שפע של סרטים יצאו השבוע בניסיון להוריד את "הנוקמים: סוף המשחק" מראש הטבלה. רק לאחד מהם היה סיכוי, ולמרות שהיה נראה לרגע שהוא יצליח לעשות זאת – בסוף "סוף המשחק" עדיין היה המנצח של סוף השבוע. נראה שלמרות ההרגשה שכל העולם כבר ראה אותו, קשה להילחם בתופעה תרבותית.
אז כן, "הנוקמים: סוף המשחק" עדיין במקום הראשון. מסוף השבוע הקודם הסרט ירד ב-57 אחוזים בהכנסות שלו בארצות הברית והכניס 63 מיליון דולר. עד כה הסרט הכניס 723 מיליון דולר בארצות הברית בלבד, שזה מספיק כדי להפוך אותו לסרט השלישי הכי מצליח בתוך גבולות ארצות הברית כשמעליו נמצאים רק "אווטאר" ו"מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר". הוא כנראה יצליח לעקוף את "אווטאר" (760 מיליון דולר בארצות הברית), אבל לא את "הכוח מתעורר" (936 מיליון דולר בארצות הברית). בשאר העולם ההכנסות של הסרט עומדות על 1.76 מיליארד דולר. כלומר, בסה"כ הסרט הכניס עד כה 2.49 מיליארד דולר. ל"נוקמים" חסרים עוד בערך 303 מיליון דולר כדי לעקוף את "אווטאר". ביחד עם ההאטה בקצב ההכנסות נראה לי שייקח לו כמה שבועות לעבור את "אווטאר". אמנם מתחילים לצוץ סימני שאלה סביב הנושא, אך זה עדיין אפשרי, ואני מאמינה שכך יהיה. דרך אגב, "סוף המשחק" אמנם הסרט השני הכי מצליח בכל הזמנים, אבל הוא הצליח גם לטפס למקום השביעי בטבלת הסרטים הכי מצליחים אי פעם ברחבי העולם עם התאמה לאינפלציה (על פי ויקי).
במקום השני נמצא "פוקימון: הבלש פיקאצ'ו" יכול להיות שזה הסרט שישבור את קללת סרטים המבוססים על משחקי המחשב שתמיד נכשלים גם אצל המבקרים וגם בקופות. בסרט טים גודמן (ג'אסטיס סמית' שאולי מוכר לכם מ"עולם היורה: נפילת הממלכה") הוא בנו של בלש אגדי שנעלם, ערב אחד הוא פוגש את פיקאצ'ו (בדיבובו של ראיין ריינולדס) שהוא גם בלש וגם פוקימון שטים, באופן מפתיע, יכול להבין וביחד הם יוצאים לפתור את היעלמותו של אבא של טים. לרגע היה נראה שהסרט יצליח להגיע למקום הראשון בסוף השבוע, אבל בסוף היו חסרים לו כמה מיליוני דולרים. עדיין – הוא פתח באופן מכובד עם 54 מיליון דולר בארצות הברית, וגם בשאר העולם די התלהבו מהסרט והוא פתח עם 112 מיליון דולר מחוץ לארצות הברית.
חוץ משני אלה, שאר הסרטים נמצאים הרחק מאחור מבחינת הכנסות:
במקום השלישי נמצא עוד סרט חדש, אבל כזה שבניגוד ל"פיקאצ'ו" נכשל ובגדול. "נוכלות עם סגנון", סרטן החדש של אן האתאווי ורבל וילסון, פתח עם 13 מיליון דולר בלבד, כאשר הדבר הכי מרשים בסרט הזה הוא הציון של 17 האחוזים באתר "עגבניות רקובות". זהו רימייק ל"נוכלים עם סגנון" (1988) שהוא בעצמו רימייק ל"נוכלים בריביירה" (1964), רק שהפעם במקום צמד נוכלים אנחנו מקבלים צמד נוכלות שבאות לעקוץ גברים בריביירה, ובמקום שהסרט יהיה מוצלח, הוא גרוע. אן האת'וויי רגילה לאכזבות כלכליות (הסרטים שלה נעים בין בלוקבאסטרים ענקיים וסרטי אינדי שאף אחד לא ראה), אבל אם היא ציפתה לשיחזור של הפעם הקודמת שהיא הייתה ברימייק נשי לסרט נוכלים גברי ("אושן 8", שפתח עם 40 מיליון דולר) – חבל. ואם רבל ווילסון ציפתה שזה יהיה סרט הפריצה שלה – כדאי להנמיך ציפיות. הסרט עשה קצת פחות מ"כמה רומנטי" מתחילת השנה, ונשאר באזורים המוכרים לשחקנית האוסטרלית – רק שבניגוד לסרטים האחרים שלה, מבקרים ממש שונאים את הסרט הזה, וחלקם אף מוצאים אותו כעלבון למין הנשי, כך שמדובר בכישלון לכל המעורבים בדבר.
