עין הדג מציגים: הבלאק-ליסט

שיין בלאק - מתסריטאי, לבמאי, דרך מה שזה לא יהיה שהוא "אדג'".

שיין בלאק: במאי, תסריטאי (של כמה מהתסריטים הכי יקרים בהיסטוריה של הוליווד), שחקן (לעת מצוא), איש עם יותר מידי ספרי מתח ישנים על המדף. "עין הדג מציגים" את: "הבלאק-ליסט", מיני סדרה חדשה שתסקור את הקריירה של בלק, מהסרט הראשון שכתב ועד האחרון שביים, מהמפלצות דרך מארוול, ותראה מאיפה הקריירה שלו הגיעה ולאן היא הולכת


פרק 10: הטורף

זה. זה הרגע שסינדל את הקריירה של שיין בלאק וגרם לכולנו להגיד "לא! למה! מה אתה עושה, בלאק!". מאז, בלאק ירד למחתרת ויצא להפסקה (שממנה הוא אמור לחזור בקרוב עם סרט חדש בכיכוב רוברט דאוני ג'וניור). זה…. ובכן, זה "הטורף".

שבוע הבא: יוצאים להפסקה. נחזור עם סדרה חדשה באזור פסח.


פרק 9: בלשים בע"מ (עם אביב ציפין)

זה. זה הרגע לו הקריירה של שיין בלאק חיכתה. כל הכוכבים הסתדרו בשורה, ריאן גוסלינג וראסל קרואו נותנים שתיים מההופעות הטובות בקריירה שלהם, הדיאלוגים שנונים ומבריקים, העלילה מסובכת ומפותלת, הכל מושלם ו-כמובן שזה היה פלופ שנשכח. אבוי.

יהונתן, תום ואביב ציפין דנים בשלמות שהיא "בלשים בע"מ", ואתם מוזמנים להקשיב.

בפרק הבא: מסיימים את העונה עם… אוי לא, זה "הטורף", נכון?

 


פרק 8: אדג'

אנחנו יודעים, אנחנו יודעים – היה אמור להיות עכשיו "בלשים בע"מ", לא? הסרט הבא של שיין בלאק אחרי "איירון מן 3"? ובכן, לא.

כי מסתבר שבין לבין, שיין בלאק הספיק לביים פיילוט לסדרת טלוויזיה (שלא הוזמנה) בשם "Edge". מערבון על קאובוי קשוח והאנשים המושחתים שהוא צריך להכות ולהרביץ להם וגם כלב עם דינמיט.

לכל מי שתוהה מה, למה, מדוע, ושוב – מה? צפינו בשבילכם וחזרנו חיים בשביל לדווח. תהנו.


בשבוע הבא: אוקיי, אבל הפעם זה באמת יהיה "בלשים בע"מ".


פרק 7: איירון מן 3

שיין בלאק, בגלגול הראשון שלו, היה מייצג הבלוקבאסטרים של שנות השמונים-תשעים: סרטי האקשן הגדולים עם כוכב גדול, הרבה פאנצ'ים, והרבה פיצוצים. עכשיו, עשור ומשהו לאחר מכן, שיין בלאק מנסה לראות איך הוא מסתדר עם הבלוקבאסטר המודרני, או בשמו השני – סרט של מארוול.

בשביל לדון בשאלה מה שיין בלאק-י פה, מה מארוול פה, והאם השילוב מוצלח היינו צריכים להביא את אור ענבר לעשות סדר בכל העניינים. האזנה נעימה.


בשבוע הבא: יהונתן ותום יוצאים יחד עם שיין בלאק למערב הפרוע, מסתבר, בפיילוט הטלוויזיה הכושל שלו "Edge"


פרק 6: קיס קיס בנג בנג

השנה 2005 ולאף אחד לא אכפת משיין בלאק. הוא בהגליה (מרצון) מתעשיית הקולנוע במשך כמעט עשור והאופנות התחלפו כל כך הרבה פעמים שהסגנון שפרסם אותו הוא לא יותר מזיכרון מרוחק. ובגלל זה כולם התפלאו שהוא הגיח פתאום מהאפלה עם סרט שהוא לא רק כתב אלא גם ביים. החוצפן הזה חושב שהוא יכול הכול. סרט שכתוצאה מכך הוא שיין בלאק בחזקת שיין בלאק – משעשע יותר, ציני יותר, מריר יותר, מודע לעצמו יותר ומכיל מספיק שנינויות כדי להטביע את הטיטאניק (פעם שניה זאת אומרת). ואגב אנשים שהוליווד שכחה מהם – בתפקיד הראשי הוא שם איזה בחור שכולם אהבו בשנות התשעים אבל די מחקו אותו אחרי יותר מידי נסיונות של הרס עצמי. שחקן נשכח למחצה בשם רוברט דאוני ג'וניור. שילוב מעניין, אולי עוד יצא מזה משהו…

בשבוע הבא: מה אתם יודעים, באמת יצא מזה משהו.


