קדם אוסקר 2017: חיים בלה לה לנד

ארגוני מבקרים שונים מחלקים פרסים, בינהם הישראליים; מועמדויות לגלובוס, ורשימת הסרטים הזרים מתקצרת

מנצ'סטר ליד הים. אור ירח. לה לה לנד. אם עדיין לא נמאס לכם לשמוע את השמות הללו, עוד מעט ‏יימאס לכם. שלושת מלכי העונה, אלה שמסתערים זה על זה בקול גדול, משאירים אבק לכל המתחרים ‏שלהם בפרסים הגדולים (בייחוד "אור ירח" – בתמונה למעלה – שעכשיו כנראה ייקח גם את קטגוריית התסריט המעובד, ‏הריקה מתחרות אמיתית). אבל מאז תחילת דצמבר הם ידעו עליות ומורדות – אז בוא נעבור עליהם ‏בזריזות. ‏

איגודי המבקרים

לא כל המבקרים נולדו שווים ולא כל איגודי המבקרים נולדו שווים. כשאיגוד מבקרים ותיק ומכובד כמו ‏איגוד המבקרים של ניו יורק, בוסטון או לוס אנג'לס מכריז על הבחירות שלו לסרטים הטובים ביותר ‏של השנה החולפת זה לא בדיוק חדשות לעמוד הראשי, אבל זה בהחלט נחשב. או לפחות, יותר נחשב ‏מ"ארגון המבקרים של בייקון, טקסס אונליין" או ארגון המבקרים בעלי רגל אחת שגרים בקולורדו או כל ‏ארגון מבקר אחר שצץ לו ומשחרר הודעות לעיתונים ובלוגים בבקשה שייתנו להם תשומת לב. ולכן ‏תמיד יש שאלה מי מהם ראוי לדווח ומי לא. הפעם, המבקרים פתרו את הבעיה בשבילנו, ופשוט ‏החליטו כולם להצביע על אותם הסרטים והשחקנים כדברים הטובים של השנה. ובדיוק כפי שחשבתם, ‏מדובר בקונספירציה של פאנבויז של מארבל – אף לא אחד (!) נתן את פרס השחקן הטוב ביותר ‏לג'ארד ליטו ב"יחידת המתאבדים". שערוריה. ‏

פרסי "הסרט הטוב ביותר" נחלקים לשניים: "אור ירח" ו"לה לה לנד". הסרט בעל כל התשבחות אי ‏פעם מול המחזמר שובה הלבבות, בקרב איתנים שנוטה לטובת אור ירח, אבל רק במעט, ובמצב ‏שיתהפך ככל הנראה כשנגיע לפרסים הרציניים. אבל אם בסרט הטוב ביותר המבקרים עוד מרשים ‏לעצמם בחירה, נראה שבנוגע למשחק ישנה הסכמה כמעט מוחלטת לגבי השחקן הראשי, השחקנית ‏הראשית ושחקן המשנה: קייסי אפלק ב"מנצ'סטר ליד הים", איזבל הופר ב"היא" ומהרשאלה עלי ב"אור ‏ירח". מדי פעם ארגון מביע עמדה עצמאית כנהוג ממבקרים כמו "השחקנית ההיא מ'טוני ארדמן'", ‏‏"אדם דרייבר ב'פטרסון'" או "ג'ף ברידג'ס ב'באש ובמים'" אבל הקונצנזוס די ברור: היו שלושה שחקנים ‏השנה שהיו מעל כולם. ‏

אם אתם בכל זאת מעוניינים לבדוק כל ארגון וארגון שמכריז את הבחירות שלו אז ‏AwardsDaily‏ עושה ‏עבודת נמלים ואוסף את כולם.

ובכל זאת יש ארגון מבקרים אחד ששווה להתעכב עליו, והוא -‏

פרס פורום מבקרי הקולנוע בישראל

המקבילה הישראלית לפרסים האלה גם היא התכנסה, ובניגוד לכל האיגודים שנתנו את הפרסים ‏שלהם ל"מנצ'סטר ליד הים" ו"אור ירח" ו"לה לה לנד", הפורום מציין סרטים ישראליים, ולכן הפרסים ‏ניתנו ל"לעבור את הקיר", "אבינו" ו"לה לה לנד" (אבל בפרס הסרט הבינלאומי).‏

הזוכה הגדול הוא "לעבור את הקיר" – הקומדיה הרומנטית האמונית של רמה בורשטיין גרפה את פרס ‏הסרט הטוב ביותר, התסריט הטוב ביותר ופרס השחקנית הטובה ביותר לנועה קולר. הזוכה הגדול ‏הבא הוא "ההר", ואם אתם לא ממש זוכרים אותו אתם לא לבד – הסרט זכה לקול ענות די חלושה ‏בקופות הישראליות, אבל המבקרים הוכיחו שהם לא שכחו אותו ונתנו לו את פרס הבימוי (אותו הוא ‏חלק בתיקו עם במאי "אבינו", מני יעיש) ואת פרס ההישג האומנותי על הצילום של איתי מרום בסרט. ‏

