X פוזיציה ל-X מן

מאת
זייגון
– פורסם ב 16 באוקטובר 2000Posted in: הגיגים

כחובב קומיקס, אני שבע
רצון מאקס-מן בגרסתו
הקולנועית. כמי שהיה נוכח
בתור הזהב של "אקס-מן –
הקומיקס" עלי לציין כי
הסרט גרם לי הנאה מרובה,
בדומה להנאה שחוויתי מקריאת
גיליון כפול (או שנתי) של אקס-מן. הסרט עושה צדק לרוח הקומיקס עצמו, גם אם אינו מעביר את כל המכלול העלילתי שלו במלואו (מה גם שדבר כזה אינו אפשרי).

תחילתו של הקומיקס בשנת 61': יוצר הדמויות היה סטאן לי (שיצר את כל דמויות מרוול קומיקס: ספיידרמן, Increadable Hulk – הוא הענק המדהים וכו'). לאחר זמן מה הוא הוחלף ברוי תומס (מן הסופרים הפוריים ביותר בתולדות הקומיקס), ולתוך רקע מצויין זה הגיח סופר אנגלי בשם כריס קלרמונט, שביסס את מעמדו בכתיבת האקס-מן ובקומיקסי הספין-אוף (סדרת בת), עד לפרישתו בשנת 92', ודרדורו הבלתי נמנע של הקומיקס כתוצאה מכך.

בצוות האקס-מן המקורי היו חברים חמישה: המלאך, החיה, ג'ין גריי, צייקלופס ואיש הקרח. כאשר הגיע קלרמונט, הוא הוסיף לקומיקס דמויות נוספות, חלקן שאולות מקומיקסים אחרים וחלקן מקוריות שלו, אך לא כולן שרדו לאורך השנים.
קלרמונט הפך את האקס-מן למעין אופרת סבון ממכרת, ולא בחל בשום אמצעי כדי לרתק את הקוראים: מוות, נישואין, בנים אבודים, תחייה מחדש וכו'.

הקומיקס נטה לעסוק בנושאים בעלי מסר חברתי – גזענות בעיקר – אך גם נושאים תיאולוגיים, דימוי עצמי וחברתי, ויחסים משפחתיים בין חברי האקס-מן.
הקומיקס נודע באיוריו המרהיבים, ובאלמנטים הפנטסטיים-בידיוניים הרבים שהסעירו את הקורא, ובהם עולמות נסתרים, חייזרים, אגדות אורבניות וסיפורי סופר-גיבורים סטנדרטיים. אחד משיאי הקומיקס היה סאגת הפיניקס, סיפור ששילב בתוכו פוליטיקה, יחסים עם חייזרים, פשע והשלכות של הכוח האבסולוטי. כאשר נתפרסמו כוונותיו של קלרמונט להרוג את הדמות הראשית בפרשה – הפיניקס, אחת מדמויות האקס-מן החדשות – הוא קיבל איומים על חייו.

הקומיקס הגיע לפסגתו האומנותית עם הצייר ג'ים לי (שנת 91' לערך), ולאחר מכן החל לדעוך. למרות זאת הוא עדיין נחשב לאחת הסאגות המד"ב-פנטסטיות החשובות ביותר שנכתבו.

הסרט בוחר להתמקד במספר מצומצם של דמויות. מבין חברי האקס-מן – פרט לפרופסור – מופיעים וולברין, צייקלופס, ג'ין גריי, סטורם ורוג'.
הדמות הנאמנה ביותר למקור היא דמותו של וולברין (במשחקו המצוין של יו ג'קמן), כאשר עבור הדמויות הנותרות, נעשתה העברה של אלמנטים מדמויות שונות המופיעות בסדרת הקומיקס של האקס-מן ולא משתתפות בסרט, לדמויות הקיימות. רוג למשל, היא בת טיפש-עשרה בסרט (כלומר, היא משלבת אלמנטים של קיטי פרייד, או ג'ובילי), וג'ין גריי היא דוקטור (בקומיקס: 'החיה'). פרט לכך משלב הסרט עוד מספר דמויות שונות שהופיעו בקומיקס, ומופיעות בסרט כבני נוער ותלמידים, וזאת ללא התייחסות לגילם הקומיקסאי.

אתן אפוא רקע קצר על דמויות האקס-מן המופיעות בסרט :

פרופסור צ'ארלס אקסבייר
הפרופסור הוא מוטאנט, אך הציבור הרחב אינו מודע לכך בקומיקס. בסרט, הפרופסור מייצג במידה מסויימת את בן דמותו המונטאנטית של מרטין לותר קינג, כלומר יש לו חלום, בו בני האדם יוכלו לחיות בדו-קיום עם המונטאנטים. חלומו זה של הפרופסור אקסבייר נמצא בסכנה תמידית, הן עקב גזענותם של בני האדם כלפי המוטאנטים, והן מצידם של מוטאנטים בעלי עוצמה אשר לא מאמינים בחלומו, ומחשיבים שליטה בבני האדם כדרך הפעולה היחידה שעומדת לפניהם.
בכדי להגן על חלומו מקריסה מוחלטת, הוא מקים את ה"אקס-מן" כתא בתוך בית הספר הפרטי שלו, על מנת שיהווה מקלט למוטאנטים, כמו גם כוח מסויים שישמור על המשכיות חלומו.
בקומיקס, הרקע של הפרופסור מפורט מאוד ומתחיל מילדותו האריסטוקרטית, ותלאותיו בחיים (בהן מעורבות גם מדינת ישראל, והעיר חיפה), ואפילו יש לו שם בן, אבל כל זה אינו רלוונטי לסרט. הדמות המוצגת בסרט היא דמותו הקלאסית של פרופסור אקסבייר, כלומר טלפאת היושב בכיסא גלגלים (ובקומיקס יש וריאציות על הנושא).
ייתכן שפטריק סטיוארט היה מצליח לשכנע אותי יותר בתפקיד הפרופסור, אלמלא הוא היה מזוהה כל כך כקפטן ז'אן לוק פיקארד המיתולוגי.

