עוד שבועיים בערך יוכרזו המועמדים לאוסקר לשנת 2016. זאת הייתה עונה שעד עכשיו לא סיפקה הרבה הפתעות: יש הסכמה כמעט מוחלטת על שלושת המתחרים הראשיים, וגם תמונה די ברורה בנוגע לסרטים הנוספים שיקשטו את רשימות המועמדים. אבל אז, פתאום, דדפול.
גילדת התסריטאים
גילדת התסריטאים, כמו איגוד השחקנים, היא גילדה חשובה שצריך לקחת בערבון מוגבל. כמו כל הגילדות גם היא נוטה לפספס לא מעט בין את המועמדים של האוסקר. לפעמים זה קורה בגלל עניינים טכניים, אילוצי חברות שפוסלים מועמדויות של סרטים מסוימים, ולפעמים מדובר בחוסר הסכמה בין הגילדה לבין האוסקר על מה נחשב תסריט מעובד ומה לא (הגילדה מחשיבה את התסריטים של "לאבינג" ו"אור ירח" כתסריטים מקוריים, אבל האוסקר מחשיב אותם למעובדים).
אבל איכשהו, כל הבלגן הזה גורם לכל מיני הפתעות נעימות. לפני שנתיים, לדוגמה, מרוב השמטות ובלבולים ביקר כאן התסריט של "שומרי הגלקסיה" בגלל כל ההשמטות והבלבולים – והשנה, בין כל המועמדים הצפויים, אנחנו מקבלים את "דדפול" כהפתעה שמזכירה שגם תסריטאים מכובדים יכולים ליהנות מבדיחות גסות ואלימות קיצונית. פרט לדדפול, מה שכל הבלגן הזה יצר זאת הזדמנות לסרט שאינו משלישיית המובילים במירוץ ("לה לה לנד", "מנצ'סטר ליד הים" ו"אור ירח") לנסות לחטוף זכייה בקטגורית התסריט המעובד, כיוון שהגילדה דחפה את כל שלושתם לקטגורית התסריט המקורי, לקרב איתנים.
פרסי גילדת התסריטאים: המועמדים לפרס התסריט המקורי
אור ירח
באש ובמים
לאבינג
לה לה לנד
מנצ'סטר ליד היםפרסי גילדת התסריטאים: המועמדים לפרס התסריט המעובד
גדרות
דדפול
המפגש
יצורים ליליים
מאחורי המספרים
גלובוס הזהב
טקס גלובוס הזהב התקיים בתחילת השבוע שעבר, ומה שנשאר ממנו זה בעיקר קטע הפתיחה, ונאומה של מריל סטריפ, שעורר הדים גם בתקשורת העולמית כשהיא העליבה את דונלד טראמפ, והוא מצידו, בבגרות האופיינית לו, קרא לה "אחת השחקניות הכי מוערכת יתר על המידה בהוליווד" כי אם יש משהו שהיינו צריכים עוד ממנו במקומות לא קשורים זה פוליטיקה אמריקאית. הנאום הזה, אגב, היווה תמריץ גדול יותר לתת מועמדות לסטריפ מכל קמפיין שיווקי או סרט שסטריפ הייתה יכולה לעשות השנה.
פרט לכך, הטקס היווה בדיוק את מה ש"לה לה לנד" היה צריך – סחיפה ענקית שמציבה אותו הרחק מעל "מנצ'סטר" ו"אור ירח". "לה לה לנד" זכה בשבע קטגוריות בגלובוס הזהב, כשהוא שובר את השיא של כל הזמנים, שבו החזיקו עד כה "קן הקוקיה" ו"אקספרס של חצות" עם 6 זכיות. "לה לה לנד" זכה בקטגוריות הקומדיה/מחזמר הטוב ביותר, הבמאי, התסריט, השחקן והשחקנית הראשית בקומדיה, השיר הטוב ביותר ("עיר הכוכבים") והפסקול הטוב ביותר. כלומר, בכל דבר אליו הוא היה מועמד.
הזוכים האחרים, בינתיים, אמרו תודה ש"לה לה לנד" הוא לא סרט מצויר, זר או דרמה, והתחלקו כך: "היא" קיבל את פרס הסרט הזר הטוב ביותר (מה שבשלב זה במירוץ לאוסקר לא עוזר לו, עקב כך שהוא לא נמצא ברשימה המיועדת למועמדות), ופרס השחקנית הטובה ביותר בדרמה. הזכייה הזאת תעזור להופר להשיג את המועמדות שלה לאוסקר, וכרגע ממקמת את פרס השחקנית כמירוץ תלת ראשי בין אמה סטון, נטלי פורטמן (שניבאו שתזכה הערב על הופעתה ב"ג'קי") והופר. ההפתעה הגדולה של הערב היא זכייתו של אהרון "קיק-אס" טיילור ג'ונסון בפרס שחקן המשנה על הופעתו ב"יצורים ליליים", על חשבון מהראשלה עלי מ"אור ירח", שעד עכשיו קטף את כל הפרסים. בפרסים היותר צפויים – קייסי אפלק ממשיך ברצף הזכיות שלו בפרס השחקן הראשי, ויולה דייויס מתאמנת בנאומי זכייה נחמדים על פרס שחקנית המשנה עד שתזכה באוסקר, "זוטרופוליס" לוקח עוד זכייה בפרס סרט האנימציה. "אור ירח" לקח את פרס הסרט הטוב ביותר לדרמה, בלי שום פרס אחר לבסס את הזכייה הזאת. פוליטיקה, מנחים לא מוצלחים, סרט שזוכה בפרס הגדול בלי אף פרס אחר – מתי גלובוס הזהב הפכו לפרסי אופיר?
