הנתון הוא כזה: "קדימה", הסרט החדש של פיקסאר, עשה 40 מיליון דולר בקופות. השאלה היא כזאת: למה? ואם הסיבה היא קורונה, האם הוליווד צריכה להתחיל להיכנס לפאניקה?
טכנית, סימנים ראשונים של השפעת הנגיף נראו עם ההחלטה להזיז את בונד מאפריל לנובמבר, אבל בינתיים שאר האולפנים דווקא מנצלים את העובדה שבית הקולנוע נשאר בין מקומות הבילוי שפתוחים וממשיכים בשלהם, לפחות לבינתיים. האם ה-לא-בדיוק-הצלחה של "קדימה" תשנה את זה?
כי אנחנו בעצם שוב במשחק ה"אכזבה או הצלחה" שמבוסס בעיקר על ציפיות ופחות על מספרים קשים. 40 מיליון דולר זאת כמות כסף שהרבה סרטים (ואנשים) היו שמחים לשים עליה את הידיים (תשאלו את אולפני לייקה, שהפתיחה הכי גדולה שלהם היא 17 מיליון דולר), אבל בהקשר של פיקסאר, זו הפתיחה הכי נמוכה בתולדות האולפן.
דיסני היו יכולים להגיד "טוב, בסדר, עכשיו כולם יוצאים לחופשה והמספרים יעלו" אבל.. האם זה יקרה? זאת שאלת תם – באמת יש למישהו מספיק ביטחון להגיד שהנגיף לא יקבור את בילויי חופשת האביב לטובת "יודעים מה כיף? סדנת בישול ביתית עם נייר טואלט ומסקינג טייפ". כי אם לרוב מגיע החלק של "אבל בעולם הסרט עשה כך וכך" אז בעולם הסרט… לא כל כך עשה. כלומר, בוקס אופיס מוג'ו מדווחים על 28 מיליון דולר, כן, אבל זה לא ממש מה שאנחנו מדברים עליו כשאנחנו מדברים על הכנסות רציניות מחו"ל. ככה זה כשהשוק הסיני משותק.
האם זה רק הקורונה? כנראה שלא. הסרט קיבל ביקורות "אחלה" (שזה אחלה, אבל לא מדהים), וקשה להגיד שיש לו באזז יוצא דופן, ובכל מקרה התחושה היא שדיסני מהמרים יותר על "נשמה" מאשר על "קדימה" בגזרת "הסרט של פיקסאר מ-2020". אבל בהחלט יכול להיות שבלי הנגיף הסרט היה יכול להציל מעט מכבודו.
במקום השני, "בלתי נראה" מרוויח עוד 15 מיליון דולר, שזה מלא, בטח בהתחשב במיני-תקציב שלו. עכשיו רק נותר לקוות שלא יעשו "בלתי נראה 2: עלייתם של אנשי הזאב (הבלתי נראים)", דבר שקשה לנחש עם אולפני בלומהאוס שלא תמיד רעבים לעוד המשכים, אבל "בלתי נראה" קצת יותר גדול מהסרטים האחרים שלהם.
במקום השלישי יש עוד סרט חדש – "הדרך חזרה". על פניו, עוד כשלון של בן אפלק (אה, כן, זה דרמת ספורט בכיכובו של בן אפלק), אבל קצת קשה לשמוח לאיד כי על פי כל הדיווחים, הפעם מדובר בסרט ממש טוב שנכשל. זה לא כזה מפתיע, גאווין אוקונר, במאי הסרט, עשה את "לוחם", אחד מסרטי הספורט הטובים (והיחידים) שיצאו מארה"ב בעשור האחרון, אבל עם תקציב של 20 ומשהו מיליון דולר, ועם סיכוי קל שמישהו יזכור את הסרט עד עונת הפרסים הבאה, נראה שהוא בצד של המפסידים.