זוכים אחרים הם "שבוע ויום" שנתן את פרס השחקן לשי אב… לא, רגע לתומר קפון… לא, רגע, זה ‏בכלל ניתן לאורי גבריאל. זה… מעניין. אורי גבריאל הוא שחקן משנה בסרט, שאמנם קיבל סצנה אחת ‏חזקה ביותר, אבל הוא מוקף בשתי הופעות מאוד חזקות של שחקנים אחרים. ‏
‏ ‏
את פרס תגלית השנה קיבלה הדס בן ארויה על הסרט "אנשים שהם לא אני" שנכון לכתיבת שורות ‏אלה עדיין לא יצא בקולנועים בארץ – אבל אמור לצאת שניה לפני שהשנה נגמרת, ב-29.12, וזה ‏בהחלט יהיה אחלה דבר לשים על הפוסטר שלו.‏

בפרס הסרט הבינלאומי הטוב ביותר זכה "לה לה לנד", כאילו הוא היה צריך אפילו עוד תשבחות. אל ‏המקום השני הגיעו, בתיקו, "המפגש" ו"מנצ'סטר ליד הים". ‏

גלובוס הזהב

ואז, אחרי שעברנו את כל המשוכות הללו, אנחנו מגיעים לפרסים הרציניים. וגלובוס הזהב הוא ‏בהחלט הפרס הרציני ביותר שממנה אותו ועדה של 90 אנשים, מצביעה לסלבריטאים על חשבון ‏שחקנים, טוענת ש"להציל את מארק וואטני" הוא קומדיה, ושמאפשרת בחוקי הפרס לשחד את ‏המצביעים עם בושם ומתנות, כל עוד הם לא עולים יותר מ-400 שקל. כלומר, בעצם הגענו לפרסים ‏הממש-לא-בשום-צורה-רציניים.‏

ובכל זאת, גלובוס הזהב הוא משום מה טקס שנחשב לחשוב. גם אם חבר המצביעים שלו היה נמיות ‏מטורפות בלבוש אדם שמחליטות על הסרט הטוב ביותר על פי זריקת שקיות חטיפים עם שמות ‏הסרטים לנהר התמזה ולראות מי צפה ראשונה, הם הצליחו בקסמים ואמצעים כאלה ואחרים להביא ‏את כל הוליווד לטקס שלהם, ואז כל הוליווד צופה איך אתה מתנהג והאם אתה אדם מקסים ושובה לב ‏מספיק בשביל לתת לך פרס עוד פעם בהמשך העונה או שלא. ‏

וגם כאן, "לה לה לנד" שמח – הוא הסרט עם מספר המועמדויות הגדול ביותר עם 7 מועמדויות, כאשר ‏אחריו "אור ירח" עם 6 ו"מנצ'סטר" עם 5. שלושת הסרטים הללו התחזקו מגלובוס הזהב כאשר זכו ‏כולם במועמדויות החשובות: סרט, במאי, תסריט ואיזה מועמדות לשחקן או שניים. ‏

ויש עוד כמה סרטים ששמחים מגלובוס הזהב. "הסרבן", שמסרב לעזוב אותנו בעונת הפרסים הזאת ‏ומאיים להחזיר את מל גיבסון בקאמבק אוסקרי בצורה כזאת או אחרת – הסרט זכה למועמדות לסרט, ‏לאנדרו גארפילד ולמל גיבסון עצמו על בימוי הסרט. "באש ובמים" שבשלב זה כבר לא ההימור-נגד-כל-‏הסיכויים אלא הסרט הגדול והמכובד שסרטים אחרים יצטרכו לנסות להזיז אותו מהשולחן כדי לשבת. ‏‏"סארו – הדרך הביתה", שרק חיכה לקהל הפחות מבקרים-י כדי להראות כמה הוא סיפור אנושי נוגע ‏ללב וקיבל 4 מועמדויות, כולל לסרט הטוב ביותר. ובין כל סרטי האוסקר האלה, גם "דדפול" הצליח ‏להכניס שני מועמדויות – לקומדיה/מיוזיקל הטוב ביותר (לא, ברצינות) ולשחקן הראשי שלו. מה ‏שאומר שיש לו את אותו מספר מועמדויות כמו "המפגש", "גדרות" ו"היא". אמרו מהיום: "דדפול", סרט ‏אוסקרים. ‏

המועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר – דרמה
אור ירח
באש ובמים
הסרבן
מנצ'סטר ליד הים ‏
סארו – הדרך הביתה

המועמדים לפרס הסרט ביותר – קומדיה/מחזמר
דדפול
לה לה לנד
מועדון שנות השמונים
נשות המאה העשרים
פלורנס פוסטר ג'נקינס

לרשימת המועמדויות המלאה

מועמדי גילדת השחקנים

הו, עכשיו הגענו לפרסים הרציניים. כלומר, בערך. ‏

גילדת השחקנים היא ארגון ענק עם יותר מ-165,000 חברים, שזה, אם המחשבון שלי לא התקלקל, ‏יותר מ-10. איך ארגון ענק כזה עורך בחירות בקרב כל חבריו? התשובה היא שהוא לא. המועמדויות ‏של הארגון עובדות כך: כל שנה נבחרים באקראיות מספר מסוים של חברים מתוכו, והם אלה שקובעים ‏מי יהיו המועמדים. וכשכל שנה צוות השופטים שלך שונה, כל שנה יש לך הפתעה שהם זורקים כמו ‏איזה מועמדות לא קשורה לדבר וכמה סרטים בפרס האנסמבל הטוב ביותר (המקבילה שלהם לפרס ‏הסרט הטוב ביותר) שאין סיכוי שייכנסו לאוסקר. ולכן גם כאן, למרות שמדובר באיגוד הראשון ‏שמשחרר מועמדויות, כדאי לקחת בערבון מוגבל מה שמתרחש כאן בחינת הניבוי האוסקרי של הדבר. ‏
אז מה יש השנה? ‏

לפרס האנסמבל הטוב ביותר מועמדים:‏
אור ירח
גדרות
מאחורי המספרים
מנצ'סטר ליד הים
קפטן פנטסטיק

אז, קודם כל, ברשימה הזאת יש סרט אחד שבוודאי לא הולך להגיע לאוסקרים. הוא מתחיל ב"קפטן" ‏ולא נגמר ב"פיליפס". אבל יותר חשוב מזה – האם אתם רואים את הסרט שלא נמצא כאן? הוא מתחיל ‏ב"לה" ואז יש עוד איזה "לה" ואז "אוי לא, אני שר את שיר הנושא של סדרת הטלויזיה הזאת שוב. ‏למה לא היית יכול למצוא שם אחר לסרט שלך שלא מתקשר לסדרות ריאליטי ישראליות, שאזל!‏".

בכל מקרה, זאת מכה לסיכויי האוסקר של "לה לה לנד", לפחות מבחינת הסטטיסטיקה: מאז 1995, אין ‏סרט שזכה באוסקר בלי להיות מועמד לפרס האנסמבל בגילדת השחקנים. אבל אתם יודעים עוד ‏משהו? אף סרט לא זכה בלי מועמדות לבימוי מאז 89' …עד ש"ארגו" עשה את זה, אף סרט לא זכה ‏בלי מועמדות לעריכה – ואז "בירדמן" עשה את זה, ואף סרט לא זכה רק עם פרס אחד נוסף פרט ‏לסרט הטוב ביותר ואז "ספוטלייט" עשה את זה. בשנים האחרונות אנחנו רואים את כל חוקי ‏הסטטיסטיקה נזרקים מהחלון אחד אחד. אז השנה, ככל הנראה, פשוט נזרוק גם את זה. ‏

ועדיין, זאת מכה ל"לה לה לנד". העובדה שסרט כל כך אהוב לא הצליח למצוא את מקומו כאן מעלה ‏את השאלה האם הוא באמת כל כך אהוב כמו שחשבנו. קשה לי לראות עדיין סרט אחר זוכה במקומו, ‏אבל החל מרגע הזה הסיכויים של "מנצ'סטר" ו"אור ירח" השתפרו פלאים. ‏

בגזרת המועמדויות לפרסי המשחק, פרט לקטגוריית השחקנית הראשית בה נמצאת אמילי בלאנט ‏שמועמדת על תפקידה ב"נערה על הרכבת" (משום מה) ומריל סטריפ, ויש מחסור באיזבל הופר, אנט ‏בנינג ורות' נגה – יש מצב שאנחנו מסתכלים על רשימת המועמדים שלנו לאוסקר. עם כמה שינויים לפה ‏ולכאן (וויגו מורטנסטן שמועמד על "קפטן פנטסטיק" כנראה לא ימשיך איתנו) אבל זאת רשימת ‏הבסיס. אם רק האוסקרים יצליחו לא לדפוק אותה, נצליח לשמוע סוף סוף השנה פחות תלונות על צבע ‏העור של השחקנים המועמדים ויותר שחקנים שלא מצליחים לבטא את השם של מהרשאלה עלי כמו ‏שצריך. ‏

