במקור: Bad Taste
תסריט ובימוי: פיטר ג'קסון,
קן האמון, טוני היילס
שחקנים: פיטר ג'קסון, טרי
פוטר, פיט אוהרן, קרייג סמית',
מייק מינט
לפני חודשים מספר יצא לאקרנים חלקו הראשון של העיבוד הקולנועי לשר הטבעות. וואו.
לאחר שיצאתי, והצלחתי להחזיר סוף-סוף למקומה את לסתי שנשמטה עד פריקה, אמרתי "וואו" שוב. חלפו כמה שבועות, ואז התחלתי להתאושש. מאז חלף זמן, לא מעט, והנה הסרט כבר יצא ב-DVD. לקראת המאורע, ערכתי מחקר בנוגע לבמאי: "אם הבחור עשה עבודה כל כך טובה עם שר הטבעות, מעניין איך הסרטים האחרים שלו", עלתה בי התמיהה.
בדיקה של סרטיו הקודמים העלתה תוצאות מעניינות. הסתבר שאת
'The Frighteners', קומדיית אימה חביבה עם מייקל ג'יי פוקס, ראיתי כבר, ואת סרטו המהולל 'יצורים שמימיים' לא הצלחתי למצוא. נאלצתי אם כך להסתפק בסרטו הראשון: 'Bad Taste'.
הייתי שמח לספר לכם ש'טעם רע' הוא יצירת מופת, ושניצני הגאוניות שהופגנו ב'שר הטבעות' נראים כבר בו. אם אכן אומר זאת – זאת לא תהיה אמת. כדי להיות יצירת מופת אמיתית, חסרים לסרט כמה גורמי יסוד – עלילה עקבית ולכידה למשל, תסריט מוכן מראש, ועוד כמה זוטות שכאלו. אבל מה? הסרט ממש ממש מהנה, אם ניגשים אליו מזווית ההשקפה המתאימה.
לא הולם יהיה לשפוט את הסרט באותו קנה מידה בו שופטים סרטים "רגילים": 'טעם רע', בדיוק כפי שמעיד עליו שמו, הוא מפגן של שעה וחצי של חוסר טעם משווע, העשויה בהומור ובחן רב. השימוש במילה "חן" מכוון לאלו שיכולים למצוא את החינניות שבדם המשפריץ לכל עבר, בלוויית איברים פנימיים – "צבעוניות משתפרצת", כפי שאומר הביטוי הידוע.
אבל אני רץ מהר מדי.
אנשי "שירות ההגנה האסטרונומי החוקר" של ניו-זילנד
(Astro Investigation Defence Service, ובראשי תיבות…) מגיעים לעיירה שכוחת אל שכל תושביה נעלמו. שני חברי חוליית החלוץ מגלים בתדהמה שהעיירה שורצת חייזרים: הם אולי נראים כמו בני אדם, אבל הם בהחלט חייזרים. ככאלה, מותר לחסל אותם – אבל עדיף להתעלל בהם, ולהביא את דמם לידי השתפרצות צבעונית ככל האפשר. החייזרים, כך מסתבר, הגיעו לכדור הארץ כדי לבצור ולקצור בני אדם, למען ישמשו כחומר גלם לרשת "מעדני קראמב הפריכים" – רשת מזון-מהיר בין-גלאקטית. אבל צוות שהא"ה המובחר מגיע חמוש היטב, מה שמביא לאותה השפרצת דם שהזכרנו. בין לבין אנו נתקלים בעוד קטעים גועליים – בין אם מדובר בלגימת נוזל ירוק מבעבע שמקורו לא ידוע, ובין אם מדובר בחלקי מוחות במגוון תפקידים (לרוב כקישוט לקיר, אם כי גם מקומם כמתאבנים לא נפקד) – הרי שהחן והרגישות בהם ניחן הסרט מעניקים לאותן אפיזודות טעם מרענן.
העלילה, כפי שיכולתם להווכח מהתאור, היא קלושה, ומהווה תירוץ לכוכב האמיתי של הסרט – הדם המשתפרץ. אם זאת לא כוס השוקו שלכם, הסבירות שתמצאו את הסרט מהנה נמוכה ביותר. מאידך, אם אתם מאלו המסוגלים להנות מסרטי זבל-במודע, אני מאמין שתוכלו להתענג.
סרטי טראש ('זבל', בלעז) הם דבר מוזר: אנשים משקיעים זמן, מאמצים וכסף (אם כי לא יותר מדי מכל אחד מאלו) בהפקת מוצר שהוא נחות בהגדרתו. נעלים על פניהם הם סרטי הטראש-במודע: אותם סרטים הם זבל פוסט-מודרניסטי, המודע להיותו דבר מחורבן. ברגע שהבמאי מודע להיותו יוצר של סרט זבל, הוא יכול לנצל את אותה שפלות כמנוף, ולהזניק את המוצר לגבהים חדשים.
