עוד שבוע של קופות מנומנמות לפנינו והדבר הכי מעניין שניתן להגיד הוא שיש השבוע שלושה סרטים שהכניסו מעל 2 מיליון דולר שזה משהו שלא ראינו הרבה זמן ועצוב שזה סטנדרט גבוה חדש. אחרי שבשבוע שעבר לא היה שום שינוי במקומות בטבלה, גם השבוע אין הרבה שינויים אבל יש שתי כניסות חדשות אז לפחות זה.
אנחנו מתחילים עם מקום ראשון חדש: סרט של ליאם ניסן, כלומר "הצלף" (The Marksman) שפותח עם 3.2 מיליון דולר. נראה שחזרנו לסטנדרט של סרטים שלא מצליחים לפתוח מעל 4 מיליון. הסרט הוא סרט של ליאם ניסן שבו הוא יורה באנשים שלא מבינים שהם עומדים מול אדם מוכשר במיוחד. הפעם הוא בעל חווה מתקשה שהוא גם איש צבא מצטיין לשעבר, שנתקל באם ובן שמנסים לברוח מקרטל דרך השטח שלו. האם נהרגת במהלך חילופי אש וליאם נשבע להביא את הבן למשפחה שלו בשיקגו נגד כל הסיכויים ותוך כדי מנוסה מהקרטל. דברים שקורים בסרטי ליאם ניסן ממשיכים לקרות מהנקודה הנ"ל.
במקום השני נמצא "וונדר וומן 1984" עם עוד 2.6 מיליון דולר. כן, הסרט הצליח לשמור על המקום הראשון שלו רק שלושה שבועות. לא הישג מרשים במיוחד, במיוחד נגד הסרטים שעכשיו מוקרנים. בסוף השבוע הבא הסרט יורד מ-HBO MAX שם הוא היה מוקרן לחודש בלבד אז אולי זה יעזור לו קצת בקופות, אם כי אני בספק.
המצב של הסרט רחוק מאידיאלי. ציון הרוטן טומטוז שלו התרסק ל-60 אחוז ובשבוע שעבר ההכנסות התרסקו ב-45.5 אחוזים ל-3 מיליון דולר. כן, זה אחוז ירידה לא גרוע אבל הייתה ציפייה למספר נמוך יותר שייצב את ההכנסות של הסרט. כן, אנשים לא יראו סרט שוב ושוב בקולנוע כרגע ומצב הקורונה יוצא מכלל שליטה בארצות הברית, אלה בהחלט גורמים משפיעים. אבל אולי גם הביקורות הלא מחמיאות משפיעות גם כן.
כך או כך קשה להאמין שהסרט יצליח להתקרב להכנסות של שובר הקופות האחר היחיד שהעז לצאת בזמן מגפה, "טנט". "וונדר וומן 1984" הכניס עד כה 35.8 מיליון דולר בארצות הברית וההכנסות העולמיות שלו עומדות על 142.5 מיליון דולר. הסיכויים שהוא יגיע ל-362 מיליון דולר של "טנט" נראים בלתי אפשריים. אולי זה לא הכי הוגן להשוות בין השניים כי מצב הקורונה היה סביר יותר כש"טנט" יצא (אם כי גם עליו לא עפו באופן יחסי והיה לו ציון של 70 אחוז ברוטן טומטוז). אבל מכיוון שהם שני הסרטים הגדולים באמת היחידים שהעזו לצאת בזמן המגפה, ההשוואה היא בלתי נמנעת.
לא ראיתי הכרזות מרשימות מ-HBO MAX לגבי מספר נרשמים חדשים שאפשר לייחס ל"וונדר וומן 1984" ועל כן אי אפשר שלא לתהות אם היציאה ל-HBO MAX לא הובילה פשוט להורדות פיראטיות ובכך הורידה את ההכנסות של הסרט מסביב לעולם. אולי יציאה מחודשת לקולנוע אחרי שיפור משמעותי בקורונה בעולם תצליח להחזיר את הסרט למקום חיובי, אבל כרגע נראה שהמצב קשה.
מתחתיו במקום השלישי יש את "הקרודים 2: עידן חדש", שהכניס עוד 2 מיליון דולר בקופות בסוף השבוע האחרון. עלייה של 12.7 אחוזים בהכנסות לעומת סוף השבוע הקודם שלו בקולנוע, די מרשים. ומרשים עוד יותר בהתחשב בעובדה שאפשר פשוט לשכור אותו לצפייה ביתית. הסרט נמצא בקולנוע כבר שמונה שבועות והמספרים שלו לא רחוקים מאלו של "וונדר וומן 1984". הוא הכניס בארצות הברית 40 מיליון דולר, ו134 מיליון דולר בכל העולם שזה קצת פחות מ"וונדר וומן 1984", אבל לא בהרבה. זה מציג את הסרט הזה באור ממש חיובי ואולי "קרודים 3" כבר נמצא מעבר לפינה.