כמו כן, ברשימת המועמדים אפשר היה למצוא את "דדפול", מועמד לפרסי הקומדיה/מיוזיקל והשחקן הטובים ביותר. אבל זה גלובוס הזהב, הם תמיד קצת חריגים.
מועמדויות ה-BAFTA
האקדמיה הבריטית מחלקת את אחד הפרסים שיותר מזוהים עם האוסקר. הסיבה העיקרית לכך היא שמרבית מהחברים באקדמיה הבריטית הם גם חברים באקדמיה של האוסקרים ולכן ההבדל בין שני המוסדות לא כל כך גדול. בהחלט ניתן לזהות סרטים שהתחבבו על האקדמיה אבל עפו מתחת לראדר הביקורתי. והפעם נראה שהסרט הזה הוא "יצורים ליליים". הסרט שרק יומיים לפני חגג ניצחון מפתיע בגלובוס הזהב הראה שיש לו תמיכה רחבה, עם 9 מועמדויות (רק "לה לה לנד" משיג אותו, עם 11) כולל השחקן הטוב ביותר (ג'ייק גילנהול), הבמאי הטוב ביותר, התסריט הטוב ביותר, ובעצם כמעט כל פרס – פרט ל"הסרט הטוב ביותר".
במעין תמונת מראה מוזרה, "אור ירח" אומנם השיג את המועמדות לסרט הטוב ביותר, אבל פרט לכך קופח לחלוטין ונשאר עם עוד 3 מועמדויות בלבד (תסריט, שחקנית משנה, שחקן משנה) בעודו מפספס קטגוריות חשובות כמו בימוי, שבו היה אמור להיות דבר בטוח. נראה שמבין שני הסרטים האלה, האקדמיה הבריטית אוהבת יותר את "יצורים", אבל יודעת ש"נכון" יותר לתת מועמדות ל"אור ירח".
את מקומו של "אור ירח" כסרט מוביל במועמדויות תופס "המפגש" – הוא זכה בשילוש של סרט-במאי-תסריט ,הוסיף מועמדות גם לאיימי אדמס, וזכה בסך הכל ב9 מועמדויות.
עוד מועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר הם "אני, דניאל בלייק" הזוכה של פסטיבל קאן האחרון שזכה לכתף ביקורתית קרה בסך הכל עד עכשיו, כאשר כנראה שהיותו בריטי גרם לבריטים להרים אותו מעלה, "מנצ'סטר לידם הים", וכמובן "לה לה לנד" – עם 11 מועמדויות בסך הכל, וזאת על אף שבבאפט"א לא קיימת קטגורית השיר הטוב ביותר. בהחלט ניתן לצפות למספר דומה, ואולי אפילו יותר גבוה, של מועמדויות באוסקרים.
BAFTA: המועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר
אור ירח
אני, דניאל בלייק
המפגש
לה לה לנד
מנצ'סטר ליד הים
גילדת המפיקים
ואז, דדפול.
פעם אחת, בגלובוס הזהב – בחירה ביזארית שמוצדקת על ידי אקראיות קטגוריית סרטי הקומדיה והעובדה שגלובוס הזהב בכל זאת אוהבים סלבריטאים יותר מכל.
פעם שנייה, בגילדת התסריטאים – ובכן, שינוי הגדרות התסריטים בגילדה נותן מדי פעם לסרטים קצת-אחרים צ'אנס.
אבל אצל המפיקים?!
גילדת המפיקים בוחרת עשרה סרטים כמועמדים לפרס "הסרט הטוב ביותר", והרשימה הזאת, בסבירות גבוהה, כוללת את כל הסרטים שיהיו מועמדים לפרס הזה באוסקר, פלוס מינוס סרט אחד. גילדת המפיקים היוותה את התקווה האחרונה של סרטים מסוימים להצליח להשתחל בדלת האחורית אחרי שלא הצליחו להדהד כל השנה, אבל אז הגילדה באה ונעלה את הדלת הזאת. "שתיקה" של סקורסזה, "ג'קי" ו"סאלי" לא הצליחו להשיג אף פרסים משמעותיים העונה, ואחרי שקופחו גם אצל גילדת המפיקים, הסיכויים שיקבלו מועמדות לפרס הסרט הטוב ביותר נראים קלושים.
אז סקורסזה בחוץ – אבל "דדפול" בפנים. יכול להיות שדדפול הוא אשכרה מתמודד רלוונטי על האוסקר? אם זה יקרה, סיפור ההצלחה של דדפול יהיה חסר תקדים – סרט קומיקס מדורג R שהופך להיות אחד משוברי הקופות הגדולים של השנה בתקציב מינימלי, ובנוסף לכך מצליח לשכנע את מצביעי האקדמיה לשים מקום בשולחן לגיבורי על. רק סרט גיבורי על אחד הצליח להשיג מועמדויות בגילדת הכותבים, הבמאים והמפיקים עד היום, וזה היה "האביר האפל". דדפול הולך להיות כל כך מרוצה מעצמו בסרט ההמשך שאין דברים כאלה.
