סובל בימים כתיקונם) – והוא, הפלא ופלא, היה דווקא חביב. אז נשארנו עם סרטי X נגד Y – ז'אנר שאין לי שום כוונה להיחשף לאף אחד מנציגיו, ואני גאה בזה, והוא מקבל את קולי בסקר.
בהמשכונים מאוחרים
אפשר להכניס גם את 'שליחות קטלנית 3', 'מגרש השדים: ההתחלה', ויהיו מי שיחשיבו גם את 'סופרמן' החדש ו'באטמן: Year One'.
ותהיה
האם גם פריקוולים נספרים? כי פרק 1 (ושתיים, ובקרוב שלוש) הם שנתנו את קולי לסעיף הזה בדיוק. לא מספיק שעושים סרטים גרועים, צריך גם להעכיר את זכרם של דברים טובים?
ואני לא יכולה שלא להיזכר
ב"ליל המסכות: כעבור עשרים שנה" או איך שלא קראו לו.
כמעט מש''א
לא רוצה לקטוע בכלל:
פנטסיה לנוער – מהארי פוטר ראיתי רק את הראשון והוא לא נראה לי לפה או לפה, אבל כלפי הספר הרגשתי דברים דומים עוד הרבה קודם. ובכלל, אני בעד סרטי פנטסיה לכל גיל, אם משקיעים בהם מספיק זמן, כסף, דמיון וכשרון (לאו דווקא בסדר זה).
איבוד זיכרון, רימייקים לסרטי אימה יפניים – "העתק הדבק" מהתגובה של רז.
פארודיות על סופר גיבורים – כי תמיד יש מצב כפית ותמיד צריכים סרטים טפשיים בשבילו. ומי יודע, אולי עוד יהיו סרטים לא רעים ב"ז'אנר".
לא אכפת לי:
מחזות זמר- פשוט לא אכפת לי. בכלל לא. שיבואו ויעסיקו אנשים אחרים כדי שאיתי יהיה פחות קהל בסרטים שאלך אליהם.
המשכונים לסרטים ישנים – אני לא יכולה לחשוב על יותר מידי סרטים ישנים שאכפת לי מהם ו"שליחות קטלנית 3" היה המשך איום לסדרה שלו, אבל גם די מצחיק ומבדר.
כמעט אבל לא:
מייקל מור – אני לא חובבת דיונים פוליטיים, אבל עוד אין לי צורך בוער לקטוע את האיש.
בגמר:
סרטי "נגד" Vs. טלויזיה נוסטלגית:
והזוכה – סרטים על פי סדרות טלויזיה נוסטלגיות:
1. כבר אז הן לא היו משהו.
2. כבר אז הן לא כ"כ עניינו אותי.
3. לא צריך להזכיר לי את 1 ו-2. אני רוצה לשקוע בנוסטלגיה בשקט.
עצרו את הז'אנר המקולל כל עוד אין לנו "מקגיוור – הסרט"!
אי פעם בסוף שנות השמונים, בסלון של דירה צנועה בדרום תל אביב, אני ואחותי הגדולה רואים "מקגיוור".
מקגיוור נמלט ממישהו בנסיעה ברכב ישן במדבר צחיח.
למקגיוור נגמר החשמל במצבר.
מקגיוור נתקע.
אחותי: "נו, מה הוא יעשה עכשיו, יוציא חשמל מקקטוס?"
קולו של מקגיוור החושב: "אנשים מעטים יודעים זאת, אבל ניתן לחתוך קקטוס ולהפיק ממנו חומרים כימיים, שיכולים ליצור זרם חשמלי".
מקגיוור ניגש מייד לקקטוס ומתחיל לחתוך אותו.
אחותי ואני: מסתכלים זה על זו ופורצים בצחוק היסטרי.
הו, הנוסטלגיה.
אני ידעתי את זה.
אלוהים...
אין לי כבר תהום לציין בעזרתה כמה רחוק ירדנו…
ובלי קשר – הועלו בתגובות כמה מחזות זמר שאהבתי, אבל אלו סרטים ישנים ולא טרנד חדש.
מחזות זמר
א נ י ל א ס ו ב ל מ ח ז ו ת ז מ ר !!1
מחזות זמר
כי שיר הוא *לא* דרך לקידום העלילה. וכי במקרים בהם השיר אינו מקדם את העלילה, הוא בד"כ נועד לשעמם את הצופים עד שהעלילה תשוב מהפסקת הקפה.
מצד שני, גם פה יש יוצאים מהכלל, את מולאן רוז' דווקא אהבתי.
וגם את פרק המחזמר מהסדרה ההיא.
אבל פרק המחזמר לא מציית לכללים שלך
שם השירים לא רק מקדמים את העלילה (כולם), הם גם מעוגנים במציאות של הפרק.
בדרך כלל במחזות זמר, יש קו עלילה ולפתע בלי שום סיבה הגיונית כל הדמויות נעצרות ומתחילות לשיר ולרקוד. כשמסתיים השיר, הן ממשיכות במה שעשו קודם כאילו זה נורמלי לחלוטין.
בפרק ההוא של באפי, לעובדה שאנשים מתחילים לשיר ולרקוד יש סיבה עלילתית, ועובדה שהאנשים שם גם מופתעים מכך שהם פוצחים בשיר. (זה לא ספוילר, אל דאגה).
אבל השירים במחזמר לא אמורים לקדם את העלילה
הם אמורים לשקף מצב ואווירה על ידי המחשה מוזיקלית. ורובם גם עושים את זה כמו שצריך.
'חנות קטנה ומטריפה' הוא המחזמר הכי טוב – כי הוא מחזמר שהוא פארודיה על מחזות זמר. וגם שם המוזיקה משקפת אווירה. אווירה מגוכחת.
גם בחנות קטנה ומטריפה השירים מקדמים את העלילה
אם תשימי לב – יש שיר שמסביר איך התגלה הצמח, יש את שיר רופא השיניים, יש את feed me – הם כולם שירים שמכילים פיסות מידע חשובות. בגלל זה הם גם כל כך מעניינים (חוץ מהעובדה שיש להם מוסיקה נפלאה, והם מבוצעים נהדר).
אם ניקח איזה מחזמר קלאסי לדוגמה – אוקלהומה. שם השירים מהווים ממש פסק זמן מוסיקלי מהעלילה. אותי באופן אישי הם מתחילים לעצבן בשלב מסוים.
גם בחנות קטנה ומטריפה השירים מקדמים את העלילה
גם ב"מופע הקולנוע של רוקי". וגם ב"החיים הם שיר" (סרט צרפתי חביב מלא מזמן)
את ''החיים הם שיר'' לא ראיתי
וזאת למרות המלצות חמות, פשוט לא יצא, אבל הזכרת לי את "8 נשים" שאהבתי והוא עוד סיבה לא להצביע למחזות זמר. (בעצם אהבתי גם את "חנות קטנה ומטריפה" – אבל הוא באמת עתיק).
כמו שאמרתי, מדובר ביוצאי דופן
ככלל, אני לא חושבת שהדרך הטובה לבשר לקהל שאחד מהמשתתפים גוסס ממחלה קשה, למשל, היא לשיר את זה.
יש מקרים חריגים שבהם זה עובד עלי, בד"כ זה לא.
בקשר לסרטי פנטזיה
אני דווקא לגמרי בעד פיתוח הז'אנר (לא "פנטזיה לנוער" אלא פנטזיה בכלל). זה יכול לצאת בכלל לא רע אם מישהו שיודע מה לעשות עם הפרויקט לוקח אותו (עיין ערך שרה)
איבוד זיכרון.
אבל שכחתי למה.
משעשע
אני נתתי את קולי לעיבודים אמריקאים לסרטי אימה יפניים. זה פשוט הדבר הכי קרוב ל"סרטי זוועה גורטסקים מרוב כמויות הדם שנשפכות מהם" בסגנון קיל ביל. אני פשוט לא מסוגלת לצפות בהם. (מקיל ביל יצאתי אחרי 10 דקות אחרי שהתערבתי עם חברה שלי מי תשרוד יותר זמן בסרט הזה. היא ראתה את כולו וגם את קיל ביל 2!)
אבל אני גם לא משהו אוהבת סרטי אימה, אז זה בסדר.
לא ממש...
קיל ביל הוא לא ריימיק לסרט יפני אלא הומאז' משעשע. הכוונה של העורכים היתה לסרטים בסגנון הצלצול והסרט החדש של באפי. כאלה מין.
אגב, הגרוטסקיות שלהם לא נובעת *מרוב כמיות הדם* אלא *בגלל כמויות הדם* ומכאן חיינם.
לא אמרתי את זה!
לא אמרתי שקיל ביל זה רימייק!
אמרתי שזה "הדבר הכי קרוב" למה שכן הצבעתי לו.
ובאותה מידה יכלת להצביע
ל X נגד Y בגלל שבמלאכיות של צ'ארלי לוסי לו משחקת והיא נראת יפנית….
פשוט אין קשר
אני לא מבינה למה אני צריכה להתגונן
ההודעה הראשונה שכתבתי נראת לי ברורה מספיק. אין קשר בין ההערה שלך לבין מה שכתבתי בהתחלה. ההערה שלך גורמת לי להרגיש מטומטמת, ואני לא.
אני לא מבינה למה אני צריכה להתגונן
אין צורך להתגונן, אבל באמת שאין קשר בין הדיעה שלך על סרטים נוטפי דם, כמו Kill Bill לסרטי אימה יפניים, לפחות אלה שנעשה להם רימייק אמריקאי. דווקא סרטי האימה האמריקאים ידועים בהיותם נוטפי דם ואברים פנימיים, בעוד שהיפניים (אלה שנעשה להם רימייק ועוד כמה שיצא לי לראות) הולכים יותר לכוון ההפחדה, מאשר לכיוון הגועל.
בדיוק
ואם את עדיין לא מבינה אני לא חושב שיש טעם להמשיך את השרשור…
מייקל מור
אלא מה?
סקר בעייתי משהו
לכל אחד מהטרנדים אפשר למצוא דוגמאות לסרטים מוצלחים.
סקר בעייתי משהו
גם ב x נגד y??
גם ל X נגד Y
למיטב זכרוני די נהנתי מפרדי נגד ג'ייסון . אולי לעובדה שראיתי אותו שתוי יש יד בדבר .
ייגמזו כולם לאלתר
פעם ראשונה שאני לא מוצא אפילו צדיק אחד בסדום. כל ז'אנר וז'אנר מבין המתחרים זועק בקול גדול: "חסלוני". (בעצם, כולם נתפסים אצלי כחזרה על אותו ז'אנר, פעם עם מוסיקה ופעם עם איזה גימיק מיותר מסוג אחר).
