 |
||
| אתם בטח יודעים איך זה עובד: שנה נגמרת, וצריך לבחור. מבין כל הסרטים שהוקרנו בארץ השנה, בחרו את החמישה שלכם. עשרת הסרטים שיזכו למרבית הקולות יהיו המועמדים הסופיים לתואר סרט השנה של עין הדג לשנת 2005. |
31.12.2005
|
|
יומית
אתם בטח יודעים איך זה עובד: שנה נגמרת, וצריך לבחור. מבין כל הסרטים שהוקרנו בארץ השנה, בחרו את החמישה שלכם. עשרת הסרטים שיזכו למרבית הקולות יהיו המועמדים הסופיים לתואר סרט השנה של עין הדג לשנת 2005.
אתם בטח יודעים איך זה עובד: שנה נגמרת, וצריך לבחור. מבין כל הסרטים שהוקרנו בארץ השנה, בחרו את החמישה שלכם. עשרת הסרטים שיזכו למרבית הקולות יהיו המועמדים הסופיים לתואר סרט השנה של עין הדג לשנת 2005.
אדם אחד לא יכול להשפיע על התוצאות
לא נכון
הא?!
בשנה שעברה, ההפרש בין המקום ה-10 ל-11 (כלומר, בין מי שנכנס לסקר הגמר למי שלא) היה שני קולות. בשנים קודמות ההפרש היה קול אחד.
אבל אם אתה לא רוצה להצביע, אל תצביע.
טוב, שכנעתם אותי
אני מצביע :(
טוב, שכנעתם אותי
אבל למה הפרצוף הארוך?
אין טעם לעודד אותו. :(
'בעולם שבו 'שר הטבעות' אינו מועמד ו-'קינג-קונג' זוכה לתגובות
מעורבות, כששני גיבורים לא-טיפוסיים (וואלס וגרומיט) יוצאים להרפתקה שתשנה את חייהם לנצח, בסרט שיגרום לאנשים מסוימים להתאהב מחדש ("מדריך הטרמפיסט לגלקסיה"), בעוד שלאחרים (למשל, אלה שרים ב-"עיר החטאים") יהיה זה סיכוי של פעם אחת בחיים, חייב אדם אחד (לא, לא הארי פוטר) להצביע ולהשפיע על התוצאות.
"סרט השנה של עין הדג לשנת 2005"
התכוננו לסקר שאינו דומה לדבר שאי פעם שמעתם עליו!
אהרו''כ לתפארת
סרטים שאני מצפה שייכנסו לרשימה, למרות שאני לא הצבעתי לכולם-
• "קינג קונג"- "מעיפים פה דינוזאורים!!" וכל מילה נוספת מיותרת.
• "מלחמת הכוכבים- נקמת הסית"'.
• "מיליון דולר בייבי".
הופעות-
• קווין ג'יימס ב"היצ"'- הוא שמנמן, הוא חמוד, וגם יודע לשחק. מגיע לו.
ושוב נגנבה מחיקי התהילה...
אני מאוד מקווה שמלחמת הכוכבים לא יגיע לרשימה
אני הצבעתי רק לשלושה. אבל עצם המחשבה שאני אשים את "מלחמת הכוכבים" עם "מיליון דולר בייבי" באותה רשימה צרמה לי.
מלחמת הכוכבים היה טוב יחסית לשני הסרטים הקודמים בסדרה (ואולי אפילו ברמה הקרובה לסדרה המקורית בחלקים מסויימים), אבל פשוט לא טוב מספיק. הבעיות שהיו בסרטים הקודמים – תצוגות משחק מזעזעות, דיאלוגים מאולצים, ג'אר ג'אר – רק עומעמו על ידי עלילה קוהרנטית, ניצול של הנוסטלגיה לסדרה המקורית ועמידה בציפיות בכמה סצינות שיא. גם הנמכת הציפיות הכללית לסרט הזה (המכונה גם "פרק I" ו-"פרק II") סייעה לו להראות טוב.
אם משווים את זה ל-"מיליון דולר בייבי", "מלחמת העולמות" ו-"עיר החטאים", להם הצבעתי, מגלים שהיו השנה סרטים טובים בהרבה.
אפילו לא הצבעתי ל-"דרכים צדדיות", אותו אהבתי הרבה יותר מ-"נקמת הסית"'.
אולי היה נכנס, אם הייתי מספיק לראות אותו – "היסטוריה של אלימות". בתקווה לתיקון ביום ראשון.
גם אצלי הם לא באותה רשימה
הבחירה שלי:
מלחמת הכוכבים
מלחמת העולמות
באטמן מתחיל
צ'ארלי בממלכת השוקולד
הארי פוטר וגביע האש
קינג קונג היה נכנס, אבל בחרתי בסרטים שהיה לי הכי כיף לראות ואת קינג קונג מאוד אהבתי אבל הוא היה גם די מייגע.
ההופעות הטובות:
קינג קונג בסרט קינג קונג
אלן ריקמן בסרט מדריך הטרמפיסט
ג'וני דם צ'ארלי בממלכת השוקולד.
לדעתי, נקמת הסית' עומד יפה גם בפני עצמו
בלי ההשוואות לסרטים הקודמים. זה פשוט היה סרט טוב.
בזמן האחרון אני מוצאת את עצמי יושבת באולם הקולנוע ופשוט מחכה שהסרט ייגמר (כמו ב"ארבעת המופלאים"). במלחמת הכוכבים זה לא קרה- האנימציה, החלליות, הפיצוצים. נכון שהעלילה קצת לוקה בחסר והכל שם רץ כדי לחפות על חורי העלילה ל"תקווה חדשה", נכון שקטעי הרומנטיקה בין אנאקין לפדמה סוחטים דמעות (של חרפה ומבוכה), ונכון שהיידן כריסטינסן לעולם לא יידע לשחק, אבל בסרט יש כל כך הרבה דברים שמחפים על המגרעות האלה- גנרל גריויוס (אחלה של מאוורר לימי הקיץ החמים), יואין מקרגור (האיש והשומה), המשחק המעולה של פלפטין (שמעלה צורך עז לחנוק כל זקן קמוט באשר יהיה), וכמובן קרבות החלל שיכולים לגרום לבחור בן 18 לצווח בחדווה.
לסיכום, למלחמת הכוכבים- נקמת הסית', מגיע כבוד.
לדעתי לא
הוא היה סרט סביר. לא יותר. אם נשווה אותו למיליון דולר בייבי (סרט השנה שלי, בלי ספק [1]), הוא מפסיד בכל חזית שהיא. וזה כולל את האקשן. קטעי האיגרוף שם מלהיבים בהרבה מכל קרב חרבות אור, מאותה סיבה בדיוק שקטעי האקשן באינדיאנה ג'ונס עדיפים על פני כל קטע אקשן במלחמת הכוכבים – יש בהם ערך מוסף על טכנוקרטיות קרה.
אבל גם אם לא משווים אותו לסרט הטוב ביותר ב-2005 לדעתי, אלא סתם ל-"מלחמת העולמות", הוא מחוויר. אפקטים, עלילה, בניית דמויות, אווירה כללית, קליעה מחצי מרחק – הכל טוב יותר, ומשמעותית, ב-"מלחמת העולמות".
תצוגת המשחק המזעזעת של כל המעורבים ב-"נקמת הסית"', פרט למקרגור, שהוא לא יותר מסביר, פשוט מכאיבה לעיניים. הקיסר מגולם בדמות סטריאוטיפית עם שטיקים צפויים וחזרה כללית על אותו רעיון (דבר לאט ובקול צרוד וזה יחפה על כל היתר).
[1] לפחות עד שאראה את "היסטוריה של אלימות".
לדעתי לא (כה''ב)
את "מיליון דולר בייבי" ו"מלחמת העולמות" לא ראיתי עדיין, ולכן לא אוכל להתייחס להשוואה הזאת שלך. בכל מקרה, כאן שוב אתה מדגים את הצורך שלך להשוות סרט מסויים לסרטים אחרים כדי להציג מה טוב בו ומה לא טוב בו, ואלו בדיוק הדברים שניסיתי להימנע בהם במה שכתבתי על "מלחמת הכוכבים", אני לא משווה אותו לשום דבר, אלה רק מציינת שנהנתי ממנו, ולא הרגשתי צורך עז בזמן הצפייה להירדם או לחילופין שהסרט ייגמר.
