אל תכתבו בלוגים. בכלל, אל תפרסמו דברים באינטרנט. אתם תשקיעו שנים ביצירת תוכן איכותי ומבריק, ואז מישהו יראה את הבלוג, יגיד וואו-כמה-מגניב, יגנוב את כל החומר שאספתם ויפרסם אותו בפוסט אחד באחד מאותם אתרי אוסף של דברים מגניבים שהופכים לויראליים ועושים הרבה כסף מפרסום, בלי להזכיר את שמכם אפילו. אם הגנבים ירגישו ממש לארג'ים, הם עשויים אפילו לתת לכם "קרדיט", כלומר לכתוב את המילה "source" עם לינק לבלוג שלכם איפשהו בתחתית הפוסט, באותיות בגובה 12 פיקסל.
ואחרי שלמדנו את השיעור הזה: קיפוד (תודה!) קישר לפוסט של אחד מאותם גנבים, שאני, ברשותכם, אדלג עליו ואקשר אל המקור. מתברר שמדובר באוסף של קטעים שהופיעו בשנתיים האחרונות בבלוג צרפתי של אחד בשם כריסטוף קורטואה (אני חושב), שמתעד, בין השאר, טרנדים בפוסטרים של סרטים. לא שזו חכמה גדולה לאתר טרנדים – כל אחד יכול לראות שחצי מהפוסטרים משתמשים באותו פונט, או ש"פנים גדולות בשמים" מופיעות בכל פוסטר שני – אבל קורטואה עשה תחקיר מעמיק על כל טרנד ומצא מספר מפליא של דוגמאות.
למשל, הייתי מודע, כמובן, לטרנד הפוסטרים של גיבור בודד, מצולם מהגב, עם כלי נשק ביד – אבל צריך לראות את כל הפוסטרים זה ליד זה כדי להיווכח עד כמה הוא באמת נפוץ:
או כמה פוסטרים משתמשים בקלישאת ה"הצצה בין הרגליים":
או שטום קרוז מופיע בפוסטרים תמיד בפרופיל:
וזה עוד כלום לעומת מספר הפוסטרים שמצייתים לתבנית הבסיסית "אנשים, על חוף, עם ראשים גדולים בשמים" (יש שם אפילו נציגות ישראלית), או לפופולריות המדהימה של שמלות אדומות. מומלץ לסייר בבלוג כולו.
זה היה מהיר
(ל"ת)
נגמרה היצירתיות?
זה די מביך להסתכל על כל הפוסטרים.
הדרדרנו.
או שמעולם לא היינו טובים כנו שנדמה לנו שהיינו.
(ל"ת)
סוגיית "טום קרוז תמיד בפרופיל" מזכירה לי את
הסרטון הבא שהועלה ל-Funny Or Die לקראת יציאת Crazy Stupid Love.
http://www.funnyordie.com/videos/25546ac0df/steve-carell-s-movie-poster-contract
וואו זה מצחיק
ענק!
מעניין שה"הצצה בין הרגליים" זה תמיד גבר שנמצא בין רגליים של אישה רזה בלבוש מינימלי.
(מוגש בחסות אור, פמיניזם זועם זה אנחנו)
אז זהו שלא
חצי מהם נראים כמו כותרי פורנו,
זה עדיין נחשב ללא שוביניסטי?
אבל איזה הבדל!
כאשר הרגליים הן של גבר, מי שנמצא מולו מוצג בעמדת נחיתות. הדמויות נלחמות בגבר או סרות למרותו ונכנעות לו. לעומת זאת, כאשר מדובר ברגליים של אישה, הדמויות שבין הרגליים ממש לא סובלות מנחיתות כלשהי לפי שפת הגוף והפנים שלהן.
אין ספק שרוב הדוגמאות נוטות לשוביניזם ולהחפצה של רגלי האישה המוצגות.בכל זאת סרטי פורנו לא ממש ידועים בגישה השוויונית שלהם לחיים. ובכל זאת בחלק מהדוגמאות מי שנמצא בין הרגליים של האישה כן מוצג כבעמדת נחיתות אליה. ובכולן הייתי אומר שהפוזה משדרת דומיננטיות. גם אם זה רק כדי לשדר סקסיות שטחית אף פעם לא מדובר בסקסיות כנועה.
כי זה הרבה יותר כיף מהאלטרנטיבה :)
האלטרנטיבה במציאות או בפוסטרים?
(ל"ת)
אם מתחשבים בעובדה שכולם מצטטים פוסטר של ג'יימס בונד
חוסר בפמיניזם בכלל לא מפתיע.
אפרופו גברים בין רגליים של נשים,
כל זה לא לקוח במקרה מתוך הסצינה המפורסמת ב"בוגר"?
אני לא כזה מופתע
אם לכל סרט בעולם היה פוסטר אחד, אז עוד מילא. אבל לכל סרט עושים כמה פוסטרים, אז הגיוני שבהרבה מהם יהיו כאלה שהשתמשו באותו סגנון עיצוב. אבל עדיין נחמד מאוד.
