אם הייתי סבתא שלי, הייתי אומר: אתם מנסים להרוג אותי, נכון? רבע הגמר ספילברג-טרנטינו היה לחוץ. חצי הגמר נולאן-כהן היה צמוד במידה כזאת שהיהצריך לברור בפינצטה את הקולות הלא כשרים כדי להגיע לתוצאות אמינות. נו טוב, לפחות הגמר יסתיים בהכרעה ברורה, חשבתי. ובאמת ככה זה התחיל: מהרגע הראשון טרנטינו פתח פער גדול (בתום השעה הראשונה להצבעה התוצאה היתה 71:39 לטרנטינו), כך שסטטיסטית הסיכוי לשינוי היה זעום. אבל אז קרה משהו מוזר – האחים כהן דפקו קאמבק. אני לא יודע בדיוק מה זה אומר על קבוצות הגיל של מעריצים הבמאים השונים, אבל בעוד לפני הצהרים היה יתרון ברור לטרנטינו, ברגע שעברנו את הפסקת הצהריים ועד חמש בערב – האחים קיבלו באופן עקבי יותר קולות מקוונטין בכל שעה. הפער נסגר, ושוב הגענו למצב של כמעט-תיקו, כשכל אחד (או שניים) מהמתחרים מחזיק ביתרון ברגעים מסוימים. וכמובן, תמיד חייב לבוא גם הנודניק שמצביע 20 פעם למועמד החביב עליו, וצריך לסנן את זה. בקיצור, עוד שעות של כאב ראש כדי לברר את התוצאות האמיתיות. למה אתם לא יכולים כבר פשוט להחליט את מי אתם אוהבים יותר?
וחוץ מזה, אתם מכירים בכך שאני מדבר שטויות, כן? למרות (ובגלל!) המתח, אני מאוד שמח שהקרבות האחרונים בסינמונדיאל היו קשים. בניגוד לטענות שנשמעות מדי פעם, עין הדג הוא לא מועדון המעריצים של כריסטופר נולאן – וגם לא של טרנטינו או של האחים כהן או של אף אחד אחר. כולם נאבקו קשות על דעת הקהל, והמשחקים האחרונים – כולל הגמר – הוכרעו בהפרשים קטנים מאוד.
אז, נו, בתכלס, אפשר להגיד סוף סוף מי ניצח?
סינמונדיאל 2014 - משחק הגמר
מס' מצביעים: 1,024 Loading ...
|
זוכה הסינמונדיאל ומחזיק גביע העולם בקולנוע לשנת 2014: קוונטין טרנטינו
(הפוסטר המעולה מאת קן טיילור ב"מונדו". הקליקו כדי לצפות בכל הפרטים בגודל מלא).
וזה אומר גם שב-3.8 אנחנו נפגשים בסינמטק חולון למרתון טרנטינואי. הפרטים המדויקים יגיעו בקרוב.
זוהי הטבלה הסופית.
תולדות הסינמונדיאל:
מה זה סינמונדיאל? כתבת הפתיחה, הסברים ושלב הבתים
שמינית גמר 1
שמינית גמר 2
שמינית גמר 3
שמינית גמר 4
רבע גמר 1
רבע גמר 2
חצי גמר 1
חצי גמר 2
הגמר
ניפגש ב-2018.
ווהו! מספר המצביעים הכולל הוא מספר עגול.
(ל"ת)
נרשמתי במיוחד בשביל לתת לך פישלייק.
(ל"ת)
חזקה של 2 = מספר עגול?
(ל"ת)
xkcd אמר את זה טוב
http://xkcd.com/1000/
העולם מתחלק ל-10 סוגים של אנשים
אלה שסופרים בבינארית ואלה שלא.
טרנטינו הוא הכי פופולרי?
NO SHIT
הטוב ביותר ניצח!!!!
הידד! קולות תרועה! יציאה לרחובות והפגנות שמחה ספונטניות! ריקודי הבה נגילה בכיכר השבת!!!
יששששששששששששששששששש!!!!!!!!!!!!!!
Meh.
(ל"ת)
תיקון טעות
דורון, כתבת "רע הגמר" במקום "רבע הגמר".
נשמע לי מדויק לגמרי דווקא
(ל"ת)
קצת מאכזב אבל מתקבל על הדעת.
אני הרעתי לאחים כהן ולדעתי אין מה להשוות בינם ובין טרנטינו בכל הנוגע לרוחב יריעה, עומק פילוסופי, מקוריות וגיוון, אבל- נו, שיהיה.
עם זאת זה רק מדגיש שהסינמונדיאל הזה היה, מטבעו, לא יותר מתחרות פופולריות. זה לא שברזיל היתה בהכרח מפסידה לגרמניה אם כל העסק היה במשאל עם, נכון? לכן אני מציע את הפורמט הזה לסינמונדיאל הבא:
עד 2018 [כשבחירת הבמאים תתחיל מינימום ב2017, למקרה שחלק מהמועמדים של השנה יהיו לא רלוונטיים או שיהיו מועמדים חדשים], דורון פישלר יצור קשר עם 32 הבמאים החשובים והמשפיעים בעולם ויגרום להם להתמודד אחד עם השני בתחרויות קולנועיות. הבסיס הרעיוני יהיה דומה לתחרויות ה"48 שעות": שני המתמודדים יצטרכו לעשות סרט עם תמות דומות שתהיה בו דמות עם שם שנקבע מראש לפרק זמן שנקבע מראש [ולדעתי צריך גם לקבוע להם רף עליון לתקציב, שלא יתחילו להשתולל יותר מדי עם כסף!]; הבמאי שעשה את הסרט הטוב יותר לדעת חבר השופטים מטעם עין הדג ינצח במשחקון. אני מניח שבמשחקים הראשונים הסרטים יהיו באורך של 2-3 דקות וככל שזה יתקדם הסרטים יתנו יותר מקום לפיתוח עלילה ווירטואוזיות, נניח שבגמר הסרטים יהיו של 20 דקות.