במקום הרביעי נמצא "חדשות העולם" עם עוד מיליון דולר. הסרט בכיכובו של טום הנקס הצליח להכניס 8.7 מיליון דולר עד כה. לא רע. אם תהיתם מתי הוא יגיע לארץ, אז הוא לא. כלומר, הוא כן – אבל לא למסך הגדול אלא לנטפליקס, ב-10 בפברואר.
מכאן אנחנו נכנסים לאזור הדמדומים בטבלה, עם כל הסרטים שמכניסים פחות ממיליון דולר: במקום החמישי "ציידת מפלצות" הצליח להכניס עוד 925,000 מיליון דולר ו-16.3 מיליון דולר בסך הכול, מתחתיו במקמום השישי נמצא " Fatale" (עם 530,000 דולר בסופ"ש) ו-"אישה צעירה מבטיחה" שהכניס עוד 430,000 דולר ו-4.1 מיליון דולר בסך הכול.
במקום השמיני יש לנו יציאה מחודשת ל-"הקיסר נפל על הראש" שגם ביציאה מחודשת לא הצליח לקבל את תשומת הלב שמגיעה לו והכניס רק 160,000 דולר בסוף השבוע האחרון. אולי בדיסני בנו על קבוצת הממים של הסרט, אבל נראה שבכל זאת יש מגפה עולמית.
במקום התשיעי "המלחמה עם סבא" הכניס עוד 155,563 דולר (הסרט עדיין איתנו אחרי 15 שבועות בקולנוע שזה מרשים מאוד בפני עצמו) ו-34 מיליון דולר בסך הכול. סוגר את הטבלה "פינוקיו" האיטלקי עם עוד 150,135 דולר לא מרשימים.
אחרי ש"וונדר וומן 1984" עמד במרכז הכותרות כמעט חודש נראה שלפנינו תקופה ארוכה של סרטים שלא יצליחו לשבור את מחסום ה-4 מיליון דולר אלא אם כן יש לאיזשהו אולפן הפתעה מעניינת מאוד בשרוול.
אז... חיסון, דרכון ירוק וחזרת אולמות הקולנוע?
(ל"ת)
מעניין מה יחזירו
אני משערת שזה אכן יקרה. בתחילת עידן הקורונה, כשיצאתם לסגר הקיצוני הראשון והייתם בין המדינות הראשונות לחזל"ש, תהיתי אם בזמן שהעולם שובת, הקולנוע בישראל ינצל את המחסור ויביא לקדמת המסכים את הקולנוע הישראלי. זה לא קרה, אני משערת שגם הפעם יעדיפו להקרין את וונדר וומן על מסך ענק ולא חס וחלילה הפקות מקור. חבל.
עוקב אחרי זה בעין צמודה מאוד, אבל כרגע לא נראה שיש המון מידע
אלא בעיקר רחש. בשנייה שיהיה משהו, נעשה כתבה שמנסה לעשות סדר בעניין. ניחוש: מה שמישי כתבה, בנוסף לאיזשהו עניין מסובך מסביב לדרכון הירוק שיהיה מסובך משפטית אז יהיו גם בדיקות קורונה או משהו ובקיצור יתאפיין בבלגן ישראלי מצוי.
אבל בהחלט יש סיבה כלשהי לפתח מידה כלשהי (כלשהי! לא רבה!) של אופטימיות.
בא לי אולם 3 יס פלאנט ירושלים אין דה הייטס או ניו יורק על הגובה ולריב עם בנות 12 שמדברות בזמן הלוגו של האולפנים
זה כל מה שאני מבקש
לא טנט
לא שמנט
לא חולית
לא כלום
תנו לי את אין דה הייטס ואסתום את הפה
שבוע טוב
אם אצטט את התוכנית האהובה עליך, הבעיה שאנחנו עם של קקות
ממש לאחרונה, משהו כמו שבועייים, התפרסם מאמר שלפני שנתיים היינו לועגים לו ועכשיו הוא קריטי, על מה ההתכנות ליצר 'שטח סטרילי' (השם שלי, לא זוכרת איך קראו לזה במאמר). ערכו ניסוי שבמהלכו הזמינו קבוצה לא קטנה של אנשים למופע שארך כמה שעות, נדמה לי ש5 שעות. הכניסו את כל מי שיצא שלילי בבדיקה מהירה, הושיבו אותם לסרוגין באולם, כולם נשארו עם מסכות על הפרצוף- וכן, גם על האף!
