האירוע המשמעותי בבתי הקולנוע בעולם השבוע היה כמובן "סקייפול", סרט ג'יימס בונד החדש, שיצא לקולנוע בארץ ובמדינות רבות נוספות בעולם. הסרט הכניס בסוף השבוע 77 מיליון דולר בהקרנותיו מסביב לעולם, מתוכם – 32 מיליון דולר בבריטניה לבדה. הפתיחה שלו שם היא לא רק הגדולה ביותר בתולדות ג'יימס בונד, היא אחת מ-5 הפתיחות הגדולות ביותר אי פעם (את שני המקומות הראשונים שם תופס הארי פוטר).
בינתיים, בארה"ב הכניס "סקייפול" השבוע סכום יפה ועגול של 0 דולרים בדיוק, מכיוון שדווקא שם הסרט מתאחר: הוא ייצא רק בעוד שבועיים.
ואולי עדיף כך. על האמריקאים עוברת אחת מהתקופות האלה שבהן הם מתכוננים לסופה עצומה שאמורה להגיע, לשטוף את כל החוף המזרחי לאוקיינוס, לעקור ממקומו את פסל החירות ולתקוע אותו באמצע בניין קרייזלר, או משהו. לאמריקאים אין איראנים שיאיימו עליהם בטילים, אז רוב מצבי החירום הלאומיים שלהם קשורים למזג האויר. פעם בכמה זמן הם נכנסים למקלט וחוסמים את החלונות. מכיוון שחלקים גדולים למדי של ידידתנו הטובה ביותר עסקו בהכנות ליום הדין, לא היה להם זמן לקולנוע, וזה חלק מהסיבה שסוף השבוע האחרון היה, שוב, חלש מאוד קופתית.
הזוכה העיקרי מההפקר היה, שוב, "ארגו", סרטו של בן אפלק. הסרט עטור השבחים בילה את השבועיים האחרונים במקום השני, כשהוא מגלה יציבות מרשימה בהכנסותיו. השבוע היציבות הזאת התגלתה כמשתלמת במיוחד: הכנסות "ארגו" ירדו בכ-25% בלבד, והגיעו ל-12.5 מיליון דולר, בעוד "פעילות על טבעית 4" – המקום הראשון של השבוע שעבר – התרסק בכ-70% (נפילה תלולה אבל צפויה, כשמדובר בהמשכון אימה). כתוצאה מכך לא נשאר מי שיעיב על "ארגו", והסרט עשה דבר נדיר: הוא עלה למקום הראשון בטבלה בשבוע השלישי שלו בבתי הקולנוע. "ארגו" הכניס בסך הכל כבר 61 מיליון דולר.
לא רחוק מ"ארגו" נמצא אחד הסרטים השאפתניים והמוזרים של השנה, או, בעצם, של כל שנה אחרת. "Cloud Atlas" הוא פרוייקט משותף של אנדי ולאנה וושאבסקי (הבמאים של "מטריקס", שהיו יודעים בעבר כ"האחים וושאבסקי", עד שאחד מהם שינה את מינו) וטום טיקוור ("ראן לולה ראן"). הסרט כולל שישה סיפורים שונים המתרחשים בשש תקופות שונות, מימי הביניים ועד העתיד הרחוק, כשבכולם משתתפים אותם שחקנים – בינהם טום הנקס, האלי ברי והוגו וויבינג – בתפקידים שונים, כשבאמצעות עבודת איפור השחקנים מחליפים בין הסיפורים גזע ואפילו מין. איכשהו, הוושאבסקים וטיקוור הצליחו לגייס 100 מיליון דולר (מחברות הפקה אירופית) להפקת הסרט יוצא הדופן הזה, על אף שהיה ברור שלא מדובר במוצר קל לעיכול או מסחרי. כל מי שלא השקיע בסרט כסף היה יכול לומר השבוע "אמרנו לכם" כשהסרט הכניס 9.4 מיליון דולר, והתמקם במקום השלישי, מאחורי "מפלצת של מלון" בשבוע החמישי (!) שלו. צריך לקוות ש"אטלס של עננים" יעשה הרבה יותר כסף בהקרנות מחוץ לארה"ב, כי בין אם הוא סרט טוב או לא (והמבקרים חלוקים בדעתם בנושא הזה), ברור שהוא מיוחד, וצריך שיהיו יותר סרטים שלא נעשו בשיטת הסרט הנע.
נמוך עוד יותר ומסקרן הרבה פחות הוא "Silent Hill: Revelation", המשך בתלת-מימד לסרט האימה "סיילנט היל" המבוסס בתורו על סדרת משחקי המחשב המבעיתים. המשך ל"סיילנט היל" נכנס בבירור לקטגורית סרטי ה"למה?". הראשון היה מיותר, מי צריך עוד אחד? הציפיות לסרט ההמשך, שגם בו משתתפים ראדה מיטשל ושון בין – לא היו גבוהות, והוא הצליח לאכזב בכל זאת. הוא נקטל באכזריות על ידי הביקרוות, והכניס 8.4 מיליון דולר, שמביאים אותו למקום החמישי, מתחת ל"פעילות על טבעית 4" ו"חטופה 2".
"הגלישה הגדולה במאווריקס", סרט הגלישה שאותו משום מה ביימו קרטיס הנסן ומייקל אפטד – ולשניהם היו דברים הרבה יותר טובים לעשות – צנח לבתי הקולנוע כמו חלוק אבן לתוך באר עמוקה. כמעט שאף אחד לא הרגיש. הסרט הוקרן בכאלפיים בתי קולנוע, והכניס 2.2 מיליון דולר, מה שלא מאפשר לו אפילו להתברג בין עשרת הגדולים. כלומר, לא בין עשרת הגדולים של השבוע; אל עשרת הפתיחות הגרועות ביותר אי פעם להפצה רחבה הוא נכנס. הסרט הזה, אגב, יוקרן בארץ החל מסוף השבוע הקרוב; ל"אטלס של עננים" אין אפילו תאריך הפצה. אין צדק.
