"אנטמן והצרעה" הוא הסרט העשרים שמארוול יוצרים בתוך היקום הקולנועי שלהם במהלך עשר שנות קיומו, שזה בהחלט הישג מרשים. אם מתחשבים בדמיון בנקודות העלילה בין הרבה מהם, נראה לי שכבר הגענו לשלב שבו אפשר ליצול מחולל תקצירים לסרטים האלה: (שם הגיבור) ו (שם הסיידקיק, אם יש) צריכים להיאבק בנבל שהוא (יריב עסקי / יצור לא אנושי / קרוב משפחה שנחשף בהפתעה), שמונע על ידי (רצון להשתלט על החברה / להשתלט על העולם / לנקום במישהו על כך שפגע בו / תסביכי הורים). לבסוף הגיבור והנבל יפגשו לקרב סופי, שבו יש סיכוי של 73% שהנבל יהיה עם חליפה כלשהי, כנראה אחת שדומה לזאת של הגיבור. לרגע יראה כאילו הגיבור עומד להפסיד, אבל בזכות כוח המשפחה (ביולוגית או אלטרנטיבית) הוא ימצא את הכוח להביס את הנבל. סוף שמח ו-1 עד 5 סצינות פוסט-קרדיטס. אוקיי, אולי זה דורש עוד טיפה עבודה, אבל הבנתם את הרעיון.
אחרי האירוע הטראומתי שהיה הסוף של "מלחמת האינסוף", מארוול משאירים אותנו עם הקליפהאנגר הזה עד שנה הבאה, ולכן האירועים של "אנטמן והצרעה" מתרחשים לפניו. כפי שנאמר בצורה אגבית ב"מלחמת האינסוף", סקוט לאנג הוכנס למעצר בית אחרי אותו קרב גדול מול איירון מן וחבריו. אבל עוד כמה ימים השנתיים שלו יגמרו והוא יחזור להיות אדם חופשי. מה כבר יכול להשתבש? אולי העובדה שהאנק פים ובתו הופ – שנמצאים במנוסה מהרשויות – חוזרים לחייו ומבקשים את עזרתו בלחלץ את ג'נט, אשתו של האנק, ממימד הקוואנטים.
רוב הזמן, כשיוצא סרט סרט המשך, אנחנו מצפים שהוא יהיה טוב לפחות כמו הסרט המקורי, ובתקווה אפילו יותר. מ"אנטמן" הראשון לא התלהבתי במיוחד, גם כי הוא היה חביב-מינוס וגם בגלל הסרט שהוא היה יכול להיות. כזכור, אדגר רייט היה אמור לביים את "אנטמן", אך מארוול החליטו להפרד ממנו במה שאני מחשיב כהחלטה הכי טיפשית ביקום הקולנועי הזה עד כה. במקומו הביאו את פייטון ריד, שחזר גם לסרט הזה. לכן באתי לסרט עם ציפיות שמבוססות על החוויה של הראשון – לקבל סרט מארוול בגובה הדשא. ואני שמח להגיד שבהחלט הופתעתי לטובה. ריד הצליח לשפר כל אספקט מן הסרט הקודם: האקשן יותר מלהיב, ההומור יותר מצחיק והשימוש ביכולות המיוחדות של הגיבורים הרבה יותר יצירתיות. בדיוק ככה דמיינתי סרט על מישהו שיכול להתכווץ לגודל של נמלה או לגדול לגודל של בניין!
אחד השיפורים העיקריים נמצא בשם הסרט. פעם שעברה הופ של אוונג'לין לילי ישבה על הספסל מהסיבה הקלישאתית שאבא שלה דאג לה יותר מדי. הפעם היא זוכה להיות חלק מהאקשן, מה שבהחלט תורם לו. הכימיה שלה עם פול ראד מורגשת לא רק בדיאלוגים שלהם, אלא גם באופן הטבעי בו הם נלחמים ביחד. לעומת זאת, בגזרת הנבלים לא נרשם שיפור משמעותי. בואו נגיד ש… ובכן, שהם לא בדיוק קילמונגר או ת'אנוס. כן אומר שהנבלית "גוסט" – היכולה לנוע דרך דברים – מקבלת אפקט מגניב למדי שקצת מוסיף לדמות שלה. אבל בסופו של יום ההופעות שלהם לא זכירות במיוחד.
