 |
||
| שאלה: הגדר "היי-קונספט". תשובה: סרט שאת העלילה שלו אפשר לספר במשפט אחד. למשל: "ג'ים קארי הוא אלוהים לשבוע", או, הדוגמה האקטואלית יותר: "לאדם סנדלר יש שלט-רחוק ששולט על הכל". |
20.01.2006
|
|
יומית
שאלה: הגדר "היי-קונספט".
תשובה: סרט שאת העלילה שלו אפשר לספר במשפט אחד. למשל: "ג'ים קארי הוא אלוהים לשבוע", או, הדוגמה האקטואלית יותר: "לאדם סנדלר יש שלט-רחוק ששולט על הכל".
שאלה: הגדר "היי-קונספט".תשובה: סרט שאת העלילה שלו אפשר לספר במשפט אחד. למשל: "ג'ים קארי הוא אלוהים לשבוע", או, הדוגמה האקטואלית יותר: "לאדם סנדלר יש שלט-רחוק ששולט על הכל".
ההגדרה לא נשמעת לי הוגנת במיוחד
נראה לי שאת העלילה הבסיסית של רוב הסרטים אפשר לספר במשפט אחד. יש דוגמאות נגדיות?
כאן זה אולי יותר קשה כי יש שלושה סיפורים בלי קשר ישיר ביניהם, אבל כל אחד משלושתם ניתן לתיאור במשפט אחד. בקלות.
"3 סיפורים המתרחשים בעיר האלימה ביותר בעולם".
מצטער, זו לא עלילה
"עיר מסריחה, אבל לפחות ג'סיקה אלבה". הנה, הצלחתי.
''ספרות זולה''.
אבל עקרונית אני מסכים איתך.
''ספרות זולה''.
כמו "סין סיטי", גם כאן הבעיה היא טכנית: הסרט מורכב מכמה סיפורים שלא קשורים ישירות, אבל כל אחד מהם ניתן בפני עצמו לתיאור במשפט אחד. כלומר, זה לא שהעלילה מורכבת במיוחד, אלא ההפך – העלילות כל כך פשוטות, שהיו צריכים שלוש מהן כדי ליצור סרט באורך מלא.
נכון,
אם הכוונה בעלילה הבסיסית היא להנחה (premise). זה נכון חוץ מבסרטים שבהם יש מס' עלילות במקביל, או עלילה שמתעוותת מאוד מאוד במהלך הסרט.
השאלה היא אם בסרט מתפתח מעבר לנקודת הפתיחה. הכוונה ב"היי-קונצפט" היא סרט שמשקיע יותר בנק' ההנחה מאשר בפיתוחה. הבעיה עם סרטים כאלה היא שזו חייבת להיות חתיכת נקודת פתיחה כדי להחזיק סרט באורך מלא.
אני לא יודע אם אפשר לקבוע בוודאות שזהו סרט קונצפט, משום שעוד לא הוסרה לגמרי האפשרות שהסרט ידון בהשלכות של אומניפוטנציה המוענקת לאדם ובשינוי תפיסת העולם שלו. למרות שרוב הסיכויים שפשוט יהיו הרבה צחוקים על הכאת אנשים קפואים בזמן.
זה נראה כמו עוד מקרה של בנאדם עם בעיות בחיים שמקבל דרך קסומה לפתור אותן, עד שהעניין מסתבך והוא מגיע למסקנה שהכי טוב לפתור הכל לבד, בלי פתרונות קסם. איך קוראים לסגנון הקומדיות הזה?
אגב, מזכיר לי:
http://www.nomarriage.com/remotecontrol.html
צר לי אבל יש לי הרגשה שימיך ספורים...
?
יש כמה בנות מאוד אסרטיביות באתר הזה שלא יאהבו את הלינק
דוגמאות נגדיות:
שדרות סנסט, להיות ג'ון מלקוביץ', ברזיל, יצרים, אודיסאה בחלל.
אבל בעקרו נראה לי שאתה צודק.
זה קל
שדרות סנסט – לוזר פוגש אישה זקנה ואובססיבית כשהוא נס מהחוק.
להיות ג'ון מלקוביץ' – כמה חבר'ה מחליטים להיכנס לראשו של ג'ון מלקוביץ'.