במקום הרביעי והחמישי נמצאים הסרטים החדשים של השבוע שעבר, שספגו נפילות קטנות של קצת פחות מ-40 אחוז. במקום הרביעי נמצא "The Intruder" עם 7.1 מיליון דולר ולא אתפלא אם לאחר ההצלחה היחסית שלו נגלה אותו מופץ גם אצלנו מתישהו. מתחתיו נמצא "מה הסיכוי?" בכיכובם של סת' רוגן ושרליז ת'רון עם 6.2 מיליון.
במקום השישי יש עוד כניסה חדשה – "מעודדות הזהב". הסרט ניסה לשחזר קצת מההצלחה של "אמהות רעות" של אותו אולפן עם "קומדיה בכיכוב נשים שמתפרעות ועושות דברים שלא מצופה מהתפקיד החברתי שלהן" אבל בניגוד לסרט ההוא, לא נראה שנראה המשך וספין-אוף בקרוב – "מעודדות" פתח עם 5.3 מיליון דולר לעומת הפתיחה בת 23 מיליון הדולר של "אימהות רעות". מצד שני, כיוון שלסרט יש תקציב משוער של 10 מיליון דולר בלבד, הוא כנראה לא ייצא בהפסד, אז הוא כנראה יתנחם בזה.
מתחת למעודדות, נמצאים שוב שני סרטים ישנים ואז סרט חדש – במקום השביעי "אגלי דולס" ממשיך להיות אכזבה עם הכנסות של 4.5 מיליון דולר ובמקום השמיני "פריצת דרך" עם 2.5 ממשיך בשלו.
במקום התשיעי יש לנו עוד אכזבה טרייה מהתנור – "טולקין", שפתח עם 2.2 מיליון דולר בסך הכל. בתור חובבת טולקין אני מאוכזבת אבל לא מאוד מופתעת. קודם כל, כדאי לציין שהמספר הקטן כנראה מושפע מכך שהסרט עלה רק על 1,495 מסכים בארצות הברית (הנוקמים לדוגמא, מוקרן עדיין על 4,662 מסכים) מה שהופך אותו ללא מאוד נגיש פיזית לקהל רחב. אבל גם איפה שהוא כן מוקרן – ממוצע הצופים שלו לכל אולם אינו גדול או מרשים במיוחד וגם המבקרים לא ממש אהבו אותו. נקודת האור היא שנראה שהקהל שכן הגיע דווקא נהנה מהסרט (יש לו ציון 85 אצל הקהל של "עגבניות") ואולי, בדרך פלא, זה יכול להבטיח לו חיי קולנוע ארוכים – אבל כנראה מחוץ לעשיריה, אלא אם יתרחש שינוי דרמטי כלשהו או שהפצת הסרט תתרחב בצורה משמעותית.
על המקום העשירי היה קרב עקוב מדם שהסתיים על חודם של חמשת אלפים דולר בלבד. ולאחר שנראה ש"קפטן מארוול" הוא המנצח, בא "מקוללת" והצליח להוביל ברגע האחרון, עם 1.85 מיליון דולר (לעומת 1.846 של "קפטן"). לא שזה משנה, כי בשבוע הבא כנראה ניפרד משניהם. בשביל "קפטן מארול" זאת תהיה פרידה מכובדת, לאחר שלושה חודשים ולאחר שהפך לסרט ה-23 הכי מכניס בכל הזמנים (ללא התאמה לאינפלציה, כמובן).
בסוף השבוע הבא יצאו שלושה סרטים חדשים. "ג'ון וויק 3" ימשיך את ההרפתקאות של המתנקש המפורסם, ובתקווה יזכה לפתיחה גדולה משל קודמו בסדרה (30 מיליון דולר). "נשמה של כלב 2" ישתדל שהפעם לא יתגלו אצלו עדויות להתעללות בבעלי חיים כמו בקודמו ו-"גם השמש היא כוכב" ינסה להמשיך את ההצלחה של סרטי בני נוער טראגיים המבוססים על ספרים.
