יש כוכב-על חדש בשמי הוליווד, במאי עם מגע זהב, שמפיקים רצים אחריו כדי לנשק את רגלו ופורצים אליו הביתה בלילה כדי להשאיר אצלו תסריטים ולברוח. וקוראים לו ג'יימס וואן.
כך ג'יימס וואן בילה את הקיץ שלו: ביולי, הוא הוציא את "לזמן את הרוע", שפתח עם 42 מיליון דולר, קיבל ביקורות נלהבות והפך במהירות לאחד מסרטי האימה המצליחים ביותר של האלף הנוכחי (הכנסות כוללות של 135 מיליון דולר בארה"ב, 270 מיליון דולר בכל העולם) – כל זה מתקציב מוגבל של כ-20 מיליון דולר. זה היה מספיק כדי להפוך את וואן לאצולה הוליוודית, אבל זה לא הסוף. הנה, לפני שהספקתם להגיד "בו!", הוא עשה זאת שוב.
השבוע יצא בארה"ב סרט נוסף של וואן: "הרוע שבפנים 2" ("Insidious Chapter 2" – המשך ל"הרוע שבפנים", סרטו של וואן משנת 2011. המפיצים בארץ הדביקו לו איזה קטע עם רוע). הציפיות מהסרט הזה היו נמוכות בהרבה משל "לזמן את": אחרי הכל, "הרוע שבפנים" המקורי אמנם נחשב לסרט אימה מוצלח למדי, אבל פתח בזמנו עם 13 מיליון דולר בלבד. סרט ההמשך הופק מאוד בזול – התקציב המדווח הוא 5 מיליון דולר בלבד – ובמקום שיא הקיץ, קיבל את אמצע ספטמבר, בדיוק הזמן שבו מפיצים תוקעים סרטים שאין להם שום ציפיות קופתיות מהם.
"הרוע שבפנים 2" הכניס 20 מיליון דולר. ביום שישי בלבד. עד סוף סוף השבוע, הוא הכניס 41 מיליון דולר – סכום כמעט זהה לפתיחה של "לזמן את הרוע". פתיחות כאלה כמעט לא קורות לסרטי אימה, ובטח שלא קורות בספטמבר. אבל איכשהו יצא שבתוך פחות מחודשיים, אותו במאי הוציא לקולנוע שני סרטי אימה אולטרה-מצליחים בתקציבים קטנטנים. (בנוסף, טרנד ה"בתים אפלים ורוחות רפאים" בסרטי האימה הוא, מתברר, חזק עוד יותר משחשבתי). ברגעים אלה ממש וואן היה צריך להדוף עם מקל נחילים של מפיקים שרק מתחננים "וואן, תעשה לי סרט!", רק שהוא לא, כי הוא כבר עסוק בבימוי "מהיר ועצבני 7". אפשר לומר שעל ג'יימס וואן עברה שנה די מוצלחת.
במקום השני, עסקים הרבה יותר סטנדרטיים לספטמבר: "החבר'ה הרעים" (שם עברי, כמובן, באנגלית הסרט נקרא פשוט "The Family"), סרטו החדש של לוק בסון, עם רוברט דה נירו, מישל פייפר וטומי לי ג'ונס – קומדית פשע על משפחת מאפיונרים שעוברת לגור בפרבר צרפתי. הסרט קיבל ביקורות פושרות ופתח באופן פושר עם 14.5 מיליון דולר.
"רידיק" צנח אל המקום השלישי, עם ירידה של 63%, והכנסות כוללות של כ-31 מיליון – וזה ככל הנראה בסדר גמור.מתחתיו נמצאים שני ותיקי אוגוסט – "המשרת", שאחרי חמישה שבועות הגיע סוף סוף להכנסות של 100 מיליון דולר, ו"אנחנו המילרים" הבלתי נלאה, שצבר כבר 131 מיליון.
דווקא "הרוע שבפנים" הראשון היה סוג של להיט.
