סיכום הקיץ בקופות: דיסני, דיסני, דיסני, וכל השאר

קחו איזה זיכיון ישן, תוסיפו לו פסקול שמורכב מלהיטים של אמן מוכר, תגרמו לדיסני לקנות את זה ויש לכם להיט של קיץ 2019.

הקיץ הוא, בצורה מסורתית, התקופה הרווחית של הוליווד: כמה חודשים שחם, אז אנשים הולכים לקולנוע והוליווד מוציאה את הלהיטים הכי להיטיים שלה. הבעיה היא שאנחנו חיים בתקופה לא מסורתית והרעיונות האלה מתערערים – הסיכומון הזה של מה שקרה בקיץ הוא נחמד, אבל יש לפנינו עוד סתיו וחורף עם להיטים פוטנציאליים כמו "ג'וקר", "זה: חלק 2", "לשבור את הקרח 2", "מלחמת הכוכבים: עלייתו של סקייווקר", "קאטס" ועוד סרטים שינסו את מזלם כמו "המלאכיות של צ'ארלי", "דוקטור סליפ", "שליחות קטלנית: גורל אפל", "מליפיסינט: אדונית הרשע" ו"קסם של מפלצת". מה שאני אומר זה – רשימת "הסרטים הכי קופתיים של 2019" עוד רחוקה מלהינעל. ובכל זאת, יש מה ללמוד מהקיץ, אז בואו נלמד:

קודם כל, צריך להפריד את הקיץ ממה שבא לפניו. הקו האקראי שהצבתי לנו הוא "הנוקמים", שפתח את הקיץ, ריסק את הקופות, ואז המליך את עצמו לשליטם החדש. למזלנו, את קו הנעילה לא צריך לסמן באקראיות – הסופ"ש האחרון, זה שלא יצא בו אף סרט אחד – הוא נקודה די סבירה. זה אומר שלהיטים כמו הסרט השלישי בסדרת "הדרקון הראשון שלי" או "אנחנו" לא יזכו כאן להתייחסות, למרות היותם חלק משמעותי מהנוף הקופתי של 2019.

השאלה השנייה היא מה נחשב סרט ששווה להתייחס אליו. גם כאן, צריך לקבוע איזה קו. הקו שאני הצבתי הוא 1,000 מסכים: כל סרט שהופיע על פחות מסכים מזה (חוץ מאחד שאתייחס אליו), פשוט, עם הרבה כבוד, כנראה לא נועד לגדולות – בין אם אלה כשלונות מפוארים או ניצחונות ענקיים (ואפשר להתווכח עם "המתים אינם מתים" הוא כזה או כזה).

עם שני התנאים האלה, בקיץ האחרון יצאו בארה"ב 48 סרטים בהפצה רחבה. מי המנצחים, המפסידים וכו'? בואו נגלה. לפני זה, הערה: רוב התקציבים כאן נלקחו מויקיפדיה, מקור אמין לרוב אבל כזה שידוע בפספוסים כאלה ואחרים. לכן, יש לקחת את המספרים של תקציבים כאן (ובכלל) במידה מסוימת של ספקנות, בטח כאשר כולם נוטים לא לכלול את תקציב ההפצה והפרסום.

11 הסרטים הכי מצליחים של הקיץ (כלומר, שהרוויחו יותר מ-100 מיליון דולר בארה"ב):

1. הנוקמים: סוף המשחק (תקציב: 356 מיליון דולר, הכנסות: 858 מיליון דולר בארה"ב, 2.8 מיליארד דולר בעולם)
2. מלך האריות (תקציב: 255 מיליון דולר, הכנסות: 515 מיליון דולר בארה"ב, 1.5 מיליארד דולר בעולם)
3. צעצוע של סיפור 4 (תקציב: 200 מיליון דולר, הכנסות: 427 מיליון דולר בארה"ב, 1.03 מיליארד דולר בעולם)
4. ספיידרמן: רחוק מהבית (תקציב: 160 מיליון דולר, הכנסות: 381 מיליון דולר בארה"ב, 1.1 מיליארד דולר בעולם)
5. אלאדין (תקציב: 183 מיליון דולר, הכנסות: 353 מיליון דולר בארה"ב, 1.04 מיליארד דולר בעולם)
6. ג'ון וויק 3 (תקציב: 75 מיליון דולר, הכנסות: 170 מיליון דולר בארה"ב, 321 מיליון דולר בעולם)
7. החיים הסודיים של חיות המחמד 2 (תקציב: 80 מיליון דולר, הכנסות: 157 מיליון דולר בארה"ב, 413 מיליון דולר בעולם)
8. מהיר ועצבני: הובס ושואו (תקציב: 200, הכנסות: 152 מיליון דולר בארה"ב, 592 מיליון דולר בעולם – והסכום כנראה עוד יגדל)
9. פוקימון: הבלש פיקאצ'ו (תקציב: 150 מיליון דולר, הכנסות: 144 מיליון דולר בארה"ב, 431 מיליון דולר בעולם)
10. היו זמנים בהוליווד (תקציב: 90 מיליון דולר, הכנסות: 126 מיליון דולר בארה"ב, 244 מיליון דולר בעולם)
11. גודזילה: מלך המפלצות (תקציב: 170 מיליון דולר, הכנסות: 110 מיליון דולר בארה"ב 385 מיליון דולר בעולם)

