הפתעה: הייתי בטוחה ש"מיינקראפט: הסרט" ישלוט בקופות יותר זמן, אבל אחרי שבועיים במקום הראשון תפס את מקומו סרט חדש. אבל למרות שיש מקום ראשון חדש, גם הוא וגם המקום השני שייכים לאחים וורנר, כך שנראה שהמצב פתאום נראה לא רע בכלל אצלם. רק לשם הבהרה, אני מסתכלת על סוף השבוע הרגיל ולא על סוף השבוע הארוך של חג הפסחא.
"חוטאים" נכנס היישר למקום הראשון עם 48 מיליון דולר. עבר הרבה זמן מאז שראינו סרט אימה במקום הראשון, ועוד עם מספרים מרשימים. ריאן קוגלר וגם מייקל בי. ג'ורדן מוכיחים שיש להם את זה גם בלי מותג אדיר מאחוריהם כמו "הפנתר השחור" או "רוקי". לסרט יש ציון מדהים של 98 אחוזים בעגבניות רקובות, וגם ציון קהל של 97 אחוזים באותו האתר. הסרט גם מתהדר בכך שהוא סרט האימה הראשון בהיסטוריה שקיבל ציון סינמה סקור של A. הכול נראה ורוד חוץ מהתקציב של הסרט שעומד על 90 מיליון דולר. למרות שההכנסות הכלליות של הסרט עומדות על 63 מיליון דולר בכל רחבי העולם, אני מרשה לעצמי להיות אופטימית במקרה הזה ולחשוב שהסרט יכסה את התקציב של הסרט במהרה, ויכניס עוד כסף לשמחת האחים וורנר עם ביקורות ואהבה שכאלו.
"מיינקראפט: הסרט" ירד למקום השני עם עוד 40.4 מיליון דולר. נכון, ירידה של 48 אחוזים זאת ירידה די גדולה לסרט בסוף השבוע השלישי שלו, אבל זה נראה סביר יותר כשמסתכלים על הסכומים הענקיים שהוא הכניס בשבוע שעבר וגם לעובדה שיש סרט גדול חדש במקום הראשון. הסרט כבר חצה את קו 300 מיליון הדולר בהכנסות בארצות הברית עם הכנסות של 343 מיליון דולר, וההכנסות הכלליות של הסרט עומדות על 717 מיליון דולר אחרי שלושה שבועות בלבד. קו מיליארד הדולר מתקרב.
במקום השלישי נמצא "מלך המלכים" שהכניס עוד 17.5 מיליון דולר. נראה שהוא הזוכה בסרט הילדים המצויר של החג הזה. ההכנסות של הסרט ירדו רק ב-9 אחוזים מהסוף השבוע הקודם, שזאת כמובן הירידה הכי קטנה בעשירייה. העובדה שהסרט התרחב לעוד 335 מסכים תורמת גם היא לירידה הקטנה שלו. ההכנסות הכלליות של הסרט עומדות על 48 מיליון דולר – השמועה אומרת שיש לסרט תקציב מזערי של 15 מיליון דולר, כך שהוא עבר למצב של הכנסות נחמדות ביותר.
במקום הרביעי נמצא "החובבן" שהכניס עוד 7 מיליון דולר. זוהי ירידה של 53 אחוזים בהכנסות מסוף השבוע הקודם – ירידה לא קטנה לסרט בסוף השבוע השני שלו שלא פתח בגדול. ההכנסות הכלליות של הסרט עומדות על 63 מיליון דולר, כך שהוא כיסה את תקציב 60 מיליון הדולר שלו. מתחתיו, "יחידת העילית" ירד למקום החמישי עם עוד 4.8 מיליון דולר, והכנסות כלליות של 17 מיליון דולר לא מרשימים במיוחד. במקום השישי נמצא "דייט קטלני" עם עוד 3.2 מיליון דולר, וההכנסות כלליות של הסרט עומדות על 20 מיליון דולר. המצב של הסרט כל כך לא מרשים שכנראה יציעו אותו לרכישה דיגיטלית עוד שבוע.
"Colorful Stage! The Movie: A Miku Who Can't Sing" נכנס למקום השביעי עם 2.8 מיליון דולר. מחוץ לארצות הברית קצת יותר התרשמו מהסרט, אבל רק קצת, וההכנסות הכלליות שלו עומדות על 10 מיליון דולר.
"גאווה ודעה קדומה" חוגג 20 שנים ליציאת הסרט המושלם ונכנס למקום השמיני עם 2.8 מיליון דולר. יחד עם ההכנסות של הסרט משנים עברו ההכנסות של הסרט עומדות על 129 מיליון דולר ללא התאמה לאינפלציה. אין פלא שלא מפסיקים לעבד את הספר שוב ושוב (בקרוב עוד סדרה בנטפליקס). "הנבחר: הסעודה האחרונה חלק 3" התרסק היישר למקום התשיעי עם עוד 1.5 מיליון דולר וירידה של 75 אחוזים, הירידה הכי חדה בעשירייה.
את הטבלה סוגר "שלגיה" שממשיך להתרסק והכניס רק עוד 1.2 מיליון דולר – ירידה עצומה של 58 אחוזים בהכנסות מהסוף השבוע הקודם. זאת ירידה אדירה יחסית לעובדה שהסרט נמצא בסוף השבוע החמישי שלו על המסכים והמספרים הקטנים שהוא מכניס. הוא הכניס 84 מיליון דולר בארצות הברית, אז הוא אפילו לא מצליח לגרד את קו 100 מיליון הדולר, וההכנסות הכלליות שלו עומדות על 194 מיליון דולר עצובים מכל רחבי העולם. אחד הכישלונות הגדולים של דיסני.
אבל אפשר להיכשל אפילו יותר מ"שלגיה": שני סרטים – "מסיבת נישואין" ו"סניקס" – יצאו השבוע ביותר מאלף מסכים, ואף אחד מהם לא הצליחה להיכנס לעשירייה. יותר מזה – אף אחד מהם לא הרוויח יותר ממיליון דולר. "מסיבת נישואין" הצליח טיפה יותר, עם 918 אלף דולר, ואפשר אולי להגיד שיש לו איזה הנחה כי קומדיות רומנטיות להט"ביות בדירוג R הן לא בדיוק החומר שממנו עשויים שוברי קופות; אבל "סניקס" לא יכול להגיד כלום לטובתו: אפילו עם צוות שחקנים לא בלתי מוכר, סרט הילדים המונפש הזה נכשל לחלוטין בכוחות עצמו – והרוויח חצי מיליון דולר. כנראה זה קשור לחוסר במסע לפרסום או שלזה שהסרט נראה, אה, די מעפן.
בסוף השבוע הבא הולכים לצאת שני סרטים חדשים. "רואה החשבון 2" בכיכובם של בן אפלק, ג'ון ברנטל וג'יי קיי סימונס; ו"עד הזריחה", סרט אימה המבוסס על משחק מחשב. בסרט חברים יוצאים לחפש את אחת מחברותיהם שנעלמה ומגיעים לבקתה נטושה ושם הם נרצחים ואז מתחילים לחיות את הערב שוב מחדש אבל בצורה שונה. ההצלחה של המשחק לא עצומה, אז אני לא יודעת כמה זה ישפיע על ההצלחה של הסרט.
נראה שדווקא פולטרגייסט קיבל סינמסקור של A בעבר, לא?
(ל"ת)
כמה ביקורות מ-Springfest
בשבוע האחרון היה פסטיבל סרטים כאן בפילדלפיה וראיתי כמה דברים:
השלישייה (The Threesome) – הסרט הפותח של הפסטיבל הוא כנראה לא הסרט שהייתם מצפים לראות עם שם כזה. כלומר, הוא כן מתחיל עם גבר ושתי נשים ששוכבים יחד, אבל זה פחות הולך לכיוון של "משולש אהבה חושני עם הרבה סצינות סקס" ויותר לכזה של "אופס, שתי הנשים נכנסו להיריון, מה עכשיו". בגדול זה רום-קום מאוד מצחיק ועם הרבה לב, ששומר על קצב טוב וכל הזמן מצליח ללכת לכיוון הפחות צפוי.
את השחקן, ג'ונה האוור-קינג, כולם כמובן מכירים מתפקידו האייקוני כנסיך אריק בעיבוד החדש של "בת הים הקטנה". לצידו משחקות זואי דויטש ורובי קרוז, שלקח לי כמה דקות עד שהבנתי שאני מזהה אותה מ"בוטומס" הנהדר. שלושתם טובים מאוד כאן, וגם דמויות המשנה מקבלות כמה וכמה פאנצ'ים טובים. בשיחה עם הבמאי לאחר הסרט, הוא אמר שהם בתהליך של למצוא מפיץ והוא מקווה שהסרט ייצא לאקרנים בסתיו הקרוב.
אה, ואם זה לא מספיק שהיה סרט נפלא, בסוף גם היו פספוסים על גבי הקרדיטים (עוד נקודת דמיון ל"בוטומס"). משום מה הוליווד החליטה לוותר על זה מתישהו, אז אני תומך בכל סרט שעושה את זה, ובתקווה נראה את זה חוזר למיינסטרים בעתיד הקרוב.
ג'יין אוסטן הרסה את חיי (Jane Austen Wrecked My Life) – קומדיה רומנטית על מוכרת ספרים צרפתייה שמוזמנת לריטריט כתיבה במשכן של ג'יין אוסטן באנגליה. מן הסתם יש פה משולש אהבה עם הקולגה שלה בחנות הספרים והבחור שגר במשכן, שהוא צאצא של משפחתה של אוסטן. כנראה שהיו כל מיני רפרסנים שעברו לי מעל הראש ומעריצים יותר אדוקים של הסופרת יקלטו, אבל בגדול, כאמור, זה רום-קום מאוד צרפתי וחמוד ועם קאסט מוצלח.