הוא שובח בביקורות ונעשה בתקציב של מיליון וחצי בלבד. נכון שפתיחת ה-13 מיליון לא היתה מסחררת, אבל הסרט גם ירד באיטיות והגיע להכנסות של 54 מיליון בגבולות ארה"ב ו- 97 מיליון ברחבי העולם. הסרט גם היה מאד אהוב על קהל הז'אנר וזה לא כל כך מפתיע שסרט ההמשך הפך להצלחת ספטמבר מסחררת.
הבעיה היא שלפי הביקורות, הסרט השני הרבה פחות טוב. יהיה מעניין לראות אם הוא יצנח בשבוע הבא באופן דרסטי או שיהיה עמיד כמו קודמו.
160 מיליון לסרט של 5 מיליון זה בהחלט נאה
ראיתי את הסרט לאחרונה בבית והוא בעיניי לא פחות מוצלח מהראשון.
לדעתי הוא היה על הפנים.
לא משתווה בכלל לראשון והנפילה הראשונה של ג'יימס וואן. פשוט משעמם ולא מפחיד, אפילו לא מותח.
אם כך אנחנו חלוקים ביותר
סרט מאוד מעניין בעיניי, מאוד נהנתי. למרות שאולי סצינת הסיום היתה מיותרת לחלוטין.
לגבי השם העברי של החבר'ה הרעים
מסתבר שהסרט מבוסס על ספר שנקרא Badfellas.
וואלה - מתברר שזה (בערך) נכון
ההנחה שלי היתה שהסרט נקרא "החבר'ה הרעים" כדי ליצור קשר דמיוני ל"החבר'ה הטובים", שגם בו כיכב רוברט דה נירו.
סרט מבוסס על ספר צרפתי בשם "Malavita", אבל לתרגום של הספר לאנגלית באמת קוראים "Badfellas". המעניין הוא שהתרגום הזה התפרסם ב-2010. סביר שבשלב הזה הסרט, אם הוא בכלל היה בתכנון, עדיין לא לוהק, אז הקישור לדה נירו בעצם (כנראה) מקרי לגמרי.
אפשר להתנחם בכך שזו לא בעיה רק בישראל.
ובכל זאת, אנחנו מככבים כמה פעמים ברשימה הזו:
http://www.shortlist.com/entertainment/films/50-funniest-movie-title-translations
ישראל היא דווקא מעצמת תרגום מוצלח ליד הדברים שיש שם.
באיטליה "שמש נצחית בראש צלול" = "אם תעזבי אותי, אני אמחק אותך"? וואו.
שלא נדבר על התרגום הסיני ל-Knocked Up, שלידו התרגום העברי דווקא לא רע: "לילה אחד, בטן גדולה".
הסינים בכלל מטורפים.
הם ספיילרו לחלוטין את "החוש השישי" והתרגום שלהם ל"ניקסון" הוא בכלל יצירת מופת.
זה נורא מוזר שבהתחשב בעובדה
שניקסון היה הנשיא הראשון שקיבל את סין כמעצמה מערבית וקרם איתה קשרים, וככה הם קוראים לסרט עליו. איזה כפויי טובה.
אל תשכח את המספיילרים, הטרחניים לשווא או שניהם יחד.
"המתנקש הזה הוא לא קר כפי שחשב", "הוא רוח רפאים!", "האנשים הצעירים שחוצים יקומים בזמן שהם עוטים משקפי שמש", "זוג מוזר, מסע משוגע, צריכים להגיע בזמן ללידה", "בבקשה אל תגעו בנשים המבוגרות", "המתקן העוצמתי שלו הפך אותו למפורסם".
"האנשים הצעירים שחוצים יקומים בזמן שהם עוטים משקפי שמש"
השם נראה מוגזם, וזה עוד מצרפת, מדינה מערבית, אז:
http://fr.wikipedia.org/wiki/Matrix
בערך הצרפתי של ויקיפדיה אין שם ארוך ומייגע, גם לא בפסקה הראשונה שבאה בד"כ עם השמות הנוספים לסרט. מישהו המציא את זה כנראה.