אף פעם לא התעניינתי יותר מדי באנשים שמאחורי האחים
חוץ מזה שהערכתי (במקרים מסוימים) את פועלם אבל (ואולי דווקא בגלל זה?) הערת הסוגריים על לארי/לאנה וושאבסקי די תפסה אותי בשוק. תמיד חשבתי על האחים בתור שני חובבי אקשן עם זקן פראי וכרס בירה. לגלות שאחד מהם היה בעצם אישה בגוף של גבר זה… מפתיע. (לא שיש משהו רע בזה, כמובן).
הסיפור של לארי/לאנה ישן
מדובר בתהליך שהוא עבר במשך כמה שנים ויש יאמרו שכבר בתקופת "ספיד רייסר" השינוי היה בולט.
לצורך העניין, זה אנדי ולארי מ2004
וזה אנדי ולאנה מ2012
אני לא יודע עד כמה זה רלוונטי
אבל הסרט הנוכחי שלהם, כדברי הכתבה, עוסק ב"שישה סיפורים שונים…. כשבכולם משתתפים אותם שחקנים … כשבאמצעות עבודת איפור השחקנים מחליפים בין הסיפורים גזע ואפילו מין", אז אני מניח שיש התייחסות כלשהי לזה בסרט האחרון שלו, מה שלא היה בסרטים הקודמים שלהם (לפחות לא באופן גלוי, וכן אפשר להגיד שגם במטריקס אתה כלוא בגוף שלא שלך…).
לגמרי.
אני הייתי בטוח שזו בדיחה של הדג.
האחים העבריים
מבחינת כללי העברית, הם עדיין יכולים להיקרא "האחים וושאבסקי" בלי שום בעיה מיוחדת.
כך הבנתי,
אבל מוזר לי להשתמש בלשון זכר על "גוף" שכולל בדיוק גבר אחד ואישה אחת.
טרנסלופר
וזה עוד לפני שחושבים על מה שיקרה במאמר שאמור להתייחס אליהם בזמנים שונים ומול סרטים שונים. אז אפילו הבדיוק שלך מתחיל להתמסמס. מוזר, אכן.
מה שבאמת מדהים בסקייפול,
יותר מהפתיחה המרשימה שלו זה ששלושה (ארבעה, אם מחשיבים את קסם) בחורים שונים הציעו לי לראות אותו, ואני לא יכולה ללכת עם אף אחד מהם מסיבות כאלו ואחרות. ארבעה בחורים לסקייפול, 0 ללופר. סה לה וי וגם מרד, בנימה צרפתית.![!אוף!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/fe_off.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/fe_off.gif" alt="" width="" height="" />)
^
^
פעילות על טבעית 4 ? סיילנט היל 2 ?
אני מאשימה את ליל כל הקדושים. תמיד ידעתי שפורים שווה יותר (ולא יוצאים בו המשכי אימה לא נחוצים)
לא הבנתי
"במקום השני, לא רחוק מ"ארגו", נמצא אחד הסרטים השאפתניים והמוזרים של השנה……" ואז "….והתמקם במקום השלישי, מאחור מפלצת של מלון".
סתם טעות קטנה או שפספתי משהו?
טעות
(ל"ת)
אה, תודה. אני רואה בימד"ב שהוא אכן שלישי. אאוץ' (אם כי לא באמת מפתיע)
http://www.youtube.com/watch?v=6TiXUF9xbTo
לא רוצה להגיד יותר כדי לא לספיילר, אבל ממליצה לראות. הוֹ ג'וס. ג'וס הוא הבוס.
זה מזלזל באינטליגנציה, וספק אם זה אפקטיבי.
אני בספק אם יש יותר משלושה אנשים שיחליפו את הצבעתם בגלל הסרטון הזה, והוא בעיקר נראה לי כמו סוג של בדיחת חבר'ה, של אם-אתם-שונאים-את-רומני-אתם-מה-זה-מתוחכמים.
וואו. אני מנסה להבין אם אתה רציני או לא.
(ל"ת)
רציני לגמרי.
זה מצחיק ועשוי בחן.
ברור שזה ישכנע רק את המשוכנעים, וברור שהמסר הוא הגזמה פראית, אבל אלוהים, זה כל-כך הרבה יותר מבדר וקליל מרוב תשדירי הבחירות.
אבל ג'וס ווידון באמת מגניב
(ל"ת)
אני לא חושבת שאף אחד, כולל ווידון,
חושב שזה תשדיר בחירות רציני. אני לא כל כך מבינה מה גרם לך לחשוב שזה כן.
רציני זה לא רק 'חסר הומור'.
(ל"ת)
רציני, אמיתי, לגיטימי, take your pick.
זה נעשה בהומור, בעיניי בהומור מוצלח מאוד.
אני חושבת שהתגובה של אידן (ברווז גומי) למטה די ממצה את מטרת ה"תשדיר", וגם אם היא לא תעשה את זה – ווידון עשה סרטון מצחיק. צחקתי, היה לי נחמד.
צר לי אם זה לא שעשע אותך, אבל אני לא רואה בזה שום דבר "מזלזל באינטיליגנציה".
עד כמה שאני לא מחבב את רומני (ואני לא) אני חייב להסכים עם טווידלדי בעניין הזה. ה"קטע" הזה אולי נעשה ברוח הומוריסטית אבל הכוונות שלו רציניות להחריד (אחרי בכול, הומור זה עסק רציני).