(האקדמיה ומאיר שניצר לא יסכימו איתי, כמובן. אבל מה אכפת לי? אני יודע ממה אני נהנה).
פיטר ג'קסון עשה עוד צעד קדימה: הוא ייצר זבל פוסט-פוסט-מודרניסטי. הוא מודע לעצמו, וגם לדברים שנעשו לפניו. הוא מצטט תבניות שהופיעו בסרטים קודמים בז'אנר – 'ליל המתים החיים', למשל, או 'The Evil Dead'. 'טעם רע' הוא מחווה מודעת לכל אותם סרטי אימה איומים שקדמו לו, די בדומה ל'מופע האימים של רוקי', אשר גם ממנו נשאבת השראה. הוא משעשע, שנון, ומקורי ביותר (ובמיוחד בצורות בהם איברים לומדים להתפזר).
פיטר ג'קסון הוא המפיק, הבמאי, התסריטאי, העורך והצלם של 'טעם רע'. הוא גם המאפר ואיש האפקטים המיוחדים. לא זאת בלבד, אלא שהוא גם משחק בסרט. בשני תפקידים (בן סטילר, נראה אותך נגד זה!). אבל אדם אחד, יהיה מוכשר ככל שיהיה, לא יצליח להרים סרט לבד. פיטר ג'קסון נאלץ לגייס עוד שחקנים, ושאר אנשי הפקה – ואת מי יקח אם לא את חבריו הטובים?
פתגם ניו-זילנדי עתיק אומר: "אם כבר אתה עושה סרט, לפחות תהנה מזה". כפי שניכר מהסרט – פיטר ג'קסון וחבריו אכן נהנו: "כסף? לא ממש צריך. נממן לבד, נסתדר. נמכור את הסוסיתא, נעבוד בספריית וידאו להרוויח כסף. מה כל זה חשוב כשנהנים?".
אין פליאה אם כך, שהסרט נראה כאילו צולם בסופי שבוע, בזמנם הפנוי של משתתפיו, ואכן כך הוא הדבר – הסרט צולם במשך ארבע שנים. רמת העקביות אליה הצליחו להגיע במגבלות אלו היא מרשימה: השמועות מספרות על אחד השחקנים שהגיע לא מגולח ליום הצילומים הראשון, ונאלץ לשמור את זיפיו באותו מצב במשך כל שנות הצילומים; שחקנים אחרים נטשו את הסט, וחזרו מאוחר יותר.
בכאלו תנאים לא ניתן היה לעבוד עם תסריט מסודר, ולפי עדותו של פיטר ג'קסון – מעולם לא היה תסריט כזה: מרבית הסרט אולתר והותאם לשחקנים שהואילו להגיע לכל יום צילומים. תפקידים שוכתבו ואולתרו בזמן אמת.
לאחר שלוש השנים הראשונות, בהן מימן ג'קסון את כל הפרוייקט מכיסו, החליטה קרן הקולנוע הניו-זילנדית לשים לזה סוף והעבירה סכום כסף נאה, לצרכי הפוסט-פרודקשן של הסרט – וכך הסרט אכן הושלם והוקרן, פיטר ג'קסון זכה לכמה דקות של תהילה, וההמשך ידוע.
'טעם רע' השאיר אותי עם הרבה תקווה ואמונה במין האנושי: אם במאי שעשה סרט כמו זה הצליח עם הזמן לקבל לידיו תקציב של שלוש-מאות מליון דולר להסרטת טרילוגיה שהיא אולי הפרוייקט הקולנועי הגדול ביותר אי פעם, אז יתכן שאפילו ציוריו של אחייני בן השלוש יוצגו יום אחד בגדולי המוזיאונים בעולם.
יש למה לצפות.
- אתר מעריצים
- טעם טוב – איך עשו את 'טעם רע'
- פיטר ג'קסון
- סרטי טראש
- תקליטים בטעם רע
- דובים בטעם רע
- אנימציה בטעם רע
- שר הטבעות
אני מתביישת להודות,
אבל פעם מזמן מזמן (אחור אחור), לפני כמה וכמה שנים ראיתי את הסרט הזה. החבר שלי דאז (אמרת שאתה קורא מדי פעם את האתר כדי לוודא שאני חיה. אם כך – היי, מה נשמע!) החליט לאסוף את חבורתנו הצנועה ולהעביר אותנו סדרת חינוך, שכללה בין השאר את הסרט הזה (מה היו השניים האחרים אני כבר לא זוכרת). אני חושבת שזו היתה הפעם הראשונה שנתקלתי בטראש, ולא ממש ידעתי איך לאכול את זה. מהמעט שזכור לי, באמת לא ניכר היה בסרט שצילומיו התפרשו על פני 4 שנים (אבל כן ניתן היה לשים לב ש"ספור העלילה" אולתר מחדש בכל כמה דקות), וכן זכורות לי סצינות רבות שנטו לחזור על עצמן בוריאציות שונות: כל כמה דקות מישהו אחר היה אוכל מוח (או מחזיר את מוחו שלו למקומו), והרבה מהסצינות כללו אנשים מטפסים בגבעה (ואז נורים, או יורים, או סתם מטפסים). ומה אתם יודעים – אני אפילו זוכרת את סוף הסרט.