מתברר שהטעות הזאת מספיק נפוצה כדי שמישהו ישתמש בה ככותרת לרומן
http://www.amazon.com/Traverse-Dimensions-Wearing-Sunglasses-ebook/dp/B00EYSS0K6
זה תמוה כי
לסרטים רבים אין בכלל צורך לשנות את המילה. מטריקס למשל זו מילה לועזית סבירה למדי גם בשפות האחרונות ולא פלא שלא שינו אותה בקמפיינים ברוב המדינות. לכן אין ספק שמדובר בבולשיט.
The Matrix in France was NOT "The Young People Who Traverse Dimensions While Wearing Sunglasses". It was simply "Matrix" and the Quebec French title was a more formal "La Matrice".
ראיתי את מטריקס רילודד בצרפת
וקראו לה שם פשוט "מטריקס רילודד" אז באמת או שזה בולשיט או שכמו במקרה "הנגאובר 3" אצלנו פשוט בסרט ההמשך שינו את השם בחזרה למקור.
הרשימה הזאת היא
א. ישנה מאוד
ב. בחלקה, בולשיט מוחלט.
ואפרופו תרגומים לעברית,
נתקלתי באחד חדש שאני עוד מנסה להחליט אם הוא אסון או יצירת מופת. Bad Grandpa של חבורת ג'קאסס (מהטריילר, לא נראה ממש סרט ששווה משהו) ייקרא בארץ בעברית "" rel="nofollow">חרא סבא".
נורא קל לבדוק
"חרא סבא" הוא שם שגרם לי לצחוק בקול רם כששמעתי אותו. סיפרתי אותו לאנשים אחרים, וגם הם צחקו. וזה היה בכוונה: בניגוד ל"2 מהיר 2 עצבני" וכאלה, זה שם ש*אמור* להצחיק. מסקנה: זה אחלה שם.
תודה :)
(ל"ת)
ואם בג'קאס עסקינן
הפוסטר " rel="nofollow">הזה נפלא
אה, הא הא הא!
(לא הבנתי).
ריאן דאן היה אחד מחבורת ג'ק אס
והוא מת לפני שנתיים בתאונה.
אה. בטוב טעם.
(ל"ת)
שישה חזרים עירומים FTW!
"אני שיכור ואת זונה" מקום 2.
לדעתי,
"הנוסע השמיני" הוא שם ממש מוצלח, אולי אפילו יותר מהמקור.
וכמו שכבר נאמר פה בעבר,
זה לא שם שהומצא ע"י המפיצים בישראל.
גם בפולין (וכנראה בעוד מדינות סלאביות, אם להסתמך על דף הוויקי של הסרט) הוא נקרא ככה: http://www.polishposter.com/Merchant2/merchant.mvc?Screen=PROD&Product_Code=0212
לפי IMDB,
זה גם אחד הטאגליינים האמריקאים של הסרט ("alien, the 8th passenger"). כנראה שזה ההסבר למה כמה מדינות שונות הגיעו לשם "הנוסע השמיני".
לגבי החבר'ה הרעים
שם הסרט הוא במקרה מחווה לסרט עם ג'ון טרבולטה?
התכוונתי לריי ליוטה
עצוב
עצוב שבקיץ הזה יש כל-כך מעט סרטים מהוליווד שהם גם אינטיליגנטיים וגם מהנים. נולאן ודיוויד או. ראסל חסרים כ"כ…
יש סיכוי
שInsidious Chapter 2 יגיע לארץ?
למה לא?
הסרט הראשון, והמצליח הרבה פחות, הופץ בארץ (אם כי באיחור).
זה די משמח.
