במקור: Daredevil
תסריט ובימוי: מארק
סטיבן ג'ונסון
שחקנים: בן אפלק, ג'ניפר
גארנר, מייקל קלרק דאנקן,
קולין פארל, ג'ו פנטוליאנו,
אלן פומפאו, סקוט טרה, דריק אוקונור
מה אני אגיד לכם – התקשורת עוינת. 'דרדוויל' הוא לא סרט רע כמו שעושים ממנו. יש בו כמה נקודות חיוביות מאוד. למשל: הוא תירוץ מצוין להראות את ג'ניפר גארנר המדהימה ולתת לה סרט משלה, ולפניו אכלתי גלידה. עם המון קצפת עליה. וסוכריות צבעוניות חמודות. וסירופ.
נו, אז אני לא צריכה הרבה כדי לא לסבול בסרט. והגלידה הזו הספיקה כדי לשדרג את 'דרדוויל' מתגית "איום ונורא", ל-"נחמד".
דרדוויל, הרבה לפני שהפך לסופר-גיבור, היה ילד קטן וחננה, שאיזה תסביך-אב בלתי פתור גרם לו בעקיפין לתאונה מחרידה בה התעוור. כדי לפצות על עוורונו המצער, חושיו הנותרים התחדדו, ואף יצרו את "החוש השישי" – מעין ראיית סונאר/רנטגן, המתבססת בעיקר על הקשה-על-מה-שבסביבה (כמו להקת מיומנה) ו/או טיפות גשם. מין פישוט מודרני ל"וכל העם רואים את הקולות". בבגרותו הוא הפך למאט מרדוק (שום קשר ידוע לאיל העיתונות), עורך דין, מגן הצדק ויד ימינם של עלובי החיים. צדק צדק תרדוף. והיות שמאט-בן הוא עורך דין דה-לה שמאטע, שיוצא להגנת לקוחותיו ללא הוכחות שיספקו את בית המשפט, עליו להשלים הכנסה בלילות כ"דרדוויל", עושה הצדק וזרועם הנטויה של החלשים. כדי לספק לו יחצ"נות, מגיח מדי פעם מישהו שנראה כמו דורי בן זאב, ומכנה את עצמו בן יוריק (ג'ו פנטוליאנו, שהיה סייפר ב'מטריקס' וטדי ב'ממנטו'), עיתונאי המתמחה באגדות אורבניות ומתעניין בפועלו של דרדוויל.
פירוש השם DareDevil הוא "השד שלא יודע פחד". זה אומר, בעיקר, שבן אפלק לא מפחד מהעיתונות שתצחק על התחפושת שלו או על הקרבות האנמיים. אוה כן, בהחלט יש על מה לצחוק – בגדי העור הצמודים של דרדוויל מזכירים יותר מהכל עבודת פוטושופ גרועה: כאילו לקחו את הפרצוף של אפלק והדביקו אותו על עמוד שווארמה.
בכל סרט אחר, דרדוויל היה מת עוד לפני שעבר חצי סרט (וחצי סרט, mind you, מוקדש רק לאקספוזיציה). אין מה לעשות – הוא טיפש, נלחם רע, והסיבה היחידה שהוא נשאר בחיים כל כך הרבה זמן היא שלא היו לו מתמודדים ראויים עד כה. אולם בהמשך הסרט, לא רק שמאט/דרדוויל מתאהב באלקטרה נאצ'יוס הנאווה (ג'ניפר גארנר), אלא הוא אף נתקל ביריב קשוח ואכזר – בולס-איי (קולין פארל), שליחו של הקינג-פין, החולש על כל עסקי העולם התחתון בעיר. מה שמייחד את בולס-איי הוא סגנון הלחימה החכם שלו: בלי הרבה הו-הא, כמעט בלי תנועות מיותרות, אלא פגיעה מהירה, מדויקת ולעניין.
כיוון שכך, מייד הגדרתי לעצמי את המחנות. בראש ובראשונה אלקטרה, שנמצאת מעל כולם, כי היא יפה, כי יש לה את צורת השפתיים של אנג'לינה ג'ולי, רק בלי הניפוח המעצבן, וכי היא עושה מה שבראש שלה. הטובים: הקינג-פין ובולס-איי, שלא עשו ממש שומדבר רע לאף אחד, ורק רוצים לחיות את חייהם בשקט ובשלווה. והרע: דרדוויל המעצבן, שנדחף לכל מקום, עוטה על פניו מבט צדקני, ועושה לחבריו את ששנוא עליו.
הבעיה היא שהסרט קרוי על שמו של היצור המעצבן, ועל כן במקום לראות יותר מאלקטרה ומהקינג פין, החליט מי שהחליט להקדיש לדרדוויל את מרבית הסרט, כמו גם את רוב קטעי הלחימה והאפקטים הממוחשבים. ביודעי שהסרט הוא תמצות – מן הסתם שטחי – של סדרת קומיקס, לא ציפיתי לגדולות ונצורות בתחום העלילה. שום דבר מעבר לניפוח אגו עצמי של הגיבור. אבל כן ציפיתי להתרשם מכל השאר – בעיקר עיצוב הסביבה והאפקטים. אלא שגם בתחום האפקטים אין בשורות גדולות, שלא לומר – אכזבה. אפקטים ממוחשבים לא צריך לראות. הם צריכים להשתלב בסרט בצורה חלקה, ולהיראות אמיתיים. אז כן, עיני העיוור של מאט קיבלו את העכירות האופיינית לעיניהם של עיוורים והיו אמינות מאוד. אבל שאר האפקטים, שהיו עיקר הסרט (דרדוויל "רואה", דרדוויל קופץ, דרדוויל מרחף בשמי העיר, דרדוויל חושף פניו ונראה בול כמו בן אפלק) נראו פלסטיים, בובתיים ומלאכותיים באופן מזעזע. גם פה, את נקודות האור היחידות סיפקה הגברת גארנר: ההסברים של דרדוויל לגבי טיפות הגשם הנופלות על פניה ומאפשרות לו לראותה אולי היו מצוצים מהאצבע, אבל לפחות הם שיוו לה מראה קליפי כחלחל.