בסופו של דבר, זה נכון שכדי לעמוד על טיבו של משהו צריך להשוות אותו למשהו אחר, אז למה שלא ננסה להשוות את הסרט לסרט אחר בז'אנר המדע הבדיוני שיצא השנה, כמו למשל "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה"- הסרט הזה היה, צר לי, משעמם, למרות שהיו בו קטעים טובים. מלחמת הכוכבים, לעומת זאת, בידר אותי יותר.
אבל כפי שאמרו חכמים ממני-איש באמונתו יחיה, על טעם ועל ריח אין מה להתווכח וכ"ו.
המדריך הוא קומדיה, לא סאגת מדע בדיוני
הוא גם עיבוד לספר, הוא עוד הרבה דברים. אבל הוא לא בקטגוריה שאפשר להשוות אותו למלחמת הכוכבים או להפך.
מלחמת העולמות באמת מהווה נקודת יחוס טובה יותר, אבל אני פשוט לא מסכים עם זה שהוא היה טוב יותר מהסית'. אולי בנקודות טכניות, אבל לא כשלם הגדול מסך חלקיו.
המדריך הוא גם סרט מחורבן.
ובהשוואה למקור שעליו הוא מתיימר להתבסס, זה רק יותר עצוב.
לא אמרתי שלא.
ואני חושב שכן אמרתי משהו דומה למה שאת טוענת בצורה הרבה יותר נרחבת איפשהו.
נהדר.
גם אני פרטתי יותר לגביו, בביקורת הרלוונטית.
לדעתי לא (כה''ב) (כה''ב)
אני לא צריך להשוות סרט אחד לאחר כדי להציג מה טוב בו ומה רע בו, אבל זה עוזר להסביר את הנקודה. במקרה הזה, לעומת זאת, הסיפור אחר: כשאני ניגש לבחור את הסרטים הטובים השנה, יש הצדקה מלאה להשוות אותם לאחרים.
"נקמת הסית"' היה סביר. העובדה שלא השתעממת (גם אני לא), לא אומרת מספיק. נכון, זה לא היה מזעזע לחלוטין. אבל כדי שסרט כזה יכנס לחמשת הסרטים הטובים בשנה, הוא צריך לעמוד בסטנדרטים יותר גבוהים. אם הדבר החיובי שאת יכולה להגיד על הסרט זה "לא הרגשתי צורך עז בזמן הצפיה להירדם" זה לא מעיד על סרט מוצלח בצורה מיוחדת.
לא ראיתי את מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, ואין לי כוונה כזו – אני מראש סקפטי באפשרות להעביר את מה שאהבתי בספר לסרט.
אגב, אם אין מה להתווכח על טעם ועל ריח אז כל מה שנותר לנו זה דיוני אוף טופיק. לא שיש לי משהו נגדם, אבל מתישהו יצטרכו לסגור את האתר…
אה, וגם
אני ממליץ לך בחום לראות גם את "מיליון דולר בייבי" וגם את "מלחמת העולמות". כדאי.
תודה ולהשתמע
.
עדו שנה בלי שר''ה.
הידד לסקרים שתוצאתם לא ידועה מראש.
וואו. קשה.
מה בוחרים? מה נשאר בחוץ? הבעייה הגדולה היא שקשה לי לומר שראיתי סרט רע השנה. סרטים מאכזבים כן, בהחלט (פירוט עוד מעט), סרט רע ממש – לא. אז נראה לי שאת הרשימה צריך להתחיל דווקא מאלה שלא נכנסים פנימה:
הטובים-
רובוטס – בסך הכל מאוד סימפטי וכנראה סרט האנימציה הכי טוב שהגיע מאולפן אמריקאי גדול השנה. אבל לא הרבה יותר מזה והרבה מתחת למה שהבמאי כריס וודג' מסוג אליו.
עיר החטאים – עיבוד מושלם לקומיקס. זה היתרון הגדול שלו, אבל גם החיסרון הגדול – איזה ערך מוסף היה לצפיה בסרט על פני הקריאה בקומיקס? מעט מאוד. עדיין, צילום מרשים ומשחק נהדר.
המאכזבים-
מדריך הטרמפיסט לגלקסיה – חביב מינוס, אבל לא מתקרב לשנינות ולחדות של המקור. מאוד פרווה ברובו.
צ'ארלי ומפעל השוקולד – נראה נהדר, נשמע נהדר, משוחק נהדר. אילו רק התוכן לא היה מגיע ישר מבית מדרשו של הנשיא ג'ורג' בוש הבן.
נארניה – יש דברים שפשוט לא היו צריכים להגיע לקולנוע, כנראה, ומה שעבד עם טולקין פשוט לא עובד עם לואיס. בונוס: פס קול מזעזע.
אלה שיכול להיות שהיו ברשימה, אם הייתי מספיק לראות אותם השנה-
שר המלחמה
חתונת רפאים
הנפילה
סרטים טובים שראיתי השנה, אבל אי אפשר לבחור (כי הם הוקרנו פה רק בפסטיבלים וכאלה)-
סרניטי
Robot Stories (רוצו לאוזן השלישית! חובה לראות!)
ואלה שהגיעו, בסופו של דבר, אל החמישיה שלי:
וואלס וגרומיט – אילו החצי-שעה הראשונה היתה קצת פחות נסחבת, זה היה סרט מושלם. כמו שהוא, מדובר באכזבה מסוימת לעומת "מרד התרנגולים" ועדיין – מהנה בהחלט.
הטירה הנעה – וואלס וגרומיט – אילו החצי-שעה האחרונה היתה קצת פחות נסחבת, זה היה סרט מושלם. כמו שהוא, מדובר באכזבה מסוימת לעומת "מרד התרנגולים" ועדיין – מהנה בהחלט.
באטמן מתחיל – קשה היה להאמין שאפשר להתאושש מהחורבות שהותיר אחריו "באטמן ורובין", אבל כריסטופר נולאן ושות' עשו את הבלתי-יאמן. פחות פנטסטי, יותר ריאליסטי מהסרטים הקודמים בסדרה וקרוב יותר ברוחו לצדדים היותר מעניינים של הקומיקס. הבאטמן הכי טוב בקולנוע עד היום.
מלחמת העולמות – האימה! האימה! קשה היה להאמין שעוד אפשר לחדש משהו עם הסיפור הישן והלעוס הזה, אבל סטיבן ספילברג ושות' עשו את הבלתי-יאומן. מפחיד, מסעיר ובקושי נותן לצופים הזדמנות לנשום.
קינג קונג – פיטר ג'קסון מוכיח שבהחלט יש חיים אחרי שר"ה, עם חגיגת האפקטים והאקשן הטובה של השנה – אבל לא שוכח גם את המימד האנושי בכל הסיפור. כרגע – סרט השנה שלי (מה יקרה בסקר עצמו, נחייה ונראה).
הופעות-
משהו מוזר קרה, השנה, כל ההופעות שבהן בחרתי הן וירטואליות. עדיין:
גרומיט – וואלס וגרומיט.
לפת – הטירה הנעה.
קינג קונג – קינג קונג.
ולפני שהדג יעלה את הסיכום השנתי שלו, הנה הרגעים הגדולים בקולנוע השנה, מבחינתי:
10) קינג קונג מחפש את אהובתו בין כל הבלונדיניות בעיר, ומתעצבן כשהוא לא מוצא אותה. "קינג קונג".
9) האומפה-לומפה פוצחים בזמר. "צארלי בממלכת השוקולד".
8) נחיתת-אונס. "הטירה הנעה".
7) לקחתי ממנו את כלי הנשק שלו. שניהם. "עיר החטאים".
6) הנה באה הרכבת. "באטמן מתחיל".
5) בתיה עוזיאל בחלל. אם רק היו יותר רגעים כאלה ב-"מדריך הטרמפיסט לגלקסיה".
4) אן דראו עושה לקינג-קונג מופע פרטי. "קינג קונג".
3) ריי בורח בעוד העולם מתפורר מסביבו. "מלחמת העולמות".
2) תגיד, יש לך כסף קטן? "וואלס וגרומיט".
1) החלקה אומנותית. "קינג קונג".
וואו.
ההחלקה האמנותית בקינג קונג הייתה אחד מהרגעים הגדולים עבורך?
גם אצלי זה היה רגע שיא אבל לכיוון ההפוך לגמרי. זה היה רגע בו הייתי כה נבוכה עבור הקוף האומלל ורק הידיעה שהוא יציר ממוחשב הקלה עלי מעט בעוד שמהכסא שלימיני נשמע המלמול "אני לא רואה יותר שום סרט של פיטר ג'קסון. בחיים".