אגב, באופן מפתיע, בפוסטר של "מבצע ולקירי" טום קרוז לא בפרופיל! (כנראה שבאחד מהם כן, בעצם)
בפוסטר של החתול מדובר לדעתי בפארודיה די מודעת לעצמה. אבל גם בפוסטרים האחרים נדמה לי שיש התכתבות כלשהי לז'אנר אליהם הם שייכים. הומאז', אם תרצו.
גם בפוסטר של מלתזאר
אפשר לראות שזו פארודיה על ז'אנר הפוסטרים שאליו הוא שייך (ואם להיות יותר ספציפי, על הפוסטר של 'המלאכיות של צ'ארלי בהילוך גבוה').
ממש לא אהבתי את הפרופוגנדה הנאצית
בסדרת הפוסטרים "מצולם מהגב, עם כלי נשק ביד", שורה תחתונה, פוסטר שני משמאל.
אני מניח שזאת היתה בדיחה
אבל בכל זאת, שלא תהיה טעות, אני אהרוס אותה: הפוסטר הזה הוא חלק מהסדרה הזאת.
לא כל צרוף אותיות של SS חייב להיות משויך לנאציזם
(ל"ת)
Sufferin Succotash!
http://www.youtube.com/watch?v=PkhPuH8G5Hg
(ל"ת)
(ל"ת)
מה שהכי בלט לי...
זה שיש טרנדים של פוסטרים – שהם מאותו ז'אנר של סרט.
הרגליים? תמיד קומדיה
הכחול? סרט טבע
כחול עם קצת צבעים עזים? סרט טבע לילדים
פנים+שמיים? דרמה
זוג דמיות גב אל גב? קומדיה רומנטית
יש גם כאלה שלא – לדוגמא כיתוב על עיני הדמות או על פני הפוסטר כולו. שם יש בליל של סוגי סרטים
http://www.cracked.com/article_19093_8-actors-who-look-exactly-same-every-movie-poster_p2.html
בכתבה על זה שהוא ינחה את האוסקר, מישהו אמר שבפוסטרים המקדמים של האירוע, כנראה יראו אותו עם הגבה מורמת. נראה לי שזה מאשר זאת סופית.
אדי מרפי עושה פרצוף דרימוורקס
(ל"ת)
היי.. מסתבר שאני לא הראשונה שזה עלה בדעתה
http://filmdrunk.uproxx.com/2011/03/was-eddie-murphy-the-original-model-for-dreamworks-face
ואם כבר רואים ריכוז כזה של פוסטרים מחו"ל - זה מזכיר כמה
דפוקים הקשקושים שמופצים לאותם סרטים בארץ.
יש לך דוגמה מהזמן האחרון?
פעם זה באמת היה נכון, אבל היום רוב הפוסטרים בארץ זהים מלבד השפה לפוסטרים מחו"ל.
(ל"ת)
אוי נו באמת...
כמה דרכים כבר יש להראות פנים של שחקנים פלוס קצת נוף או סצינה/אביזרים שמתאימים לסרט?
יש המון דרכים, אבל רק חלקן מוכחות כיעילות
מעצבי פוסטרים נוטים ללכת לפי נוסחאות שעובדות. המח שלנו מקשר אוטומטית מבט דרך רגליים של אישה לסקס, אז ישתמשו בזה כדי להדגיש שמדובר בסרט עם דגש על מיניות. שמלות אדומות בולטות יותר לעין (ויש מחקרים שגורסים שצבע אדום גורם לאנשים להראות מושכים יותר), על כן הן יהיו נפוצות בפוסטר שמבקש להתבלט לעומת השאר. הצבע הכחול מקושר אצלנו לרוגע וטוהר, לכן הוא נפוץ יותר בסרטים שעוסקים בטבע "לא מקולקל".
יש עיצובים, כמו דמויות בשמים או עמידה גב אל גב, שכבר לא ברור מתי התחילו מרוב שהם נפוצים. ממשיכים ליצור אותם כי אנחנו מקשרים אותם אוטומטית לז'אנרים מסויימים. דמויות בשמים זו דרמה, במיוחד אם המבט שלהן מנוגד לזה של הדמות על הקרקע, מה שמרמז על סוד שמרחף מעל ונמצא תמיד ברקע. עמידה גב אל גב תמיד מלווה בפרצוף. זה יכול להיות חיוך, פרצוף נבוך, או פנים זועפות, אבל זה אף פעם לא יהיה פרצוף משועמם. העמידה מרמזת על ניגוד בין הדמויות שמצליחות להסתדר ביחד למרות השוני ביניהן. הפרצוף מרמז על כך שהן משפיעות זו על זו ושלא מדובר בסרט רציני או כבד מדי.