ואת כתוביות ההתחלה, שהיו מעין דיסקליימר מבודח לכל אותן אזהרות בנוסח "הסרט אינו מומלץ ל…" (ג'קסון פשוט חצה את המסך לשניים. עבור הצופים הרגילים – נדמה לי שהיה זה בצידו השמאלי של המסך – הוא השאיר את הכתוביות הרגילות של הסרט ואת המראות שמייד יתפסו את כל המסך, ועבור אותם חולי לב ונשים בהריון וכו', היה החצי השני, בו רעו כבשים על איזו גבעה).
עד כאן שני הסנט שלי.
מזכיר לי...
קראתי למוכר שיסביר לי את פשר העניין והוא ענה לי: "אתה יודע כמה בלונדיניות צריך להרוג כדי שיהיה קילו?"
(ולהפך)
איזה כיף!
רק סיימתי לצפות בדיוידי ב'שר הטבעות אחוות הטבעת' וכבר יש פה ביקורת על סרט נוסף של פיטר ג'קסון
עוד ארבעה חודשים ל'שני הצריחים'
נוווווווווו כברררר!
קיפוד, אתה לא משה
סרטים אחרים של ג'קסון
כבר המון זמן רציתי לשכור את הסרט ולא יצא לי מכל מיני סיבות.
על הכתבה, שהזכירה לי שבאמת כבר הגיע הזמן לשכור אותו, ושאולי תביא את אומנות הטראש להמונים!
סרטים אחרים של ג'קסון:
יצורים שמימיים – בדיוק לפני שבועיים הגיע הסרט בדויד לאוזן בחיפה (שאני מניח שאתה מנוי שם, משום מה), ובצפייה חוזרת לאחר מספר שנים הוא עדיין יצירת מופת לכל דבר. ללא ספק גם הסרט הכי טוב של קייט ווינסלט. הבעיה היחידה היא שהגרסה היא גרסת fullscreen, מה שבד"כ לא מפריע, אך פה הפנים נחתכות באופן מעצבן, ושוטים מהממים אחרים פשוט נהרסים.
המוקומנטרי הטוב ביותר שראיתי, ובכלל אוצר קטן וקצר שחובה לראות.
גם יצא לאחרונה בדויד ולא רק שהסרט הוא לא בין הטובים שלו, אלא שהוא סרט די גרוע (במובן השלילי).
מדובר בפרודיה על החבובות, בעלת הרבה רעיונות בעלי פוטנציאל והפקה טובה מאוד. הסרט יחסית אפל, ומבוים טוב, אך ההומור הנמוך מאוד בד"כ, גם אם בכוונה, ממש לא מצחיק. מלבד הברקות בודדות לעיתים רחוקות מאוד, הסרט של 80 ומשהו דקות בלבד הוא ממש מעיק ואפילו משעמם. אם מישהו כבר רואה את הסרט, אפשר לעשות בקלות Fast forward לסיום הגדול שנרמז מהאריזה ולא להפסיד כלום.
אפשר אולי
דוגמא לסרט גרוע במובן החיובי ?
מה לגבי
תוכנית 9 מהחלל החיצון? הסרט הגרוע ביותר בכל הזמנים (למרות שכנראה הוא כבר איבד את התואר כמה פעמים). יש לו עדת מעריצים גדולה שפשוט נהנים לצפות בסרט ולצחוק על חוסר הטעם בו.
מופע האימים של רוקי,
כל סרטי אד ווד,וכמובן סרטים שהם גרועים בכוונה כמו רוב הסרטים של ווטרס (ספרי,ססיל בי דמינטט,תינוק בכיין וכו)
קינג קונג
מדהים אותי כמה מבקרים אוהבים את הסרט הזה ומציינים אותו כיצירת מופת. יש שם קוף-אדם ענק שנלחם בדינוזאור ענק! בכל זאת יותר טוב מרוב סרטי המפלצות שיצאו אחריו.
בקינג קונג המקורי? דינוזאור?
אתה בטוח?
כן.
תוכנית 9 הוא סרט גרוע
במובן הכי גרוע של המילה. זה פשוט סרט רע. אמנם צחקנו רבות במהלכו, אבל אני, לפחות, לא נהניתי בכלל, ורק חיכיתי שזה ייגמר. נכון, זה מצחיק (מגוחך, למעשה), אבל לא בצורה מהנה.
זה מסוג הסרטים שצריך לראות אותם פעם אחת (כדי לסמן עליהם וי, נגיד) ואחר כך לשכוח מהם, או לעשות עליהם פרק של MST3K, או לגזור אותם ולהדביק אותם עם קטעים של מסיבת הסיום של י"ב, או משהו.
כשאת מזכירה את זה,
מסיבת הסיום שלי של כיתה י"ב באמת קצת הזכירה את "תוכנית תשע".
(אבל טקס סיום הטירונות שלי הזכיר לי את 'פחד ותיעוב בלאס וגאס', אז מה אני מבין?)
לא הצלחתי לצפות בסרט עד סופו. זה לא אומר הרבה, כי אני לא מרגיש מחוייבות לסרטים שמשעממים אותי. אם אחרי 20-30 דקות הסרט לא תפש אותי – אבוד לו.
באמת, קוספט ראוי ("חבובות מרושעות"), אבל חסר משהו. לא בטוח מה בדיוק חסר, ולא טרחתי להתעמק.
אגב, גיבורו של הסרט הוא דווקא קיפוד חדש שמגיע ללהקת השחקנים – או לפחות כך נראה מהדקות הספורות שראיתי.
משה ?
סרט הטראש האולטימטיבי של פיטר ג'קסון נקרא BRAIN DEAD. פשוט סרט מבריק לחלוטין, מצחיק עד דמעות. לראות ולא להאמין!
http://us.imdb.com/Title?0103873
הביקורת הזו הזכירה לי
את הפלישה ממאדים של טים ברטון שגם שואב השראה מסרטי מד"ב ואימה טראשיים. בפעם הראשונה שראיתי את הסרט שאלתי את עצמי "מה קרה לו לטימי בוי?" לאחר הצפייה השנייה הבנתי את ההומור העצמי הרב וגם את כל הרובד הסאטירי של הסרט.
ההבדל הוא שבניגוד ל"טעם רע", הפלישה ממאדים קיבל למעשה ביקורות טובות והוקרן בכל העולם.
'הפלישה ממאדים' קיבל ביקורות
טובות?! ממי? 'הפלישה' הוא סרט ממש גרוע, ולהבדיל מ'טעם רע', אי אפשר לתרץ את זה בחוסר תקציב או יכולת. הוא הוקרן בכל העולם מכיוון שהוא סרט גדול, בתקציב גדול, של במאי מפורסם, בהשתתפות המון שחקנים מפורסמים – ובכל זאת נחשב לכשלון ענק. וכמה שנים אחר כך, היה 'כוכב הקופים'.
'הפלישה ממאדים' קיבל ביקורות
זה שהסרט לא הצליח, לא מונע ממנו לקבל ביקורות טובות. בפעם הבאה שהוא מוקרן בטלוויזיה (סביר להניח שבערוץ 4) ספור כמה כוכבים הוא מקבל.
כאילו שזה אומר משהו.
טוב, כדי לשים סוף לוויכוח: ל'הפלישה ממאדים' יש 44% עגבניות טריות ב"עגבניות רקובות". זה מעט, אבל לא נורא מעט. כלומר, הוא קיבל די והותר ביקורות משני הסוגים.http://www.rottentomatoes.com/m/MarsAttacks-1074473/
אני מסכים עם רד פיש!
הפלישה ממאדים הוא סרט רע מאוד. אבל אני לא אוהב את טים ברטון באופן כללי. הוא היה צריך להישאר אנימטור.
גם אני התאכזבתי מהפלישה ממאדים
וגם מכוכב הקופים, אבל טים ברטון נשאר אחד הבמאים האהובים עלי. הכל עניין של טעם.
ואני שוב אומר, לדעה האישית של מישהו על סרט אין שום קשר לביקורות שהוא קיבל במקומות אחרים. אם לא אהבת את הסרט זה לא ממש מונע מהרבה מבקרים וצופים אחרים לאהוב אותו.
גרוע??
אחד הסרטים המבדרים שראיתי בחיי (וראיתי לא מעט סרטים)
ובכלל, כל סרט שמצליח לא להשניא עלי את אנט בנינג, האשה והורידים בצוואר, הוא כבר בעל כמה וכמה נקודות זכות.
מסכימה במאה אחוז.
הפלישה למאדים הוא אחת הקומדיות החביבות עלי בשנים האחרונות. הוא נורא מצחיק, הוא עושה פרודיה על המון סרטים מהזמן האחרון, והוא נוגע בהמון קלישאות של ז'אנר המד"ב בצורה נפלאה.