11 הסרטים הנ"ל הם 11 הסרטים שעברו את מספר הפלא שהוא 100 מיליון דולר בארה"ב – כלומר, שהם עוררו איזשהו עניין משמעותי. כל זה לא אומר כמובן, שהם היו עסקה משתלמת לאולפנים שעמדו מאחוריהם. החוכמה המדוברת היא שבשביל שסרט יצליח הוא צריך להרוויח כפליים מהתקציב שלו בארה"ב ופי 3 בחו"ל. כפי שאפשר לראות – הרבה מהמקומות התחתונים בטבלה לא בדיוק שם. מה שאומר שבהוליווד, אפילו כשמצליחים, אפשר להיכשל.

הדבר הבולט ביותר ברשימה הוא דיסני. עם 4.5 מקומות בטבלה (כן כן, ספיידרמן זה כאילו של סוני). כמי שלא תומך במונופול של דיסני, שהיתה ידועה כחברה בריונית למדי עוד לפני המיזוג עם פוקס ולא נראה שהמיזוג שינה את המזג שלה יותר מדי – קשה להגיד שהניצחונות האלה משמחים מדי, גם אם הסרטים הללו נעו בין "בילוי סביר בקולנוע" ל"נהדרים" (טוב, חוץ מ"מלך האריות" שנראה ממש רע אז לא טרחתי לראות ואני לא יכול באמת לקבוע אם הוא רע או לא). עם השמועות שדיסני גם מונעים מסינמטקים בארה"ב את הגישה להקרין סרטים ישנים של פוקס, כל הצלחה שלהם גורמת לי לנוע בחוסר נוחות. במשוואה הגדולה של החיים, בידור טוב לא שווה את הדורסנות שהחברה הזאת מפגינה. שום מפגש עתידי של האקס-מן, ארבעת המופלאים, וול-אי ואובי וואן קנובי, ולא משנה כמה כסף הוא יעשה, לא שווה את הפגיעה העצומה בכל מה שלא מתיישר עם האג'נדה הקולנועית של דיסני שהחברה הזאת עלולה לגרום (ועל פי כל הסימנים עושה).

וזה בעיקר בולט בפער העצום בין חמשת סרטי הדיסני (או הבערך דיסני, תעזבו אותי) והסרטים האחרים בטבלה. דיסני לא בעניין של להיטים – היא בעניין של מפלצות, שלא רק שמרוויחות כמויות מטומטמות של כסף – הן גם מרוויחות אותו כמעט לבדן, ומשאירות לאחרים אבק.

הדבר הבא שבולט הוא, וזה לא באמת מפתיע אבל בכל זאת מאכזב, התלות העצומה בזכיונות. סרט בודד אחד מהרשימה הזאת הוא סרט מקורי – כל השאר: ספינאופים, רימייקים, המשכים ועוד כל מיני מילים מסובכות בשביל למשוך את הקהל לאולמות הקולנוע בזכות שם של מותג שהם כבר מכירים. זה לא חייב להיות רע, כי זה לא שיש חוק שמקורי שווה תמיד יותר טוב, אבל זה בהחלט קצת מדכדך ובהחלט קצת מעצבן עבור מי שרוצה לראות משהו חדש בקולנוע.
מצד שני, אפשר להבין את האולפנים. כשמציצים ברשימת הכשלונות הגדולים – רובם הגדול הוא סרטים מקוריים.