יצרים – צלם מצלם רצח שהתבצע או לא, אה.. ויש גם משחק טניס.
אודיסאה בחלל – לא קורה כאן כלום
עם ברזיל באמת קצת הסתבכתי.
לא מסכים לגבי יצרים
אחרי המילה 'לא' צריכה לבוא נקודה, ולא פסיק, לעניות דעתי
אבל אז זה לא משפט אחד.
בדיוק
לא מסכים לגבי יצרים
*;*
צלם מצלם רצח שהתבצע או לא*;* אה… ויש גם משחק טניס.
כך שאפשר להכניס את זה לתוך משפט אחד. (אולי כדאי לשנות את ההגדרה ל"סרטים שאפשר לתאר את הסיפור שלהם ב*שורה* אחת. כי משפטים, בעזרת שימוש נכון במילים וסימני פיסוק, אפשר למתוח עד אין קיץ).
זה קל
ברזיל – דיסטופיה בירוקרטית עם ניחוח 1984.
אתה מדבר ברצינות?
כלומר, אתה באמת מתכוון שמישהו יוכל לפתח בראשו תמונה מהימנה של 'ברזיל' בעזרת המשפט "דיסוטופיה בירוקרטית עם ניחוח 1984"? לפני שאתה עונה, שים לב שההיגד שלך לא מכיל תיאור, ולו המינימלי ביותר, של העלילה.
בינתיים, אני חוזר לקרוא את "חולה נפש טוען שאלוהים נגלה אליו".
לאיזה ספר אתה מתכוון?
הברית החדשה, הקוראן, התנ"ך (ספרי נביאים) או ספר שתקציר שלך יעורר קצת פחות זעם?
אני? אני בכלל קורא את 'ואליס'.
ניסיתי לקרוא את הברית החדשה, אבל היה משעמם כמו הנצח בזמן קליע.
קראתי ודווקא לא כל כך משעמם בהתחלה ,עד שמבינים ששלוש מהבשורות מתארות את אותו הדבר בדיוק. התנ"ך שולת!1
אתה מדבר ברצינות?
אפשר להוסיף עוד שתיים שלוש מילים על העלילה בלי להצריך משפט נוסף ("פקיד אפור בדיסטופיה בירוקרטרית פוגש את אשת חלומותיו והופך למעורב במחתרת") אבל נדמה היה לי ש"סטייל 1984" כבר הכיל את זה.
אבל העניין הוא שמראש לא טענתי שאפשר לפתח תמונה מהימנה של הסרט באמצעות משפט אחד. לא ראיתי את "ברוס הגדול מכולם" ולכן לא ברור לי אם המשפט הבודד אכן מתאר אותו בצורה מהימנה, אבל העובדה שלא ראיתי את הסרט מסייעת לי להגיד בביטחון שאין לי מושג מה באמת קורה בו, ואיך, רק על סמך המשפט הבודד הזה. אפשר לפתח את הרעיון הזה בהמון דרכים שונות וליצור המון עלילות שונות, ואין לי מושג באיזו מהן בחרו. לכן אני חושב שכל העניין הזה עם לנסות ולבדוק איזה סרטים אפשר לתאר בתמצות הכי גדול (מין סיבוכיות קולמוגורוב [1] קולנועית) לא מחזיק הרבה מים ואינו הוגן אפילו לסרטים מטופשים שזוכים לתיאור הזה.
—-
[1] לא סתם זריקת מילה. מושג מגניב דווקא (למי שמתעניין במדעי המחשב):
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%91
לא העברת 80% מהעלילה של רוב הסרטים
ושדרות סנסט בלי להזכיר את תעשית הקולנוע? לגבי ה"נס מהחוק" זה נשמע כאילו הוא בורח מהמשטרה, אבל הוא לא. הוא בורח מהמעקלים של מכוניתו.
וסרניטי?