ג.
ייגמזו כולם לאלתר
בדיוק. היתה התלבטות ממש קשה. איך אפשר להעדיף אותם אחד על השני? זה כמו להחליט את מי אתה אוהב יותר, אמא או אבא! (רק בקטע של שנאה).
את כולם אפשר לעשות יותר טוב במקום אחר, או שנעשה כבר יותר טוב עשרות פעמים.
הצבעתי להמשכונים לסרטים ישנים, כי זה הדבר היחיד שפוגע ביצירה קולנועית ואף פעם לא יוצא טוב.
אפשר X vs Y עוד אפשר לסבול, ורק צריך לדעת לעשות אותם, והם יכולים להיות אפילו מעניינים.
אבל המשכוני "אנחנו צריכים כסף" לקלאסיקות? במה חטאנו?
מחזות זמר.
כאילו דרה לה לה לה דהההה.
x נגד y
סתם עוד תירוץ להפיק סרט.
עיבודים לסדרות ישנות
כי או שזה גורם לי להרגיש זקנה (אני עוד זוכרת את השחקנים המקוריים והעלילות המקוריות) או שזה גורם לי להרגיש שכבר בגיל 5 הייתי לא מעודכנת (כן, למרות שחייתי אז, מעולם לא ראיתי פרק של "סטרסקי והאץ"' או של "המלאכים של צ'רלי").
X נגד Y
ראיתי אתמול את "הנוסע השמיני נגד הטורף". הוא גרוע עד כדי כך שהוא מספיק, בפני עצמו, בתור נימוק לא לעשות יותר לעולם אף סרט X נגד Y.
אז אולי
с נגד w?
זה יכול לצאת אחלה סרט...
אני ממש ממש מסכים!
וואי איך צחקתי! דיי קורע…
(שוב)
נ.ב.- women ולא weman
אולי זה כמו he-man
רק עם "ווי"?
דיסלקט גאה!
אוי, סקר קשה.
יש כל-כך הרבה מתחרים ראויים, ו-X נגד Y זוכה בנקודות (לפני המשכונים מאוחרים, שמקומו בדירוג קופץ בגלל השמועה הזוועתית על 'גבעת חלפון 2').
שאלה.
האם "קרמר נגד קרמר" היה ה-X נגד Y הראשון?
ממש לא:
ימי הז'אנר כימי הקולנוע.
ראה למשל זה, מ-1915:
http://www.imdb.com/title/tt0228815/
זה, מ-1910:
http://www.imdb.com/title/tt0221051/
וזה, מ-1912
http://www.imdb.com/title/tt0359421/
רק שבתקופות ההן הם היו קצרים...
חסרה אופציה
סרטים שלוקחים סיפורי מיתולוגיה ידועים ומנסים ותופרים להם סיפור "מציאותי".
כלומר סרטים כמו טרויה או המלך ארתור.
זה שניים.
איזה עוד סרטים בהתהוות מתיימרים לספר את הסיפור האמיתי/מציאותי מאחורי המיתוס?
זה שניים.
אלכסנדר נחשב? ורובין הוד?
שייקספיר מאוהב בטח שכן, ולמעשה כל דרמה הסטורית (אלאמו, פרל הארבור, טוראי ראיין ואפילו טיטאניק) מנסה להראות את "הסיפור האמיתי" (והמרגש) שמאחורי הארוע ההסטורי.
זה לא אותו דבר
טיטאניק, פרל הרבור ושייקספיר מאוהב מבוססים על אירועים אמיתיים. הסיפורים הושתלו לתוך האירוע ומשתמשים בו כרקע, אבל הם לא מנסים לספק לו הסבר יותר מציאותי. המלך ארתור וטרויה מבוססים על סיפורים בעלי אופי מיסטי ומנסים להחליף את העל טבעי בהסברים היסטוריים שיתאימו לאירועים שהתרחשו באמת באותה תקופה.
רובין הוד הוא לא אגדה, אבל הוא גם לא מבוסס על שום סיפור שידוע לנו בודאות כאמיתי. כל עיבוד שמוסיף או משנה פרטים מהעלילה, לא עושה אותו יותר מציאותי.
זה לא אותו דבר
לא הבנתי למה רובין הוד שונה. לגבי השאר בסדר, אני מקבל את השוני.
נראה לי אם כך, שאבי הז'אנר הוא Life of Brian.
רובין שונה כי אין לו מאפיינים על טבעיים
לפי הסיפורים המקוריים, בטרויה יש אלים ואכילס חסין מפגיעה (מלבד העקב). בכל גרסה לסיפורי המלך ארתור מופיעים מכשפים ויצורים קסומים נוספים, בנוסף למוטיב הגורל הקבוע מראש. רובין הוד בסה"כ מפלח איזה חץ, אני מניח שיש אנשים שיכולים לעשות את זה במציאות. אם זכרוני אינו מטעה, לא קיים ברובין הוד שום גורם על טבעי, כך שלא ניתן להפוך אותו ליותר מציאותי ממה שהוא.
של דרו בארימור שמציג את האמת מאחורי סיפור סינדרלה, ומקשר אותה ללאונרדו דה וינצ'י.
אאל''ט,
הסרט לא התיימר להציג את "האמת" מאחורי הסיפור אלא סתם היה גירסה (נחמדה מאוד) שלו.