ככה הבמאים יוכלו להראות באמת מה הם שווים אחד מול השני באותו מגרש וזו לא תהיה תחרות בין המעריצים! אני מודה שזה יוצר בעייתיות מסוימת כלפי הבמאים שעיקר עניינים הוא אנימציה, אבל מי שהגיע לרשימה הזו יוכל להיות במאי מצויין בכל מקרה, גם של שחקנים בשר ודם.
אז זה מה שאני הייתי רוצה לראות עוד ארבע שנים.
סניור פישלר- לשיקולך.
רגע, לא הבנתי
את/ה כותב/ת את זה ברצינות או בצחוק?
את/ה באמת חושב/ת שהבמאים הגדולים בעולם יסכימו להפיק סרטונים רק בשביל איזה בלוג קטן בארץ קטנה במזרח התיכון? זה באמת נראה לך הגיוני?
בצחוק.
אבל אפשר לחלום, לא?
הרגעת אותי
(ל"ת)
אופס, זה בכלל לא אתה זה שהתבדח
לא משנה, נרגעתי
בצחוק
אבל אתה מוזמן לקחת את זה ברצינות.
והיי, היי- אתר, לא בלוג!
למה לא בלוג? שמעתי בכמה מקומות שזה מכונה בלוג
(ל"ת)
well done.
למרות שבזמן האחרון התחלתי לאהוב מאוד גם את הכהנים, אני ממש שמח שטרנטינו הוא זה שזכה בסופו של דבר.
ורד פיש-עם כל סרט שתקרינו באירוע הניצחון שלו אני אהיה מאושר, שכן כמעט את כל הסרטים שלו לא זכיתי לראות בקולנוע. אבל אם תחליטו בסופו של דבר שממזרים יכלל, ולא משנה לי עם איזה סרט או סרטים אחרים-אני פשוט אוהב אותך לנצח.
וסתם הערה-הפוסטר הבאמת מעולה הזה הוא העטיפה של מארז כל הסרטים שלו שיצא לפני שנתיים, לרגל 20 שנה לכלבי אשמורת-שנקרא כמו שכתוב על הפוסטר-tarantino xx
כמובן.
למה שיהיה מרתון טרנטינו כשאני יכולה ונמצאת בארץ?
מבאס נורא. אין אפשרות להזיז את התאריך נכון? אולי לעשות מועד נוסף?
הראשונה לזהות!
http://www.fisheye.co.il/cinemondiale_2014_welcome/#target-comment-876304
(כן זה ילדותי, אני יודעת, סליחה)
באסה
עם כל הכבוד לטרנטינו, האחים כהן עושים סרטים יותר מושקעים וחכמים.
לדוגמה: ביג לבובסקי הDUDE הזה וכל הדמויות בסרט קורעות את כמעט כל הדמויות שטרנטינו עשה בסרטים שלו.
(למרות שלטרנטינו יש הרבה הברקות בסרטים שלו והסגנון המוזר והמעולה)
אתה בכלל אמור להיות בצד של נולאן, לא?
(ל"ת)
או בצד של טים ברטון
(ל"ת)
כן... אני אוהב הרבה במאים
(ל"ת)
אפילו את ג'ואל שומאכר?
(ל"ת)
אה... עד לפה
אני עדיין זוכר את הThe BatCredit Card. למי ששואל מזה אז הנה התמונות הקשות:
https://www.youtube.com/watch?v=dcukDDDhuYk&feature=kp
ואם עדיין לא נמאס לכם מסקרים
סקר חצי השנה הסופי מסתיים בסוף השבוע הזה ויש לכם הזדמנות להצביע לסרטים וההופעות שעלו ל"גמר" ולהשפיע כאן
אני עצוב
עצוב מאוד.
אין אפילו נקודה קטנה של אור...
(ל"ת)
מאוכזב
כן אני עדיין בוכה על המחדל שקרה ברבע הגמר עם ספילברג.
טוב נו גם טרנטינו בסדר
יש!
זוכה ראוי. איזה כיף.
יהיה מעניין
להשיג את התגובה של טרנטינו… לא?!
יהיה הרבה יותר מעניין
להשיג את התגובה של 'אביו הרוחני' ז'אן-לוק גודאר.
http://e.walla.co.il/?w=/270/2748795
דווקא אחרי "מי מפחד"
יכול להיות שאם הוא היה שומע על זה, זה היה מעניין אותו יותר משזה היה מעניין אותו לפני.
מה שבאמת מדהים זה
שכבר עבר חודש. איך לעזאזל זה קרה?
גם בתור אחד שלא הצביע אפילו פעם אחת לאורך כל הדרך, אני יכול לומר שהיה כיף לצפות בזה משורה 47 ביציע. להתראות ב-2018.