גם אני, כמוך, ראיתי את
באייקון, וצר לי לבשר לך שזה לא סרט טוב. נכון, אני הייתי חלק מתנועת המחאה בהתחלת הסרט כשהם שמו אותו בדיבוב לאנגלית (איכס) במקום הדיבוב היפני המקורי כמו שהובטח, אבל להפתעתי גיליתי שמלחמתי הייתה לשווא. הסרט היה בינוני להחריד, רובו ככולו דיי משעמם, מדכא עד לקרשים, וחוץ מהסוף (המעולה, אני חייבת לציין) לא היה בו גוף של ממש. היחסים בין הדמויות היו בנאליים, העלילה מפרכת, ובארבע מילים- הסרט היה לא מעניין. אני וחברותי אפילו מצאנו את עצמנו מנמנמות מידי פעם ופעם.
בקיצור, העובדה שסרט הוא באנימה לא עושה אותו טוב (ע"ע "הסרט הראשון של אינויאשה" [ברר, האימה]).
מש"ל.
ועוד שני רגעים לסיכום השנה:
I. מסעותיו של כדור, שר המלחמה.
II. עונת החתונות, לדפוק חתונה.
אוי, הקליע, הקליע.
בדיוק היום תיארתי בפרוטרוט לכל מי שהיה מוכן להקשיב את כמות המחשבה והכשרון שהושקעו בקליפ הזה.
קליפ דגול. הצפיה בו הייתה מסעירה עד כדי כך שזו חוצפה לצפות מהקהל להתרכז בחמש הדקות שלאחר מכן. מה גם שהוא מעביר טוב יותר בחמש דקות מה שהסרט שאחריו מעביר בשעתיים.
בררר.
את ''הטירה הנעה - וואלס וגרומיט'' דווקא פיספסתי בקולנוע.
וחבל, כי אם הייתי יודעת שהסרט הוא בכיכוב השניים הייתי רצה.
אופס. באמת אני צריך להגמל מהמנהג המגונה של לעשות קופי-פייסט.
בכל מקרה, בפסקה שעוסקת ב-"הטירה הנעה" תמחקו את "וואלס וגרומיט" ותחליפו את "מרד התרנגולים" ב-"המסע המופלא".
ובקשר לרבות מההופעות אני מסכים איתך.
מההופעות? התכוונתי לדקות.
קשה לי להגיע לחמישה...
יש הרבה סרטים טובים, נחמדים, יפים, שווים צפיה שראיתי השנה.
אבל יוצאי דופן? אולי שלושה.
סין סיטי, כי עם כל ההייפ שבניתי לעצמי לא אוכזבתי, ומי שזוכר כמה התלהבתי מהסרט הזה יכול להבין עד כמה זה מדהים.
קינג קונג, כי כל כך התלהבתי מהגורילה שפשוט בא לי לאמץ אותו ולעשות לו נעים בגב לנצח נצחים.
ומיליון דולר בייבי, כי ראיתי אותו אולי 3 פעמים עד עכשיו וכל פעם זה כמו אגרוף בבטן.
וחוץ מזה?
הסית' היה נחמד, אבל גרוע בכל כך הרבה מובנים.
באטמן היה עם כל כך הרבה פוטנציאל, אבל הסוף המופרך השאיר לי טעם כל כך רע בפה.
הטייס היה מרהיב, מעניין, אבל מה נשאר לי ממנו אחרי הסרט? אוסף של חוויות לא קשורות, לא שום תחושה קוהרנטית. לא שלוש שעות שאני מצטער עליהן, אבל לא משהו שהייתי רוצה לחזור עליו.
דרכים צדדיות? מצחיק ועצוב, פול ג'יאמטי מעורר הרבה אמפטיה, ההוא מנד וסטייסי פשוט מבריק, אבל כל הסרט הוא מין חוויה תפלה כזאת. כמו יין שיושן בחבית שאינה עץ אלון למעט מדי זמן כך שטעם הטאנינים לא עולה לפני השטח.
יש עוד הרבה סרטים שראיתי ולא סבלתי או שפשוט לא חשבתי שהם בכלל ראויים לאזכור (מלחמת העולמות, ארבעת המופלאים, מר וגברת סמית', קרוב יותר, המדריך לטרמפיסט, מחול הפגיונות, קונסטנטין, מדגסקר… כולם או ממוצעים או פשוט גרועים), עוד הרבה שלא ראיתי (חלקם אני פשוט מתבייש לציין שלא ראיתי, והם כולם חורים בהשכלה שיתוקנו עם בוא הדויד), אבל סך הכל צרכתי הרבה מאוד קולנוע לחובב מן השורה, וזה מוזר לי שאני לא מצליח למצוא חמישה סרטים ראויים לתואר סרט השנה :O.
ואני הולך לשאול שאלה שיכולה להחשב כגסה אבל אני בטוח שאני לא היחיד שתוהה –
האם ניתן להכליל את סרניטי? לא הוקרן בקולנוע בארץ ולכן לא ניתן היה להצביע לו בסקר הקודם, אבל זה עדיין סרט שיצא השנה. והוא עדיין היה מצויין.
אתה לא חייב להגיע לחמישה.
סרניטי לא נמצא ברשימה, אז התשובה ברורה. מעניין אם הסטטיסטיקה של השנה תציין לאיזה מקום הוא יגיע במוקדמות.
''המועמדים הכשרים הם
כל הסרטים שהוצגו בבתי הקולנוע בארץ (לא כולל הקרנות מיוחדות וחד-פעמיות בסינמטקים ופסטיבלים), שבכורתם בארץ נערכה בין ה-30 בדצמבר 2004 לבין ה-22 בדצמבר 2005."
היי, זה ''חוק דרעי'' של התקנון!
נועד רק כדי לעצבן את הווידוניסטים*. נו, שוין.
*הכותב אינו ווידוניסט וראה במצטבר אולי עשרה פרקים של באפי בלבד.
בגלל שכל כך חשוב לעצבן את הווידוניסטים
ה"חוק" כבר הוכנס מראש ב-2004:
http://www.fisheye.co.il/static/2004form.htm
וגם ב-2003:
http://www.fisheye.co.il/static/2003form.htm
ויפה שנה אחת קודם (2002):
http://www.fisheye.co.il/static/2002form.htm
נו באמת..
סרט השנה:
משפחת סופר-על
הופעת השנה:
בראד בירד (עדנה מוד) – משפחת סופר-על.
נו באמת!
כתבה מספר 2511
נו באמת!
אוי.
נו, ושוב עולה השאלה הקלאסית...
סרניטי – נכלל או לא נכלל בסקר?
הגם אתה (ברוטוס)?
http://www.fisheye.co.il/static/2005form.htm
סרניטי- סרט השנה של עין הדג ל2006
כן, אפשר רק לקוות.
אני היחידה כאן
שחושבת ש"מדגסקר" הוא אחד הסרטים המצחיקים ביותר שיש?
ראיתי אותו בפעם הראשונה לפני חודש ומאז לפחות 8 פעמים.
הסרט מקסים, האנימציה המפורטת מדהימה, הדמויות מצחיקות עד דמעות (קינג ג'וליאן תעשה לי ילד), והסיפור מקסים (אחד מסרטי הילדים היחידים שאין בו "רעים", אם מתעלמים מהפינגווינים).
למה אף אחד חוץ ממני לא התלהב כל כך?
הייתי נהנת ממנו הרבה יותר
אם לא הייתי צריכה לצפות בו בכל פעם שבאתי לעשות בייביסיטינג על בת דודתי הפצפונת, שאפילו לא מבינה את האנגלית!
כשהיא נתקעת על סרט, אי אפשר להוציא אותה מזה…
אבל כן, חוץ מפרט שולי זה- גם אני אהבתי, את לא לבד בעניין! (:
האמת האי שנראה לי שגם אני מתחילה למצות את כל הענין. ואף אחד כבר לא מוכן לראות את זה אתי יותר, כי אני כבר מדקלמת את כל השורות בע"פ, ככה שיתכן ואצטרך להפסיק עם האובססיה הקטנה שפיתחתי לי בנוגע לסרט עוד מעט.
אבל לפני זה – מישהו יודע מאיפה אפשר להשיג את ה- Move it move it?
