עדכון פרסים: טוויסט בעלילה

המועמדויות לגלובוס הזהב ולפרסי SAG מעידות על כך ש"כוננות עם שחר", למרות הכל, עדיין לא נעול על האוסקר

בפרק הקודם של "עונת הפרסים 2012/13", "כוננות עם שחר" קיבל עוד ועוד ועוד פרסי מבקרים, כשהוא לא משאיר כמעט כלום לכל המתחרים. לרגע היה נדמה שכבר בשלב המוקדם הזה, אפשר לסגור את העונה. זה לא עזר כשתא המבקרים של וושינגטון פרסם גם הוא את הזוכים שלו, וגם הוא, כמה מקורי, נתן את פרס הסרט הטוב ביותר ל"כוננות עם שחר" ואת פרס הבימוי לקתרין ביגלו.

אבל אז הגיעו אנשי גילדת השחקנים, SAG, והכניסו טוויסט. ביום רביעי הם הכריזו על המועמדויות לפרסים שלהם. פרסי גילדת השחקנים עוסקים, מטבע הדברים, בשחקנים; אין להם פרס "הסרט הטוב ביותר", אבל יש להם "צוות השחקנים הטוב ביותר" – שזה הכי קרוב, וברוב המקרים דומה למדי לרשימת המועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר באוסקר. מבקרים יכולים לבחור מה שהם רוצים, אבל באוסקר הם לא מצביעים; לעומת זאת, בין חברי גילדת השחקנים נמנים גם הרבה מאוד חברי אקדמיה, כך שהבחירות שלהם מצביעות על האוסקר הרבה יותר מאשר הבחירות של איגוד מבקרי משהו כזה או אחר.

חמשת המועמדים לפרס צוות השחקנים הטוב ביותר הם: "ארגו", "עלובי החיים", "לינקולן", "אופטימיות היא שם המשחק" ו"מלון מריגולד האקזוטי" (?!). ארבעת הראשונים הם מהמועמדים הצפויים והחזקים של העונה. החמישי הוא סרט זניח למדי, אבל עם צוות שחקנים שכולל את מיטב קשישי בריטניה. אף אחד מהם הוא לא "כוננות עם שחר".

וזה, כנראה, משמעותי. כדי לזכות באוסקר לא חייבים לקבל את פרס SAG, אבל מאוד כדאי לפחות להיות מועמד. רק פעם אחת בתולדות הפרס הזה – ב-1995, השנה הראשונה שבה הוא חולק – זכה באוסקר לסרט הטוב ביותר סרט שלא היה מועמד לפרס הזה. ("לב אמיץ", לחובבי הטריוויה). ופתאום, "כוננות עם שחר" הפך לעניין הרבה פחות בטוח. וטוב שכך. שיהיה קצת מעניין.

עוד בין המועמדים: מלבד כל הצפויים ("לינקולן", "עלובי החיים", "אופטימיות") היו גם כמה מועמדויות מפתיעות או תמוהות, בעיקר זו של ניקול קידמן ב"העיתונאי". היא באמת טובה שם, אבל זו לא סיבה לסבול את הסרט כולו. חבייר ברדם קיבל מועמדות לפרס שחקן המשנה על "סקייפול", ואמנם לא בדקתי את זה לעומק, אבל אני לא חושב שיש הרבה תקדימים לשחקנים שמקבלים כיבודים על הופעות בסרטי ג'יימס בונד.

לרשימת המועמדים המלאה

יום לאחר מכן התפרסמו המועמדויות לפרסי גלובוס הזהב, שהם, בניגוד מוחלט ל-SAG, פרס עם מעט מאוד משמעות אמיתית, אבל הרבה מאוד יחסי ציבור. אין המון מה לספר על המועמדויות: "לינקולן" קיבל הכי הרבה (שבע), ומתחרה בקטגורית הסרט הטוב ביותר (דרמה) מול פיי, שחר, ארגו וג'נגו.

בקטגורית הקומדיה או המיוזיקל מתחרים "עלובי החיים", "אופטימיות היא שם המשחק", "ממלכת אור הירח", "מלון מריגולד האקזוטי" וגם – "לדוג סלמון בתימן"?! אני לוקח בחזרה את מה שאמרתי על "מלון מריגולד": זה סרט זניח. וזאת אפילו לא המועמדות היחידה שלו: יואן מקגרגור ואמילי בלאנט קיבלו שניהם מועמדות על הסרט הזה בקטגורית השחקן והשחקנית הטובים ביותר בקומדיה. בקטגורית השחקנית הקומית מועמדת גם מריל סטריפ, על היותה מריל סטריפ. אה, כן, היא גם השתתפה באיזה סרט השנה ("הופ ספרינגס") אבל נו, באמת. הם פשוט מזמינים אותה כי הם לא רוצים לעבור שנה בלעדיה. אבל זה הגלובוס ואלה השטויות שהם עושים תמיד. זה לא באמת חשוב.

לרשימת המועמדים המלאה