(ואם יהיה מרתון קיל ביל זה יהיה ממש מגניב. לא ראיתי אותם מאז הקולנוע, וזה היה די… מזמן. את כל האחרים שלו יצא לי לראות מאז, או שאני זוכר. אבל קיל ביל די נמחק לי מהזכרון)
טוב, העדפתי את האחים כהן, אבל יש נקודה טובה:
ככה אני לא נאלץ להפסיד מרתון של האחים כהן בגלל הקרבה לתשעה באב!
איזה יהודי טוב.
(ל"ת)
Last Man Standing
אז אחרי Mexican Standoff מותח ביותר (כן, האחים כיוונו אקדחים גם אחד על השני), נשארנו עם הזוכה. שיהיה במזל טוב. אני בטוח שגם ב 2018 הוא עדיין יהיה פה עם הסרטים הכיפיים שלו ויחזור לטורניר כדי להגן על התואר.
כמו ש"מונדו" הם מהטובים ביותר כשזה מגיע לפוסטרים, כך גם פ"וגו" הוא אחד העורכים הטובים ביוטיוב (לדעתי, לפחות). הנה קטע נחמד שהכין עם "ספרות זולה". ספוילרים וכו'.
נתראה ב 3.8.
אני חייב לשים את זה בתור צלצול.
(ל"ת)
אפשר שנעשה *גם* מרתון האחים כהן? :)
(ל"ת)
אפשר מרתון *גב-לגב*?
נכון שיש הפרש מסויים (ומזערי – הסקר הוכרע על דעתם של 6 אנשים!) של קולות ,
אבל אולי מכיוון שהתוצאה באחוזים היא עדיין פיפטי-פיפטי יהיה ראוי להקרין את סרטי הפיינליסטים לסירוגין.
נגיד –
-"פארגו";
-"כלבי אשמורת";
-"אחי, איפה אתה?";
-"ממזרים חסרי כבוד".
… או משהו בסגנון (עכשיו כשנגמר הסינמונדיאל אפשר אולי להתחיל בהימורי לוטו הקרנות)
אני בהחלט הייתי בא לאירוע כזה.
כן!
(ל"ת)
ככה שכולם יסבלו חצי מהזמן?
(ל"ת)
אם כבר אז לשלב.
"פארגו ללא מעצורים"
"קיל ליבובסקי"
"ג'אקי פינק"
"יהודי חסר כבוד"
"אכזריות זולה"
As we speak
אתמול שודר בערב 'ספרות זולה' ומיד אחריו 'פארגו' – הייתכן שעורכי הסרטים של 'יס' קוראים את עין הדג?
assafTV? השמיע קול!
(ל"ת)
יכול להיות
עם זאת השיבוץ הזה נעשה לפני כחודש וממש לא היה מכוון. אפשר לתלות זאת ביכולת הנבואית המרשימה של ערוצי הסרטים, זו שמתריעה מראש על מותם של שחקנים ובמאים על ידי שידור סרטיהם יום-יומיים קודם לכן. טוב שהיא עובדת גם במקרים פחות טרגיים.
הצעה
עכשיו לעשות את תחרות הסרט הטוב ביותר.
מוקדמות לפי יבשות/עשורים עם 100 סרטים.
מונדיאל של 24 סרטים מנצחים.
לא.
כדי שלתחרות פופולריות תהיה משמעות כלשהי היא חייבת לעסוק בעיקר בסרטים עכשוויים, וזאת הסיבה שתנאי הכרחי לכניסה לסינמונדיאל היה להיות במאי פעיל. רוב מוחלט של האנשים פשוט לא ראו סרטים משנות השלושים או הארבעים או החמישים.
דורון אפשר לשאול אותך שאלה?
מה הוא הסרט (או הסרטים אם יש שניים) האהוב עלייך ביותר? בתור אחד שקורא את ביקורתייך באתר כבר שנים מעניין לדעת מה הוא הסרט האהוב עלייך ביותר,האם הוא מהקלאסים או מהחדשים יחסית ואם אתה בכלל במצב רוח של שיתוף אז גם מי היה הבמאי הפייבוריט שלך בסינמונדיאל.. אל תגביל את עצמך בזאנרים או שנות יציאה של הסרט, תתפרע!
תיקון קטן
אם אני אכן אהיה בר מזל וקבל תשובה,הסרט כמובן יכול להיות גם שחור לבן , והבמאי לא חייב להיות מהסינמונדיאל (מכיוון שאחד התנאים של התחרות הוא שהבמאי עדיין יהיה פעיל)
אני נורא חסר-פייבורייטים, האמת.
מצטער לשעמם, אבל אין לי שום תשובה טובה לשאלה מהו הסרט החביב עלי. בסינמונדיאל אני הרעתי למיאזאקי, אבל לא חשבתי שבאמת יש לו סיכוי לנצח, ואני לא יודע אם הייתי אומר שהוא "הכי טוב".
אתה יכול לעשות אותו דבר
רק במקום במאים שחקנים?יש מיליארד קטגוריות שמהם אפשר לנפות שחקנים(כמו למשל רק אלא שמשחקים לפחות באחד מהסרטים של שפילברג/קיבלו שני אוסקרים ומעלה) זה אפשרי?