אבל למרות הנימה השלילית נהניתי למדי. או בעצם, אם לשים דברים בפרופורציה: ישבתי, נחרתי בבוז מספר פעמים, אבל בסך הכל לא קיטרתי במרץ. למזלי, מעולם לא קראתי את הקומיקס, כך שנחסכה ממני תלישת שערות מיוסרת וזעקות שבר בסגנון "אבל איך זה ש…?", ו"בקומיקס הסבירו את זה אחרת!". ואני לא יודעת להגיד לכם אם כל זה הוא סוג של המלצה מעוותת או לא. סרט נחמד, נו. ואם החלטתם ללכת ולא אהבתם – זה לא סוף העולם. שום דבר שגלידה טובה לא יכולה לפתור.
- אתר רשמי
- אתר ישראלי
- אתר מעריצים
- מרוול קומיקס
- בן אפלק – אתר מעריצים
- אתר מעריצים עם מודעות פוליטית
- ג'ניפר גארנר אתר מעריצים
- אתר מעריצים עם מודעות חזותית
- קולין פארל אתר מעריצים
- דרדוויל גרסת MoviePoopShoot
- דרדוויל על פי רד פיש
- עורכי דין
באופן כללי-
מעטים הם הדברים שגלידה לא יכולה לפתור. בעיקר אם מדובר בגלידה בננה-אגוזים, כמו שאני טוענת בעקשנות מזה זמן רב.
__________
העלמה עפרונית, וחשק עצום לגלידה בננה-אגוזים.
יותר טוב
גלידה עם קצפת על ג'ניפר גארנר.
מה, מסכים.
גם אני אכלתי גלידה (טוב, מילקשייק קפוצ'ינו ופקאן סיני) לפני הסרט. וגם אני די נהניתי מהסרט. ומכיוון שכבר כתבתי מעין-ביקורת, אני אתן לי לדבר במקומי (מה, כבר עבדתי על הניסוחים, לכתוב הכל מחדש?):
הליכה לסרטים היום כבר אינה משימה לרכי הלבב. גם סרטים שנראים תמימים עלולים להתברר כמשהו טיפשי מדי, חכם מדי או משעמם ביותר. לכן, יצאנו יום אחד בחסות החשיכה, חבורה של צופים חסרי מורא אל בית הקולנוע, לראות את דרדוויל, סרט שהביקורות המוקדמות אמרו שהוא לא משהו. חבורתנו כללה איש בעל ראיית לייזר, גבר שרמנטי שקולע תמיד לליבן של הבחורות, ברון קומיקס מקומי ואישה, סתם בשביל שיהיה משהו נחמד להסתכל עליו.
מאט מורדוק היה ילד חכם ככל החנונים, עד שתאונה מצערת המערבת פסולת ביולוגית חסרת מיגון מתאים הפכה אותו לעיוור. הוא היה יכול לחיות ככה, לקרוא כתב ברייל ולהפוך לשדר כדורגל, אלמלא אחד מהוריו נהרג בצורה טראגית כשניסה לעשות את הדבר הנכון ולהתנגד לקינגפין, ברון הפשע המוכר בארץ בשם "הברון". מונע על ידי דחף לנקמה, הוא נשבע לעשות צדק. בעזרת חוש מיוחד לזיהוי חפים מפשע, הוא הופך לעורך דין ביום, תובע פושעים, ונוקם במסכה בלילה, תופס את הפושעים שהחוק שחרר. את משימתו הוא מבצע בעזרת חוסר מוחלט בפחד כתוצאה מהבטחה שלו לאביו, ובעזרת חוש סונאר מיוחד בו הוא יכול "לראות" גלי קול ובכך להתגבר על עוורונו. כך הוא מסתובב לו בלילות, נוקם בחלאות החברה, ונעזר בסונאר מיוחד על מנת לראות פושעים שמסתתרים מאחורי עמודי בטון. מאט מורדוק הוא איש-העטלף.
אה, סליחה, קומיקס לא נכון. מאט מורדוק הוא למעשה דרדוויל, מכיוון שאיש-העטלף שייך לחברת קומיקס אחרת, למרות אוזני העטלף של בן אפלק. דרדוויל עושה בסרט מה שכל גיבור על עושה: הוא נלחם בברון ובבול-פגיעה, הרוצח השכיר שנשלח מולו, מנסה לשמור על זהותו הסודית מול חיטוטיו של עיתונאי רודף-סקופים מוכשר (בגילומו של ג'ו פנטוליאנו המוכשר לא פחות), ומתאהב באלקטרה, אישה יפת תואר בעלת סוד משפחתי אפל והגיון מוזר במקצת בכל מה שנוגע לנקמה.
דרדוויל, שתוכנן בתור סרט גיבורי-על קטן והפך לסרט קומיקס עתיר תקציב בזכות ההישג הקופתי של ספיידרמן, הוא סרט גיבורי על מסוג חדש: קומדיה. לא פרודיה על הז'אנר כולו, אלא פשוט קומדיית פעולה. בין קטעי פעולה שונים משולבות בדיחות, למשל בדיחות עיוורים, והקהל צוחק. אותן הקלישאות שנלקחו ברצינות בסרטים קודמים, פתאום נשמעות כאילו הן נאמרות בחיוך. "עם כוח גדול באה אחריות גדולה? מה פתאום, עובדים עליך!".
גם השחקנים מצליחים לתרום להרגשה שהסרט אף פעם לא היה אמור להיות רציני. בן אפלק, בתור דרדוויל, מצליח להפוך את ההבעה המיוסרת ביותר לפרודיה על הבעות מיוסרות. קולין פארל, בתור הנבל בול-פגיעה, שיכול להפוך כל חפץ לקליע מדויק וקטלני, היה יכול בקלות לחלטר בתור הג'וקר של גותהם סיטי. בין הדמויות שאינן גיבורות-על, יש לא מעט אנשים שלא לוקחים את תפקידם ברצינות רבה מדי. אפילו השחקנים הרציניים של הסרט, כמו ג'ניפר גארנר (המתהדרת בכינוי "האלוהית", או בתרגום ליוונית- אלקטרה נאצ'יוס), רחוקים מלהיות טראגיים.
כמובן, מהסרט לא נפקדו גם קטעי אקשן עשויים לעילא ולעילא, החל מסצינת הכתוביות המיוחדת שלו. אולם, מכיוון שגיבורו של הסרט הוא עיוור, לא התקמצנו אנשי האפקטים בהכאבה לעיני הצופים: קרבות בתאורה סטרבוסקופית, תחת מעטה שלג סטאטי כבד, ובמיוחד תזוזות מצלמה ממוחשבות שהיו גורמים למטריקס להסמיק אלמלא היו נראים כל כך ממוחשבים, כולם יוצרים כמה מקטעי האקשן המעניינים אך במקביל הקשים לצפייה ביותר שראיתי על מסך הכסף. בין קטעי האקשן מסתתר לו סרט קומיקס שגרתי למדי, דרך אגב, שהחידוש הגדול ביותר בו הוא שגם לסופר גיבורים כואב כאשר הם קופצים מגובה עשר קומות.
חובבי קומיקס, ובמיוחד חובבי דרדוויל, ימצאו בסרט כמה סוכריות בצורת הופעות אורח ומחוות שמיות של כל כותבי הקומיקס, כמו סטאן לי וקווין סמית'. מצד שני, הם בדיוק אלו שיתרעמו על חוסר ההתאמות שבין הקומיקס לסרט. מייקל קלארק דאנקן, שמשחק את הברון, למשל, לא נראה בכלל כמו שבקומיקס: החליפות שתפרו לו פשוט מצליחות להסוות היטב את משקלו העודף, והוא גם שחור. אבל בשבילי, הוא מרשים ביותר בכל דרך שבה מסתכלים עליו. וכך גם כל שאר הסרט: מי שמצפה לבאטמן נוסף, לא ימצא בסרט הזה את מה שהוא חיפש. אבל בשביל משהו מעניין לראות ביומית או בחצות או עם חבורת הסופר-חברים שלך, דרדוויל מספק את הסחורה. עם חיוך.
איפה אנני ווילקס כשצריך אותה?
דבר נוסף
כנראה שבמרוול וורלד אנשים לא מאמינים בעזרה רפואית.
כי כשמכים את אבא של דרדוול , הילד בניגוד להיגיון הבריא מחליט למחוץ ורד (דבר שעשוי להציל את אביו אבל משום מה לא הצליח) ולא מזמין אמבולנס כמו כל אדם אחר.
כנ"ל כשאלקטרה נדקרת (אגב חולצת העור שלה עמידה ביותר – הסכין לא עברה דרכה מהצד השני).
והיו עוד כמה מקרים שאני כבר לא זוכר….
זה לא תמיד נכון
הרעים מתים תוך שניה אבל הרע הראשי מת אחרי קרב די ארוך (בדרך כלל בסופו הוא נופל מצוק אחרי שהגיע לכמעט נצחון על הטוב).
ב"נסיכה הקסומה" הטוב חי לאחר שנדקר כמה פעמים ואפילו הצליח להוציא מילת ברכה ועוד שלושה משפטים מהפה.
נו, באמת
קודם כל – "Hello, my name is Inigo Montoya, you killed my father, prepare to die" הוא משפט אחד.
שנית – הבן-אדם חי לחלוטין לאחר שהרוזן רוגן דקר אותו.
לסרט האחרון של ג'יימס בונד, לא זוכר איך קוראים לו – הקוריאני שהחליף אח"כ את הפרצוף שלו שרד נפילה יפה מאוד של כמה עשרות או מאות מטרים לתוך נהר. כשאני חושב על זה, נפילות לתוך גופי מים גורמות למוות לעתים נדירות מאוד. זכור לי שהריסון פורד וריי ליוטה שרדו כאלה נפילות, ואני בטוח שישנם עוד כאלה דוגמאות).
כבר קרו מקרים רבים בהם דמויות-מפתח שרדו פציעות קטלניות, רק בשל היותן דמויות-מפתח (דוגמא שעלה לי כרגע בראש –
נו, באמת
זה ששמת פסיקים זה לא הופך את זה למשפט אחד.
וחוץ מזה מה אתה שוטר המשפטים?
אוקיי,
לאחר בדיקת התסריט, I stand corrected. הצדק עמך – אכן מדובר בשלושה משפטים + מילת ברכה (או להיפך).
חוצמזה, מה קרה? אסור כבר לתקן טעויות (או לפחות, לתקן מה שנחשב בתחילה כטעות, ורק לאחר מעשה מתגלה כאמת)?
בפארסקייפ
שזו סידרת מדע בדיוני מצוינת,
דמויות מתות על ימין ועל שמאל
פעם בשלושה ארבעה פרקים,
ומעולם עוד לא קרה שדמות כלשהי לא הצליחה לחזור איכשהו.
כל פעם הם מוצאים דרך מקורית אחרת להחזיר אותם. מאוד נחמד.
זה דווקא עוזר להנות מהמוות, למה אתה לא צריך לדאוג בקשר לזה שהדמות תיעלם.
אבל עדיין, תוכנית מצוינת.
זאת לא דוגמה מצוינת
בדיוק למה שדיברתי נגדו?
להיפך
זו דוגמה לכך שמה שדיברת עליו לא חייב להיות שלילי
אחרי הכל, הוא האיש ללא פחד.
ללא פחד ממוות, ללא פחד מאובדן דם, ללא פחד מנזק בלתי הפיך, ללא פחד שחוקי המציאות יבואו ויתערבו.
ומי דרדוויל, שרה קונור?
לדעתי, אלקטרה דקרה אותו בכתף דווקא.
פציעה בכתף היא פציעה אהובה, כי למרות שהיא כואבת ומשתקת בתחילה, היא לא פוגעת בשום איבר חיוני, ולאחר זמן התאוששות (שבסרטי פעולה מתקצר להפליא) ניתן להמשיך להלחם בשמחה.
תזכרו בשרה קונור, מיודעתנו מ-T2. ה-T1000 פצע אותה באותה צורה, ולמרות זאת זה לא הפריע לה להחזיק בשוט-גאן ולירות בו כאילו לא נפצעה מעולם.
פרייקוול
או שהם פשוט יסתמכו על העובדה שבמרוול קומיקס אף דמות לא נשארת מתה להרבה זמן.
אז מה?
הדיון הזה חוזר על עצמו בכל סרט שמבוסס על קומיקס/ספר: רק בגלל שבמקור זה היה ככה, לא אומר שגם הסרט צריך לחזור על אותן טעויות. לא קראתי את הקומיקס, אבל אני בטוח שהסרט שינה בו הרבה ממילא.
זה בשביל סרט ההמשך
זה בשביל סרט ההמשך
היי , יהיה סרט המשך ? ? ובכל מקרה מתי יצא דרדוויל ( שנה )
הסרט יצא ב-2003
ויהיה לו ספין-אוף, כלומר סרט המשך אבל לא בדיוק.
