אתמול בסינמונדיאל: לא תמיד הותיקים מנצחים, גם לא בשמינית הגמר. דייויד פינצ'ר ניצח את ג'יימס קמרון (65%-35%), ואלפונסו קוארון ניצח את רידלי סקוט (61%-39%). אלפונסו ודייויד עוד ייפגשו ברבע. זוהי הטבלה כרגע (הקליקו להגדלה):
נשארו לנו רק שני משחקים בשמינית הגמר לפני שעולים שלב. היום: בראד בירד ("ענק הברזל", "משפחת סופר על", "רטטוי") היה אחת ההפתעות של של שלב הבתים, אבל כדי להמשיך הלאה הוא צריך להתגבר על חתיכת משוכה – כריסטופר נולאן ("ממנטו", "האביר האפל", "התחלה").
 |
שמינית גמר 7
מס' מצביעים: 708  Loading ... |
 |
גם ספייק ג'ונז ("להיות ג'ון מלקוביץ'", "אדפטיישן", "היא") הגיע בבתים רחוק מהצפוי, כשכבש את המקום הראשון בבית ח'. וגם הוא פוגש בשמינית גורילה בגובה שמונה מטר: פיטר ג'קסון ("שר הטבעות", "ההוביט", "יצורים שמימיים").
 |
שמינית גמר 8
מס' מצביעים: 692 Loading ... |
 |
אחרי המשחקים של היום ניקח טיפה הפסקה, ונחזור עם רבע הגמר הראשון ביום שישי.
בסופו של דבר..
זה יהיה ספילברג נגד נולאן
ההימור שלי
הוא גמר בין טרנטינו והאחים כהן (או שאולי זו רק משאלת לב…)
המשאלה שלי היא הכל חוץ מגמר של טרנטינו והאחים כהן.
טרנטינו וספילברג, עם זה אני עוד יכול להתמודד, ועם טרנטינו V נולאן בכלל (נולאן הוא הגרמניה של הסינמונדיאל), אבל להעמיד את מי שהם ללא ספק שני/שלושת הבמאים האהובים עלי אחד מול השני זו אכזריות לשמה.
מש"א כל כך
יש לי סיוטים מהתסריט הזה.
אבל זה מה שצריך לקרות לא?
ששני הבמאים האהובים ביותר על רוב הגולשים יתמודדו בגמר.
לא יודע, אני דווקא מקווה לגמר בו קשה לי מאוד לבחור.
לא הייתי ממהר לפסול את סקורסזה
יש סיכוי לא רע לספילברג מול סקורסזה. שני הבמאים שפרצו בסבנטיז ועדיין כוחם במותנם. יש בזה משהו מאד ראוי אם זה יקרה. אם נולאן ינצח את סקורסזה (בהנחה שסקורסזה ינצח את האחים כהן) זה יהיה עצוב בעיני.
זה יהיה יום עצוב לכדורגל הישראלי
אמממ
לא משנה
אולי די עם זה
זה מתחיל קצת להימאס. אנשים שכותבים בדיוק מה הולך להיות הגמר בצורה הברורה ביותר כאילו יש להם יכולת ניתח וחיזוי מדויקות במאה אחוזים, או כאילו הם נסעו לעתיד לראות את הגמר או משהו. וזה עוד יותר מרגיז כשהם לא מפרטים את דעתם בכלל.
זה מרגיז בעיקר כי כולם כול כך בטוחים בעצמם, כשכול תחזית של כול אחד שונה לגמרי. אני יודע שאנשים אוהבים להגיד את דעתם ואם זה קורה אז להגיד אמרתי לכם, אבל בשביל זה יש הימורים. אולי כדי לעשות משהו כמו שהאתר עשה באוסקר, הימורים, אפילו בלי באמת זכייה בפרס כולשהו, סתם באמת כדי שזה יהיה מסודר. טוב, אני לא בטוח אם זה הרעיון הכי טוב בעולם, אבל באמת שנמאס לי
חבל להתרגז
לא מכריחים אותך לקרוא את כל התגובות. אם אנשים נהנים מעניין הניחושים, אין באמת סיבה להפסיק :)
חשבתי על זה קצת
אני לא מתרגז כבר. אני פשוט לא מבין איך אנשים יכולים להיות כול כך בטוחים במשהו מסוים שלא מבוסס על שום עובדה הגיונית כשיש כול כך הרבה אנשים שבטוחים בצורה כול כך ממשית במשהו הנגדי.