מתחתיו צמד סרטי הילדים "סוניק – הסרט" ו"קול קדומים" מרוויחים 8 ו-7 מיליון דולר (בהתאמה), אבל אם אצל "סוניק" סכומים כאלה מתגמדים לעומת ההצלחה שלו (140 מיליון דולר בארה"ב, וסכום דומה בשאר העולם), עבור "קול קדומים", שעשה פחות מ-60 מיליון דולר עד כה בצפון ארה"ב, זה רק ממשיך להמחיש את גודל הפאדיחה.
במקום השישי יש סוג-של כניסה חדשה: סרט שהפצתו התרחבה באלף מסכים ונכנס לעשירייה. הפעם מדובר ב"אמה" (או כמו שהוא מתועתק באנגלית: "אמה."), עיבוד נוסף לג'יין אוסטן שהתקבל יפה ביקורתית והרוויח 5 מיליון דולר, שזה נחמד. הסרט הוא בכיכובה של אניה טיילור ג'וי, שהתפנתה לרגע מסדרת סרטי האימה שלה כדי לעשות משהו קליל יותר, אבל באמת רק לרגע: בהמשך השנה אמור לצאת (בדגש על אמור) "המוטנטים החדשים" ו"אמש בסוהו", שני סרטי אימה בפרופיל גבוה.
"בחורים רעים לתמיד" עדיין בטבלה, מרשים במיוחד אחרי 8 שבועות. הסרט הוא הצלחה די מסחררת והשבוע הוא עבר את קו ה-200 מיליון דולר בארה"ב, עם 3 מיליון דולר בסופ"ש. מתחתיו, ההצלחה הממש לא מסחררת ובעצם לא כזאת הצלחה שהיא "ציפורי הטרף" שהרוויח עוד 2.1 מיליון דולר ועדיין לא גירד אפילו את ה-100 מיליון. סוגרים את העשירייה: צמד הסרטים אשר מבוססים על סדרות, impractical Jokers ו-My Hero Academia: Heroes Rising, שהכניסו סכומי של 1.8 ו-1.5 (בהתאמה).
בשבוע הבא יוצאים שלושה סרטים מאוד שונים – האחד הוא סרט הקומיקס החדש "בלאדשוט" שלא הצליח לגרום לי להתעניין מספיק אפילו בשביל לפתוח את הטריילר, אבל זה לאו דווקא אשמתו. הסרט הוא ניסיון מבית היוצר של וין דיזל לא להיות לעד "הבחור ממהיר ועצבני", אלא אם אני טועה והוא בעצם סרט ממש מעניין ואני לא מבין על מה אני מדבר ואז אתם מוזמנים להסביר למה דווקא כדאי לשים עין על הסרט הזה. השני הוא "משחקי ציד", סאטירה על אנשים עשירים שצדים אנשים עניים שזכתה למבול של ביקורת עוד בטרם עלתה ועל כן ההפצה שלה נדחתה, אבל נראה שעכשיו הם מנסים שוב, מגובים בבאזז של "הסרט שלא רצו שתראו!!!!". והאחרון הוא "אני עדיין מאמין", דרמה נוצרית שהיא ביופיק על הזמר הנוצרי ג'רמי קאמפ וההתמודדות שלו ושל אשתו עם הסרטן שהתגלה אצלה. האם הוא ימשיך להאמין? ספויילר: כן.
שאלה
יש נתונים על הכנסות כוללות בשבוע / חודש האחרונים לעומת התקופה המקבילה בשנים קודמות? רק בארה"ב למשל
יהיה אפשר לעשות טבלה שכזאת
אבל נראה לי שווה לחכות עוד שבוע (או יותר) לפני שבודקים.
לדעתי עד השבוע האחרון לא נצפו הבדלים דרמטיים
השבוע האחרון היה בסימן תחילת הפאניקה האמריקאית, בעיקר במדינות בהן התגלו ריבוי מקרים (קליפורניה, ניו יורק, וושינגטון). כרגע ספרינג ברייק, מה שאומר שכל ארה"ב ואחותם מטיילים ומחליפים מחלות במדינות שונות וגם בחו"ל. כולל, אגב, איטליה. אנשים נוסעים לאיטליה!