אפשר לקרוא על "אלקטרה" (הספין-אוף) ביומית המתאימה (כתבה מספר 1412 או בימד"ב (http://www.imdb.com/title/tt0357277/).
הביקורת הזו היא ההיפך ממה שכתב
יאיר רווה השבוע ב"העיר". לטעמו, זה סרט גרוע ביותר: התסריט מביך, הבימוי חסר קואורדינציה והמשחק של בן אפלק מגושם.
חוצמזה, למט מרדוק כן יש קשר, לדעתו, לרופרט מרדוק, הבעלים של חברת ההפקה של דרדוויל, ולכן כשמתנגשים במשאית של עיתונים נשפכים עותקים של ה"ניו יורק פוסט" על הכביש, אף הוא בבעלותו של מרדוק, ולא מוזכר העיתון בו עובד ג'ו פנטוליאנו, כי זה העיתון בו עובד פיטר פרקר, שהזכויות עליו נמצאות בידי "סוני", מפיקת ספיידרמן.
טוב, התכוונתי לקשר דם ישיר...
והסרט באמת היה יכול להיות עד כדי כך גרוע ומביך, אלמלא אכלתי לפני כן גלידה.
אכן כן.
כשסטן לי כתב את הקומיקס המקורי, הוא קרא לגיבור בשם שיזכיר את השם של הבעלים של החברה שיום אחד תפיק את הסרט על פי הקומיקס.
ובכל מקרה, למרות שספיידרמן ודרדוויל מתרחשים שניהם בניו-יורק, הוחלט מראש על פיצול של הדמויות: הקינגפין, שהוא אויב גם ואולי בעיקר של ספיידי, יופיע רק בדרדוויל ולא בספיידרמן, ואילו בן יוריק, שעבד הרבה עם פיטר פארקר, לא עובד הפעם בדיילי-ביוגל.
הציק ולא הציק.
אצל אלקטרה, זה באמת נראה לי מוזר. רוב דמויות הקומיקס, אם יגלו שהבחור שהן אוהבות הוא למעשה מי שהן חשבו שהרג את אביהם, יפסיקו לאהוב אותו. אלקטרה משתכנעת שהוא לא הרג את אביה. מאד מוזר.
זה לאו דווקא שהקול מפריע לדרדוויל לראות- זה פשוט מכאיב לו. החושים של מאט מרדוק התחדדו, הוא שומע קולות מאד נמוכים- וקולות בעוצמה גבוהה פשוט מכאיבים לו, כמו חמרמורת תמידית. אותו דבר קרא לי- אני עדיין קצת רגיש לאור בגלל הניתוח, וכמה סצינות קרב פשוט הכאיבו לי, פיזית. אבל בול-פגיעה לא יודע את זה, אז מבחינתו דרדוויל פשוט מפחד מהקול. לא ממש משפיע.
זה כבר לא הטריד אותי.
בהתחשב בעובדה שכדורים כן נעים במהירות הקול או אפילו יותר מהר, ברגע שדרדוויל הצליח להתחמק מעשרות יריות עליו, סלטות בשביל להתחמק משברי זכוכית לא מדגדגות את חוש הניטפוק שלי.
למה פמיניסטיות?
בתור התחלה, תמיד אפשר לומר שהיא הייתה טיזרית מלכתחילה, במטרה מוצהרת שהוא יתמיד לבקש ממנה, וככה היא מנפה את הטובים מתוך אלו שסתם רואים בה כוסית.
מצד שני: קודם הוא הטריד אותה מינית, ואז הוא הכה אותה. שתי תביעות משפטיות אפשריות. היא הייתה יכולה ללכת ישר למשטרה. לא רואה איפה כאן הבעיה בכך שהיא לא הלכה. זו הייתה הבחירה שלה. וזה, דרך אגב, היה יכול ללכת בכיוון השני, אם בן אפלק היה מטרה ראויה להטרדה מינית, כמובן.
נו, אז זהו!
יש פה מסר שלילי מאוד לצופים צעירים וקלי השפעה, שאומר שבעזרת הטרדה מינית ואלימות אפשר לזכות באשת חלומותיך. אני לא חושב שהיא היתה טיזרית או משהו, לי זה נראה כאילו באמת ובתמים היא רצתה שהוא יעוף לה מהעיניים, אז אחרי שהוא עקב אחריה והכה אותה קצת, היא התאהבה בו. זה נראה לך מסר חיובי?
מה, ולהרוג אנסים זה טוב?
ולקפוץ עשר קומות?
ולקבל תשלום בפוטית?
יש בסרט הרבה מסרים "רעים". הוא לא אמור להיות מדריך להתנהגות נכונה, הוא אמור להיות פנטזיה. אני לא מצפה למצוא אותו ברשימת הסרטים המומלצים של ארגון ההורים השמרניים.
חומר לפלאפל
ב-20 ש"ח לקילו? מעניין בכמה מוכרים את זה ברחוב…
בדיוק.
מסכים עם הרוב
כמובן, בשלב מאד מהיר החלטתי שאת הסרט הזה אני אראה כמו קומדיה, ואז הקומיות של בול-פגיעה דווקא נראתה לי יתרון.
נמאס נמאס נמאס!
עוד כמה פעמים יגידו לכם שאנג'לינה לא עברה ניתוח לניפוח השפתיים?
וגם לא לחזה! וחוץ מזה אם את כבר משווה את ג'ניפר גארנר למישהי תשווי אותה למישהי בעלת אותו סגנון, ולא לאנג'לינה הברונטית!
נמאס נמאס נמאס
אף אחד לא טען פה לאחרונה שאנג'לינה עברה ניתוח כלשהו. ההודעה הזאת מזכירה את ההודעות של החבר'ה הצעירים מאוד שנכנסים לביקורת על 'ספיידרמן' וכותבים "זה סרט שולת איך אתם מעיזים להגיד שהוא גרוע אתם לא מבינים כלום" בלי לטרוח לקרוא את הביקורת קודם. בחייך, אני מבין שכבודה של אנג'לינה חשוב לך, אבל תרגע.
נכון! (על שיטת ההרג)
רבאק, מי נתן לו זכות להיות שופט עבור אחרים? קודם הוא עומד באמצע משפט, בלי שום חומר שיכול לעזור לו, מקשיב, ואז אומר לעד "אתה משקר". אני לא מתפלאת שאף אחד לא שם קצוץ על שיטות החקירה שלו, ושבית המשפט לא מגיע למסקנות שמרדוק חשב שהוא יגיע אליהן.
אבל, כפי שרד פיש התעצבן מתישהו אחרי הסרט, הוא עורך דין. הוא אמור להאמין בשיטה. הוא לא יכול להפסיד משפט, ואז באקט של ילדותיות להחליט שהוא לא אוהב את החלטת בית המשפט ורוצה להעניש את האיש, רק כי לדעתו הוא אשם. ומילא להעניש באופן סימבולי, אבל להרוג? מי נתן לו את הזכות להחליט מי יחיה ומי ימות?
נו, מה את יודעת?
הסרט הזה יותר עמוק ממה שנראה בהתחלה.
מה הבעיה עם הכוחות? (כה''ב)
הבעיה היא שלא ניתן להם שום הסבר.
ניתן להניח שהפסולת הביולוגית גרמה לזה, אבל לא זה מה שהסבירו בסרט. לפי הסרט, חושיו פשוט התחדדו. מסתבר שראיית סונאר, שרירי-קוטלת (הקפיצות שלו מאוד הזכירו לי גיבורת סדרת-טלוויזיה מסויימת) ובולמי–זעזועים שלא יביישו טנדר של GMC, מתפתחים באופן טבעי כתוצאה מקצר בעצבי הראייה. חוצמזה, שבקומיקס הוא בכלל איבד את מאור עיניו בתאונה. אז אולי לא צריך להאשים את הסרט, כשהמקור כ"כ רעוע, אבל אין לי מקום אחר להפנות אליו את התלונות.
לא בהכרח
הסונאר הוא אכן תוצאה של הפסולת הביולוגית. אבל כל השאר? הקפיצות שלו נובעות מכך שהוא חסר כל פחד, כלומר לא מפחד ליפול, ומכך שחידוד כל החושים שלו נתן לו שיווי משקל. והוא חוטף מכות, בהחלט- הוא פשוט לא מפחד מהכאב.
הקפיצות שלו
נובעות מכך שגם שיווי המשקל שלו השתפר, ולכן הוא יודע איך לנחות בדיוק כך שהנזק יהיה מינימלי- להעביר משקל, להאיט את עצמו ע"י פיגומים, דברים כאלה- בסופו של דבר, הנפילה כואבת, אבל לא פוגעת בו. מקסימום, הוא ישלם הרבה לכירופרקטור.
וכל הקפיצות האלו הן באמת עניין של סרט קומיקס. בלתי הגיוניות לחלוטין, אבל את מי זה מעניין?
הקפיצות שלו
איפה אפשר לעשות ניתוח להשתלת "דגיג סספונד משופר" וכמה זה עולה? לפי הכתוב מעלה הניתוח ממש הצליח, מזל"ט
(אל תדאג, לא אלה מדו"ח מיוחד. גם לא מבאטמן 1).
אה, אי אפשר.
זוהי תוצאת לוואי של החומר הרדיואקטיבי שהפך אותי לניטפיקר.
אל חשש, לא כל עיוור הוא סופר גיבור
אם הבנתי נכון, בקומיקס היה לדרדסנו איזה מנטור, מורה רוחני (כנראה סיני קטן וזקן) שמצא את מורדוק מעט אחרי שזה התעוור, לימד אותו איך לחיות עם עוורון זה וכן את פרקים אחד עד שש מתוך "המדריך השלם לסופר גיבורים קומיקסיים".
חוש העכביש, כישורייו באומנויות לחימה ואפילו הכושר והסיבולת יוצאי הדופן שלו מיוחסים לאותו מורה (חוק חמישים ושלוש של סופר גיבורים קומיקסיים: כוחותיו של גיבור ניתנים לו ביחס ישר לחוכמת היודה שלו").
לא סיני, אם כי די קטן, ודי זקן...
בשם סטיקס. ובמקור הוא לא היה קיים בכלל. פרנק מילר המציא אותו כשהיה עסוק בלהמציא לדרדוויל רקע חדש. בערך מתי שהוא המציא לו חברה לשעבר מתקופת הקולג', יווניה בשם אלקטרה…
אבל סטיקס לימד אותו איך להשתמש בכוחות שלו, ואיך להלחם. כל השאר היה פשוט עבודה קשה.
וזה נראה לך הגיוני?
האם אונס הוא עונש ראוי למוות?
ושוד זקנות?
וגניבת רדיו מהאוטו?
איפה נמתח הקו?
מי הפך את מתיו לערכאה העליונה?
השופט החליט שאין עילה לשים אותו מאחורי סורג ובריח. מה נותן לו את הזכות להחליט על העונש שלו?
בתור עו"ד, הוא צריך לדעת שהחוק מעל לכל, ושאם כל אחד ייקח את החוק ליד, אפילו הוא עיוור בעל ראיית-סונאר, There will be anarchy!
אם הוא יודע שאותו אדם הוא האנס, עליו לפעול כמו עו"ד טוב, ולעשות כל שביכולתו בשביל למצוא ראיות מרשיעות, לא לתת ליצר הנקמה להשתלט עליו.
המסרים שהסרט שולח הם מסרים מאוד הרסניים לקהל היעד.
מה הילדים לומדים?
שאם מישהו פגע בך, ויצא ללא עונש, זה בסדר לקחת את החוק ליד, ולהגיע אף לרצח.
שאם מישהי לא עונה לחיזוריך, תמשיך לרדוף. אם היא עדיין לא נכנעת, אלימות היא דרך פעולה לגיטימית ואף מומלצת.
עובדה – זה עבד בשביל דרדוויל.
וואו, נראה לי שקצת הגזמת
יש הבדל די גדול בין גניבת רדיו לבין אונס, וכן כמו אנשים רבים גם אני חושבת שמוות הוא עונש ראוי למי שביצע אונס. בכל מקרה, מבלי להכנס לדיונים על מה ראוי ולא ראוי לעונש מוות, בוא פשוט נצא מנקודת ההנחה שבעיני דרדוויל (חה חה, עיניים..) אונס הוא פשע-מוות.
עכשיו,
השופט החליט שאין עילה להרשיע את הנאשם משום שלא הוצגו לפניו הראיות המתאימות, אך דרדוויל יודע בוודאות שהוא אשם ולכן מחליט להענישו בעצמו. אם השופט היה יודע את מה שדרדוויל יודע, הוא היה מורשע ומקבל עונש. דרדוויל מאמין שרק בגלל שהוא לא הצליח להוכיח את אשמתו בבית הדין לא אומר שצריך לתת לאנס להמשיך להסתובב ברחובות. הוא כן ניסה לנהוג כמו "עורך דין טוב" (כמו שאמרת), אך לאחר שנכשל בכך פנה לדרך שונה.