הכשלונות הגדולים

גם פה, כדאי לדבר על מהו כשלון. כשלון הוא לא אכזבה: סרט שציפו ממנו להרבה והביא קצת פחות, אבל בסופו של יום רשם פלוס לאולפנים שלו – אין סיבה שנחשיב אותו ככשלון. לכן, כשלון כאן יהיה במובן מאוד ספציפי: סרט שהכניס פחות מכפול מהתקציב שלו ולכן גרם לאולפנים שלו להפסד. על פי הקריטריון הזה, יש 19 סרטים שצריך וניתן להחשיב ככשלון – אבל גם כאן, כדאי לפצל את העסק לשניים:

הסרטים שאף אחד לא הלך לראות


1. בריאן בנקס (תקציב: 10 מיליון דולר. הכנסות: 4.2 מיליון דולר)
2. טולקין (תקציב: 20 מיליון דולר, הכנסות: 4.5 מיליון דולר בארה"ב, 7.7 מיליון דולר בעולם)
3. גם השמש היא כוכב (תקציב: 9 מיליון דולר. הכנסות: 4.9 מיליון דולר בארה"ב, 6.6 מיליון דולר בעולם)
4. איפה את, ברנדט? (תקציב: 18 מיליון דולר, הכנסות: 7.5 מיליון דולר בארה"ב)
5. אנה (תקציב: 30 מיליון דולר, הכנסות: 7.7 מיליון דולר בארה"ב, 27 מיליון דולר בעולם)
6. קיטצ'ן (תקציב: 38 מיליון דולר, הכנסות: 11 מיליון דולר בארה"ב, 13.8 מיליון דולר בעולם)
7. מעודדות הזהב ( תקציב: 10 מיליון דולר, הכנסות: 15 מיליון דולר)
8. 47 מטר 2 (תקציב: 12 מיליון דולר, הכנסות: 17 מיליון דולר בארה"ב, 19 מיליון דולר בעולם)
9. אגלי דולס (תקציב: 45 מיליון דולר, הכנסות: 20 מיליון דולר בארה"ב, 27 מיליון דולר בעולם)
10. אנגרי בירדס – הסרט 2 (תקציב: 65 מיליון דולר, הכנסות: 30 מיליון דולר בארה"ב, 74 מיליון דולר בעולם)
11. מה הסיכוי? (תקציב: 40 מיליון דולר, הכנסות: 30 מיליון דולר בארה"ב, 52 מיליון דולר בעולם)

מכיוון שחלק מהשמות לא מוכרים לכם, מעבר מהיר: "בריאן בנקס" הוא ביופיק על כוכב פוטבול, "טולקין" הוא ביופיק על טולקין (הפתעה!), "גם השמש היא כוכב" זאת דרמה רומנטית של בני נוער (שהגיעה באיחור קליל, כי כמה סרטים שיצאו בתחילת השנה דווקא הצליחו), "איפה את, ברנדט?" הוא סרטו החדש של ריצ'רד לינקלייטר בכיכובה של קייט בלנשט שבדיוק עכשיו יצא לקולנוע אז גם אתם מוזמנים לא לראות אותו, "אנה" הוא סרטו החדש של לוק בסון על גיבורת אקשן שיורה באנשים בזמן שהיא יפה, "קיטצ'ן" מבוסס על סיפורן האמיתי של נשות מאפיונרים שמשתלטות על המאפיה אחרי שבעליהן נעצרים, "מעודדות הזהב" הוא על נשים בבית אבות (אמהות?) שמקימות קבוצת מעודדות, "47 מטר 2" הוא עוד סרט תעמולה נגד כרישים מסכנים שלא עשו שום דבר לאף אחד תעזבו אותם בשקט, "אגלי דולס" הוא סרט אנימציה לילדים על בובות מכוערים, "אנגרי בירדס 2" הוא, נו, סרט על האפליקציה הזאת שהייתה פופולרית לפני 9 שנים, ו-"מה הסיכוי?" הוא קומדיה רומנטית על מועמדות לנשיאות ארה"ב שמרוויח סכומים שאפשר לחשוב שהם יפים עד שנזכרים שיחסית לכל המעורבים, וגם לז'אנר – מדובר בחתיכת נפילה.