אה, זה פשוט
"סרט הממשיך את סדרת הטלוויזיה שנגנזה – פיירפליי"
או
"עלילה? אני פה בשביל סאמר"
או כמו שחבר שלי שחובב המטריקס אמר כשהוא ראה את הסצינות של סאמר בסרט:
"ניאו בתחת שלי צועק הצילו"
היי קונספט
לא מדובר רק על לתת oneliner שיתאר את הסרט, אלא לתת oneliner שהוא מספיק פצצתי בכדי לגרום למנהלים לתת אור ירוק אוטומטי להפקה, או בהמשך להזיז עדרי צופים לאולם הקולנוע, עם או בלי קשר למה שבתכל'ס קורה בסרט או לאיכותו.
"ג'ים קארי הוא אלוהים לשבוע" הוא כזה, כי הוא כולל מגה-סטאר שמושך קהל ומזוהה עם ז'אנר מאוד פופולרי, וסיטואציה פרובוקטיבית שנשמעת כמו מתכון לאינספור סיטואציות משעשעות.
"כמה חבר'ה מחליטים להיכנס לראשו של ג'ון מלקוביץ"' הוא לא רק שאינו מושך, הוא אף מבלבל ועל כן מרתיע. יותר מכל דבר אחר, הוא מטריד ומעורר שאלות. אין לו שום אפיל שיווקי.
בקיצור, עם כל הכבוד ל-onelinerים היצירתיים של כל הפתיל הזה, אין להם שום קשר לנושא היומית.
היי קונספט
איפה היית לפני שבוע?
כן, אבל...
יש סרטים שהם כל כך שטחיים שלא צריך יותר ממשפט אחד כדי לספר או לתאר אותם… יש סרטים שאתה מרגיש שאתה לא יכול לספר אותו במשפט אחד סרטים כמו: רקוויאם לחלום, צומת מילר, התפוז המכני ובמיוחד סרטים ביוגרפיים כמו:
ריי, הטייס וכו'…
אני אנסה:
ייתכן ויש
לסרטים שציינת:
"התפוררת החלום האמריקאי דרך סיפור התמכורתם של אם ובנה וסמים שונים"
"גנגסנר מסתבך שכשהוא מתאהב בפילגש של הבוס שלו"
"נער הנהנה מאלימות עובר שיקום בשיטה מעוררת מחלוקת"
"סיפור הצלחתו וחייו האישים של הזמר העיוור ריי צ'ארלס"
"חייו הלא שגרתיים של המיליונר הווארד יוז"
ההגדרה לא נשמעת לי הוגנת במיוחד
כל סרט שאלמדובר אי פעם עשה.
בוא נראה:
"שני גברים מאוהבים בנשים בתרדמת"
"אסיר משוחרר מנסה להפוך לאומן במיטה כדי לזכות בליבה של בחורה שזרקה אותו"
"במאי מתבקש לביים סרט על פי טרומאות התעללות של חבר ילדות"
"בחור החולם להיות לוחם דברים מואשם בסדרת רציחות"
"אישה יוצאת למצוא את אבי בנה שנהרג ומתחברת עם שחקניות תאטרון שבנה העריץ"
אני אפסיק, זה קשה
לא מסכים
לא שאני מכיר את ההגדרה, אבל כמו שאני מבין אותה העניין הוא לא שניתן לתמצת את העלילה למשפט אחד, אלא שניתן _לספר_ את העלילה במשפט אחד. במלים אחרות, שעל סמך המשפט הזה תוכל לצפות ברמה גבוהה של דיוק את מרבית המהלכים בסרט (או לפחות מחצית מהם, נגיד).
זה לא נכון לגבי הרבה מאוד סרטים (ומרבית הדוגמאות שהובאו כאן), ומאוד נכון לגבי שני הסרטים שמופיעים ביומית.
לא מסכים
לא ראיתי את "ברוס הגדול מכולם" אז אני לא יודע אם אתה צודק בקשר לטענה שלך לגביו – אני לפחות יכול לומר שאין לי מושג איך לצפות אפילו רבע מהמהלכים בסרט על סמך התיאור שניתן כאן (במה ברוס עוסק? למה הוא מקבל את הכוחות שלו? מה בדיוק הוא עושה איתם? האם העולם כמעט נחרב או שהוא סתם מכייף? האם אלוהים צריך להתערב ולהציל את היום, או שברוס דווקא עושה עבודה יותר טובה ממנו? כל אלו שאלות מהותיות לעלילת הסרט ואין לי מושג מה התשובה).