ובקשר לחיזוריו של דרדוויל אחרי אלקטרה – כן זה עבד בשביל דרדוויל, אבל אחרי הכל, לא כולם נראים כמוהו (או יותר נכון – מחייכים כמוהו). אם הוא באמת לא היה רצוי אני בטוחה שהיא כבר הייתה מבהירה לו את זה בדרך זו או אחרת..
הגזמתי?
רק שאלתי איפה עובר הקו.
בטח שאני לא משווה בין גניבת רדיו לאונס, אבל אני כן שואל איפה עובר הקו בין פשע שראוי למיתה לבין פשע שראוי להרבה שנים בכלא.
יש לך תשובה לשאלה שלי?
האם זה שדרדוויל לבוש בחליפת עור/גומי ויש לו כוחות חזקים מאלה של האדם הממוצע, הופך אותו לבעל חוש-מוסר עליון?
ואם הוא יחליט פתאום שגניבת רדיו דווקא כן ראויה למוות, בגלל שאחרת הנהג לא יידע שיש פקקים באיילון, הוא ייתקע בדרך לעבודה, והמשק יאבד שעות עבודה יקרות, מי יעצור אותו?
ואולי בפעם הבאה שאנס יורשע, ויקבל 10 שנים בפנים, מתיו שלנו יחליט שזה לא מספיק, ועונשו בכלל צריך להיות חשמול למוות ע"י תקיעת אצבעותיו פעמים חוזרות ונשנות בתקע חשמלי, האם זה יהיה בסדר מבחינתך?
עורך-דין טוב חייב לנהוג לפי החוק. הוא חייב לחתור להגיע למטרתו, בהתאם לראיות שעומדות לפניו. אם הוא לא הצליח – חבל.
שיידע לנסות יותר טוב בפעם הבאה. שיביא ראיות חדשות. שיערער לערכאה גבוהה יותר.
אבל לקחת את החוק לידיים? בחיים לא.
בקששר לאלקטרה – לדעתי, היא הבהירה לו טוב מאוד שהיא לא מעוניינת בהמשך קשר איתו.
אם מישהי הייתה מתנהגת אלי ככה, לא היו לי ספקות בקשר לכוונותיה לגבי, אבל מסתבר שדרדוויל לא מבין רמזים עבים, והוא חייב לרדוף עד שישיג את מטרתו.
אני לא יודע, אולי יש בנות שרואות בזה דבר רומנטי, אבל דרך פעולה שכזו היא לא חיובית, לרוב, ועלולה להביא, במקרים קיצוניים, ל-Date rape, מה שיחייב את גיבורנו להרוג את עצמו, בשם הצדק, החוק והדרך האמריקנית.
שוב, אני חייב לשאול, איפה עובר הגבול?
מתי על גבר להבין שזה לא יילך, ושמושא החיזור לא מעוניינת?
לפי המסר שהסרט מעביר, אם רק תנסה מספיק, בסוף כל אחת תכנע לקסמיך, ותחזרו לביתך שלובי ידיים ומצומדי שפתיים.
לא השתכנעתי
דרדוויל יודע שנעשה אי-צדק לפי מידותיו, זה כן. גם על זה ניתן להתווכח, מכיוון שדפיקות לב מהירות לא תמיד מעידות על אמירת דבר שקר, וד.ד. (כל הזכויות שמורות למישהו) לא מחזיק בתואר ד"ר לרפואה, אבל לא זה הנושא.
הנושא מתחלק לשניים, כרגע:
שאלת המוסר ושאלת המידתיות.
בקשר למוסר – השאלה לא ממש עלתה בסרט, כי יש קונצנזוס חברתי וחוקי שאונס הוא פשע חמור, שיש להיענש עליו.
אבל מה לגבי העלמת מס?
גניבה מחנות לדיסקים צרובים?
פעולות טרור נגד משטר כובש (ואני לאו דווקא מתייחס כאן לטרור פלשתיני. גם האצ"ל לא בחל בפעולות)?
ואולי בפעם הבאה, ביהמ"ש יידע את האמת המוחלטת, אבל יחליט שלא מדובר בפשע חמור, ולא ישים את הנאשם מאחורי סורגים, אבל לדידו של ד.ד., הנאשם דווקא צריך להיענש, ובחומרה?
וזה מביא אותנו לשאלה השנייה:
שאלת המידתיות – אם אתה שואל אותי (וכזכור לי, אתה שואל), אני ממש לא בטוח מה הייתה דרך הפעולה שלי, אבל אני מאוד נוטה לכיוון "פעולה בגבולות המערכת". מי אני, שאחליט כיצד אדם ראוי להיענש? אם הברירה שעומדת מולי היא או מוות או יציאה ללא עונש, אני לא חושב שאבחר באופציה הראשונה, ואני מקווה שכל גיבור בעל כוחות על יעשה הרבה חושבים לפני שיבחר באופציה הזו, או שאנחנו נראה הרבה קטל בניו-יורק, מטרופוליס, גותהם סיטי ואף באדג'-סיטי בשנים הבאות.
לא הבנתי מה ניסית להגיד לגבי עורכי הדין.
האם זה שאישיותו נקבעה זמן רב לפני בחינות הלשכה אומר שהוא לא מחוייב לציית לחוק?
אם עקרונותיו סותרים את החוק, הוא לא צריך להיות עורך-דין, ובטח ובטח לא להיות הדמות הראשית בסרט גיבורי-על אמריקאי.
מאוד יפה לדבר על איך הקומיקס הציג את זה,
אבל זה לא רלוונטי. לא לגמרי.
נחמד לדעת שהקומיקס בחר להתייחס לסוגייה הזו ולתרץ אותה באופן כלשהו, אבל כל עוד הסרט לא עשה את זה – הדבר כאילו לא נעשה בכלל. יותר אנשים הלכו לסרט מאשר קראו את הקומיקס. אותם אנשים הפנימו מסר מסוים לאחר שצפו בו בסרט. הם לא יודעים שהקומיקס הציג מסר זה באופן שונה (או שהסביר אותו), ולא יקראו את הקומיקס רק כדי לגלות זאת. מבחינתם, מה שהם ראו – זה מה שקיים.