וולברין
נוצר במקור על ידי לו ווין עבור הקומיקס "הענק המדהים", ונחשב לאחת הדמויות הפופולאריות בקומיקס בכלל. וולברין מייצג את החיה שבאדם בכל תפארתה, כמו גם הפחד לו היא גורמת. וולברין הינו דמות גברית שאינה טיפוסית לקומיקס. הוא מלא בניגודים וסתירות פנימיות: קורבן מחד, ובלתי מנוצח מאידך; אדם טוב, אך גם נשק אכזרי. בקומיקס הוא גם מייצג מכלול רחב של תחומי עיסוק: החל בסוכן חשאי, וכלה בסמוראי מודרני.
מקורו של וולברין לוטה בערפל: יש הטוענים כי הוא נולד במאה שעברה, והוא מראשוני המתיישבים בקנדה, אך כלל אין ספק כי בתקופת מלחמת העולם השנייה הוא כבר היה קיים, ואף נלחם בה.
וולברין הוא שילוב בין מוטאנט בעל כוח הירפאות אל-אנושי, וניסוי מעבדה שהעניק לו שלד מתכתי מאדמנטיום (המתכת החזקה ביותר ביקום של מרוול קומיקס) וטפרים.
הסרט – בעזרתו האדיבה של יו ג'קמן – מצליח לקלוט את כל עומק הדמות של וולברין, וזו גם הפעם הראשונה בה שיבצו שחקן לפי מידת התאמתו לדמות ומבלי לנסות לשנות את הדמות המקורית (כפי שעשו לכמה דמויות אחרות). ג'קמן הוא פשוט וולברין כפי שאני מכיר אותו מהקומיקס, והוא הסיבה שחובבי קומיקס יוכלו להינות מהסרט.

צייקלופס וג'ין גריי
צייקלופס, בעל קרן ההרס האופטית, וג'ין גריי בעלת הכוח הטליקנטי מהווים בקומיקס את הזוג הרומנטי שבמרכז אופרת הסבון הזו, אך בסרט זה נראה קצת מגוחך כיוון שהשחקן שמגלם את צייקלופס הוא צעיר מידי לתפקיד.
מלהקי הסרט עשו פה שגיאה גסה: יחס הגילאים של הדמויות השתנה ללא הכר, וקשה לראות אותו ואת ג'ין כזוג רומנטי, או אפילו את פרופסור אקסבייר כדמות אב ישירה. לצייקלופס אין הרבה שורות, וזה לא ממש הורס את הסרט. יש לקוות כי עד לסרט הבא, השחקן יוחלף.
צייקלופס וג'ין גריי הן דמויות שקיימות עוד מגליונו הראשון של האקס-מן, ומערכת היחסים ביניהם יכולה היתה למלא מאמר בן 20 עמודים (לא כולל תרשימים). אציין רק שאף על פי שהם אינם בולטים יותר מידי בסרט, הם מהווים את השלד העיקרי של האקס-מן.

סטורם
בקומיקס היא מונטאטית ששולטת על מזג האוויר. הסרט לא מביא לידי ביטוי את דמותה המורכבת. היא מופיעה בו כדמות משנית בלבד, המייצגת גרסה מוקדמת של הדמות, ללא עומק רב, ועל כן גם לא אתעכב כאן על ניתוח דמותה.

רוג'
הקשר בין הדמות הקומיקסאית לדמות בסרט רופף ביותר. עם זאת יש פוטנציאל לקשר הדוק יותר בסרט ההמשך. בסרט היא מופיעה בתפקיד "הדמות החדשה בשכונה", דרכה מסבירים לצופים על חבורת האקס-מן.

מגניטו
איאן מק'קלן מצליח לתת סטייל שלוו לדמות הרשע כפי שהיא מופיעה בקומיקס.
יחסית הוא עוד נאמן למקור, אך עדיין לא ממצה חצי מהפוטנציאל של הדמות.

אחוות המונטאטים
המונטאטים הרעים שעובדים בשירותו של מגניטו, נראים הרבה יותר טוב בסרט, אף על פי שהסרט מציג רק שלושה מהם. יש לציין שסייבר טות' הרבה יותר מפחיד בקומיקס.
אין אנו מקבלים רקע כלשהו על אחוות המוטאנטים, כך שקשה לדעת אם מלבד השינוי הויזאולי הם שונים ממקביליהם בקומיקס.

בהתיחס לעלילת האקס-מן, התסריט הוא מקורי: הוא לא לקוח מדפי הקומיקס, אלא משתמש בחומרים מתוכו, המשמשים למספר עלילות משנה בסרט.
הסרט עושה עבודה נפלאה בכל הקשור להכנסת יותר מ-300 גיליונות של תוכן רעיונאי לסרט (המאמר מתייחס עד לתום תקופת הכותב כריס קלרמונט). מובן שאם רוצים בייצוג טוב יותר של החומר המופיע בקומיקס, צריך לעשות עוד סרטי אקס-מן, והרבה!
כמובן, בעולם מושלם יו ג'קמן יקבל סדרת טלוויזיה בתור וולברין.

תגיות: