במקום הראשון השבוע, כמו בשבוע שעבר, נמצא '21'. זאת אמנם זכיה מההפקר המתחרים התגלו כחלשים מאוד אבל עדיין צריך לציין שהירידה שלו מהשבוע שעבר, 36%, היא לא רעה. הסרט הכניס השבוע 15 מיליון דולר, ובסך הכל הגיע ל-46 מיליון. התקציב המדווח של הסרט הוא 35 מיליון דולר, כך שאפשר להכריז עליו כהצלחה.
שני סרטים חדשים התחרו על תשומת הלב של הקהל השבוע, ושניהם הפסידו. 'Leatherheads' ו'Nim's Island' היו קרובים מאוד זה לזה, אבל שניהם היו קרובים גם ל-13 מיליון, תוצאה לא מוצלחת לאף אחד משניהם. מ'Leatherheads', בעיקר, ציפינו ליותר. ג'ורג' קלוני, האיש בעל מגע הזהב (כמעט) ומחליפו של אלוהים עלי אדמות, ביים את הסרט ומככב בו, לצד רנה זלווגר. ובניגוד לסרטיו הקודמים של קלוני כבמאי, 'וידויים של מח מסוכן' ו'לילה טוב ובהצלחה', זה לא סרט-מבקרים בלתי קליט או שחור לבן, אלא קומדית ספורט פשוטה ואולד-פאשנית. אבל הפתיחה שלו היתה די חלשה עבור סרט מסחרי, ומבינת המבקרים, הסרט קיבל הרבה "בסדר"ים ו"נחמד"ים. לא קטילה ולא נפילה, אבל רחוק מהשבחים שקיבלו סרטיו הקודמים.
'Leatherheads' (שייקרא בארץ, על פי דיווחים זרים, 'משחק מלוכלך' וזה דווקא שם די שנון) מתרחש בשנות העשרים של המאה הקודמת, בראשית ימיה של ליגת הפוטבול, ה-NFL. הפוטבול הוא לא פופולרי הרבה יותר בארה"ב של 1920 מאשר בישראל של 2008, והליגה כולה עלולה להיעלם מהמפה אבל לא אם יש למנהל הקבוצה הכריזמטי, השרמנטי והג'ורג' קלוני מה לומר בעניין.
הבה נחשב את סיכוייו של 'משחק מלוכלך' להגיע לארץ. מצד אחד, זה סרט על פוטבול, וסרטים כאלה לא מגיעים לארץ כמעט אף פעם. מצד שני, זה ג'ורג' קלוני, ואת קלוני כולם אוהבים. מצד שלישי, הנוכחות של קלוני לבדה לא מספיקה כדי להבטיח לסרט להגיע לארץ, ולראיה: 'סולאריס'. יוצא שהסרט מתנדנד, והעובדה שהוא הגיע רק למקום השלישי, עם 12.7 מיליון דולר, עלולה להיות מה שיכריע את הכף לטובת הפצה ישר ב-DVD בארץ.
התחרות של 'משחק מלוכלך' על המקום השני היתה 'Nim's Island', סרט ילדים של וולדן מדיה, החברה שהפכה ליותר דיסני מדיסני. כשאתם רואים את הלוגו של וולדן (שעומדים מאחורי 'נרניה', 'ממלכת טרביתיה', 'סוס המים', 'חנות הפלאים' ועוד כמה כאלה), אתם יכולים לדעת שתקבלו סרט לכל-המשפחה נקי ובריא בנפשו, אף פעם לא מדורג יותר מ-PG. כך גם 'האי של נים': נים היא אביגייל "סאנשיין" ברסלין, שחיה על אי באוקיינוס ההודי עם אבא הרפתקן והרבה חיות חמודות. כששלומו של האי מאוים, היא מזעיקה את ההרפתקן הנערץ עליה, אלכס רובר, בלי לדעת שאלכס רובר היא בעצם ג'ודי פוסטר, סופרת אגורפובית של ספרי הרפתקאות, שאותה מלווה ההרפתקן האינדיאנה-ג'ונסי (ג'רארד ספרטהההההה!) כחבר דמיוני. זה בסדר לילדים, מהמהמים המבקרים המשועממים.
אל המקום החמישי נכנס 'ההריסות', סרט אימה על פי הספר של סקוט ב. סמית, שגם כתב את התסריט. סרט אימה שמבוסס על ספר (ולא על סרט יפני, או על סרט אחר משנות השבעים) הוא דבר די חריג, למרות שהעלילה דווקא נשמעת משעממת עד טירוף: שוב, קבוצת תיירים אמריקאים צעירים נקלעת לצרות רציניות בטיול בחו"ל. מדינה אחרי מדינה, הקולנוע מנסה לשכנע את האמריקאים לא לעזוב אף פעם את מולדתם, כי בכל מקום מחכים להם רוצחים מטורפים, חוטפי ילדים או זוועות אחרות. הפעם התיירים (שכוללת את ג'נה מאלון מ'דוני דארקו' ושון אשמור, ילד הקרח מ'אקס-מן') נמצאים במקסיקו, שם הם נכנסים להריסות של מקדש עתיק, ומגלים שהתושבים המקומיים לא מוכנים לתת להם לצאת משם. האימה האמיתית היא מה שנמצא בתוך ההריסות, אבל אם הטריילרים לסרט עשו הפעם טובה לאנושות והצליחו לא לספיילר את הסרט, גם אני לא אעשה את זה. הדעה הכללית של המבקרים על הסרט היא שלילית, כצפוי, אבל בקרב בעלי דעה שקרובים יותר לז'אנר, הוא קיבל כמה תשבוחות מפתיעות. הוא נחשב למזוויע ומפחיד במידה שווה, ולכל הפחות, אפשר לדרג אותו כטוב יותר מהממוצע לז'אנר. אלא מה, ההכנסות שלו לא היו כאלה. הסרט השיג 8 מיליון דולר.
ומה עם השאר? עסקים כרגיל. 'הורטון שומע מישהו' ירד למקום הרביעי עם 9 מיליון דולר, אבל עדיין אין מי שיאיים עליו כסרט המצליח של השנה נכון לעכשיו (הכנסות כוללות: 131 מיליון דולר). הירידה של 'סופרהירו' 43% – היא קטנה יחסית לז'אנר הפארודיות, אבל זה מעט מדי ומאוחר מדי.