הבוקר לראשונה החלה אוירת פאניקה. אנשים התחילו להבין שככל שמספר הבדיקות גדל כך גם כמות הנדבקים גדלה אקספוננציאלית, ואז פתאום הCDC הודיע שבכלל אין לו את הכלים ליצר בדיקות קורונה, כלומר כולם בחרדה ואין דרך לדעת אם היא מוצדקת. בתוך האוירה הזו, אחרי הרבה מאוד הודעות סופר מעורפלות עם איסורי בדיחה ("נא לשקול להסתגר בבית אם חזרתם מאיטליה/סין/איראן") היום לראשונה מוסדות והעיתונים יצאו בהצהרות חד משמעיות על הסגר, על ביטול כינוסים ואירועים המוניים וכו'.
אז אני משערת שבסופ"ש האחרון אולי ניצפו ירידות במרכזים הגדולים, ושבסופש הבא נראה ירידה מאוד חדה בהכנסות בתוך ארה"ב.
זה פשוט מטורף בעיני
בעידן המידע שלנו שבו אפשר כל כך בקלות לדעת מה קורה מסביב לעולם, שאנשים עדיין מסרבים להכיר במציאות עד שהיא דופקת להם בדלת.
או במילים אחרות – מי שאומר ״זה כמו שפעת״ צריך לקרוא את הדיווחים מבתי החולים שקורסים באיטליה מהעומס, ולהבין שכשאין מערכת בריאות מתפקדת, גם מי שהיה מחלים בימים כתיקונם לא יטופל.
מי שיכול לעבוד מהבית, שיתחיל כבר מעכשיו, ותשמרו על עצמכם.
שנשיא המעצמה הגדולה בעולם
מחליט להתראיין ולהגיד שלתחושתו המספרים מוגזמים והמצב משמעותית פחות חמור ממה שנראה (בלי לדבר על זה שגם ה"פחות חמור" שהוא מדבר עליו הוא עדיין משמעותית יותר חמור משפעת), מה כבר אנשים יכולים לעשות?
להסתמך על אתרי אינטרנט ממקומות שונים בעייתי מאוד, ככה צומחים לנו מתנגדי חיסונים ואנשים שמאמינים שכדור הארץ שטוח. עם כל הבעיות של הדמוקרטיה אנשים שוכחים שיש סיבה שיש לנו שלטון מרכזי והיא כדי לטפל בדיוק בבעיות כאלה, שדורשות פרספקטיבה ארצית/עולמית. כשהשלטון המרכזי לא מתפקד אין הרבה שאפשר לעשות.
הכותרת צריכה להיות "כשנשיא..." ולא "שנשיא"
אני בדרך כלל כל כך מקפידה על זה. אני הולכת לשבת בחושך ולכעוס על עצמי.
אה, אבל עברו שלוש שנים וכולם יודעים שהנשיא הזה מדבר שטויות.
(ל"ת)
אם כולם היו יודעים שהוא מדבר שטויות
אז המצב הפוליטי הנוכחי בארה"ב היה נראה מאוד שונה.
אני באמת ובתמים חושבת שיש סיכוי סביר שהוא יבחר לכהונה נוספת
הדיבור (בסביבה אקדמית אנטי-טראמפית) שהוא לוקח שוב. חבל
(ל"ת)
מבחוץ זה נראה
שהוא אומר שטויות אבל נותן תוצאות. שיש פרזידנט טראמפ ומיסטר רילדונלד.
אין שם שום תוצאות
יש שם כלכלה במצב יציב שהוא הצליח לא לקלקל מדי (עד כה, יש לציין, and not for a lack of trying).
נראה לי יש לאנשים נטייה להיות פסימיים
סוג של צפה לגרוע ביותר כדי שלא תתאכזב
נכון
אבל גם יש לא מעט מדדים שעל פיהם סביר שטראמפ ייקח בשנית (בייחוד זה שלרוב זה מה שקורה – יש מעט מאוד נשיאים של כהונה אחת, בטח במאה האחרונה).