בין כל הבדיחות על סוף העולם וודון חוזר על לא מעט מסרים שאפשר לשמוע בכל תשדיר בחירות / עצרת דמוקרטית סטנדרטית – רומני יגדיל את העוני והאבטלה, רומני הוא איש ממון ששונא אנשים עניים וכו'… אי אפשר לפטור את הפשטות של המסר הזה ב"היה מצחיק", ווידון לא בא רק להצחיק אותך הוא בא להשפיע עליך (או על המקבילה שלך באמריקה) לפעולה מסויימת.
מצד שני: כן, התשדיר הזה מזלזל באינטלגנציה של הצופה, אבל כמוהו כל תשדיר בחירות מאז ומעולם. לא מדובר במדיום שמעודד מחשבה מורכבת. בארבעים השניות עד דקה שנותנים לך קשה מאוד ליצור הסבר מפורט של למה המצע הכלכלי של מפלגה א' צפוי להביא לאבטלה, אבל קל נורא להגיד שהבחור השני הוא אדיוט (בשפה מעודנת יותר). לפחות, כמו שאדם קלין אורון אמר, התשדיר הזה נעשה בחן והומור וסיפק לי מידה של שעשוע עם המסר הפוליטי המרודד שאני מקבל מתשדירים כאלה בדרך כלל.
המטרה היא לא לשכנע מישהו להחליף הצבעה
המטרה היא להלהיב את המשוכנעים כדי שיזכרו ללכת להצביע.
יוצא מגדר הרגיל!
אם יש משהו שכיף לעבור אותו, זה בחירות בארה"ב – זה מוציא יצירתיות מהאנשים הטובים שם (משני צידי המתרס! למרות שאני לא חושב שדניס מילר באמת מצחיק..). כמובן שיש לנו את ג'ון וסטיבן כל השנה, אבל בבחירות זה מתגבר ואפשר ממש להנות מזה אפילו אם לא מחוברים לכל מה שקורה בארה"ב – כי זה די חשוב. כמו שמישהו בטוויטר אמר:
I hope the people of Pakistan are ok with rural voters in Ohio determining their fate for the next four years.
רד, כל הכבוד על בחירת התמונה.
לקח לי זמן לעלות על הקישורים, אבל זה נהדר.
בוא תסביר לנו
(ל"ת)
לפי שם הקובץ זו תמונה מ"אטלס של עננים",
והיא מתארת סערה.
וכרגע באמת מתקרבת סערה לארצות הברית.
אגב, הייתי צריך לחשוב על לבדוק מה שם הקובץ. במקום זה חיפשתי בגוגל Cloud Atlas ship.
ועוד אגב: התמונה לא מתארת סערה. היא מתארת סערה מתקרבת. לכן זה מבריק במיוחד.
האם נדמה לי, או שאפלק הופך להיות האיסטווד החדש?
שחקן לא מוערך במיוחד (לפחות במקרה של אפלק, די בצדק), שגם לא בוחל בזבלונים, שהופך לבמאי מוערך שבוחר את הפרוייקטים שלו די בקפידה. כמובן עוד מוקדם לקבוע אם אפלק יצליח להיכנס לנעליים הגדולות של איסטווד (וסביר להניח שלא) – אבל יתכן שיש פה סמאח בהתהוות…
אני דווקא אוהב את הקבלת ה"בן"ים
שהיא שבן סטילר ובן אפלק כשחקנים בסרטים של אחרים נעים בין סבבה ( דוגמה, דודג'בול) לנוראי ( אין ספור דוגמאות) אבל כבמאים הם זורחים וזוכים להכרה ואהדה. השאלה האמיתית היא – למה לעזאזל בן סטילר עוסק בדברים שהם לא בימוי?
אין ממש מקום להשוואה
מלבד מציאות נושכת, סטילר היה במאי של "כייבל גאי", "זולנדר" ו"רעם טרופי" – כמה מהקומדיות היותר מוצלחות שהשתתף בהם, אבל בהחלט לא סרטים שנחשבים לסרטי איכות, או כאלו שיביאו לו מועמדויות לאוסקר. מצד שני, סטילר הוא קומיקאי מצוין שמשתתף בהרבה זבלונים. אפלק הוא, לפחות בעיני, שחקן בינוני (גם אם נסבל) גם בסרטים הטובים שלו (ראו, לדוגמא, את The Town).
אני מסכים שיש גם הבדל
אבל זה לא אומר שאין מקום להשוואה – שניהם שחקנים שעדיף לנו שיהיו במאים.
גם בין אפלק ובין קלינט יש הבדל אבל זה לא אומר שאין מקום להשוואה.
ועל זה נאמר
אם זה סרט שאפלק מביים ומשחק בו אז כדאי מאד שאפלק הבמאי יהיה בן ואפלק השחקן יהיה קייסי.
נכון לעכשיו, אפלק הוא *יותר* מהאיסטווד החדש.
אפלק בתור שחקן לעולם לא יהיה מה שאיסטווד היה בתור שחקן. איסטווד אולי היה שחקן שלא בוחל בזבלונים, אבל הוא גם אייקון: כשחושבים על מערבונים חושבים על איסטווד. מצד שני, בתור במאי לקח לו זמן להשתפשף: זה לא שהוא הפך לחיית אוסקרים מהרגע הראשון, ובכל שלב של הקריירה שלו היו לו גם נפילות. "מכאן והלאה", אהמ אהמ, ג'יי אדגר אהמ אהמ.
מצד שני, תסתכל על ציוני "עגבניות רקובות" של כל הסרטים שבן אפלק ביים עד היום:
נראתה לאחרונה: 94%
גנב עירוני: 94%
ארגו: 96%!