והמאדימאי-המחופש-לאשה באנימציית המחשב הוא פשוט נפלא – שבועות אחר כך ניסינו כולנו לחקות את ההליכה שלו/ה!
לא אנימציה
זו החברה של ברטון, עם שמלה ארוכה שמסתירה רולרבליידס (בחיי)
לא יכול להיות.
לא יכול להיות שבנאדם יכול להראות כמו אנימציה. לאן הגענו? האם זה השכלול הטכנולוגי האחרון? כשנואשו חברות האנימציה הממוחשבת מלהשיג אנימציה משכנעת של בני אדם, הם החליטו לעשות את ההפך ולהרגיל אותנו לכך שבני אדם נראים כמו אנימציה, כדי שהאנימציה שלהם תיראה משכנעת?
זה סרט של טים ברטון
אם אצלו אנשים לא יראו כמו אנימציה אז אצל מי כן? דרך אגב, השמלה של החייזר (לפי ימד"ב, אני לא מתחייב על הנכונות) נתפרה סביב השחקנית, ככה שהיא בעצם מותאמת בדייקנות למבנה הגוף שלה ואי אפשר היה להוריד את השמלה בלי לקרוע אותה.
לפרום, לפרום.
אם קראת בעיון את הקטע ההוא בימד"ב, אתה גם יודע שכל יום השמלה נתפרה סביבה מחדש. זה דבר שאי אפשר לעשות אם כל יום קורעים את השמלה לאחר השימוש (אלא אם כן, כמובן, יש לך מאגר בלתי נדלה של שמלות מוכנות לקריעה).
כן, אפשר גם לפרום
אבל יותר קל פשוט לקרוע (גם יותר כיף).
פינגווין דור א',
אני מניח שבאחוזים "טעם רע" קיבל ביקורות טובות בהרבה מאשר "הפלישה ממאדים". שתי סיבות –
א. שנייצקליינים למינהם מין הסתם התעלמו ממנו.
ב.כאשר הוא נשפט במסגרת הז'אנר שלו, "טעם רע" הוא סרט נהדר. באמת. השאלה היא רק אם המבקר לוקח את זה בחשבון או לא.
(טענה כמו "לא אכפת לי מאיזה ז'אנר הוא, הסרט עשוי רע" היא לגיטימית גם.)
The frighteners הוא סרט חמוד
להפליא, עם רעיון מגניב ואפקטים מוצלחים. מה עוד צריך?
אחלה ביקורת, ואחלה רעיון – תמשיכו ככה! טראש זה טוב, וביקורות על טראש זה עוד יותר טוב!
קיפוד, אתה לא משה! (מה יש, אם לאחרים מותר, לי אסור?)
וכמובן, מייקל ג'יי פוקס.
עשיתי טעות ששכחתי לראות אתמול "שידורי המהפכה", נכון?
למישהו יש לינק עדכני לקטע וידאו?
בבקשה.
http://shidurey.msn.co.il/pages/coco_hp.htm
את יכולה להוריד שם את הקטע "קוקו לועדי עובדים". זה מה ששודר בשישי האחרון.
טודג.
מותר, מותר לך,
אבל ממך ציפיתי ליותר. אל תשאלי אותי למה.
The frighteners הוא אכן סרט חמוד, אם כי טפשי וקצת ארוך מדי, ומכיל בזדוניות את השם של רוברט זאמאקיס באותיות גדולות ללא קשר של זה לסרט.
ממני? ליותר? למה???
(כן, אני יודעת שאמרת לא לשאול אותך למה. אבל אני לא עושה כל מה שאומרים לי.)
בז'אנר של קומדיות מטופשות, הסרט הזה בהחלט נמצא בעשירון העליון. יש לו אפילו עלילה אמיתית, תופעה נדירה בסרטים מהסוג הזה, יש לו רעיון מעניין שמבוצע די טוב, ומה שהכי נפלא – זכיתי לראות איך נראות באמת העיניים של וויון (הוורטה המעצבן מחלל עמוק 9). האמת? הוא נראה הרבה יותר טוב בחלל עמוק 9…
איך שראיתי (ובעיקר שמעתי) את הסוכן לראשונה בסרט, התחלתי לנסות להיזכר מאיפה אני מכירה אותו. זה שיגע אותי חצי סרט עד שקלטתי, בעיקר כי הוא נראה כל כך שונה בלי התוספות המלאכותיות, עם שיער ועיניים חומות…
אני יודע מאיפה את מכירה אותו!
הוא משחק את האנדוריאן הראשי באנטרפרייז.