לא, שוכנעתי שכניראה יקרה. ביחוד אם הפריימריז הדמוקרטים ימשיכו כפי שהם
כי אומרים שביידן גרוע בדיבייטס ולא מביא בשורה חדשה במיוחד, כך שטראמפ יעשה ממנו קציצות די בקלות
בתור אחת שלא מבינה המון בפוליטיקה האמריקאית,
הצלחת *להשתכנע* די בקלות שכנראה טראמפ ינצח, כי ביידן גרוע בדיבייטס.
לא יודע, לי זה נראה כמו מקרה קלאסי של פסימיות (אני צריך לתת שם יותר הולם לתופעה אבל לא מוצא).
יתכן, אבל האוירה פה פסימית מאוד
והפסימיות התגברה כשביידן התחיל להוביל.
הניתוח שלי (ממה שקראתי)
זה שהדמוקרטים (ברמה האידיאולוגית, לא בהכרח ברמת ההגעה להצבעה או אפילו בפתק שמונח בקלפי) הם בסופו של דבר רוב באוכלוסיה, אבל הם הרבה יותר מפוצלים לתת קבוצות שמועמדים שונים מדברים אליהם. ביידן מדבר למיעוטים ולקהל הקלאסי, וורן דיברה לנשים (כמו קלינטון), סאנדרס מדבר לצעירים ואולי גם לאנשי "חגורת הברזל". ההימור שלי הוא שביידן הוא בעל הסיכויים הרבים ביותר, כיוון שמרבית הקהל של שני המועמדים האחרים יגיע להצביע גם לביידן (מלבד אנשי "חגורת הברזל", שכנראה אבודים בידיים של טראמפ). המיעוטים הם הקהל ה"פריך" ביותר, שלדמוקרטים הכי חשוב להביא אותו לקלפיות.
בכל מקרה, עוד מוקדם לעשות קביעות נחרצות, ובעיקר נראה לי שכרגע הפסימיות מגיעה מתומכי סאנדרס מאוכזבים (אולי הם צודקים, אבל בטוח לא אובייקטיביים).
המיעוטים הם הקהל היותר חסר חשיבות
דבר ראשון לטינים לא נוטים ביידן הם נוטים סאנדרס (וזה התבטא בנבאדה), ככה שהספין של ביידן כי הוא יכול לעשות ברית מיעוטים היא נחמדה אבל הוא בעיקר יכול לעשות ברית שחורים שגם ככה מצביעים להם.
דבר שני השחורים מתגוררים או במדינות שיהיו רפובליקנים בוודאות (הדרום כמו ג'ורג'יה, בו מתגוררים רוב השחורים בארצות הברית) או דמוקרטים בוודאות (ניו יורק וקליפורניה), בעוד המדינות שיקבעו את התוצאות הן מדינות לבנות יחסית. הילארי לא הפסידה בגלל שלא יצאו מספיק שחורים היא הפסידה כי מעמד הפועלים הלבן לא הצביע לה בויסקונסין, אוהיו, פנסילבניה ומישגן.
מעמד הפועלים הלבן יכריע גם הפעם, אלו מחגורת הברזל (פלוס פלורידה הלטינית שטראמפ הראה כמה הוא חזק באזור גם ב16 וגם ב18) וביידן נראה לא הרבה יותר מפתה מהילארי בעבורם לפחות כרגע.
יש שם בעיה הרבה יותר עמוקה
והיא שדמוקרטים לרוב גרים בערים, ורפובלקנים בכפרים ובעיירות,
ובגלל שיטת הבחירות האמריקאית, בגדול, קולות של אנשים בעיירות שווים יותר מאשר קולות של אנשים בעיר + gerrymandering מטורף שהרפובליקנים הצליחו לעשות בשנים שלהם בשלטון (זה לא שהדמוקרטים לא ניסו, אבל הרפובליקנים הרבה יותר טובים בזה…)
זה לא לגמרי נכון (לפחות בקהל הצעיר, שזה מה שאני מכירה)
פה משום מה רוב החבר'ה (והם רוב גברי) תמכו בוורן והתבאסו (1) שפרשה ו-(2) שהעבירה את תמיכתה לביידן. היו הרבה דיונים על האם הם יתמכו בו גם עכשיו.
