(למי שלא בטוח מה קורה פה או רוצה להתעדכן בטבלת הבתים: כתבת ההסבר על הסינמונדיאל)
על סמך 13 קולות, אתמול בבית ג' נבחר קלינט איסטווד לשמינית הגמר. זה היה צמוד, צמוד מאוד אפילו, וכנראה הקרב הצמוד ביותר שידענו עד כה, אבל בסוף הוא הצליח לגבור על פול תומאס אנדרסון, למרות שבבוקר דווקא היה נראה שהיוצר הצעיר הוא זה שיעלה לשמינית. אך ככל שהיום התקדם איסטווד הצליח להשוות לתיקו, ומהתיקו הזה הגענו לספירת הקולות, ומשם – בהפרש של 13 קולות בסך הכל: איסטווד. במשחק השני בבית, אלכסנדר פיין מול סקורסזה התגלה כמשחק האכזרי ביותר שידענו עד כה – הבמאי האיטלקי-אמריקאי כיסח את הבמאי העצמאי 9:0 ( או 91-9), לאחר שהשחקנים של סקורסזה ירו, הרביצו, הונו כלכלית ופשוט הרסו את חייהם של השחקנים של פיין.
בבית ד', לעומת זאת, הדברים היו יותר ברורים, וגם פחות כואבים. ספילברג סיים רצף ניצחונות עם ניצחון מוחץ נגד ספילברג על מילר ולורד (6-0 או 82-18), שלקחו את זה ברוח טובה בסך הכל. ובינתיים וילנב הבטיח בקלות את מקומו בשמינית הגמר כנגד מילר במשחק שנגמר 3:0 (או 75-25) לטובתו.
ובכך, אנחנו כבר מחצית הדרך לדעת מי יהיה בשמינית הגמר – 5 מתמודדים שכבר היו (טרנטינו, נולאן, סקורסזה, איסטווד וספיבלרג) ו3 חדשים (האחים רוסו, רוברט זמקיס ודני וילנב). עכשיו בוא נראה מי עוד יצטרף אליהם.
בית ה' הוא עוד בית שבו הכל עוד אפשרי. כרגע הוא נראה כך:
| מקום | במאי | ניקוד |
|---|---|---|
| 1 | ווס אנדרסון | 6 |
| 2 | מרטין מקדונה | 2 |
| 3 | פיטר ג'קסון | 1 |
| 4 | דני בויל | 1 |
אף אחד לא הולך להדיח את אנדרסון, זה נכון, אבל המקום השני של הבית פתוח לכולם. האם ג'קסון יחזור שוב לשמינית הגמר כמו בסינמונדיאל הקודם, או שדווקא דם חדש בצורת בויל או מקדונה יבואו לרענן קצת את הליינאפ?
מה שבטוח הוא שאנדרסון הבטיח את מקומו, לאחר שבסינמונדיאל הקודם מצא את עצמו במקום השלישי בבית שלו. היום הוא נלחם נגד מקדונה, שמאחוריו 2 משחקי תיקו. האם מקדונה בדרך לתיקו שלישי או אולי דווקא ניצחון ראשון? ממול במשחק שנראה יותר מכריע: ג'קסון נגד בויל – כל אחד עם הפסד אחד (לאנדרסון) ותיקו אחד (נגד מקדונה). נכון לעכשיו, יש הרבה דרכים בהם הכל יכול להסתיים, אז בלי עוד התברברות:
ג'קסון (טרילוגית "שר הטבעות", "ההוביט","יצורים שמימיים", "טעם רע", "עיר הרשע", "מוות קליני", "קינג קונג") או בויל ("טריינספוטינג", "28 יום אחרי", "127 שעות", "סטיב ג'ובס", "חברים לרצח", "מיליונים", "נער החידות ממומביי" ,"שמש")?
 |
בית ה' - משחק 5
מס' מצביעים: 324  Loading ... |
 |
אנדרסון (משפחת טננבאום", "עמוק במים", "רכבת לדארג'ילינג", "ממלכת אור הירח", "מר שועל המהולל", "מלון גרנד בודפסט", "פשיעות קטנות" ו"המרוץ לצמרת של מקס פישר") או מקדונה("ברוז'", "שבעה פסיכופטים", "שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי")?
 |
בית ה' - משחק 6
מס' מצביעים: 292 Loading ... |
 |
טבלת הנקודות של בית ו' נראית ככה:
| מקום | במאי | ניקוד |
|---|---|---|
| 1 | אדגר רייט | 6 |
| 2 | דארן ארונופסקי | 4 |
| 3 | א. ג. איניאריטו | 1 |
| 4 | סטיבן סודרברג | 0 |
לכאורה, רייט וארונופסקי מתקדמים לשלב הבא. אבל בעצם, זה קצת יותר מסובך מזה. כי הרצף היפה של ארונופסקי (ניצחון ותיקו) בדרך לפגוש יריב שעד עכשיו לא רק ניצח את היריבים שלו, אלא עשה מהם דייסה וחילק לאבא, סבא, סבתא, ואמא. זה לא בלתי אפשרי, אבל זה יהיה קרב מאוד קשה לארונופסקי. וכאן נכנס הצ'אנס של איניאריטו: אם הוא מצליח לנצח את סודרברג, הוא משווה ל-4 נקודות, ואז הוא רק צריך להשיג יותר קולות מארונופסקי: דבר שבהחלט בגדר האפשרי.
אז: רייט ("מת על המתים", "שוטרים לוהטים" ו"סוף העולם","סקוט פילגרים נגד העולם", "בייבי דרייבר", ו"בעבור חופן אצבעות") או ארונופסקי ("פיי", "רקוויאם לחלום", "המעיין", "המתאבק", "ברבור שחור", "המבול" ו"אמא!")?
 |
בית ו' - משחק 5
מס' מצביעים: 355 Loading ... |
 |
איניאריטו ("אהבה נושכת", "21 גרם", "בבל", "ביותיפול", "האיש שנולד מחדש" ו"בירדמן") או סודרברג (סולאריס", טרילוגיית סרטי "אושן", "לוגאן לאקי", "טראפיק", "רומן לא חוקי", "הקשר האנגלי", "ארין ברוקוביץ'", "סקס, שקרים ווידאוטייפ", "מג'יק מייק", "המודיע!" ,"התפשטות")?
 |
בית ו' - משחק 6
מס' מצביעים: 354 Loading ... |
 |
החלטה מוסרית
פתאום אני מבינה שהסיכומים הקודמים משפיעים על ההצבעה שלי.
בכל סיטואציה אחרת הייתי מצביעה לסודברג על איניארטו, אבל סודברג בטוח לא יעלה, ואיניארטו עדיף בעיני על ארופובסקי.
אז להצביע למה שהייתי מצביעה במקור, או לתת את הקול שלי לאיניארטו כדי לעזור לו להתגבר על ארופובסקי?
זה תלוי מה דעתך
על זה שצרפת ודנמרק הגיעו למשחק האחרון בבית כשתיקו היה גורם לשתיהן לעלות והמשחק הסתיים ב0-0.
אני לא אוהבת הצבעות אסטרטגיות
לא אוהבת את הגישה באופן כללי. בעולם "האמיתי" אני מבינה את הרציונל מאחורי בחירות כאלו (לא מסכימה איתו לגמרי, אגב) אבל כאן אנחנו לא בוחרים את מי שייצג אותך מול מוסד, או ישפיע על תנאי התעסוקה שלך או יהיה ראש הממשלה שלך. זה משחק בכאילו, והמשמעות היחידה שלו היא הדרוג של הבמאים לפי העדפות הגולשים.
אז מה תתן ההתחכמות של הצבעה אסטרטגית?
ובכל מקרה, מי שבשלבים האלו עובר בקושי, ככל הנראה לא יהיה מנצח הטורניר גם אם יעלה שלב או שניים. (אני בכל זאת מקווה לראות את רונדלו נגד מסי)
האם לזקוף לזכות רייט את האקשן ב"סוף העולם"?
האקשן ב"סוף העולם" הוא מהטובים שראיתי. הוא פשוט כיף טהור, דבר שכמעט אף סרט אחר לא הצליח לעשות, חוץ מסדרת סרטי קינגסמן. ובאמת, האקשן בשני הסרטים דומה מאוד, וחשבתי אם יכול להיות שיש איזהשהוא קשר בין הסרטים. ואז גיליתי, שהמשותף בין סדרת הסרטים של קינגסמן, לסרט "סוף העולם" הוא שלשניהם יש את אותו אחראי פעלולים (או משהו בסגנון) וזה כנראה הגורם לזה שהאקשן בין הסרטים כל כך דומה. אם כך, אז אולי מי שצריך לתת לו את הקרדיט על האקשן הוא אחראי הפעלולים (או משהו כזה) ולא לבמאים? אולי אני צריך להוריד לרייט נקודת זכות אחת בתחום האקשן?
אל תשכח באותה הזדמנות להוריד לאיניארטו נקודות כי לובצקי הוא צלם מדהים.
להוריד לספילברג נקודות כי ג'ון וויליאמס הוא מגדולי המלחינים בדורנו, ולהוריד לטרנטינו נקודות כי אומה ת'ורמן מוכשרת לאללה.
כשתסיים עם זה, כל הבמאים יהיו בתיקו אפס נקודות.
אבל אני דיברתי על אקשן
ואקשן, בניגוד לפסקול, משחק ומשחק וצילום, יכול לסחוב על עצמו סרט שלם.
סרט שיש בו רק משחק מדהים לא יהיה מדהים. סרט שיש בו רק פסקול מדהים לא יהיה מדהים. סרט שיש בו רק צילום מדהים לא יהיה מדהים. לעומת זאת, סרט שיש בו רק אקשן מדהים, יהיה מדהים. במקס הזועם האחרון, לדוגמא, אין כלום חוץ מאקשן, וזה נחשב לאחדהסרטים הטובים של השנים האחרונות. לא סתם אקשן נחשב ז'אנר.
אני ממש לא מסכימה עם ההנחה הזו.
אני לא חושבת שאקשן שונה מהשאר האלמנטים בעשייה של סרט. צריך להבדיל בין גישה מינימליסטית לאלמנטים אחרים בסרט להזנחה שלהם. אם הסרט בוחר שהמשחק או הצילום או הסיפור יהיו מינימליסטיים ולא פלאשיים ולוכדי תשומת לב, כדי להתמקד באקשן, זה לא אומר שיש בו רק אקשן. גם לעשות דברים בצורה שאנשים לא ישימו לב אליהם זו אמנות, ולפעמים זה קשה יותר.
גם הדוגמה שלך לא טובה, כי כביש הזעם נשען מאד מאד חזק על העיצוב שלו. אם היה בו את אותו אקשן בלי העיצוב, הוא לא היה מצליח כל כך. אני גם חושבת שיש בו משחק די טוב ואמירות מעניינות, אבל זה נתון לויכוח.
וגם אם זה היה נכון שיש סרטי אקשן נטו, זה לא היה נכון לגבי סוף העולם. זו קומדיה עם דגש מאד חזק על דיאלוגים, דמויות, עריכה ומוטיבים. זה רחוק מלהשתייך לז'אנר של אנשים מרביצים אחד לשני וזהו.
וגם אם זה היה נכון שזה סרט של אקשן וזהו, אני לא בטוחה שלא מגיע לבמאי קרדיט על האקשן הזה. ברור שיש מתאמי פעלולים טובים יותר וטובים פחות, כמו בכל מקצוע, אבל זה לא אומר שהם לבדם מעצבים את האקשן בסרט. אני די בטוחה שאם תשים את אותו איש פעלולים עם במאי ממש גרוע, לא ייצא לך סרט מדהים. אבל האמת שאלה ספקולציות, אני לא באמת מכירה את תחום הפעלולים.
לגבי מה שאמרת על סוף העולם
אני לא אמרתי שסוף העולם הוא סרט אקשן נטו, אני חושב הוא מצויין כמו שאר הטרילוגיה (חוץ מההתחלה שהיא רק טובה ולא אדירה). מה שכן, האקשן בסוף העולם, הוא עליית מדרגה משאר הטרילוגיה ואז אפשר להוסיף לאדגר רייט, בנוסף להיותו גאון קומי, כותב מוכשר ווירטואוז קולונעי, גם עושה אקשן מצויין. אבל, עכשיו יש לי חשדות שהאקשן המצויין מהסרט הוא ברובו בזכות בראדלי אלן, ולא אדגר רייט, וכך במקום שאדגר רייט יהיה גאון קומי, כותב מוכשר, וירטואוז קולנועי ועושה אקשן מצויין, הוא רק גאון קומי, כותב מוכשר ווירטואוז קולנועי, והוא עושה גם אקשן די טוב. לא מצויין. נגד ארונופסקי זה יספיק לו. נגד במאים אחרים, נראה שהוא יצטרך גם את ה"עושה אקשן מצויין" בסוף, ולא רק די טוב.
אבל
במקס הזועם האחרון יש גם צילום מדהים ופסקול מדהים ועריכה מדהימה וסטים ותלבושות מדהימים ובעצם כל הדברים האלה זה מה שהופך את האקשן למדהים מלחתכילה.
כל אלמנט כזה הוא חסר ערך בפני עצמו אם לא יודעים לשלב אותו נכון עם הדברים האחרים. זה מה שבמאי עושה. אחראי הפעלולים הטוב ביותר בעולם הוא חסר ערך אם הוא מקבל הכוונה והוראות שגויות (קרי, שלא מתאימות לתסריט, לצילום, למשחק ולכל שאר האלמנטים)
אבל
אוקיי, תדמיין שני סרטים.
האחד ממוקם בלנדסקייפ מסויים, וכל מה שיש בו, זה שוטים יפהפיים ועוצרי נשימה, מוציאי עיניים שיגרמו לך לרייר, וזהו. ככה שעה וחצי.
השני ממוקם בחדר אחד סגור, עם 12 אנשים. אין לך מושג מי הם או מה הם רוצים. בשלב מסויים אתה יכול להבין ממה שקורה על המסך שיש לכולם מטרה משותפת- להישאר האחרון שחי בחדר. וככה במשך שעה וחצי, יש אקשן בלתי פוסק שלא ראית כמוהו, עם המון רגעים שלא תוכל להסתיר בהם את החיוך, לא כי משהו פה מצחיק או משמח, אלא כי מה שקורה על המסך פשוט אדיר. בסוף נשאר אחד חי, שאתה לא הבנת עליו כלום גם אחשרי שעה וחצי של דם, ואז כתוביות.
איזה סרט היית מעדיף לראות? ואם היית רואה את שני הסרטים, מאיזה סרט היית יוצא עם יותר חותם?
ובניגוד לכך דמיין כי
האחד ממוקם בשלל לנדסקייפים ברחבי העולם, הנשענים על תמטיקה שמתמזגת עם אותם מרחבים, בתוספת תפאורה ותלבושות שעושים חגיגה לעיניים. הפריימים הם מה שעושים את הסרט וגורמים לו להיחקק בזכרון למרות שהעלילה תפורה בקושי והמשחק לא יוצא דופן (The Fall).
בעוד שהסרט השני הוא רצף של סצינות אקשן בודדות ומוצלחות שלעצמן, שאפילו מצולמות כשוטים רציפים שגורמים לך להיות דבוק למסך למשך כמה דקות, אבל הן לא מפצות על הסיפור הלא מעניין ובאופן כללי מרגישות קצת מאוסות אחרי ההצלחה של הסרט הראשון (ג'ון וויק 2).
למה צריך לדמיין?
בוא תראה עכשיו שני סרטים (קצרים, כי לרובנו את הזמן) כאלה
1. https://youtu.be/1Uf5kl3uyw4
2. https://youtu.be/ZdrwseAC9Jw
באחד מהם הרגשתי מרומה בסוף, בוא נראה אם תצליח לנחש איזה מהם.
וואי מה הקשר
The fall הוא הרבה יותר מהפריימים (המדהימים) האלה, והמשחק מצויין, עד חלק מסויים. בכל אופן, זה ממש לא מדגים את מה שהתכוונתי אליו. אתה רוצה לדעת למה התכוונתי? זה ממש מעליי, כתבתי את זה לפני 25 ימים. את ג'ון וויק 2 עדיין לא ראיתי.
אני משתוקק לכתוב "הקיצר אני צודק ואתם סתם מתפייטים" אבל זה לא מתאים לרוח תרבות הדיון כאן .
ההפסד המתקרב של אנדרסון ממש מפתיע אותי
למישהו יש הסבר הגיוני לכך שהוא ניצח את השניים האחרים ואותו לא?
במיוחד שמקונדה לא ניצח את כה בכלל?
אבל קח/י בחשבון שמקדונה גם לא הפסיד.
לא ממש בדקתי אחורה מה היו התוצאות המדויקות במשחקים הקודמים של מקדונה אבל בגלל שהובלה על היריב עם פחות מ-55% אחוז נחשבת לתוצאת תיקו על פי חוקי הסינמונדיאל יש סיכוי תיאורטי שמקדונה בכלל נמצא כרגע עם שלושה נצחונות אם מתעלמים מעקרון ה-55%.
פינק דיברת אלי?
בכל מקרה הסבר יפה MOOK
נו בחייאת
למה אתה פותח פה? עכשיו זה התהפך שוב |מגלגל עיניים|
טים מקדונה פור דה ווין!
אה. או שזה לא ויש לי הפרעות קשב.
טים "אנשים שצריכים לבדוק שבע פעמים לפני שהם שולחים תגובה אבל לא עושים את זה" פור דה ווין, איי גס
אווו-קיי
מישהו לקח את ההודעה הזאת הרבה יותר מדי ברצינות. Don't be stupid, stupid