אני מניח שזה אפשרי
אם כי הניפוי הראשוני, בחירת המשתתפים בתחרות, יהיה הרבה יותר קשה. יש הרבה יותר שחקנים מבמאים, ואם מבין הבמאים אפשר להסכים פחות או יותר על כאלה שנחשבים למובילים, בקרב השחקנים זה הרבה יותר קשה. כל השחקן-הגדול-בעולם לדעת מישהו הוא זניח לחלוטין לדעת מישהו אחר, ולהיפך.
כן, אבל אם תצמצם זאת רק לארבע השנים האחרונות
כמו שעשית עם הבמאים יהיה הרבה יותר קל, לא?
הכי פשוט, לדעתי, הוא לבחור שחקנים מסקרי סוף השנה של עין הדג. אולי להתחיל עם הזוכים ואז עם אלו שהשתתפו הכי הרבה פעמים ואז להמשיך עם אלו שלדעתך יש להם את הסיכוי הכי טוב לזכות וכו'.
עדיין, יש *הרבה* יותר שחקנים מבמאים.
ורשימות העשיריות השנתיות הן לא כל כך משמעותיות כאן – ההצבעה, כידוע, היא על ההופעה הטובה ביותר ולא השחקן/ית הטוב/ה ביותר, וכוללות גם אנשים שאין להם שום סיכוי להגיע לשום מקום בתחרות כמו הסינמונדיאל (עם כל הכבוד לקוויזנז'ה וואליס). אני לא פוסל את הרעיון, אני רק אומר שיצירת הרשימה הראשונית במקרה כזה תהיה קשה יותר.
בוא ננסה: אלה הם השחקנים שהגיעו לעשיריות השנתיות בארבע השנים האחרונות.
אמה סטון
אן האתוויי
אנדי סרקיס
ג'וזף גורדון לויט
ג'ורג' קלוני
ג'יימס פרנקו
ג'ים קארי
ג'ניפר לורנס
ג'סי אייזנברג
ג'ף ברידג'ס
ג'ניפר לורנס
דניאל דיי לואיס
חואקין פניקס
טום הארדי
טום הנקס
טילדה סווינטון
כריסטוף וואלץ
לאונרדו דיקפריו
מייקל סרה
מייקל פסבנדר
מרטין פרימן
נטלי פורטמן
סנדרה בולוק
צחי גראד
קוויזנז'ה וואליס
קולין פירת
קייט בלאנשט
קיירן קאלקין
קירסטן דאנסט
קלואי מורץ
רוברט דאוני ג'וניור
רוני מארה
ריאן גוסלינג
שלמה בראבא
שרליז תרון
(אגב, שאלה מעניינת מבחינת תנאי הסף: האם פיליפ סימור הופמן נחשב לשחקן פעיל? הוא בהחלט פורה – בשבוע הבא יוצא עוד סרט שלו, וזה בלי להזכיר את משחקי הרעב. מצד שני, אז זהו).
אני לא בטוח כמה הצבעות הם יקחו
אבל אני הייתי מוסיף לרשימה את אלן ריקמן ואמה תומפסון
בדיוק הנקודה שלי
יש כל כך הרבה שמות שלא נמצאים ברשימה הזאת, אבל כששומעים אותם אומרים "איך אפשר בלעדיהם?".
האמת שמצדי אתה יכול לבחור כל 32 שחקנים שאתה רוצה. לא משנה מי.
הרי התחרות הזאת לא באמת באה כדי ללמד אותנו מי הוא באמת השחקן/במאי הטוב ביותר. היא פשוט כיפית ותחרותית ומהנה בלי קשר למי משתתף (כל עוד הוא מוכר, כמובן).
את הרשימה שהצגת קל לצמצם. אתה יכול פשוט להוציא את מי שלטעמך אין לו סיכוי של ממש לזכות.
אם זה היה תלוי בי שלמה בראבא, רוני מארה, קלואי מורץ, קירסטן דנסט, קיירן קאלקין (מי זו בכלל?), קוויזנז'ה וואליס, צחי גראד, מייקל סרה (על מה לעזאזל הוא היה מועמד!?), טום הארדי, ג'סי אייזנברג ו-ג'יימס פרנקו יכולים לפנות את מקומם לטובת שחקנים אחרים.
זה משאיר אותי עם 23 שחקנים.
מהמועמדים לאוסקר בעשר השנים האחרונות אלה שהכי מתבקש להכניס הם כריסטיאן בייל, בראד פיט, שון פן, ג'וני דפ, הת' לדג'ר, ג'וליה רוברטס, אמי אדאמס, ו-חוויאר בארדם. או שאתה יכול פשוט להתעלם מהאוסקר ופשוט לחזור עוד כמה שנים אחורה בסקרים של האתר ולבחור משם את התשעה הנוספים.
במילים אחרות, כן. זה יכול להיות קשה לבחור את המתמודדים אבל זה לא יקח לך יותר מיום אחד, וזה גם לא שווה את כל המאמץ הזה כי בסופו של דבר זה לא כזה משנה במי תבחר. וזה בכל מקרה עדיף על עוד סקר במאים שנערך ארבע שנים מאוחר יותר (לאחר הסינמונדיאל של 2022 אשר יענה על השאלה הנצחית של 'הסרט של כל הזמנים' [הטכנולוגיה עד אז בטוח תאפשר סקר רחב ממדים ומורכב כזה] אפשר יהיה להתחיל לתכנן סינמונדיאל במאים נוסף ל-2028).
סינמונדיאל 2018
אין לי שום מושג מה יהיה בעוד ארבע שנים, לכו תדעו אם האתר או אני או המדינה כולנו נהיה כאן במצב פעיל ומתפקד. אבל באופן עקרוני, בהנחה שכולם פה – למה לא, אפשר להפוך את הסינמונדיאל למסורת. יש כמה דברים שכבר עכשיו אני יודע שייעשו אחרת: הצבעות למשתמשים רשומים בלבד, למשל. וגם, כפי שרבים הציעו ובצדק – בשלבי המוקדמות כדאי להרחיב את הגדרת התיקו, כך שהתוצאות יהיו יותר מגוונות ומעניינות אפילו אם קלינט איסטווד לא משתתף.
אבל יותר מזה מסקרנות אותי התוצאות. ארבע שנים הן הרבה זמן, אבל בקולנועית – לא כל כך; יש במאים שיש לנו מזל אם תוך ארבע שנים הם מוציאים סרט אחד. מה ישתנה בנוף הבמאים הגדולים בעולם בארבע השנים הקרובות? במאים גדולים לא הופכים לקטנים: אפילו אם לא יעשו בארבע השנים הקרובות שום דבר, טרנטינו והכהנים יהיו שניהם מועמדים רציניים לזכיה גם ב-2018 (אוקיי, טכנית טרנטינו צריך להוציא סרט כלשהו כדי להיות כשיר להתחרות בכלל. הכהנים כבר מסודרים). אבל יותר מעניין אם יהיו במאים חדשים שפתאום יקפצו למעלה. יש כאלה שאנחנו לא מכירים, או שהיום נחשבים ללא יותר מבסדר, שבעוד ארבע שנים אי אפשר יהיה בלעדיהם? אם אלפונסו קוארון יוציא עוד סרט אחד מבריק, זה יביא אותו כבר לגמר? האם לשם שינוי יהיו עוד במאיות שיכולות להיכנס לתחרות בזכות?
אם אני מנסה להסתכל קדימה
אני באמת לא חושב שיהיה שום דבר שונה.
אז יהיו במאים חדשים שיכנסו, אבל באמת לא נראה לי שהם יעברו את שלב הבתים.
כמה שמות שאני יכול לחשוב עליהם (וחלקם כבר עלו פה)
ריאן ג'ונסון – בהנחה שסרטי "מלחמת הכוכבים" שלו יצאו טובים, או בכלל יצאו עד אז (האמת? ארבע שנים זה הרבה פחות ממה שנראה).
דנקן ג'ונס – בהנחה ש-"ווקראפט" שלו יצליח לצאת הסרט האשכרה-טוב-הראשון שמבוסס על משחק (אין יותר מדי סיבות לאופטימיות, ובכל זאת, ג'ונס).
מארק אוסבורן – בהנחה ש-"הנסיך הקטן" שלו יתברר כיצירת-מופת.
ריץ' מור – בהנחה שהסרט הבא שלו אחרי "ראלף ההורס" יצא עד אז.
אני חושב שגם בהחלט אפשר להוסיף את סטיב מקווין
לסינמונדיאל הבא. הוא ביים את "רעב ו"בושה" הנהדרים, ופרץ למיינסטרים עם "12 שנים של עבדות" שזכה באוסקר (היו מועמדים שיותר הגיע להם אבל הוא עדיין סרט ראוי). אני לא יודע אם שלושה סרטים זה מספיק בשביל להיכנס סינימונדיאל (בעצם אם ג'וס ווידון נכנס אז אין סיבה שמקווין לא) אבל אני בטוח שמקווין יעשה עוד סרט או שניים עד הסינימונדיאל הבא.
למה קלינט איסטווד לא ישתתף?
(ל"ת)
הצילומים של 'שמונת השנואים', הסרט הבא של טרנטינו
יתחילו בנובמבר השנה, מה שהופך את סוף 2015 לתאריך יציאה הגיוני עבורו. גם טרנטינו מסודר (בהנחה ש'שמונת השנואים' יהיה מוצלח הוא יהיה עוד יותר מסודר).
אני חושב שהזוכה יהיה שונה
והוא כמובן נולאן שבזמן הזה יספיק לשחרר עוד לפחות יצירת מופת אחת או שתיים.
לגבי שמות חדשים:
מאט ריבס- במידה וכוכב הקופים הבא יהיה מבריק כמו השחר
דאנקן גונס- אם וורקראפט וסרטי ההמשך יהיו טובים ואני מאוד רוצה להאמין שכן.
אארון קשלס ונבות פפושדו- רד יכניס אותם במקום יוסף סידר
אלפנסו קוארון- כמו שרד אמר יוציא עוד סרט מבריק שאני לא יבין מה ההתלהבות ממנו והוא יגיע לחצי שבכל הדו קרבים אני מצביע נגדו.
גוס ווידון- יגיע כנראה יותר רחוק
אנשים ניבאו לנולאן ניצחון בתחילת הטורניר והוא הגיע לחצי גמר.