הולי שיט, הבנאדם הוא פיקסאר של איש אחד! יש מעט מאוד במאים שמשיגים סטריק כזה אדיר מיד עם הסרטים הראשונים שלהם (ורוב הבמאים לא יגיעו לרצף כזה אי פעם). נכון, עגבניות הן לא מדד אובייקטיבי לאיכות ויש איתו הרבה בעיות, שלא לדבר על העובדה שזה פשוט עניין של טעם אישי (אני לא הייתי נותן ל"גנב עירוני" ציון גבוה כזה). אבל אי אפשר להכחיש שלפחות מבחינת ההערכה הביקורתית, ההישגים של בן אפלק מדהימים, וזה מרשים עוד יותר כשמדובר באיש שעד הרגע שבו הוא עבר לכסא הבמאי אנשים אהבו בעיקר לצחוק עליו. אם אפלק ימשיך ככה, הוא יהיה הרבה יותר מקלינט איסטווד.
וזה גורם לך לחשוב
שאולי כל השמועות האלה על זה שהזכייה שלו באוסקר היא מוצדקת, היו נכונות.
יש כמובן את הקטע הזה של פאמילי גאי
http://www.youtube.com/watch?v=qBWnJNtRF8Y
שמציג אותו כעלוקה על חשבון מאט דיימון. כמובן שאחרי העבודה שלו על "נראתה לאחרונה" ו"ארגו" הם יכולים לאכול את הכובע…
נראה לי שאולי כן היית נותן לו ציון כזה.
כלומר, אם היית אומר שזה סרט טוב, הרי שציון העגבניות שלו מבחינתך הוא 100%, לא? העגבניות תמיד מתעדפות סרטים טובים ולא שנויים כמעט במחלוקת, ולכן הרבה סרטים "חביבים" זוכים לציונים מאוד גבוהים (ראה את הציון של "השומר", "מסיבת רווקות" וגם של "גנב עירוני"). תכלס, המדד הזה הוא הדבר הראשון שאני מסתכל כשאני שומע על סרט, אבל רק כדי לשים אותו במגירת ה-"שווה צפייה"/"לא שווה צפייה" – את הדעה עליו אני אוכל לקבוע אחר כך בעצמי.
"נראתה לאחרונה" הוא כבר בעיני סרט מצויין. גם בזכות הבימוי והתסריט (בן אפלק) וגם בזכות המשחק (לא בן אפלק).
לא אמרתי הרגע
שציון העגבניות הוא לא מדד אבסולוטי לאיכות ושאני משתמש בו כדי להעביר נקודה מסוימת בלבד?
טוב, אולי לא הבנתי אותך נכון...
אבל התכוונתי שכיוון שציון העגבניות הוא לא דירוג, אפשר להגיד שהציון של מבקר בודד הוא או 100 או 0 – אם התכוונת ב-"ציון גבוה כזה" לציון אבסולוטי בין 0 ל-10, אז אני מסכים ש"גנב עירוני" הוא סרט טוב אבל לא מדהים. ציון ה-IMDB שלו (7.6) נראה פחות או יותר מה שהייתי נותן לו – ציון גבוה על בימוי, קצת פחות על משחק ותסריט.
נכון לעכשיו, אפלק הוא לגמרי פחות מאיסטווד.
עם כל הכבוד להערכה שהסרטים שלו זוכים אליה, הוא עוד לא ניפק אפילו יצירת מופת אחת – אלו סרטים טובים, אבל לא מדהימים.
לאיסטווד יש את 'מיסטיק ריבר', 'מליון דולר בייבי', וכמובן, את 'בלתי נסלח'. ברגע שאפלק ינפק את ה'בלתי נסלח' שלו, יהיה על מה לדבר.
הקונצנזוס החזק טוען ש"ארגו" כן מדהים.
(ל"ת)
לא.
תקרא את העמוד ב'עגבניות'. הקונצנזוס החזק הוא שזה סרט טוב מאוד, מבדר מאוד, מותח במידה. הנה, למשל, שורת הקונצנזוס שלהם:
Tense, exciting, and often darkly comic, Argo recreates a historical event with vivid attention to detail and finely wrought characters.
בקיצור, סרט מצוין. אבל מדהים? לא.
ראיתי את הסרט. קשה לי לחשוב איך ניתן להגדיר אותו כיצירת מופת. הוא באמת סרט עשוי לעילא, אבל אין בו אפילו דמות אחת שעוברת התפתחות משמעותית ואין בו שום אמירה או מסר.
בן אפלק פרץ לתודעה כאהוב מבקרים
לא כשחקן, אלא כתסריטאי. הפעם הראשונה שהשמות בן אפלק ומאט דיימון חלחלו לתודעת ההמונים, הייתה אחרי שהשניים כתבו את "סיפורו של ויל האנטינג", עליו זכו באוסקר. רק לאחר מכן, נוצרה ההפרדה לפיה אפלק שחקן נוראי ומטרה נוחה לבדיחות, בעוד דיימון הוא הליהוק הרצוי יותר לתפקידים רציניים. יש לבן אפלק בדיוק הופעה אחת עליה זכה בשבחים (לא מוצדקים לדעתי) וזה ב"הוליוודלנד". מעבר לזה, הקונצנזוס הוא שמדובר בשחקן לא טוב. מאז שהחל לביים, התחזקה באמת הדעה שאפלק מאחורי המצלמה עדיף פי עשרות מונים על פני אפלק מול המצלמה. חבל שהוא לא הפנים את זה עד הסוף, אבל כל עוד המבקרים ורוכשי הכרטיסים מרוצים, מי אני שאתלונן?