אה… כן, לא חשוב.
זה כלום לעומת מה שקורה בטוקבאקים באתרי ספורט
הרי אין אחד שלא יודע שם שברזיל חזקה אבל חלשה, צרפת מועמדת וודאית לגמר, אלא אם תפגוש קבוצה שתנצח אותה והגרמנים תמיד צוחקים אחרונים, אבל לא תמיד בהקשר הנכון.
מה שכן, אתה יכול להיות בטוח שבגמר יהיו המנצחים בין שפילברג/טרנטניו והאחים/מרטין, מישהו רואה את ג'קסון או קוארון מנצחים אחד מהם??
כדורגל משחקים 90 דקות...
ואז טרנטינו מנצח!
אם לא הייתי בטוח בעצמי, לא הייתי נהנה להמר (אני מעריך גם את הניצחון אם הוא מגיע וגם את האכזבה)
:)
טוב, כרגע אני נוטה לכיוון ג'קסון
אבל מכיוון שבינתיים הסקר כ"כ צמוד, ומתוך הסרטים של ג'ונס ראיתי רק את אדפטיישן, אני אתן לו הזדמנות לשנות את דעתי. יש איזו העדפה ברורה בין "היא" ל"להיות ג'ון מלקוביץ" מבחינת איזה מהשניים יכול יותר לשנות את דעתי?
"היא" בלי שום ספק
למרות ש"אדפטיישן" זה מספיק מבחינתי בשביל להצביע לטובת ג'ונז.
אם כבר, אדפטיישן הוא מה שמוריד בעיני מערכו של ג'ונז.
הוא היה תסריט מבריק לחלוטין, אבל הבימוי שלו היה פשוט ממש מעצבן. אחר כך הוא עשה את "ארץ יצורי הפרא" ו"היא" – ועד כמה ש"שר הטבעות" היה פרויקט ענק ומונומנטלי, הם פשוט סרטים הרבה, הרבה יותר טובים.
לא ראיתי את "ארץ יצורי הפרא" ו"היא"
אבל אדפטיישן מבויים מבריק.
הוא פשוט קצת מתחכם כי הוא עמוס מנופוליציות קולנועיות ולכן קל לא לאהוב אותו.
אבל הוא מאוד מדוייק במה שהוא מיצר בכל רגע גם אם בקטעים מסויימים זה לא קומיקטיבי או ידידות לצופים.
למעשה. בעיני אדפטיישן הוא הסרט הטוב ביותר של כל ארבעת הבמאים.
ועדיין אני לחלוטין מבין אנשים שלא אוהבים אותו.
תראה את שניהם, הם נהדרים
כל אחד על פי דרכו.
או פרמטרי החלטה אחרים:
אם רומנטיקה, שיחות נפש, לב שבור, שפמים והקול של של סקרלט ג'והנסון עושים לך את זה – לך על 'היא'.
אם תעלולי תודעה, תיאטרון בובות, לופים פילוסופיים מגניבים וג'ון מלקוביץ' עושים לך את זה – נו, הבנת לבד.
חשבתי שהתכוונת לראות את "היא" ואת "יצורי הפרא"
חשבתי לעשות דאבל פיטצ'ר
אבל אני חושש לגלות שיצורי הפרא הוא קליפ ארוך ואיטי בלי עלילה
תקרא שוב את התגובה שהגבתי אליה.
זאתי.
הבנתי שדיברת על מלקוביץ'
סתם תהיתי על קנקנו של "יצורי הפרא"
למה להפסיק?
חצי גמר זה בסך הכל ארבעה משחקים. למה לא, ברגע שהסיבוב הזה נסגר, ליצור "סקר" אחד של חצי גמר שייפתח מיד וייסגר מתי שהיה אמור להיסגר? יותר הצבעות, לכל הפחות.
חצי גמר זה שני משחקים
בהנחה שדיברת על רבע גמר, אני חושב שדורון מנסה ללכת לפי לוח הזמנים של המונדיאל.
וואו
איזה קרב לוהט הולך בין ג'קסון וג'ונז. האם נחזה בתיקו הראשון שקלינט איסטווד לא מעורב בו ?