הסרט (שאכן היה חמוד מאוד)
הציג את סיפור סינדרלה, אבל התעקש להצמיד תאריכים, מדינות ספציפיות ואף הוסיף את ליאונדרו דה וינצ'י לקלחת, מה שניסה לתת לכל נופך אמיתי, של סיפור שבאמת התרחש.
הסקר הזה לא מוצא חן בעיני....
אני בחרתי בעיבוד לספרי פנטזיה
איך אף אחד לא הזכיר כאן את "שר הטבעות"?
אופס
התכוונתי שבטח לא בחרתי
בחרתי בx נגד y
''שר הטבעות'' הוא ''פנטסיה לנוער''?
''שר הטבעות'' הוא ''פנטסיה לנוער''?
אני לא ממש בטוחה, הספר גם אם נכתב לנוער (מה שלא כל כך נראה לי, הוא ממש מתאים, וסופר בהתחלה לילדים, אבל הוא לא כתוב בצורה של סיפרי נוער)
בכל מקרה הסרט עצמו לא עשוי לילדים/בני נוער, הוא אומנם מתאים להם אבל לא מיועד לאותו קהל
''שר הטבעות'' הוא ''פנטסיה לנוער''?
כן אבל כתוב "ספרי פנטזיה לנוער" לא "ספרים שכתובים בצורה שמתאימה לנוער"
שר הטבעות נכתב כרקע לשפה... ואז כהמשך למיתולוגיה
וטולקין טוען שהוא לא נכתב אלא התגלגל אליו מידי ספן הולנדי (אני חושב) שביקר בארצות המערב (לא, לא אמריקה… וילנור) או במילים אחרות טולקין היה מטורף אבל לא סופר נוער…
איפה טולקין טען את זה?(לא בהקדמה לספר; שם הוא מספר איך כתב אותו)
במכתבים, ואיפה הוא מספר איך הוא כתב אותו?
יכול להיות שהבן שלו מתאר את זה טולקין דיי הכחיש את זה…
רגע, מי טוען מה באיזה מכתבים? בלבלת אותי לגמרי
טולקין פרסם ספר התכתבויות עם מעריציו
שם הוא מתעסק בסוגיות הרות גורל כמו האם יש לבאלרוג כנפיים? (נ.ב. לא, יש משפט על כך שהאופל סביבו נפרש ככנפיים)
לאחר מותו, בנו כריסטופר איגד את סיפוריו המוקדמים לספרים הנקראים: הסילמריליון, סיפרוים אבודים וסיפורים לא גמורים
בהם הוא גם מתאר את הכתיבה של הספרים
את מי הם עוד יכולים להפגיש??
אחרי פרדי נגד ג'ייסון והטורף נגד הנוסע השמיני, הם יכולים להפגיש עוד כמה אויבים מרים, בסרטי אימה דלי תקציב.
אלו הם ההצעות שלי:
נייט מ. שאמאלן VS כישרון
ברוס וויליס VS דמי מור
ברוס וויליס VS אשטון קוצר
גודזילה VS קינג קונג
גודזילה VS עומרי שרון
עומרי שרון VS מירי לא חסה
טלאטאביז VS פוקימון
מייקל מור VS ג'ורג' בוש
צביקה פיק VS מחלקת הפדופיליה
את מי הם עוד יכולים להפגיש??
חשבתי בהתחלה שכתבת *נינט* vs שמאלאן….
X נגד Y מנצח ובגדול!!
לא צריך הוכחות פשוט
צריך להזכיר את פרדי נגד ג'ייסון..
אחד הסרטים הגרועים ביותר שראיתי..
ועכשיו מגיע הטורף נגד הנוסע השמיני גם נראה חרא!!
המשכים לסדרות טלוויזיה ישנות
ובזה הסכמתי להקריב את הסיכוי שיום אחד יעשו סרט באורך מלא על "האסיר" תמורת זה שיפסיקו להרוס סדרות כמו סטארסקי והאץ' והמלאכיות של צ'ארלי.
עלה בדעתך שאולי הם יהרסו גם את האסיר?
בכנות, לא נראה לי שהכדורים המתנפחים יעברו את משוחת הזמן בתור משהו מפחיד.
אבל בלי קשר – האם יש סיכוי שסרט לפי האסיר יתחיל לגרד את הקרסוליים של הסידרה המקורית?
אני אמנם הצבעתי ל X נגד Y, אבל סדרות הטלויזיה נתנו פייט טוב.
זה תלוי מי יעשה...
אם פטריק מקגוהן יעשה אותו, כמו שהוא עשה את הסידרה, ובהנחה שהוא לא איזה מין ג'ורג' לוקאס ויבין שהמראה המיושן-עתידני של הסדרה זה כל הקסם שלה, זה יכול לצאת ממש מעניין.
דרך השלילה, אם כן...
מחזות זמר-נהה, ראיתי רק שיקאגו ומולאן רוז, ואהבתי.
נפסל.
עיבודים לסדרות טלויזיה נוסטלגיות-כמה שהזאנר הזה גרוע, עדיין יש בו דברים נחמדים. (סטארטקי והאץ', למשל)
נפסל.
עיבודים לספרי פנטזיה לנוער-
לא ולא. אני לחלוטין אוהבת עיבודים כאלה. (תעבדו כבר את המצפן הזהוב, למען השם!)
X נגד Y הבחירה שלי. זה גרוע, אוי ויז מיר כמה שזה גרוע.