לקלינט איסטווד יש באמת את האייקוניות שלאפלק כנראה לעולם לא תהיה. איסטווד הוא האיש ללא שם והארי המזוהם והדים של ההופעות האלה נראים בכל תפקיד אחר שגלם, או אפילו בסתם ראיון או תמונה. ב-QI ציינו עדות של איש פעלולים שטען כי איסטווד הוא אחד משני השחקנים היחידים שמעולם לא ראה ממצמצים בזמן שירו באקדח (השני הוא יול ברינר). איסטווד, כמו אפלק, עושה סרטים במגוון נושאים, חלקם עוסקים בעניינים חברתיים. אפלק, בניגוד לאיסטווד, לא יצר לעצמו תדמית של בד-אס ולא עשה שום תפקיד כשחקן שעלול להאפיל על עבודתו כבמאי בזכרון הקולקטיבי. מה שאפלק כן הצליח לעשות הרבה יותר מהר מאיסטווד, כפי שכתבת, זה להשיג את אהדת המבקרים. אני חושב שאיסטווד ביים יותר סרטים בינוניים מאשר סרטים טובים, אבל תמיד היו לו תפקידים שישמרו עליו מפני שכחה. אם בן אפלק לא היה עובר לכס הבמאי, סביר להניח שבתוך כמה עשורים, היו די שוכחים ממנו ומתרומתו הדלה לעולם הקולנוע.
איסטווד שחקן *לא* מוערך?
סליחה?
אני לא מדבר על איסטווד של היום.
למרות שגם היום הוא בעיני שחקן די חדגוני. אני מדבר על איסטווד בתחילת הקריירה שלו, הרבה לפני שהפך לבמאי. למרות שבמבט לאחור, הרבה מהסרטים האלו זכו למעמד של קלאסיקות.
גם אז הוא היה מוערך, לדעתי
הדמויות שלו זכורות מאוד. אולי הן לא דרשו מאיסטווד כישורי משחק דרמטיים כמו התפקידים המאוחרים שלו, אבל הוא עשה אותן טוב.
איסטווד של אז, במבט אחד בלבד,
מסוגל לבטא את כל הבוז שאני חשה להשוואה בין יכולות המשחק שלו לאלה של בן אפלק.
דיסני קונה את לוקאס-פילם.
4 מיליארד.
פרק 7 של סטארוורז ב2015.
הולישיט
http://abcnews.go.com/blogs/business/2012/10/disney-to-acquire-lucasfilms-for-4-billion/
וואו. בדיוק באתי לכתוב על זה.
הקדמת אותי.
הנה ההודעה הרשמית באתר של דיסני:
http://thewaltdisneycompany.com/disney-news/press-releases/2012/10/disney-acquire-lucasfilm-ltd
Haven't the geeky people suffered enough?!
(ל"ת)
כל שנה המתיחות של 1 באפריל
מתחילות יותר מוקדם?
או שסנדי העיפה בטעות חותמת של איזה מנהל בדיסני על הצעות מכירה חמדניות של לוקאס? סיכוי של 1 ל-4 מיליארד שזה יקרה, וזה בכל זאת קרה.
זוכרים את הסרטון ההוא שמראה את כל הבונדים משתתפים באותו מרדף? אז הנה משהו קצת יותר משודרג – טורניר קרבות בין הבונדים, עד השורד האחרון. התוצאה תפתיע אתכם. או שלא.
http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=O9C7yYomVuo
יפה!
(ל"ת)
אוף טופיק טכני,
בהיעדר מקום אחר לציין אותו – שמתי לב לפיצ'ר חדש באתר, שכשגוללים את המסך לאזור התגובות, החלק הראשי שלו נמתח כדי למלא את כל רוחב המסך על חשבון הפאנל הצדדי, זה שמכיל את דפי הסרט, המתמשכים וכו'.
זה רעיון מאוד נחמד, אבל הבעיה היא שאם הכתבה לא מספיק ארוכה, אין שום דרך לגשת לפאנל המתמשכים (מקום הרביצה הקבוע שלי), כי התגובות מגיעות מוקדם מדי ומעלימות את הפאנל… יוצא שבכל עמוד כמעט אני משחקת עם העכבר כדי למצוא את המיקום המדויק שבו נעלמים המתמשכים, מגלה שזה בדיוק שורה אחת מעל מה שאני רוצה לגשת אליו, נכנעת וחוזרת למסך הראשי.
זה מציק.
יש דרך לשפץ את זה קצת כך שהמתמשכים לא יסבלו? או פשוט לכבות את הפיצ'ר כולו אצלי במחשב?
תודה מראש..
בהחלט
את יכולה לשנות את רוחב עמודת התגובות באמצעות מחוון "רוחב עמודה", שנמצא בין הכתבה לתגובות.
מעל האזור של התגובות
יש סליידר של "רוחב עמודה". אם מכוונים אותו למינימום, התגובות לא יסתירו את הפאנל הצדדי
אוף, איזו הקלה,
תודה לשניכם, עכשיו הרבה יותר טוב.
(לא העליתי בדעתי לשחק עם הסליידר הזה כי מעולם לא נגעתי בו, התנודות המרחביות התחילו על דעת עצמן. הסליידר כנראה אחוז דיבוק.)
עלייתו של האביר האפל מתחילה
דאג ווקר, המוכר כמבקר הנוסטלגיה, האיש עם המשקפים, צ'סטר אי. באם ועוד כמה דמויות אינטרנטיות, העלה השבוע סדרה חדשה באתר שלו. שם הסדרה הוא Demo Reel והיא עוסקת בצוות של חמישה אנשים היוצר רימייקים גרועים ומיותרים לסרטים מפורסמים. בפרק הראשון, הארוך במיוחד, הם מחליטים לצלם מחדש את כל סרטי באטמן של נולאן והתוצאה מאוד משעשעת. הפרק כולל ספוילרים לסרטי באטמן, לרבות עלייתו של האביר האפל וגם ספוילר בהתחלה להחוש השישי.
http://thatguywiththeglasses.com/videolinks/thatguywiththeglasses/demo-reel/37080-demo-reel-the-dark-knight-begins-rising
עם כל ההמולה סביב דיסני-לוקאס, אנשים שכחו קצת להסתכל מסביב. אז אתמול צץ לו ציוץ של אולפני Annapurna pictures, שקנו את הזכויות לסדרת "שליחות קטלנית" במאי 2011:
The whole thing goes: The future’s not set. There’s no fate but what we make for ourselves.’ – John Connor, Terminator 2 (news is coming)
[הציטוט המלא הוא: העתיד לא קבוע מראש. אין גורל מלבד זה שאנו מכתיבים לעצמנו. -ג'ון קונור, "שליחות קטלנית 2". (חדשות עומדות להגיע).]