אם תנבא לו ניצחון בטורניר הבא כבר מעכשיו, הוא לא יעבור את שלב הבתים
יש מספר במאים שאני חושב שיכולים להצליח
גארת' אוונס- הפשיטה 3 אמור להגיע בסביבות 2018, ועד אז יש פרוייקטים אחרים שהוא מעוניין לעבוד עליהם (הוא אמר את זה בעצמו). בינתיים הוא כבר עשה את שני סרטי הפשיטה המעולים ואת "מרנטאו" שהיה חביב. כרגע יש לו סרט בטופ 250 של ימד"ב (הפשיטה 2) ו"הפשיטה" הצליח יחסית בטקס דג הזהב ובסקר הגולשים. אני חושב שאם הוא ימשיך ככה עד 2018 הוא יוכל להשתתף בסינמונדיאל.
דניס ווילנב- בשנה האחרונה הוא ביים את "אויב" ו"אסירים" המצויינים ונראה שהוא לא הולך להאט את קצב העבודה שלו. בשנה הבא יצא סרטו "sicario" עם אמילי בלאנט וג'וש ברולין ושנה לאחר מכן הוא יביים סרט מדע בדיוני בכיכובה של איימי אדאמס. אם שני הסרטים האלו יהיו טובים כמו השניים הקודמים שלו, הוא יכול להפוך לבמאי אהוב מאוד בקרב חובבי הקולנוע. בנוסף, הוא כבר היה מועמד לאוסקר על "האישה ששרה" שזכה לשבחים רבים.
אהרון קשלס ונבות פפושדו- שני סרטים טובים מאוד כבר יש להם, אני בטוח שעד 2018 הם יוציאו עוד סרט או שניים (אולי אחד מהם יהיה בהוליווד, מי יודע) ויכנסו ל"ליגה של הגדולים".
כריסטופר מילר ופיל לורד- בשנתיים האחרונות צמד הבמאים הזה ביים שלוש קומדיות מצויינות שגם הצליחו קופתית ואני לא חושב שיש להם סיבה להפסיק עם זה בארבע השנים הקרובות.
סטיב מקווין- הסרט היחידי שלו שראיתי הוא "12 שנים של עבדות" שהיה מצויין. יכול להיות שהוא ימשיך לעשות סרטים איכותיים כאלה ולהשיג אהדה מגולשי האתר.
ניל בלומקאמפ- אני לא מאמין שהוא יעשה עוד סרט ברמה של "מחוז 9", אבל אני מציין אותו פה כדי שעוד ארבע שנים אוכל לומר "אמרתי לכם!" אם הוא יגיע לסינמונדיאל
לא שמעתי על הווילנב הזה קודם (שמעתי על "אסירים", אבל עוד לא ראיתי אותו)
תודה על ההמלצה.
והי – סרט המד"ב שהוא מתכנן הוא עיבוד ל-"סיפור חייך" של טד צ'יאנג! וואו!
איך לעזאזל זה יכול לעבוד בתור סרט, לא ברור לי.
הוא במאי מעניין, אבל משום דבר שלו שראיתי עד היום לא התלהבתי ממש.
בעד הפיכה למסורת
לדעתי מעבר להרחבת התיקו בשלב הבתים יש לשקול הרחבה גם בשלב פלייאוף. סה"כ היו כאן ממש הרבה תחרויות צמודות, אותי זה הפתיע. אני חושב שהארכה של כמה שעות במקרה של אחוז הפרש קטן ואולי גם פנדלים כאשר ההפרש ממש צמוד (נניח פחות מ-10 קולות) יכולים לעזור.
הארכה
הארכה, סביר להניח, לא תעבוד. ההצבעות הרבות ביותר מגיעות ברגע שהסקר נפתח, ובהמשך זרם ההצבעות הולך ונחלש; אם אחרי שהסקר פתוח למשך 24 שעות נשאיר אותו פתוח לעוד שעתיים כ"הארכה", רוב הסיכויים שהתוצאות ישתנו מעט מאוד. ככל שהסקר פתוח יותר זמן, כך קצב השינוי והסיכוי להשתנות התוצאה קטן.
זה נכון גם כאשר מדובר על פער של 10-20 קולות?
(ל"ת)
כן, אבל שלפחות תהיה שעה מוגדרת וקבועה לסגירת ההצבעות
(ל"ת)
אני הייתי מוסיף גם שלב של קדם-מונדיאל
במקום 32 במאים, למונדיאל עולים אוטומטית רק 24, כלומר 3 בכל בית.
8 נוספים – אחד לכל בית – נבחרים בסקרים מוקדמים מתוך מגוון רחב של מועמדים.
ככה הציבור משפיע באמת לאורך כל הדרך, ולא יכולות לעלות טענות מסוג "איך שכחת את…".
ציטוט מיאיר רוה שמצאתי, שמבהיר במדויק לדעתי למה לטרנטינו לא הגיע לזכות
ולמרות שרוה מדבר פה על הכהנים, אני יותר רואה בזה כסיבה למה הוא לא היה אמור לנצח את ספילברג:
"די להאיץ בכם להצביע לאחים כהן. אגיד זאת כך: אם נדמיין את עולם הקולנוע של עוד 30-40 שנה, יש לי תחושה שקוונטין טרנטינו ייזכר כקוריוז. אנקדוטה. גנב מוכשר, ואדם שאהב לזעזע את הבורגנות, וללעוג לפוליטיקלי קורקטיות. אבל ממרחק הזמן, תמיד ניזכר שהאנשים שהוא גנב מהם, בסופו של דבר היו טובים ממנו. טרנטינו הוא מורה לקולנוע מצוין. בזכות ״ג׳אנגו ללא מעצורים״ אנשים אולי שמעו לראשונה על סרג׳יו ליאונה, ואז הם ייצפו בליאונה ויגידו, ״אה, הוא שם את טרנטינו בכיס הקטן״. ויש לי תחושה, שטרנטינו די הגיע למקסימום שהוא יכול להציע לנו.
לעומת זאת, האחים כהן רק ילכו וייחשבו גדולים וחשובים יותר ככל שהשנים יחלפו. הם יוצרים שגם ישפיעו הלאה, והם לא רק מושפעים (כמו טרנטינו, גם הם מרבים לצטט סרטים ויוצרים אחרים, אבל הם עושים את זה עם עומק, וקצת יותר ענווה). גם לטרנטינו וגם לאחים כהן יש שני אוסקרים על תסריט. אבל צריך להגיד את זה רם וברור: האחים כהן הם תסריטאים גאנים, עילאיים, מהדולים אי פעם בתולדות הקולנוע. טרנטינו הוא רק דיאלוגיסט מצוין. והאחים כהן רק הולכים ומשתפרים, ונדמה שיש לפנינו עוד כמה וכמה יצירות מופת שלהם. בקיצור: לצד סטיבן ספילברג, האחים כהן הם היוצרים הנערצים עליי כרגע, הם ביימו 16 סרטים ואני אוהב כל אחד ואחד מהם, ובשנה האחרונה יצא לי להרצות עליהם די המון, ואני רואה איך הם משפיעים על קהל שנחשף לראשונה לחוש ההומור השחור והמבריק שלהם, ולחוכמה העצומה שסרטיהם."
רק רציתי לשים את זה פה. לדעתי מדויק לחלוטין.
למה בלי לינק?
הנה.
אם כבר מדברים, כבר מזמן לא נכנסתי ל"סינמסקופ"
ואני רואה שגם הרבה אחרים לא. כבר כמעט ואין שם תגובות בשום פוסט. קצת עצוב. למה שפעם היה אחד אם לא בלוג הקולנוע הכי פופולרי בישראל.
מעניין למה זה.
הוא עדיין אחד מבלוגי הקולנוע הפופולריים בישראל.
למרות שיש בו מעט תגובות. גם ב"סריטה" יש מעט מאוד תגובות, אבל זה לא אומר שהבלוגים האלה לא פופולריים.
יכול להיות שעדיין יש לו הרבה צפיות
אבל בלוג, מעצם היותו בלוג, אמור לפתח דו שיח ודיונים. כלומר, אם אנשים רואים את הפוסטים שלו אבל לא מגיבים עליהם זה כאילו לאנשים אין באמת מה לומר או על מה להתדיין. פעם היו שם עשרות תגובות לכל פוסט, היום אין כמעט בכלל. במובן הזה הוא כבר לא פופולרי כמו שהיה פעם.
הוא כנראה עדיין פופולרי, פשוט לא נוצרה סביבו קהילה, כמו בעין הדג
זה קורה כמעט בכל מקום ברשת שהוא לא פייסבוק (ראו, למשל, את השממה בתגובות ב"חורים ברשת" לעומת הדיונים שהתקיימו שם פעם), שגם הרג את דיוני הפורומים (הייתי שמח לפורום קולנוע מוצלח בעברית).
אני חושבת שהמנגנון של עין הדג
יותר מעודד תגובות ע"י העניין של המתמשכים, וגם העיצוב של איזור התגובות, העובדה שאפשר לשרשר תגובות ולעורר דיון וכו' (לא יודעת אם אפשר לשרשר תגובות בסינמסקופ).
אבל בעיקר כי פה אפשר להקפיץ דיונים על סרטים גם אחרי שהם ירדו מהקולנוע (וזה לא מציק למי שלא מעוניין בגלל עניין המתמשכים שאפשר לבטל אינדיבידואלית). כל זה יוצר פלטפורה שיותר מעודדת דיונים לדעתי, וזו הסיבה שעדיין הדיונים והתגובות הם חלק מרכזי בעין הדג בניגוד ללא מעט בלוגים אחרים.
אני בד"כ קוראת ביקורות לסרטים שאני רואה באיחור גם פה, גם בסינמסקופ גם בסריטה ועוד כמה מקומות, אבל אם אני אגיב לביקורת כלשהי באיחור זה כנראה יהיה רק פה. יש לי יותר תחושה שמישהו יקרא את זה. בסינמסקופ אין כמעט סיכוי שמישהו יקרא תגובה שכתבתי לסרט שנתיים אחרי יציאתו (נכון, יש בצד כזה חלון של "תגובות אחרונות", ועדיין הסיכוי שמישהו יכנס לזה נראה קלוש).
גם הפייסבוק משחק תפקיד כנראה, אבל אני לא חושבת שזה העניין המרכזי.
לא בטוח שזה המטרה שלו. וזו לא חייבת להיות.
מה שיחודי בעין הדג הוא באמת המנגנון הזה
האתר הזה הוא לא בדיוק בלוג אבל גם לא בדיוק פורום. הוא משהו בין לבין ונוצר פה משהו חדש שהוא הטוב שבשתי העולמות.
אני לא חושב שראיתי שום אתר בארה"ב שדומה לו במנגנון התגובות, אם יש כזה בבקשה תפנו אותי.