אז…בואו כולנו נעביר למפיקים הנחמדים שם בהלויווד מסר חד משמעי וברו:
"לא. זה לא חוקי, וזה לא עובד. לא לכם, ובטח שלא לצופים המסכנים."
איבוד זיכרון-זהות כפולה וזהות במלכודת הם אחלה סרטים, ורק בגללם אני הייתי ממשיכה עם הזאנר.
רימייקים אמריקאיים לסרטי אימה יפניים -שימשיכו. זה לא שאני אראה אותם, אבל למה לא, שימשיכו.
המשכונים מאוחרים לסרטים ישנים-בד"כ זה יוצא על הפנים, ואם הייתי יכולה להצביא פעמיים וודאי שהייתי מצביאה גם לזה, אבל לצערי יש רק אפשרות הצבעה אחת.
פארודיות על סופר-גיבורים- ואז מה עם משפחת סופר-על?
מייקל מור-הסרטים שלו והדמגוגיות, בעיקר, נורא משעשעים.
מצטרף לקריאה
בקשר למצפו הזהוב
ואגב מישהו יודע מתי יצא הספר האחרון של הטרילוגיה?
מצטרפת גמני
(עזוב, תקרא את השלישי באנגלית, איך אתה יכול לחכות?)
ממש בקושי רב
תשמחו לשמוע
העיבוד ל'מצפן הזהוב', עקרונית, בדרך (טרנד או לא טרנד?).
אולי לא תשמחו לשמוע: הבמאי המיועד הוא כריס ווייץ, שברזומה שלו רשומים 'אמריקן פאי' ו'רווק פלוס ילד', לא בדיוק הבחירה המיידית.
אולי יעניין אתכם לקרוא: ראיון שבו ווייץ מסביר למה הוא בכל זאת האיש הנכון לפרוייקט, וכמה שהוא אוהב את הספרים (והיי, גם פיטר ג'קסון הוא בסך הכל במאי של סרטי אימה גועליים וזעירי תקציב).
http://www.bridgetothestars.net/index.php?p=weitzinterview
וכן, אתה רשאי להתעלם מכך
שטום סטופארד הוא זה שיעבד את התסריט.
וואלה?
אני בוש ונכלם, איכשהו דילגתי על הפרט הזה או שכחתי אותו מאז שקראתי את הראיון. טוב, יש מקום לאופטימיות.
אז כמה זמן יש לי לקרוא את הספרים?
והאם זה יהיה מספיק זמן אחרי שיצא השלישי?
שפע.
בקשר לפארודיות-על סופר-גיבורים.
אני אשמח לקטוע אותו, באמת שכן, אבל אפשר לחכות עם זה שבועיים פלוס-מינוס?
הקול שלי הלך לאפשרות המנצחת X VS Y, כי יש לז'אנר הזה המון פוטנציאל, וכל הסרטים שנכללים בו, אחד-אחד, מחורבנים להפליא.
מה שמזכיר לי, זה לא נכון, נכון?
http://www.darkhorizons.com/news04/041018n.php
אני מתפלל שזה לא נכון
זאת הפעם השלישית בשלושה ימים שאני כותב כאן כמה "הנוסע השמיני נגד הטורף" גרוע. בדרך כלל לא הייתי עושה את זה. אבל במקרה הזה אני מתייחס לזה כמו לשליחות קדושה, שמטרתה למנוע בכל מחיר, מכמה שיותר אנשים, לראות את הסרט.
אם יש לכם בחירה, לראות את האבא הרופא שלכם מרעיל משהו, או לראות את הסרט הזה – תראו את אבא. זה יהרוס לכם פחות זכרונות מאושרים.
אם יש לכם בחירה, להקשיב לאחיכם הקטן בן השלוש מתאר לכם מהזיכרון פרק של "בוב הבנאי" שהוא ראה לפני שנה, או לראות את הסרט הזה – תקשיבו לאחיכם. זה יהיה יותר הגיוני.
אם יש לכם בחירה, ללכת לבקר את סבתא בבית אבות בזמן שהיא ישנה, או ללכת לראות את הסרט הזה – לכו לסבתא. זה יעורר בכם יותר אדרנלין.
הדרך היחידה ששרדתי את "הנוסע השמיני נגד הטורף" היא על ידי העמדת פנים שמדובר בפארודיה על "פוקהונטס", וגם ככה זה לא היה קל.
קשה, קשה
באמת שפה היה לי קשה: התלבטתי בעיקר בין X נגד Y, איבוד זיכרון והמשכונים מאוחרים לסרטים ישנים. דבר ראשון- כל הקטע של X נגד Y- אתם פשוט חייבים להסכים שזה רעיון די דבילי. מה זה פרדי נגד ג'ייסון? הנוסע שמיני נגד הטורף?? אם מגיעים למצב שצריך למצוא דמות אחרת להעמיד מול דמות מסויימת, זה לא אומר שהדמות הזאת סיימה את תפקידה על המסך? אני חושב שכן… איבוד זיכרון זה גם משהו שקצת הציק לי, וגם עוד משהו שאולי לא מתקשר ישירות לזה אבל אני חושב שקשור בצורה מסויימת- פיצול אישיות. כל הקטע שיש סרט שהכול נראה מין הזוי כזה או מותח, ובסוף מתברר שזה הכל כי כל הדמויות הן בעצם אותה הדמות או שבסוף כלום לא קרה- זו לא קצת קלישאה? הרי אל תבינו אותי לא נכון, יש סרטים מעולים שמסתיימים ככה, אבל בכל זאת, אם אין דרך לסיים את הסרט, לסיים את זה בצורה כל-כך לא ברורה פחות או יותר, זה מייגע ומעצבן. לבסוף החלטתי שלהמשיך סרט שנוצר אולי לפני 20 שנה זה ממש טיפשי! הרי מה הרעיון של לעשות ריקוד מושחת 2? הסרט לא קצת מיצה את עצמו? ושמעתם שמתוכנן "המסכה 2"? זה באמת שיגע אותי!