בפינת הביקור הפטריוטי: שלושה סרטים ישראליים הוצגו השבוע בארה"ב. 'ביקור התזמורת' מתחיל לאבד גובה, והכניס השבוע 164 אלף דולר, כשהכנסותיו הכוללות מגיעות לכמעט שני מיליון וחצי. גם 'בופור' עדיין שם, אם כי הוא כנראה בימיו האחרונים בקולנועים האמריקאיים והרוויח כמה גרושים, ואליהם הצטרף השבוע גם 'מדוזות', שהשיג 25 אלף דולר מארבעה בתי קולנוע.
השבוע הבא יהיה עמוס במיוחד, עם לא פחות מתשעה סרטים חדשים שיוצאים לאקרנים – בארץ. וזה מה שחשוב, האמת. בארה"ב, לעומת זאת, צפוי עוד שבוע משעמם, עם רימייק לסרט האימה 'Prom Night', והאקשנון 'מלכי הרחוב' עם קיאנו ריבס.
הרשימה המלאה: המספרים מייצגים את הכנסותיו של הסרט במהלך שלושת ימי סוף השבוע (שישי-ראשון) בארה"ב, במיליוני דולרים. המספרים בסוגריים מייצגים את הכנסותיו הכוללות של הסרט עד היום, במיליוני דולרים.
אני לא מבין איך בעגבניות רקובות הוא מקבל רק 13%. בIMDB הוא קיבל 7.8
כנראה שיש דברים שהמבקרים רואים ואנחנו לא.
אני דווקא נאלץ להסכים עם המבקרים במקרה הזה.
מתעשיית הקולנוע!
http://film.guardian.co.uk/news/story/0,,2271690,00.html
"Uwe Boll, the revered German director", "The fate of the man behind such classics as In the Name of the King: A Dungeon Siege Tale" והפסקה האחרונה, הסוריאליסטית לחלוטין, מדברת על קרב היאבקות בין בול לארבעה מבקרי קולנוע. מה לכל הרוחות?!
הכתבה היא גרועה,
כי היא מנסה בכח לעשות סיפור רציני מפליטת פה מקרית של אדם שהוא זונת-תשומת לב מוכחת. אבל מעבר לזה, אין בה שום דבר מוזר. כל מה שנאמר שם הוא בעיקרון נכון, כולל הסיפור על קרבות האיגרוף. הדיבור על "classics" הוא ציני, כמובן.
לא נכנסתי ללינק, אבל זה נשמע כמו בולשיט
עד כה, אובה בול יצר סרטים אך ורק על מתוך כוונה שיהיו כושלים, בגלל פרצה בחוק המס הגרמני. החוק תוקן, כך שהגיוני בעיני שהוא יחפש לעצמו עיסוק אחר, רווחי יותר. בהתחשב בכך, להגיד "אני רוצה מיליון דולר! לא, סליחה, מיליון חתימות ורק אז אני אפרוש", זה כמו לומר "תשלמו לי כדי שאני אתקלח", כשממילא הדוד כבר דולק והמים מתחממים.
http://www.youtube.com/watch?v=WWqCNmfJ1hY
הוא רציני?!
הוא נראה די רציני, אבל מי יודע.
הוא מחליא אותי
הוא כל הזמן משתמש במילה הזו… אני לא חושבת שהיא אומרת מה שהוא חושב שהיא אומרת.
לא שוויקיפדיה היא האורים והתומים
אבל שם טוענים שהפרצה לא תשפיע על בול, שכן היא רק נועדה לתקן מצב בו הסרט מוכרז כגרמני רק בשביל הסבסוד, בעוד שבפועל הוא כל אמריקאי. הסרטים של בול אכן מופקים על ידי חברות גרמניות, או משהו כזה, לטענתם.
http://en.wikipedia.org/wiki/Uwe_boll#Financing
אתגר תרגום
יאיר רוה מדווח ב'סינמסקופ':
"חובבי הקומיקס ואלן מור, עורו! בג.ג מחפשים בדחיפות שם לWatchmen, הגרסה של זאק סניידר לסדרת הקומיקס. אם למישהו יש רעיון מצוין, זה המקום והזמן להציע. מדובר בהחלטה דחופה: למרות שהסרט מתוכנן ליציאה רק במרץ 2009 נראה שאת חומרי הפרסום והדפוס בעברית צריך לסגור, לאשר ולהכין כבר עכשיו. מי שבקיא באופן בו תורגם שם סדרת הקומיקס בשפות זרות, זה המקום לשתף. מי שבקיא בעלילת הסדרה ורוצה להציע שם מושכל, אנא".
שאלה טובה. תרגום פונטי לא עובד פה, כי קשה להבין איך אמורים לבטא 'ווצ'מן', וזה נשמע כמו שמו של גיבור-על גנרי, מה שלא נכון בהקשר של הסרט הזה (לאף אחד מגיבורי הקומיקס לא קוראים ווצ'מן). 'השומרים' הוא תרגום נאמן ונכון למדי, אבל הוא לא כל כך מושך. יש אפשרות אחרת?
או, בעיה.
מקור השם, אם אני זוכר נכון, הוא בביטוי "מי ישמור על השומרים?" ( Quis custodiet ipsos custodes), שמופיע בספר כמה פעמים בתור גרפיטי (באנגלית: Who watches the Watchmen?).
אבל לשם יש גם קשר לשימוש ב-Watchmen (בניגוד ל-Watchman) בהקשר של התארגנות פרטית לשמירה על החוק (מה שנקרא Vigilante), כאשר אחת מההתארגנויות האלו בספר נקראת Watchmen of America (או משהו כזה).
אבל זה נהיה יותר גרוע: יש בספר פרק שלם שעוסק באלוהים כשען (Watch maker) ובמה קורה כשאדם מקבל כוחות על, ובעצם הופך לאלוהים. בכלל, זה מוטיב משמעותי בספר.
נדמה לי שבלתי אפשרי לשמור על שלושת המובנים בתרגום, והאמת, אפילו לתפוס את המשמעות השניה בעברית זה לא פשוט. אם הייתי רוצה לשמור רק על המשמעות השניה, הייתי הולך על "המאבטחים", אבל זה קצת עמום ולא ממש מוצלח.
נדמה לי ש"השומרים" הוא, אכן, התרגום המתבקש – זו גם הדרך הנהוגה לתרגם את הביטוי מלטינית, וגם שומר (בערך) על המשמעות השניה. אפשרות אחרת היא "אנשי המשמר", שנשמע טיפה יותר סקסי ועדיין נשאר מדויק.
או ''הנוטרים''?
נהדר!
כי ניטור זה גם monitoring, וזה כבר מרמז על המשמעות השלישית.