אני לא רואה אנטרפרייז,
אבל אחי כבר דיווח לי שהוא מופיע שם…
ומלבד זאת
אלה שמזהים אותו באנטרפרייז (הוא גם עשה פרנגי, באותה הזדמנות) סביר להניח שמכירים אותו מחלל עמוק 9… שם הוא שיחק 3 דמויות.
יותר, אם סופרים את וויון.
רגע, אם התמונה שבראש הביקורת
כבר עושה לי רע, זה אומר שהסרט הזה לא בשבילי…?
האמת, הרקע של הבמאי בסרטי טראש מסביר הרבה דברים ב"יצורים שמימיים" – למשל הצעקנות והמוגזמות. אני מחשיבה את "יצורים" כסרט טוב למדי או לפחות מעניין, אבל הבכי הבלתי פוסק והצרחות היו מעצבנים להחריד.
רגע, פספסתי משהו? קיפוד אמר מתישהו שהוא משה?
הם מדברים על שירו הידוע של קוקו,
הזמר האורח ב"שידורי המהפכה":
http://shidurey.msn.co.il/pages/coco_hp.htm
או יותר עדיף כאן:
http://shidurey.msn.co.il/Media/movies/koko_full260702.wmv
איזכור קודם בעין הדג:
כתבה מספר 1052
האם טראש יכול
האם טראש יכול להתקיים גם מחוץ לגבולות המשחק ההוליוודי ?
למשל האם סרטי זאב רווח או (להבדיל) סרטי מפלצות יפניים. נחשבים לטראש ? רק בגלל שלא קיימים כלים/ תקציב כדי להרים הפקה יותר מושקעת ? או שטראש יכול להתקיים רק כאנטיתזה למיינסטרים המושקע יותר ?
למה לא?
'טעם רע' לא הופק בהוליווד, או אפילו קרוב אליה, והוא בהחלט נחשב לטראש. סרטי מפלצות יפניים נכנסים בהחלט להגדרה של טראש, לדעתי. אם זאב רווח רוצה, הוא יכול לבוא גם.
אני חושבת שזה עניין של הרגשה:
כל סרט רע שנעשה מצחיק מרוב שהוא רע. טוב, אולי לא כל סרט. צריך להיות איזשהו קונצנזוס בין הרבה אנשים שראו אותו, שהוא באמת הגיע לדרגת מצחיק-כי-הוא-רע.
סרט חביב לא יותר.
את הסרט הזה ראיתי לפני כמה שבועות, לא התלהבתי.
להחזיר את המוח שלו למקום! וגם הדגים איך באמת אמורים להשתמש במסור חשמלי! סוף 
וחבל כי יש סצינות שהיו מצחיקות מאוד (זה מה שאני אוהבת בסרטי טראש, הם מצחיקים), בעיקר כול מה שקשור לאיזה אחד מהחבורה שעסוק ב
פרט לכך הסרט היה מאוד לא מגובש ואפילו לא סיפק מספיק דם, וסרט טראש אמור לספק דם. היו המון אנשים וחייזרים מתים אבל ברוב המקרים היה מדובר על יריות רובה לא מעניינות.
סרט לא משהו עם כמה רגעים טובים.
לעומת זאת סרט טראש מאוד מאוד מאוד ממולץ שעשה פיטר גקסון הוא הסרט briandead. זה סרט טראש מעולה. דם בכמויות הנכונות ומעלה וסצינות מעוצבות להפליא ובעיקר המון המון המון הומור. סרט טראש טוב הוא סרט מצחיק, הסרט הזה מודע לעובדה הזאת ובניגוד לאחרים מהזאנר שמצחיקים רק בגלל הפתטיות שלהם הסרט הזה מצחיק אותנו במודע ומלא במצבים שנועדו להצחיק ובדיחות מהנות. אחד מסרטי הטראש האהובים עלי בכול הזמנים.
אם חושבים על זה הסרט ברייןדד הוא אולי הסיבה שלא התלהבתי מבד טייסט, בהשוואה בין שניהם בד טייסט נראה עלוב למדי.
ובלי קשר לשני הסרטים האלו שאר סרטי פיטר גקסון שאני ראיתי כמו "יצורים שמימים" ו"עיר הפחד" (תרגום עלוב לסרט עם מייקל גי פוקס) ממולצים ביותר.
בכלל כול סרט של פיטר גקסון הוא ממולץ ביותר פרט לבד טיסט שניתן לוותר עליו לדעתי.
עיר הרשע
זה התרגום העלוב לסרט עם מייקל ג'יי פוקס
לא בגרסא שבאוזן.
לפחות נראה לי שלא.
הסרט The frighteners
שודר בערוץ 4 תחת השם: "המבהילים".