בקשר לסרט של אדם סנדלר – קשה לי לראות איך אפשר לומר שזה מאוד נכון לגביו לפני שהסרט יצא (אלא אם כבר ראית אותו).
ואגב, במשפט אחד אין לי בעיה לספר את כל העלילה של כמה מהסרטים שהכי אהבתי בשנה האחרונה, למשל "מלחמת העולמות" (עם המזל שלי אני לא אצליח להגיד שם של סרט שגם אתה אהבת).
לא מסכים
גם אני לא ראיתי אותו, ובכל זאת:
ברוס הוא לוזר לפני שהוא מקבל את כוחותיו של האל (לחלופין, הוא אגו-מניאק, אבל זה נראה לי פחות הגיוני); האל פונה אליו לכאורה כי נמאס לו מתפקידו / הוא רוצה לעזור לברוס, אך בעצם בכדי ללמד אותו על המהות האמיתית של כוח; לברוס יש צרות רומנטיות לפני שהוא מקבל את כוחות האל; כשהוא מקבל את כוחות האל ברוס עושה בהתחלה שטויות, חלקן מחוסר שליטה בכוחות, ואחר-כך מחוסר אחריות; אבל אז מגיע רגע דרמטי שבו הוא חייב להציל מישהו שהוא אוהב / את העיר שלו ("את העולם" נראה לי קצת מוגזם לקומדיה כזו, אבל גם זו אופציה), ואז ברוס מגלה את טיבו האמיתי, ועושה שימוש ראוי בכוחותיו; האל קורא לו אליו, וברוס, מיוזמתו המלאה, בוחר להחזיר את הכוחות – האל מרוצה: ברוס עמד במבחן; כנגד כל הסיכויים, ולמרות שבבחירה להחזיר את הכוחות הוא, לכאורה, חיסל כל סיכוי לחזרה למושא אהבתו, בסופו של דבר הם מתאחדים (לחלופין, ברוס צריך לשלם מחיר אישי כבר על הבחירה שלא להשתמש בכוחות, בזמן שעדיין יש לו אותם, ובכל זאת לא משתמש בהם – ואז בעצם הוא לא משלם את המחיר); הסרט נגמר בקריצה: הכוחות ניתנו לכלב של ברוס / לחברו הדביל / מסתבר שהרע היה בעצם אלוהים.
מישהו שראה את הסרט מוכן להגיד לי כמה רחוק הייתי?
לא אמרתי שהיותו של סרט צפוי הופך אותו לגרוע, למרות שזה בהחלט לא מסייע. אבל בכל מקרה, אני לא רואה איך מ"חייזרים מנסים להשתלט על כדור הארץ" תוכל לתאר לנו את הרגעים _החשובים_ ב'מלחמת העולמות', למרות שבכל מקרה זאת לא דוגמא טובה, כי מחצית מהקלישאות לגבי סרטי חייזרים הומצאו ע"י הספר 'מלחמת העולמות' בכל מקרה (ולפני שהיו קלישאות, כמובן).
אם לנסח את הטיעון שלי בצורה מחודדת יותר: יש סרטים קלישאתיים יותר או פחות. שני הסרטים שלעיל נשמעים לי מאוד, מאוד קלישאתיים.
קרוב למדי
ברוס הוא לוזר ש"מאשים" את אלוהים שדופק אותו בכל פעם שלא הולך לו, אז אלוהים (שהוא כמובן שחור וגם די דומה למורגן פרימן) מחליט ללמד אותו לקח ולהראות לו שלא כ"כ קל למלא את הג'וב, וממנה אותו לתפקיד באופן זמני.
אח"כ הסרט הולך בכל מיני כיוונים קיטשיים וחינוכיים באופן קיצוני למדי (עם כמה בדיחות מתבקשות שמתאימות לסיטואציה, חלקן חביבות) שמדגישים את הקושי שבתפקיד האל הכל יכול שצריך לעזור לכולם ובחשיבות של דאגה לעצמנו ולאנשים הקרובים לליבנו באמצעים אנושיים ופשוטים.
יש כמה אי דיוקים בהערכה שלך, אבל בגדול זה היה מאד בכיוון.
למה? למה היא עושה את זה לעצמה?
אני זוכרת את הימים שבהם היא היתה שחקנית נפלאה, עשתה סרטים בריטיים קטנים יותר או פחות, ואינטליגנטיים, בל נשכח אינטליגנטיים… איך נפלו גיבורות שייקספיריות.
יש אנשים ש''היא'' לא אומר להם כלום.
זאת קייט קוטלת הערפדים שם, לא?
אני אוהבת לחשוב עליה כ''קייט פרחים ועשבים שוטים''.
או אפילו "הירו גאווה ודעה קדומה" (שם היא אמנם הולכת קצת לאיבוד בצילה של שחקנית גדולה ממנה, אבל עדיין משחקת דמות מקסימה, עם הומור ואופי ודקויות הבעה שבסרטיה ההוליוודיים יותר קשה אפילו לדמיין).
אני חושב שאפשר לעשות תחרות
מי עושה קומדיות יותר מטומטמות ומצליח לעצבן איתם יותר?
לאדם סנדלר שלחו SMS למס' 1
לג'ים קארי שלחו SMS למס' 2
בן סטילר
דינג דינג דינג יש לנו זוכה!
ומה שולח מי שמחבב את שניהם?
אני חושב שאפשר לעשות תחרות
היי!
היי!
היי!
או!
או!
או!
אני חושב ששכחתם משהו…
ג'ים קארי התדרדר רק בתקופה האחרונה, אבל בואו נזכור לו את המסכה, אייס ונטורה (חלקכם), המופע של טרומן…
אני חושב שאפשר לעשות תחרות
במבט לאחור, אני חושב שאפשר לומר בביטחון רב יחסית ש"המסכה" ואפילו "אייס ונטורה" הם סרטים די מפגרים. אמנם, מכיוון שהם היוו את קרש הקפיצה של קרי, קשה לומר עליהם "התדרדרות".
מפגרים אך אופטימיים
אייס ונטורה והמסכה הם סרטים מצחיקים. הם מפגרים, כמובן, אבל לא לוקחים את עצמם ברצינות ומצליחים להיות מקוריים ואפילו די אינטיליגנטים בטמטמום שלהם. אותי שניהם, עד היום וכל פעם מחדש, מצחיקים. הבעיה עם הקומדיות המאוחריות יותר של קארי היא שהן כבר הרבה יותר סטנדרטיות, ודווקא עוצרות את עצמן מלהיות מפגרות לחלוטין (או עושות את זה בסגנון המרגיז של האחים פארלי) – ואז זה סתם אדיוטי.
מפגרים אך אופטימיים
אני מסכים (אם כי אחרי שתי צפיות, אני חושש שהסרטים הללו לא מצחיקים אותי יותר).
יש לרעיון לא מעט פוטנציאל
במיוחד אם הסרט יתמקד יותר בקטע שהשלט מתחיל לעשות בעיות (נראה לי שהטריילר די מספיילר). מצד שני, אדם סנדלר מזמן לא גורם לי לרצות לראות סרט ויש לי תחושה שעם כל הפוטנציאל לדרמה-קומית חצי פילוסופית מרתקת, יהיו בעיקר בדיחות מתחת לחגורה. הקטע עם הילד והבייסבול די מגעיל.
מילה אחת -
יש צורך לומר עוד משהו?
אהה כן… southpark did it
לטובת למי שלא ראה את הפרק הרלבנטי
ר.ל. סטין חשב על זה קודם
מחבר סדרת המופת 'צמרמורת' כתב כבר לפני שנים ספר על הרעיון. והוא בטח לא היה הראשון.
רעיון די משעמם, לדעתי.
מתוך 999 שימושים לא נכונים במילה ''מופת''
נדמה לי שזה נאמר ב-
נדמה לי שזה נאמר ב-
כן, אולי באמת הייתי צריך להוסיף
. חשבתי שזה מובן מאליו.
אני לא מאמין שYES רשמו "זוכה פרס הראזי" בתיאור שלהם לאישה חתול (23:00 בYES2)…
או שמדובר בהומור גאוני מצד אנשי הלווין?
בין אם זה בכוונה ובין אם לא,
זה נורא מצחיק.
וגם מחוכם
הדיוט ממוצע אינו יודע ש"ראזי" מוענק לסחורה מפוקפקת. מבחינתו מדובר בפרס. ולרוב פרס מוענק בהקשר חיובי. ומי שמכיר את ה"ראזי"? יצחק, בעיקר (ויחפש סרט מעניין יותר לצפייה).
וגם מחוכם
דווקה אני נהנה לראות ת'סרטים שזוכים בראזי…
אגב, תמיד אוהבים לתקן אותי אז עכשיו תורי *הדיוט זה עם א'…
לא נכון. ''הדיוט'' הוא אדם חסר ידע בתחום מסוים,
כלומר מישהו שלא מתמצא בנושא כלשהו, בעוד ש"אדיוט" הוא פשוט טיפש.
פאק!
היית חייב!
ועכשיו תחשוב אם אתה הדיוט או אדיוט.
רק רגע...
חשבתי. עכשיו תורך…
או, אני אדיוט בכמה רמות שונות
אבל זה לא קשור לשום דבר.
הם כתבו את זה גם על 'פלוטו נאש'
במסגרת חודש האוסקר הם גם יקדישו את השבוע (ראשון 26/2 עד ראשון 5/3) שלפני הטקס לסרטים שזכו בראזי. בין היתר "חתול תעלול", סרטי "סקובי דו", "מרי ריילי", "אהבה מחוץ לחוק" (ג'ילי), "ג'רזי גירל", "פלוטו נאש", מטריקס 2+3, "נערות שעשועים", "קרוסרודס" ועוד.
ברצינות?!
כאילו, עם פרומואים והכל?
מגיעה להם מדליה. גם כשהם גרועים הם טובים.
עוד מוקדם מדי לפרומואים
אבל אם הם מקדישים שבוע שלם לזה אני מניח שיוכנו כאלה.
בכל אופן זה מה שמופיע בקומיניקט האוסקר שהם שלחו לעיתונאים:
פרסי ה"ראזי"
יום ראשון ה- 26/2 ועד יום ראשון ה- 5/3
כל יום בשעה 23:00 בערוץ yes2
24 שעות לפני חלוקת האוסקרים, מתרחש טקס חלוקת פרסי הראזי ("פטל הזהב") לסרטים הגרועים של השנה. זוהי השנה ה-26 שבה מצביעים חברי איגוד "פטל הזהב" (שהתנאי היחיד לחברות בו הוא הנכונות לשלם את דמי החבר) על ההישגים השליליים המרשימים ביותר של השנה בתחום הקולנוע ומחלקים פסלונים מכוערים צבועים בזהב, שאף אחד לא לוקח.
השחקן הראשון שהגיע לקבל אישית את הפרס, ובגאווה לא מבוטלת, הוא טום גרין על תפקידו המופתי במסה הקולנועית הפילוסופית "אחי איך דפקו אותך".
האלי ברי, שזכתה בפרס הראזי על משחקה בסרט "אשה חתול", הינה השחקנית היחידה שזכתה גם באוסקר. גם היא הגיעה לטקס כדי לקבל את הפרס והודתה ליוצרי הסרט "אשת החתול" בעודה משחזרת את הנאום הארוך אותו נתנה כשזכתה באוסקר בשנת 2002. "תודה שבחרתם בי לשחק בסרט איום שכזה", אמרה והוסיפה בהומור, "זה בדיוק מה שאני צריכה בשביל הקריירה שלי. כשהייתי קטנה אמרה לי אמי 'אם את לא יודעת להיות מנוצחת טובה לא תוכלי להיות מנצחת ראויה". הסרט "אשת החתול" (שהיה מועמד ב-7 קטגוריות וזכה "רק" ב-4) זכה גם בקטגוריות הסרט הגרוע ביותר, הבימאי והתסריט הגרועים של השנה.