נתון מאוד מטורף שלא הכרתי עד שהגעתי לפה, שבארה"ב אחוזי ההצבעה הם כ36%. חשבנו שבארץ חרא, פה ממש נורא. אמנם דמוקרטיה אבל ההחלטות נקבעות עבור כל האזרחים והתושבים על ידי שליש מהאזרחים.
ספציפית על קלינטון, גם לא ידעתי, מסתבר שבמספרים אבסולוטיים היא המועמדת שזכתה להכי הרבה קולות אי פעם באיזושהי מערכת בחירות אמריקאית. לא נכנסת לשיטת הבחירה ואיך מחשבים וטראמפ ניצח כן/לא בצדק וכל זה, כי זה לא עקרוני, פשוט לא נכון לטעון שהיא דיברה רק לנשים.
יש הרבה voter supression
בעיקר במדינות הדרום ורפובליקניות, יש הרבה חוקים שנועדו למנוע משחורים להצביע (ישירות או בעקיפין), והרבה דברים כדי למנוע מהם להצביע בפועל (למשל, בג'ורג'יה היו עשרות אלפי הרשמות בוחרים של שחורים שלא עובדו במשך יותר משנה כדי למנוע מהם להצביע, וצמצום מספר הקלפיות כדי ליצור עומס בלתי סביר על קלפיות באזורים שחורים; חוקים בצפון קרולינה ואחרות של תעודות זיהוי שיתקבלו או שלא יתקבלו, כמו רשיון לאחזקת נשק או דרכון; קיצוץ בזמני ההצבעה, למשל בוויסקונסין.) הרבה פעמים בתי המשפט קובעים שזה אכן היה לא חוקי ו/או לא חוקתי, ובמקרים הנ"ל שהמטרה היתה למנוע משחורים להצביע, אבל זה לא משנה את תוצאות הבחירות רטרואקטיבית, והרפובליקנים שבשלטון מוצאים טריקים אחרים לבחירות הבאות. בוחרים שחורים מתייאשים ומפסיקים לנסות להצביע. זה מאד מכוון.
זו גם הסיבה שהרבה מהפעילות של סטייסי אברהמס היא פשוט ללכת ולרשום בוחרים בכמויות. זה לא יפתור את הנושא אבל זה יכול לעזור. או כמו שאמרה לי אקטיביסטית שחורה: "מדינות הדרום הן לא רפובליקניות, הן בנות ערובה של הרפובליקנים".
ולא פחות חשוב, שיטת הבחירות מעודדת אדישות
לתושב קליפורניה (בניגוד לתושב אוהיו או פלורידה) אין אינטרס להצביע כיוון שלקול שלו (רפובליקני או דמוקרטי) יש הרבה פחות השפעה. וכשזה מגיע לסנאט, לכל המדינות הקטנות יש ייצוג ייתר בלתי סביר.
דווקא קיבלתי את הרושם שזה מאוד מעמדי
וספציפית, באזורים מאוד שבעים כמו קליפורניה יש אחוזי הצבעה גבוהים יחסית. אבל אני לא מתחייבת שזה באמת נכון, יתכן וזה יותר שכונתי.
קליפורניה היא מקבילה דמוקרטית של הדרום
האזורים שהם לא ס"פ ולוס אנג'לס הם מאד רפוליקנים והקולות שלהם פשוט חסרי חשיבות.
הוואלי הוא כנראה רפובליקני מאד, אבל זה לא משנה בשום צורה כי הקולות הללו פשוט נזרקים בשל שיטת האלקטורים והחיתוך של אזורי המגורים לקונגרס.
רק שעכשיו הבורסות קורסות,
ואם יש מה שמטריד את האזרח האמריקאי זה כשפוגעים לו בכיס.
משבר כלכלי אף פעם לא הועיל לנשיא מכהן בשנת בחירות.