כאמור, הדבר המשותף לרובם זה שאין מאחוריהם זיכיון או שם גדול. עם כל הכבוד לבלנשט, לינקלייטר ובסון, עם כבוד מוגבל ל"אנגרי בירדס" ועם מעט כבוד למותג "47 מטר" – הם לא שמות שמביאים אנשים לקולנוע.

ואם רוצים לקחת את זה למקום מבאס אחר – בניגוד לרשימה הגברית ברובה שיש למעלה בהצלחות: רוב הסרטים כאן הם בהובלת נשים.

הסרטים שדווקא באו לראות, אבל עלו הרבה יותר מדי

12. לייט נייט (תקציב: 4 מיליון דולר + 13 מיליון דולר שאמזון שילמו, הכנסות: 15.4 מיליון דולר בארה"ב, 19 מיליון דולר בעולם)
13. אמנות המרוץ בגשם (תקציב: בין 20 ל-50 מיליון דולר, הכנסות: 22 מיליון דולר בארה"ב, 26 מיליון דולר בעולם)
14. דורה והעיר האבודה (תקציב: 50 מיליון דולר, הכנסות: 46 מיליון דולר בארה"ב, 65 מיליון דולר בעולם)
15. אקס-מן: פניקס האפלה (תקציב: 200 מיליון דולר, הכנסות: 65 מיליון דולר בארה"ב, 252 מיליון דולר בעולם)
16. גברים בשחור: אינטרנשיונל (תקציב: 110 מיליון דולר, הכנסות: 79 מיליון דולר בארה"ב, 254 מיליון דולר בעולם)

כל אחד מהסרטים האלה הוא הצלחה, אם מתעלמים מהתקציב. "אמנות המרוץ בגשם" עושה סכומים סבירים לסרט כלבלבים, "לייט נייט" עושה סכומים סבירים לאינדי קטן, והשלישיה האחרונה אמנם לא להיט – אבל בכל זאת עשתה סכומים משמעותיים. הבעיה היא, כמובן, תג המחיר שהם באו איתו, שחורג מכל הגיון. מי משלם 50 מיליון דולר על סרט שכל תפקידו הוא "שימו כלב ושיהיה עצוב"? למה ההרחבה למערכון ההוא של הומור מכללות עלתה סכום דומה?

בקיצור, מדובר בסרטים שבעולם אחר אולי מככבים בטבלת ה"הפתעות הקטנות" של הקיץ. אבל בעולם הזה, החליטו לשפוך עליהם כסף בלי די.

הסרטים שנכון לעכשיו הם כשלונות, אבל הם יצאו רק לאחרונה ואולי זה ישתנה?

17. בז חמאת הבוטנים (תקציב: 6.2 מיליון דולר, הכנסות: 5.5 מיליון דולר בארה"ב)
18. לחלום בגדול (תקציב: 15 מיליון דולר, הכנסות: 9 מיליון דולר בארה"ב, אין עדיין נתונים נורמליים בשאר העולם)

אני לא רוצה לדעת שום דבר על "נשר חמאת הבוטנים" חוץ מהשם שלו והעובדה ששאייה להבאף מככב בו, אז תצטרכו גם אתם להישאר בערפל. "לחלום בגדול" הוא הסרט על הבחור שאוהב נורא את השירים של ברוס ספרינגסטין. שניהם נראים, נכון לעכשיו, כמו כשלונות, אבל ה"נכון לעכשיו" הוא חלק משמעותי, כי מדובר  בסרטים שרק עכשיו יצאו .

הסרט שהשתפן: שאפט

עם תקציב שבין 30-35 מיליון דולר, וההבנה שבעצם, אופס, לאף אחד לא אכפת מגיבור הבלקספולטיישן שאפט (עד שיביאו אליו את מייקל סרה, זאת אומרת), ניו ליין סינמה עשו את הדבר האחראי היחיד – ומכרו את הסרט לנטפליקס להפצה בעולם תמורת חצי מעלות התקציב. חוץ מזה, הסרט הכניס עוד 21 מיליון דולר בארה"ב, שם הוא דווקא יצא בהפצה רצינית – מה שאומר שבחשבון גס הסרט הכניס בערך 25 מיליון דולר. הלקח המפתיע (תתנהגו מופתעים): לא כל זיכיון שווה ריבוט.

מכאן והלאה , נסתכל על כמה מהתופעות והמקרים המעניינים של עונת הקיץ בקופות.