בעקבות כך, כמובן, החל גל של שמועות. האם אלו על חדשות על "שליחות 5"? האם עושים ריבוט לסדרה? האם כריטסיאן בייל יחזור? או שמא שוורצנגר, ששב להיות שחקן, ישוב לתפקיד הראשי? נחכה שהם יחזרו.
די עם הריבוטים, תנו לנוח קצת.
תנו להנות ממה שקיים, תנו המשכונים טובים אם יש ודי לאפס הכל מחדש בכל שני וחמישי.
רגע של בלבול בקולנוע...
בחיים שלי לא קרה לי דבר כזה: נכנסתי הערב עם דודתי לקולנוע לב תל אביב, להקרנה של למלא את החלל ב-22:00. נכנסו כל הצופים לאולם המלא עד אפס מקום, עברו הבקרובים, הפרסומות, התזכורת לכבות פלאפונים, נסגרה הדלת, והתחיל הסרט… בשבדית. אשה בלונדינית ורופאה משוחחות על ניתוח כריתת השד הקרב של הראשונה ועל יחסיה עם בעלה. אחרי כמה דקות של צעקות לסדרנים (וכמה צופים שהחליטו, מסיבות ברורות עמם, שבטח זה הסרט ואנחנו סתם מחרטטים), תוקנה התקלה, אבל ממש מצחיק אותי שהיא אפילו קרתה – למישהו אחר היתה חוויה כזו?
(והסרט? …מוזר. עשוי יפה מאוד, אבל ממש לא ברור לי איך אני חשה לגביו.)
קרה לי בקולנוע אורלנדו
הלכתי לראות את היו זמנים באנטוליה. לפני הסרט, הוקרן הטריילר ל… היו זמנים באנטוליה. זה היה מוזר, אבל מילא. הסטתי מבט מהמסך כדי להימנע מספוילרים אפשריים. אז התחיל הסרט, בתמיכת קרן הקולנוע הישראלית. הקרינו בטעות את רווקה פלוס. אחרי כמה שניות, האורות נדלקו והחליפו בין הסרטים.
לי זה קרה ביס פלאנט בחיפה
הקרינו בטעות את 'הדרקון הראשון שלי' במקום 'הטיטאנים'. לצערי הרב התקלה תוקנה בסוף די מהר.
לי זה קרה ברב חן ירושלים:
הלכתי לראות את 'מלחמת הכוכבים, פרק 1: אימת הפנטום' ובטעות הקרינו אותו.
בהקשר הזה
שווה להזכיר את הקמפיין המבריק של הסינמה סיטי ואדלר חומסקי להעלאת המודעות לאלצהיימר, קמפיין שבמהלכו חוו את החוויה הזאת בדיוק אלפי צופי הסיטי במהלך סופ"ש אחד בספטמבר שעבר.
מבריק?
זה מטומטם. זה מטומטם כמעט כמו להפחיד אנשים עם דו"חות חניה מזויפים. להטריד אנשים ולהציק להם אינה דרך נכונה לעורר מודעות למשהו.
אבל... אבל... אבל...
אין אבל, די ראיתי את השוואה הזאת באה (לא שהעליהום במקרה של הדוחות המזויפים היה יותר מוצדק, לדעתי).
פרסומות הן דבר מטריד ומציק מטבען, ואם לא הייתה שם זליגה (משמעותית) מעבר לזמן שמוקדש לפרסומות וטריילרים, אני לא רואה איך זה יותר מטריד ו/או פחות אפקטיבי ונכון מהקרנה של פרסומות גנריות במקום זאת עד כדי כך שזה מצדיק "מטומטם". כאמור, מבריק. או משהו.
לא מסכים, כמובן
אבל זה לא הזמן ולא המקום ולא האופטופיק ולא הדרואידים שאתה מחפש
ה"שותף" לשעבר של טרנטינו מעבד את "הטירה הנאצית".
רוג'ר אייברי, הידוע בעיקר כבחור שכתב עם טרנטינו את "ספרות זולה" (וגם כבמאי בזכות עצמו), חתם על חוזה להרמת עיבוד למשחק הווידאו הקלאסי "Wolfenstein 3D" (הידוע בעברית גם כ"הטירה הנאצית"), המשחק שהמציא כמעט במו ידיו את כל הז'אנר של משחקי יריות בגוף ראשון. מעניין לראות איך במאי שלמד ועבד עם טרנטינו עומד להפוך את העולם המופרע של סדרת המשחקים הזאת לקולנוע. עצם העובדה שקולנוען יחסית רציני לקח את הפרוייקט הזה רק מוכיח שיש פה פוטנציאל לסרט כיפי מאוד.
http://geektyrant.com/news/2012/11/1/castle-wolfenstein-film-moving-forward-with-roger-avary-dire.html
http://www.games.co.il/article8776.html
חשבתי שרוג'ר אייברי ידוע בעיקר
כאדם שנהג שיכור, הרג את הנוסע שלו, ונשלח לכלא לשנה?