רוב הקאסט מהסרט הראשון חוזר לספק עוד מאותו הדבר, לטוב ולרע. מי שאוהב את פול ראד והשטיק שלו יאהב אותו גם כאן, ומי שלא – לא. מייקל דאגלס משחק זקן נרגן והילדה של סקוט עדיין חמודה. כדאי לציין את מייקל פניה, שמגלם את לואיס חברו הטוב של סקוט – בקלות אחד הדברים הכי טובים בשני הסרטים. הוא עדיין לא במעמד של כוכב ראשי ולרוב מגלם דמות משנית בקומדיות, אבל הוא עושה את זה בצורה חיננית ומאוד משעשעת. הייתי שמח לראות אותו מקבל הזדמנות להוביל סרט משל עצמו בקרוב, או יותר טוב מזה – להזמין אותו לפסטיבל מספרי סיפורים. בתוספות החדשות נמצאים וולטון גוגינס והאנה ג'ון-קיימן בתפקיד הנבלים הנ"ל, וגם לורנס פישבורן ומישל פייפר נמצאים פה. התפקידים שלהם לא גדולים וגם הם לא עושים איתם משהו מיוחד, אבל כמו כולם הם נותנים רמה בסיסית של השקעה.
"אנטמן והצרעה" לא יהפוך לאחד הסרטים הבולטים ביקום של מארוול, אבל הוא בהחלט הסרט שהיקום הזה צריך עכשיו: משהו קליל ומצחיק שקצת שובר את השגרה אחרי הרצינות (היחסית) של "הפנתר השחור" ו"מלחמת האינסוף". זה עוד סרט ביקום שמצליח להיות שיפור ניכר מהראשון ולתת זריקת אנרגיה למה שבפעם שעברה היה בינוני וסביר. הוא מוכיח שיש במארבל מי שלומד ומפיק לקחים, ומצליח להפוך גם המשך לסרט זניח (ברמה של מארבל) לחוויה קולנועית מהנה ומומלצת.
תשובות לשאלות נפוצות:
האם התלת-מימד שווה את זה? יש כמה רגעים בהם הוא נחמד, אבל לא משהו שמצדיק לשלם יותר בשבילו.
האם להשאר לסצינות הפוסט-קרדיטס? רק לזאת שאחרי הקרדיטים הראשוניים, שסוגרת קצוות עם "הנוקמים: מלחמת האינסוף". השנייה לא רק סתמית באופן מרגיז, את הפאנץ' שלה ראיתם כבר בטריילר. אחרי "ספיידרמן: השיבה הביתה" ו"תור: ראגנארוק", נראה שמארוול ממש נהנהים לבזבז לנו את הזמן ואני לא אוהב את זה.
כיף!
אין לי הרבה מה להוסיף על הביקורת, כי היא די קולעת: "אנטמן והצרעה" הוא כיפי מאוד, בצורה קלילה (אבל לא קלילה מדי) שאני חושב שהיה זוכה ליותר הערכה אם הוא היה מותג שנפרד מהיקום של מארוול, אבל זה כבר משהו אחר.
מצחיק, מגניב, כיפי, ווהוו!, וכהנה וכהנה.
מאוד נהניתי
הלכתי עם אישתי, אוהדת MCU כמוני ונהנינו מאוד.
מצחיק יותר מהראשון שהיה משעשע כשלעצמו, ומאוד שמח ששוב הסיפור לא מנסה למנוע אפוקליפסה אלא הולך לכיוון פחות פומפוזי, שמוסיף לקלילות הסרט. הכימיה של הדמויות הייתה מעולה, בייחוד של הופ והילדה עם סקוט.