ראיתי את "הרוע שבפנים" לפני כמה ימים, היא מגניב לגלות שבמקרה באותו היום שראיתי אותו יצא ההמשך. הוא התחיל די סטנדרטי, ועדיין טוב, והמשיך מצוין. אני שמח שההמשך שלו מצליח למרות שאומרים שהוא פחות טוב. לא ראיתי את "לזמן את הרוע", אבל "המסור" הראשון זכור לי לטובה, למרות שאני צריך לראות אותו שוב (ההמשך הראשון שלו, שראיתי שוב לא מזמן, די גרוע. אבל בצורה… לא מזוויעה שכזו. אבל הוא כמובן לא קשור לוואן), "דממת המוות" לעומת זאת איום ונורא. אני אשלים בהזדמנות את "לזמן את הרוע", כנראה כבר לא בקולנוע, כדי להחליט מה אני חושב עליו, למרות שבכ"מ אין מצב שזה יגרום לי לרצות לראות את "מהיר ועצבני 7".
"מהיר ועצבני 7: הרוע מעלה הילוך"
לדעתי סצינת הפתיחה תהיה משהו כזה:
וין דיזל מתעורר ונדלקת טלוויזיה. רואים את (ספוילר למו"ע 6) ג'ייסון סטיית'האם עם המסיכה של ג'יגסו.
"שלום, דום. אני רוצה לשחק משחק. אתה כבול לקיר בשלשלאות. המפתח לשלשלאות נמצא בתוך שריר הזרוע שלך. תשתמש בכפית שלידך כדי לחפור אל תוך השריר ולהוציא אותו. אם לא תצליח בתוך 60 שניות, המכונית האהובה שלך תיפול ותמחץ אותך ותפגוש את מותך האירוני. live or die, make your chocie."
ל"חבר'ה הרעים" לא קוראים Malavita או משהו? זה השם שכתוב בסוף הטריילר של זה שראיתי בקולנוע (והו, כמה פעמים ראיתי אותו…).
ועוד בענייני ג'יימס וואן,
הוא גמר עם ז'אנר האימה,וסדרת 'הרוע שבפנים' תמשיך בלעדיו.
http://news.moviefone.com/2013/09/10/james-wan-insidious-chapter-2-interview/
http://www.slashfilm.com/insidious-3-officially-in-the-works-with-leigh-whannell-writing/
(בהזדמנות זו יהיה ממש נחמד אם מישהו יסביר לי איך יוצרים פה הייפר קישור,לעזאזל)
עיצוב מתקדם, מעל תיבת תוכן ההודעה.
(ל"ת)
ניסיתי את זה כבר!
או לפחות כך נדמה לי. הפעם הצלחתי,תודה.
אוקיי, הנה משהו מגוחך
(מצטער אם הנושא כבר עלה, אבל לא מצאתי אותו בין כל הדיונים באתר החדש)
דיסני מוציאים לקולנוע את "בת הים הקטנה" (שוב?) והפעם מזמינים את הילדים להגיע עם אייפדים וטאבלטים לסרט, להוריד אפליקציות, לשחק במשחקים, להתחרות עם החברים ולשיר בקול.
http://www.theverge.com/2013/9/10/4717216/disney-wants-you-to-bring-your-ipad-to-the-little-mermaid-in-theaters
זה נשמע לכם אמיתי? נשמע כמו משהו שעלול לתפוס חס ושלום?
סטיב ג'ובס מת לפני יותר משנתיים, חשבתי שדיסני יוציאו את הלשון שלהם
מהתחת של אפל עד עכשיו.
שוורצנגר יהיה הנבל באוואטר 2?
אתר היטפיקס מדווח שאתר אחר מדווח ששוורצנגר הולך להתאחד עם קמרון אחרי 20 שנה.
http://www.hitfix.com/motion-captured/report-arnold-schwarzenegger-joining-cameron-on-pandora-for-bad-guy-role-in-avatar-2
בן אפלק מדבר בפעם הראשונה על הליהוק שלו כבאטמן
http://www.slashfilm.com/ben-affleck-speaks-out-about-being-cast-as-batman/
יש משהו בדבריו, אבל לדעתי הוא עדיין שחקן בינוני ואני לא רואה אותו כברוס ווין או באטמן (בשבילי הוא תמיד יהיה בן אפלק).
בשבילי בן אפלק תמיד יהיה 'מי זה?'