אחרי מאמץ רב גם חשבתי על 'אנשי המדים', אבל כאן המשמעות השניה קצת הולכת לאיבוד בשם רמיזה למשמעות השלישית, וזה גם יוצא מסורבל. בקיצור, מאמץ רב מוציא ממני משהו טוב פחות ממה שאתה שולף מהשרוול, ארור תהיה.
נוטרים מתקשר אצלי לנטירת טינה.
לא כי אני לא מודעת למשמעויות הנוספות, אלא כי אסוציאטיבית זה הכי בולט. זה לא נראה לי שם כיפי לסרט. "המשמר" נראה לי הכי מוצלח: גם גוף של אנשים שעוסקרים בשמירה, וגם אפשר אפילו למצוא בו משמעויות של זמן (שימור וכל זה).
יש פה פוטנציאל לבלבול קהל היעד:
"שושנה? מה כל האנשים עם התחתונים על החליפה עושים בסרט על אורד ווינגייט?"
יש פה פוטנציאל לבלבול קהל היעד:
אולי פשוט 'המשמר'?
אה... אופס! לא שמתי לב שכבר הציעו את השם הזה (פעמיים)
בכל מקרה, 'המשמר' נשמע לי כמו שם מצוין ומתאים מאוד.
אבא שלי הציע ''המישמר''
''המשמר'' עובד
וכך גם "המשמרת" – שניהם נוגעים יפה במשמעות השנייה, של ארגון ויג'ילנטים, כי שמות של ארגונים כאלה מתורגמים כך לא מעט ('המשמר הלאומי', 'המשמרת הותיקה').
''המשמורת''
עכשיו הסרט :)
אם הם מחפשים שם דפוק לגמרי לסרט
אז "אנשי השעה" הוא השם הכי דפוק שאפשר לתת לסרט.
אני מציע דווקא ''משמר על הזמן''
או האופציה הקלאסית: "איזה מין נוטרים", וכמובן "השען שדפק אותי".
מזל טוב, אתה האדם המיליון שאמר את הבדיחה הזאת.
עכשיו, אם אפשר, להפסיק לחזור עליה מעכשיו ועד הנצח, אני מאוד אשמח.
דוקא זה נשמע בכלל לא רע
ההצעה שלי: "אנשי האשמורת" – שהוא תרגום מילולי למדי שגם מזכיר במצלול את המילה "משמרת".
רעיונות נוספים שעלו בדעתי:
"המשענים" – גם מהמילה שעון וגם מהמילה להשען (שבפזילה מסויימת גורמת לזה להשמע כמו ארגון התנדבותי).
"החגים בלילה" – שכבר נשמע מאוד מאולץ אבל מתאר פעולה שגם שומרים וגם מחוגי שעון עושים.
אנשי השעה זה רע
אבל "אנשי הדקה" זה לא רע בכלל – לפחות שליש מהספר עוסק בגיבורים הראשונים שהופיעו בשנות ה-40, THE MINUTEMEN.
הייתי מוכן לקבל את זה כתרגום.
אתגר תרגום
צופים?
הבעיה בתרגום של Watchmen ל-'צופים': נשמע כאילו הם תנועת נוער.
אז אולי 'הרואים'?
אבל זה לא קשור לעלילה.
הם לא רק רואים, הם פועלים. במובן הזה 'השומרים' הרבה יותר מתאים.
או ארגון בריטי עתיק יומין
שמשחר האנושות מאמן את הקוטלת הנבחרת בכל דור.
או שזה רק אני.
אם נותנים לזאק סניידר לעשות את הסרט
אז אפשר פשוט לקרוא לו 3:00.
ישנה דרך פשוטה יותר.
אני לא הבנתי מה ה3 משמעויות כי אני לא מכיר את הספר ולא יודע כלום על העלילה, בואו פשוט נשאיר 3 מילים ל3 משמעויות. עדיף שם גרוע שמעביר את המשמעות מאשר גרוע שלא מעביר (אני לא צריך לתת דוגמאות, אתם יודעים על מה אני מדבר).
אז אתה מציע ''שומרי שעון צופים''?
השומרים שצופים שאחרי העבודה מתעניינים בשענות
''נוטריקון''?
''עכשיו כל השמרים מקריית שימורים
עומדים כל היום ושומרים ושומרים, ושומרים זה על זה, ושומרים בשורה, על שמריהו שמר רון ששומר על דבורה."
מה? שמות ארוכים מביאים סרט השנה!
תמונה
התמונה בתחילת הכתבה מזכירה לי קטע מסרט של וודי אלן "כל מה שרצית לדעת על מין ולא העזת לשאול" אני רק לא החלטתי מי מהם מזכיר יותר את וודי אלן-קלוני או קרסינסקי.
הרי לכם עוד דרך להחזיק פרנצ'ייז בחיים:
קרבות מה-זה אבסורדיים בבית המשפט. והפעם: ג'ורג' לוקאס נגד המעצב אנדרו איינזוורת' בשאלה מי מחזיק בזכויות על קסדות חיילי-הסער של האימפריה.
http://www.cnn.com/2008/SHOWBIZ/Movies/04/08/star.wars.court.ap/index.html
ולשם שינוי, נראה שהצדק עם לוקאס
אגב, המעצב לא נראה כמו גרסה מבוגרת של אדוארד נורטון?
מה שמעניין בכל הסיפור הוא הטיעונים שעורכי הדין של לוקאס
משתמשים בהם. הם מספרים סיפורי אלף-לילה-ולילה על איך שלוקאס הוא האחראי לעיצוב המקורי, והיו עוד עשרה אנשים שעבדו על החליפה חוץ מהמעצב הנתבע, ושהחליפה הפכה לאייקון תרבותי, ועוד ועוד.
זאת במקום ללכת על הטיעון המובן מאליו – "החוזה עליו חתם המעצב בזמן עבודתו בסרט מעביר במפורש את כל הזכויות על אותה עבודה למפיקי הסרט" – סעיף סטנדרטי לחלוטין בביצוע עבודות מהסוג הזה.
מה שגורם לי לחשוד – יכול להיות שהחוזה של המעצב היה חוזה *אחר*? ללוקאס לא היה תקציב גדול מדי כשהוא עבד על "מלחמת הכוכבים", והוא נאלץ לבקש הרבה טובות ולעשות הרבה קומבינות עם כל מני אנשים. יכול להיות שבמקרה של המעצב הזה, הובטחו לו זכויות כאלה ואחרות על העיצוב? כי אם זה נכון, לוקאס בברוך די רציני: הוא עשה הרבה מאוד כסף מהעיצוב הזה לאורך השנים.