לא ידעתי על זה
אני הכרתי אותו כ"גאון שעשה את חוקי המשיכה"
כצפוי, גם השנה יהיו חמישה מועמדים לאוסקר
http://www.animenewsnetwork.com/news/2012-11-02/poppy-hill-mystical-laws-submitted-for-oscar-nominations
וטוב שכך, כי בניגוד לשנה שעברה השנה היתה שנה לא רעה בכלל לאנימציה (לפחות לפי מה שמספרים אלו שכבר ראו את "פרנורמן", "ראלף המשמיד", "שומרי האגדות" ואת סרטו החדש של בנו של היאו מיאזאקי שכנראה אמור להיות ממש מצוין).
"סקייפול" עקף את הסרט האחרון של "הארי פוטר" והפך לסרט שהרוויח הכי הרבה באנגליה תוך שבוע (60$ מיליון). הוא גם עבר כבר את ה 100$ מיליון ברחבי העולם, בלי שיצא עדיין בארה"ב. מסקנה – העולם אוהב את בונד. במיוחד אנגלים.
פורסמו שני פוסטרים חדשים ל"עלובי החיים". לפי הראשון, הייתי בטוח לרגע שזה של טים ברטון. (והתספורת של הב"ק הזכירה לי את הילדה הזאת מ"הגרינץ' ".)
כנראה שאת הנבל אלקטרו ב"ספיידרמן המופלא 2" יגלם ג'יימי פוקס.
לאקדמיה נשלחו 21 סרטי אנימציה, שמתוכם יבחרו המועמדים לטקס האוסקר הקרוב. בין הסרטים אפשר למצוא את "אמיצה", "הלוראקס", "עידן הקרח", "מדגסקר", "מפלצת של מלון", "פאראנורמן" ו"ראלף ההורס".
ולסיום, מישהו שכנראה לא תראו ב"נוקמים 2" – איירון בייבי! (חפשו גם את ההמשך, Dragon Baby)
יש אפשרות לראות את הפוסטר הזה
ולא להניח שמדובר בסרט של טים ברטון?
כנראה שלא...
קודם ג'וני עם איפור לבן ב"פרש הבודד", עכשיו זה….אני כבר צופה גל של סרטים שכשיעלו הקרדיטים אנשים יגידו "רגע, זה לא של טים ברטון?!"
לא מפתיע.
הבריטים מאוד אוהבים את בונד. בכל חור יש כאן פרסומת לסרט החדש או לאחד המוצרים הנלווים שלו.
אתמול ראינו את "סקייפול" ולפני הסרט עצמו היו לא פחות מ-6 פרסומות שקשורות לבונד:
שעוני אומגה, בושם לגברים, ערוץ סרטי בונד של Sky, סוני, מכונית כלשהי וסלולרי.
האולם שהיינו בו היה מלא והיה עוד אולם שהציג את הסרט באותו הזמן. הקולנוע שראינו את הסרט בו הוא קטן ושכונתי ובדר"כ אולמות לא מתמלאים יותר מחצי. זה בהחלט היה מחזה נדיר, יחסית לאולם. בקולנוע היותר גדול ופחות שכונתי, הסרט מוקרן מחר (עדיין סופ"ש) 21 [!] פעמים מ-10:00 בבוקר ובימי השבוע 17 פעמים מ-12:00 בצהריים.
לא כל סרט זוכה לטיפול כזה.
זוהי תוצאה של שלושה ציוני דרך
1. קמפיין השקה מטורף שנועד למחוק לאנשים את כישלון הסרט הקודם. בחיי שמעולם לא ראיתי כל כך הרבה כסף מוכנס לתוך קמפיין יח"צנות לסרט. אפשר אפילו להרגיש את זה פה באתר (אני מניח שגם זה עקב היח"צ המטורף של וואלה! לסרט)
2. זו השנה הפטריוטית ביותר שעברה על הממלכה. אירוח האולימפיאדה הוציא את ה-Great מ-Great Britain. ובשנה כמו שנה זו, טבעי שהאזרחים יפנו לאייקון השני שהם הכי מתגאים בו בפולקלור הבריטי (בונד שני אחרי המלכה, כמובן).
3. זוהי שנת ה-50 לבונד. ובתור הקאנון הבריטי הבולט ביותר בעולם, גם זו סיבה למסיבה. אני מניח ששנה הבאה, עת יחגגו 50 שנים לדוקטור הו נראה אולי חגיגות דומות. אם כי קשה לי להאמין שהדוקטור יכול אפילו לגרד קמצוץ מרמת הפאתוס שיש לסוכן בשירות הוד מעלתה.
וגם, זה אחלה סרט וזה…
הסרט הקודם הכניס כמעט בדיוק אותו דבר כמו הסרט שלפניו,
כך שאני חושב שלפחות כלכלית, כשלון הוא לא היה. בתור סרט, זה סיפור אחר…
הוא סמי-כישלון..
אם משווים אותו לסרט הקודם בסדרה, "קזינו רויאל", שקיבל ביקורות משבחות מכאן ועד להודעה חדשה, הן מהעיתונאים והן מהצופים הרגילים, ציון מעולה בימד"ב המעיד כי זה לא חרטא, סכום נאה בקולנוע ובקיצור המון באזז חיובי – אז הרי ש"קוואנטום של נחמה" היה אמור להיות להיט הרבה יותר גדול עקב התמיכה שהוא כבר מגיע איתו מהסרט הקודם ומאנשים שרוצים לראות את ההמשך (דוג' לסרטים כאלה: "שרק 2", "שודדי 2", "שר הטבעות 2", "מטריקס 2"). אבל "קוואנטום", כמו סרטי המשך רבים שלא קיבלו ביקורות חיוביות ביחס לסרטים המקוריים שלהם, הם מצליחים בגדול בשבוע הראשון שלהם אך חווים ירידות חדות בשבועות הבאים עקב הפצת השמועות על טיב הסרט המפוקפק (ועובדה ש"קוואנטום" קיבל כמעט פי 2 בסופ"ש הראשון שלו מ"קאזינו", כך שהיה יכול להיות פוטנציאלית גם פי 2 יותר מוצלח מבחינת הכנסות סופיות).