(ל"ת)
ועוד מעט התשובה תהיה (בקול נמוך וצרוד):
I'm Batman
בינתיים אצל דיסני
"מליפיסנט" עבר מ ה 2/7/14 ל 30/5/14
"הדינוזאור הטוב" נדחה מה 30/5/14 ל 25/11/15 – דחייה של שנה וחצי (!) מה שגם אומר ש 2014 תהיה השנה הראשונה בלי סרט של פיקסאר מאז 2005.
גם "מוצאים את דורי" נדחה בכחצי שנה, מה 25/11/15 ל 17/6/16.
כמו כן האולפנים הכריזו שהסרט "McFarland" עם קווין קוסטנר יצא ב 21/11/14
מקור.
יואו, תראו!
אז לסינמטק ירושלים יש קטע כזה, לעשות דאבל-פיצ'ר על הדשא בימי שישי בערב. איכות ההקרנה לא משהו, ושני סרטים ברצף בישיבה על הרצפה זה מאתגר, אבל מזג האוויר נעים, ואם מביאים אנשים שלא אכפת להם כשישנים עליהם זה נחמד.
הנקודה היא, שהשבוע הם עושים דאבל פיצ'ר ארנבים, עם דוני דארקו ומי הפליל את רוג'ר ראביט! למי שחשב על השילוב הזה מגיעה נשיקה רטובה ענקית.
פרסום עצמי: "סיירת החלל ימאטו - קלאסיקה של האנימציה היפנית"
(יו, כמה אחורה צריך ללכת בשביל לפרסם הודעת אוף-טופיק).
בכל מקרה, ביום ה' הקרוב (ה-17 לאוקטובר, שעה 19:30) תיערך פתיחה חגיגית של התערוכה "סיירת החלל ימאטו – קלאסיקה של האנימציה היפנית" במוזיאון יחיאל נהרי לאמנות מזרח-אסיה ברמת-גן. התערוכה עוסקת בגלגוליו הטלוויזיוניים והקולנועיים (כי בכל זאת זה אתר על קולנוע פה, וצריך לשמור על איזה קשר מינימלי גם בהודעת אוף*) של זיכיון האנימה "סיירת החלל ימאטו", איך הוא הושפע מהשינויים שעברו על יפן אחרי המלחמה, הוא השפיע על יפן – בתעשיית האנימה ולא רק. הכניסה למוזיאון בערב הפתיחה חופשית (בכל יום אחר הכניסה בתשלום). עוד פרטים כאן:
https://www.facebook.com/events/624785944227764/?ref=br_tf
* הידעתם כי Final Yamato, הסרט שסגר (לתקופה די ארוכה) את הזיכיון בשנת 1983, הוא אחד מסרטי האנימציה הארוכים ביותר בכל הזמנים, כמעט 3 שעות של קרבות-חלל? לא, אה?
כמו בכל שנה
טרנטינו הכין לנו רשימה של עשרת הסרטים שהוא הכי אהב מהשנה הנוכחית (עדיין אוקטובר לעזאזל, יש עוד סרטים שעיין לא יצאו. שיחכה קצת!) וכמו תמיד מזעזע את כולם עם כמה בחירות מאוד מפתיעות (ובחירות אלה הן הסיבה שאני אוהב כל שנה לבדוק את ה-TOP 10 השנתי שלו). השנה זה היה "הפרש הבודד" שעשה זאת. למה שזה יהיה מפתיע אני לא מבין, חוץ מזה שמדובר בסרט מצוין, זהו מערבון, הז'אנר האהוב על קוונטין, ואין הרה כאלה היום, אז מה הפלא שהוא יתלהב כל כך. טרנטינו נשאל לסיבה שבחר בסרט ואכן סיפק תשובה בה ציין מה לא אהב בסרט ולמה בכל זאת בחר בו.