אולי די עם ה"תופעה התרבותית" הזאת
אני לא מבין למה אי אפשר לדבר על הסרט הזה במונחים נורמליים. "תופעה תרבותית" זה מונח שנשמע יפה ונכון אבל אפילו אנשים שמסכימים שזה נכון לגבי סוף המשחק לא מסכימים מה זה בדיוק… אז אני חושב שפשוט צריך לזרוק אותו לפח ולא להמשיך למחזר אותו בכל דיון על הסרט הזה כי זה לא תורם לשום דבר
רק הבהרה
הביקורת היא לא כלפי הסרט, אלא רק כלפי מושגים מופשטים שאין להם שום הגדרה ברורה אבל אנשים משתמשים בהם כל הזמן כי וואלה כולם אומרים את זה וזה נשמע יפה ונכון
תשמע היקום הקולנועי של מארוול זאת באמת תופעה תרבותית שקורת בעיקר ברשת ובהוואי האינטרנטי
איך קוראים לזה
כשמסבירים מושג עם אותו מושג?
אני אקח "טאוטולוגיה" ב-100, אלכס
(ל"ת)
הגדרה מעגלית
(ל"ת)
לא באמת הבנתי את הבעיה עם המושג
תופעה תרבותית זה כל סרט שנהפך לסרט שנמצא על כל לשון, אנשים לא מפסיקים לדבר עליו, יוצאים ממנו ציטוטים, בדיחות וממים וכו'. יש מין הסתם איזשהי סקאלה לסרטים שהפכו ל"יותר" תופעה תרבותית מסרטים אחרים בכלל ומ"סוף המשחק" בפרט, אבל תנאי הסף אני לא חושב שיש למישהו ספק שהסרט ממלא בנוגע לשם התואר הנ"ל. האם הוא (לבדו) באותה השורה עם "מלתעות", "שודדי התיבה האבודה" ו"האביר האפל"? כרגע לא, ימים יגידו. האם זה אומר שבגלל שהוא לא בפסגת הפסגה של הסרטים שנהנים מהמושג גם לו לא מגיע? לא.
אוקי
זה כבר יותר ברור, למרות שכבר הייתי נודניק בעבר לגבי המושג הזה ושמעתי הרבה הגדרות אחרות, ברורות יותר ופחות. ובכל אופן אני חושב שהמושג "תופעה תרבותית" פשוט לא ממש מתאים להסבר שהבאת מבחינה סמנטית (? מקווה שאני לא עושה סלט במונחים), בטח אם אתה בעצמך אומר שהקונוטציות מהמושג מרמזות על משהו גדול יותר ממשהו טרנדי שכולם מדברים עליו כרגע (תופעה היא בדרך כלל משהו מיוחד ויוצא דופן, ואם הצלחנו להסכים על זה ולא בטוח שנצליח, בהצלחה בהגדרה של מה זה "תרבותית"). הנוקמים סוף המשחק הוא סרט מאוד מצליח כלכלית וגם מאוד מוצלח מבחינות אחרות. למה זה לא מספיק וצריך להוסיף עוד כל מיני סופרלטיבים עמומים כל פעם שסרט מייצר כמה ממים?
טרנד זה לחלוטין תופעה תרבותית (מבחינתי)
שוב, יהיו תופעות שיותר גדולות מאופנה חולפת, אבל גם אופנה חולפת שמשפיעה על כולם וכולם מדברים עליה היא לחלוטין תופעה.
עכשיו אני עוד יותר מבולבל
לא משנה כנראה לא אצליח לשכנע אף אחד לוותר על המושג הטיפשי הזה, רק אומר שמבחינתי הוא מיותר במקרה הטוב ומטעה וטיפשי במקרה הרע
אני חושב שאתה מייחס איזה קדושת יתר למילה "תופעה" כמשהו חריג לחלוטין
והרי יש הרבה תופעות שאינן כאילו חריגות אלא פשוט חורגות קצת מהנורמה או מחדשות לנורמה הנ"ל.
לגמרי תופעה תרבותית
סרט שסוגר סיפור שהתחיל לפני 11 שנים עם איירון מן הראשון.
הסרט ה-22 בסדרה הכי גדולה, הכי ארוכה והכי מושקעת בתולדות הקולנוע (למעט אולי ג'יימס בונד) – סדרה ששינתה את הדרך שבה הוליווד פועלת מבחינת בניית "יקום קולנועי".
סרט שצפוי להכניס בערך כמו אווטאר, שגם הוא היה לגמרי תופעה תרבותית בזמנו.
הסרט הכי מדובר בעולם.
תופעה תרבותית. לגמרי.
אוקי אז עם קרדיט לאדם
אומר, שיש פה טאוטולוגיה… ובמקרה הטוב סיפקת דוגמא, שנכון לעכשיו היא חד פעמית, ולא הגדרה.
מש"ל
הדוגמה הטאטולוגית-לכאורה היתה רק בסעיף 4
כל שאר הסעיפים אינם יכולים להיחשד בטאוטולוגיה בשום צורה.
