דוח קופות שבורות: טרולים מסביב לסטרימינג

'טרולים מסביב לעולם' עשה מלא כסף בלי להיות מוקרן בבתי קולנוע. מה זה אומר בעצם?

מתישהו, עוד לא ברור מתי, אבל מתישהו, בתי הקולנוע יחזרו לפעול. לא רק זה – יהיו גם סרטים חדשים שיצאו בהם. במידה מסוימת של ודאות, יהיה גם קהל. ובכל זאת, ידיעה קטנה שיצאה השבוע מעוררת את השאלה: האם פני הקולנוע הולכות להשתנות?

הידיעה היא זאת:  "טרולים מסביב לעולם" הכניס לכיס של יוניברסל משהו כמו 77 מיליון דולר בשלושה שבועות – אותו סכום ש"טרולים" עשה לאורך חמישה חודשים בבתי הקולנוע בארה"ב. חישב מי שחישב, והמסקנה היא שנכון לעכשיו השכירו את הסרט לצפייה ביתית 5 מיליון אנשים, ששילמו עד הסרט 20 דולר. בחישוב מהיר, הסרט עשה ב-3 שבועות 100 מיליון דולר.

הידיעה שאפשר להצליח עם הנתיב הזה לא נעלמה מעיני אולפנים אחרים, והם גם שלחו לאופצית הסטרימינג סרטים כמו "סקובי-דו!", "ארטמיס פאול" ואיזה שטות של ג'אד אפאטו בכיכוב של פיט דיוידסון שהם אפילו לא טרחו לעשות לו טריילר נורמלי.

בקהל אוהב הכותרות המפוצצות התחיל הלחשוש: האם זהו מות הקולנוע? האם ככה הוא מת? על ידי טרולים שרים ומרקדים?

אז כנראה שלא.

בוא נסביר: מהלך החיים הכלכלי של סרט לא מתחיל ונגמר בשבועות הראשונים שלו. ואומנם "טרולים מסביב לעולם" הוכיח שאפשר להרוויח הרבה כסף בזמן קצר גם בלי בתי קולנוע, אבל הוא לא הוכיח שהוא לא עושה את זה על חשבון ההכנסות המאוחרות של הסרט בדי.וי.די, VOD וכל שאר הירקות. השורה התחתונה בנוגע לסרט הזה רחוקה מלהיכתב, וזה עוד לפני שמדברים על סט הנסיבות המיוחד מאוד בו הסרט יצא, בניגוד לסרטים עתידיים ש(כנראה?) לא ייצאו בעיצומה של מגפה עולמית שמשתקת את המשק.

שנית, שווה לראות את הסרטים שהאולפנים שמים לצפייה דיגיטלית: סרטים מפוקפקים (ארטמיס פאול) של במאים שלא ניפקו להיט שנים (ג'אד אפאטו) או שמכוונים לקהל יעד כלוא (באופן די מילולי) – הורים לילדים (סקובי-דו!). האולפנים מוכנים לבדוק את המים, אבל הם ממש לא התרשמו שזה משהו ששווה ללכת עליו עם כל הקופה והתותחים הכבדים. את אלה, האולפנים דחו לחורף או לשנה הבאה (ומדובר ברשימה ארוכה מאוד, שמתעדכנת פעם בשבוע בערך. מתן עושה כמיטב יכולתו לעמוד בקצב ולעדכן את התאריכון, למי שמסוקרן למה זז לאיפה).

שלישית, אומנם הקורונה החטיפה איזה סנוקרת לגלובליזציה, וספיציפית לסין, אבל אני לא בטוח שהוליווד ששה לוותר על השוק ששמו "כל מקום שאינו צפון אמריקה" – וענייני זכויות ושטויות אחרים מונעים מהרבה ארצות והרבה שווקים לשלם כסף טוב עבור הסרטים האלה. אותו "טרולים" מדובר, למשל, לא זמין בצורה לגמרי חוקית בארץ, וזה בטח נכון לעוד לא מעט מדינות אחרות.

אז האם אנחנו צופים בשינוי פרדיגמה? לא ברור. גם בכתבה שנועדה להלל את ההישג, הבכירים ביוניברסל מסייגים ואומרים שהם עדיין היו מעדיפים להפיץ סרטים בקולנוע, וכנראה שכשבתי הקולנוע יחזרו, באמת נראה בהם עדיין הרבה מאוד סרטים. עם זאת, בהחלט מדובר בעוד צעד לקראת הטשטוש והערבוב בין סרט, טלוויזיה וכל מה שבאמצע.

אבל בעצם, הדבר העיקרי שיש ללמוד מכל העסק, ואני מרגיש שלא מספיק מדברים עליו הוא הכאב הגדול של אנשים ששילמו 80 שקלים (בערך), כפול ממחיר כרטיס בקולנוע, על סרט שהוא פאקינג "טרולים מסביב לעולם".