המועמדים לפרס גילדת המפיקים לסרט הטוב ביותר
אור ירח
באש ובמים
גדרות
דדפול
המפגש
הסרבן
לה לה לנד
מאחורי המספרים
מנצ'סטר ליד הים
סארו – הדרך הביתה
גילדת הבמאים
הגילדה המשמעותית האחרונה אמרה את דברה, והעניקה דחיפה משמעותית לסרט שעד עכשיו התנדנד: "סארו – הדרך הביתה". הסרט הצליח לזכות בשתי מועמדויות – הבימוי הטוב ביותר ובימוי סרט הבכורה הטוב ביותר. אומנם יכול להיות שרשימת הבמאים באוסקר תיראה אחרת, ושגארת' דייויס יפלט בתמורה למל גיבסון ("הסרבן") או טום פורד ("יצורים ליליים"), אבל הסרט יכנס כמעט בודאות לרשימת המועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר: בעשור האחרון ניתן לספור על יד אחת את מספר הסרטים שהיו מועמדים לגילדת הבמאים ולא הלכו אחר כך להיות מועמדים לאוסקר, ומאז ההגדלה של מספר המועמדויות זה קרה פעם אחת בדיוק. שאר המועמדים הם החשודים הקבועים – "אור ירח", "לה לה לנד", "מנצ'סטר ליד הים" ו"המפגש".
וכמובן, דדפול.
אוקיי, אמנם הוא לא הצליח להיכנס בדלת הראשית, אבל הוא כן נכנס לקטגוריה שנוספה רק בשנה שעברה לטקס הזה – בימוי סרט ביכורים. בשנה שעברה זכה בפרס הזה "אקס מאכינה", שגם כיכב לא מעט באוסקרים. השנה המועמדים, מלבד "סארו" ו"דדפול" הם דן טרטכנברג על "דרך קלוברפילד 10" (יאי!) ושני במאים שאת הסרטים שלהם לא נראה בקרוב – הבמאית של הסרט "הקצה של 17" ונייט פארקר, במאי "הולדתה של אומה", אותו כוכב עולה שרק לפני שנה היה אמור לסחוף את האוסקרים, אבל אז עברו הבעייתי בא לסגור איתו את החשבון. זה האיזכור הכמעט בודד שלו בעונת הפרסים הזאת. כמובן, בשבילי הפספוס הכי צורם פה הוא היעדרו של "איש האולר" בקטגוריה הזאת. אם היה סרט ייחודי אחד שהכריז על כניסה מרשימה של במאים צעירים – זה הוא. מצד שני – אולי הוא באמת קצת יותר מדי "דניאל רדקליף משמש כברזייה" בשביל המצביע הממוצע.
המועמדים לפרס גילדת הבמאים לבימוי הטוב ביותר
בארי ג'נקינס, אור ירח
גארת' דייויס, סארו -הדרך הביתה
דמיאן שאזל, לה לה לנד
דניס וילנב, המפגש
קנת' לונרגן, מנצ'סטר ליד הים
מה כל זה אומר, בעצם?
שהמרוץ נשאר אותו הדבר. "לה לה לנד" מוביל, "מנצ'סטר" קרוב מאחוריו – או אולי בעצם זה "אור ירח". שסרטים שציפו מהם לגדולות, כמו "שתיקה" ו"ג'קי" לא הצליחו לפרוץ עם האקדמיה, וסרטים כמו "באש ובמים" ו"הסרבן" תפסו את מקומם. ושיש סיכוי לא אפסי שממש נראה בין המועמדים לאוסקר את דדפול.
חייבים כבר לתת לג'ון אוליבר להנחות טקס פרסים גדול.
(ל"ת)
כל עוד הטקס משודר באחת מארבעת הרשתות הגדולות - לא יקרה
כל רשת, NBC, ABC, CBS ו-FOX בוחרת מנחה שהוא טאלנט שלה. כך פאלון, מנחה טקסים גרוע ללא צל של ספק, מצא עצמו מנחה את גלובוס הזהב רק בגלל שהיא שודרה בNBC. אוליבר משדר בHBO ששייכת ל-WB, ולה אין רשת טלוויזיה גדולה משלה*.
* – יש לה את CW, אבל היא הרשת "הצעירה" שפלח הקהל שלה לא ממש מתעניין בטקסי אוסקר.
זה לא דבר שקורה בדרך כלל, כן?
משהו קרה השנה שגרם לזה שכל הטקסים הגדולים הם בהנחיית מנחי הטוק-שואו של אותה רשת, עם ג'ימי קימל וג'יימס קורדון מנחים שני טקסים ענקיים בשנה.
אבל זה לא אמור לקרות… בוא נסתכל אחורה על מנחי האוסקר, שמשודר ב-ABC.
אלן ד'גנרס – אמנם התוכנית שלה לא שייכת באופן רשמי ל-NBC, אבל היא משודרת בו ברוב מדינות ארה"ב.