אוקי
ושתי תגובות מעליך יהונתן נתן הסבר אחר לגמרי. אם זה לא אבסטרקטי ומעומעם אני לא יודע מה כן
ההגדרות שלנו לא "הסבר אחר לגמרי".
אני לקחתי את הסעיף הרביעי שלו ("הסרט הכי מדובר בעולם") והרחבתי עליו, וגרגמל הוסיף עוד שני סעיפים.
אני עוד פעם מגעיל את עצמי
עם הפוציות שלי אבל ברגע שההגדרה שלו שונה מאוד (יותר שונה מדומה) זה כבר לא אותו דבר. או שזה כן או שזה לא, אבל תחליטו
אנחנו לא מוח משותף
אני התמקדתי במה שאני חושב שקריטי לתופעה תרבותית, הוא ציין כמה דברים שיכולים להחשיב אותה לכזאת. אין "צ'קליסט" שמחייב תופעות להיות כאלה (ואולי זה מה שמציק לך?), ויכול להיות שדברים אחרים יגרמו לדברים להיות תופעות תרבותיות (כלומר, זה לא תמיד עניין של כסף, נניח).
זה בדיוק מה שמציק לי
אם כל אחד מבין את המושג אחרת זה לא הופך אותו למיותר במקרה הטוב ןסתם מטעה במקרה הרע?
לא, כי יש בכל זאת גבולות כלשהם מוסכמים
אפורים ומעורפלים, אבל קיימים.
מה לגבי המושגים
אהבה
פורנוגרפיה
אומנות
כריזמה
האם גם הם מיותרים?
אווטאר הוא דווקא דוגמא לגיגה-בלוקבסטר שלא הפך לתופעה תרבותית. אחרי שהטירוף מהוויזואליה של פנדורה פג, התחוור שאף אחד לא זוכר את השמות של הדמויות או שורות דיאלוג כלשהן, סם וזואי לא הפכו בזכותו לכוכבי על, הוא מכר כמויות צנועות בלבד של מוצרים נלווים, ואפילו קהילת ה-conworlds לא גילתה עניין מתמשך בבניית העולם או בשפה המומצאת שבו.
מורטאל קומבאט הראשון הצליח בקופות
אנשים פה תמיד מתעלמים מהסרט הזה כאשר מדברים על סרטי משחקי מחשב. עובדתית הוא הצליח מאוד ובטופ של הז'אנר של סרטי "טורניר אומנויות לחימה".
טוב, מספרית, האינפלציה עובדת נגדו (122 מיליון דולר בסך הכל כבר לא נשמע מרשים)
ומבחינת הז'אנר – אין לי מושג, אבל הרושם החיצוני הוא פחות "יצירת מופת" ויותר "יצירת מופת, לאנשים עם הטעם הספציפי שיגדיר סרטים כמו "מורטל קומבט" כ"יצירת מופת"".
אני ממש לא חושב שמ"ק היה יצירת מופת, או אפילו סרט מצוין,
אבל הוא בהחלט היה סרט כיפי בצורה יוצאת מן הכלל, במיוחד למי שגדל על המשחק.
בנוסף, הוא מצליח (אם נתעלם מגורו) להחזיק מים גם היום, וסצינות המכות שבו עשויות ממש מוצלח.
אני חושב שזה בהתחשב בעובדה שכל שאר סרטי משחקי המחשב פשוט בלתי ניתנים לצפיה – הופך אותו לסרט היוצא דופן שאינו נכנס תחת הקללה.
ובצירוף מקרים מוזר, נתקלתי הרגע בימדב בידיעה על רימייק שג'יימס וואן עושה למורטל קומבט!
https://www.imdb.com/news/ni62481741?pf_rd_m=A2FGELUUNOQJNL&pf_rd_p=73ff69c3-cf0f-4468-ab90-5a2ea2639a0b&pf_rd_r=CP309PJS9BX6TFZTXKJW&pf_rd_s=center-6&pf_rd_t=15061&pf_rd_i=homepage&ref_=hm_nw_tp1
הרשימה מויקיפדיה מטעה לגמרי
זה כולל הכנסות מתואמות מצפון אמריקה ביחד עם הכנסות לא מתואמות משאר העולם.
סוף המשחק מגיע לסוג של אבן דרך:
יום שני, היום ה18 להקרנות, היה היום הראשון שבו סוף המשחק הפסיד לסרט אחר – הנוקמים הראשון הכניס ביום הזה (לא כולל אינפלציה) יותר מאשר סוף המשחק. הוא כבר לא הסרט-מארוול-הכי-מצליח-בכל-פרמטר-שהוא.
האם יש קולנוע ששווה משהו באזור קרית שמונה?
תודה!