פעם שעברה שהאחים כהן וטרנטינו נפגשו זה הסתיים בתיקו. רק שאין תיקו בגמר מונדיאל, ועל חודם של 10 קולות טרנטינו ניצח. הפעם, היה לו קל יותר – למרות שהאחים כהן היו מרחק 10 קולות מלהגיע לתיקו, טרנטינו החל משעות הצהריים שלט במשחק באופן חכם ושומר אנרגיה. הוא לא יצא למתקפה חסרת רחם שתשאיר אותו מותש, אלא רק הצליח להשיג לעקוף אותם כל פעם בקצת, להיות מהלך אחד מלפני האחים – ובכך הוא מרוויח את הניצחון הראשון בסינמונדיאל הזה.
לאחר שאתמול התחלנו עם קרב אחד, הפעם אנחנו מתרחבים לשלושה משחקים בשני בתים שונים:
ואנחנו ממשיכים בבית א', עם שני במאים שמתחילים באות ג'.
גאי ריצ'י מוכר בעיקר בשל צמד הסרטים שעשה בתחילת דרכו – "לוק, סטוק, ושני קנים מעשנים" ו"סנאצ'" – אך הוא מגיע לסינמונדיאל כבמאי הכי פורה של השנים האחרונות בתחרות, עם שלושה סרטים חדשים ושונים מאוד אחד מהשני: "אלאדין", "הג'נטלמנים" ו"שומר טינה". ג'יימס גאן, לעומתו, עושה בעשור האחרון בעיקר סרטי גיבורי על בכיכוב לוזרים, פושעים, ופושעים לוזרים וכולל בדיחות גסות ופסקולים נהדרים. בארבע השנים האחרונות, אחרי לא מעט טלטלות מקצועיות, הוא הספיק להוציא את "יחידת המתאבדים", הפעם בגרסה שגרמה לאנשים להתלהב מהקונספט.
משלושת סרטי ריצ'י בשנים האחרונות רק "הג'נטלמנים" הגיע למקום מכובד ברשימת עין הדג בסוף השנה (מקום 12), ואילו "יחידת המתאבדים" עקף אותו בשני מקומות והגיע למקום העשירי. אף אחד מארבעת הסרטים לא זיכה את היוצרים שלהם במועמדויות כלשהן לאוסקר.
 |
בית א' - משחק 2
מס' מצביעים: 206  Loading ... |
 |
המשחק הראשון בבית השני מפגיש את אלפונסו קוארון – האיש שנע בין סרטי ילדים, קומדיות מין, הרפתקאות חלל ודרמות שחור לבן וכריסטופר מק'קווארי, האיש שבעשור האחרון מצליח להרים את טום קרוז לגבהים חדשים שוב ושוב – לא פעם באופן מילולי.
שניהם ביימו את הסרט האחרון שלהם ב-2018 – מק'קווארי את החלק האחרון ב"משימה בלתי אפשרית", "משימה בלתי אפשרית: התרסקות", שזכה במקום השישי בסקר עין הדג ב-2018, כאשר "רומא" של קוארון היה תשע מקומות מתחתיו, במקום ה-15. האם גם הפעם מק'קווארי ידלג מעל קוארון, או שמא קהל עין הדג יצ'פר את קוארון כמו האוסקרים ב-2019, שנתנו לו שתי זכיות (על צילום ובימוי) מתוך ארבע מועמדויות?
 |
בית 2 - משחק 1
מס' מצביעים: 189 Loading ... |
 |
המשחק השני של בית ב' מציב שני במאים שונים למדי אחד מהשני: את שיין בלאק חובב הפאנצ'ים ומנתץ הקלישאות, ודני וילנב – במאי המד"ב המהורהר והרציני.
עם זאת, מדובר בשני במאים שלא מתביישים לשים את ידם בזיכיון של מישהו אחר – וילנב עם "בלייד ראנר" ובלאק עם "הטורף" ו"איירון מן".
"הטורף" לא היה הצלחה גדולה עבור בלאק, בלשון המעטה, אך "חולית" זכה לכבוד מלכים באתר כאשר הפסיד ב-17 קולות בודדים את תואר "סרט השנה" ל"ספיידרמן: אין דרך הביתה" בשנה שעברה. פרט לכך, דני וילנב היה מועמד לשני אוסקרים בגלל הסרט – בקטגורית הסרט הטוב ביותר והתסריט המעובד הטוב ביותר – אך הפסיד את שניהם. הסרט עצמו דווקא זכה בשישה אוסקרים, כולם בקטגוריות הטכניות.
 |
בית 2 - משחק 2
מס' מצביעים: 202 Loading ... |
 |
תיקון טעות: חולית זכה בשישה אוסקרים, לא בחמישה
ואני גם לא חושב שאוסקר על עריכה נחשב לאוסקר טכני.
לפי מה שהבנתי מדובר באחד מהפרסים הראשיים באוסקר.
בכל מקרה, הצביעו לוילנב כדי לתקן את החרפה שחולית לא הצליח לזכות בסרט השנה.
רק על חולית מגיע לו להתקדם היטב בסינמונדיאל.
מהר, תגיד שם של עורך שאינו תלמה סקונמייקר
זה לא זלזול ולא מבחן אבל בסופו של דבר יש שני מבחנים טובים להבין אם קטגוריה היא "טכנית" או לא, לא משנה כמה היא "חשובה":
1. האם יש בגלובוס הזהב – שאין להם כוח לשטויות כאלה כי הם מעפנים – קטגוריה מקבילה?
2. האם מישהו מכיר יותר משני אנשים שעוסקים בתחום ברמת השם?
עריכה זה מקצוע חשוב מאוד, שיכול לבנות או להרוס סרט, אבל בניגוד לצלמים ומלחינים שעוד יש להם כוח שיכול לגרום למישהו להתעניין בסרט רק עם שמם – זה לא המקרה עם עורכים. אף אחד, אי פעם, לא אמר "זה הסרט החדש שערך הבחור שערך את "היסטוריה של אלימות"? אני שם!". השיח היחידי סביב עורכים הוא רק כשבמאים משתמשים באותו עורך שוב ושוב.
אם זה המדד, הרי שלכל הפחות הזכייה של חולית באוסקר לפסקול היא לא טכנית
יש פרס גלובוס הזהב לפסקול והרבה מאוד אנשים מכירים שמות של יותר משני מלחיני פסקול.
כך שגם לפי המדד שלך יוצא שיש לחולית לפחות זכייה אחת לא טכנית.
אתה מנסה להגיד שעריכה כשלעצמה היא משהו טכני או שהעורך הוא עובד טכני כי הבמאי מכתיב לו איך לערוך והוא לא עושה בחירות אומנותיות בעצמו?
ואז זה מעלה את השאלה – מה את חושב על 'עיצוב תלבושות'? 'עיצוב תפאורה'? 'פסקול'? אלה ללא ספק תחומים אומנותיים בפני עצמם. איך הם הופכים להיות טכניים כשהם חלק מסרט? אני בספק שבמאים רבים מכתיבים למעצבת התלבושות איך ייראו הבגדים בסרט ומאיזה חומרים כדאי לה לעשות אותם כי למעט מאוד אנשים/במאים יש הבנה רחבה בעיצוב בגדים (כנ"ל לגבי הלחנת מוזיקה, עיצוב תפאורה ואולי אפילו גם עיצוב סאונד ועוד).
אני לא אומר לא את זה ולא את זה
אני אומר שבאוסקר, יש את הקטגוריות של הסופר סטארים (או של הסטארים) ושל המקצועות הנחשקים שכולם מסתכלים עליהם ומדמיינים נאום זכייה – ויש את הפרסים האחרים.
זה כמובן סקאלה (שבסופה, שיהיה ברור לכולם, הסרטים הקצרים), אבל "הפרסים הטכניים" הוא כינוי לפרסים שלאנשים פחות אכפת מהם – ולא נאמר בזלזול בכלל לאנשים המוכשרים, לא פעם בהרבה משחקנים או תסריטאים שזוכים, שעובדים מאחורי הקלעים.
אה, אוקיי. מבין.
אבל אני אישית ממש מעדיף אם אנשים יפסיקו להשתמש במונח הזה.
הצבעתי ל:
גאי ריצ'י- בשנים האחרונות אהבתי את אלאדין ואת הגלטמנים.
כריסטופר – שניהם לא מרשימים אותי(כריסטופר בכלל קרואן בשנים האחרונות) אבל אהבתי את משימה יותר מאשר את כל מה שקרואן עשה אז זה.
וינלב- כי בואו, נסביר שתיהי לו תחרות רלוונטית
הצבעות קלות
ריצ'י – אם מסתכלים על כל הפילמוגרפיה, הדבר היחיד המוצלח באמת של גאן שראיתי הוא "שומרי הגלקסיה" הראשון. "סנאץ'" לבדו יותר טוב מכל דבר שגאן עשה וכנראה גם יעשה. אם רק מאז הטורניר האחרון, "יחידת המתאבדים" היה בסדר+ אבל ריצ'י עדיין לוקח, בעיקר בזכות "שומר טינה".
מק'קאוורי – מעולם לא התחברתי מאוד לקווארון, מצטער. אני אוהב את "האסיר מאזקבאן" ולא חושב ש"ילדים של מחר" רע או משהו, אבל סרטי מב"א של מק'קווארי הרבה יותר מבדרים.
וילנב – מבחינת פילמוגרפיה, לבלאק יש את "קיס קיס" ו"איירון מן 3" המוצלחים, אבל לוילנב יש את "סיקאריו", "המפגש" ו"בלייד ראנר" שמתעלים עליהם (לא עפתי על "אסירים" ואהבתי יותר את "אויב" כשקראו לו "הכפיל"). מאז הטורניר האחרון המצב של שניהם לא מדהים, כש"חולית" היה משעמם כמו לצפות בחולית ו"הטורף" היה רע ומטומטם להחריד (הטוויסט הזה עדיין בא אלי בסיוטים). אבל וילנב עדיין מנצח.
מי קיבל יותר קולות גאן או ריצ'י ? אני יודע שרשום תיקו מלא מלא אבל אולי הורדת כמה קולות לכאן או לכאן
(ל"ת)