"ג'ומנג'י: השלב הבא" מעלה את הזיכיון לשלב הבא. הסרט החדש בסדרה, שמחזיר את כל השחקנים הקודמים ומוסיף אליהם את דני דה ויטו, אקווהפינה ודני גלובר, הגיע למקום הראשון עם 59.2 מיליון דולר בארה"ב ו-212 מיליון דולר ברחבי העולם. מדובר בקפיצה משמעותית לעומת הסרט הקודם, שפתח רק עם 36 מיליון דולר ואז סיים עם 400 מיליון דולר בארה"ב וכמעט מיליארד דולר בעולם.
אז האם הסרט יצליח להתעלות על ההישגים של קודמו ולהגיע למיליארד דולר? לא בטוח. הסרט הקודם התנהג בצורה מאוד יוצאת דופן, אפילו יחסית לתקופת החגים, והצליח להרוויח סכום נאה שבוע אחר שבוע. ובכל זאת, מספיק שהסרט יצליח לשמר בקצת את הירידה המתונה בהכנסות של קודמו והוא יצטרף למועדון המיליארד היוקרתי, ויהיה בין הבודדים השנה שלא שייכים לדיסני וחברים במועדון הזה.
ואם מדברים על אותו מועדון, אז קבלו את המצטרף הטרי למועדון המיליארד – "לשבור את הקרח 2". בסופ"ש הוא הרוויח רק 19 מיליון דולר, אבל כמו שניתן להבין, זאת רק תוספת נחמדה לבוכטות שהוא עשה עד עכשיו. עם 10 מיליון דולר פחות, במקום השלישי נמצא "רצח כתוב היטב" שהרוויח 9.1 מיליון דולר בסופ"ש. בסך הכל בכל העולם הסרט הרוויח 160 מיליון דולר, שזה פי 4 מהתקציב שלו, שזה בהחלט יפה מאוד. הוא גם רושם את הנפילה הכי קטנה השבוע.
מכאן, כל הסרטים עשו פחות מ-5 מיליון דולר, שזה לא כזה נוראי, אלא אם אתה סרט שזה הסופ"ש הראשון שלו. לצערם של שני הסרטים הבאים – הם בדיוק כאלה.
במקום הרביעי, הסרט החדש של קלינט איסטווד, "ריצ'ארד ג'ול", פותח עם 4.8 מיליון דולר ונכנס ללימבו מבחינת עונת הפרסים. מצד אחד, מועמדות אחת או שתיים יוכלו להעלות את מעמדו ומצבו הכלכלי. מצד שני, אחרי פתיחה חלשה כל כך, כנראה יתרחקו ממנו מצביעים פוטנציאלים שלא אוהבים להצביע לסרט שכתוב עליו "כשלון". הסרט מספר על מאבטח שמואשם בארגון פיגוע טרור שבו הוא הציל חיים. את הדמות הראשית מגלם פול וולטר האוזר ("אני, טוניה") ואיתו בקאסט יש את אוליביה ויילד, סם רוקוול, קתי בייטס (שאולי בכל זאת תמצא את עצמה מועמדת לאוסקר השנה) וג'ון האם.
מתחתיו, הרימייק "על החגים ועל המוות" מגרד 4.2 מיליון דולר, שהם די בדיוק גודל התקציב שלו. מה שהופך אותו, גם עם הסכום הזה, לסרט שיחזיר את ההשקעה. הסרט הוא רימייק (שני) ל"חג המולד השחור" שהפעם שם דגש על הזווית הפמיניסטית, כך על פי הטריילרים המספיילרים מאוד.
במקום השישי, "פורד נגד פרארי" מכניס 4 מיליון דולר ועוד רגע מגיע להכנסות של 100 מיליון דולר בארה"ב. ישר אחריו, "קווין וסלים" במקום השביעי עם 3.5 מיליון דולר, ו"יום יפה בשכונה" עם 3.2.
סוגרים את הטבלה "פרשת המים" (שקראתי לו בשבוע שעבר "מים אפלים") עם 1.8 מיליון דולר ו-"21 גשרים" עם 1.1.
בשבוע הבא יוצאים שני סרטים שיעשו כותרות לא משנה אם יצליחו או יכשלו: הראשון הוא "קאטס", המחזמר שהטריילר שלו עשה לאינטרנט סיוטים, והמשמעותי הרבה יותר הוא "מלחמת הכוכבים: עלייתו של סקייווקר" שצפוי לפתוח באזור 200 מיליון דולר, שזה איכשהו נחשב "צנוע" בימים האלה.
כבר 8 סרטים חצו השנה את רף המילארד – די מטורף, לא? עד כה אם אני לא טועה הכי הרבה שחצו את הרף היו 4 בשנה אחת, לא? ועוד אחרוני הג'די גם כנראה יצטרף למועדון…
אינפלציה ושות'
(ל"ת)
סליחה על הבורות
אפשר הסבר על רגל אחת איך האינפלציה משפיעה בדיוק?
בגדול ואיך שאני מבין את זה
הערך של הדולר היום נמוך ממה שהיה לפני ארבעים שנה, בגלל כל מיני גורמים בשוק. יש מחשבונים שמחשבים את ההבדלים, אבל לדוגמא, 20 דולר בשנת 1880 שווים לבערך 200 דולר היום. המספרים שנתתי לא מדוייקים אבל זה העיקרון.