קחי את זה בנתיים
http://movies.about.com/od/madagascar/a/madag102204.htm#
ואני אנסה למצוא לך את הקובץ ממש (:
הבחירות והאכזבות שלי:
חמשת הטובים (ולא היה קל לבחור):
השיבה
קינג קונג
הגנן המסור
היסטוריה של אלימות
משמרת לילה
סרטים שכמעט ונכנסו לרשימה:
הטירה הנעה
דרכים צדדיות (ולא רק בזכות סנדרה או היפיפיה והאינטליגנטית אלא בזכות המכלול החכם ושובה הלב שהסרט הצליח ליצור).
צ'ארלי בממלכת השוקולד
מלחמת העולמות
מטאליק בלוז
המחנכים
מדריך הטרמפיסט לגלקסיה
הצד הטוב של הכעס (סרט קטן שלא צפיתי ממנו לדבר והצליח להפתיע. תסריט אינטיליגנטי והופעות מצוינות של כל השחקהים כולל- ובמיוחד – קווין קוסטנר בתפקיד שהולך כנגד הדימוי שלו עצמו).
סרט שחיבבתי מאד למרות שכמעט כולם קטלו אותו:
אליזבת'טאון
סרטים שאכזבו:
מדגסקר (סרט בינוני עם מעט מדי רגעים מבריקים)
עיר החטאים (האכזבה של השנה. סרט מרשים מבחינה גרפית שאין בו שום דבר אחר).
מיליון דולר בייבי (הסרט טוב, אבל זה לא איסטווד במיטבו. "מיסטיק ריבר" מהשנה הקודמת הוא הסרט שהיה צריך להביא את התהילה לאיסטווד בשנה שלפני כן, בייבי לא מתקרב אפילו לקרסוליים)
הטייס (דווקא חיבבתי את הסרט, אבל הוא לא הצטרף למשהו שלם, ומסקורסזה אני מצפה ליותר).
אני סקרן
למה משמרת לילה נכנס לרשימה שלך?
כי הוא סרט מצוין?
"משמרת לילה" הוא סרט פנטסיה מעולה שעובד כנגד כל כל מה שמצפים למצוא בסרטי פנטסיה: יש בו דמויות לא טיפוסיות, העלילה לא מושכת לשום כיוון צפוי מראש, הוא עושה שימוש חכם בחוקי הז'אנר, ולמרות ערכי ההפקה המרשימים יש בו מין חיספוס ו"ליכלוך" שמעניקים לכל הסרט תחושה יותר "מציאותית" (אם זו המילה הנכונה).
אבל מעבר לכל אלה, זה סרט טוב שמשאיר אותך קצה הכורסא וגורם לך לחשוב שגם אם חשבת שראית את הכל לא ראית עוד כלום.
כי הוא סרט מצוין? (כה''ב)
אני חשבתי שהעולם המוצג בסרט ונתוני הפתיחה של העלילה החזיקו המון פוטנציאל, ואילו מה שנעשה עימם היה כל כך מאכזב. פתרונות הדאוס אקס מכינה בהם רצוף סוף הסרט היו מלאכותיים להפליא, כאילו הכותב ניסה למצוא בכח קיצור דרך לסוף מעניין/פרובוקטיבי. אני יודע שהסרט מתבסס על ספר מתוך סדרת ספרים, ולכן פשוט הנחתי שבגרסה הספרותית התקדמות העלילה היתה יותר מובנית, והאשמה בבעיתיות התסריט הינה בקיצוצים שנעשו במעבר לפורמט הקולנועי.
אחלה שנה, אחלה סרטים, ואפילו בלי שר''ה!
נראה אם מישהו יכול להתווכח עם זה.
עשרת הסרטים שלי (שלצערי, יכלתי להצביע רק ל-5 מהם) הם סרטים מרשימים למדי, מרגשים, יפהפיים, והטוב מבינהם גם מופתי. אז בלי להוסיף עוד דבר, הנה הרשימה שלי לשנה זו.
10)בתול בן 40-הסרט המפתיע ביותר שראיתי השנה. מדהים איך סרט במסווה של קומדיית פיפי-קקי נוסח "אמריקן פאי" יכולה להיות כל כך אינטיליקנטית, מקסימה ומרגשת, וללא ספק גם מצחיקה מאוד. הסצינה האחרונה מבריקה.
9)השיבה- זה לא סרט שהייתי הולך אליו מרצוני, וגם עד שראיתי אותו (באיחור גמור, יש לציין) חשבתי שהוא יהיה סתם סרט זר משעמם ושניצקלייני כזה. ומה אני אגיד-טעיתי. הסרט הצליח לרגש אותי מאוד, וגרם לי לחשוב עליו הרבה ימים אחרי הצפייה בו, לדעתי רק בגלל זה מגיע לו מקום ברשימה.
8)איילנד-תגידו כל מה שאתם רוצים. נכון, סרט מופרך. נכון, סרט לא ממש עמוק. אבל זה סרט כל כך מגניב, שאני לא אכפת לי לסספד כמה פאקים בקונטיניוניתי. סרט הקיץ של השנה.
7)באטמן מתחיל-סרט מעולה. אני עדיין סבור ש"באטמן חוזר" הוא הסרט הטוב ביותר בסדרה, וסרט מופתי בכלליות, אבל הבאטמן של נולן גם לא רחוק ממנו. מורכב יותר, אפל יותר ומעניין, כל מה שסין סיטי היה, הוא היה אפילו יותר (ואגב, לדעתי קייטי הולמס עשתה דוורא עבודה מצויינת, ובלי
).
6)חתונת הרפאים- איזה מותק של סרט! בהחלט מספק הרבה יותר משיעמומונים כמו "ציקן ליטל" ודומיו, ולכן הוא גם כאן: מרגש, נפלא, פיוטי ברגעים מסוימים, ובעל סיפור מאוד מקורי ומרתק.
5)קרוב יותר-נטלי פורטמן זה כבר סיבה מוצדקת ללכת לסרט, ולמרות שאת המכלול לא אהבתי כל כך, פורטמן נותנת בו את אחת ההופעות המדהימות ביותר שראיתי השנה בקולנוע (וגם הייתה אחת מההצבעות שלי בסקר ההופעה), ומציגה את אחת הסצינות הכואבות והליריות ביותר שראיתי מאודי (הסצינה עם קלייב אוון במועדון), זה הספיק לו כדי שאבחר בו.
4)התרסקות-הסרט החשוב ביותר שראיתי השנה, והוא אחד מהסרטים האמריקאים החשובים ביותר של השנים האחרונות. לדעתי הבמאי פול האגיס עשה לראשונה סרט פוליטי אינטיליקנטי, שמצליח לגעת באמת בסיטואציות גזעניות בלי להטיף או להתלהם יותר מדיי. זה לא אוליבר סטון וזה לא ספייק לי, אבל זה גם לא עוזב אותך. בשום אופן.
3)קינג קונג-"…אבל חבריה, זורקים פה דינוזאורים!…". לא יכולתי להגיד את זה יותר טוב. קולנוע כל כך גרנדיוזי, כל כך אפי ומרגש, שלטעמי ישאר נצחי, ולעולם מרגש. משחק מצויין של ג'ק בלאק (הצבעה שנייה שלי בסקר ההופעה) ונעמי ווטס, וסצנות אקשן מגניבות אין קץ. סרט האקשן הגדול של השנה.
2)הגנן המסור-הלכתי לסרט עם החברים המפגרים שלי, שהשתעממו מאוד, אבל אני, לעומת זאת, יצאתי בפה פעור. אין מילים בפי לתאר עד כמה הסרט הזה ריגש אותי, טילטל אותי והףך כמעט לחלק ממני, השוטים הארוכים האלו, של הנערים הרצים באפריקה, פשוט לא יצא לי מראש מאז. שיצאתי ממנו לראשונה חשבתי שהוא סתם סרט מצויין, בצפייה שנייה התאהבתי בו לגמרי.
1)מלחמת העולמות-מבחינתי, סרט השנה שלי. החוויה המסעירה, המפחידה, המפוארת והכל כך אינטימית של כאוס מעיניו של אדם פשוט וילדיו. בכל פריים ופריים של הסרט שקשקתי, בכיתי, צחקתי והתרגשתי כמו שאף סרט לא ריגש אותי השנה. זהו סרט השנה שלי (ואגב, הסרט היחידי שראיתי השנה שנכנס לרשימת ה-100 שלי, למקום ה-85), והסרט המופתי של השנה.
''לסספד כמה פאקים בקונטיניוניתי''
אממ, סלח לי על בורתי, אבל מה זה "קונטיניוניתי"?
המשכיות. יש שם נ' מיותרת.
יש לך רשימת Top 100 מסודרת?
נשמע מעניין… על סמך מה אתה קובע להציב סרט דווקא במקום ה-85, ולא ב-80 או ה-92?