אני מתחיל לחשוש מהאפשרות שנולן ינצח את המונדיאל
הייתי נגדו בכל המשחקים שהיו לו עד עכשיו והממזר החלול הזה ממשיך לנצח
אל תדבר על נולאן,
אל תדבר על נולאן,
אל תדבר על נולאן,
אל תדבר.
רוצה לדבר על נולאן?
לך תהיה עם נולאן.
אל תדבר על נולאן,
לא עוד.
(ועכשיו אני באטמן!!)
מה הסיפור עם הנולאן הזה?
ועכשיו ת'אמת
תגיד לי באמת
מי מביים יותר טוב נולאן או אני?
מה זאת אומרת כל אחד אחרת?
דבר במספרים, גבר. דבר במספרים.
קפטן?
(ל"ת)
http://www.youtube.com/watch?v=T5zLt8SPZr0
תודה!
ביקשת, קיבלת
Lifetime Gross Total (8): $1,628,464,923
Average: $203,558,115
(ממוג'ו הקופות)
תלוי אם אתה מביים או לא? אם כן...
יש סיכוי סביר שאתה
שקלת להיות בעדו בפעם הבאה?
בכדורגל קוראים לזה 'מנחוס'.
תלוי
אם אני אפסיק להיות אנטי ואתחיל להיות בעדו
זה יגרום לו להיות במאי פחות גרוע
או להפסיק לביים בכלל?
אתה מדבר על אלהים?
(סתם, פשוט הניסוח התאים לזה בול)
כן
אלוהים ממש הידרדר בסרטים האחרונים שלו
כולם אומרים על נולאן כל מיני דברים
כולם אומרים שהוא במאי מדהים
ומוסיפים קריצה, אתה יודע על מה
אנחנו מדברים
כולם אומרים את הוא בכלל לא מטומטם
איפה זה שם אותי?
איפה זה שם אותם?
וחוץ מזה, הוא לא היה אינטליגנטי בכלל.
(ל"ת)
Are we done with the singing and learning?
I though we had a duel going on here!
רגע פרש בודד, רק שניה אחת,
אולי העיניים שלך פקוקות או משהו,
אולי אתה לא מבין את השפה הקולנועית, כן
אתה כנראה לא קולט ש –
הסרטים שלו טובים.
הסרטים שלו טובים, יא מכשפה.
כן הסרטים שלו טובים
ז"א השניים הראשונים
מעקבים ומומנטו
ויוקרה?
איך לא אהבת את יוקרה? איך?!
בקלות
כי אין בו שום דבר שמצאתי ראוי לשבח.|
כן הוא עשוי במקצועיות, אבל זאת לא חכמה כי אחריו הכל עבדו עליו אנשי מקצוע, אבל זה הדבר הכי טוב שיש לי להגיד עליו.
הוא מעניין / מסעיר / מעורר השראה כמו פרסומת למקדונלדס (שגם הן מצולמות במקצועיות אגב)
אוקיי, אוקיי, אוקיי.
הנה שלוש פרסומות של מקדונלס כי לא נראה לי שאי פעם ראית אחת.
https://www.youtube.com/watch?v=PmrTDZy3f2M
https://www.youtube.com/watch?v=y9ajRIgTJNA
https://www.youtube.com/watch?v=iuy0MSCDHk8
לא הבנתי מה הבעיה אתן.
הן לא מי יודע מה בתור פרסומות אבל הן מצולמות וערוכות לא רע, לטעמי (במיוחד הראשונה. בשתי האחרות יש מקום לשיפור).
באיזה חלקים לדעתך נעשתה בהן עבודה חובבנית ולא מוצלחת?
לא התכוונתי להראות עבודה חובבנית או לא מוצלחת
רק רציתי להראות לפרש הבודד איך נראית פרסומת של מקדונלס כדי שיבין שאי אפשר להשוות את היוקרה מבחינת מעוררות השראה/ עניין / מסעירות (אני חושב שקיימת מילה כזו) לפרסומות האלה.
יש בו הרבה דברים ראויים לשבח
והרבה יותר מסיפור על יריבות בין שני קוסמים.
אבל לא אהבת, אז לא אהבת. מה לעשות.
אתה יודע מה.