כנראה שיש לו קייס
כי הוא כבר זכה בבית משפט בקליפורניה, ועכשיו הוא רק רוצה שיאכפו את פסק הדין גם באנגליה.
אם זה היה המקרה
אני מאמין שהמעצב היה מנפנף בזה. אבל הכל יכול להיות.
אדפצ'ינו נורטון.
מדהים.
סאבטקסט:
"אחי, יש לך קצת בוץ על החולצה."
בהשראת Boxofficeprophets
באמת?
כי לי אין מושג מי או מה הם ה-Boxofficeprophets (מייד אגגל אותם), אבל לי זה פשוט הדבר הראשון שעלה בראש וממש שיעשע אותי כשראיתי את התמונה.
ועכשיו כשאני יודע, נשבע שלא קראתי את זה קודם.
מקרי לחלוטין! פעם ראשונה בחיי שאני רואה את האתר הזה.
אבל רוצה משהו בהשראתם, לפי התמונה בעמוד השער? בבקשה:
סליחה שהאשמתי אותך על לא עוול בכפך.
אני מוחל לך, בני.
אך, איזה סרט מקסים, צבעוני, שנון ומצחיק.
ג'ים קארי עושה עבודה מצוינת בתור הורטון הפיל ומכניס אליה כל כך הרבה חינניות לדמות שבקלות היתה יכולה להיות קץ בתחת, שאתה לא יכול שלא להיות מוקסם ממנו (תלמד, היידן).
שאר הדמויות גם חמודות. ראש העיר הקפריזי, הקנגרו המרשעת, העורב הלטיני, והחבר החמוד של הורטון שאין לי מושג איזה סוג של חיה הוא אמור היה להיות.
האנימציה מדהימה, ולוכדת את החזון של דוקטור סוס.
וכמובן שצריך לתת כבוד לתסריטאים המוכשרים שהצליחו להפוך את הסיפור הקצר (יחסית) של סוס לסרט באורך מלא בהצלחה רבה.
הנאה צרופה לכל המשפחה.
אני לא יודע מאיפה הגיעה לי השאלה הזאת או למה אני שואל אותה, אבל…
אף פעם לא חשבתם לפתוח מקבילה אנגלית לאתר, כדי שאולי תוכלו להפוך אותו להצלחה בינלאומית?
באמת מעניין מאיפה הגיעה השאלה?
אני רוצה לקנות את הדי.וי.די של הגרסה הסופית ל"בלייד ראנר". שמעתי שהסרט בעצם מכיל דיסק שני נוסף שהוא מן סרטון (ארוך) מאחורי הקלעים על עשיית הסרט – יש למישהו מושג אם הסרטון הזה מתורגם לכתוביות באנגלית או ספרדית לפחות? כי שמעתי שאין כתוביות בעברית בכלל.
תודה.
במארז עם חמשת הדיסקים, הכתוביות בעברית הן רק ל-''גרסה הסופית''
ולא לאף גרסה או בונוס אחרים, למרבה הצער.
לפחות הבונוסים עם כתוביות באנגלית?
כי לי קל יותר להבין אנגלית אם אני רואה את מה שהאנשים אומרים.
תודה
כאמור - לא.
זה לא כאמור
הפעם הוא שאל לגבי הכתוביות באנגלית. אתה ענית קודם על כתוביות בעברית.
תיראו איזה פוסטרים מגניבים
http://www.lapopart.com/product.asp#Movies
ופה נדרש הסבר
כיוון שבאתר עצמו לא רואים את זה מיד: אלה פוסטרים לסרטים, שמורכבים מהתסריט המלא של הסרט. כמו שהיה ביומית פה: כתבה מספר 3194
וכראייה:
דניאל דיי לואיס-
http://www.imdb.com/media/rm926586880/nm0000358
טימותי דלטון-
http://www.imdb.com/media/rm2421463040/nm0001096
למעשה, הם כל כך דומים שבמשך שלוש הצפיות שלי בשוטרים לוהטים הייתי בטוחה שאת סקינר משחק דניאל, ורק בירור בימד"ב הוכיח לי אחרת.
אז או שהם אחים, או שהוליווד התחילה לשכפל אנשים.
אני כבר לא יכול לחכות.
יכול להיות שייצא עם יציאתו של "ספיד רייסר" לאקרנים (שניהם WB)?
הגיוני, אבל אני לא יודע.
בואנה איפה נעלם הדוח''קו של שבוע שעבר?
סימן מס' #1895 שאתה גולש יותר מדי, אבל ממש יותר מדי, ב'עין הדג':
כשאתה מוצא לנכון להעיר על עניינים טכניים שספק אם אפילו היושב במרומים שם לב אליהם.
וואלה? ומהו סימן #1894?
שמע, לפני הדוח"קו הזה(6.4) היה דוח"קו נוסף(30.3) שנעלם מדף הבית. סתם תהיתי למה.
כן, אבל אתה מתעסק בזוטות
מי שמחפש באמת ימצא את זה בלי בעיות, וההגיון אומר שאם יש דוחק"ו חדש אז אחד כזה מתפנה מהעמוד הראשי ואם יש ביקורת חדשה אז…
והנה סיבות 1-1894, תהנה:
כתבה מספר 509
הוא לא טועה
יש איזה משהו מוזר במערכת, נדמה לי שזה כדי שלא יופיעו יותר משני דוחקואים ביחד בעמוד הראשי או משהו. לפני כמה זמן גם אני חיפשתי את הדוחקו "השלישי" ואי אפשר היה למצוא אותו מדפדוף לא בעמוד הראשי ולא בעמוד הבא.
זה פשוט כדי שהעמוד הראשי לא יהיה צהוב מדי.
כמו העתון של אתמול, הדו"חקו של לפני שבועיים הוא לא ממש מעניין, ואני מעדיף שבעמוד הראשון יהיו יותר ביקורות במקום שיהיה מלא בדו"חקואים.
זה פשוט כדי שהעמוד הראשי לא יהיה צהוב מדי.
אפשר גם להוסיף עוד ביקורות :P
(אם כי נראה שבאמת המצב הוא שאין סרטים טובים לראות עכשיו בכלל)
בשבועות האחרונים באמת היה שפל.
אבל השבוע דווקא יצאו הרבה סרטים, חלקם מעניינים (ספיידרוויק, נערת בולין האחרת, המרוץ לזהב), וכך גם בשבוע הבא. אנחנו מקווים שזה ירענן קצת את מצב הביקורות, שבאמת היה ממש לא משהו בזמן האחרון. אבל זה תלוי בכותבים.