יש לך רשימת Top 100 מסודרת?
זה דווקא מאוד קל, אם אתה מקבל את ההנחה (שנראית לי די עקומה) של טרנזיטיביות: אם "קינג קונג" היה יותר טוב מ"עיר החטאים" ו"עיר החטאים" היה יותר טוב מ"מיליון דולר בייבי", אז "קינג קונג" יותר טוב מ"מיליון דולר בייבי".
תחת ההנחה הזו, כל מה שצריך לעשות כדי לבנות רשימת 100 זה לקחת את כל הסרטים שכבר דירגנו ולחפש איפה להכניס את הסרט הבא שרוצים לדרג. עושים את זה על ידי כך שמתחילים מתחתית הרשימה וכל עוד לא הגענו לסרט שיותר טוב מהסרט שאנחנו מכניסים עכשיו לרשימה, ממשיכים לעלות.
להשוות שני סרטים זה קל.
אולי לך
לי קשה מאוד להשוות בין סרטים בסגננות כל כך שונים. למשל הדוגמאות שנתת: "מיליון דולר בייבי" מאוד שונה מ"קינג קונג" אני מאוד אוהב אאת שניהם, אני יודע ש"מיליון דולר" היה מרגש יותר, אבל "קינג קונג" הכיל אפקטים טובים יותר והיה גם מרגש באופן מפתיע. בכל זאתף אני אדרג את "מיליון דולר בייבי" לפני קינג קונג, למרות שמדבור בסרטים שונים לגמרי. שזה מגיע לצמרת הגבוהה אצלי זה כבר קשה מאוד, יש די הרבה סרטים שמתחרים אצלי על המקום הראשון בכל הזמנים אין לי שום דרך להכריע איזה אחד אני אוהב יותר מהשני.
אולי לך
השורה האחרונה הייתה התלוצצות, שבאה להראות כמה כל ההודעה שלי הייתה לא רצינית… לדעתי אפילו בין סרטים מאותו ז'אנר קשה מאוד להכריע, ובכלל אין ממש טעם בהשוואות הללו.
כן, יש לי רשימה 100
באתר של הפינגווין:
http://my.area.co.il/view.php?siteid=38980&jet=page&menuid=144782
(יש שם גם את הרשימות של נורטון, נונין וירון. הרשימה שלי בחלק השלישי)
רק שהרשימה שלי כל כך לא מעודכנת.
אוף טופיק...
אאאחח איזו נוסטלגיה… זה פשוט מדהים לקרוא את זה אחרי כל השנים ולהבין כמה זה היה יכול להכשל… כתבה מספר 41
היו לא מעט סרטים טובים השנה,
אבל מלהיבים? בקושי יכולתי למלא חמישיה.
החמישיה הראשונה –
• החשיכה
• מחול הפיגיונות
• מלחמת העולמות
• עיר החטאים
• קונסטנטין
החשיכה – מסרטי האימה הטובים אי פעם.
קונסטנטין. סיפור אפי ומרתק, ומבריק. חבל רק שתקעו שם את עץ הברוש ההוא.
סרטים שחבל לי שלא יצא לי לראות השנה – חתונת הרפאים, הגנן המסור. לא נורא. יהיה דויד.
ואני שומע עליו בפעם הראשונה.
נו, בלעתי את הפיתיון. מה זה "החשיכה" (פרט, הדגם, נמק…)?
סרט אימה. נו, כולם בערך אותו דבר, לא?
משפחה אמריקאית מגיעה לספרד, דבר המהווה חזרה הביתה מבחינת אב המשפחה. הם משתכנים בבית מבודד, ודברים מוזרים מתחילים להתרחש. ומשום מה, כמעט כולם, פרט לבת הגדולה (אנה פאקווין), מתנהגים כאילו הכל בסדר.
אבל מה לא בסדר? זה כבר יהיה ספוילר. מעורבים בזה קנוניות וארגונים סודיים, שטניזם בשפע (אם כי הרוע כאן נמצא כמה דרגות מעל השטן), ועוד סודות שעדיף היה להם לנוח בקברם.
האווירה נהדרת, הביצוע משובח, והתפניות הבלתי פוסקות בעלילה מפתיעות כל פעם מחדש.
ואם יש משהו לרעת הסרט, זה שלא כל ההתגלמויות של הרוע מקבלות הסבר הולם בסוף. אבל עם זה אני יכול לחיות. לא רק שלא חייבים להאכיל אותי בכפית, לא חייבים להאכיל אותי בכלל.
כן! ''החשיכה''!
סרט נהדר, טראשי לגמרי, אבל עדיין מאוד מפחיד. הוא מקבל אצלי מקום 11 ברשימה. חוץ מזה, הוא לא ברשימה בכלל. אין לי מושג למה.
לא באיזו רשימה?
ברשימת כל הסרטים שלנו הוא כן מופיע.
סרט אימה לא רע. אבל אני בהחלט לא מצטרף לקיפוד ברמת ההתלהבות.
אלוהים אדירים. לא ראיתי אף אחד מאלה.
קצת עזרה בסגירת פערים?…
מה עם 'להרגיש בבית'?
מלחמת העולמות? מלהיב? באמת?
הסרט האחרון שהיית מצפה שתתלהב ממנו. נסתרות הן דרכי הקיפוד.
הסרטים המועדפים עליי:
מקום רביעי: צ'רלי בממלכת השוקולד: המסרים מטופשים, מגעילים וצבועים, אבל הסרט כל כך יפה וכיפי שהייתי חייב להצביע לו.
מקום שלישי:וולאס וגרומיט והארנב הקטלני: סרט מצחיק, יפה ומענג שהשאיר לי חיוך גדול על הפנים אפילו חצי שעה אחרי שיצאתי מהסרט.
והעיצוב טוב מאוד!
מקום שני:חתונת הרפאים: סרט מצחיק, יפה ומענג שהשאיר לי חיוך גדול על הפנים אפילו חצי שעה אחרי שיצאתי מהסרט. והעיצוב מצוין (טים ברטוני כזה…)!
מקום ראשון: הסרט המדהים, המרהיב, הסרט שהוא כל כך טוב, שהוא נכנס לי לרשימת ה20 סרטים הגדולים ביותר(אבל לא עבר את מועדון קרב ו12 קופים): הסרט שאין לי כוח לנמק למה בחרתי אותו, אבל אני אנמק מתישהו בבקורת: המלך החדש: קינג קונג!!!(!!!)!!!
(גם אני שונא סימני קריאה אבל אין לי דרך אחרת לתאר את הסרט הזה)
שניתי את דעתי
בניגוד לרשימה מלפני כמה ימים בסוף הצבעתי ל:
מיליון דולר בייבי
היסטוריה של אלימות
וירה דרייק
פרחים שבורים
עטאש-צימאון
קינג קונד יסתדר גם בלי הקול שלי.
לגבי הופעת השנה, הדילמה הייתה גדולה יותר -כל הצוות של מיליון דולר ועמוק במים היו בתמונה, כמו גם נטלי פורטמןעל קרוב יותר, מריה בלו על היסטוריה של אלימות, ביל מארי על פרחים שבורים, שירלי מקליין על בנעילה, קריסטין דאנסט על אליזבת'טאון וגם השחקנית מוירה דרייק ששכחתי את שמה משום מה. לבסוף בחרתי באיסטווד, מריה בלו וביל מארי על פרחים שבורים (נדמה לי).
נטלי פורטמן לראשות הממשלה
קל לעשות עליי רושם. באמת. היו השנה הרבה הופעות טובות לטעמי. כמעט והצעתי את הארי פוטר (השחקן, שאת שמו שכחתי, לא הדמות), רק משום שהוא הצליח להציג יותר מהבעה אחת לאורך הסרט.
אבל ללא ספק, הופעת השנה מבחינתי היא נטלי פורטמן ב"קרוב יותר". פשוט התאהבתי בבחורה בעקבות הסרט הזה. היא שחקנית מדהימה. אני ממש מקווה שהעובדה שהסרט ירד מהמסכים כבר מזמן לא תפגע בסיכוייה. אל תתלבטו! הצביעו לפורטמן!
אגב, "קרוב יותר" היה סרט מעולה באופן כללי. אם יקרה הדבר הבלתי סביר והוא יגיע לסקר, הוא יקבל את קולי ללא היסוס.
במקום השני בהופעת השנה מבחינתי, אגב, ניצבת לה גורילה בגובה 8 מטר.