יכול להיות שאתה צודק. ספר לי מה טוב שם
ומה יש שם מעבר ליריבות בין שני קוסמים.
ברצינות.
אני אשמח לגלות שהסרט הזה יותר טוב ממה שאני זוכר
לא כתבתי "לא אהבת אז לא אהבת" כדי לנפנף אותך,
וסליחה אם זה השתמע ככה.
אני באמת מאמין שסרט קודם כל צריך ליצור בצופה חוויה רגשית או אינטלקטואלית (עדיף שניהם) כדי לקנות את זכותו לפרשנות וניתוח.
הייתי, לדוגמה, במלא הרצאות בלימודים על סרטים של גודאר, חלקם מאוד מעניינות, אבל כשבאתי לצפות בסרטים התפגרתי משעמום. זה לא עובד ככה.
לא יודע בן כמה אתה, אבל בפעם הראשונה שראיתי את "ספרות זולה" לא הבנתי מה ההתלהבות, נכנסתי למרשתת (ככה קראנו לזה אז) ודרשתי הסברים. מעריצים זועמים של טרנטינו כתבו לי מנשרים מחוכמים ואני נשארתי עם: "מממ… וואלה. מעניין." רק שנים אחרי חזרתי אל הסרט ופתאום הקסם קרה, הצלחתי לחוות את מה שגדול בו. התאהבתי.
אם סרט יוצר אצלך את הסקרנות והתיאבון, אז ההתעסקות ב"על מה באמת הסרט הזה?" מעצימה את החוויה.
אם לא, אז לא. לאהוב זה דבר אישי.
אם כן הצלחתי לסקרן אותך, תראה שוב את הסרט(:
אם באמת ראית אותו ממש מזמן, אני ממליץ לתת לו עוד צ'אנס – לדעתי מדובר ביצירה הטובה ביותר של נולאן, ובכלל, באחת היצירות הטובות של הקולנוע.
ספרות זולה זאת דוגמה מצויינת
אפשר לאהוב אותו ואפשר שלא כי זה עניין של טעם
אבל, אם תשאל אותי למשל מה "יש בו מעבר לפושעים שנונים שמדברים על המבורגר?"
אני יכול לכתוב לך מגילה מפורטת על שלל המהלכים הקולנועיים בסרט, על הטקטיקות השונות שטרנטינו משתמש בהן ועל האסטרטגיה המנומקת שהן משרתות.
אני יכול לדבר על סבטקסט ועל הדרך שהוא מוביל את הדמויות.
אני יכול לדבר על פילוסופיה ואדיאולוגיה
אני יכול לדבר על ניתוח מורכב של מושג האלימות בקולנוע
וכמובן שאני יכול לדון גם באיכויות התכניות יותר של היצירה כגון בימוי שחקנים, צילום ועריכה.
הנקודה היא שאצל נולן אני לא רואה את כל הדברים האלה.
כששאלתי "מה יש שם מעבר ליריבות בין שני קוסמים?" לזה בדיוק התכוונתי
כל מה שכתבת לגבי טרנטינו הוא טוב ויפה
אבל נכון בערך רק לגבי 2 הסרטים הראשונים שלו. בכל השאר הוא פשוט החליט להתפרע עם תקציב הוליוודי. לא שזה רע, פשוט זה בעיקר בידור נטו מהסוג שגורם לך לחשוב – "איזה מגניב זה!" ולא נותן חוויה רגשית או מחשבתית מיוחדת.
גם נולאן הוא לא מאסטר מיוחד שכל סרט שלו בא עם טונות של ערך מוסף או משמעויות פסיכולוגיות וכו'. אצל נולאן יש באמת הכל מהכל. יש לו שליטה מלאה בסיפור שלו, בדרך שהוא בונה מתח, שהוא מפתיע כל פעם מחדש – "עלייתו של האביר האפל". או שהוא מביא נקודת מבט עמוקה ומעניינת ומעלה דיונים מכל פיסלוספים-פסיכולגים – "ממנטו". ולפעמים הוא ממש מצליח ומביא גם בסיפור אדיר וגם בעומק ומשמעות – "האביר האפל" ו"אינספשן".
והוא גם לא מאסטר בלתי מעורער – "יוקרה" לא כזה טוב בעיני (ולא נדבר בכלל על הטוויסט המופרך בטירוף), באטמן מתחיל שהוא די סתמי טוב ואינסומניה שהוא סתם סיפור מתח טוב ולא יותר. אז מה. הוא עדיין במאי אדיר.
ב"ממזרים חסרי כבוד" אין סאבטקסט, שימוש מושכל באמצעים קולנועיים או ניתוח מורכב של מושג האלימות בקולנוע?
ב"ג'אנגו" אין ערעור חברתי של ז'אנר המערבון? ב"חסין מוות" אין עיסוק מעניין בייצוג נשים בקולנוע? (האחרון הוא דוגמא קצת פחות טובה, בעיקר כי הוא אחד הסרטים הכי פחות אהודים שטרנטינו עשה – אבל אני כן חושב שהוא סרט אדיר פשוט, וגם חכם נורא)
אני לא אוהב כל כך להתפלצן בעין הדג ברמות האלה, אבל טרנטינו לא חווה ירידה בשנים האחרונות בעיני, ובטח שלא בתחום הזה. להפך – לקח לי זמן להבין שב"ספרות זולה" בכלל יש סאבטקסט, ושהוא לא פשוט תרגיל קולנועי מהנה ברמות חסרות תקדים. אבל שני הסרטים האחרונים שלו עדיין מבריקים לגמרי – גם בתור סרטי כיף פשוטים וגם בתור סרטים ששווה להתעמק בהם.
למען האמת
לא מצאתי שום דבר להתעמק בו ב"ג'אנגו". בממזרים חסרי כבוד אולי קצת ואת "חסין מוות" לא ראיתי. יש מצב שיש הרבה דברים מעבר בסרטים האלו שאני לא רואה וזה בסדר. רק רציתי להדגיש ששאלת ה"מה יש שם מעבר ליריבות בין שני מקרים" תופסת גם פה. תמיד אפשר להפשיט משהו ולרדד אותו אם רוצים.
חוץ מזה, אני חושב שזה בסדר גמור "להתפלצן" גם בעין הדג. יש הרבה דרכים לדבר על קולנוע, חבל להגביל את עצמנו.
כתבתי ספציפית על סיפרות זולה
זה היה רק כדוגמה לסוג הדברים שאליהם אני מתיחס תחת הכותרת "ראויים לשבח".
ועד כמה שזה מעניין לדבר על טרנטינו ועל פועלו במקרה הזה רציתי לדבר על סרט ספציפי של נולאן – "יוקרה".
בכוונה כיוונתי ל"יוקרה" ולא סרטים מאוחרים יותר של נולאן (ולא בגלל שהם טובים יותר).
חיכיתי שיסבירו לי מה טוב ביצירה הזאת ואני עדיין מחכה
כן, אבל זה בדיוק מה שאמרתי שלא עוזר במידה ולא אהבת את הסרט.
אני יכול לדבר על הדואליות חסרת ההסבר של ההתנהגות האנושית,
אני יכול לדבר על הדו פרצופיות של האהבה,
אני יכול לחשוף את הממדים הרפלקסיביים של היצירה,
אני יכול לפרש את הסרט כקרב בין הקולנוע לתאטרון,
אבל הדיבורים האלו לא יגרמו לך לאהוב את הסרט, כמו שהדיבורים המוזכרים לעיל לא גרמו לי לאהוב את "ספרות זולה".
אני אשמח לשמוע
ואם יש לדברים האלה אחיזה בסרט הם כמובן ישנו את דעתי עליו.
אני לחלוטין מסוגל להעריך יצירה מבלי לאהוב אותה
וגם להפך – לאהוב יצירה מבלי להעריך אותה אומנותית (מה שמכונה גילטי פלאג'ר).
אני שוכח
היו לו איזה נ' ואיזה ו' בשם
והוא לוקח את עצמו כל כך ברצינות שאי אפשר ממנו לא להתרשם
לפעמים זה על בחור עיקש שאין לו זיכרון
לפעמים על מיליונר עם באטמוביל ועיקרון
לפעמים זה על חלום בתוך חלום בתוך חלום, בתוך חלום, בתוך חלום
הוא כמו שוטים סטטיים, ריבוי קאטים, אקסטרים קלוז אפ על מזל"טים, טרנטינו, אל פאצ'ינו, שלוש פעמים כבר סרט שנה!
