אז איך היה החג? שמח? תלוי את מי שואלים. כריסטמס הוא תקופה מיוחדת בשנה, שבה יכולים לקרות דברים מופלאים: סרטים עולים במקום לרדת, סרטים חוזרים מקיפאון, כלבים וחתולים חיים יחד. והשנה בהחלט היו אירועים חריגים כאלה, אבל להיטי ענק חדשים – לא היו. למרות מתקפה שכללה את רוקי, ג'ייק לה-מוטה, קיאנו ריבס, לאונרדו דיקפריו, בן סטילר וג'סטין ביבר, התופעה המדהימה ביותר השבוע היתה סרט בן חודש וחצי.
אנחנו לא יודעים עדיין בוודאות איזה סרט נמצא במקום הראשון השבוע. על פי ההערכות הרשמיות, "ההוביט: מפלתו של סמאוג" נמצא במקום הראשון, עם 29.8 מיליון דולר, ו"לשבור את הקרח" בשני, עם 28.8 מיליון. לכאורה יש בינהם הפרש של מיליון דולר, אבל זה הפרש קטן; יכול להיות שכשיגיעו התוצאות הסופיות יתברר שבעצם סדר הסרטים הוא הפוך. עבור "ההוביט", זה המשך של מגמת הירידה מאז הסרט הקודם: "מפלתו של סמאוג" הכניס עד היום כ-190 מיליון דולר, לעומת 221 מיליון דולר שהכניס בתקופה המקבילה בשנה שעברה "ההוביט: מסע בלתי צפוי". לעומת זאת, "לשבור את הקרח" הוא סיפור הצלחה מטורף. אף אחד, אפילו לא בתרחישים האופטימיים ביותר, לא היה משער שסרט שיצא לקראת חג ההודיה יהיה אחד מהסרטים המובילים של כריסטמס – ואולי, אולי אפילו ישהה בו במקום הראשון. ההכנסות של "לשבור את הקרח" עלו השבוע ב-47 אחוז לעומת סוף השבוע שעבר. אמנם כריסטמס הוא השבוע הקסום היחיד בשנה שבו עליה, ולא ירידה, בהכנסותיהם של סרטים היא תופעה מוכרת, ועדיין זאת חתיכת עליה. "לשבור את הקרח" נמצא בשבוע החמישי שלו; רק לשני סרטים אחרים – שהם, במקרה, שני הסרטים המצליחים ביותר אי פעם: "טיטניק" ו"אווטאר" – היה סוף-שבוע-חמישי גדול יותר. בסך הכל, הכנסות הסרט עד כה מסתכמות בכ-248 מיליון דולר, והיד עוד נטויה. הוא עקף את "כח משיכה", והפך לסרט המצליח ביותר של 2013 שאינו המשך; הוא עומד לעקוף גם את "בית ספר למפלצות" ולרשום את הפעם הראשונה מאז…. מזמן שבה הסרט השנתי של דיסני מצליח יותר מזה של פיקסאר. והוא הגיע לכל זה בדרך הקשה. זה חתיכת ניצחון. הבעיה היחידה שלי עם כל זה היא שזה אומר שהשיווק המזוויע של הסרט "עבד", ולכן דיסני ימשיכו להסתיר את הסרטים הבאים שלהם מאחורי טריילרים נוראיים.
במקום השלישי שוהה "חדשות בהפרעה" ("Anchorman 2" – עדיין מוזר לכתוב את השם העברי כאילו לא מדובר בהמשך), עם 20 מיליון דולר, וירידה של 25% מהשבוע שעבר; בשלישי – "חלום אמריקאי" (במקרה הזה השם סתם טפשי), עם 19.5 מיליון שהם עלייה של 2%. נחמד לשניהם. אבל רגע, לא אמרנו שהיו אמורים להיות גם סרטים חדשים השבוע?
אז זהו, שיש. והרבה. אבל צריך לרדת עד למקום החמישי כדי למצוא אותם. המצליח ביותר מבין החדשים הוא "הזאב מוול סטריט", שמקבל ביקורות מצוינות אבל כנראה כולל הרבה יותר מדי סקס וסמים בשביל הקהל הרחב, וקיבל דירוגים איומים בסקרי דעת קהל. הוא הכניס כ-18.5 מיליון דולר בסופ"ש (ו-34 מיליון מאז שיצא לאקרנים, ביום רביעי); אחריו, "להציל את מיסטר בנקס", עם טום הנקס כוולט דיסני ואמה תומפסון כמחברת "מרי פופינס", סרט הרבה יותר כריסטמסי באפיו, ובכל זאת הוא השיג רק 14 מיליון; "חייו הסודיים של וולטר מיטי" של בן סטילר מאכזב עם 13 מיליון דולר בלבד; ו"47 רונין", פנטזית האקשן היפנית בכיכובו של קיאנו ריבס, מתרסק עם 10 מיליון דולר. זאת כבר מכה כואבת. התקציב של הסרט מוערך בלא פחות מ-175 מיליון דולר. חישוב מהיר מראה שסוף השבוע כיסה על 3.7 רונין בלבד, כך שהאולפן יצא פה מופסד ב-43 רונין לפחות. לא טוב.
ועדיין, יש לאן לרדת: יש סרטים חדשים שאפילו לא הצליחו להיכנס לעשיריה השבוע. "סוגרים חשבון" ("Grudge Match") הוא סרט שמפגיש את סילבסטר סטאלון עם רוברט דה נירו בזירת האיגרוף – מעין קרב-פנטזיה בין ג'ייק לה-מוטה מ"השור הזועם" ורוקי בלבואה. עם שני סרטי "מפגש פיסגה" בתוך חודשיים, סטאלון נראה נואש, בעיקר כשהקהל מבהיר לו שוב ושוב שהוא לא מאוד מתעניין בו, ולא משנה מול מי יציבו אותו הפעם. כמו "תכנית בריחה" עם שוורצנגר, גם הגימיק של "סוגרים חשבון" לא עבד מי יודע מה, והסרט הכניס רק כ-7 מיליון דולר, ומדורג במקום ה-11.
ואפילו זו אינה הכניסה הנמוכה ביותר לטבלה. יש גרועה יותר. קצת פרופורציה: לפני שנתיים שוחרר "ג'סטין ביבר: Never Say Never", תיעוד הופעה וסיפור חייו (הלא ממש ארוכים בשלב זה) של הביבר, וקהל הבליבריות קיבל אותו בשקיקה: הסרט פתח עם 29 מיליון דולר. השבוע יצא סרט ההמשך, "ג'סטין ביבר: Believe", שכנראה מעדכן אותנו על ההתפתחויות המרתקות בחייו של הביבר בשנתיים האחרונות, או משהו. הסרט הזה הכניס קצת פחות מהסרט הקודם. 27 מיליון דולר פחות, ליתר דיוק. סרט הג'סטין החדש מדורג במקום ה-14, עם 2 מיליון דולר. נכון אמנם שסרטי המשך לעתים קרובות לא מצליחים כמו המקור, אבל ההפרש כאן די קיצוני. ובסוף השבוע ג'סטין ביבר צייץ שהוא פורש. את ההזדמנות לפרוש בשיא הוא כבר פספס.
כתבת המקום "השלישי" פעמיים
(ל"ת)
אין על לשבור את הקרח!! סרט ענק!
סוף כל סוף דיסני חוזרים לימי הזוהר שלהם!
סרט מדהים
סרט מעולה!
אחד מסרטי השנה שלי.
לגמרי.
מקווה שדיסני ימשיכו – הם עוברים תקופה נהדרת בשנים האחרונות.
תוך כמה שנים נסתכל אחורה ונקרא לתקופה הזאת (בתקווה שהשנים הקרובות יהיו דומות לאחרונות)
'הרנסנס השלישי של דיסני'.
בעצם, הרנסנס השני.
לא יודעת למה ישב לי בראש שהיה עוד אחד.
שנות ה50
היו סוג של תור זהב אחרי השקיעה היחסית של אמצע עד סוף שנות ה40
אל תהיה בטוח
בעיני הנתונים של לשבור את הקרח מצביעים על כך שהמקור לעלייה הוא פה לאוזן, שנוצר רק אחרי שאנשים כבר מרוצים מהמוצר. יכול להיות שזה ישנה את השיווק
LOL, הסרט של ביבר התרסק.
האמת היא שאני לא שונא אותו או משהו כזה אבל זה משעשע אותי, והאמת שבאותו זמן זה גם לא לגמרי מובן לי. לבחור יש 47 מיליון עוקבים בטוויטר, יותר מלכל אחד אחר. לאן כל אלה נעלמו? אם אפילו רבע מזה היו הולכים לראות את הסרט הוא היה מרוויח הרבה יותר כסף. מוזר.
ואגב טוויטר, אני אנסה לקשר את הפוסט דרך הטוויטר שלי, נראה כמה זה היטים מחו"ל זה יתן לאתר (אם בכלל, אחרי מקרה ביבר כבר אי אפשר לדעת).
זה לפחות 45 מליון אנשים שלא יראו את הסרט בקולנוע כי
א. הם צעירים מדי בשביל שיהיה להם כסף/רשות ללכת לראות את הסרט הזה לבד. ויש בהחלט סיכוי שההורים שלהם גם לא רצו שהם ילכו לראות את הסרט הזה.
ב. הם לא הולכים לראות סרטים בקולנוע כי אפשר להוריד אותם למחשב. זה הדור.
ג. הם לא באמת מעריצים של ג'סטין ביבר. לא כל מי שעוקב אחרי מישהו אחר בטוויטר הוא מעריץ מושבע שלו.
ד. הם בכלל לא קיימים. מי יודע כמה חשבונות מזויפים או כפולים קיימים כדי לנפח את האימפקט האינטרנטי המשוער של ביבר.
ושאר האנשים שעוקבים אחריו שהם באמת מעריצות בנות 14 שיש בית קולנוע ליד הבית שלהן שמציג את הסרט, כנראה הלכו לראות אותו. אני אישית נתקלתי באוטובוס בדרך ליספלנט חיפה בשלישיית בנות צעירות עם כובעים מטופשים וקעקועים של JB על הפרצוף, אז לא היה קשה להבין לאן הן הלכו.
47 מיליון, אבל כמה מתוכם תושבי ארה"ב?
(ל"ת)
נו, נתן משהו?
היטים זאת אומרת?
אולי זה אומר
שאפילו המעריצות של ביבר הבינו שסרט דוקומנטרי שני בתוך שלוש שנים זה מטופש.
יש הסבר אפילו יותר פשוט.
חלקן התבגרו ב-3 השנים האלה.
בהחלט סרט טוב
מרגש ברמות…
"חישוב מהיר מראה שסוף השבוע כיסה על 3.7 רונין בלבד, כך שהאולפן יצא פה מופסד ב-43 רונין לפחות. לא טוב." צחקתי בקול ! לא נעים…
"ההתפתחויות המרתקות בחייו של הביבר בשנתיים האחרונות"
זה בכוונה נשמע כמו סרט של הנשיונאל גיאוגרפיק?
47 רונין עם תקציב של 175 מליון?
איך אפשר לבזבז כ"כ הרבה כסף על סרט מכות? הם לא שמעו על "the raid redemption"?
יש לי שאלה, ואני מקווה שזה בסדר לשאול פה:
לבת שלי יש בת מצוה עוד מעט, והיא מעריצה של הארי פוטר.
רציתי לכתוב יחד איתה מכתב לאמה ווטסון ולקבל תשובה כלשהי, אבל כל הדואר ששולחים לשחקני קולנוע מפורסמים מגיע לסוכנות שלהם ונגנז.
יש למישהו רעיון איך בכ"ז ניתן להעביר אליה דואר ולקבל תגובה?
(אם זה מפר את כללי עינדג או משהו, אני אבין אם הבקשה תימחק)
חשבת על מכתב חזרה מזויף?
למרות שזה נשמע נורא לרמות את הבת שלך ככה אבל בתכלס זה כנראה הסיכוי היחיד שלך לקבל מכתב תשובה. אני מנחש שהיא מקבלת כ"כ הרבה מכתבים ביום שהמנהלים שלה אפילו לא טורחים להכין מכתב תשובה זהה לכולם.
תודה על הרעיון, והוא הגיוני, אבל אין מצב שאשקר לה.
(ל"ת)
צודק, עדיף להישאר הגון.
(ל"ת)
אתה תמיד יכול לנסות ליצור איתה קשר דרך טוויטר
https://twitter.com/EmWatson
בדיוק מה שאני התכוונתי להציע.
רק ממליץ בשביל שזה יעבוד לנסות להוציא את זה כמה שיותר מרגש וכמה שיותר קצר. להזכיר שזו הבת מצווה שלה ולהסביר קצת מה זה אומר בהחלט יעשה את העבודה.
אה, ולהסביר לילדה למה, אם באמת אתם תקבלו תשובה, היא תהיה תשובה קצרה כל כך, אבל בגיל 12 אני מאמין שהיא שמעה על הקונספט של הטוויטר.
הצעה אחרת
אין לי עצה לגבי שחקנים, אבל גילי בר הלל, שתרגמה את הארי פוטר לעברית, כנראה תענה באופן אישי למכתב, וגם תחתום עם הקדשה אישית על ספר אם תתפסו אותה באחד הכנסים ותבקשו. היא באופן כללי אדם מאד נחמד ואדיב, ויכולה לענות על שאלות בקשר לספרים וכו'.
וכמובן, שלא יזיק באמת לנסות לכתוב לה בדרכים שונות.
לפעמים הם כן עונים (הסיכוי עולה כשהם אחרי השיא; אני לא יודע/זוכר מה שלום הקריירה של ווטסון).
תודה לכולם, אני אנסה את כל האפשרויות ואדווח.
(ל"ת)
סטאלון פה כדי להישאר
תכנית בריחה אולי לא הכניס 300 מיליון דולר אבל הכניס 123 מיליון דולר שתקציבו 50 מיליון דולר – זו הצלחה.
סוגרים חשבון נראה כסרט שיותר יצליח כי הוא הכניס בשבוע הראשון 14 מיליון דולר אז חשבון מהיר אומר שכנראה הסרט יכניס 200 מיליון דולר לפחות. אז לא לכתוב שטויות!
חשבון מהיר מדי
איך חישבת בדיוק?
תמונה ראשונה של Christיאן בייל כמשה רבנו
http://badassdigest.com/2013/12/30/first-exodus-photo-gaze-at-the-bland-might-of-christian-bales-moses?utm_source=feedburner&utm_medium=feed&utm_campaign=Feed%3A+badassdigest+%28Badass+Digest+ALL%29
פרדריק בק, 1924-2013
(עיבוד חופשי להודעה שפרסמתי בקבוצת מעריצי מיאזאקי בפייסבוק)
רגע לפני שהשנה הנוכחית נגמרה, היא לקחה מאתנו עוד אגדה קולנועית. בשבוע שעבר הלך לעולמו בגיל 89 האנימטור הקנדי פרדריק בק, אגדה חיה בעולם האנימציה ואחד הנציגים הבולטים של קנדה כמעצמה של סרטי אנימציה איכותיים.
בק, יליד חבל הסאר, היגר לקנדה בשנת 1948 ולאחר מספר שנים בהן עבד כמורה באקדמיה לאמנות במונטריאול החל לעבוד בטלוויזיה הממלכתית של קנדה. לאורך שני עשורים, בק היה אחראי לאנימציה בתכניות ילדים ולהפקת סרטי אנימציה קצרים וסיפטיים, כאשר ההישג הגדול הראשון שלו הגיע בשלב מאוחר יחסית – בשנת 1980 הוא ביים את הסרט All Nothing שהיה גרסה סביבתית מחויכת לסיפור הבריאה התנכ"י. הסרט הזה הביא לבק את המועמדות הראשונה שלו לאוסקר וגם הביא לו תשומת לב כאחד ממובילי הקולנוע הסביבתי בעולם.
הסרט הבא של בק, "קראק!" (אין קשר לקוקאין, מדובר ברעש שמשמיע עץ כשהוא נכרת) משנת 1982, הציג את סיפור ההתיישבות והפיתוח של קנדה דרך סיפורו של כסא-נדנדה. הסרט הזה הביא לבק את המועמדות השניה לאוסקר, ואת הזכייה הראשונה בו.
http://www.youtube.com/watch?v=ZARqMu3t1dc
חמש שנים מאוחר יותר, בק ביים את הסרט שנחשב ליצירת המופת הגדולה שלו, "האיש ששתל עצים" על פי ספרו הידוע של הסופר הצרפתי ז'אן ז'ינו, אודות יערן צרפתי שמביא מזור לחבל-ארץ חרב בכך שהוא שותל בו יער. כמו הספר שהוא התבסס עליו, גם הסרט גרם להרבה צופים נלהבים לשאול "זה סיפור אמיתי?" וכמו ז'ינו לפניו, גם בק נאלץ לאכזב את צופיו ולהבהיר להם שהיערן וחבל-הארץ שמופיעים בסרט לא היו ולא נבראו.
http://www.youtube.com/watch?v=v_7yEPNUXsU
סרטו האחרון של בק, "הנהר האדיר" משנת 1994, היה סרט תעודה מונפש שתיאר בצבעים מרהיבים את ההיסטוריה העגומה של נהר סט. לורנס בקנדה. הסרט הביא לבק את המועמדות האחרונה שלו לאוסקר. לאחר תום העבודה על הסרט, בק פרש מעשיית סרטים ואת שני העשורים האחרונים הוא בילה בפעילות למען זכויות בעלי חיים.
בק היה אחד האנימטורים הידועים והמוערכים ביותר של קנדה, והזדמן לי פעם לשמוע את פול וולס, אחד מחוקרי האנימציה החשובים ביותר בעולם מצהיר ש-"כשאני שומע על אנימציה קנדית, אני מיד חושב על פרדריק בק", הצהרה שגררה הנהונים מצד כל הנוכחים. בין המעריצים הגדולים ביותר של בק היה גם הייאו מיאזאקי, שצפה לראשונה ב-Crac כאשר הוא שהה בארה"ב בתחילת שנות ה-80, והתאהב בו עד כלות הנשימה. במידה רבה, הסרטים של בק היו מקור ההשראה הגדול החשוב האחרון שמיאזאקי ספג; את טביעות האצבעות שלהם אפשר לזהות עמוק ב-"פורקו רוסו" ו-"הנסיכה מונונוקי".
בשנת 1998, שותפו של מיאזאקי איסאו טקהאטה נסע לקנדה כדי לפגוש את בק, פגישה שהונצחה בסרט תיעודי מקסים בשם "שיחות עם האיש ששתל עצים". היה מדהים לראות איך בק חי ממש כמו גיבור הסרט שלו – בתנאים צנועים, כמעט פרימיטיביים, באמצע יער. אז אולי ל-"האיש ששתל עצים" בכל זאת היתה אחיזה במציאות.
שאלה,
מהי לדעתכם הכתבה הכי שנונה שראיתם באתר הזה? או הביקורת הכי שנונה? או שתי האפשרויות.
יש לי שתי מילים בשבילך:
טרזן וג'לי.
לא בהכרח בסדר הזה.
זכורה לי פסקה אחת מצוינת מהביקורת של דן על "אגדות וסיפורים":
"'אגדות וסיפורים' עוסק בניצול באמצעות אומנות דרך השאלה השניה-הכי-עתיקה בעולם: "איך לספר סיפור?" (למה השניה-הכי-עתיקה? כי נהוג לומר שזנות זה המקצוע העתיק ביותר בעולם, ועל כן השאלה הכי עתיקה בעולם כבר תפוסה ע"י "כמה את לוקחת?". אך אין ספק שהלקוח הראשון הלך מיד לספר לחבר'ה, ובכך הפך את מספר הסיפורים, ה-Storyteller, למקצוע השני-הכי-עתיק בעולם, ועימו את השאלה "איך לספר סיפור")."
וכמובן, אחת הביקורות האהובות עלי באתר, של דורה, על "אליזבט: תור הזהב" (היא לא ציפתה שהקתולים יביאו עליה את האינקוויזיציה, או יאייתו את השם שלה עם ט'. מסכנה). שיעור מצוין בכתיבת ביקורת קוטלת בלי להתנשא מעל הסרט לרגע.
הכתבה לרגל ראלף ההורס,
כשרד פיש הפך משחקי 8 ביט לסרטים באורך מלא. בכיכובם של ברוס וויליס.
הביקורת של "הנוסע השמיני נגד הטורף"
http://www.fisheye.co.il/avp/
בלי ספק, הביקורת על "רק כלבים רצים חופשי" היא אחת הגדולות:
http://www.fisheye.co.il/?s=%D7%A8%D7%A7+%D7%9B%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9D+%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%9D+%D7%97%D7%95%D7%A4%D7%A9%D7%99
בכוונה קישרתי לעמוד הזה, כי ההפניה לביקורת היא אחד החלקים הכי מצחיקים.
כלה להשגה של עכרור השלולית
(ל"ת)
אוי, כל-כך נכון.
עכרור, חזור הביתה! סרטים גרועים משוועים לביקורות שלך!
הביקורת על מלהולנד דרייב של דן ברזל
עם משפט המחץ 'הירגזי המקושט מצקצק ברגלו ואומר 'אינסטלטור".
זאת ביקורת כל כך מדויקת ומצחיקה
שהיא גרמה לי להתבאס קצת על זה שאני אוהב את לינץ'.
מישהו מקים עצומה להכריח את דן ברזל לחזור לפה?
ספיישל 7 השנים לאתר.
נכון, הרבה מה"פנינות" בו נוצרו על ידי חיפושי גוגל של אנשים לא הכי מבריקים, אבל גם הירידות של לונג ג'ון על כל אחד מהם מוצלחות לא פחות. ו"לא, אנחנו לא נעשה בשבילך את השיעורים". קלאסי.
http://www.fisheye.co.il/%D7%97%D7%A4%D7%A9-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%93%D7%92
כמו כן, אפילו שזאת לא כתבה, הדבר הכי שנון שיצא מהאתר הזה לדעתי הוא דווקא סרטון סיכום השנה של 2008. אני באמת לא מבין איך "ברוז', יא טמבל, ברוז'!" לא הפך ליותר שגור בפי הגולשים כאן.
https://www.youtube.com/watch?v=BQ7HjnBWA3A
בוא הנה פנדה - פרייסלס!
למען האמת,
אחת הביקורת שהכי אהבתי באתר היא הביקורת של לילו וסטיץ'. אין מילים – מדהים.
http://www.fisheye.co.il/lilo_and_stitch/
ניסיון גרוע במיוחד לשווק את "פעילות על טבעית: המסומנים" בארץ
המפיצים כנראה שמעו את המושג "סרטונים ויראלים"… אבל ממש לא ככה עושים את זה.
http://www.youtube.com/watch?v=gTW8U8sL6e4
אה... כן. זה לא עובד.
(ל"ת)
חבל, דווקא חשבתי לראות אותו.
(ל"ת)
יש בעיה עם המתמשכים?
כתבות לא נעלמות משם אחרי שנכנסתי אליהן..
היי, לא יודע אם מותר לעשות את זה פה, אבל רציתי לפרסם פיצ' לסרט שיש לי
פרסמתי את זה בטוויטר ורציתי לשתף את זה גם פה, סתם כדי שתביעו את דעתכם (אם אתם רוצים):
"Kill No More" (working title).
In a future where people can share their thoughts and memories with each other via a brain implant, there's a girl, an assassin, she's one of the best in the business, and the reason for that is her lack of emotions whenever she's on the job, she never thinks about the people that she kills, she just doing what she needs to, and goes from there to her next target. No one knows her real name, only her nickname as an assassin, "Princess". One day, the day that will change everything for her, she gets two targets to kill, one of them is a well known hacker, known to people on the net as "The Witch", and the other is a mobster, referred to by his people as "The King". The Princess manage to kill The Witch, but not before she implanted a "curse" into her. What that "curse" does is that every time The Princess kill someone, his thoughts and memories are automatically uploaded to her brain. Meaning that every time she kills someone, no matter who, she will see and learn everything about him, about his family, what she took from him the moment she killed him. These thoughts and memories will haunt and torment her. And because of that, she's starting to grow a conscience and think over her life as an assassin, she starts to care about other people, she doesn't want to kill anymore, she doesn't even know if she could keep on living after realizing everything she's done to people and what she made them lose. But now she can't stop, she also absorbed The Witch's memories and learned she has a sister The King is holding as his prisoner and she feels compelled to save her, but she doesn't want to kill The King, even though he seemes to be a horrible person, what she learned by absorbing people's memories is that even the people who seem evil has good in them and people that matters to them and love them. But is killing her only option? Could she really save her without killing anyone?
לינק למקור:
http://www.twitlonger.com/show/n_1rvag52
Dude. חלוקה לפיסקאות.
(ל"ת)
או, קיי
אז ברשותך אני אשים את זה שוב:
I call it "Kill No More" (working title).
In a future where people can share their thoughts and memories with each other via a brain implant, there's a girl, an assassin, she's one of the best in the business, and the reason for that is her lack of emotions whenever she's on the job, she never thinks about the people that she kills, she just doing what she needs to, and goes from there to her next target.
No one knows her real name, only her nickname as an assassin, "Princess".
One day, the day that will change everything for her, she gets two targets to kill, one of them is a well known hacker, known to people on the net as "The Witch", and the other is a mobster, referred to by his people as "The King".
The Princess manages to kill The Witch, but not before she implanted a "curse" into her.
What that "curse" does to her is that every time she kills someone, no matter who it is, his thoughts and memories are automatically uploaded to her brain, so she will see and learn everything about him, about his family, and what she took from him the moment she killed him.
These thoughts and memories will haunt and torment her.
Because of that, she's starting to grow a conscience and think over her life as an assassin, she starts to care about other people, she doesn't want to kill anymore, she doesn't even know if she could keep on living after realizing everything she's done to people and what she made them lose.
But now she can't stop, she also absorbed The Witch's memories and learned she has a sister The King is holding as his prisoner and she feels compelled to save her, but she doesn't want to kill The King, even though he seemes to be a horrible person, what she learned by absorbing people's memories is that even the people who seem evil has good in them and people that matters to them and love them.
But is killing her only option? Could she really save her without killing anyone?
נו, איך עכשיו?
אה, ורק שיהיה ברור, זה סתם רעיון מגניב שעלה לי ורציתי לשתף אותו. ברור לי שלא יקרה איתו כלום, אני לא חי באשליות.
הערות בנקודות:
– אז הגיבורה היא מתנקשת-על רק בגלל שאין לה אמפתיה לזרים? אני לא מתמצא בתחום הרוצחים השכירים אבל נראה לי הגיוני שריחוק רגשי יהיה דרישה מינימלית במקצוע. ואם היא מתפרקת ברגע שהיא מגלה שהמטרות שלה הם בני אדם, פלא שהיא בנתה לעצמה קריירה בתחום.
– כנראה שאפשר להמציא תירוץ לכך שהיא לא מסירה או מחליפה את שתל המוח הנגוע, אבל צריך להשקיע מאמץ כדי שהוא לא ירגיש מאולץ. נניח, אם הקורבן שלה בפתיחת הסרט הוא טכנאי השתלים המחתרתי האחרון במדינה.
– הזיכרון של "המכשפה" אמור להיות הזיכרון הראשון שנטמע בה. למה, אם כן, לוקח לה כל כך הרבה זמן להחליט להציל את הילדה?
– הדילמה שבסוף נראית כמו משהו שטיפ אנונימי למשטרה יכול לפתור.
– האם באמת צריך מד"ב כדי לספר סיפור פשוט על נבל שהופך לגיבור?
היי מגניב! תודה על הביקורת. בוא נראה...
1) לא, לא *רק* בגלל זה. אבל אני מבין את הערה שלך, ואתה צודק. חוסר אמפתיה וניתוק רגשי הוא מן הסתם משהו שחשוב אצל כל מתנקש, מצד שני בעולם המדיום הסיפורי יש לך לא מעט מתנקשים עם אמפתיה ורגשות מההתחלה כדי שהקהל\קוראים יוכל להזדהות איתם, אבל בהשוואה אליהם "הנסיכה" מתחילה עם ניתוק רגשי קר ומוחלט.
2) טוב, בוא נגיד שכש"המכשפה" תכנתה מחדש את השתל של "הנסיכה" היא גם דאגה לזה שאם היא תנסה להסיר אותו הוא ימחק את כל הזכרונות והמחשבות שלה, מה שיהפוך אותה לסוג של זומבי. וכשהיא מנסה ללכת לטכנאי שיסדר את זה הוא מסביר לה ש"המכשפה" כזו האקרית טובה שהיא דאגה שלא יהיה אפשר לסדר את זה בשום צורה.
3) כי לוקח לה זמן לפתח את האנושיות שלה ורק אחרי שזה קורה היא מחליטה להציל את הילדה.
4) זה לא פשוט כמו שזה נשמע, רוב השוטרים בעיר שלה הם מושחתים ועובדים בשיתוף עם "המלך".
5) אממממ… למה לא? הטוויסט הזה הוא מה שהופך את זה למקורי, לדעתי.
חייב לומר,
נראה לי שקלטתי מה אתה מנסה לעשות פה, ואני ממש אוהב את זה.
הרעיון של רוצח שמרגיש הזדהות מוחלטת עם מי שהוא הורג מעולה, על סף המבריק, והפוטנציאל לעומק פה גדול מאוד. זה כלי מצויין להגיד דרכו המון דברים מעניינים. יכול להיות שיהיה מעניין לקחת את זה עוד צעד ולגרום לבחורה להבין מה כל אחד מרגיש גם *לפני* שהיא הורגת אותו, אבל יש לזה גם חסרונות וזה גם דורש שינויים גדולים בטכנולוגיה ובמד"ב שברעיון. בכל מקרה סתם זרקתי מחשבה.
מה שכן, אחרי שהגענו לעיקר בסיפור (זתומרת הגיבורה מקבלת את "הקללה"), ההמשך יותר מדי בנאלי. מבין לגמרי את הרעיון של להביא מישהו שלא יכול נפשית להרוג למצב שבו הוא חייב להרוג, אבל אני מציע לך לאתגר את עצמך למצוא התפתחות יותר מקורית שעדיין תענה על הדרישות. מה לעשות ש"מישהו יקר לגיבור נחטף, עכשיו צריך להציל אותו" זה בסיס עלילתי שראינו באמת ביותר מדי סרטים.
ובקשר למשפט האחרון שלך-הכעסת אותי מאוד. על איזה "אשליות" אתה מדבר? כל דבר מתחיל בקטן. גם ספילברג לא התחיל את הקריירה עם "מלתעות". הפיצ' שלך מצויין ומראה על פוטנציאל, מה שיקרה הלאה תלוי רק בך.
ספילברג אני לא אהיה
יש גם סיכויים של 99.9% שגם עם הפיצ' הזה לא יקרה אף פעם כלום, לא בגלל זה פירסמתי אותו. פשוט היה לי רעיון שחשבתי שהוא מגניב ורציתי לשתף אותו עם אנשים, ועם החברים שלי אני לא יכול לשתף אותו כי זה גיקי מדי בשבילם, אז פה ובטוויטר יותר הגיוני לשתף את זה (אלא אם אתם חושבים שהרעיון לא מגניב, שזה גם בסדר גמור).
אם זה סתם לכיף אז סבבה.
פשוט אמרתי שאם אתה מתכנן את העתיד שלך בתחום, צריך קצת אופטימיות. אם תהיה ספילברג או לא זה לא רלוונטי.
בכל מקרה, כמו שאמרתי לדעתי הבאת פה יציאה חזקה![!אחלה!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_thup.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_thup.gif" alt="" width="" height="" />)
אדגר רייט פרסם את רשימת 20 סרטי השנה שלו
אני מסכים עם רוב הבחירות, רק להחליף מקום בין "ספרינג ברייקרס" ו- 12Years A Slave בבקשה, ולהעיף משם את "לואין דייוויס" המוערך יתר על המידה ואת "נברסקה" המשעמם.
http://www.edgarwrighthere.com/2013/12/31/top-movies-tracks-of-2013/
(לא ראיתי את Ain't them Bodies, Her, Short Term12, Blue Jasmine)
אוי :(
חלק מהבחירות שם מוצדקות ("קפטן פיליפס", "Spectacular Now" ו"Short Term 12"). אבל "ספרינג ברייקרס" ו"בלינג רינג"? באמת, אדגר? שניים מהסרטים הכי גרועים לא רק מהשנה אלא מהזמן האחרון בכלל. הראשון סתם קליפ צבעוני של בחורות בביקיני עם אותן 10 שורות של דיאלוג והשני סרט שטחי משעמם על אנשים שטחיים ומשעממים. מה שכן, הייתי רוצה לראות גרסה שלו לכל אחד מהם![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
(במיוחד ל"פסיפיק רים").
דווקא אהבתי את בלינג רינג
אהבתי גם את Somewhere שלה שנראה לי שכל העולם שנא.
אני מבין מה היא מנסה להגיד ודי מסמפט את הקולנוע המינימליסטי שלה.
ספרינג היה בסדר כזה, לא הייתי שם אותו בשום רשימה שלי.
הייתי מוסיף את Blue Is the Warmest (שרייט כותב שלא ראה עדיין) את Kill Your Darlings, Lone Survivor וגם את One Chance ו-Philomena הבריטים.
דווקא מאוד נהנתי מספרינג ברייקרס
הוא שטחי ובוטה, אבל גם מהנה, פרוע וצבעוני. עם הופעה מצוינת של ג'יימס פרנקו (מהבנות פחות התרשמתי).
פורסמו המועמדים לראזי
המועמדים הבולטים – "מגודלים 2", "הפרש הבודד" ו"סרט 43".
לרשימה.
בין 13 ל-15 מועמדים בכל קטגוריה?
הא? כלומר, הם כתבו רשימה של כל הסרטים שעלו להם בראש?
זה לא שלראזי היתה הרבה יוקרה לאבד, אבל יאללה – אם היתה אי פעם משמעות למושג "מועמד לראזי", עכשיו כבר אין.
הלו.![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
כשהלכתי לצפות בהוביט שבוע שעבר, הקרינו בסינמה סיטי טריילר לסרט צרפתי על קשישה שמתחילה למכור סמים.
מישהו במקרה גם ראה את הטריילר ויכול להזכיר לי מה היה שם הסרט? תהילת עולם תוגרל בין המשיבים
החגיגה של פולט
(ל"ת)
מה פישלייק? איפה תהילת העולם שלי?
(ל"ת)
Have a little faith.
שלחתי לך אותה עם אחד העורבים שהשתמשו בהם בצילומי משחקי הכס. אמור להגיע בקרוב. לא צופה שום בעיה עם זה.
התכוונת לכתוב
טריילר הזוי שנראה כמו הפקה של כיתות ג' בערוץ הקהילתי.
מביך.
קטע מראיון עם שלמה בראבא מ"ידיעות" של שלשום:
(אחרי שהוא סיפר שוב על מריל סטריפ וספילברג שהחמיאו לו וזה)
"- איזו תמונה תיקח איתך מהשטיח האדום?
– כולם מגיעים בשמלות ערב, מאופרים, נראים מיליון דולר – וכשנגמר, הם חוזרים ללימוזינות עם נעלי העקב ביד, הפאה נופלת קצת, האיפור נמרח על הפנים. גם הם גומרים את היום עם שפשפת ויבלות ברגליים."
עוד סרט שמצטרף ל 2015 (ספציפית – 24/7) – החדש של ג'אד אפטאו. הוא יקרא "Trainwreck" ותככב בו איימי שומר, שגם כתבה. לא ידועים פרטים על העלילה.
בגלל שמה שחסר ב"אקס-מן": עתיד שהיה" זה עוד מוטנטים, אוון ג'וניגקייט לוהק לגלם את טואוד הצעיר. הדמות נראתה גם בסרט "אקס-מן" הראשון, שם גילם אותה ריי פארק.
משום מה, עושים המשך לסרט "פול בלארט" עם קווין ג'יימס.
וקצת חדשות מסך קטן – דני קאנון, שביים פרקים של כמה וכמה סדרות טלוויזיה וגם את הסרט "השופט דרד" (המקורי) יביים את הפיילוט של הסדרה "גות'האם", שתספר על חייו של ג'יימס גורדון הצעיר לפני התקופה של באטמן.
ולסיום, טריילר חדש ומשעשע של "החבובות: מבוקשות".
הם עדיין מצלמים את 'אקס-מן'?
למה הטריילר של 'החבובות 2' לא היה כזה? אני מת על הפרסומת הזאת. אולי הם החזירו את היוצרים של הקמפיין של הסרט הראשון ומעכשיו כל הטריילרים של הסרט יהיו כאלה?
איזה סיפור אפשר לעשות על גורדון ושיהיה מעניין?
סדרת משטרה מיושנת כזו, עם נבלים קצת מוזרים ברוח ארקהם, שגורדון מטפל בהם בעצמו? כלומר, הם יהיו פסיכים-נורמלים ולא כאלה מהזן המחורפן לגמרי כמו אלה שרק באטמן יכול עליהם?
בקיצור, ספין-אוף משונמך כמו סוכני שיל"ד. נקווה שיצליח יותר.
אם יוצרי הסדרה חכמים
הם ילכו על נבלים שיותר קל להציב מול שוטרים. כמו בלאק מאסק למשל או אפילו הפינגווין. משפחות הפשע של גות'האם (פלקוני ומארוני). אפשר לספר במקביל את הסיפור של אמדאוס ארקהאם למשל. יש הרבה אפשרויות, השאלה איך עושים את זה. ויש את הקומיקס המשובח Gotham Central שיכול לתת להם השראה ורעיונות לסיפורי גות'האם נטולי באטמן.
תראה, זה אפשרי,
אבל זה נופל למלכודת ששיל"ד נפלו אליה (למי מה שזה נראה עד כה). בשביל סדרת-יחידה-מיוחדת-אקשן לא צריך את היקום (רחב היריעה (מאוד)) של הנוקמים, ובשביל סדרת-משטרה-אקשן לא צריך את העולם של באטמן. הדברים האלה יוצרים ציפיה מסוימת אצל הקהל. כמה שלא נבוא בעיניים פקוחות, יש איזו ציפיה למשהו מיוחד. כשלא משתמשים במה-שאסור-להשתמש-בו, נוצר מין ואקום כזה וחוסר ייחוד. ולדעתי זו חלק מהאכזבה משיל"ד.
במקרה של הסדרה הזו גם מדובר בפריקוול. אז אפשר להשתמש בברוס ווין מעט או להשתמש בו יותר ולעוות את הקאנון המקובל (עד כמה שיש דבר כזה בקומיקס), כמו שעשתה "סמולוויל". אבל אז זו לא כזו חוכמה.
מצד שני, זה לא שאף ספין-אוף לא הצליח מעולם. בשורה התחתונה הסדרה גם צריכה להיות טובה ולהרגיש טובה.
שילד לא גרועה כי היא לא משתמשת בכל מה שיש ליקום שלה להציע, היא גרועה כי הדמויות שלה בנאליות, הכתיבה איומה, הצילום על הפנים
סצינות האקשן עשויות בצורה מסורבלת והסטים נראים זולים (רוב התקציב נראה הולך על השוטים של המטוס הענק שלהם, שאגב אין להם שום סיבה אמיתית להיות על המטוס הזה רוב הזמן חוץ מזה שזה מגניב שהמפקדה שלהם ממוקמת על מטוס… אז זה סתם בזבוז של כסף מצד מפיקי הסדרה).
עם כותבים טובים מספיק הסדרה היתה יכולה להיות הרבה יותר טובה ומספקת גם בלי להשתמש בדברים שאסור להם להשתמש בהם. That said, דווקא יש מגוון של לא מעט דמויות שהם כן יכולים להשתמש בהם וסיפורים שהם יכולים לקחת מהקומיקס, אבל משום מה הם בוחרים שלא לעשות את זה. הפעם היחידה עד עכשיו שהם כן בחרו לעשות את זה בסדרה (עם הדמות של גראביטון) זה היה הפרק הטוב בסדרה. אבל הם לא עשו עוד משהו כזה וחבל. Arrow לעומת זאת שהיא סדרה הרבה יותר טובה לא פוחדת לשים דמויות ועלילות מהקומיקס ויוצא להם מעולה, הסדרה הזו קורעת את שילד בלי למצמץ בכלל. יש כאלה שיגידו שזה בגלל שהסדרה לא מתקשרת ליקום רחב יותר אז יש להם יותר עם מה לשחק אבל אני לא מסכים, גם אם הסדרה היתה חלק מיקום DC הקולנועי הם עדיין משתמשים בדמויות שלא נראה לי שאי פעם ישתמשו בהם בסרטים, הם פשוט לוקחים דמויות "קטנות" שלא הרבה שמעו עליהם ומשחקים איתם ונותנים להם מייק אובר וזה עובד מעולה, ושילד גם יכולה לעשות משהו כזה. מעצבן שהם לא.
אבל שיל"ד משחקת במגרש אחר מאשר Arrow.
לא ראיתי את Arrow אבל כמו שאתה אומר, היא לא מתקשרת ליקום רחב יותר.
הבעיה של שיל"ד היא מובנית לגמרי, מהרגע הראשון של היווצרותה, והיא דומה לבעיה של סרטי מארוול פוסט-האוונג'רז. כולנו יודעים שיש לאוונג'רז אחד את השני בחיוג המהיר במקרה שיש איזו צרה גדולה שמאיימת על העולם. וכולנו תוהים בזמן הצפיה בסרט של אוונג'ר א' איפה אוונג'ר ב', ג' ו-ד' באותו זמן, למה הם לא באים לעזור לו בזמן שהוא קורע את ה*** וכמעט מפסיד בקרב על שלום העולם. אבל אנחנו מקבלים את זה שהם "עסוקים" במשהו אחר ומסתפקים באוונג'ר הבודד שמככב לנו על המסך, כי בכל זאת, גם הוא שווה משהו.
לשיל"ד אין אפילו את זה. החבר'ה מתעסקים בדברים שמאיימים על שלום העולם, עומדים למות מדי פעם ומצילים אנשים, האוונג'רז מסתובבים בסביבה, למפקדת שיל"ד יש קשר עם כל חברי הקבוצה, אבל הם לא באים לעזור והם גם לא יבואו לעזור, גם לא במקרים של קליפהאנגר בסיום העונה. אולי בסיום עונה 4, כשיהיה צריך קצת פלפל, תהיה הופעת אורח מיוחדת מאוד. אבל זה משהו שיהיה מאוד נדיר. עד אז יש לנו רק ניימדרופינג. אה, וסצנות שמתרחשות בהריסות של "תור 2" (כאילו אומרים לנו "כן, הם היו פה לפני רגע. לו רק הייתם מקדימים טיפה הייתם רואים את רעמת השיער של תור"). נו באמת. לעג לרש.
כן, היא יכולה להיות יותר טובה, להעמיק, לתת סיפור מסגרת רציני וחזק ומעניין, כזה שהחבר'ה יכולים להתמודד מולו בכוחות עצמם בלי שיהיה איום על שלום העולם שיצריך אוונג'ר. אבל אז זה גם יהיה פחות מעניין. יש פה איזה מלכוד.
מצד שני, אני אומר שוב, זה לא שאין ספין אופים מוצלחים. הדוגמאות היחידות שיש לי בראש כרגע כוללות מרחק בין מקומות ההתרחשות שמונע קרוסאוברים מרובים בין סדרת האם לסדרות הבת, והבנה שלדמויות סדרת האם יש חיים משלהן והן עסוקות לפעמים. במקרה של שיל"ד מדובר על סופרמנים שאמורים להגיע *לכל* מקום בשעת הצורך, ככה שההעדרות שלהם מורגשת יותר.
אולי זו העובדה שבסרטי מארוול לא הראו לנו מספיק משיל"ד כדי שנרגיש שהם באמת עושים משהו מעבר למה שראינו בסרטים, אז הכל מרגיש מלאכותי? ואולי השינמוך מהמסך הגדול למסך הקטן יוצר תחושה של "קטן יותר, פחות מעניין". קשה לשים על זה את האצבע.
אני עם דניאל.
הבעיה של שילדס היא לא שאתה צופה בפרק של הסדרה וחושב "זה כל כך לא הגיוני שאיירון מן לא מגיע לעזור להם, איזה סדרה גרועה", אלא שבפרק הפתיחה שלה יש בשיא הרצינות משפטים כמו "אתם לא יכול לעבוד בקבוצה, אני לא team player" (כאילו, באמת, תסריטאי שמשלמים לו ישב וכתב את המשפט הזה).
אם שילדס הייתה סדרה טובה יכול להיות שהיא הייתה מסוגלת לנצל את זה שהיא בעולם של הנוקמים ושלא יפריע לי שאף אחד מהנוקמים עצמם לא מופיע בה – זה לא הפריע לי באיירון מן 3 או ת'ור 2. אבל הבעיה היא שזאת סדרה ממש גרועה, ולכן קשה לראות אותה כדוגמא לכשלון של סדרות כאלה בטלוויזיה.
הי, אני לא בא לגרוע מחסרונותיה.
בהחלט יש לה כאלה. אני רק מציע עוד השפעות על הצופה, לא בהכרח במודע. אף אחד לא חושב "זה כל כך לא הגיוני שאיירון מן לא מגיע לעזור להם, איזה סדרה גרועה".
אבל כן, אולי היא לא דוגמה טובה לכשלון. אז טוב שכך.
גות'הם סנטרל!
גות'הם סנטרל זה קומיקס מצוין שמדגים מעולה את העניין בסדרה כזו. מעבר להתמקדות בדמות של גורדון (שיכולה להיות מעניינת בזכות עצמה, תלוי בכתיבה), יש כאן מקום לסיפור על יחידת משטרה שצריכה לתפקד לא רק בהתמודדות עם פשיעה "רגילה" אלא גם פשיעה שהמניעים שלה יוצאי דופן, ושהביצוע שלה כמעט תמיד תאטרלי.
גם אם סדרת הטלוויזיה "גות'הם" לא תצליח או תהיה לא מעניינת, סדרת הקומיקס "גות'הם סנטרל" מומלצת.
גות'האם סנטל אכן סדרה מעולה
אבל
א. בניגוד לסדרת הטלוויזיה היא התרחשה ב"הווה" של באטמן ויכלה להציג את דמויות הנבלים (והגיבורים) האייקוניות.
ב. בתקופה שבה היא התפרסמה (ובעצם גם היום) היה מעט מאוד קומיקס (אמריקאי) שעסק בסיפורי פשע ומשטרה – מה שגרם לה לבלוט ליד כל הדברים האחרים בשוק. בטלוויזיה, לעומת זאת, זה פחות או יותר הז'אנר הכי לעוס שיש.
אבל כל הייחוד של גורדון בעיני הצופים הפוטנציאלים
הוא שהוא מפקד המשטרה העתידי שעובד לצד באטמן.
אם זו סתם תהיה סדרת משטרה רגילה – גם אם תהיה כתובה היטב ואיכותית – ולא מנצלים בה את ברוס וויין הצעיר טרום באטמן, אז למה צריך לקרוא לזה גות'אם ולקרוא לגיבור גורדון? אם יהיו פושעים תאטרליים שמתגברים עליהם שוטרים רגילים בלי "כוחות על" באטמניים או שגורדון מקבל סיוע כלשהו מדמות מיסתורית ומאגניבה כלשהי (שאינה באטמן ואינה קשורה בכלל לבאטמן), אז מה עשינו פה? מה הייחוד של הסדרה הזו? מה אמור לעניין אותי?
זה לא שיש לגורדון איזה סיפור שורשים מיוחד (שמוכר לקהל הרחב, כמוני) ששווה לספר אותו כפריקוול. לו אלה היו שנות הנערות של ברוס וויין היתום שמראות איך הוא בונה את עצמו ונלחם בפשיעה באמצעות קרב מגע או משהו, ופוגש את הג'וקר-לעתיד ואת הפינגווין-לעתיד ואת אשת-החתול-לעתיד בנערותם בלי לדעת שזה הם ובלי שיוכל לזהות אותם בעתיד, אז סבבה. זה מעניין. אבל גורדון? הוא פשוט היה שוטר לפני שבאטמן נוצר. שוטר טוב ומוסרי, אבל שוטר. מה מיוחד פה?
זה כבר תלוי במה שיוצרי הסדרה יעשו עם הדמות.
אגב, גם בתחום של סדרות המשטרה תמיד יש מה לחדש. אני לא חושב שמישהו ציפה מ- The Shield להיות פורצת דרך אבל הסדרה הזאת קרעה לגזרים כל דבר שידענו על סדרות משטרה והיתה סדרה מצוינת לאורך שבע העונות שלה.
יוצרי Gotham כבר אמרו שהסדרה תתחיל עם הרצח של בני הזוג וויין וזה יהיה התיק הראשון שגורדון יעבוד עליו על המסך ושיש גם תפקיד לברוס וויין הצעיר. יש עוד תשעה-עשרה חודשים עד שהסדרה תעלה על המסכים אז מוקדם מדי לדלות עוד פרטים- אבל זה נשמע מעניין. יכול להיות שהסדרה כן תלווה את ברוס בנעוריו בדרגה מסוימת, למרות שברור לנו שגורדון הוא הדמות הראשית.
אגב, ב- Year One של פרנק מילר יש סיפור נהדר לגורדון הצעיר שהוא פשוט דרמת פשע טובה בלי קשר לבאטמן. גם בגראפיק נובל של גרסת Earth One יש סיפור אוריג'ין מעניין של גורדון שאפילו טורף את הקלפים ומצליח לרענן לא מעט (נקודת המוצא היא שגורדון היה פעם גם שוטר מושחת ולא אכפתי). לא חסרים סיפורי גורדון מעניינים שצוללים לתוך הדמות ומראים לנו כמה הוא פשוט דמות טובה. אפשר לקחת את זה, להראות לנו במקביל את הייאוש של ברוס וויין הילד ואת המאבק של אלפרד לשמור עליו בתקופה הקשה הזאת. במקביל הפשע גואה וחוץ ממשפחות הפשע הגדולות של גות'האם אנו עדים לעלייתם של פושעי על, אבל שוב, אף אחד מהליגה של הג'וקר או ראס אל גול והדחליל. יותר נבלים כמו בלאק מאסק, פינגווין (ומשפחת קובלפוט בכללי, באמת שאפשר לעשות סדרה רק עליהם מרוב שהיו כל כך הרבה סיפורים שרומזים על קשתות עלילה מרובות), דת'סטרוק, רידלר הצעיר והפחות מתוחכם, Calendar Man, אנרקי, The Ventriloquist.
במקביל אפשר לחקור את עלייתו לתהילה של הארווי דנט, הקמת ארקהאם ואפילו להראות את ההיסטוריה של The Court of Owls בגות'האם (!!!). בחיי שאני מרייר רק מרוב האפשרויות. לפוקס\DC יש כאן הזדמנות לעשות משהו מעניין באמת ולקשור את כל הקצוות עד שבסוף הסדרה ברוס וויין יוכל לחזור לגות'האם בתור באטמן ולמצוא אותה בכאוס מוחלט. אם הם יעשו את זה בצורה מוצלחת באמת אפשר אפילו להכריז על הסדרה כפריקוול רשמי לריבוט החדש של באטמן.
שכנעת אותי. זה באמת נשמע מעניין ככה.
רק שלא צריך להגדיר את הסדרה כסדרה על גורדון, אלא על גות'אם כולה (ולקרוא לה… אמממ… גות'אם!). שני צירי עלילה, אחד של המשטרה ואחד של אחוזת וויין. ככה זה הרבה יותר מעניין וזו לא סתם סדרת משטרה עם דמות משנית יחסית (בעיני הקהל שאינו קורא קומיקס).
סדרה נוטפת אורבניות ולכלוך ופשע ופשיעה אורבנית. העיר הכי אפלה שיש. רק שיעשו את זה טוב.
רק דיברנו, וכבר יש חדשות.
אז זאת לא הולכת להיות סדרה על גורדון בתור הדמות הראשית אלא על ברוס וויין הצעיר. ומסתבר שוורנר מכרו ל-FOX את *כל* הדמויות שקשורות לבאטמן. הסדרה לא תתפקד כחלק מהיקום הקולנועי החדש שוורנר עושים ולכן מותר להם להשתמש בכל דבר בלי הגבלה. FOX כבר אמרו שהג'וקר, הפינגווין והרידלר יופיעו בסדרה ושכל הפואנטה היא להראות איך כל אחד הגיע למיקומו המוכר בגות'האם.
מקור:
http://www.ign.com/articles/2014/01/13/foxs-gotham-is-a-batman-origin-story-and-will-have-a-christopher-nolan-esque-tone?abthid=52d49e143007c5f953000054
בקיצור, זה הולך להיות סמולוויל כזה.
וויין יסכל פעולות של העבריינים הצעירים, בלי חליפת עטלף או עם רמזים קלים בלבד לעטלפיות מוקדמת בלב.
נקווה שזה יהיה יותר עמוק מסמולוויל (שהיתה נחמדה, אבל).
ועוד משהו
עד שגל גדות תעטר את מסכינו ב 2015, אם אתם גרים בקליפורניה או שתהיו שם בין ה 20/2-16/3, תוכלו לצפות במחזה "לאסו האמת" שמספר על איך נוצרה הדמות של וונדר-וומן.
הרבה יותר עדיף פשוט לראות את הסרט המצויר
עם קארי ראסל וניית'ן פיליון…
למילואימניקים - כרטיס לסיס"י ב-20 ש"ח,
למימוש עד סוף פברואר. מן הסתם מלאי מוגבל.
לול שאיה לבאף פורש מעולם הבידור!
http://www.slashfilm.com/shia-labeouf-tweets-retirement-announcement/