העשירייה –
http://popwatch.ew.com/2013/10/07/quentin-tarantino-movies-2013/
ההסבר לבחירה ב"הפרש הבודד" (ומה הוא חושב על באטמן) –
http://www.slashfilm.com/quentin-tarantino-explains-the-lone-ranger-love-dismisses-batman/
כמה ימים מאוחר יותר (כלומר רק לפני כמה שעות), טרנטינו צפה ב"מי מפחד מהזאב הרע" ואמר ש"זהו לא רק הסרט הטוב ביותר של פסטיבל בוסאן, אלא הסרט הטוב ביותר של השנה". וזה כל כך מעבן שהוא פרסם את הרשימה שלו לפני שהספיק לשים את 'זאבים' בראשה ולהקנות לו חשיפה עצומה (או שמה הוא יוסיף אותו ברשימה של שנה הבאה? איך זה עובד אצלו?)
http://twitchfilm.com/2013/10/busan-2013-tarantino-declares-big-bad-wolves-best-film-of-the-year.html?utm_source=feedburner&utm_medium=feed&utm_campaign=Feed%3A+TwitchEverything+(Twitch)
ובלי קשר לטרנטינו. אוסף פוסטרים של סרטו הבא של לארס פון-טרייר.
או שהוא באמת יחכה עוד חודשיים, וכשהוא יפרסם את הרשימה שלו
תהיה לו פרספקטיבה של שנה שלמה. בדרך כלל דווקא יש לו רשימות סוף שנה יפות (הבחירה שלו ב"צעצוע של סיפור 3" כסרט השנה של 2010 מאוד שימחה אותי), אבל יהרוג אותו לחכות לסרטים כמו "12 שנות עבדות" או "אמריקן האסל"?
זאת במפורש הרשימה של "2013 עד כה"
לא רשימת הסרטים הטובים של השנה. טרנטינו יודע לספור עד 12.
ואני לא יודע לקרוא כותרות כמו שצריך.
סורי.
נו, גם את זה הוא הסביר
כשהוא מתלונן על "טון לא אחיד" ב"הפרש הבודד", המראיין שואל אותו – בצדק מוחלט, ודי באומץ – "אבל איך זה שונה ממה שאתה עשית ב"ג'אנגו"? וטרנטינו עונה (בקיצור): "כן, אני עשיתי את זה טוב".
והוא צודק.
אפשר בבקשה
דוגמאות לסנילים לגבי הטון הלא אחיד בשני הסרטים?
תודה!
טון לא אחיד
כלומר: יריות, הומור, רוח טובה, מגניבות כללית. ופתאום: טבח המוני, אירוע היסטורי (אמיתי) מזוויע.
דוגמה: מכירים את זה שאתם נכנסים לפייסבוק רק לרגע ופתאום שואה?
לא ראיתי את "הפרש הבודד"
ואני תוהה האם זה ספוילר האזכור לגבי טבח המוני?
לא.
(ל"ת)
כן, עכשיו ראיתי.
וזה נראה לי ברור לאללה שלטרנטינו פשוט לא היה מה להגיד. במיוחד כשהוא אומר "טוב לא יודע. בואו נגיד שזה היה מכוער ומשעמם וגם ככה בחלק הגרוע של הסרט" (או בקיצור-עזבו אותי).
שים לב שטרנטינו לא מבקר את הדרך שבה העניין נעשה ב"פרש" אלה את עצם העובדה ששמו רצח עם בסרט קיץ. זה צבוע. על פי הטיעון שהוא עצמו אומר אין שום רלוונטיות ל"מי עשה את זה טוב יותר" כי זה לא צריך להיות שם, ובכל מקרה הסצינה הנ"ל ב"פרש הבודד" חזקה יותר מכל סצינה דומה בג'אנגו.
חייב להוסיף עוד משהו:
הקטע הכי מצחיק בראיון הוא כשטרנטינו אומר שהקטע המדובר ב"פרש" גרוע כי "זה אלים מדי".