טום קרוז מביט תמיד הצידה, להערכתי, כי ככה יותר קל לזהות אותו. שחקנים מצולמים פעמים רבות תוך כדי תנועה בשביל לרמז שיש לסרט קצב מהיר ושאין לדמויות רגע לנוח. זה מעורר בנו סקרנות ועצם המחשבה על סיטואציה שמונעת מהשחקן פשוט לעמוד ולהביט למצלמה, ממריצה קצת את האדרנלין. טום קרוז צולם ככה מספר פעמים בסרטים מאוד מצליחים, עד שמפיצים ומעצבים הגיעו למסקנה שהמח האנושי יזהה אותו יותר מהר ככה ויקשר אותו לסרטים מצליחים אחרים שלו. אותו דבר לגבי אדי מרפי והגבה, או המבט הצידה של ברוס ויליס. אנחנו ישר מקשרים את האופן בו שחקן מצולם לסרטים מצליחים ואהובים, מה שאמור להגביר את הרצון לראות סרט שיעורר תחושה דומה.
אבל למה יש עם זה בעיה?
אמנות באשר היא, בייחוד בעולם המודרני, משתמשת בסמלים ומונחים מהעולם על מנת להעביר נקודה.
, שבו המדונה היא בעצמה ילדה שמשחקת עם הילד… באותה מידה, פוסטר שבו מסתכלים בין הרגליים של אישה לא סקסית בכוונה כמו נגיד גב' זעפרני בוודאי נעשה מתישהו, ויכול לסמן לצופים קומדיה מפגרת ו"שוברת מוסכמות".)
תמיד יהיו דברים מקוריים יותר ומקוריים פחות, אבל למשל תמונה של עין מוגדלת היא סוג של סמל שפועל ואין שום בעיה עם להשתמש בו – גם אם זה נראה פחות או יותר כמו חמישים פוסטרים אחרים שעשו בעבר. הסקסיות הדומיננטית אך מוחפצת שמשדרת אישה ברגליים פשוקות ובגרביונים + נעלי עקב היא סמל ולכן נעשה בו שימוש בסרטים הזקוקים לסמל הזה. האנשים על החוף + פנים בשמיים הוא סמל של סרטי דרמה מהורהרים.
באותה מידה גם כל ציורי המדונות משתמשים בסמלי אמנות של אותה תקופה – ההילות, האישה היפה בצורה פשוטה ולא מקושטת, האנשים המבוגרים שמקיפים אותה, כיווני המבטים שלהם. (למעשה, זה גם יכול להביא למשהו מעניין יותר ששובר את הסמלים – כמו זה:
הנקודה היא שיוצרי הפוסטר אמורים להעביר את מהות הסרט מאימאג' אחד בלבד, וזה אומר שני דברים:
1. צורך בשימוש בסמלים מקובלים והתכתבויות עם סרטים קודמים.
2. חוסר אפשרות להימנע משימוש באותם דימויים over and over again, בייחוד בסרטים שאין מה לעשות, הם באמת מאותו סוג וז'אנר.
בקיצור, אלו כללי המשחק, ברור שהרבה פוסטרים ייראו אותו הדבר, זה כמו להגיד שבכל (רוב) הקומדיות הרומנטיות בסוף הגיבור והגיבורה ביחד ובכל (רוב) סרטי האקשן הגיבור מציל את העולם/שדה התעופה/חברה שלו… מה בדיוק הנקודה?
בדיוק, פוסטר הוא סוג של trope
http://tvtropes.org/pmwiki/pmwiki.php/Main/FilmPosters
ואולי זו אותה בעיה שיש לסרטים עצמם.
יותר קל להתבסס על נוסחה מנצחת או שיטה שהוכיחה את עצמה מאשר לחדש ולהמציא.
יופי, עכשיו אני מרגישה חייבת
לשתף את שני הפוסטרים שעיצבתי לסרטים שלי, ארמון, מהתחרות של עין הדג: http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=21930&blogcode=11072291
וקז'ואליטי: http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=21930&blogcode=11074896
(השני לא גמור, אבל הייתי צריכה קישור לאתר ברשת, אז קישרתי לבקשת העזרה שלי ביחס לעיצוב שלו)
את ארמון אתם מירים, אבל מה הפוסטר של הסרט השני אומר לכם, ספציפית לך, הפינגווין?
הפוסטר של קז'ואליטי
דבר ראשון, ואני לא מתכוון להעליב, הפליירים נותנים לעיצוב מראה קצת זול. בעיני לפחות.
לגבי סוג הסרט שמצטייר מהפוסטר, זה נראה כמו סרט אימה של girls gone wild כאלה.
"הן רק רצו לבלות במסיבה, אבל לו היו תוכניות אחרות בשבילן…"
לא נעלבת בכלל
להיפך, מעריכה את זה. ואני יודעת, הפליירים נותנים לזה מראה זול, אבל זה סוג של מה שכיוונתי אליו. וכן, זה מה שקיוויתי להעביר – אם כי זה מטעה בכוונה. תודה על התגובה![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
הראשון נראה הכי טוב.
הייתי מוריד קצת פליירים, וממקם אותם במקום אחר.
את העיניים האדומות הייתי מוריד טיפה שייראו כאילו הן מגיעות ישר מהחושך וישר מאחורי הבנות.