רשימת המועמדים המלאה

הרשימה הקצרה לסרט הזר הטוב ביותר

רשימת תשעה הסרטים, מתוכם ייבחרו חמשת המתמודדים לסרט הזר הטוב ביותר, היא:‏
איראן -"הסוכן" / ‏‎ The Salesman
אוסטרליה – "טאנה" / ‏Tanna
גרמניה – "טוני ארדמן" / ‏Toni Erdmann
דנמרק – ‏Land Of Mine
נורווגיה – בחירת המלך / ‏The King's Choice
רוסיה – "גן עדן" / ‏‎ Paradise
שוודיה – "איש ושמו אובה"‏
שוויץ – " חיי כקישוא"‏
קנדה – זה רק סוף העולם / "‏It's Only The End of the World‏" ‏

כפי שאתם רואים, זה רשימה נטולת "סופת חול", מה שמוריד את העניין הלאומי בקטגוריה ממאה ‏לאפס. על ההחלטה הזאת אפשר לשמוח, לבכות או פשוט להסתכל בתדהמה ולהגיד "עזבו ישראל, ‏איפה לעזאזל חולייטה, היא, נרודה ועוד??" ‏

כן, האנשים שבוחרים את הרשימה הזאת נוטים שנה אחרי שנה לכשול בתפקידם להכניס את הסרטים ‏המוערכים של השנה ועושים כמיטב יכולתם לצמצם אותה לכיוון סרטים אירופאים על מלחמות עולם. ‏השנה ספגו את המכה הסרטים החדשים של אלמדובאר ("חולייטה") וורהובן ("היא"), שניהם נעדרים ‏באופן תמוה מהרשימה למרות היותם מוערכים מאוד. ‏

בניכוי שיצאו מהתחרות בשלב זה, אנחנו נשארים עם שלושה סרטים בולטים: הראשון הוא "טוני ‏ארדמן" מגרמניה, שהצליח לא-לזכות בקאן אבל כן-לזכות בפרסי האוסקר האירופאי. האולי-קומדיה ‏הזאת אמורה להיות יצירת מופת שכמותה לא ראינו על היחסים של אב ובתו. אבל הצצה בטריילר שלו ‏לא מצליחה להבהיר על מה כל המהומה, אז הייתי אומר שלמרות הביקורות המשתפכות, הוא כנראה ‏לא יזכה. במקומו, הייתי אומר שדנמרק היא הכי קרובה לזכייה. הסרט שלה על שבויי מלחמה גרמניים ‏שמנקים מוקשים בדנמרק הוא הסרט הכי מלחמת עולם שנייה מנקודת מבט חדשה שיש ברשימה, מה ‏ששם אותו במצב טוב לזכות. מה גם שהקולנוע הדני מצליח מאוד עם האקדמיה, וזכייה נוספת היא ‏עניין של זמן. השם הבולט השלישי הוא "הסוכן" המייצג את איראן מאת אותו במאי של "פרידה" ‏ו"העבר", כלומר בערך הבמאי האיראני היחידי שאת הסרטים שלו אנחנו מקרינים בארץ, פשוט כי הם ‏עד כדי כך טובים. אבל הוא כבר זכה לאחרונה, ולכן הסיכויים שלו לזכות נמוכים מאוד לעומת ‏הסיכויים שלו להיות מועמד. ‏

שאר הסרטים פחות בעלי סיכוי לנצח ונסדר אותם לפי הסבירות הבלתי הגיונית שהם בכל זאת ‏יפתיעו: חוץ מהסרט הדני למעלה, יש עוד שני סרטי מלחמת עולם השניים ברשימה – הסרט הנורווגי, ‏והסרט הרוסי, שהגדיל וגם צולם בשחור לבן. קשה לי להאמין שהאקדמיה תכניס שלושה סרטי ‏מלחמת-עולם לחמישיהי, כי יש גבול כמה הם פארודיה על עצמם, אבל בהחלט סביר שעוד אחד מהם ‏יועמד בקטגוריה, גם אם לא יזכה בה. שוויץ הצליחו להפתיע עם סרט האנימציה שלהם, אני חושב ‏שמעבר לשלב הבא יהיה קל – אבל זכייה תהיה בגדר הבלתי-אפשרי, ול"ואלס עם באשיר" תהיה חברה ‏בגטו "סרטי אנימציה שהועמדו לפרס הסרט הזר הטוב ביותר". הסרט הקנדי הוא החדש של קסוויה ‏דולאן מה שאומר שיש לו בדיוק אותו מספר שונאים כמו מספר אוהדים, ולכן כנראה יסתפק ‏במועמדות, אם בכלל. שוודיה עם קומדיה שנמצאת לצערה בקטגוריה שלא מאוד סלחנית לקומדיות ‏‏,והבחירה האוסטרלית היא סרט שמספר על שבט קטן על אי עם הר געש פעיל שמכיל שמות כמו שבט ‏היאקל, השפה נאובהאל ודמויות עם שמות כמו ווה-ווה, מה שכנראה יכשיל אותו מלהגיע לחמישייה ‏הסופית. ‏