רק רציתי להביע את תמיכתי בהודעתך
יופי של תוכן, יופי של ניסוח – הסכמתי עם כל מילה.
אאל''ט המקור העיקרי
להארה הזאת הוא בסצינה בה ד.ד רודף אחרי פושע מסויים בביתו ובנו של הפושע מבקש ממנו לא לפגוע בו.
אבל אני מסכים איתך היה עוד הרבה מקום לפתח את העניין.
בדיוק.
אני לא יודע איך אפשר להגיד לאדם כזה יהיה ביצ' של מישהו בבית הכלא.
יש כושי עצבני וגדול ממנו בכלא?
לא מאמין.
רגע?!
אני לא סימנתי ת'תגובה שלי כספויילר
ואז כעסו עליי על כך
ואני צחקתי על אותו בנאדם ואז מחקתם את הכל
והוספתם להודעה שלי שהיא מכילה ספויילר???
את בטוחה שאת רוצה תשובה על זה?
בבקשה. כתבת הודעה עם ספוילרים לא מסומנים. העירו לך על זה. במקום להתנצל, אמרת "יופי, שיסבלו כמוני חחחחחח" או משהו בדומה לזה. ואת עוד *מתלוננת* על זה שמחקתי את ההודעה הזאת וסימנתי את ההודעה המספוילרת?! אם את פוגעת באנשים בכוונה, אל תתגאי בזה. לפחות לא אם את מעוניינת שאנשים ימשיכו לדבר איתך.
לא התלוננתי. רק שאלתי...
הסבר על סרטי קומיקס
לאלה מכם שלא יודעים, פריקים אמיתיים של קומיקס לא באים לסרט בכדי לראות אפקטים, או האם ג'ניפר גארנר באמת שווה. הם הולכים לראות שאכן עשו צדק במעבר הגיבור שלהם מדפי הקומיקס למסך הגדול. העיבוד של טים ברטון לסרט הראשון של באטמן היה ענק, כמו גם העיבוד של סם ריימי (חובב קומיקס מושבע) לספיידרמן. עשה גדולות בריאן סינגר, שאינו נמנה בין חובבי הקומיקס, כשהחליט לקחת על עצמו את האקס-מן תחת חסותו. עובדה, הסרט השני שיגיע אלינו בקרוב מראה התפתחות אישית שלו באמונה שהוא מוצא בז'אנר הזה.
עוד עיבוד מוצלח שיבוא הוא הענק הירוק, על אדם פשוט שנאבק עם עצמו על החיה שבתוכו. הבמאי שלקח על עצמו את הפרויקט (אנג לי, שכבר הראה עבודת בימוי יפה ב"נמר, דרקון") השכיל להבין את זה. אז נכון, האפקטים יהיו מרשימים מאוד, המשחק של השחקנים יעמוד במבחן, אבל צריך לשים לב לתוכן, עד כמה שהוא מליצי.
הדגש הוא על הקונפליקטים הפנימיים של הגיבור, הצורך לנקום על מה שעשו לו. בשבילי, דרדוויל היה עיבוד מוצלח, כי הוא היטיב להעביר את המסר. המוטיב של הורד האדום בהחלט דיבר פה, כשמאט הבין מי מאחורי כל הרציחות.
אז לכל אותם סקפטים שרצים לכתוב ביקורת מצוצה מהאצבע על כמה שהסרט הוא פוליטיקלי-קורקט וכמה שהאפקטים נוראיים, או המשחק של השחקנים לא שווה, כדאי שתחשבו למי באמת אתם לועגים, וזה לסרט עצמו, שכמה שיהיה קלישאה, הקלישאה הזאת עובדת, ועדיין ממשיכה לעבוד.
נכון, יש עיבודים שלא שווה לראות פעמיים (ספון, הסרט לא סדרת האנימציה, למשל) וזאת בגלל במאי גרוע, או אילוצים מסחריים (לך תמכור סרט כמו ספון לילדים בני 9-15).
האם חשבתם שסרט כמו "הרוח במעטפת" הוא לילדים? נכון, הוא סרט אנימה יפני, אבל בזה מסתכם ההבדל.
אז לסיכום, אני מניח שסרט כמו ספון יותר מתאים לרמה שלכם, ורק הפריקים האמיתיים של הקומיקס נשארים נאמנים לסדרת האנימציה, שהיא הרבה יותר אפלה וכבדה, ובכלל, כל הנושא הזה בסרטים מסוג זה, לגבי הצורך בנקמה ובצדק, ממשיך לעבוד יפה בלי צורך לתרגם את זה לחיים האמיתיים, כי הרי זה מה שזה – סרט קומיקס.
הרוח במעטפת
הוא בהחלט סרט ילדים.
בחייך, הוא סרט מצויר!
ויש לו דיבוב!
ברור, כאילו דהא?
סרטים אילמים מזמן יצאו מהאופנה.
לא, אוויל, דיבוב לשפה שונה משפת המקור!
לא היינו כבר בדיון הזה?
במעבר ממדיום אחד למישנהו על הבמאי לערוך מספר שינויים. העברה חד-חד ערכית אינה אפשרית.
כאשר מדיום המקור הוא קומיקס יפני, ומדיום היעד הוא החברה האמריקאית – מה לעשות, צריך דיבוב לאנגלית. החלטה לגיטימית של הבמאי.
מתי הדיון הזה הפך רציני?
כשרז ענה.
מדיום היעד הוא לא החברה האמריקאית
GITS הופק במימון (חלקי) בריטי, אבל הוא נעשה במקור עבור הקהל היפאני.
מה שכן, כשאתה מביא את הסרט הזה לארה"ב, חובה לדובב אותו לאנגלית. הקהל האמריקאי לא יודע לקרוא כתוביות (ברובו, הוא לא יודע לקרוא).
אנחנו יודעים שפריקים של קומיקס
לא באים בשביל האפקטים או בשביל גארנר. אבל תתפלא – עבור חלקם, לפחות, הסרט הזה מטופש ודפוק, בדיוק כמו שהוא מטופש עבור אלה שאינם פריקים של קומיקס (אם כי לא כולם. בטח יש כאלה שאינם קוראים קומיקס ואהבו את הסרט).
ב'דרדוויל' (גרסת הסרט) לגיבור אין הרבה חיבוטי נפש פנימיים. רק מדי פעם כשרוצים להראות התפתחות שלו, זורקים לנו איזו עצם בדמות "הו, האם להרוג אותו או לא". ואם העיבוד של הסרט נאמן לקומיקס – באמת שחבל לי על הקומיקס, שדואג להרחיק ככה את קהל היעד.