ג'ונז נגד ג'קסון זה קשה
וגם ממש לא פייר להשוות. הם באים מז'אנרים כל-כך שונים.
ובכל זאת, הצבעתי לג'קסון, כי סרטים בקנה המידה של שר הטבעות נדירים.
מה שהיטה אצלי את הכף לטובת ג'קסון
היו דוקא יצורים שמימיים ועיר הרשע (The Frighteners)
נולאן מנצח אצלי בכל דו קרב
במשחק השני גם היה לי די קל כי עם כל הכבוד לספייק שום סרט שלו לא ברמה של סרטי שר הטבעות (לא ההוביט) וגם אני חושב שלספייק בכלל לא הגיע לעלות מהבית שלו.
עוף טופיק - סינמטק ת"א
אם זה לא המקום לאוף טופיק, תגידו לי בבקשה.
רציתי לשאול את תושבי המרכז מביניכם האם לדעתכם מנוי בסינמטק משתלם? יש מנוי שנתי ב-450 ש"ח למחזיקי ישראכרט. הדבר העיקרי שמפריע לי זה שזה לא כולל את כל הסרטים המסחריים (שיש להם מפיצים), ובכל יום זה בערך רוב הסרטים. ובאופן כללי מפריע לי שאני משלם למנוי שנתי ולא יכול לראות סרטים זרים חדשים.
אז אשמח לשמוע כל דעה על המנוי, ואם יש אלטרנטיבות אחרות בת"א אשמח גם לשמוע.
תודה!
כל מה שאתה צריך לעשות הוא לעבור על התוכניה לחודש הבא ולראות כמה סרטים משם מעניינים אותך. אם נראה לך שתלך לשניים מהסרטים או יותר אז המנוי משתלם.
בעיני דווקא ההקרנות המסחריות בסינמטק הן הפחות מוצלחות. הרבה סרטים שפונים לקהל מבוגר ולא מאד בררן. אם כבר סרטים חדשים אז יש בתוכניה גם כמה טרום בכורות בעלות עניין (החודש למשל ״המהגרת״) או כאלו שסיימו את הריצה בבית הקולנוע והגיעו לסינמטק. מה שבטוח הוא שמאז השיפוץ ותוספת האולמות ההיצע והמגוון של סינמטק ת״א השתפר פלאים לעומת מה שהיה קודם.
תודה!
אז לדעתך הסרטים המסחריים שרצים אח"כ חוזרים להקרנה למנויים?
לא בהכרח
מצד שני, כמו שאמרתי, לרוב הסרטים המסחריים בסינמטק הם לא אטרקציה גדולה. עכשיו למשל מוקרנים של אלוף הגוררת, המסע של האנה ומר מורגן. בכל מקרה למנויים יש עליהם הנחה של 50%. אם עברת על התוכניה ודווקא הסרטים המסחריים מעניינים אותך, אולי עדיף לך לקנות כרטיסיה. עד כמה שאני יודע היא מיועדת לכל הסרטים.
רק לא ג'קסון
כי אני כל כך, כל כך שונא את סרטי שר הטבעות. אולי זה קשור לרמת הצפייה – טלוויזיה 28 אינץ', באיחור של 10 שנים בערך – ואוולי לנחשולי הפאתוס והשעמום שרק מתגברים בכל סרט. את סופיו של הסרט השלישי, אני נשבע, הרצתי קדימה.
לא בחרתי בג'ונס כי טרם הספקתי לראות אחד מסרטיו – אבל קשה לי להאמין שאשנא אותם יותר משהשתעממתי בטרילוגיה העתיקה ההיא.
Bird VS Nolan – אני רוצה לומר בירד, שבכל זאת העניק לי את אחד הסרטים הזכורים לי לטובה מילדות (The (Incredibles, אבל נולאן בכל זאת יצר את שני הסרטים המובילים ברשימת "סרטים שאני חייב לראות שוב" ("היוקרה" ו"ממנטו") למרות שהיצירות שלו נהיו מאוד 'יאיר לפיד' מאז.
נהיו מאוד 'יאיר לפיד' מאז?
מה זה אומר שסרט נהיה "יאיר לפיד"?