לא נכון
בספריות הוידאו הוא הופץ (פורום פילם) תחת השם 'עיר הרשע'
כאשר הוקרן בערוץ 4 – 'עיר הרשע' (ייתכן ובסבב נוסף החליטו להחזיר את שמו המקורי אבל במקור הוא הוקרן בערוץ תחת השם 'עיר הרשע')
כאשר הצצתי עכשיו בהקלטה שלי (טוב לא בדיוק בהקלטה אלא ברשימה של ההקלטות) של הסרט שהקלטתי מוידאו לוידאו בזמנו כתוב – 'עיר הרשע'
אסף – עיר הרשע – טיוי מראה כמה הוא לא אוהב להפסיד בויכוחים במיוחד כשהוא צודק
בסדר, שנינו צודקים
בסרט שיש לי, וברשימת הקלטות שלי כתוב המבהילים, כניראה הוא מהסבב השני.
אני זוכרת שמאוד הופתעתי לגלות בכתוביות הסיום, שפיטר ג'קסון הוא הבמאי, גורם לי לרצות לראות עוד סרטים בנושא פנטסיה שהוא ביים.
בתור חובב טראש משכבר ימים
אני רוצה לברך את קיפוד לרגל התחלת סדרת הזבל.
רוצים ביקורות על סרטי טרומה!
בתור חובב טראש משכבר ימים
לא ממש רלוונטי להודעתך, אבל האם הסרטים "וידאודרום" ו"הזבוב" של קרוננברג גם נחשבים לטראש?
למעשה גם "אקזיסטנZ" הוא די טראשי לדעתי, למרות שהוא עשוי מצויין, מעורר תהיות ובכלל לא רדוד.
הא???
וידאודרום? טראש???
על "הזבוב" אני עוד – בערך – מוכנה לסלוח לך.
לא כל מה שמגעיל הוא גם טראש.
קטלוג לסרטי טראש
לאחר סיעור מוחין וסריקה נזכרתי בתקופה שצפיתי בכל סרטי הסורקים וזוללי המוחות למיניהם.
BRAINSCAN של ג'ון פלין בכיכובו של הילד (ג'ון קונור) "משליחות קטלנית 2" שעוסק במשחק וירטואלי שמחלחל למציאות והייתי מסווג אותו כטראש למתחילים, בכ"א סרט כיפי.
ולסיום רוב סרטי הסורקים (בייחוד זה של קרוננברג) עונים לקריטריון הטראש, לדעתי.
אהה! כרגע נזכרתי בטראש נוסף שהוקרן בשעה נידחת בערוץ 4 לפני כשנתיים ונקרא "המקרר" שהוא מעין פארודיה גרוטסקית על סרטי אימה/גועל ומאד נהניתי ממנו.
קטלוג לסרטי טראש
סליחה על חוסר ההתחשבות. שם הסרט באנגלית הוא THE Refrigerator (ראה הרחבה ב IMDB). דרך אגב בשיר "נעליים" של פורטיסחרוף (1900?)יש שורה אקטואלית: "נעליים, נעליים ומקרר, ומקרר שיקרר לי את המוח. אני רוצה לשכוח. המלך מפה והמלכה משם טובלים עצמם עמוק בתוך דם" (עם צרחות עמומות וקולות הרס ברקע) – התשובה העברית הווקאלית האולטימטיבית לסרטי טראש.
וואו! איזה אבסורד!
אותו מקרר וגישה כל כך שונה.
החלטתי שהדבר הכי טראשי שאני מסוגלת לצפות בו זה "הכלה של צ'אקי", שהיה אתמול בערב בלוויין, והיה כיפי להפליא. אבל עדיין הפניתי את הראש בקטעים עם הדם והאיברים הפנימיים המקפצים על האוטוסטרדה. אוף. אני girly.
היה דם בכלתו של צ'אקי?
וואלאק, לא שמתי לב!
אבל היו המוני מחוות לסרטי אימה אחרים ובעיקר לסרטי צ'אקי הקודמים. סרט מתוק.
קרוננטראש
הראשונים של קרוננברג הם בפירוש טראש, ועוד טראש גרוע ומשעמם.
בייחוד אני לא ממליץ על Rabid, שמתאר את קורותיה של נערה שפין רצחני גדל לה בבית השחי (לא המצאתי את זה, בחיי!).
Scanners (שלטון המוח?) לעומת זאת כבר מתחיל להיות מעניין, ווידאודרום כבר עוזב את מחוזות הטראש והופך סתם ליצירת מופת קטנה.
אבל אני עדיין צריך להשלים קצת פערים בתקופה המוקדמת שלו.