השאלה באמת מתבקשת,
אבל זה שהוא שאל אותה – זה לא מובן מאליו. אתה יודע איך נשמעים הרוב המוחלט של הראיונות עם אנשים בתעשיית הבידור: חנפנות חסרת בושה. לא תשמע מילה של ביקורת בשאלות. אף אחד לא שואל את בריאן דה פאלמה מה לעזאזל עבר לו בראש כשהוא עשה את "תשוקה" והאם לא כדאי שהוא יפרוש לפני שזה יקרה שוב, למרות שזאת בלי שום ספק השאלה הנכונה. ויש לזה סיבה טובה – כי מראיין שישאל שאלה שעלולה אפילו בטעות להתפרש כפוגעת מסתכן בכך שהמרואיין או אחד מעושי דברו יעיף אותו מהחדר מיידית, ושהוא לא יוזמן עוד לאף ג'אנקט עם אף יוצר, לפחות לא מאותו אולפן.
אז כשאתה יושב מול טרנטינו, צריך אומץ כדי לומר לו "היי, מה שאמרת עכשיו היה צבוע באופן די קיצוני, לא?".
כמובן
"לא להעליב את המרואיין" נשמע כמו משהו כה מובן מאליו שכנראה אפילו לא טורחים לכלול את זה בתדריך למראיינים מתחילים. ברור שהתפקיד שלהם זה להתחנף ולהלל, גם אם הם לא סבלו את הסרט ואין דבר שהם רוצים לעשות יותר מלהוריד לאיש שהם מראיינים כאפה ולשאול אותו מה לעזאזל הוא חשב. אבל במקרה הזה הצביעות כה ברורה שבלתי-אפשרי להתעלם ממנה. מידת האומץ שצריך לשאול תלוי באיך שואלים. למשל, את הניסוח שלך במשפט האחרון אף מראיין לא יגיד לעולם, כמובן. צריך לשאול בצורה מנומסת כזאת, לא פוגענית. "ואיך זה שונה מ…" או משהו בסגנון.
בכל מקרה, אני מעריך אותו על כך שעשה את זה. להתחנף כל אחד יכול. אבל ראיון טוב צריך להיות קצת נוקב לפעמים.
עזוב את זה,
מדובר בטרנטינו. הנה מה שהוא עשה למראיין שהעז לשאול אותו שאלה שהוא לא אהב – לא שאלה תוקפנית או כזו שמעליבה אותו, נכנסת לחיים האישיים שלו – סתם שאלה שהוא כבר ענה עליה בעבר ולא בא לו להתייחס שוב לנושא.
אחרי כזה דבר אני הייתי פוחד לשאול אותו גם שאלות טריוואליות כמו "איך היה לעבוד עם…".
מה הבעיה?
המראיין כאן:
א. טיפש.
ב. מעמיד פני טיפש.
אולי טרנטינו הלך רחוק, אבל די הגיע לו.
אני לא חושב שהמראיין טיפש, או מנסה להיות כזה.
אני חושב שהמראיין ניסה להתגרות בטרנטינו, בעיקר בהערות ציניות, ובשאלות טעונות, וטרניטינו למרות הצהרתו הראשונית שהוא לא "ינשוך בפתיון", אכן נשך והתעצבן ויצא שמוק נפוח בעצמו כמו שהוא הרבה פעמים יוצא בראיונות (עם משפטםי כמו "אל תחשוב בטעות שכל הראיון הזה הוא משהו אחר מאשר פירסומות גדולה לסרט שלי" – מה שאולי זה נכון, אבל בחייאת'.. קצת כבוד לצופים שמסתכלים על זה בבית).
לומר לשם שינוי את האמת, זה דווקא לתת לצופים כבוד
לחזור ולטחון "ראיון אישי ובלעדי עם קוונטין טרנטינו! טרנטינו מספר על הכל!" – זה הזלזול בצופים.
הרבה אנשים הלכו לצפות בתוכנית בגלל טרנטינו, שהסכים להשתתף בה (אף אחד לא כיוון לו אקדח לראש).