איך שכחתי את ''קרוב יותר''
בגלל זה צריך לקרוא תגובות *לפני* ההצבעה.
תמיד אפשר לעשות הצבעת-תיקון
(כל עוד לא עושים את זה באופן מוגזם, כלומר).
הבחירות שלי:
בקטגורית סרטי השנה הצבעתי כמעט כמו כולם (חוץ נ"נקמת הסית"', לא צפיתי), לכן הנה הופעות השנה:
ג'וני דפ – צ'רלי בממלכת השוקולד: למרות שווילי הוונקה שלו היה פרוע וקריפי לגמרי, הוא גם היה מאוד אנושי. ממש עצוב שהתעלמו ממנו בגלובוס הזהב. הוא נתן את אחת ההופעות הטובות ביותר של השנה.
הילארי סוונק – מיליון דולר בייבי: כן כן, אני יודעת שזה נדוש, אבל ההופעה שלה בסרט הזה הביאה אותי לדמעות והיא שיחקה בצורה יוצאת מן הכלל.
קווין בייקון – וודסמן: בקטע הזה התחבטתי בין ג'יימס מקאבוי כמיסטר טומנוס, נטלי פורטמן ב"קרוב יותר" ורייף פיינס ("…וגביע האש"/"הגנן המסור").
אבל בסוף החלטתי לבחור בבייקון כי לא נדמה לי שהוא קיבל את הכבוד הראוי לו על התפקיד הזה. למרות שהוא שיחק שוב את העצור והמופנם, הפעם הוא עשה את זה בצורה אפקטיבית הרבה יותר. הוא יצר דמות עמוקה שהיחס אליה משתנה ללא הרף לכל אורך הסרט.
אוף, חבל שאי אפשר לבחור ב-4 אנשים ב"הופעות השנה".
מה התעלמו? מי מתעלם?
ג'וני דפ מועמד השנה לגלובוס הזהב על צ'רלי בממלכת השוקולד.
אופס. סליחה ג'וני.
קינג קונג היה מאוד יפה אבל לא הדהים אותי, לא הרשים בשום צורה באמת יוצאת דופן והסרט לא ישרוד על אפקטים ונעמי ווטס לבדו. אני מאוד אוהב גם את ג'ק בלאק אבל לא הפעם.
באטמן מתחיל היה בהחלט סרט יפה אבל לפי דעתי יש בו כמה דפקים בשריון הקוולאר שלו ולמרות הכל הוא לא היה מדהים כמו שמדהים צריך להיות.
את מלחמת העולמות אהבתי כמו כל סרט של ספילברג: "מאוד יפה, מאוד גדול, שחקנים טובים והרבה השקעה… עד הסוף המר". אני מעדיף את Mars Attacks (אני לא יכול להגיד עדיין שאת הספר כי רק התחלתי אותו).
עיר החטאים גם מאוד אהבתי ואני גם מאוד מעריך את רודריגז, וויליס, רורק, אואן וכמובן את אלבה (ולא לשכוח את כל מי שמסביבם) אבל פה נכנס הציטוט האלמותי של זייגון: "הקומיקס יותר טוב".
האריה המכשפה וארון הבגדים גם נתן לי מראה חדש על ספר אהוב אבל לא יותר מזה.
גביע האש עוד לא ראיתי אבל גם אין לי דחף גדול לראות אותו וזה נראה לי אומר מספיק.
הבחירות שלי התבססו על סרטים שהצטיינו מכל מיני בחינות ולא רק אחת:
המסור – בשבילי הוא סרט מצויין מ-2004 אבל עדיין סרט מצויין. דרמה, אימה, סיפור מצויין, רקע עמיד, שחקנים טובים, גימיק מגניב וטוויסט חזק שסוגר על האריזה הזאת.
היסטוריה של אלימות – אני איש פשוט וזה סרט מצויין בפשטותו וכבר הרחיבו בביקורת עליו מספיק. שחקנים טובים, סגנון שאהבתי, רעיון טוב, וגם פעולה שהיא ישרה ולעניין כמו כל הסרט.
הטירה הנעה – אני פשוט לא מסוגל לראות סרט של סטודיו ג'יבלי ולא לאהוב אותו. הסיפור אולי קצת חלש, לדעתי, אבל בעזרת אנימציה מצויינת, עיצוב מדהים וכל מה שכבר רגילים אליו ממיאזאקי מחזיקים אותו על רגליו.
דני הכלב – סרט פעולה חזק ואינטנסיבי של ג'ט לי אבל למרות זאת, דרמה משפחתית פשוטה, איטית וכואבת.
ומחול הפגיונות – סרט שגם נראה מצויין, גם מכיל שחקנים טובים, גם פעולה טובה, גם קטעים שנראים לך לגמרי לא הגיוניים לרגע ואז פשוטים להבנה ברגע אחר וסיפור שמשתנה ברעיונו, אבל בצורה כל כך הגיונית, כל חצי שעה.
מבחינתי שחקן או שחקנית טובה הוא מישהו שיכול לשחק דמות לא ממש נורמלית בצורה שאני אמצא אמינה ולכן:
טילדה סווינטון על המלאך גבריאל בעל האישיות האדישה והמעט שטנית בקונסטנטין.
ג'ט לי על הכלב שהוא מצד אחד רגיש ועדין אבל מצד שני אומן לאכזריות מטורפת.
וסיליאן מרפי על הרופא המסתורי בבאטמן מתחיל וקצת על האיש הרע, הרגוע, המחושב והנחוש בטיסת לילה. וגם כי אני חושב שהוא כוכב עולה ועוד נשמע עליו רבות.
אני איתך בקשר למלאך גבריאל.
טילדה סווינטון נהדרת. הרבה יותר טובה מאשר ב'נרניה'.
דרך אגב אני ממליץ...
לא לשכוח מההופעה הנהדרת של דאטו באקאדזה(או משהו כזה..) מהסרט התרסקות.. הלא הוא ההיספני המקועקע הרגיש… לדעתי הוא היה מצויין… במיוחד בקטעים עם הילדה..
לאן נעלם הבאנר? עכשיו סתם כחול ומשעמם.
יצא לחופשת חג המולד, יוחזר בתום החגים, איתכם הסליחה.
שנה קשה.
לא, לא לקולנוע, הקולנוע יסתדר יופי: לי היתה שנה קשה במיוחד, שבה יצא לי ללכת לקולנוע הרבה פחות מאשר בשנים קודמות, ואיכשהו – גם לא לסרטים שכולם ראו והצביעו אליהם. כך אני מסיים את השנה כשיש לפחות ארבעה סרטים (חתונת הרפאים, פלינדרומים, מנדרליי וקינג קונג) שרציתי לראות ועוד לא ראיתי, ועוד כמה (מלחמת העולמות, באטמאן מתחיל, נרניה) שאולי הייתי הולך אליהם בשנה פחות עמוסת עבודה. ובכל זאת, היו כמה סרטים טובים השנה, ושלושה ממש מופתיים (תיכף נגיע לזה). מלמטה למעלה, עשרת הסרטים שהכי אהבתי השנה:
10. הטיסה – הוא לא יוצא דופן, הוא לא בעל מסר מיוחד, אבל הוא מרתק, אמין, מצמיד לכיסא, וסיליאן מרפי נהדר.
9. הארי פוטר וגביע האש – אז נכון, זה טרי מאתמול, אבל איכשהו זה היה הסרט הראשון בסדרה שגרם לי להרגיש שהארי ושות' הם בני אדם.
8. קינסי – עוד סרט שלא ראיתי עדיין באף רשימה. קטן, חכם ומרגש, על איש ששינה את העולם.
7. למצוא את ארץ לעולם-לא – ממש על הגבול של השנה שעברה, הג'וני דפ הראשון ברשימה (אך לא האחרון) ומצליח להיות מרגש (למרות הקיטש)
6. צ'רלי בממלכת השוקולדה – כמעט כמעט נכנס לחמישייה, אבל הוא יסתדר בלעדי. נותן כבוד לספר, והאומפה-לומפה נהדרים.
5. עמוק במים – גם את הסרט הזה בקושי מישהו ראה, אבל בעיני הוא המרגש ביותר של אנדרסן, ואם הוא היה קצת לומד לרסן את עצמו ולא להכניס לסרט *כל* מה שעלה לו בראש, הוא היה קולנוען דגול.
4. מיליון דולר בייבי – הסרט הטוב ביותר של קלינט איסטווד, פרט לזה שנמצא במקום הראשון של הרשימה שלי.
3. עיר החטאים – האגרוף בבטן של השנה.