שתי הערות קטנות
1. קיפוד יקר, כדאי לך מאוד לנסות את 'יצורים שמיימיים', אם אתה מוצא איזהי אוזן שמחזיקה אותו. נראה לי שמדובר במצור שמבהיר את המעבר של ג'קסון מ'טעם רע' לשר"ה: מצד אחד, יש בו את הנטייה לאלימות והליכה-על-הסף (מה שניקי קראה 'צעקנות') ומצד שני כבר יש בו כמה מההישגים המרשימים ביותר בהצגת עולם פנטזיה (לפחות עד שר הטבעות).
2. האם 'מסע הכזבים של ביל וטד' וכ"ד נחשב טראש? הייתי בהחלט מסווג אותו כ'גרוע באופן מצחיק', אבל אין בו ממש הרבה דם.
מסע הכזבים של ביל וטד
אני אישית מסווג את הסרט כ"קומדיה מטומטמת במכוון". כלומר, הסרט נראה סתמי ודבילי, אבל עושה זאת פשוט כדי להתאים לדמויות. אני רואה גם ב"אחי איפה המכונית שלי", "ג'יי וסיילנט בוב מכים שנית" ו"נער המים" קומדיות מטומטמת במכוון, אבל לא מוצלחות כמו ביל וטד.
יש לעומת זאת, קומדיות מטומטמות בלי כוונה. זה אחד הז'אנרים הפחות אהובים עלי. הכוונה היא לסרטים קומיים שמרוב שניסו לעשות אותם מקוריים ונועזים, הם פשוט לא מצחיקים. בקטגוריה הזו נמצאים לדוגמה "קורקי רומנו", "חיה רעה" וכל סרט בו מרטין לורנס הוא השחקן הראשי.
ביל וטד באותה הודעה עם...
אחי איפה המכונית שלך?
איזה חטא ,להשוות סרט שצוחק על ברגמן בין השאר וכל הטמטום של תקופתו (סוף השמונים תחילת ה90) ,על תרבות ה-MONEY FOR NOTHING (אם.טי.וי) ועל עצמו לסרט ההוא??
#############################
כן אז הזכרתי את ביל וטד ביחד עם אחי איפה המכונית שלך.
יש לאנשים קריאה סלקטיווית
כתבתי שאחי וכו' לא מוצלחים כמו ביל וטד. בשום אופן לא התכוונתי להציג את הסרטים כשווים ברמתם, טפו-טפו-טפו. הם מופיעים באותה פסקה מפני ששניהם מסווגים מבחינתי כקמ"ב (קומדיות מטומטמות במכוון). שני הסרטים מתאימים את עצמם לאופי האהבלי של הדמויות, כולל תפיסת מציאות המותאמת להתמכרות לטלוויזיה ולרוק כבד וביטויים מתאימים (להשוואה: אקסלנט מול שיבי). במקרה של ביל וטד זה הרבה יותר מוצלח.
מאז כתיבת הכתבה
כבר יצא לי לראות את "יצורים שמימיים". לא רע, אם כי לא הלהיב אותי עד השמים. סרט אחר דומה לו במקצת אהבתי בהרבה, Lost & Delirious –
http://us.imdb.com/Title?0245238
מסע הכזבים? לא יודע, הגדרה די אינדיבידואלית. מסורתית יש משהו בדבריך שמרבית סרטי הטראש מכילים המון דם וגועל מוקצן, אבל זה לא נראה לי הכרחי. סתם תורם לשיפור מצב הרוח.
את 'אבודות והוזות', האמת
אני רוצה לראות כבר הרבה זמן, מאז שהחמצתי את השבוע-בדיוק שהוא הוקרן בבתי הקולנוע בארץ.
ולגבי 'יצורים שמיימיים' אני מניח שזה עניין של טעם (או בקיצור, אני מנסה להימנע מוויכוח).
אם התחלתם עם סרטי טראש...
אז לא הגיע הזמן באמת שמישהו יכתוב איזה מאמר על הטרילוגיה של evil dead? ואם לא מאמר אז לפחות ביקורת על אחד הסרטים?
ובקשר ליצורים שמימיים, זה באמת סרט נפלא, אחד האהובים עליי, ובדיוק רציתי לכתוב לך שיש לי אותו בוידאו אם אתה עדיין מעוניין לצפות בו אבל בדיוק קראתי שכבר ראית. לא נורא.
ובקשר למה שכתב דדטון, forgotten silver שולת!!1 מוקיומנטרי מקורי ומעניין.
נ.ב סיימתי טירונות
ולסיכום
אחרי שעה וחצי של הורדה, אני ממש מאוכזב.
כלומר, היו ציפיות,עקב המלצות(הנבלות העיזו לקרוא לו "מצחיק")
לסיכום, סרט גרוע ביותר, אם יש לך זמן לבזבז(חבל, חבל על הזמן שהלך לי), תהנו לצפות בסרט הגרוע הנ"ל.