סרטם של בן אפלק וג'ניפר לופז "אהבה מחוץ לחוק" (Gigli) זכה בקומדיה הגרועה ביותר ב-25 השנים האחרונות
גם הנשיא בוש זכה לכבוד המפוקפק עם שני פסלונים – פרס השחקן הגרוע ביותר עבור "משחקו" בסרט התיעודי של מייקל מור "פרנהייט 9/11" וגם בפרס "הזוג הגרוע על המסך", לצידה של מזכירת המדינה, קונדוליסה רייס ולצידו של כלב המחמד שלו. הפרס הוענק גם למזכיר ההגנה, דונלד ראמספלד ולבריטני ספירס שהופיעו בסרט.
השחקן והמושל ארנולד שוורנצגר נבחר כלוזר הגדול של פרסי הראזי. מושל קליפורניה קיבל בעבר את מספר המועמדויות הרב ביותר לזכייה בפרס (9 מועמדויות) ולא זכה באף אחד. על "הישג" זה קיבל סוף סוף את הפרס המיוחל.
בין הסרטים המושמצים שישודרו ברצועת הראזי: "אישה חתול", "סקובי דו 1+2", "חתול תעלול", "נערות שעשועים", "גיבור הפעולה האחרון", "אחי איך דפקו אותך", קלאסיקת הראזי המופלאה בכיכובה של פיי דאנווי "אמא יקירתי", "מרי ריילי" עליו ג'וליה רוברטס הייתה מועמדת לראזי, "קוברה", "המומחה", "צבע הלילה" ועוד..
אני לא מאמין.
אני פאקינג לא מאמין.
זה הקומוניקט של יס, אה? יופי של תחקיר הם עשו.
תנו לי רגע להחזיר אתכם לעבר: כתבת "קדם אוסקר 2001", שפורסמה ממש כאן לפני, אה, כמעט חמש שנים. תגללו די הרבה למטה, עד הפסקה שנושאת את הכותרת "ראזי".
כתבה מספר 254
פלגיאריזם!
הרחקה מהאוניברסיטה, של שנה לפחות! לא, רגע.
אני מריח בית משפט
זה לא הכול - מי שעשה את זה גם עקבי.
ידעתי שכבר שמעתי גם את שאר הטקסט בעבר. שימו לב לזה:
http://www.eonline.co.il/content.asp?id=18134&sid=15
מיומנויות cut & paste שכאלה, באמת ראויות להערכה.
נו ברור
הרגע סגרת לוח לערוץ לחודש מראש, צריך לשלוח את ההיילייטס ואין לך כח והעיתונאים ממילא לא שמים לב לכלום (ועדיין עושים מלא שגיאות) אז הולכים לגוגל, מחפשים דברים, עושים קופי-פייסט, שולחים את ההיילייטס לפני בוא הדד ליין ויוצאים סוף סוף להפסקת הסיגריה המיוחלת.
אין שום בעיה.
אנחנו מוכנים לקבל את התשלום בצ'קים, במזומן או בפרסום של עין-הדג, כולל כתובת, ביס.
פחח...
זכויות יוצרים? מה זה?
אני לא מאמין.
לפחות הם עדכנו את השנה ואת שאר הפרטים. מי שכותב את תקצירי הסרטים של וואלה ושל אתר סרט לא עושה לרוב גם את זה.
למה ללכלך?
מבין הסרטים שציינת, רק "אהבה מחוץ לחוק" ו"נערות שעשועים" זכו בתואר הנכסף (אלא אם התכוונת לזכיות בכל מיני קטגוריות בסגנון של השחקן הגרוע, ואז תשכח ממה שאמרתי).
בכל מקרה, הזכרת לי עכשיו את הסיפור עם טום גרין, שהיה הראשון שהגיע לטקס כדי לקבל את הפרסים עבור "Freddy Got Fingered" (בהחלט יתכן שזה הסרט עם ההומור הכי נמוך בהיסטוריה) ואף התרגש עד מאד:
http://news.bbc.co.uk/1/hi/in_depth/entertainment/2002/oscars_2002/1889555.stm
השני בהיסטוריה
הראשון היה פול ורהובן שהגיע בעצמו לקבל את הראזי לבמאי הגרוע ביותר על "נערות שעשועים". בשנה שעברה, האלי בארי עשתה קצת כותרות כשהגיעה לקבל את פרס השחקנית הגרועה על "אישה חתול". מה שכן, טום גרין הוא היחיד שהביא איתו שטיח.