סת' מקפרלן – הייתי אומר של-FOX יש סוג של בעלות עליו, לא?
ג'ון סטיוארט – קומדי סנטרל. נקסט.
עברתי על הרבה שנים של אוסקרים, וג'ימי קימל הוא הפעם הראשונה שאני רואה שמישהו שהוא "טאלנט של ABC" מנחה את הטקס.
גלובוס הזהב זה שכונה, זה נכון. ובגלל זה הם נוטים להשתמש באותם מנחים שוב ושוב. רק מ-2010 יש לטקס הזה מנחים בכלל, ורוב המוחלט של הפעמים זה היה ריקי ג'רוויס, שהוא לא שייך לשום ערוץ.
גם הגראמי נוטה להשתמש באותם מנחים שוב ושוב, או לתת מספר שנים גדול בלי שום מנחים. רוב הזמן הנחה את הטקס LL Cool J, ובשאר הזמן הם גנבו את המנחים של האוסקר. השנה מנחה לראשונה ג'יימס קורדון, שהוא גם המנחה של תוכנית האירוח שמשודרת באותו הערוץ.
הטוני הוא לרוב של ניל פטריק האריס, שאפשר לומר שבאותם שנים שהנחה היה טאלנט של CBS, אבל קשה להתווכח איתם על ההיגיון של לתת לו להנחות את זה. השנה הנחה גם את זה ג'יימס קורדון, מאותו ערוץ, וגם פה קשה להתווכח איתם.
אחרי האמי קצת קשה לעקוב, מכיוון שהוא משנה ערוץ אחת לשנה. אבל כן, באמי בהחלט בוחרים בטאלנט של אותו ערוץ שמשדר את הטקס.
מי עשה את האיור הנפלא למעלה?!
(ל"ת)
דדפול.
אישית. או לפחות ככה הוא יטען. זה חלק מהפוסטר הזה, חלק ממסע הפרסום הממש מעולה שלו.
לצד כל מה שאמרת בסיכום
נראה ש״המפגש״ יקבל מועמדות גם הוא.
הוא לפחות קיבל בכמעט כל אחד מהפרסים שציינת, לצד שלושת המובילים.
איזה כיף.
כן, לחלוטין
נכון לעכשיו, רשימת המועמדים הסבירה נראית בסגנון:
לה לה לנד, מנ'צסטר, אור ירח, המפגש , באש ובמים, הסרבן , סארו, מאחורי המספרים, יצורים ליליים, גדרות.
גם מועמדות בימוי ראשונה לוילנב נראית ודאית בשלב הזה.
אני כבר חמש דקות
מנסה למצוא את הסרט הזה "קישור" שמועמד לגילדת המפיקים ושמעולם לא שמעתי עליו.
שלום לך, כבוד הנשיא
(ל"ת)
נוטה להסכים
עם כל הכבוד לריינולדס ועבודת יחסי הציבור המופלאה של הסרט. הסרט עצמו לא הרגיש כמו משהו באמת גדול. הוא היה נחמד אבל מרוב בדיחות הקרש היה קשה למצוא מה כל כך סחף את ההמונים.
אני נהניתי מדדפול
אבל אני לא רואה שום מצב שהוא יהיה מועמד לפרס משמעותי באוסקר (כלומר, אולי משהו מהפרסים הטכניים שלא מחולקים באירוע המרכזי), וזה לא יצער אותי.
הדבר שהסרט הזה היה באמת גאוני בו הוא מכונת היח"צ וקידום המכירות שעשו עבודה נפלאה באמת. זה היה מסע פרסום מקורי, משעשע (לעתים רבות יותר מהסרט עצמו), מוצלח מאוד.
זה עדיין לא אומר שמגיע לו אוסקר, בעיני.
זה אכן תעלול משעשע
אבל עניין האוסקרים הוא בכל מקרה מכור מראש ותלוי מאוד בכמות הכסף שהושקעה בפרסום ודחיפה של הסרטים לשיקול צוות הבוחרים באוסקר
״איש האולר״ נשדד
בדרך כלל אני לא מתרגש מפרסים, אבל לא לתת ל-״איש האולר״ מועמדות על בימוי ביכורים זה פשוט עוול. אני לא רואה מה הטעם בפרס הזה אם לא משתמשים בו כדי לתת במה ליצירות פורצות דרך כאלה.
לא אכפת לי מי הבמאי שהצליח בסרט הראשון שלו להיות הכי דומה לבמאים שכולם כבר אוהבים. אכפת לי מי הבמאי שהולך לעשות משהו חדש. וDaniels היו ההתגלמות של זה השנה.
נראה לי שפשוט אף אחד לא ראה אותו
הכניס סה"כ 4 מיליון בקופות ובטח 90% מהצופים היו טינאייג'רים שבטוחים שהם הולכים לראות קומדיית סטלנים על הארי פוטר שמת ומפליץ.
ומסכים שהיה מגיע לו, אם אני לא טועה הכנסתי אותו לחמישיית השנה שלי
לפעמים אני מדמיינת יקום מקביל
כזה שבו מחלקי הפרסים היו פחות שמרנים והיו מתגמלים אומץ ומקוריות, וכל מיני סרטים אזוטריים שאני נוטה לאהוב (את איש האולר לא ראיתי) היו מתוגמלים מאוד.
ובטח ביקום המקביל הזה, בדפים של חובבי קולנוע, היו קמים קולות רמים על הפלצנות של האקדמיה, ואיך שהם תמיד מעדיפים את הארטיסטיות והמוזרות, במקום את הפוטנציאל המסחרי הסביר. הרי כל פורצי הדרך האלו עושים 2-3 סרטים מוזרים טובים ואז נעלמים, בזמן שסרט ביכורים ברור ושלם הוא עדות לפוטנציאל לקריירה עניפה.
אני אפילו לא יודעת מה נכון, פשוט נראה לי שלא משנה מי יקבל את הפרס, יהיה מי שיתאכזב.
אם איש האולר היה מקבל את המועמדות של דדפול, היינו קוראים פה על תסכולים של מי שחושב שהוא נזנח כי הוא בדירוג R ויש בו מלא קללות, וזו התעלמות גורפת מדבר הקהל.
השאלה היא למה אנחנו שמים את דדפול נגד איש האולר?
כלומר, ברור שיהיה מי שיתלונן תמיד על כך שסרט מסוים לא נכנס, אבל הבעיה של רוב עונת הפרסים היא ההתעלמות ממה שלא בתוך אזור הנוחות האקדמאי, דבר שאנחנו רואים נפתר ונפתח לאחרונה אבל עדיין בצעדי קטן.
הרי זה לא שדרמות מלחמת עולם שנייה זה ז'אנר שהוא גרוע מטבעו או משהו – יש עשרות סרטים נהדרים שנעשו בז'אנר, וגם ביוגרפיות קולנועיות או דרמות ועוד ועוד. הבעיה היא כאשר סרט בינוני בז'אנר מסוים (כמו משחק החיקוי או התיאוריה של הכל) לוקח את מקומו של סרט שנמצא מחוץ לאזור הנוחות של אותו קהל מצביעים. זה לא בעיה רק של האקדמיה, אגב. לא מעט אתרים ומקומות נמצאים בתוך אזור נוחות מסוים ולא יוצאים ממנו בין אם זה טעם גיקי מדי, אומנותי מדי או אוסקרי מדי. לכן אני מאוד שמח על הצעד של האקדמיה לגוון את שורות החברים שבה – אני מאמין שאגודה עם קהל מצביעים בעל טעם מגוון יוכל להעריך את מלוא הקולנוע שנעשה בשנה מסוימת ולא רק את הקולנוע שנתפר מראש עבור אותו הקהל.
למה ששניהם יופיעו באותה קטגוריה?
למה שסרט מסחרי לחלוטין ימצא את עצמו מתמודד מול סרט עצמאי, אומנותי ומוזר לחלוטין, כשהדבר היחיד שמשותף בין השניים (להבנתי, כי לא ראיתי את איש האולר) שהם מסמנים קצוות קיצוניים יחסית של הז'אנר שממנו הם לקוחים. כלומר, אם האנשים שמצביעים ומחליטים הם קהל מספיק נועז וחובב חדשנות, יש סיכוי שאחד מהם יחדור אל הרשימה, גם אם היא לא תהיה רשימת עלילות בנליות שקולעות לפרס. נראה לי לא סביר שקבוצה של מבקרים יבחרו סרטים מכל הקשת של המוזרויות כי זה הכי פורץ דרך- זה יתן תוצר מאוד מפוזר שעדיין ידלג על מועמדים שצריכים להיות מובנים מאליהם כי גם להם מגיע (כל מיני טרנטינואים וסקורסזאים וכו')
קח קהל הטרוגני, חובב קולנוע וסקרים שמצביע באופן גלוי ותעביר דרכו סקר הסרט הכי טוב מהשנה החולפת (למשל כמו שקורה באתר הזה)- דדפול ואי האולר לא מדורגים אפילו קרוב, לחשוב שאי פעם שני סרטים כאלו יהיו מדורגים קרוב בסקר כוללני זו שאיפה שנשמעת לי כמעט בלתי אפשרית.
המסקנה שלי מהעניין, משהו שנטחן באתר הזה באלפי דיונים בעבר- שבסופו של דבר כל הדירוגים האלו אומרים מעט מאוד דברים כשמשאירים אותם כדירוג מספרי וזהו.
לא הבנתי
קודם כל, אף אחד לא מדבר כאן על דירוג מספרי. מדובר כאן על רשימה של סרטים שנחשבים הטובים ביותר מיבול השנתי.
ברור שאי אפשר לצמצם שנה שלמה של קולנוע ברשימה של 5 או 10 סרטים, ובכל זאת יש עניין ברשימה שכזאת, ובשאלה איזה סרטים נכנסים לרשימה הזאת.
לגבי השאלה למה הם יופיעו באותה הקטגוריה – כי שניהם סרטים? אני מודה שאני לא כל כך הבנתי את המהלך שעשית בשני הפסקאות הראשונות, או מה זה אומר "מדורגים קרוב".
מנסה שוב
אני עושה פה מהלך ריאליסטי, להבדיל ממהלך קרדיטאי.
אני משערת שהאנשים שיגידו שדדפול הוא סרט נפלא, והאנשים שיגידו שאיש האולר הוא סרט נפלא, מהווים אוכלוסיות מאוד שונות. לכן, סיכוי קלוש ששני סרטים, שנמצאים בקצוות של אזור הנוחות של המצביעים, יחדרו יחד לתוך רשימת הסרטים הכי טובים או המועמדים לסרט הכי טוב.
השתמשתי בדירוג של סרט השנה בעיני גולשי עין הדג כדי להדגים את המרחק בין שני הסרטים (אני משערת שגם המבקרים ובעלי זכויות הצבעה שונים לא רואים את כל הסרטים).
אחד הדברים שהצעת הוא אוסף של סרטים בעלי יחוד, אבל אני משערת שאם נגיע ליום שבו מועמדים לפרס הסרט הטוב יהיו אסופה של סרטים מקצוות אזורי הנוחות, בעצם נראה אוסף שלא קשור לכלום וזה יבוא על חשבון הסרטים הקלאסיים שהם כן טובים.
לא שאני לא מסכימה איתך ברמה התיאורטית שזה יהיה נפלא לתגמל יוצרים פורצי דרך בדרכם, אלא שאני חושבת שזה פשוט לא בר ישום באופן שימשיך לכבד גם סרטי מיינסטרים שצריכים להיות מועמדים לפרס.
אוקיי, עכשיו אני מבין
הנקודה הראשונה היא שאנחנו בחרנו דוגמאות די קיצוניות. דדפול הוא בבירור יותר חברותי ומיינסטרימי מאיש האולר ולכן יש לאחד סיכוי להיות מועמד לאוסקר (גם אם לא מאוד ריאלי) ולשני לא. "גיבור על שמקלל" זה הרבה יותר מסחרי מאשר מה שהולך באיש האולר.
ובכל זאת, גם אם נדבוק בדוגמה הזאת – כמה גדול בעצם המרחק? איש האולר היה מקום 17 – מרחק 8 מקומות מלהיכנס. הוא לא היה מעיף את דדפול, נכון, אבל בהחלט יכול להיות שחשיפה מוגברת (בכל זאת, מדובר בסרט שלא יצא לאקרנים בצורה מסודרת) והפצה ארצית היו מעלים אותו והוא היה מחליף את "מכונת הכסף" או "דרך קלוברפילד 10".
ואם נתרחק שנייה מהרזולוציה המאוד ספציפית הזאת ונסתכל על העשירייה של עין הדג נראה שכן אפשר להכיל סרטים מכמה סוגים: דרמות אוסקריות, קומדיות על משברים פיננסים, סרטי אנימציה, אימה וגיבורי על, מד"ב איטי ומחזמר.
כמובן שיש לא מעט הבדלים בין מצביע עין הדג ומצביע האקדמיה, ועדיין ישנה נטייה כלשהי לסרטי ז'אנר מסוימים על פני אחרים אבל בסופו של יום שיטת ההצבעה של עין הדג שבה אתה עובר סרט-סרט שראית השנה, נתנה מקום לסרטים מסוימים לפרוץ בניגוד לשיטת ההצבעה של האקדמיה שמחייבת אותך בסך הכל להמליץ על חמש (וזה בלי לדבר על קמפיין הבחירות שמצמצם מראש את מספר המשתתפים)
אז אני בהחלט חושב שיש דרכים ריאליות לגוון את רשימת האוסקרים מבחינת הז'אנרים וסוג הסרטים שיש בה: שיטת הצבעה קפדנית, הרחבת מעגל החברים באקדמיה לאנשים שעוסקים בז'אנרים שונים, מאוכלוסיות שונות ועידוד שיחת האוסקרים לא רק סביב סרטים שיהיה לאוסקרים "קל" לעכל, אלא להזכיר ולהרים את הנס גם של סרטים טובים אחרים.
אם ישנו את שיטת ההצבעה באקדמיה
לכזו שקצת יותר דומה למה שקורה בעין הדג יהיה מאוד מעניין לראות את הפער בין החמישיה (הרי גם פה באתר כל אחד מציע חמישיה) לבין הניקוד אחרי שיקלול כל הסרטים שחברי האקדמיה באמת ראו.
אני משערת שיקרה מה שקורה בעין הדג, שסרטים מסחריים יתחילו לקבל יותר מועמדויות ביחס לסרטים יותר אומנותיים. הרי לכל מבקר ואיש אקדמיה יש נכד או ילד שצריך לקחת למואנה, ואפילו אם זה לא סרט השנה לכל מבקר תהיה דיעה עליו. מעלה את השאלה, איך זה ישפיע על כניסה של סרטים שהם טובים אבל לא "ראויים" בעיני מבקרים, והאם זו בכלל שאלה לגיטימית. לצורך הדוגמה, אין לי מושג איך רד פיש מדרג בסוף את הסרטים, לא תמיד אני מכניסה חמישיה אפילו אם יש יותר מחמישה סרטים שאהבתי באופן כללי, כי לא נראה לי שהם מתאימים להיות בעשיריה.
דבר טוב אחד יצא ממהומת סטריפ את טראמפ.
