בחזרה אל רשימת 250 הסרטים הכי טובים של ימד"ב

מאת
יהונתן צוריה
– פורסם ב 14 במאי 2023Posted in: הגיגים
מה התווסף מאז הפעם האחרונה שעברנו על הרשימה ההיא?

לפני כ-3 שנים וקצת, יצאתי בפרויקט שמטרתו הייתה לעבור על שלל הסרטים שנמצאים במה שהיא אולי רשימת הסרטים הכי טובים הכי פופולרית בימינו – רשימת 250 הסרטים הטובים ביותר של ימד"ב, רשימה שאליה סף הכניסה הוא 25 אלף מצביעים – פי 5 מהסף ברשימה המקבילה בלטרבוקסד ופי הרבה יותר מרשימות של סייט אנד סאונד או מגזינים אחרים.

לכבוד הרשימה של עין הדג, שגם היא פחות מרשימה בכמות המצביעים שלה מה לעשות, החלטתי לחזור אל הרשימה ולראות מה התווסף מאז אותן שלוש שנים.

מאז שכתבתי יצא אבל היה 248. שומר היערות

היו, כשהתחלתי לכתוב את זה ולפני שסרט חדש נדחף והוציא את "שומר היערות" מהרשימה, חמישה במאים עם שבעה סרטים ברשימה הזאת. את הסרטים של שלושה מהם (סקורסזה, קובריק, נולאן) כיסינו לגמרי בפעם הקודמת, אחד מהם יצוץ בהמשך, והנה הסרט השביעי (כאמור, כבר לא) של קורוסאווה, "שומר היערות". זהו סרט שהוא בכלל הפיק עבור ברית המועצות (וזכה עליו באוסקר) אבל זה לא אמור להיות מפתיע כל כך – קורוסאווה היה חובב של ספרות קלאסית ועיבד גם את דוסטויבסקי לצד עיבודי שייקספיר המוכרים שלו. כאן הוא מעבד ספר אוטוביוגרפי של ולדימיר ארסנייב על מדריך הטיולים שלו דרסו אוזאלה והמפגש ביניהם.

זה, כיאה לכל הסרטים של קורוסאווה, סרט ממש טוב. הלם ותדהמה.

250. רוקד עם זאבים, בימד"בית: רוקד עם זא'אבים

המערבון של קווין קוסטנר זכה ללא מעט בוז על כך שהוא לא "החבר'ה הטובים" של מרטין סקורסזה, ולא רק שהוא לא "החבר'ה הטובים" – הוא גם לקח לו את האוסקר. וכזה, כן, נו, הוא ממש לא "החבר'ה הטובים", אבל הוא עדיין לא סרט נוראי. מצד שני, לא תשמעו אותי מגן בחריפות מדי על סרט שהוא בסדר ממש למשך שלוש שעות שלמות. לפחות זה יותר טוב מ"אווטאר".

247. ענק הברזל, בימד"בית: ענק ה'ברזל

בחייכם, זה "ענק הברזל", אחד מסרטי האנימציה הכי טובים, ואחד מהסרטים הכי טובים של בראד בירד (שבצורה מפתיעה נעדר למדי בפעם הקודמת ומאז חווה מיני רנסנס. אתם תראו). אם לא ראיתם, בטעות – תראו.

242. צלילי המוסיקה

ראיתי את "צלילי המוזיקה" פעם אחת וככל הנראה חוויתי אותו קצת שונה מאיך שאמורים לחוות אותו. במקום סרט חמוד ומשפחתי אני צפיתי בשבעה רובוטים חייזריים שואבים את נשמתה של נזירה תמימה במטרה להפוך גם אותה לרובוט חייזרי. סרט אימה שכזה, רק שאף אחד לא מעדכן אותך שהוא סרט אימה, מה שהופך אותו לעוד יותר סרט אימה.

שוב, אני יודע ש"צלילי המוזיקה" הוא לא סרט אימה, ולא נועד להיות כזה (פלוס מינוס נאצים), פשוט משהו במשחק של הילדים שם כל כך מכני ומטריד שאני לא מצליח להתגבר על זה. כנאמר, דו הוא דוב חייזרי מהכוכב גרבלוקס גאמא.

236. ניצחון לבים

סרט הודי אחד מתוך שניים שהתווסף לרשימה ואחד שאני מודה שהרושם שלי ממנו הוא "סבבה". כלומר, זאת דרמה משפטית, אז זה בטח רלוונטי למי שנהנה מהז'אנר, אבל קשה לי להיזכר במשהו אחד יוצא דופן לגבי הסרט הזה. הכי "דרמה משפטית שהייתה באמת" בעולם, רק בהודית. זאת לא א-המלצה, ואפילו לא תהייה "איך סרט שכזה מגיע לרשימה הזאת?!" (תזכורת: האצ'יקו עדיין במקום 232), פשוט משיכת כתפיים כללית לסרט שכנראה לא היה זוכה למקום הזה ללא הקהל ההודי שהיה מעלה את הדירוג שלו. מצד שני, יש באמת הרבה הודים וגם להם מגיע לשים סרטים בסדר-אחלה-למה-לא ברשימה הזאת.