אינפלציה
יותר הגיוני לדבר על כמות כרטיסים שנמכרת (למרות שאינפלציה קשורה לזה באופן ישיר – ערך המטבע נשחק בכמה אחוזים כל שנה יציבה, וכמעט לעולם אינו עולה, ומכאן שכל כרטיס עולה יותר דולרים), אבל אפילו זה כרוך בויתור מסוים על יכולת ההשוואה: אוכלוסיית העולם הייתה קטנה משמעותית כש"חלף עם הרוח" רץ, היו הרבה פחות מסכי קולנוע להציג עליהם והמחיר היחסי של כרטיס היה גבוה יותר (ביחס לשעת עבודה – זו השערה, לא טרחתי לבדוק) ומצד שני היו הרבה פחות תחליפים לקולנוע. אז ברגע שההשוואה שלך "הולכת" אחורה מדי היא מאבדת משמעות.
אבל דוגרי כל זה לא באמת קשור להערה של "ernal" – ריבוי סרטים עם הכנסות ענק לא יגיד הרבה בלי השוואה לסכום ההכנסות הכולל. או שהכנסות הקולנוע בכללותן עלו בטירוף (פחות סביר לדעתי), או שיש ריכוזיות רווחים עולה (ואני לא בטוח האם זה שלילי בכלל).
ושות'
הכנסות הקולנוע אכן גדלו מעט יותר מעליית המחירים הכללית (כ 43 מיליארד לשנה להוליווד).
יש ריכוזיות רווחים גוברת של מותגי על בעידוד החברות המפיקות (כאמצעי להקטנת סיכון, כמו הג'וקר שלא היה חייב להיות חלק ממותג).
יש עלייה בכמות הכרטיסים הנמכרים, בעיקר עקב פתיחת שווקים חדשים כמו סין (הודו מקום ראשון).
הצעירים (בעיקר 25-34 ובני נוער) דווקא כן הולכים לקולנוע.
מחירי הכרטיסים בכלל לא עלו מעל רמת האינפלציה: הם ממש נשארו זהים (זאת אומרת שהתלונה שמחיר הכרטיס גבוה מדי הייתה נכונה או לא באותה מידה גם כשהוא עלה 12 שקל).
זה שוק מאתגר עם תחרות רבה בין שחקנים בשוק וגם מול אלטרנטיבות. בעבר סרטים הוקרנו בקולנוע אפילו שנים בלי אלטרנטיבה אחרת.
בגדול, בגלל כמות המשתנים הרבה, באמת לא הייתי טורח להשוות סרטים עכשיויים עם אלו שיצאו לפני למעלה מ 20 שנה. דוגמא של תקופות מסגור להשוואה שהמצאתי מהראש (זאת אומרת להשוות סרטים בתוך התקופות ולא בין תקופות):
2000+ עידן האינטרנט המהיר
1980-2000 רב ערוציות בטלויזיה ועליית הוידאו
1950-1980 דור הבייבי בומרס
1925-1950 עליית הסאונד כסטנדרט ומלחמת העולם השנייה
1895-1925 סרטים אילמים
1895- ההמצאה המוזרה הזו שהולכת להשחית את הנוער של היום
הספויילר נלחץ הטעות
(ל"ת)
מפתיע שג'ומנג'י עשה כ"כ הרבה
(ל"ת)
לא ממש
בהתחשב בזה שהסרט הראשון פתח עם סכום צנוע יחסית ולמרות זאת היה עם "רגליים" כמעט לא נורמליות, נשאר ונשאר ונשאר עד שסיים בארצות הברית עם יותר מ-400 מיליון דולר.
לדעתי, זה צפוי לגמרי.
הדבר היחיד שהפתיע היה ההערכות הראשונות שטענו פתיחה של 30-40 מיליון… ואז הגיע סוף השבוע ולאט לאט הן עלו…
יהיה מאוד מעניין לראות את הביצועים שלו בהשוואה לקודמו.
מפתיע כי הראשון היה נחמד ולא יותר
לא איזה סרט וואו שיגרום לכל מי שראה אותו לצאת לקולנוע בשביל הבא אחריו. אני למשל אוותר
ומי ששיחק אותה השבוע, הוא ללא ספק האנשים שעשו את "קאטס"
הסרט ממש לא התברר כסרט טוב, למעשה, דף העגבניות שלו נראה כרגע כמו החדר של שרון טייט אחרי הביקור של משפחת מנסון. רק מה, מי מסתכל בכלל על דף הביקורות של "קאטס"? בשבוע שבו האטרקציה העיקרית היא דף הביקורות של "שובו של הסקייווקר", המפיקים של "קאטס" יכולים לקבור בשקט-בשקט את הפאדיחה המונומטלית שהם יצרו, ואף אחד לא ישים לב.
מוזר לי לומר את זה, אבל קווין הארט פשוט נהדר בג'ומנג'י החדש.
כנראה מפני שהוא מגלם זקן בגוף צעיר (מיילו המשוחק בידי דונלד גלובר). הוא מאופק מהרגיל, נעים לאוזן, והתגובות שלו למצב הבלתי רגיל שבו הוא מוצא את עצמו מבדרות כל פעם מחדש. ואגב, כמעט לכל דמות בסרט יש רגע שבו היא מוצאת את עצמה כלואה בגוף אחר, מה שמוציא אפילו משחקנים בינוניים יכולות מרשימות למדי. ופרט לכך, זה פשוט סרט כיפי לכל אורכו.
ויש סצינה אחרי הכתוביות (לא צריך לחכות הרבה בשבילה) שאולי מכינה את הקרקע לסרט שלישי שכנראה ייצא קצת מהנוסחה שהורגלנו בה עד כה מהסרטים הללו.