מצד אחד
אני מרגיש צורך עז לצאת נגד הקונצנזוס שאין סרטים ראויים בזמן האחרון.
מצד שני אני יודע שאף אחד לא יסכים איתי, אבל בכל זאת: בשבוע האחרון של מרץ ובשבוע הראשון של אפריל דווקא היה מבחר סביר של סרטים אנטי-בלוקבסטרים.
אהבתי את 'קינסיניירה' ו'מלך קליפורניה' (עם אוון רייצ'ל ווד ומייקל דאגלס, כן, זה קריפי כמו שזה נשמע) שזכו ליחס מחפיר מהמפיצים ואת 'עץ לימון' שזכה משום מה ליחס מתנשא מהמבקרים ויצא גם 'בקצה גן עדן' על תקן האיכותי התורן ואם לזה אתם קוראים שבועות שחונים הבו לי כאלה בשפע, כל השנה.
טוב, אז אני אשנה את הניסוח היומרני של ''אין סרטים טובים''
ל"אין סרטים שמשהו בהם (טריילר, סינופסיס, יוצרים) גורם לי לחשוב שיש טעם ללכת לראות אותם בקולנוע". מובן שאין לי דרך בטוחה לשפוט סרטים שלא ראיתי (כי ציפיתי שהם לא יעניינו אותי).
לגבי "עץ לימון" – הוא דווקא עניין אותי עד שראיתי את הטריילר שלו, ודווקא הוא קצת הוציא לי את החשק. אבל אם מישהו שראה יכתוב ביקורת טובה ומשכנעת, אני עוד עלול לשנות את דעתי…
אין סיכוי, זה לא יקרה
'עץ לימון' הוא סרט רע ומר.
מעבר לעלילה הפלקטית והמשעממת להחריד הסרט תופס נפח פוליטי בוטה וצעקני שמציג את הצבא הישראלי כעריץ ושרירותי המוכן לפעול בדרכים שפלות כדי לבסס מעמדו כשלטון כוחני ומאיים.
'עץ לימון' מלא יומרות קיצוניות והוא לא יותר מעוד פרק בתהליך ההתחנפות המלוקק לקבלת פרס נחשק.
מישהו פה מתעלם מהעובדות
'עץ לימון' מבוסס על מקרה אמיתי (עד כמה שידוע לי) גם אם הוא בוחר להקצין מעט את הסיפור לשירות מטרותיו, וחנפנות הוא לא אחד מהם.
אני יודע שהדיון כבר נטחן בכל פורום ומקום אפשרי , אבל מה לא נכון ב-"הצבא הישראלי הוא עריץ ושרירותי המוכן לפעול בדרכים שפלות כדי לבסס את מעמדו כשלטון כוחני ומאיים"? אני, כאחד שנמצא בתוך המערכת המסורבלת הזאת עומד לגמרי מאחורי האמירה של הסרט.
תגיד מה שתגיד על 'עץ לימון' אבל מנותק מהמציאות הוא לא.
מוזר שיש אנטי כמעט כללי נגד הסרט ולעומת זאת, 'הכלה הסורית' עם אותו במאי, אותם תסריטאים ועם, פחות או יותר, אותה אמירה כמו 'עץ לימון' זכה לסלחנות רבה.
אני חושב שה''אנטי'' נגד הסרט
נובע מזה שהוא סרט לא טוב. לא נורא, אבל לא טוב. המבקרים לא מתאגדים כדי לשנוא סרט אחד (כי הוא שמאלני!) ולאהוד סרט אחר (כי הוא שמאלני!). הם לא אהבו את 'עץ לימון' בגלל הסרט, ולא בגלל המסר שלו – ואני גם לא חושב שהמסר שלו היה קיצוני במיוחד.
בכל מקרה, לטעון שהסרט מבוסס על מקרה אמיתי כאילו שזה מוכיח שכל מה שהוא אומר הוא נכון, זה לא רציני. הסרט נעשה בהשראת מקרה אמיתי, כן, אבל הפרטים שונו לחלוטין כדי להתאים למה שהיה לבמאי להגיד. ולשם הבהרה, זה בסדר גמור – הסרט לא מתיימר להיות תעודי. אבל אי אפשר לומר לגביו "אבל ככה זה היה".
הנקודה שלי היא
שסרט בהחלט יכול להיות גם "מבוסס על סיפור אמיתי" וגם תלוש מהמציאות.
זה שהסרט נוקט בתפיסת עולם מסויימת
(שאני במידה רבה שותף לה, אגב) זה דבר אחד. הבעיה, כמו שהיא השתקפה מהטריילר, היתה שנראה שהסרט לוקח את נקודת המבט הלא-מאוד-חדשנית-סך-הכל הזאת, ויוצר סביבה דרמטיזציה שגם בה אין הרבה חידוש או עניין. הסיפור והדמויות כמו שהם נראו בטריילר (ומשתמעים מהתגובה שלך) עשו רושם פלקטי למדי, וכשזה המצב, זה לא משהו שמעניין אותי לראות בסרט.
העובדה שהוא מבוסס על מקרה אמיתי לא מוסיפה לו *הרבה* נקודות בעיני: נכון שנחמד לראות סרט וביציאה להגיד "לא להאמין שזה באמת קרה" (ברוב המקרים בצדק, "מבוסס" משאיר הרבה מאוד חופש לשחק עם העובדות), אבל אני ללא ספק מעדיף לצפות בסרט בדיוני מעניין ולא בסרט שטוח שמתיימר לספר סיפור שקרה באמת.
אתה טועה (בלשון המעטה)
הנה לינק לכתבה שמספרת את ראשית הסיפור:
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=480401&contrassID=2&subContrassID=1&sbSubContrassID=0
מתוך הכתבה:
"איתרע מזלה של מורשד שחלקת הפרדס שלה – ובה כ-150 עצי הדר – ממוקמת כ-30 מטרים מביתו של שר הביטחון, שאול מופז, בקצה יישוב היוקרה, כוכב יאיר. במערכת הביטחון החליטו שהעצים של מורשד מסכנים את ביטחונו של מופז והם מבקשים לכרות אותם …
הפרדס של מורשד הוא חלקה בת דונם וחצי שנמצאת בקצה פרדס … חלקת הפרדס היא כל עולמה ורכושה של מורשד. בתוכו עצי תפוזים, קלמנטינות וגויאבה. החלקה צמודה לביתן השמירה, שבו נמצאים המאבטחים של שר הביטחון. הבית מוקף בגדר גבוהה שנבנתה במיוחד כדי להגן על המבנה, ומהווה חלק מהגדר ההיקפית של כוכב יאיר. … "כשסיימו לבנות את הגדר הוציאו לכולם אישורי כניסה וגם אני קיבלתי אישור וגם נכנסתי לפרדס עם פועלים", מספרת מורשד, "אבל מיד כשטיפסתי על עץ לקטוף תפוזים קפצו שומרים חמושים (שומרים מביתן השמירה הסמוך לביתו של מופז, א"ר). אחד מהם כיוון אליי אקדח וגירש אותי ואת הפועלים ומאז לא חזרתי לפרדס". …
שביטה ציין בעתירה כי הכניסה לאזור נמצאת בפיקוח צה"ל, וכן שלא אירעו במקום אירועים ביטחוניים כלשהם במהלך ארבע שנות האינתיפאדה …
סגן הראל ויינברג, ממשרד היועץ המשפטי … כתב עוד, כי "העצים המיועדים לגיזום מצויים בסמיכות מיידית לכוכב יאיר ולבית שר הביטחון, ולכן, מהווים נקודת מסתור למפגעים פוטנציאליים לשם ביצוע פיגועים ואיסוף מודיעין על היישוב". ויינברג טען כי "איום זה אף התממש בעבר כאשר הושלך בקבוק תבערה לעבר בתי היישוב מתוך שטח הפרדס". הוא שכח לציין שמדובר בארוע שהתרחש במהלך האינתיפאדה הראשונה."
סוף הסיפור בלינק הזה:
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=541143&contrassID=1&subContrassID=1&sbSubContrassID=0
שזה שונה
מלהצהיר "הוא 'מבוסס על סיפור אמיתי' כמו שהסיפור של רדפיש על החייזר בסופר מבוסס על סיפור אמיתי"
נכון - אבל לא מאוד רחוק.
כשסרט מצהיר על עצמו שהוא מבוסס על סיפור אמיתי, הקהל מניח שהפרטים החשובים והמהותיים בסיפור יהיו דומים למה שקרה במציאות, גם אם פרטים שוליים יהיו שונים. בסיפור שעוסק בעתירה לבית הדין, פסק הדין – הסוף והפואנטה של הסיפור – הוא הפרט הכי חשוב והכי מהותי. אם פרט כזה שונה לחלוטין מהמציאות, הסיפור של הסרט כבר לא אמיתי.
אבל שוב, אני לא חושב ש'עץ לימון' הוא בעייתי מהבחינה הזאת, כי הסרט לא טוען שהוא מבוסס על סיפור אמיתי. אם זכור לי נכון, הכיתוב "מבוסס על סיפור אמיתי" לא מופיע בסרט עצמו, וגם בפרסום של הסרט הנושא לא הודגש. בדפי היח"צ של הסרט שחולקו לעיתונאים ריקליס מספר "התחלתי לחפש סיפור ונתקלתי בכמה מקרים של פלסטינאים אשר תבעו את מדינת ישראל" – המקרה הספציפי אפילו לא מוזכר.
כנראה שאנחנו חלוקים בדעתנו לגבי מהו ''הפרט הכי חשוב והכי מהותי''
אבל לאור ההבהרה זה כבר באמת לא משנה.
טוב, המקורות שלי הם בתוך הצבא.
בכל אופן, נראה שהם מסכימים שדובר בלא הרבה עצים (30, לפי 'הארץ'), ושהחלקה לא ממש נעבדה – אם כי 'הארץ' טוען שזה באשמת הצבא, וייתכן שהוא צודק (כבר נתקלתי גם בדיווחים, נו, חסרי קשר למציאות של 'הארץ', אז מפה לשם אני גם חשדן כלפיהם). כמו-כן, הם טענו שהיו גם היו בעיות בטחוניות *מאז ספטמבר 2000*, מה ש'הארץ' טוען שלא.
וכמובן, יש את הסיום. בין כה ובין כה, גם אם אקבל את גרסת 'הארץ' והתובעת לחלוטין, מוסכם על כולם שהסיום של ריקליס שונה מאוד מאוד ממה שקרה בשטח. אז לדעתך זה דמיון מספיק? אולי. לדעתי זה אומר שריקליס שמע משהו, התלהב מהרעיון והחליט לקחת אותו ובלי קשר למה שהיה בשטח לעשות איתו משהו.
מה שכן – אודה שהייתה לי טעות: בהתחשב בבסיס של הסיפור לפי 'הארץ', זה אכן לא דומה לחייזר. מצד שני, זה גם לא דומה למה שריקליס עשה מזה.
אתה שוב טועה
אני לא ממש מבין איפה ראית ש-"דובר בלא הרבה עצים (30, לפי 'הארץ')". לפי הלינק שאני הבאתי מדובר במטע בן 150 עצים. לפי הלינק כאן ב-ynet (אולי הם אמינים יותר בעיניך) היה מדובר על פגיעה ב-60 עצים:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3046875,00.html
לגבי הסיכון הבטחוני – גם לפי הדיון בבג"ץ [1] טענת הצבא לא היתה קונקרטית לגבי הפרדס אלא בשל "התגברות האיומים" הכללית בעקבות "פעולות צבאיות אשר בעקבותיהם נהרגו כמה מנהיגי החמא"ס". וכמובן, מכיוון שלטענת הצבא, "במקרה דנן, העצים המיועדים לגיזום מצויים בסמיכות מיידית לישוב כוכב יאיר ולבית שר הבטחון, ומשכך מהווים הם נקודת מסתור למפגעים פוטנציאליים שיכולים לעשות בהם שימוש לשם ביצוע פיגועים או איסוף מודיעין על הישוב לצורך ביצוע פיגועים…". ובקיצור – שום דבר קונקרטי.
לי אין מקורות בצבא, אבל ההיסטוריה מוכיחה שגם הדיווחים של הצבא נוטים להיות, נו, חסרי קשר למציאות.
אכן טעיתי במספר העצים.
הפיירפוקס הפך לי את המספור, והיה נראה שמדובר בשלושים עצים במרחק 150 ולא, כפי שנכתב, במאה וחמישים עצים במרחק שלושים.
בנתיים הלכתי וקראתי את בג''ץ,
שהוא מהימן עלי קצת יותר מ'הארץ'.
מספר העצים הנפגעים לפי בג"ץ הוא 60 ולא שלושים (שוב, יותר ממה שידעתי), אבל בג"ץ דווקא מתייחס יותר ברצינות לאיום הבטחוני מאשר 'הארץ'.
באשר לשאלת הפרדס ומצבו, הנה הקטע הרלוונטי כולו:
" (ב) לתגובתה המיקדמית של המדינה לעתירה צורפה חוות דעת המומחה יצחק מנחם, שמאי חקלאי, מיום 15.9.04, לגבי מצבו של השטח נשוא הצו. על פי חוות הדעת, מדובר בפרדס המורכב מזני עצים שונים, חלקם הדרים וחלקם עצי פרי שונים גואייבה ושקד. על פי התיאור המובא בחוות הדעת, הפרדס מצוי במצב של יובש מוחלט, ללא אפשרות שיקום העצים; הפרדס לא טופל ולא הושקה במשך מספר שנים, וכמות הענפים היבשים אינה מאפשרת תנועה בתוך שורות העצים. חוסר הטיפול והעיבוד בשטח מתבטא בהעדר גיזום ענפים יבשים, אי ביצוע פעולות דילול, ואי פתיחת מעברים לפועלים ולכלים חקלאיים; כמו כן, לא ניתן דשן לעצים ולא נעשתה הדברה למניעת מחלות. עקב מצב היובש וההזנחה, לא ניתן להבחין בזני העצים, וכן לא בוצעה השקייה של השטח במשך מספר שנים. השמאי מסכם את חוות דעתו במסקנה כי "העצים במועד הביקור הינם ללא ערך כלכלי. אלו יבשים, אינם מסוגלים לייצר יבול כלשהו בעתיד, ומיועדים לעקירה".
כנגד חוות הדעת של השמאי מנחם, לא הוגשה חוות דעת נגדית מטעמה של העותרת לגבי מצבו של המטע. כנגד זאת, יש לציין כי העותרת טוענת שהסיבה למצבו המוזנח של הפרדס נעוצה בכך ששלטונות ישראל אינם מתירים לה להיכנס אליו ולעבדו באופן סדיר, וכי בעבר נתקלה אף בתגובות אלימות של חיילי צה"ל במחסום, בעת שניסתה לעבור לחלקה לצורך עיבודה. המדינה חולקת על טענה זו וטוענת כי בידי העותרת היתרי כניסה למקום לאורך תקופה ארוכה, אלא שמסיבות השמורות עימה לא מימשה אותם ולא עיבדה את שטח המטע שנים רבות."
ועוד כמה:
"הזכות למגורים בתנאים של בטחון החיים גוברת על זכות הקנין של העותרת בשטח המטע, ובלבד שהפגיעה בזכות האחרונה תהיה מוגבלת בהיקפה רק למידה ההכרחית לצורך השגת התכלית הנדרשת."
"בענייננו, ההנחה המתבקשת היא כי צו הגיזום הוצא מטעמים בטחוניים אמיתיים. אין טענה ואין הוכחה למניע זר אחר בהוצאת הצו."
"משכך, יש לראות את הצו כמעשה מינהלי שנעשה לתכלית ראויה הגנה על חיי בני אדם ובטחונם"
"מבחינת העותרת מדובר בכניסת רשות ציבורית לאדמתה ופגיעה בה לצורך השגת מטרות שהיא אינה שותפה להן. מבחינתה, אין מדובר רק בפגיעה בזכות הקנין שלה; מדובר בפגיעה בקשר הרגשי העמוק שיש לה ולמשפחתה לאדמה, ולעצים שניטעו עליה לפני שנים רבות. קשר רגשי זה משתלב בהכרה רעיונית עמוקה בדבר זכויות האדם לאדמתו".
"המשיב פירט בפנינו אחת לאחת את כל החלופות האחרות שנשקלו כאלטרנטיבה לגיזום עצי המטע. אין צורך להיכנס לפירוט חלופות אלה בכתובים. נסתפק אך באמירה כי שוכנענו שהחלופות האחרות נשקלו בכובד ראש ובתום לב על ידי רשויות הבטחון, ונמצא כי הן אינן עונות על מלוא התכלית הבטחונית הנדרשת. "
"האם הפגיעה הצפויה מנקיטת האמצעי עומדת ביחס ראוי לתועלת שתצמח מהפעלתו? נראה כי התשובה לכך היא חיובית. "
"הפגיעה הצפויה בעצים במקרקעיה של העותרת בודאי פגיעה היא; עם זאת, יש לזכור, ראשית, כי מדובר בעצים יבשים אשר, על פי חוות דעת המומחה, אינם מעובדים ואינם מטופלים מזה שנים, ולגישתו אף לא ניתן לשקמם. הם אינם מניבים פרי ואינם משמשים כיום מקור פרנסה לעותרת ולמשפחתה. שנית, המדינה מכירה בחבותה לפצות את העותרת פיצוי כספי מלא על הנזק הכלכלי העלול להיגרם לה מפגיעה כאמור. בנתונים אלה ניתן לומר כי הפגיעה הצפויה לעותרת מיישומו של הצו עומדת ביחס ראוי לתועלת שתצמח מהפעלתו, שעיקרו נועד להגן על חיי אדם."
"נותר לבחון האם מתקיים תנאי המידתיות המחייב כי האמצעי הננקט יכרוך פגיעה קטנה ככל האפשר לצורך מימוש התכלית הנדרשת. בהיבט זה לא שוכנענו כי תוכנו והיקפו של צו הגיזום במתכונתו המתוקנת עונה באופן מלא לדרישת המידתיות. "
"עשוי, אם כך להיות, כי תכלית הבטחון, שעל רקעה הוצא הצו, עשויה לבוא על פתרונה בדילולו המאסיבי של שטח המטע ביחס ל-60 עצים ברדיוס של 80 מטר סביב בית השר על ידי גיזום ודילול ענפים, הורדה וניקוי של סבך הענפים היבשים המצויים בסמוך לקרקע ומונעים את המעברים בין שורות העצים, והסרת עצמים שונים המצויים על פני השטח, העשויים גם הם לחסום את הראות פנימה"
"ראוי, איפוא, כי בטרם ינקט צעד דרסטי הכרוך בפגיעה מאסיבית בעצים, ובאין בטחון לגבי נחיצותו, ינקוט המפקד הצבאי צעד מוגבל ומרוסן יותר בהיקפו, כאמור."
"אם לאחר נקיטה באמצעים החלקיים האמורים ישתכנע המשיב כי הם אינם מספיקים לצורך השגת המטרה הבטחונית הנדרשת וכי לצורך כך יש לקיים את הצו במלואו, הוא יהיה רשאי לפנות לבית משפט זה בבקשה לחדש את הדיון בעתירה".