והניסוי הצליח! אף אחד מהמשתתפים לא נדבק בקורונה!
אחוזי הדיוק של הבדיקות האלו די גבוהים, מן הסתם במספרים גדולים של אוכלוסיה, יצוצו האנשים שאצלם הבדיקה זייפה ויהיו הדבקות, אבל כניראה שבמספרים נמוכים. ביחוד כשברור שמסכות וריחוק מגבירים את אפקט המניעה, כך שלא מחייב להדבק (אגב, עבדתי עם 2 נדבקי קורונה, בהחלט לא היו הדבקות אצלינו בדיוק ככה ומהסיבות האלו של מסכה ושמירה על ריחוק).
אז בתאוריה היו יכולים לפתוח את בתי הקולנוע אתמול. רק מה? אנשים רק מחפשים תירוץ לשמוט את המסכה. "זה חונק", "אני בריא", "זו קונספירציה", "כבשים!". וזה כל כך חבל. אם אנשים היו טיפה יותר כבשים, כלומר פועלים על פי ההוראות, ואם היה על מי לסמוך, לא היה עניין כזה גדול.
אם הייתי סומכת על שאר הקהל הייתי מורידה גם סכום נדיב על בדיקה מהירה ושיתנו לי לצאת. חסרה לי אינטראקציה אנושית.
החבר הכי וותיק שלי
הוא ישראלי שעבר לטאיוואן בגיל 15 ומתגורר שם מאז. כל התכתבות איתו בשנה החולפת הביאה לי חררה, כי טאיוואן נמצאת בשגרה כבר חצי שנה אם לא יותר, עם מסעדות, מופעים ובתי קולנוע פתוחים בכל רחבי טאיפיי כאילו זה 2019. אמנם זה דרש אצלם סגר הדוק אי שם בתחילת הדרך (הרבה לפני רוב המדינות), אבל הסגר עבר ללא שום "אבל הזכוווויווות שלי!!" ואחריו האזרחים פשוט החלו להישמע להנחיות. לכולם שם היה מובן מאליו שצריך להישמע להנחיות, ואחרי הפניקה הראשונית בפברואר-מרץ, 24 מיליון תושבים החלו לעשות מה שצריך לעשות – וכך יצא שאת מניין המתים שלהם אפשר לספור על שתי ידיים (בדקתי הרגע נתונים מעודכנים: 7 מתים, פחות מ-900 נדבקים).
האבסורד הוא שיכולנו להיות כמו טאיוואן, ניו-זילנד או מדינות אחרות שעשו זאת חכם, כי לרגע קט באמת עשינו את זה חכם. היה בישראל איזה יום ביולי או אוגוסט עם אפס נדבקים. אבל המנטליות (רוצה לומר הישראלית, אבל אנחנו לא היחידים שכאלה) לא איפשרה זאת, ועכשיו כולנו אוכלים את הדייסה שבישלו אנשים שלא אכפת להם.
זו לא המנטליות, זה בא מלמעלה
** בלי עניינים של מה האינטרס כי זה דיון מיותר לאתר קולנוע**
בישראל יש התמקדות בכל מה שלא העיקר, וקבלת החלטות שנובעת מלחצים פוליטיים ולא מתוך החלטות מושכלות. פחות העניין של מדיניות הסגר ויותר המסביב- איפה ממוקדת האכיפה ולמה לעזעזל אין בכלל הסברה. חודש לתוך הסגר בטכניון תרגמו איזה פלאייר על חשיבות המסכה ושטיפת הידיים וכל המדינה עפה עליהם, כאילו מי ישמע מה הם עשו. ואז זה הכה בי- כאן בעצם מהרגע הראשון עיקר כובד ההסברה הושקע בדיוק בנושאים האלו. נחשפתי למלא מלא מלא שלטים, באנרים ועלונים אינטרנטיים שמטרתם בדיוק העידוד למסכות וכו'. ברמת הרחוב, לא מחלקים פה קנסות. כלומר, מחלקים לעסקים וכניראה שביעילות מירבית משום שעסקים מיהרו מאוד לשת"פ עם ההחלטות מלמעלה, גם כשכללו כל מיני התקנות של חלונות בקופות וכו'. אין תחושה של אכיפה, לא ראיתי אף אחד מקבל קנס. קראתי בחדשות על איש שסרב במרץ לעטות מסכה באוטובוס ונעצר, אבל לא ראיתי פקחים מסתובבים. ברחוב רואים המון מסכות, די הפוך מהתמונות שמגיעות מהארץ, שם נראה שרוב האנשים עושים טובה שיש להם חמצואר שאפשר למשוך למעלה.