ובדיוק בגלל זה הייתי חושב שהיה יכול להיות מעניין לנסות ליצור גירסה אמריקאית. לדעתי יכול להיות פה משהו אבל אני מניח שזה דורש יותר מדי עבודה ורד בטח מעדיף לכתוב בשפת האם שלו מאשר אנגלית כל הזמן.
היו שם פעם עשרות תגובות לכל פוסט?
אם זכור לי נכון, הוא אף פעם לא היה חזק בתגובות.
היו גם היו.
אלא אם בצירוף מקרים מדהים הייתי שם דווקא בתקופה הכי פורה שלו, אבל לא נראה לי שזה העניין.
אפילו בתקופה שהבלוג שלו היה שייך לאורנג' היו יותר תגובות מעכשיו, אולי לא עשרות אבל לכל פוסט שלו היו לפחות בין 5-10 תגובות, מה שאומנם לא נשמע הרבה אבל זה הרבה יותר מעכשיו שאפילו שתי תגובות הוא מקבל בקושי.
Like A Virgin - בגרסת סרטי טרנטינו
https://www.youtube.com/watch?v=rhRMHR3vOHk
למרות שכמעט ואין במאיות בסקר זה בסדר כי ככה זה גם בהוליווד
אבל המצב מתחיל להשתפר בשנים האחרונות. לא רק בהוליווד אלא בכל העולם. אולי בעוד כמה שנים כבר יהיה גם אם לא רוב לפחות מאזן כמעט שווה בין במאים מצליחים לבמאיות מצליחות, ויהיה לנו עוד אפשריות לסינמונדיאל הבא.
כל המצב הזה מלכתחילה הוא די אבסורד מבחינתי ומצחיק אותי כי הבמאי הטוב ביותר בכל הזמנים היה לדעתי אישה, לני ריפנשטאהל.
אמממ... אתה רציני?
(ל"ת)
כן, למה שאני לא אהיה רציני?
(ל"ת)
שלושה ניחושים.
(ל"ת)
תראה
אני לא מעריץ של הסרטים שלה פאר סה או שלה כאדם, אני מעריץ של הכישרון שלה וההשפעה שלה על במאים אחרים ועל הקולנוע בכלל.
מהבחינה הטכנית?
כי אתה יודע, בסופו של דבר היא עשתה סרטי דוקו-תעמולה. זאת לא בדיוק אותה קטגוריה של במאים כמו שמדברים עליהם פה בסינמונדיאל.
בימוי הוא בימוי
אני לא רואה סיבה למה דוקומנטריסטים לא יכולים להיכלל (כי זה מה שהיא היתה בסופו של דבר).
וכן, מבחינה טכנית, לדעתי לא היה שני לה, אפילו לא היצ'קוק או וולס.
כי היא לא עשתה שום דבר בשנים האחרונות?
(ל"ת)
וכי "ניצחון הרצון" או "אולימפיה" הם לא באמת כאלה אדירים.
אני מוכן שנייה לעזוב את האידאולוגיה שהם מייצגים (למרות שבמקרי קיצון כמו זה אני באמת מוכן להבין את מי שלא יעזוב אותה), אבל גם ביחס לתקופה שבה "ניצחון הרצון" נוצר נעשה קולנוע יותר חי ויותר מעניין. יש שם כמה טכניקות מעניינות, ובסה"כ, גם קולנוע די גדול, אבל לא משהו שעובר את מבחן הזמן in flying colors. וולס, שעשה את "האזרח קיין" שלו קצת אחרי שהיא נהייתה השפוטה של גבלס, הרבה יותר מעניין מבחינה ויזואלית (ומבחינה תכנית – מצטער, אבל גם כששמים את העובדה שמדובר בהיטלר וזה, סרט של שעתיים שמהווה אך ורק אוננות על איקונוגרפיה נאצית אתה די משתעמם. קיין או ווילדר בני תקופתה הרבה יותר מרתקים).
משפט כמו "לני ריפנשטאהל היא הבמאי/ת הגדול/ה ביותר אי פעם" נשמע על הנייר מעניין, אבל בפועל אין לבחורה מספיק סרטים מעניינים או טובים כדי שהטייטל הזה יהיה שייך לה. אם שואלים אותי, היא לא הבמאית הגדולה ביותר אי פעם (גם כשמצמצמים את המגרש לנשים בלבד – ביגלו או קופולה, שלא משנה כמה היא נהייתה ארט-האוסית ומשעממת מתחילת העשור הנוכחי, אני לא אשכח לה את "מארי אנטואנט" המעולה), וגם בקרב במאי התעמולה היו טובים יותר ממנה. היא פשוט מקרה ממש מובהק של דיסוננס ענק בין אידאולוגיה מבחילה לאומנות גבוהה.
נכון, שכחתי שהסינמונדיאל הוא רק לבמאים חיים...
ולעט המרקד, לדעתי סרטי התעמולה שלה הם כן אדירים, הם מהפנטים, הם עשויים עם רמה טכנית אדירה שגם בימינו קשה למצוא. בחירות הצילום של ריפנשטאהל והוירטואוזיות שלה היו ביחד עם וולס הרבה מעבר לתקופתם. וההשפעה שלה על הקולנוע ניכרת גם בימינו.
אבל נסכים שלא להסכים, אני מניח.