משהו קטן שלא גרע במאום מהסרט ל-99% מהאנשים אני מניח – הקשקושים המדעיים כאן עלו שלב במופרכותם, אני מקבל את זה במקומות כמו ספיידרמן, איירון מן, האלק וה-"אין מדע" של ד"ר סטריינג', אבל כאן כל העולם התת אטומי ניסה להמציא את המדע מחדש ולקשקושים האלו ספציפית לא התחברתי, למשל יכולות הריפוי של החלקיקים הקוואנטיים בסוף, וכל מיני ברבורי קוואנטים כאלו ואחרים במהלך הסרט. אבל דווקא הקטע עם דובוני המים נחמד (:
סרט המשך
עד כמה אוכל להנות מהסרט אם דילגתי על הקודם?
האם ראית את "קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים"?
כי על שני פריטי המידע משני הסרטים חוזרים מספיק פעמים (או אפשר להסיק אותם) אבל בהחלט מומלץ לבוא עם ידע קודם (גם אם לאו דווקא לראות את הסרטים) לפני "אנטמן והצרעה".
לא
ועליו חשבתי כששאלתי, כי בזמנו דווקא רציתי לראות אותו, אבל לא ראיתי את שני הקודמים, אז ויתרתי.
הביקורות על אנטמן והצרעה מוצאות חן בעיניי. קיוויתי שאפילו שמדובר בהמשכון, הוא כמו דוקטור סטריינג', סרט שאפשר להנות ממנו בפני עצמו.
כל כך מעט תגובות לסרט של מארבל
כן, זה אומר משהו על רמת העניין בו…
"דובוני הים" הם יצורים מיקרוסקופיים, "בדרך" למימד הקוונטי
ואין ברירה אלא להשלים עם זה שהקטע הקוונטי הזה הוא מטומטם ברמות.
לואיס מספר סיפור - סצינה גאונית!
הבטן כאבה לי מרוב צחוק בסצינה הזו.
סרט מאוד טיפשי, במובן הכי טוב של המילה
כאילו, יש סצנות בו נמלות ענקיות בונות מכשירים מסובכים ומקשיבות להוראות כאילו היו הכלב החכם ביקום.
מבחינתי זה לגמרי פלוס: אף אחד חוץ מאחד או שניים משניים לא באמת רשע, סוף העולם לא נמצא על כף המאזניים, והכול קליל ונחמד כזה. נמאס לי שבכול סרט שני צריך להציל את העולם, ואהבתי את זה שפה מדובר במשהו קטן יותר: רוצים להציל אדם אחד או שניים.
אני כן בספק שיש לסרט הזה יהיה איזשהו ערך מוסף בצפייה חוזרת, אבל אני מניחה שאני אגלה בהמשך הקיץ כשאני אצטרך לראות חלקים ממנו שוב ושוב בעבודה.
(קצת אוף טופיק, אבל מכל סרטי המארוול שראיתי בעבודה, לדעתי שני שומרי הגלקסיה מחזיקים הכי טוב בצפיות חוזרות.)
רעיון. מצד שני: ג'אסטין האמר היה אחד הנבלים הכי נעבעכים
וולטר גוגינס נותן מגע של קלאסה לכל תפקיד (אוקיי, ב"אמריקן אולטרה" לא, אבל את זה אפילו קוני בריטון לא הצליחה לעשות).
אני אחזור על מה שאמרתי בדף הסרט
לא נפלתי מהרגליים מהסרט אבל ככל שאני חושב עליו אני מחבב אותו עוד פחות ובראש ובראשונה בגלל חוסר פיתוח הדמויות.
מלבד סקוט, וגם זה ניתן לוויכוח, אין שום דמות עיקרית שעוברת התפתחות או מראה צד שונה שלה. לורנס פישבון משקיע הרבה יותר בדקות המסך שניתנו לו במשורה מאשר מייקל דאגלס שלא ברור אם הוא משחק האנק פים עייף או שהוא באמת כזה.
כל הסרט חיכיתי שהוא (האנק) יעבור איזשהי הארה בקשר לבחירות שהוא עשה בחייו, בקשר לאישתו, ביתו או הבת של הקולגה שלו לשעבר
הלכתי עם המשפחה, סרט מדליק לאללה.