נראה שהמצב בכל זאת, אפעס, שונה למדי ממה שהציג ריקליס בסרט, וגם במידה רבה מזו של 'הארץ' (למשל, המדינה מראש הציעה לפצות, ולא בג"ץ קבע שהיא צריכה לפצות).
http://law.haifa.ac.il/lawatch/lawatch_files/%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AA%20%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98%20%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F.doc
הייתי מעיר כמה הערות
כמו על ההגינות של מערכת משפט של כובש הדנה את הנכבש לפי חוקיה והאינטרסים שלה, או על האמינות של הטענה לפיה לא נמנע מפלסטינאים לעבד את אדמתם (וזה כבר מניסיון אישי שלי), אבל אנחנו נחרוג מאוד לתחום האוף-טופיק. בכל מקרה, שים לב שבאף נקודה לא מעלה הצבא טיעון לגבי איום בטחוני קונקרטי.
אין גם איום קונקרטי בנסיעה במהירות גבוהה,
ובכל זאת המדינה אוסרת זאת.
אל תהיה מגוחך
טווידלדי דיבר על איומים קונקרטיים – מצאו אמל"ח בפרדס והיו "התרעות מודיעיניות". הראיתי שלא היו דברים מעולם, אלא ש-"המפקד הצבאי" החליט שהפרדס מהווה איום בטחוני סתם באופן כללי, והחליט להעניש את בעלת הפרדס על לא עוול בכפה.
להגיב על דבר כזה ב-"אין גם איום קונקרטי בנסיעה במהירות גבוהה" זה פשוט עלבון לאינטליגנציה.
צדקת בזה, אלא אם הצבא הסתיר מביהמ''ש,
ואני נוטה להאמין שהוא לא, ושצדקת.
עם זאת, מסתבר מראיון עם ריקליס והתסריטאית, שכנראה אני צדקתי למדי במשל החייזר של רדפיש, וראה להלן:
http://tam.co.il/28_3_2008/magazin3.htm
רק שריקליס אומר במפורש שהוא לא נצמד לאירועים האמיתיים
כלומר – הוא לא מתיימר להציג במדויק את הסיפור, אלא באמת השתמש בו כנקודת מוצא בלבד.
שזה מה שרד פיש ציין כבר לפני כמה תגובות.
ריקליס לא אומר אמת
כשהוא טוען שהוא לא חקר את הסיפור מעבר לקריאת הידיעה הקצרה עליו באינטרנט. משפטים שלמים מתוך פסק הדין מופיעים כמעט כלשונם בסרט (לא תמיד באותו הקשר). גם הרעיון של עצים שלא נעקרו אלא "נגזמו" עד גובה 30 ס"מ מהקרקע מופיע גם בסיפור החדשותי וגם בסרט (שוב, בשני הקשרים שונים). אני לא מאמין שזה מקרה.
ואגב, גם הכתבה הזאת עושה סמטוחה מהסיפור האמיתי ומהמציאות ויוצרת את הרושם כאילו הדמיון בינהם גדול יותר מכפי שהוא (כנראה) באמת.
גם הענין הזה שנוי במחלוקת
איסוף מידע מרשים.
הבעיה מבחינתי היא
שיוצרי הסרט הודו שבסיפור שהתרחש במציאות הסוף היה הפוך לגמרי, ובסרט הם שינו אותו כדי שיתאים לנקודה שהם ניסו להעביר.
'עץ לימון' מבוסס על סיפור אמיתי
כפי שבערך 'ספיידרמן' נכתב בהשראת ארועים אמיתיים.
מבחינתי סרט שדורש עיסוק באמרות הפוליטיות שהוא מציג בלבד- לא יכול להיות סרט טוב.
אתה לא יכול פשוט לומר ש"הצבא הישראלי הוא עריץ ושרירותי וכו'.." כאילו זה מובן מאילו, יש אנשים שלא יסכימו איתך.
נכון שלא כל סרט אמור להתיישר בהידוק עם דעת הצופה, אבל הצגה בוטה ומעוותת של עובדות ומסרים חתרניים עד עיוורון עלולים להפוך אותו לניסיון תעמולה מניפולטיבי ותו לא.
ערן ריקליס בחר להתעלם מכך שהוא בונה סרט ובמהלך הצפייה אפשר היה לשכוח שמדובר בסרט בעל סיפור נארטיבי. אם ריקליס היה רק לרגע שוכח מדעותיו האישיות ובוחר לספר סיפור מעניין 'עץ לימון' יכול היה להיות סרט טוב, מה שלצערי לא קרה.
היי... אבל לא טענתי שהוא טועה אלא שהוא מתעסק בטפל
זה לא דבר חדש העניין הזה ו-"מי שבאמת מחפש את זה גם ימצא" במגוון אפיקים העומדים לרשותו אם זה דרך העינדקס, אם זה בדיפדוף אחורה או סתם חיפוש .
היי... אבל לא טענתי שהוא טועה אלא שהוא מתעסק בטפל
אתה סתם מתקטנן ולא ברור לי מה הנקודה שלך. כפי שהובהר, דפדוף אחורה לא "מגלה" את הדוחקו הנסתר ובכלל, למה אתה מגדיר חיפוש של דוחקו מסוים כ"התעסקות בטפל"? יש סיבות לגיטימיות למדי לחפש דוחקו קודם.
עכשיו אני באמת מתקטנן
העניין הזה עם היעלמות של דוחקואים הוא לא חדש וגם לא ממש ברור לי למה שמישהו יחפש את העיתון של אתמול, כפי שרד אציין. בדרך כלל דוחקואים של השבוע שעבר מעלים הרבה עובש בעמוד הראשי מרוב שלא נכנסו לשם מאז פירסום הדוחק"ו החדש, ראה גם מקרה הדוחקו הנ"ל לאחר סיום הפתיל הילדותי הזה.
וסליחה על הטרחנות.
עכשיו אני באמת מתקטנן
וואלה, לא ראיתי בהוראות הפעלה של האתר שעניין הדוחקו הנעלם מוסבר ומובהר מראש, מצטערת.
זה מסוג הדברים ששמים לב אליהם רק כשפתאום קם הצורך למצוא אותם.
למה חיפשתי דוחקו מלפני שבועיים? כי לא הייתי בבית באותו שבוע ורציתי לראות איך סרט שהתעניינתי בו עשה בקופות.
ובכל מקרה, כמו שרד אמר, הסיבה שלא מופיעים יותר משני דוחקואים בו זמנית בעמוד הראשי היא בעיקר אסתטית ולא כי כל דוחקו משמיד את עצמו אחרי שבועיים מחמת חוסר רלוונטיות.
שמעת מוק?
יש הסבר הגיוני. אני לא מתעסק בזוטות.
וLOL על הסיבות.