בכל מקרה, אני דווקא חושב שמחזות זמר זה חביב בהחלט. שיקגו היה יחסית מוצלח, ואיך אפשר שלא לאהוב את מולין רוז'?
_____
הערה של לונג ג'ון: ארגונזו, מחקתי לך את ההודעה המקורית כי בסעיף "פיצול אישיות" שמת שני סנל"לים בלתי נסלחים (במקרה הזה, סימון ספוילר לא היה עוזר, כי אתה לא מודיע למה הספוילר). יופי שאתה חושב שהסרטים האלה מעולים, אבל תן לאחרים לגלות את ההפתעה לבד.
הצבעתי לרימייקים
של סרטי אימה יפניים. למרות שה'רינג' היה חביב, אבל אני עדיין בטראומה מהסרט החדש והמזעזע של שרה מישל באפי. שיעזבו את היפנים איפה שהם, זה מתחיל להיות מעצבן.
נו מור מייקל מור !
מממ… סקר מעניין ומעורר מחשבה.
מחזות זמר – לקטוע ? כן ירבו!
עיבודים לסדרות טלוויזיה נוסטלגיות – תלוי בסידרה.
עיבודים לספרי פנטזיה לנוער – לא כוס התה שלי, אבל לא מפריע לי שאחרים נהנים.
במחשבה שניה, האם צ'ארלי והשוקולדה גם נכלל בקטיגוריה זו? אם כן, אני ממש בעד.
X נגד Y – לא מעניין בכלל, אבל, כאמור, לא מפריע לי שאחרים נהנים.
איבוד זכרון – דווקא מעניין.
פארודיות על סופר-גיבורים –
אישה-חתול זה פארודיה ?
דוגמאות בבקשה!
מייקל מור – הבחירה שלי.
הגולם קם על יוצרו.
האיש שנלחם באומץ בתאגידים הפך בעצמו לתאגיד. נודניק שלא יודע מתי להפסיק, דמגוג ללא גבולות.
הזחיחות שלו עושה לי רע.
הייתי רוצה שבוש יזכה בבחירות, רק בשביל למחוק למור את החיוך מפרצופו הדשן.
אני מסכימה ביותר עם דברי החכמה שלך!
מייקל מור באמת נהפך למה שהוא מטיף בצורה כל כך מניפולטיבית נגדו. שילך פיפי ולישון. לא בבית ספרינו, בטלויזיותינו, בקולנועינו, במהדורת חדשותינו ובבחירותינו (טוב – בבחירותיהם) לנשיאות.
מה שממש חסר בסקר, זה סרטים שמבוססים על משחקי מחשב.
הם פשוט חייבים להפסיק לעשות אותם!
די נכון
למרות שעקרונית אין סיבה שסרטים המבוססים על משחקי מחשב לא יהיו טובים, מעשית הם פשוט לא יוצאים כאלה. בכל מקרה, אני חושש שזה לא יהיה לקטוע את הטרנד באיבו – הוא נמשך כבר יותר מדי זמן.
למה
איזה עוד סרטים מבוססי משחקי מחשב היו חוץ מטומב ריידר?
למה
האחים סופר מריו, סטריט פייטר, האויב שבפנים (רזידנט איוול). אף אחד מהם לא זכה לביקורות מעודדות במיוחד.
מורטל קומבט!
וגם מורטל קומבט 2!
כל הסרטים של ואן דם יוצרים את התחושה שהוא בעצם דמות ממשחק מחשב
וזו הייתה טעות אידיוטית מצד מי שהעביר אותו לעולם האמיתי ולקולנוע. הם היו יכולים, לפחות, לחכות לשלב שתעשיית משחקי המחשב התפתחה מספיק כדי לתת לדמויות ממוחשבות בינה מלאכותית ויכולת משחק משכנעת יותר.
היה סרט על סופר מריו?!
זההיה מצוייר לילדים קטנים נכון?
היה סרט על סופר מריו?!
לא, זה לא היה מצויר.
וזה היה די גרוע לאכזבתי כילדה. למרות שהיצורים עם הגוף הענקי והראש הפצפון היו מגניבים.
היה סרט על סופר מריו?!
יש לך תמונות תמונות?
תיקון*
התכוונתי לשאול אם יש לך תמונות
חיפוש מהיר בגוגל
העלה את הפוסטר של הסרט
המפלצות האלה שם ברקע...
משום מה, לא זכור לי שהן לקחו חלק אינטגרלי במשחק.
לאן נעלמו הצבים ארוכי הצואר?
והפטריות המהלכות או מה שהן לא י'היו?
למה להרוס משחק טוב?…
(:
___________________
גיני- עדיין חושבת שאסף אשתר הי'ה יכול להיות מריו טוב יותר
היה סרט על סופר מריו?!