פרק 5: נשיקה ארוכה ללילה

"נשיקה ארוכה ללילה" הוא אחד מהסרטים היותר "בלאק"-ים: חג המולד ברקע, שני אנשים מנסים לפתור תעלומה מסתורית, הנבל הוא דמות שקשה לזכור מי היא גם בזמן הסרט, וכל הפאנצ'ים השנונים שרק אפשר לחשוב עליהם.

עם זאת, במובנים רבים "נשיקה ארוכה ללילה" מציג גם סטייה מהתבנית, ולו רק בזהות הגיבור שלו: גיבורה.

אז מה עושה השינוי הקל הזה לתבנית? תום ויהונתן יצאו לחקור.


בשבוע הבא: קופצים קופצים לשנות לשנות האלפיים האלפיים


פרק 4: אחרון גיבורי הפעולה

הסרט הרביעי של שיין בלאק מציג מצב מוזר: פארודיית האקשן הזאת, שבחלקה נכתבה על סרטים של שיין בלאק, נכתבה על ידי זאק פן ("לשחרר את גאי", "שחקן מספר אחת") ואדם לף, אבל כאשר הסטודיו רצה לשכתב את התסריט הוא פנה למקור – שיין בלאק. התוצאה, לא במפתיע, היא אחד הסרטים שהם גם הכי שיין-בלאק-ים וגם הכי פחות שיין-בלאק-ים שבלאק חתום עליהם.

בכל מקרה, יהונתן ותום מדברים על הפארודיה שהנפלאה של ג'ון מקטירנן, ומדברים על חתולים מצויירים שהם אקדחים של צ'כוב.

בשבוע הבא: נשיקה קצרה ללילה? לא! חיבוק ארוך ללילה? לא! נשיקה ארוכה לבוקר? לא!


פרק 3: בכוננות מתמדת

אחד הוא כוננות! השני הוא מתמדת! ביחד הם – אוקיי, זה קצת פחות עובד בפעם הזאת.

בכלליות – "בכוננות מתמדת" מרגיש לרגעים כמו "נשק קטלני" שקצת פחות עובד. להגנתו, קשה לעבוד כמו ש"נשק קטלני" עובד. עוד להגנתו: ברוס ויליס בשיא כוחו משתף פעולה עם שיין בלאק בשיא "נשק קטלני"-ותו. ובכל זאת, "בכוננות מתמדת" פשוט קצת פחות טוב מ"נשק קטלני". לא שזה אומר שהוא רע, כמובן.

בשבוע הבא: ראשון גיבורי הפעולה? לא. אמצע גיבורי הפעולה? אחרון גיבורי הפעולה? הממ….


אחד הוא נשק! השני הוא קטלני!! ביחד הם – נשק קטלני!!!

טוב, לא באמת, אבל התסריט הראשון ששיין בלאק מכר להוליווד הפך לסרט שאולי לא המציא את הרעיון של Buddy Cop Movie אבל בהחלט שכלל אותו לצורתו הסופית – מל גיבסון (לפני שהוא באמת השתגע ורק שיחק משוגע) ודני גלובר (לפני שהוא באמת הזדקן ורק שיחק אותה זקן) הם כמו הזוג המוזר.

אתם יודעים, אם היה לזוג המוזר נשק ומוכנות למלא את רחובות לוס אנג'לס במספיק גופות להעסיק את חדר המתים לשבוע.

בשבוע הבא: תום ויהונתן מחליטים בעצם לדבר על "שואה" של קלוד לנצמן למשך 24 שעות רצופות. או הסרט הבא כרונולוגית של שיין בלאק. אחד מהשניים.


פרק 1: נבחרת המפלצות

לפני שהיו "דברים מוזרים" הייתה לנו את "נבחרת המפלצות": קבוצה יש ילדים בשנות השמונים שנתקלים בעל טבעי בתערובת של פחד, גועל, והומור לא במקום (בכל זאת, ילדים). שיין בלאק, האיש שנודע בשל דיאלוגים שנונים שהוא שם בפה של מבוגרים ציניים, צריך להתמודד בתחילת דרכו הקולנועית עם עולם שונה לגמרי: עולם שבו דרקולה ואיש הזאב נפגשים עם הילדים שלא יכלו להתקבל לגוניס, כי היו קצת גסים ונבזיים מידי, התוצאה היא לא בהכרח מה שאתם מצפים לו.

(הערה מנהלתית: כן, "נשק קטלני" יצא לפני "נבחרת המפלצות" אבל: א. לא באמת ידעתם את זה, ו-ב. החלטנו להתחיל בקטן)