לא הוכחת כלום.
סרטי ג'יימס בונד מעולם לא היו שוברי קופות. הם הביאו פחות או יותר את אותם הצופים לקולנוע, יחסית למחירי הכרטיסים והרווח עיקרי שלהם כמו שצויין בכתבה אחרת באתר מגיע מפרודוקט פלייסמנט.
רוב הסרטים האחרים שציינת קיבלו ביקורות רעות יותר מהסרטים הקודמים להם בסדרה אבל הרוויחו יותר כסף בגלל בסיס המעריצים הענק שהסרט הספיק לאסוף עד שיצא הסרט השני בסדרה. חוץ מזה, כמה מהסרטים שציינת לא רק הכניסו סכום כפול מהסרטים הקודמים בסדרה שלהם, אלא סכום משולש ויותר ואף אחד מהם מן הסתם לא הגיע לפי שלוש מההכנסות הסופיות של הסרטים הראשונים.
אל תמעיט בערכו של הדוקטור.
בניגוד לשאר העולם שבו דוקטור הוּ זו סתם עוד סידרת מד"ב, כאן זה חלק גדול מאוד מהתרבות. אני לא יודעת להשוות בינו לבין בונד אבל כאן לא צריך להיות גיק (או בעל נטיות גיקיות) כדי לצפות או להכיר טוב את הדוקטור. זה כמו שתשאל ישראלים על קישקשתא או הגששים (רק בעוצמה קצת יותר גדולה).
סופרקאט אחד בשבוע
שוטים מתוך 250 הגדולים ב-IMDb (ועוד 53 סרטים נוספים) בעריכה קצבית ומהנה במיוחד (אם מתעלמים מזה שרצף השוטים מסרטי טרנטינו ורצף השוטים מסרטי ספייק לי לא ממש מקוריים).
במוסף גלריה של יום שישי, מופיעה כתבה של אורי קליין על הצגת נשיאים אמריקאיים בקולנוע. הכתבה היא יותר סקירה של סרטים שונים בהם מוצג הנשיא, או המרוץ לנשיאות, מאשר התעמקות באופני היצוג עצמם. כבר בהתחלה, הוא מציין סרט מ-1972 בשם "The Man" וכותב כי מדובר בפעם היחידה בתולדות הקולנוע האמריקאי בה יש התעסקות ברעיון של נשיא או מועמד שחור. לקח לי פחות מחצי דקה לחשוב על שתי דוגמאות שסותרות טענה זו: מורגן פרימן ב"פגיעה קטלנית" וכריס רוק ב-"Head of State". חשבתי גם על טומי ליסטר ב"האלמנט החמישי" אבל הסרט הופק כולו בצרפת והנשיא הוא של כל כדור הארץ, לא רק של ארה"ב.
עוד דוגמאות?
השאלה למה קליין מתכוון ב"התעסקות"
אם הכוונה היא פשוט הצגה של נשיא שחור, הרי שיש הרבה דוגמאות. אם הכוונה לסרט שבו עובדת היותו של הנשיא שחור משפיעה על העלילה או מהווה נושא בסרט, אני מסכימה שאין הרבה דוגמאות, ואם קליין מתכוון להתעסקות רצינית ולא מבודחת (כמו, אני מניחה, הסרט של רוק שציינת) אני לא יכולה לחשוב על אף אחת.
לא ראיתי את Head of State
אבל למיטב הבנתי, הסרט מתייחס ברצינות לרעיון של הרצת מועמד שחור לנשיאות ארצות הברית. הוא אמנם עושה זאת בהומור, אבל יש בעלילה אלמנטים סטיריים שהם מעבר לדאחקות.
הנשיא קמאצ'ו ב"אידיוקרטיה", כמובן.
ויש לו כמה מסרים בנוגע לבחירות הקרובות ב-Funny or Die:
http://www.funnyordie.com/videos/1a7417fe0a/president-camacho-the-election?playlist=featured_videos
הנשיא ב"24" היה שחור
הוא היה מועמד כבר ב-2002 (עונה ראשונה) ונשיא בעונות שבאו אח"כ.
וישנו גם מת'יו סאנטוס, שאמנם איננו שחור, אבל הוא ייצג מועמד שנאלץ להתמודד עם היותו ממוצא אתני כהה במהלך ההתמודדות שלו בעונות 6-7 של "הבית הלבן". אומרים שחלק מאפיון הדמות של סאנטוס נעשה על-פי אובאמה, עת היה חבר קונגרס.
הנשיא מ"24" מוזכר בכתבה
אורי קליין מבהיר שהכוונה שלו היא ליצוגים קולנועיים, אבל מציין את קיומם של אפרו-אמריקאים ונשים בתפקידי הנשיא בטלוויזיה.
גם הנשיא ב-"2012" היה שחור למיטב זכרוני.
(ל"ת)
גם דני גלובר ב-"2012"
זה באמת היה מוזר מצד אורי קליין. הנה הכתבה.
גם בחדשות מוצ"ש בערוץ 2 הייתה כתבה על נשיאים בקולנוע ובטלוויזיה. שם דווקא הזכירו את הנשיאים השחורים שצוינו כאן, ולנטייה ההוליוודית לתת להם להנהיג שנייה לפני שהעולם נחרב. גם ג'ון סטיוארט התייחס לנשיא השחור ההוליוודי באוסקר 2008:
דבר אחרון על נשיאים קולנועיים – בשלישי הקרוב, ערוצי הסרטים של יס (שם אני עובד) מקדישים את ערב השידורים לסרטים על ועם נשיאים, בית לבן, בחירות ומסביב. ישודרו בין השאר משחקי השלטון, לכשכש בכלב, אייר פורס 1, היום השלישי, הפלישה ממאדים ועוד.