2. להרגיש בבית – האורגזמה של השנה. סרט עדין ויפה כל-כך, עד כאב, ואמיתי עד טירוף ו… אלוהים, אני לא מבין למה אף אחד אחר לא בחר בו עד כה.
1. היסטוריה של אלימות – הסרט הטוב ביותר של קלינט איסטווד (למרות שאיסטווד לא ביים אותו). מדויק, ישר, חודר, מושלם.
גם לגבי הופעת השנה היו לי התלבטויות: סיליאן מרפי ב"הטיסה", דיפ רוי ב"צ'רלי" ואלאן ריקמן בתור מרווין במדריך היו מועמדים, אבל הזוכים הם שני גברים קשוחים ושחקנית ותיקה ואלוהית: ויגו מורטנסן ב"היסטוריה של אלימות", מיקי רורק ב"עיר החטאים" ואנג'ליקה יוסטון ב"עמוק במים".
ניטפוק/תיקון
סיליאן מרפי שיחק ב"טיסת לילה", ג'ודי פוסטר ב"הטיסה".
ניטפוק/תיקון
אכן התבלבלתי לגמרי. הסרט שצריך להיות במקום העשירי שלי הוא, אם כך, "טיסת לילה". את הטיסה לא ראיתי (אבל "הטייס" מחורבן).
סיליאן מרפי לא השתתף ב''הטיסה'',
אבל הוא כן השתתף ב"טיסת לילה", אם לזה התכוונת. ואם כן, אז מש"א.
קיליאן מרפי.
Cיליאן מרפי
בימד''ב (או שזה באתר הרשמי שלו?) כתוב שצריך לבטא את זה ''קיליאן''.
קיליאן.
אוף...
איך שכחתי את "עמוק במים" איך? אם לא היה נכנס לחמישיה (באמת שאני לא יודע את מי הייתי מוריד עבורו) ללא ספק היה נכנס לכמעט חמישיה. אם אני אמשיך לקרוא פה את הפתיל הזה בטח יבואו עוד כמה ששכחתי ואז אתחיל לתלוש את השערות שאינן.
בעצם, כבר יש עוד שניים שהיו על גבול הכמעט:
"קינסי" ו"להרגיש בבית". מה שכן, "למצוא את ארץ לעולם לא" היה בעיני אחת מאכזבות השנה. סרט יפיפה מבחינה ויזואלית עם משחק משובח של כל המעורבים אבל ניסה יותר מדי לקרוץ לצופים ולומר "תראו איזה סרט מתוק אני". וזה כמעט הצליח, רק שהוא עבר קצת את הגבול.
כמו שכבר כתבתי,
אין כל סיבה לתלוש שערות. אפשר פשוט לשלוח טופס חדש עם הרשימה המתוקנת.
שנה קשה.
"הוא היה קולנוען גדול", הוא "יהיה" קולנוען גדול. משהו קרה לו? ( אל תגידו שהוא פרש או משהו נכון…?)
נונין אמר:
" ואם הוא היה קצת לומד לרסן את עצמו … הוא היה קולנוען דגול."
כלומר, הוא לא למד לרסן את עצמו וגם לא ילמד, ולכן הוא היה יכול להיות קולנוען דגול, אבל לא נעשה כזה.
פרה-כאשר פוסטהקדימות ליחזורות רטרוהביתה?
בדיוק.
ובאנגלית גם יש שם לזמן הזה.
אם את מתכוונת לדרך האיווי, אז גם בעברית.
שוב לא הוגן
אבל קינג קונג לא ברשימה, למרות שהוא כן אחד מחמשת הסרטים הטובים שראיתי. בעיקר בגלל שרציתי להכניס את קרוב יותר ואת טיסת לילה המצוינים, אך הלא בטוחים.
לפניהם – מיליון דולר בייבי, עיר החטאים והתרסקות.
הופעות? דיברו על נטלי פורטמן, ודיברו על פול ג'יאמטי ושניהם שם ובגדול, אבל לא מספיק אנשים ראו את הסוחר מונציה, ואל פצ'ינו במיטבו הוא עדיין אחד השחקנים הטובים בעולם.
רשימת צפיה רצינית יש לי לשבוע הקרוב.
'היסטוריה של אלימות', 'הגנן המסור', 'עמוק במים', 'פלינדרום', 'וירה דייק', 'קינסי', 'איש אינו יודע' ועכשיו נוסף לי גם 'החשיכה'. יש לי תחושה שכמו בכל שנה, גם הפעם לא ראיתי בזמן את הסרט הטוב ביותר.
בינתיים המועמדים שלי הם:
1) 'התרסקות'- ואתם יודעים מה? אני בכלל מאלה שלא התלהבו מ'מגנוליה'. פול האגיס הוא במאי סביר ותו לא, אבל כתסריטאי הוא פשוט תענוג. הגישה שלו לדמויות מאד יוצאת דופן ולא שגרתית. הסרט מרתק, מפתיע ובמספר קטעים הייתי מגדיל ואומר שהוא מופתי. סרט שהאגיס יכתוב ופת"א יביים, יהיה הסרט המושלם בכל הזמנים.
2)'מלחמת העולמות'- נכון, בסרט הזה יש לא מעט בעיות. "בעיות" הוא שמו השני ספילברג, אבל כשהשם השלישי הוא "תעוזה" והרביעי הוא "יכולת טכנית וירטואוזית", אני מוצא כח נפשי להבליג.
3) 'צ'רלי בממלכת השוקולד'- סדרה של צרות, הסרט הזה עשה לי. אחרי חודשים של שינוי דעה כרוני בנוגע למסרים הנובעים ממנו, הגעתי למסקנות הבאות:
א. התסריט מהתחת.
ב. לא אכפת לי.
מפסגת הכיף עליה ניצב הסרט, אינטליגנציה והמשכיות נראים כמו נקודות זעירות באופק. אל תסתכלו עליי ככה- אתם הצבעתם ל'קינג קונג'!
4)'מיליון דולר בייבי'- סרט שהולך ומשתפר בצפיות חוזרות. מרב דיבורים על הסנל"ל, קל לשכוח כמה הוא מוצלח. ככה זה עם סנל"לים. לפחות את הכישרון של הילארי סוואנק ניתן לזהות כבר בצפיה ראשונה.
הסרט הגרוע ביותר שראיתי השנה הוא 'החליפה'. עיסה דוחה של רעיונות מד"ב אופנתיים מתוחזקת על ידי משחק ביזיוני ובימוי גימיקי ומתחנף.
. מצד שני, לא ראיתי את מרבית הסרטים שנחשבים ל*ממש* גרועים. 'דום- הסרט' סטייל.
לסיכום מלא יותר של השנה מבחינתי
נא עיינו ברשימת המועמדים לפרס פינגווין הזהב 2005:
http://my.area.co.il/view.php?siteid=38980&jet=page&menuid=325607
הרעיון היה שחמשת המועמדים שלי לסרט הטוב ביותר יהיו גם הבחירה שלי לסקר. לצערי, רק שלושה מבין חמשת המועמדים כשירים. "משפחת סופר-על" שייך לשנה שעברה ו"סדרה של צרות" לא הוקרן בקולנוע. לכן, החמישיה שלי לסקר מורכבת משלושת המועמדים האחרים:
למצוא את ארץ לעולם לא
קונטרול
איזה מקום נפלא
ומשני סרטים שנצמדו אצלי לצמרת ומחליפים את הנעדרים. מסיבה כלשהי, שני אלה הם בעלי סיכויים הרבה יותר סבירים להגיע לגמר:
הנפילה
היסטוריה של אלימות
חוץ מהנ"ל, עוד ארבעה סרטים ראויים לציון שמאוד אהבתי, אבל לא הצבעתי להם:
עיר החטאים
צ'רלי בממלכת השוקולד
מחול הפגיונות
הארי פוטר וגביע האש
השנה שבו את לבי סרטים קטנים, ככל הנראה.
ולכן קונטרול (הנפלא! האם אני הראשונה שמזכירה אותו?… לא נראה לי שאני אזכה להצביע לו בסקר הכללי), להרגיש בבית (כנ"ל, מילה במילה בערך, חוץ מזה שהזכירו אותו לפני), וירה דרייק, וולאס וגרומיט, ולאחר מחשבה גם היסטוריה של אלימות, בשביל סצנות מאוד מסוימות. הופעות השנה שלי, שגם הן בוודאי לא יכנסו לסקר, הן של השחקנים הראשיים בשלושת הסרטים הראשונים ברשימה (כמה הולם), ובעיקר הי ג'אה. אילו עיניים יש לו, לבחור, שיהיה בריא. כמעט לא שמים לב שהוא לא מדבר.