שהסרט הצליח בפריים טיים? שהסרט עבר לפוליטיקה? שהסרט זכה להצלחה מעל לצפוי? שהסרט הוא נגד דוסים אך מכיל כמה דתיי מחמד (אחד מהם רב)? שהסרט לא מבין בכלכלה אך מתעסק בכלכלה? שהסרט עוסק בריקי כהן מחדרה?
זאת בדיחה לא מוצלחת.
הסרטים שלו נראים כאילו עשה אותם בנאדם הרבה יותר מדי מרוצה מעצמו. יש המון מוזיקה בומבסטית וטוויסטים שמפתיעים בגלל חוסר ההיגיון שלהם יותר מאשר בזכות כל דבר אחר.
לא חייבים לצחוק.
שהסרט עוסק בריקי כהן מחדרה
פישלייק גדול על זה![!אחלה!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_thup.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_thup.gif" alt="" width="" height="" />)
איפה מיאזאקי. אוף
(ל"ת)
רק עוד סרט אחד והוא פורש
(ל"ת)
בירד ונולאן נורא דומים בעיני.
שניהם אחראים לכמה סרטים באמת טובים -אם כי מעט מוערכים יתר על המידה- שמתגמדים בפני סרטי הבכורה המעולים שלהם, ובכל מקרה, לא הייתי רוצה שאחד מהם יזכה. כשאין לי דרך נוספת להכריע בין שני מועמדים, אני הולך על נטייתי הוותיקה לתמוך באנדרדוג, ולכן בירד קיבל את הקול שלי.
ג'ונז Vs. ג'קסון כבר היה קל בהרבה, ואני שמח שג'קסון לא פגש במאי שאכפת לי ממנו קצת יותר. אני יודע שבימינו מקובל ללגלג על שר"ה, אבל אני מודה באשמה- אני לא מצליח להפסיק לאהוב את הסרטים האלה. תזמור נכון של קרבות ענק, ליהוק על גבול הגאוני (לא תמיד- בכל זאת, הסוכן סמית' הוא פשוט לא אלרונד) ובעיקר לכידה יוצאת דופן של רוח הספרים האהובים עלי. גם בשלב הבא אצביע בעדו, אבל מול נולאן חביב-הקהל העין דגי זה הולך להיות הרבה יותר קשה.
הבעיה מבחינתי בכל התחרות הזאת
לפי התגובות אני מבין שיותר מדיי אנשים מצביעים בהתאם לרמת החיבור שלהם לתסריטים של הסרטים, ולא בהתאם לכישורי הבימוי של הבמאים.
אני לא חושב שזה מספיק טוב לבחור עפ"י השוואת יצירות מופת של במאים,
ואני לא חושב שזה נכון להשוות לפי רמת התחכום של התסריטים.
בעיניי במאי טוב הוא במאי שמצליח ליצור משהו מעניין גם כשיש בידיו תסריט בינוני ומטה.
אמנם אין סקר כזה (מי יודע, אולי ייצא כזה גמר – למרות שאני בספק), אבל נניח שאני משווה בין כריסטופר נולאן לדיוויד פינצ'ר, ששניהם ידועים בנטייה לסרטים אפלים.
זה לא יהיה מספיק להשוות בין ממנטו לפייט קלאב (פחות או יותר קונצנזוס שאלה יצירות המופת שלהם).
זה לא נכון להשוות בין יוקרה לרשת החברתית מבחינת רמת התסריט (אם כי ייאמר לזכותו/רעתו [תלוי בדעתכם] של נולאן שהוא כתב הרבה תסריטים לסרטים שלו).
הדרך הנכונה להשוות ביניהם הוא לבחון את הסרטים עם התסריטים הלא-מדהימים. למשל אינסומניה. למשל החדר. בחיי, אפילו התסריט של שבעה חטאים הוא לא ממש מתוחכם – אבל הבימוי שלו פשוט מדהים, ועובדה שלמרות שהרבה מאוד צופים מנחשים בשלב די מוקדם מה עומד להתרחש בסוף… עדיין אומרים שהסרט הזה מצוין.
ואגב, אני גם לא חושב שזה נכון לשפוט במאי לפי הסרט האחרון שלו… אבל פה אין מה לעשות, הזיכרון הוא מוטה. אני עדיין מבכה את ההפסד המהדהד של פ.ת. אנדרסון, שאין לי ספק שזה קרה אך ורק בגלל האכזבה הכללית מהמאסטר, סרט בעייתי מבחינת תסריט, אבל מדהים בכל מה שקשור לבימוי.