נדמה לי שהיה מן סדרת טלויזיה כזאת ממזמן על האחים האינסטלטורים מריו ו— (שכחתי איך קוראים לשני)
נראה לי שהם איטלקים.
~חומר למחשבה~
או למי שזה עושה צרבת בלשון (אהמ, אהמ), החתימה המאגניבה-
מריו ולואיג'י
הייתה סדרה מצוירת בטלויזיה. הייתה גם סדרת ספרים בסגנון "בחר את ההרפתקה" שהיה מאוד פופולארי בתחילת שנות התשעים. למי שלא מכיר, הכוונה היא לספרים בהם קוראים קטע ומקבלים מבחר אפשרויות, כל אחת מפנה לקטע בעל מספר אחר. לדוגמה:
"אם תרצה לפנות שמאלה, עבור למספר 103.
אם אתה מעדיף להישאר ולראות מה קורה כשנוחת לך פסנתר כנף על הראש, עבור למספר 57.
אם תרצה למצוא את המניאק שאמר לך שהנסיכה נמצאת בטירה אחרת, עבור למספר 394.
אם תרצה להטיל כישוף:
שחל בלד פסר חחח ננא קרצ
202 43 134 399 382 88"
יש שמועות, מאוד לא מבוססות, לפיהן היה גם פעם משחק מחשב על סופר מריו.
~כומר למכשפה~
על *זה* עשו משחק מחשב?!
לא יכלו למצוא זכיון קצת יותר מוצלח?
זה התחיל מהרעיון הבא
"או.קיי, צריך להמציא איזה משחק שאנשים יטחנו באטארי שלהם ונוכל לנצל לשורת מוצרים נלווים. חשבתי על זה רבות ונראה לי שמצאתי את התשובה. שימו לב, מוכנים? שרברב שמן שהופך צבים על הגב. גדול הא? ואם זה יתפוס, נוכל לשים איזה קוף ענק שיזרוק עליו חביות. עכשיו, מי רוצה עוד שכטה?"
נינטנדו, לא?
לנו היה אטארי באותם ימים
אין לי מושג איפה מריו הופיע קודם.
נראה לי שמריו במתכונתו
הידועה הופיע לראשונה בנינטנדו, ושזה שהופיע בדונקי קונג לא היה ממש מריו רשמי…
כל מה שאמרו פה נכון,
ורק את העיקר שכחתם: כן, היה סרט קולנוע (גרוע מאוד) על סופר מריו. זה היה ב-1993, בוב הוסקינס שיחק את מריו, ופעם הלכתי לראות את זה במקום את 'כלבי אשמורת' (מה ידעתי? הייתי צעיר).
http://www.imdb.com/title/tt0108255/
''הייתי צעיר'',
זה ממש לא תירוץ. גם אני "הייתי צעיר" באותה תקופה, ובכל זאת הלכתי לראות את "כלבי אשמורת" והתרחקתי מהסרט ההוא שאתה הלכת אליו.
אבל אתה היית קצת פחות צעיר ממני.
לא היתה הגבלת גיל?
זו לא היתה פחות או יותר התקופה שבארץ פתאום הקפידו על הגבלות גיל בסרטים מסוימים – רק מעל גיל 16? היה נראה לי הגיוני שכלבי אשמורת יהיה כזה…
למה
וכמובן הסרט החדש על רידיק, והטורף נגד הנוסע השמיני מבוסס על משחק מחשב…
בכלל עכשיו כשכל הסרטים יוצאים ביחד עם משחקי המחשב קשה לדעת מה קדם למה, ומה נועד לייחצן את מה יותר (ראה ערך "ואן הלסינג")
היו אולי גם סרט או סדרה על פקמן?
או שזכרוני מטעני?
(הדבר הבא – סרט על טטריס. מומלץ לצפות רק עם מוזיקת טראנס ברקע ואחרי נטילת סמים קשים).
אוי…טטריס.
http://www.penny-arcade.com/view.php3?date=2003-01-24&res=l
היי, גם כמה מהדברים שהם עושים לפקמן...
בעיקר גייב…
אולי לא סרט *לכל המשפחה*, אבל…
תמיד ידעתי שאני לא מקורית
אוי, זהנראה אבל פשוט מעולה. עם האנשים שבורחים – ענק!
היה
http://www.imdb.com/title/tt0083461/
רידיק היה לפני משחק המחשב.
או יותר נכון, ההחלטה על הפקת הסרט ('רידיק: המסע מתחיל', that is. לא 'פיץ' בלאק') התקבלה יחד עם ההחלטה לעשות משחק מחשב. אם כי במקרה הזה, משחק המחשב מתרחש בתקופה שונה ומשלים חומר רקע לסרט, ולא משחזר את אותם אירועים בדיוק.
למרות שהבחירה שלי היא X נגד Y,
אני חושב שחייבים להפסיק לעשות רימייקים אמריקקים. אני נותן את הדוגמא של הצלצול, בגלל ששם ההבדל הוא פשוט עצום. ראיתי את שתי הגרסאות, והיפנית פשוט יותר טובה, וגם הרבה יותר מפחידה. כמו שאמרו כאן מוקדם יותר, לא זוכר באיזו סקירה, האמריקאים פשוט לא רואים סרטים עם כתוביות. ואני מסכים עם כל מלה. לא רק שחייבים להפסיק עם הרימייקים האלו, צריך לתת לאמריקאים חינוך מחדש.