השני בהיסטוריה
זה נשמע יותר דרמטי ככה (אם כי הוא זכה גם בפרס השחקן הגרוע וגם בפרס הבמאי הגרוע).
יש מצב טוב שהוא בנה על הזכייה הזו מראש. מייסד קרן הפרס אמר על הסרט "אם זהו סרט רע במתכוון, אז מדובר ב'אזרח קיין' של הסרטים הרעים במתכוון"
(הכותרת צ''ל 'אז השחקן הראשון בהיסטוריה')
כן, גם הסרט הזה ישודר
רגע, זה לא היה בכלל רעיון שלך?
שאלתי בעבר את מנהלת יס 1
שהיא גם ידידה שלי, כשהיא שידרה אצלה את ג'ילי למה לא לעשות מזה איזה אירוע של סרטים גרועים ומה שהיא ענתה לי בזמנו זה שיכול להיות לזה פשוט גם ריקושט שלילי. כנראה שבמסגרת ספיישל האוסקר הם מצאו את הפרצה המתאימה "לחגוג" גם סרטים גרועים.
תבקש שיכניסו פופ-אפים, באנרים, ומסך רחב
אם כבר אז כבר
באמת?
חשבתי לשאול בנוגע לזה, ואז אמרתי לעצמי "עזוב, זה טיפשי, אין מצב שבאמת ישדרו בטלוויזיה סרט שכמה מרגעי השיא שלו כוללים קלוז-אפים על איברי מין של חיות".
פלוטו נאש?!
אבל זה סרט טוב! (בלי
)
גם ''אחרון גיבורי הפעולה''
בראזי חשבו אחרת.
לא יודע אם הזכירו את זה כאן...
(אוקיי, מודה ומתוודה, לא קראתי את כל התגובות. גם לי זה קורה, לפעמים)
…אבל הסדרה Weird Science, בזמנה, מיצתה את הרעיון עם השלט האוניברסלי בפרק של 20 דקות. באמת. במיוחד זכור לי הקטע שבו גם הם עושים Fast Forward על נאום מעצבן.
למיטב זכרוני
השלט הזה היה מותאם באופן ספציפי לשליטה במימד הזמן.
וזה מה שקורה גם בטריילר.
כאילו, חוץ מהקטע עם הווליום. כשחושבים על זה, מה עוד אפשר לעשות עם רוב הכפתורים על השלט חוץ משליטה במימד הזמן?
לא ראיתי את הטריילר
אבל במידה שמדובר בשלט אוניברסלי משוכלל ניתן גם לשנות את הטמפרטורה, להחליף מיקום (בדומה להחלפת ערוץ) ובטח עוד כל מיני דברים שכבר יודגמו בסרט.
אז זהו.
שלפי הטריילר, לפחות, זה לא נראה ככה באמת. האצה קדימה, הורדת ווליום והילוך איטי – זה מה שהוא עושה.
נו, אף פעם לא רצית
שיהיה לך איזה כפתור i קטן שיעזור לך להבין על מה אנשים מדברים?
או אפשרות לראות מה יקרה לך בעוד חצי שעה?
או לשנות את הבהירות של ימים חורפיים?
אני רוצה פונקצית search.
פונקציית favorite
שתיקח אותך למקומות או לאנשים שסימנת כמועדפים.
אני חרד מהבאנרים שהשלט יביא עימו
באמצע סקס אתה מתכווץ כדי לפנות מקום לפרסומת ל"שיר שלנו" או משהו, זה מאוד מתסכל.
שלטים ובאנרים לא כרוכים זה בזה.
השלט-רחוק היה קיים עשרות שנים לפני שמישהו חשב על הרעיון של באנרים בטלויזיה.
כן, אבל זה ימינו אנו והכל
ואני לא אוהב את הרעיון של מישהו יתקע לי נקודה ירוקה בצד למעלה.
זה יותר גרוע מבאנר שחוצה את המסך רגע לפני שנגמר?
לא, זה המהלך הסופי
אחריו אפשר רק להישען אחורה ולחכות לאחרית הימים – הסרט הבא של אדם סנדלר.