נשיא חירש עכשיו! (!Deaf President Now) – סרט תיעודי על אירוע אמיתי שהתרחש בשנת 1988 באוניברסיטת "גאלדט" בוושינגטון, המוסד האקדמי היחיד בעולם שכולו מותאם לחירשים וכבדי שמיעה. אחרי ש(שוב) נבחרת נשיאה לא-חירשת לאוניברסיטה, הסטודנטים יוצאים להפגין כדי לדרוש שאחרי יותר מ-120 שנה שבהן היא קיימת, יהיה נשיא חירש ראשון לאוניברסיטה, כזה שמבין אותם ואת עולמם.
הסרט משלב ראיונות עכשוויים עם מי שהיו אז מובילי המחאה יחד עם קטעי ארכיון. העריכה שלו קצבית וסוחפת, המרואיינים החירשים מרתקים ומשעשעים, וזה סיפור אנדרדוג מוצלח על אנשים שכל חייהם התייחסו אליהם בזלזול והתנשאות והם מחליטים שנמאס להם. זה סרט של אפל, ולפי ימד"ב הוא אמור לעלות לשירות שלהם ב-16.5 אז חפשו אותו אז, מומלץ מאוד.
האחות המכוערת (The Ugly Stepsister) – אתם יודעים שאני אוהב טוויסטים אימתיים לדברים שהם פאבליק דומיין, אז ברור שהייתי חייב ללכת לזה. הפעם זה הסיפור של סינדרלה, כשהפוקוס עובר לאחת האחיות החורגות שלה, אלווירה. כאן היא לא מרושעת, אלא רק בחורה צעירה שחולמת להתחתן עם הנסיך ותעשה כל מה שצריך כדי לגרום לזה לקרות. שזה בעיקר שינויים במראה שלה.
הוא משווק כסרט אימת גוף, וראיתי ביקורת בלטרבוקסד שקוראת לו "יופי מסוכן" פוגש את "ברידג'רטון". יש בזה משהו, אבל הקטעים הגופניים הלא נעימים מתרחשים בעיקר בתחילת ובסוף הסרט. ברובו הוא עוסק בחוסר הביטחון של אלווירה לגבי המראה שלה והלחץ שמופעל עליה מהסביבה שלה להפוך ליפה יותר בכל מחיר ולהביס את שאר הנשים שמקוות לכבוש את ליבו של שהנסיך. זה בהחלט בסיס אפקטיבי, אבל הסרט לא עושה איתו הרבה ומרגיש מאוד איטי וחוזר על עצמו אחרי שכבר הבנתם מה הוא רוצה להגיד.
בארץ הוא עולה ממש היום לאקרנים. לדעתי אפשר לחכות לצפייה ביתית, וכאמור, קחו בחשבון שיש בו קטעים גרפיים או סתם לא נעימים לצפייה, שכוללים שימוש בפטיש ואזמל כדי "לתקן" אף או ביצה של תולעת טפילית. מה שנקרא, לבוא על בטן ריקה.
טורפים (Predators) – לא קשור לחייזרים, אלא עוד סרט תיעודי. הפעם על סדרת הריאליטי האמריקאית To Catch a Predator, שבה מתנהלים מבצעי עוקץ כדי לתפוס על חם פדופילים באינטרנט. הסרט מחולק לשלושה חלקים ברורים: הראשון סוקר את הסדרה המקורית, השני מראה את החקיינים שקמו לה בעידן הסטרימינג והטיקטוק והשלישי עוקב אחר המנחה שלה, כריס הנסן, ומה הוא עושה היום. זה סרט עם פרמיס מעניין, אבל משהו בקצב שלו לא עובד ואין לו ממש את המומנטום שבהחלט מורגש ב"נשיא חירש עכשיו!". הוא בסדר, וכן היה קצת מעניין עבורי כמישהו שלא צפה מעולם בתוכנית, אבל לא משהו שאזכור בעוד שבוע.
התכריכים (The Shrouds) – בסרט החדש של דיוויד קרוננברג, וינסנט קאסל מגלם אדם שאשתו מתה אז הוא ממציא טכנולוגיה שמאפשרת לו – וללקוחות המעוניינים בכך – לצפות בגופה שלה בתוך הקבר. יום אחד הוא מגלה שחלק מהמצבות הושחתו, ואז מתחילה עלילה מאוד מוזרה, מורכבת שלא לצורך ולא מאוד קוהרנטית. כל העסק מרגיש כמו פרק לא טוב של "מראה שחורה".
אבל! אם בזמן שדברים קורים זה לא מעניין, ברגע שאנשים פותחים את הפה, הסרט נהיה היסטרי. כל האירועים רציניים מאוד, אבל הדיאלוג והאופן שבו הרבה ממנו נאמר כל כך מטופש ומצחיק שלא ברור בכלל לאיזה טון הסרט הזה כיוון. יותר מפעם אחת הייתי בטוח שקאסל מנסה לתעל את טומי וויסו באופן ההגשה של השורה שלו. אולי הסרט הכי ביזארי שראיתי השנה עד כה. מה לעזאזל, קרוננברג.