זה גם עניין מבני
בארצות הברית אין (כמעט) ביטוח בריאות אוניברסלי, ובוודאי שאין מערכות בריאות פדרליות. אז מי בדיוק יבצע את הבדיקות? ומי ישלם עליהם? עד לפני כמה ימים, אם רצית להיבדק לקורונה, היית צריך לשלם על זה (או ביטוח הבריאות שלך, הפרטי או מהעבודה) – וזה עניין של אלפי דולרים.
היית צריך להציע לשלם על זה, ואז הסתבר שאין בכלל ערכות בדיקה
וסתם כדי להשיב את הדיון לקולנוע, אחד הדברים המדהימים בהתרחשויות האחרונות הוא הגילוי שבכל סרטי המגפות אי פעם תמיד תמיד הוליווד חזתה שהעולם כולו ישען על ה-CDC המוכשר ומדעניו היעילים שיצילו את המצב בכושר ההתמדה והאלתור שלהם. והנה מגפה עולמית, והם מגיבים בקצב הצב, פיתחו 4 ערכות זיהוי לנגיף (3 תקולות) *אחרי* שבשאר העולם כבר פותחו ערכות זיהוי שעובדות. הגיעו למסקנות בסיסיות באיחור של חודש ועדיין מוכיחים חוסר יעילות משווע בטיפול במגפה.
חברים, הוליווד משקרת אפילו כשנראה שהיא דוברת אמת.
למה לא בדקו קורונה בארה"ב + הרגעה מסויימת על הקורונה
הסבר יפה של "הרגולטור" (גיא מור, עובד מדינה בתחום מדיניות רגולציה ממשלתי) על למה לא היו בדיקות קורונה בארה"ב.
הסבר נחמד על מהי קורונה וקצת פרופורציה (ד"ר ביביאנה חזן, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי העמק בעדכון קורונה לאנשי הסגל). 4:30 דקות ראשונות, אח"כ זה הסבר לצוות בית החולים. ד"ר חזן היא המובילה בישראל במניעת זיהומים בפועל בבי"ח (זוכת פרסים). מניעת זיהומים הוא נושא מאוד בעייתי בישראל (אנו די גרועים בהשוואה עולמית).
הערה: לרוב אני לא עושה זאת, אבל באווירה היום תוקפים מהר דעות, במיוחד על קורונה, אז כן עשיתי אד-הומינום למקורות.
לא מבינה המון בפוליטיקה האמריקאית
בניגוד למה שכתוב בלינק שלך, ואולי כתוצאה ישירה, בניו יורק החליטו לצפצף על הסידיסי והם מריצים בדיקות שלהם שפותחו באחד המוסדות האקדמיים בשיטחה. להבנתי זה המצב גם בקליפורניה.
בין היתר השיט הזה יצר פער אדיר בדיווחים על חולים בין אתר הסי די סי לאתרים אחרים (שבחלקם גם עומדים על הדקויות של מוכר/לא מוכר ע"י הסי די סי, כי הסי די סי מסרב לפרסם בדיקות שלא מגיעות ממנו ועובד ממש לאט.
** אני הכי בעד לפרסם את ההכשרה של אנשים כשמפנים למידע משנה חיים (לא רק רפואי). אולי עוד בטעות יעלמו מהעולם מתנגדי החיסונים..
לפי הדוחקו של הסופש, וההחלטה לסגור את בתי הקולנוע בערים גדולות,
הוליווד בהחלט צריכה להיכנס לפאניקה.
וההחלטה לבטל את רוב ההפקות הסדרות.
כן, בהחלט.
מצד שני זה יצור מצב מעניין לסרטים שיושקו בסטרימינג
אני מניחה שבאוסקרים הבאים לא יהיה רק סרט אחד נבחר שעלה בסטרימינג וקצת בקולנוע, אלא יופיעו יותר סרטים שהגיעו אל הקהל בסטרימינג.
נראה שהדבר הזה לא יעזוב אותנו לפחות חודשיים, וכניראה שיותר. כרגע יהיה יתרון למי שישחרר סרטים עם פרופיל גבוה בפלטפורמה כלשהי של סטרימינג, כי אחרת אין מצב שיהיה קהל. מניחה שהקולנוע יאלץ להשתנות עם התנאים המשוגעים החדשים בעולם