זה לא נכון לשפוט במאי רק לפי ה"בימוי" בלי לשפוט תחומים אחרים. הבמאי הוא האדם שעומד מאחורי היצירה ומוביל אותה, הוא אחראי על כל התחומים שבה. הוא אחראים גם על התחומים שהם לאו דווקא בהגדרת התפקיד המדויקת של. למשל אם שחקן משחק גרוע בסרט זה חלק מהחאריות של הבמאי, הוא לא יכול לתרץ את זה שהסרט לא טוב כי זה באשמת השחקן. ככה גם אי אפשר להגיד ששופטים סרט של במאי בלי לשפוט את התסריט שלו. התסריט הוא המרכיב הכי חשוב וגם הוא בתחום האחריות של הבמאי.
לא ירדת לסוף דעתי
רמת וסגנון המשחק של השחקנים מושפעת מאוד מהיכולות של הבמאי. די להזכיר את דיויד או. ראסל בשביל הנקודה הזאת – הוא מצליח להוציא מקסימום מאמץ ושגעון מהקאסט שלו. גם דארן ארונופסקי מצליח להוציא הופעות משחק מצוינות של השחקנים הראשיים בסרטיו. לכן בנקודה הזו אני מסכים איתך, אבל לא ממש התייחסתי אליה ישירות בגלל שמעטות התגובות כאן שנוגעות לרמת המשחק בסרטים כסיבה להצבעה.
לעומת זאת, התסריט הוא לא בתחום האחריות של הבמאי. הוא בתחום האחריות של התסריטאי. בדרך כלל קודם התסריט נכתב, ורק אחר כך נותנים את התסריט לבמאי.
יוצאי דופן לדבר הזה הם מקרים בהם יוצר הסרט הוא גם התסריטאי וגם הבמאי (למשל: ממנטו, Her, אוואטאר, הסרטים של אדגר רייט, רוב הסרטים של האחים כהן) או כשהבמאי אוחז מראש בשליטה על הסרט (למשל סרטי שר הטבעות וההוביט, שלמעשה פיטר ג'קסון גם רשום כשותף בכתיבתם. גם גיירמו דל-טורו שותף בכתיבת ההוביט, כי כאמור הוא היה מיועד לביים אותו).
לכן באופן עקרוני, אתה יכול לשפוט במאי לפי התסריטים ש*הוא* כתב או היה שותף לכתיבה שלהם. אבל זה הכל. אני מאוד מעריך יוצרים שנוטלים את מלוא האחריות על הסרט – משלב הכתיבה ועד שלב הביצוע. אבל בסופו של דבר, גם במאים צריכים לעבוד – ולכן לא כל הסרטים שלהם הם יצירות מופת של תחכום תסריטי, כי פשוט אין מספיק תסריטים כאלה בנמצא – ואני בטוח שכשיש תסריט טוב אז יש גם תחרות בין במאים על הזכות לביים אותו. אבל כשבמאי לוקח תסריט בסדר ומוציא ממנו סרט מצוין (וכאן אני מכליל גם הופעות משחק משובחות, לצד כל בחירת טכניקות בחירת זוויות צילום וכו') – זאת ההוכחה לכמה שהוא גדול. 'שבעה חטאים' הוא דוגמא מצוינת לדעתי. ההכרה בכך שדווקא האסיר מאזקבאן הוא סרט ההארי פוטר הטוב ביותר הוא גם דוגמא מעולה.
אוי, פספסתי את ההצבעה
וכל כך הייתי מצביעה לספייק ובראד…
(במקרה של בראד זה לא היה משנה, אבל ספייק היה בקרב די צמוד…)
אל תתייסרי
מכיוון שספייק לא הפסיד בהפרש של קול אחד בלבד, זה לא באמת היה משנה גם במקרה שלו (אלא אם היית יוצרת מומנטום).
אם זה מעודד אותך
שני הבימאים "הטובים יותר" AKA אלו שהצבעתי להם הפסידו
הפסידו לשני בימאים טכנוקרטים.
מצד שני החסרונות של נולאן וג'קסון כל כך דומים שיהיה מעניין לראות את הקרב בינהם