235. פאתר פאנצ'אלי

הסרט ההודי השני מתוך שניים קצת נעלב, כנראה, שאני זורק אותו ביחד עם "ניצחון לבים" כי הוא הרי לא מוצר בוליוודי תעשייתי, אלא סרט של סטיאג'יט ריי – יוצר ייחודי שיוצר מנימי נפשו דרמות חברתיות פשוטות ממלודרמה – אבל בכנות, לא רק שאני לא עד כדי כך מחזיק מריי (הוא סבבה), אני אפילו לא בטוח ש"פאתר" הוא באמת סרטו הטוב ביותר. אבל לכל הפחות טוב שיש ייצוג לקולנוע הודי קצת אחר ברשימה הזאת.

233. ענבי הזעם

"ענבי הזעם" הוא מהקלאסיקות האלה שלא היה לי כח לקרוא אבל קל לראות שבעוד שהעיבוד הוא "מספק", הוא רק מגרד את הקצה של כל הזעם והענבים שיש לדרמת שפל הגדול הזאת של ג'ון סטיינבק.

231. שודדי הקאריביים: קללת הפנינה השחורה, בימד"בית: שודדי ה-קריבים: קללת ה-פנינה ה-ש'הורה

הנה מה שהרבה אולפנים ויוצרי קולנוע שוכחים לגבי סרטי הרפתקאות ומוטב שיזכרו: מה שטוב בליצור את הסרט שלך בלי תכנונים להמשך ובלי תוכניות זה שאפילו אם ההמשכים שלו לא עובדים או פחות טובים, הוא עובד נפלא בפני עצמו. וכן, אני יודע שיש קהל להמשכי ג'ק ספארו וחבריו אבל עבורי לא היה צריך יותר מהסרט הראשון – אבל הו, כמה שצריך את הסרט הראשון. ברק בבקבוק של ג'וני דפ לפני שהפך לקלישאה של עצמו, גור ורבנסקי, אורלנדו בלום בתפקיד לא מזיק, קירה נייטלי, השראה מודעת לעצמה מאחד ממשחקי המחשב הטובים ביותר שנעשו, סצנות אקשן כיפיות, קצת פנטזיה, והרבה פיראטים. מה טוב.

228. משפחת סופר-על

אמרתי לכם שיש עוד בירד ברשימה, וזה בכלל לא האחרון שביניהם. אני מבין את האנשים שמדברים על כך שזה סרט ה"ארבעת המופלאים" שאף פעם לא קיבלנו, אני מבין את מי שגדל על הסרט הזה, אני מהנהן במצוקה ועובר לחדר אחר עם אנשים שמדברים על חמוקיה של נערת הגומי, אבל בחיי שהסרט הזה הוא פשוט… בסדר? כנראה תפקידו האחרון הגדול של ג'ייסון לי בקולנוע. מה באמת קרה לו? האם התמלוגים מ"אלווין והצי'פמאנקס" עד כדי כך רווחיים?

227. לקום אתמול בבוקר, בימד"בית: לקום אתמול ב'בבוקקר

כן, פיל הוא שמוק. כן, לא כל כך מגיע לו לזכות בחיבתה של אנדי מקדואל. כן, אנדי מקדואל לא עד כדי כך התגלמות החסד והחן. כן, זה עדיין למרות הכול סרט נהדר שגובל בשלמות.

226. מגרש השדים

אני חושב שרוב מי שבא לסרט הזה מצפה, בהתאם למה שהקולנוע המודרני הרגיל אותנו, לקצב רצחני יותר, להקפצות הקפצתיות יותר, ול-נו, סרט אימה אולפני רגיל. ובעוד שהרבה מהדברים שהיום נמצאים בסרטים האלה אכן הגיעו מ"מגרש השדים", יש לזכור ש"מגרש השדים" עשה אותם פשוט הרבה יותר טוב.

225. שנות חיינו היפות ביותר

אחד מסרטי הדרמה האלה – על חיילים שחוזרים ממלחמת העולם השנייה ומגלים שהחזרה היא לא ממש מה שהם ציפו לה – שהוא כל כך עוצמתי שאני עד היום קצת מתחמק מלחזור אליו. ארוך מאוד, כן, אבל שווה כל דקה.