מארק האמיל הקריא את הטוויט של טראמפ בקול של הג'וקר וזה מדהים:
http://etcanada.com/news/195861/mark-hamill-hilariously-reprises-the-joker-to-read-donald-trumps-meryl-streep-bashing-tweets/
מריל סטריפ אחלה והכל
אבל דדפול וספיידרמן היו הרבה יותר מבדרים:
https://www.youtube.com/watch?v=TLRVXadZQJA
אז אם דדפול מתחרה על האוסקר השנה,
זה אומר שיש מצב שבשנה הבאה "לוגן" יהיה מועמד?
כי לפי הטריילר החדש שלו, למה לא.
https://www.youtube.com/watch?v=RH3OxVFvTeg
זה רק הולך ומשתפר
טריילר מצוין.
שוב, זה נראה נהדר.
אבל אז אני נזכר שמנגולד עשה את וולברין 2 שהיה קשקוש מוחלט ואפילו לא כזה כייפי.
יש קומיקס של אקס-מן בעולם של אקס-מן?
(ל"ת)
יש קומיקסים של קפטן אמריקה ביקום של מארוול
וצעצועים של הנוקמים.
אז למה לא?
זה לא רעיון מטא-ספרותי חדשני במיוחד
וזה מגיע הרבה יותר רחוק משנות השישים. בשנת 1615, בחלק השני של "דון קיחוטה", קיחוטה וסנשו פוגשים הרבה מעריצים שקראו על עלילותיהם בחלק הראשון של הספר.
כמובן
דיברתי על עולם הקומיקס של מרוול. מטה-ספרות פרופר אני חושד התחילה חמש דקות אחרי שמישהו סיפר את הסיפור הראשון (זכור לי במעורער קורס על שירה פסטורלית שבו למדנו משוררים יוונים עתיקים שהיו שרים על רועים שהיו נפגשים לשירים על רועים ששרים בעצמם שירים וכו'…)
דיוויד אייר מתנצל על "יחידת המתאבדים"
פחות או יותר, ומבטיח לעשות טוב יותר פעם הבאה:
https://twitter.com/DavidAyerMovies/status/822948443110842369
תסמונת האנטי מתחזה
"תסמונת המתחזה" הוא מונח שמתאר תחושה של פער בין איך שהעולם רואה אדם לבין התחושה הפנימית שלו. כלומר, יש הרבה אנשים שמצליחים בתחומם, ובזמן שכלפי חוץ הם נראים מוצלחים ומצויינים, כלפי פנים הם מרגישים שהם הרבה פחות טובים מכפי שהם באמת, שהכל רק הצגה ותכף יתפסו אותם.
ההתנצלות הזו היא ממש התמצית של תסמונת האנטי מתחזה. הבן אדם לא לוקח אחריות, הוא לא באמת מתנצל, הדבר היחיד שהוא עושה זה לכעוס, כי הוא עבד מאוד קשה והיה לו חזון אומנותי מקורי אבל גם קהל המונים שהיה צריך לרצות. כי פגעו ברגשותיו ובליבו עם הביקורות הקוטלות אפילו שהסרט הכניס מלא כסף.
הוא לא מכה על חטא, לא אומר שכניראה החזון שלו היה שגוי ולא מציע שאולי אדם אחר היה עושה את הסרט עם חזון נכון יותר. הוא בסך הכל כותב שאם היתה לו מכונת זמן הוא היה קולע לרצון המבקרים.
עם כל הכבוד, זו לא התנצלות. רק על התגובה הזו, אני ממש הייתי שמחה לראות אותו מוחלף בסרט הבא. זה גם מסביר מאוד איך נוצר מצב שבמאים לא טובים לא עפים על טיל ישר אחרי הסרט המחורבן הראשון בסדרה.
בהתחשב בעובדה שג'ארד לטו העלה שוב כמה תמונות של הג'וקר לפינטרסט ולאינסטגרם שלו – זה מרגיש לי קצת כמו הכנה של הקרקע לחזרה של הג'וקר, בעיקר כשרוב ההתנצלות הזאת סובבת סביב זמן המסך שלו בסרט.
ובתכלס, וורנר צריכים את זה אם הם רוצים את לטו בחזרה. אני מאמין שהוא מספיק עשיר ומוערך (וקיבל הרבה חרא על הסרט הזה) בשביל שהוא יגיד להם ללכת להזדיין. וזה מה שהוא עשה בעצם כששאלו אותו למה הוא ממשיך לטפס על סלעים כשהחוזה שלו מול וורנר אוסר את זה עליו.
אויש, נו
באמת שעד הסרט הזה חשבתי שאייר הוא אחלה במאי. נכון, היה לו את "חבלה" שהיה…מוזר, אבל "סוף המשמרת" מעולה ו"זעם" גם סבבה. אבל עם הסרט הזה הוא פישל גם מבחינה מקצועית וגם אישית. בבכורה העולמית הוא צעק "פאק מארוול" כמו ילד קטן. אחר כך כשהסרט יצא והביקורות הרעות התחילו להגיע הוא ניסה להגן עליו עם אמירות מטופשות. ומה עכשיו? "הייתי עושה דברים אחרת", "אם הייתה לי מכונת זמן". איך הולך הביטוי? Hindsight is 20/20.
גם אני הייתי עושה דברים אחרת בשני הסרטים הקצרים שביימתי בלימודים, אבל אי אפשר לחזור ולתקן. ככה זה. במקום להגיד מה היית עושה, אפשר לעמוד מאחורי מה שעשית ולבדוק איך אפשר להשתפר בפעם הבאה. רק שאחרי הסרט הזה אני ממש מקווה שלא תהיה לו אחת, לפחות לא ביקום של DC. חיבבתי את "איש הפלדה" ולא שנאתי את "באטמן נגד סופרמן" כמו רוב האנשים, למרות הבעיות שלו. אבל "יחידת המתאבדים" של דייויד אייר גרם לי סופית להיפרד מכל ציפיות שהיו לי להמשך היקום של DC. נכון, גם האולפן התערב, אבל הוא הבמאי, הוא צריך לשאת לפחות בחלק מהאחריות. להגיד "הייתי עושה ככה וככה" זה לא ממש התנלצות.
נ.ב. אהבתי את המשפט "העולם הכיר כמה דמויות מגניבות". כן, כמו "סליפנוט, האיש שיכול לטפס על הכל". או "קטאנה. היא שומרת עלי. הייתי מציע לא להיהרג על-ידה. הרחב שלה לוכדת את הנשמות של הקורבנות".
הוא הולך לביים את Gotham City Sirens.
(ל"ת)
עוד לפני זה, לפי ימד"ב
הוא מביים כרגע סרט מדע בדיוני על פי תסריט של מקס לנדיס, עם ויל סמית.
2/3 סיבות לא לחכות לסרט בציפייה.
(ל"ת)
האמת? גם מויל סמית' אף פעם לא התלהבתי יותר מדי.
(ל"ת)
אחרי כרוניקה, הסדרה של דירק ג'נטלי והקומיקס של American Alien סרט על פי תסריט של מקס לנדיס זה מאד מאד מגניב.
אז בעצם suicide squad 2 רק עם דמויות נשיות?
ורובן דמויות חדשות שצריך להציג, אז הרבה מהבעיות כנראה יחזרו על עצמן…
יש איזה קטע עם ארנון מילצ'ן
אני תוהה אם הפתיל הזה, מלפני שלוש שנים, רלוונטי יותר היום.
http://www.fisheye.co.il/pga_2014/#target-comment-790621
שידור לייב
של המועמדיות בעמוד היוטיוב של האוסקר
אני אנצל את התגובה ואפרסם את תגובת ה"אין סיכוי שזה יקרה" השנתית
של ניבואים מטורפים שאין סיכוי שיקרו, אבל אם כן אני אתלהב מאוד מכיוון שלא יהיה לי זמן להעלות אותה בפוסט המועמדים:
– לה לה לנד מסיים עם פחות מ10 מועמדיות, או לחלופין נמצא בתיקו או מאחורי סרט אחר שעוקף אותו במספר מועמדיות, בעודו מפספס קטגוריה ראשית (במאי, תסריט, שחקן/שחקנית ראשית)
-דדפול מצליח להיכנס באחת מהקטגוריות הראשיות (שחקן ראשי, סרט, תסריט)
– בקטגוריית שחקני או שחקניות המשנה יהיו שני מועמדים מאותו הסרט (הכי סביר: באש ובמים – בן פוסטר וג'ף ברידג'ס. עוד אפשרויות: אור ירח, מאחורי המספרים)
-לאבינג מראה נוכחות חזקה לאחר עונה מתנדנדת
– סטון, פורטמן או אדאמס מפסידות את המועמדות לטובת נגה או בנינג
– אחד מהסרטים הבאים מצליח להשיג מועמדות כלשהי, לפי הסבירות: המשרתת, המכשפה, איש האולר
– מולי שאנון נכנסת לשחקנית משנה (בבקשה בבקשה בבקשה)
– יש אפילו פחות מועמדים מ8 בפרס הסרט הטוב ביותר
– שתיקה מופיע ברשימת הבימוי אבל לא בסרט
– מופע מרשים של אחד מהבאים (כלומר, 2 מועמדויות ומעלה): הלובטסר,טוני ארדמן, זוטרופוליס, או.ג'יי סימפסון: נוצר באמריקה , קפטן פנטסטיק
איזה ניחוס דפקת פה לאדאמס
(ל"ת)
שתיקה לא קיבל שום כלום
למעט מועמדות בקטגוריית הצילום או שפספסתי משהו???
אז דדפול לא קיבל כלום, כצפוי
וול, שיט
ג'ון הרט הלך לעולמו. אני בטוח שכל אחד פה מכיר אותו מאיפה שהוא.
אפשר כבר להתחיל לקלל את 2017?
וגם עמנואל ריבה
שמוכרת בעיקר מ"אהבה" אבל גם מ"הירושימה אהובתי" ו"שלושת הצבעים: כחול".
את ג'ון הרט, אגב, אפשר לתפוס עוד שנייה בקולנוע ב"ג'קי". זה לא יהיה חוויה מעציבה בכלל, מה פתאום.
אקדמאים ואמנים כבר מקללים אותה מזמן
זאת אומרת, הם מתים, אז הם לא מדברים, אבל חבריהם מקללים