באדיבות סינמה פריים
זכיתי לראות כמה סרטי אימה יפנים (לא כולל הצלצול).
ואני מצטער מאד, הם נוראים. "מים אפלים" היה נחמד אבל לא היה סרט אימה. העין היה גרוע, וה"כעס" (זה עם הרימייק של הקוטלת) היה פשוט נורא, לא קוהרנטי, לא מעניין, חסר מושאי הזדהות ובאופן כללי, זבל.
0 מתוך 3 זה לא מאזן מחמיא.
'העין' היה אחלה.
מצד שני, הוא לא יפני אלא הונג-קונגי.
אגב, יש צורך לציין שלכל הסרטים שהזכרת מתוכננים רימייקים אמריקאיים?
לאו דווקא
ראיתי את "הכעס" ואהבתי אותו מאוד. לוקח קצת זמן להכנס לקצב המאוד איטי שלו אבל ממש פחדתי ממנו.
ו"העין" באמת אחלה סרט, למרות כמה קטעים ממש מטופשים.
פחדת?
אולי ראית את זה לגמרי לבדך? אולי זה מה שעושה את ההבדל…באולם הקולנוע שאני ישבתי בו, כולם (וזה אומר כו-לם וגם אני) נשפכנו מצחוק בקטעים שהיו אמורים להיות הכי מפחידים, ממש היו לי דמעות בעיניים מרוב צחוק בלתי נשלט.
בזבוז משווע של 10 דולר ושעתיים מחיי.
לא אם מסתכלים על זה כעל קומדיה טובה
לא דיברתי על הרימייק
אלא על הסרט המקורי. אגב, מעניין מה קרה שהרימייק יצא גרוע? זה אותו במאי בסך הכל.
לא כולם מסכימים איתך.
למשל:
http://www.sf-f.org.il/story_647
אמנם הכתבה מתמקדת בספר, אבל יש גם השוואה בין הגירסאות המצולמות.
אני היחיד שחושב סרטי X נגד Y זה אחלה רעיון?
עדין לא ראיתי אחד,אבל נשמע כמו אחלה רעיון..למה להפסיק?
הייתי מציע לך לראות את ''הנוסע השמיני נגד הטורף'' כדי להבין למה
להפסיק, אבל צריך סיבה הרבה יותר טובה (נגיד, אקדח מוצמד לרקה) כדי להמליץ למישהו לראות את הסרט זה.
קודם כל, הצבעתי לסרטי X נגד Y.
בסרטים שמבוססים על ספרים, יש בעיה קטנה:
הארי פוטר הוא ההסבר הכי טוב למה צריך לאסור את השימוש בספרים בכדי להפיק סרט, אבל שר הטבעות אומר שחייבים להמשיך לנסות.
בכל מקרה, הצעה שלא שמתי לב אם היא נתקבלה כאן כבר:
רפי גינת VS דוד דאור.
שכחתם משהו-
סרטי אימה מגעילים!!!
אומנם זה לא יקטע אותו באיבו אבל עדיף מאוחר מאשר לעולם לא!!!
כל סרטי האימה שיש בהם יותר מדי גועל נפשות נהפכים מתישהו ללא מפחידים.
מי שמכיר את סרט האימה משנות ה-80 "מי מפחד מהשכן ממול". זה סרט אימה עם יותר מדי דברים מגעילים למרות שהם לא)והוא פשוט סרט קורע מצחוק!
דווקא "המכשפה מבלייר" שהיה כולו יעני פסיכולוגי היה לגמרי לא מפחיד!! ואני פוחד מנאדי!!! (טוב, לא מנאדי…)
גם אני מפחדת מנאדי (מה הקטע עם העיניים חסרות ההבעה שלו?)
אבל מצד שני – כשיש יותר מדי גועל נפש, זה כבר עובר מז'אנר האימה וקופץ קפיצת ראש הישר לתוך ז'אנר הקומדיה. אני פשוט מתפוצצת מצחוק כשיש יותר מדי אנשים קטועי איברים עם דברים תקועים להם בראש, גם אם הוא לא מחובר לגוף. שימשיכו – זה עושה מצברוח טוב.
נאדי באמת מפחיד (אולי זה כי אין לו איברים פנימיים והוא עשוי מעץ)
ניסיתי, ניסיתי,
ולא הצלחתי להבין מי זה הנאדי הזה שאתם מדברים עליו. הניחוש שלי שזה איזו דמות מהופ, או ערוץ הילדים.
נאדי אולי הוא עוד צעיר אך כבר לומד....
וכו וכו…
ניסיתי, ניסיתי,
http://www.noddy.com/
תודה
הוא יותר מפחיד מצ'אקי
גילוי פריקי שיכול בקלות להיכנס לאתר אחר...
בזמן שניסיתי לחפש קישור נכנסתי בטעות לאתר שהשמיע מוסיקה מהתכנית 'נאדי', והשילוב של זה עם הגיטרות של 'Muse' ששמעתי באוזניות היה דווקא… מעניין. צריך לנסות לבדוק מיקס של זה מתישהו…
מוזר שכותבים את השם עם O
טוב שבאמת לא קוראים לו נודי…
ניסיתי, ניסיתי,
אוי ויי זמיר! רואים שאתם לא מקשיבים להופ!!! זה "אולי הוא עוד צעיר אך כבר נוהג"
זאת הפואנטה!
מצטער
אני לא כ"כ בקיא בפתיחה של השיר אבל בעלילה אני ממש טוב