223. הקוסם מארץ עוץ, בימד"בית: ה-קוסם מ'ארץ עוטז

וואו, אם חשבתם שתבואו לפה ותשמעו אותי מלכלך על אחת מהקלאסיקות הקולנועיות הכי גדולות שעד היום עדיין עובדות (כן, גם לילדים) אתם מה-זה טעיתם. הדבר היחיד הנורא שאפשר להגיד עליו הוא כמובן כל הזוועות שהלכו מאחורי הקלעים, אבל מה שיש על המסך? שלמות.

214. רטטוי

האחרון מסרטי בראד בירד, ומתחרה ראוי (אם כי נראה לי שאני עדיין בצד של "ענק הברזל") על המקום הראשון. רק – "רטטוי"? זה לא היה רקון? בטח אפקט מנדלה.

206. מלתעות, בימד"בית: מלתע'ות

קצת חבל כמה מהר ספילברג נטש את ז'אנר האימה אחרי שהוא בא עם אחד מהסרטים הכי טובים בז'אנר. הוא פלרטט אותו עוד כמה פעמים, אבל מפתה לחשוב על קיום שבו ספילברג לא הופך לספילברג מלך הקולנוע, אלא למעין תאום ג'ון קרפנטר שמשכלל את אמנות האימה לשיאים חדשים. בכל מקרה, נהדר.

199. ג'ון וויק 4

אוקיי בואו לא נגזים, זה כולה "ג'ון וויק 4". כן, השעה האחרונה נהדרת אבל חברה, בחייאת – זה ג'ון וויק 4.

155. ספיידרמן: אין דרך הביתה, בימד"בית: ספיידרמן: א'ין דרקה ה'בי'תא

כן כן, פסטיבל פאנסרוויס שדבוק בסלוטייפ ישן ומוצג כסרט, ופשוט לא שורד צפיות חוזרות. אני יודע. רק שאני עוד לא הגעתי עדיין לצפיות חוזרות. כן, חד משמעית יש בסרט הזה חלקים מיותרים, וכן, נו, זה לא הסרט הטוב ביותר של ספיידרמן ואפילו לא השני הטוב ביותר – אבל זה לא רק פצצת כיף, אלא גם סרט חכם יותר מהקונצנזוס לגביו.

135. שומרי הגלקסיה: חלק 3

קשה להאמין שהסרט הסוגר בטרילוגיה של גאן יהיה פה עד סוף השנה, בטח כשהסרט הראשון לא הצליח לשרוד פה. הידיעה שהוא ממילא לא ישרוד קצת גורמת לי לסלוח מראש על הנוכחות שלו כאן (וגם, במפתיע, ברשימה המקבילה אצל לטרבוקסד) כי כזה… ברור שהוא לא אחד מהסרטים הכי טובים אי פעם, כן? הוא אפילו לא אחד מהסרטים הכי טובים של מארוול. ועם זאת – אחלה שומרים, אחלה גלקסיה.

130. האב, בימד"בית: ה'אב

תראו, אין לי מילים רעות בכלל על ההופעה של אנתוני הופקינס. הופעה של 10/10 בקלות, אחת מהקלאסיקות המודרניות של תצוגות משחק.

הסרט עצמו? בסדר. קצת מניפולטיבי – שזה לאו דווקא לרעתו – ונעזר גם בהופעה טובה מאוד של אוליביה קולמן, אבל זה בעיקר המופע של הופקינס. והוא מצדיק את זה, אם כי לא הייתי שם את הסרט ברשימה הזאת, ובטח לא במקום הזה.

123. אהבה בשחקים: מאווריק, בימד"בית: 'אהבה ב'שקהקים: מאווריק

ראיתי את הסרט הזה שיכור קלות, ב-4DX, בין שני אנשים שמתלהבים מאוד מזה ואני לא בטוח שחוויית הצפייה הזאת יכולה אי פעם לחלוטין לחזור על עצמה, אבל היא לחלוטין סחפה אותי ברמה כזאת שסלחתי לסרט על כל חולשה שיש לו (ויש לו) וגרמה לי להעריך גם את החלקים היותר מעניינים שיש בו. אבל כזה, כן, נו, זה סרט על טום קרוז שעושה ווש ווש במטוסים. וזה נהדר.

108. המילטון

"המילטון" לא אמור להיות פה. לא כי זאת לא יצירה מספיק טובה – אהיה שקרן בן שקרן אם אגיד שלא היו כמה חודשים טובים בחיי שהעברתי עם פסקול המחזמר. לא, "המילטון" לא אמור להיות פה כי הרשימה של ימד"ב היא רשימה שאמורה להחריג סרטים תיעודיים, ו"המילטון", תנו לי להגיד לכם, אינו סרט עלילתי. אז למה הוא כן ואחרים לא? כי תסתמו את הפה, זה למה. החלטה תמוהה, שלא לומר מבישה, אבל מילא. לפחות הוא כבר לא במאייה הראשונה.

תגיות: