להתחיל מחדש

שם רשמי
להתחיל מחדש
שם לועזי
Cast Away

במקור: Cast Away
במאי: רוברט זמקיס
תסריט: וויליאם ברוילס
ג'וניור

שחקנים: טום הנקס, הלן
האנט, כדורעף ווילסון

לפני הכל, אפילו לפני התלונה השגרתית על תרגום שם הסרט, עלי לפצוח בוידוי נרגש. אמנם בדרך כלל אני לא נוהגת לשתף עוברי אורח תמימים בסודותי האפלים, אבל הפעם אין מנוס מכך. ידי רועדות על המקלדת רק מעצם המחשבה על חשיפת הסוד, ובכל זאת, אישה צריכה לעשות מה שאישה צריכה לעשות.

שלוש, ארבע ו –

אני אוהבת את טום הנקס!

* אנחת רווחה *

זהו, אמרתי את זה. שיחררתי את המעיק עלי לחלל העולם. כן, אני יודעת שזה נשמע סוטה לאהוב את אותו שחקן אמריקאי מיינסטרימי זולל האוסקרים, אבל מה לעשות. זו המציאות. יכול להיות שדווקא האנגלופיליות הרבה שלי גרמה לי לחבב את טום הלבן והטוב, אשר מייצג את כל היפה באמריקה – פטריוטיות לצד רומנטיקה, נאיביות לעומת רגשות אהבים ואומץ ללא גבולות.

הבעיה היא שכולם הבטיחו לי ש"להתחיל מחדש" (זה הזמן להתלונן על התרגום – להתחיל מחדש?! מה זה, ספיישל ורדה רזיאל ז'קונט?) יהיה שונה. טום הנקס החליט לחרוג מהתפקידים הרגילים שלו לטובת פרוייקט ניסיוני: סרט בו הוא השחקן היחיד, כאיש המנסה לשרוד על אי בודד. לא עוד מפקדים רומנטיים או מבוגרים אינפנטילים – זה המקום למונולוגים נוקבים ומשחק משובח, התמודדות האדם המתורבת מול הטבע הפראי.
למזלי הטוב, מסתבר ש"להתחיל מחדש", חרף עצי הקוקוס הרבים, אינו שונה מהותית מיתר סרטיו של טום הנקס.

הסרט מתחיל בתיאור עבודתו של צ'אק נולנד (Noland, כמה סימלי), שליח בחברת שליחויות – סליחה – בן למשפחת "פד-אקס". כחלק מהניסיוניות של הסרט, בדקו יוצריו מהי הפרסומת הסמויה הכי לא סמויה שאפשר לדחוף בסרט אחד. התוצאות אכן מרשימות. מספר הפעמים שהשם של אותה חברת שליחויות מופיע על המסך, מעורר בי רצון עז לשלוח אותה לכל הרוחות.

ובכן, מר ללא-ארץ מתרוצץ ברחבי העולם תוך כדי שהוא מטיף לילדים רוסים אומללים על חשיבותה של הדייקנות ועל עקרונתיה הנעלים של החברה. התקופה היא תקופת חג המולד, חג חוצה גבולות ומאחד לבבות. מתנות מתעופפות מיבשת ליבשת, ומעמיסות עבודה רבה על נולנד (טום הנקס, כאמור) רב התושיה.

בביתו מחכה לנולנד ארוסה בלונדינית ושמה הלן האנט, השם הגנרי של כל הארוסות הבלונדיניות. אותה ארוסה פוחדת להתחתן מחדש עקב כשלון נישואים קודמים, ובינתיים שוקדת על עבודת הדוקטורט שלה (שנות ה-90 וכאלה). בשלב הזה קל מאוד לאבד את הסבלנות ולייחל כבר לבוא המטוס העתיד להתרסק, אבל זאת רק משום שהתרגלנו לסרטים שמאכילים אותנו בכפית. לא עוד. "להתחיל מחדש", כאמור, הוא סרט ניסיוני וייחודי. האקספוזיציה הארוכה, והמיותרת כביכול, גדושה בסימבוליקה פתלתולה, שחשובה עד מאוד להבנת יתר הסרט. דוגמה נפלאה לכך היא הסצנה מלחלחת העיניים בה הלן מציידת את צ'אק בשעון עם תמונתה החיננית, בעוד הוא רץ אל המטוס בקריאות "אני כבר חוזר".

כצפוי, צ'אק נולנד אינו חוזר מיד. לא נורא.

מטוס ה"פד-אקס" המהולל מתרסק, בסצנה שתגרום לכל שונא טיסות כמוני לשקול ברצינות את פיתוח הטלפורטציה כאופציה חלופית. צ'אק האומלל מוצא את עצמו נסחף אל עבר אי בודד וקטן באוקיינוס השקט, עם עצי קוקוס, מערות, ים כחול וכל הפרוצדורה. כאן הוא מגלה שהעקרונות אשר האמין בהם אינם תקפים עוד: הזמן נזיל, תנאי ההישרדות קשים, כולנו בני תמותה. רגע השבירה מתרחש כאשר צ'אק עובר על חוקי המוסר הקדושים של משפחת "פד-אקס" ופותח את חבילות חג המולד שהיו במטוס. "בעל-זבוב", מאחוריך!

כאמור, רתיעתי הגדולה מהסרט, היתה הפחד להשתעמם בראותי צל חיוור של טום הנקס מתייסר לו על האי, אבל חששותי התבדו עוד מהרגע בו נחתה כף רגלו של טום על החול בצעקות "יש כאן מישהו"?
טום הנקס משחק כפי שהוא יודע לשחק: המפקד הקשוח אשר מתרה בלהבות אש, הנאיבי הפורסט גאמפי המתרוצץ לו אחר סרטנים חמקמקים, וכמובן הרומנטיקן המיוסר אשר מתגעגע אנושות לאהובתו בעוד הוא בוגד בה מאחורי גבה עם כדורעף חטוב. בקיצור – טומי כפי שאני אוהבת ומוקירה אותו.

עוברות השנים וטום מגדל לו תלתלים בלונדיניים, מרזה בצורה משמעותית, מחטב את גופו ולומד טריקים חדשים בנוסח מק'גייוור. הכל נפלא ומענג, בערך כמו כל אותם ספרי איים בודדים אשר חרשתי לי בילדותי. הבעיה מתחילה כאשר הוא מחליט סוף-סוף לצאת מהאי. הוא אמנם מוכיח תושיה כנגד כל הסיכויים, כפי שרק טום הנקס יודע לעשות, אבל הצופים נידונים לסבל מתמשך של קיטש ומלודרמה, כפי שרק הוליווד יודעת לעשות. "צריך להמשיך הלאה", "חבל לזרוק מזון", "החיים יפים", "להתחיל מחדש", הו!

כיאה לסרט ניסיוני, "להתחיל מחדש" מכיל הרבה מסרים מתוחכמים והיבטים מרתקים על מהות האדם, אבל המסר הכי חשוב של הסרט הוא פשוט ומובן לכל:

אף פעם אל תדחו את התור שלכם לרופא שיניים, אחרת תתקעו על אי בודד עם כאבים בשן.