הידד, אני לא היחיד שהצביע לקונטרול
אגב, דווקא רציתי להגיד שלום בקון
אתה אחד האנשים הבודדים ש, בהיותי סנילית לחלוטין, אני פחות או יותר זוכרת מי הם ומה הם אומרים, כלומר שמהווה ישות אינטרנט רציפה ולא הודעות תלושות… אבל לא נתקלתי בך. אז אני נאלצת להסתפק בשלום רטרואקטיבי. ונחמד לדעת שאני לא היחידה שהתלהבה מהסרט הביזארי והנפלא הנ"ל.
גם העכרור אהב את קונטרול
כתבה מספר 2817
אה… ושלום רטרואקטיבי גם לך.
הממ. תמיד משעשע לראות הודעות שאין לי שום זיכרון שכתבתי...
אם כך, נחמד *להיזכר* שאני לא היחידה שהתלהבה מהסרט הנפלא והביזארי הנ"ל.
הו, מה קשה הבחירה.
אבחנה 1: את סרטי הדרמה של השנה האחרונה בקושי יצא לי לראות.
אם הסקר היה נערך בעוד שנה, אני מניח שלרשימת המועמדים המבטיחים שלי היו נכנסים גם 'היסטוריה של אלימות' ו'מיליון דולר בייבי' – אבל מבחינתי הסרט של איסטווד לשנה האחרונה היה 'מיסטיק ריבר'.
ככלל, שנה קצת מאכזבת, ואף שעדיין לא ראיתי את 'קינג קונג' ו'נרניה', אני מבין שגם מהם לא תצמח הישועה.
הנבחרים שלי בסופו של דבר:
האיחוד המשפחתי המרגש בסוף…
'מלחמת הכוכבים: נקמת הסית' ' – כן, הוא לא מושלם (והגלקסיה מן הסתם היתה מקום טוב יותר אם אביו של היידן כריסטנסן היה שובר רגל בדרך למפגש ה"אלכוהוליסטים אנונימיים" בו הוא פגש, מן הסתם, את אימו), אבל מעבר לזה שהוא המוצלח מבין הפריקוולס, הוא ממש כיפי.
'עיר החטאים' – מבחיל לעיתים, אבל העיצוב, אוי העיצוב.
'למצוא את ארץ לעולם לא' – עד שראיתי את הסרט, הייתי בטוח שאני ציניקן. על פי כל אמת מידה אפשרית, הייתי אמור לתעב אותו עד עמקי נשמתי. אבל סיימתי אותו עם דמעות בעיניים.
'קונסטנטין' – ולו רק בגלל הגהינום כאוטוסטרדה בשעת פיצוץ גרעיני תמידי ושחקני המשנה המצויינים.
מלחמת העולמות – ככה סרט אימה אמיתי צריך להיות. מייאש ומפחיד הרבה יותר מסרטי קצבים מלאי רציחות מזוויעות. אם רק היה ספילברג מוותר על
אכזבת השנה מבחינתי – מדריך הטרמפיסט לגלקסיה. סרט חביב. וזהו. וכשמדובר על מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, זה ממש לא מספיק.
בתחום ההופעות הטובות ההיצע היה מוצלח יותר.
מועמדים שלא שרדו:
פרדי היימור על 'צ'רלי בממלכת השוקולד', ברנדן גליסון כ"עין הזעם" מודי, טילדה סווינטון כמלאך גבריאל, אלן ריקמן כמרווין, מיקי רורק כמארב ב'עיר החטאים', דקוטה פנינג הקריפית על 'משחקים נסתרים' (ב'מלחמת העולמות' היא בעיקר צורחת).
למירנדה ריצ'רדסון כריטה סקיטר היה פוטנציאל מרשים. אם רק היתה מקבלת קצת יותר זמן מסך.
מריל סטריפ כדודה הפרנואידית ב'סדרה של צרות' היתה מקבלת לפחות מועמדות. ואולי אפילו ג'ים קארי. ארורים המפיצים!
אבחנה 2: נראה שתופסות אותי בעיקר דמויות יוצאות דופן, משעשעות ומוקצנות, ופחות דמויות "משכנעות".
ושלושת הנבחרים שלי:
3. פרדי היימור – 'למצוא את ארץ לעולם לא'. (מעניין – גם אותו וגם את פנינג אהבתי יותר בסרט הפחות "גדול" שלהם).
2. פיטר סטורמייר – 'קונסטנטין'. אמנם הופעה קצרה, אבל שטנית.
1. מאסטר יודה – 'נקמת הסית' '. אין, יודה שולת!!!
הבחירות שלי...
למקרה שיש מישהו שזה מעניין אותו:
* התרסקות
* קינג קונג
* פלינדרומים
* עמוק במים
* הטירה הנעה של האול
* קווין בייקון בוודסמן
* ג'וני דפ בצ'רלי וממלכת השוקולד
* מיקי רורק בעיר החטאים
אני נמנעת.
כל כך הרבה סרטים שהיה להם סיכוי ממשי להיכנס לרשימה שלי – "בטמן מתחיל", "חתונת רפאים", "קונסטנטין", "צ'ארלי והשוקולד", "האחים גרים" ועוד רבים וטובים.
כל כך הרבה סרטים, שכבר הוזכרו ברשימות החביבים על אושיות אתר אחרות יכלו להפתיע אותי לטובה ולהדהים אותי בלי שאצפה לכך בכלל, כמו "מליון דולר בייבי" והסרט עם סוחר הנשק (זה "שר מלחמה"? אני רוצה להכניס לרשימת הצפיה ולא נזכרת) או סתם איזה "תיכון בהיי" ו"בתול בן 40".
בקיצור, בהמשך לסקר הקודם, אני אדע איזה סרט מבין סרטי 2005 הוא האהוב עלי אולי כשיגיע הזמן להצביע לסרטי 2006.
מה עם עמוק במים?
הסרט הכי מקורי ומורכב שיצא השנה, וגם הכי אנדרייטד. איך כולם פספסו אותו?
איי, שיט! איך פספסתי אותו?!
אה, וואלה, לא פספסתי, היו הרבה סרטים שאהבתי הרבה יותר.
(רואה? ככה)
''הכי מקורי ומורכב'' לא שקול ל''הכי טוב''.
משחקי ילדים זה mean creek
?
כי הייתי בטוח שהסרט הזה לא הגיע לקולנוע, ולו משום שלא מובן לי איך אם הוא כן הגיע לקולנוע הוא יצא משם כל כך מהר.
לא סרט מושלם או משהו כזה, אבל טוב בהרבה מהרוב, ויש בו בניית דמויות די מדוקדקת ומרשימה לכה"פ.
כן, זה זה.
והוא באמת הגיע לקולנוע ויצא ממנו מהר.
מנויי הוט יוכלו לצפות בו
ביום שישי הקרוב (6/1/06) בהוט פריים. מנויי יס שפספסו אותו אתמול ייאלצו להמתין לשידור הבא שלו בחודש הבא.
אתמול ראיתי חלק ביס.... כבר ראיתי את הסרט הזה בהוט בנובמבר...
חשבתי שאני חולם כשראיתי בספריית הדיוידי את משחקי ילדים בתור סרט חדש בהשכרה ללילה אחד חודש אחרי שראיתי אותו בטלויזיה.
מנויי הוט ישבה לצפות בו במקום לכתוב תרגיל,
שזו התנהגות אופיינית לה לחלוטין, ומנויי הוט רק רוצה לציין שבפעם הראשונה אי פעם, פחות או יותר, היא לא יכולה להעריך שום דבר לגבי איכות הסרט, כי דעתה הוסחה *לחלוטין* בגלל שאחת הדמויות שוחקה על ידי סקוט מקלוביץ (?), והוא פשוט יפה להדהים. ואני אומרת את זה בתור מישהי שאין לה שמץ של מושג איך אנשים נראים, והיא יכולה להכיר אנשים שנה ולא לזהות אותם. לא ידעתי שאנשים מגיעים בצורה כל כך יפה. אולי אני צריכה להתחיל לשים לב לדברים כאלה?…
את מי הוא שיחק?
ובכלל, נראה שהמלהקים של הסרט ניסו ללהק כמה שיותר פרצופים מוכרים, כך שכל דמות שנייה היא פרצוף שאתה מזהה אבל לא לגמרי ברור לך מאיפה.