המקרה המטומטם של "חורשות את הלילה"

עם תקציב של 6 מיליון דולר, והכנסות של 22 מיליון דולר בארה"ב ועוד כמות כלשהי בשאר העולם (נראה לי סביב 3 מיליון, אבל כנראה שנגלה רק אחר כך), רוב האולפנים היו שמחים ומרוצים. איכשהו, לעומת זאת, מישהו הכניס לכולם בראש לכולם ש"חורשות את הלילה" אמור להיות להיט עצום ענק שמכסח את התחת של הקופות והנה הנה הוא מראה לכולם מה זה. כי כידוע, מה שהולך היום בקופות הן קומדיות R עם כוכבות אלמוניות, במאית בסרטה הראשון (שגם כשחקנית לא ממש שוברת קופות), אולפן אינדי, ותקציב קטנטן. אה, רגע, לא, זה לא.

כן, אולי ההפצה של הסרט הייתה צריכה להתחיל בקטן יותר. לא, זה לא היה מביא לסרט פתיחה עצומה. "חורשות את הלילה" היה תמיד סרט אינדי קטן וההפתעה העצומה היא בעיקר העובדה שמישהו ציפה שהסרט הזה יתנהג כמשהו אחר חוץ מסרט אינדי קטן. מחר בחדשות: תדהמה! שוד ושבר! סקנדל! האם ייתכן שכלב נשך אדם? כל הסיבות, הניתוחים, והציוצים: מיד.

המקרה הדבילי של פוקס

מה עושים כשאולפן ענקי, שמתמחה בסרטים מסוג אחד, קונה את אולפן הסרטים שלכם, שמתמחה בסרטים מסוג אחר? מסתבר שלא עושים. אחרת אין דרך להסביר את כמות ההשקעה המינימאלית בסרטי פוקס והפצתם. חוץ מ"מי שעומד מאחורי…"פוקס לא הצליחו להעמיד להיט רציני בקיץ האחרון (וגם הוא – להיט מינורי ביחס לגודלו). אי אפשר לתלות את הכל בסרטים עצמם ("הפניקס האפלה", "אומנות המרוץ בגשם", "שוטר על הדרך", "טולקין") – כאשר האולפן עסוק במיזוג ומסתכל על העתיד, התחושה העיקרית היא שהסרטים שכבר יצרת הם בעיקר משהו שצריך להוציא ולגמור איתו. התוצאות, איך אומרים, בהתאם.

עידן האימה

זה התחיל כבר ב-2017, אבל נראה שמשנה לשנה, יותר ויותר סרטי אימה נהפכים ללהיטים, או אולי יותר נכון להגיד: אם בעבר היתה שורה של סרטי אימה שהיו מופקים ב-5 מיליון דולר, יוצאים בחודשי החורף, מכניסים מה שמכניסים (ותמיד מכסים את התקציב) והולכים הביתה, הרי שהיום יש יותר מהסרטים האלה, הם מרוויחים יותר, והם יוצאים באמצע הקיץ כמו אחרון הבלוקבאסטרים. הקיץ הזה יצאו 9 סרטי אימה: מסיבה סוף, מלתעות האימה, סיפורים מפחידים שמספרים בחשיכה, אנאבל 3, משחק ילדים, מידסומר, ברייטברן, ומי שעומד מאחורי. כן, לא כולם עושים סכומים של "זה", אבל הנוכחות שלהם בעונת הזאת היא לא מובנת מאליה, והיא אפילו לא הרשימה המלאה של סרטי אימה שיוצאים השנה, כי "דוקטור סליפ" ו"זה: חלק 2" עוד לפנינו ו"אנחנו" ו"אסקייפ רום" מאחורינו. נראה, בסך הכל, שאנחנו חיים בזמנים מפחידים.

ההפתעה האינדית?

מה מבדיל בין "הפרידה" (שנעשה בתקציב של 3 מיליון דולר והרוויח 15 מיליון דולר בארה"ב) ו"חורשות את הלילה" (שנעשה בתקציב של 6 והרוויח 22 מיליון דולר בארה"ב)? האם באמת המכפלה של 5 כל כך יותר רצינית מהמכפלה של 3? האם זה סתם הקטע שאנשים ממש אוהבים שסרטים אינדיים יוצאים קודם במספר אולמות ואז מתרחבים לאט לאט וזה יוצר אפקט מגניב?