עשה לי חשק לקרוא את חוברות הקומיקס של אנט מן שהסרט מבוסס עליהן. מה החוברות הכי טובות ומולצות שכדאי להתחיל של אנטמן?
אין כאלה. אנט מן דמות ממש זניחה
(ל"ת)
כלומר הסיפורים הכי זכירים שלו איומים
הסיפור הכי זכיר של האנק פים זה שהוא מתעצבן על האבנגרס ומרביץ לאשתו.
לאנט מן השני עוד פחות סיפורים ו היחידי שעשה איזה רעש מיוחד היה עליו מציץ לקרול דנברס במקלחת.
בשביל הוואספ, רק המקורית, יש לך סיפורי אבנגרס ישנים בעיקר.
בשביל הופ וואן דיין היתה סידרה קצרה וגרועה ביותר בשנה האחרונה. שהופסקה מטעמי "אף אחד לא קורא את זה"
Astonishing Ant-Man: Complete Collection
לאחרונה מארוול פירסמה את האוגדן הזה, שאוסף את שתי הסדרות האחרונות בכיכוב סקוט לאנג שראו אור בעקבות הסרט (בנות חמש ו-13 גיליונות, בהתאמה, פלוס שנתון וגיליון מיוחד). סדרות מאוד מבדרות שיספקו את חובבי הסרטים בכיכוב הדמות.
אנט-מן\ג'איינט מן\גוליית\וואספ של האנק פים בעייתי יותר וקשה למצוא משהו חיובי להגיד עליו מלבד היותו אחד ממייסדי האוונג'רס (כפי שגובלין ביבים כתב, זוכרים לו בעיקר התמוטטות נפשית – בעיות מנטליות הן חלק ניכר בהיסטוריה של פים – והכאת אישתו ג'נט, נקודת השפל הכי גדולה של הדמות), אבל הספר שציינתי מתייחס אליו לא מעט, ואני מעדיף אותו כדמות אורח\משנה בעולם של לאנג.
?w=768&h=1181
התקרית עם קרול דנוורס שהוא ציין מתייסת בכלל לאנט-מן אחר, אריק או'גריידי ה-Irredeemable Ant-Man. בתקופה בה סקוט לאנג היה מת (סיפור ארוך) או'גריידי היה סוכן שילד שסרח וגנב את התלבושת של אנט-מן. הוא היה גרסה מאוד מפוקפקת של הדמות (כן, אפילו יותר מגנב ואסיר לשעבר) והעדיף להשתמש ביכולות שלו לתועלת אישית וכד'. אחד הרגעים הזכורים ביותר לגביו הוא הסתתרות במקלחת של קרול דנוורס\קפטן מארוול (אז עדיין מיס מארוול). אה, ויצר אותו רוברט קירקמן, יוצר המתים המהלכים.
https://res.cloudinary.com/jerrick/image/upload/f_auto,fl_progressive,q_auto,c_fit,w_1140/aq6yzenl9zqjfn1ldp99
אריק אוגריידי נשמע כמו דמות שהייתי רוצה לראות.
(ל"ת)
לא יודע אם זה עדיין בדפוס.
https://www.goodreads.com/book/show/6938458-the-irredeemable-ant-man
בקולנוע.
אם כי, אחרי עשור, תעלולים כמו הצצה במקלחות יהפכו אותו לפחות דמות מפוקפקת ויותר נבל לכל דבר.
אולי כנבל ב DARK REIGN
אם זה הכיוון שMCU יצעדו בו בשלבים הבאים
אגב "אנט-מן והצרעה"
גוסט היה הדמות הכי מעניינת בת'אונדרבולטס של Dark Reign.
רק עכשיו גיליתי שהוא גם עשה את מארבל זומביס
ולמען האמת, אני מרגיש קצת מטופש שלא עשיתי את הקישור הרבה לפני.
מיותר.
משקל נוצה, ולמרות ביצוע די מקצועי, מתפוגג עוד במהלך כותרות הסיום.
טוב, את זה נדע רק כשפייגי ירצה שנדע.
(ל"ת)