להגיד באמצע ראיון (אפילו אם זה מתוך עצבים) "תשמע, כל הרבע שעה שדיברנו עד עכשיו וכל מה שאני אומר פה מעתה ואילך – זה בעצם פירסומת אחת גדולה, שנועדה לקדם את הסרט שלי ותו לא", זה זלזול בצופים. למה? כי אף אחד לא אוהב לראות פרסומות. אם טרנטינו מתכוון לשבת עשרים דקות מול מראיין ורק לשבח את הסרט שלו בלי להוציא מילה שחורגת מזה, אז זאת זכותו אבל הוא יכל להגיד את זה מההתחלה ולחסוך לי רבע שעה. הוא יכל גם לא לבוא (ולהפסיד יחסי ציבור וכסף). אבל אני ממש לא רואה איך לבוא ולעשות פירסומת עצמית במודע, ואז להצהיר על זה נקרא לתת כבוד לצופים. זה שאני דופק אותך ואז אומר לך את בפנים שהרגע דפקתי אותך, זה לא סימן של כבוד. זה סימן של גסות רוח.
ראיונות הם סוג של יחסי ציבור.
סוג מתוחכם יחסית שבהחלט יכול להיות לו, ולפעמים באמת יש לו, ערך מוסף מעבר ל"תראו את הסרט שלי הוא מגניב", ובכל זאת – יחסי ציבור. זאת עובדה. מי שאומר לך אחרת – משקר. אתה לא צריך להיעלב כשמישהו לשם שינוי אומר לך את האמת.
אבל אני נעלב מזה כל הזמן! (סוג של )
הנה, רק היום הסתפרתי וחבר אמר לי שזה נראה מזעזע. גם להגיד את האמת, צריך לדעת לעשות בחוכמה, ולפעמים החוכמה היא לא להגיד אותה בכלל.
עוד באותו נושא:
צפה בג'ים קארי מקבל את פרס הקולנוע של MTV על "שקרן שקרן".
זה מה שקורה כשעיתונאי מערוץ חדשות, שמתעניין באומנות הקולנוע פחות מאשר בהשפעה שלה על העולם האמיתי, מראיין יוצר שסרטים הם כל חייו. אני מדמיין את הסיטואציה ההפוכה שבה שליח מערוץ הבידור מתחקר את מייקל מור רק על הבימוי והעריכה של הסרטים שלו, ומור מתעצבן שהמסר שהוא ניסה להעביר לא זוכה להתייחסות.
איזה נקודות נשארו לו לאבד אצלך?
היה נראה לי שזה ברור שטרנטינו הוא גאון קולנועי עם כישרון מכאן עד השמש, שהוא במקרה גם בן אדם די מחורבן. אין לי שום ציפיה ממנו להיות נחמד לקהל, לאנשים שעובדים איתו או למראיינים. הוא אידיוט ואגומניאק. כלומר, לא פגשתי אותו אישית ואני בטוחה שיש לו כמה חברים שמאד מחבבים אותו אבל חשבתי שהקונצנזוס הוא שלא מדובר בבן אדם חביב במיוחד. אבל כל כך פאקינג מוכשר.
לטרנטינו יש מוניטין של איש שקשה לעבוד איתו?
אני שואל ברצינות. לא ידעתי שיש לו כזה מוניטין. את בטוחה?
לא, לא שמעתי על שום דבר ספציפי כזה.
זו הייתה סתם זריקה של דוגמאות. לא זכור לי שקראתי על שחקנים או אנשי הפקה שמתלוננים עליו. הרושם שלי היה שבאופן כללי הוא חרא של בן אדם. יכול להיות שעל הסט של הסרטים שלו זה לא מתבטא וכיף לעבוד איתו, אבל סתם ככה הוא ממש לא נראה כמו מישהו שהייתי רוצה בין החברים שלי.
מעניין שאף אחד לא כתב על הבחירה התמוה בקיק אס 2
שהוא אחד מאכזבות הגדולות ביותר השנה
נכון.
כולם "יודעים" ש"הפרש הבודד" הוא סרט גרוע, גם ובעיקר אם הם לא ראו אותו. על "קיק-אס 2" מדברים פחות. אבל נכון, למרות שגם ממנו נהניתי במידה, הבחירה בו כאחד מהסרטים הטובים של השנה נראית מוזרה יותר מאשר הבחירה בפרש.