בכל מקרה, בקיץ עם מחסור חמור בלהיטים קטנים שנשארים בקופות שבוע אחר שבוע, "הפרידה" קטף את הכתר לאחד שהוא דווקא כן כזה (ושהוא גם לא סרט נוצרי), ויאללה, למה לא? כמובן, העובדה שזה הלהיט האינדי היא בסך הכל סימן רע לתעשיית האינדי כתעשייה, אבל זה לכתבה אחרת.

סרטים מוזיקליים

מחזות זמר, למרות "לה לה לנד", עדיין אאוט, אבל "סרטים עם מוזיקה של אמן פופולרי" – אין, כך מסתבר, לפי "רוקטמן" ו"יסטרדיי" (ו"לחלום בגדול", אבל הוא לא ממש הצלחה). אנשים כבר כתבו על הנושא, אז לא אכביד, וגם על העובדה שאף אחד מהם לא הפך ל"רפסודיה בוהמית" בקופות כבר כתבו, אז רק אציין ש: כן, יש הרבה סרטים מוזיקליים, הם בסך הכל מצליחים, ואנחנו אפילו עוד לא סיימנו כי לפנינו עוד ג'ורג' מייקל. מה תביא 2020? סרט על בסיס השירים של בון ג'ובי על טומי וג'ינה? סרט על בסיס השירים של אירוסמית' עם ליב טיילר בתפקיד אביה? מחזמר על הנסיכות המוכרות מהאגדות שמחליטות לקרוא את "המסתורין הנשי" של בטי פרידן ואז יוצאות לגלות את עצמן, כל זה בליווי להיטיה של בריטני ספירס? רגע, הדבר האחרון הוא אמיתי?!?!

הסיני התורן

כמעט אף סיכום קופות אינו שלם ללא "הסרט ההוא שהיה להיט עצום בסין אבל אף אחד מחוץ לסין לא ראה אז אין לנו מושג אם הוא באמת טוב או לא". מוקדם יותר השנה זה היה "האדמה הנודדת", שהרוויח בסין 690 מיליון דולר ושפה בארצנו אפשר לראות בנטפליקס, והקיץ זה היה "נה זא" (או "לידתו של השדון נה זא"), סרט אנימציה שהרוויח בסין 630 מיליון דולר, שמבוסס על סיפור סיני מוכר (כלומר, אני מניח שמוכר? אני מן הסתם לא מכיר אותו אבל יש לו ערך ויקיפדיה מאוד מרשים), ושבצוות השחקנים שלו יש את יוסף. פשוט.. יוסף. נו, אתם מכירים אותו. יוסף, מהמספרה, זה שלוקח טעמי ושם אותם בעטיפות של פסק זמן. בכל מקרה, "נה זא" הוא הסרט הראשון של הבמאי שלו יו יאנג, שהוא גם ראש חברת "קוקו קרטון" שזה הוא סרטה הראשון, מה שהופך את ההצלחה שלו להישג די מרשים, גם אם אין לי מושג אם לסרט מגיע כל הכסף הזה או לא. אבל גם אם זה סרט די גרוע, מה שבאמת מרשים זה שאותה חברת אנימציה קשורה לשני הסרטים – "קוקו קרטון" (נסו לחפש את זה בגוגל) הם החברה שעשתה את האפקטים ל"האדמה הנודדת" מצד אחד ואת "נה זא" מצד שני. נראה שעוברת עליהם, בסך הכל, שנה טובה. עכשיו בוא נספור את הרגעים עד שדיסני תקנה אותם.

נקודת המבט הישראלית

בארץ, כמו תמיד, קשה להבין לחלוטין מי מלך בקופות ומי לא, כי הדרך היחידה שיש לנו ידיעות סדירות בנושא אלה הודעות יח"צ של "תראו איזה מוצלחים אנחנו!". אז הנה מה שאנחנו כן יודעים: "המוסד" הצליח להביא 200 אלף צופים לקופות פה, "מלך האריות" הצליח להביא מיליון (הראשון שעשה זאת מאז "אווטאר"), "הובס ושואו" הצליחו להביא 150 אלף צופים בסופ"ש הפתיחה שלו, "פרזיטים" הצליחו להביא 30 אלף, ו"החיוך האטרוסקי" הפך לאותו להיט דודות הזה שאיכשהו בשקט שקט כולם הלכו לראות עם 100 אלף צופים. אולי בסוף השנה נבין יותר טוב מה הלך בקיץ, אולי לא – אלה הנתונים שיש לעת עתה.