עוד משהו – רוב צופי הקולנוע הם לא פריקים של קומיקס. וכיוון שמדובר בסרט מושקע מבחינה תקציבית, אני מניחה גם שיוצריו לא התכוונו שיצפו בו *רק* קוראי קומיקס מושבעים. אחרת הסרט לא היה מחזיר את ההשקעה, והאולפנים בכלל לא היו טורחים לשים קצוץ על הבמאי. ומכיוון שכך, כל ביקורת כזו, של אנשים שהם לא פריקים של קומיקס, היא לגיטימית בהחלט.
רגע, אז מה שאתה אומר הוא-
שהמשחק בסרט יכול להיות גרוע, שהאפקטים יכולים להיות על-הפנים, שהתסריט יכול להיות דבילי לחלוטין, שהאקשן יכול להיות חרא, ובעצם הבמאי לא צריך להתאמץ בכלל-
-כל עוד הסרט נאמן לרוח המקורית של הקומיקס?
תסלח לי אם אני לא אתאים את עצמי לסטנדרטים שלך.
ואגב, הדוגמאות שהבאת – כולן, בלי יוצא מן הכלל – מעידות בדיוק על ההיפך. אם נלך לדוגמא שקרובה ללבי, GITS הוא סרט שונה מאוד (כמעט לחלוטין) מהקומיקס עליו הוא מבוסס. הקומיקס אמנם טוב יותר, אבל הסרט טוב בזכות עצמו – למרות שהבמאי (ממורו אושי) לקח לעצמו הרבה מאוד חירויות בתחום העלילה, הדמויות והמסרים, מדובר בבמאי שיודע לעשות סרט כמו שצריך.
הבמאי של "דרדוויל", לעומת זאת, לא יודע לעשות את זה. תודה לאל שעל הסט היו כמה אנשים (הצלם, שניים-שלושה שחקנים) שכן ידעו לעשות את העבודה שלהם, והצילו את הסרט מלהיות פלופ מוחלט.
אני את שלי אמרתי, המבין יבין
והלא מבין, שלא יפרסם את דעתו.
קרא את מה שכתבת בבקשה
על סמך התגובות להודעה הקודמת שלך, נראה לך שאתה בעמדה לקבוע מי מבין ומי לא?
נו, הוא רואה אנימציה יפנית.
למה כבר אתה יכול לצפות?
היי, הוא לא מייצג.
ממש לא!
ארר. ממך ציפיתי ליותר.
אז כדאי שתקרא שוב את מה שאמרת
ובמיוחד את השורה הזאת:
"לכל אותם סקפטים (???) שרוצים לכתוב ביקורת מצוצה מהאצבע (???) על כמה שהסרט הוא פוליטקלי קורקט וכמה שהאפקטים נוראים או המשחק של השחקנים לא שווה…"
נו, מה לעשות, קריטריונים כמו משחק, אפקטים וגו' הם הקריטריונים לפיהם שופט מרבית העולם הנאור (ובכללו גם חובבי קומיקס) סרטי קולנוע. בשביל זה אנחנו פה בעין הדג – לכתוב ביקורות קולנוע. מה לא מובן?
ובפראפרזה – מדיניות העורכים כאן בעין הדג בנוגע לתגובות משתמשים היא ליברלית למדי, כך שמי שרוצה להשמיץ – שישמיץ. מי שלא רוצה לקבל תגובות על ההשמצות שלו – שלא יפרסם אותן כאן.
ועוד משהו קטן שהפריע
איך זה שהאפרו-אמריקאי הענק היה אומלל מחוסר יכולת לעשות כל דבר לאחר שהאיש בתלבושת העלובה (למעט איש הקרצייה מה'טיק') ריסק לו את הביצים, ורגע אחרי כן קרן מאושר כשהלה הודיע לו שהוא לא יהרוג אותו ?!
אה, פשוט מאד.
ארוחת הבוקר שלמחרת הייתה הארוחה הטעימה ביותר בחייו.
נובמת, מה זאת השאלה הזאת?
בסה''כ הוספתי את התלונה שלי
לאוסף המצטבר ממילא.
תלונה מילא
אבל לפחות שיהיה בה הגיון כלשהו.
השחקנים אולי טובים
אבל לא בסרט הזה.
כל פעם שמאט מרדוק הופיע כדרדוויל הוא היה חייב לשנות את הקול שלו? זה היה מגוחך לגמרי.
בתחילת הסרט עוד היו לי ציפיות כי מאט מרדוק הילד דווקא שיחק טוב למדי.
נ.ב – איזה כיף לי!
חזרתי עכשיו מהחרמון אחרי גלישת סנובורד מהנה!
השחקנים אולי טובים
כן, בסרט הזה השחקנים עשו עבודה ממש נוראית… ואתה בהחלט צודק על הקטע עם הקול… מה נסגר?
הילד (וקולין אהובי) היו השחקנים היחידים שעשו עבודה טובה בסרט…
ולחשוב שמתכננים עוד 2 סרטים לפחות… איזה בזבוז של זמן, זה כמו שיש עוד 2 ברטים של ספיידרמן, לא מספיק שהראשון היה גרוע אז אנחנו צריכים לסבול 2 סרטי המשך נוראייפ?
התרגום הפונטי עובר כל גבול
עצלנותם של המתרגמים הצליחה הפעם לא רק לעצבן ולקומם אלא גם ממש לגרום לי להרגיש טיפש. עד היום בבוקר הייתי בטוח לגמרי ששם הסרט באנגלית הוא Dreadville, כלומר עיר האימה או משהו בסגנון. רק כששמעתי היום בבוקר את הפינה של אורשר (נדמה לי) גיליתי לתדהמתי הרבה שמדובר ב-Daredevil במובן שד. נו טוב, לפחות עכשיו יש לי שם מצוין אם אי פעם ארצה לביים סרט אימה… Dreadville.
הפעם, האשמה היא לא של המפיצים
פשוט, כי אין אשמה. בסופר גיבורים נהוג להשאיר את שם הסרט כשם הגיבור במקור (באטמן, סופרמן, מייקלמן), ולכן "דרדוויל" זו האופציה ההגיונית. איך שאתה קורא את זה, זה כבר משהו אחר… אצלי, הוא תמיד יהיה דרדביל, אח לדרדמוח, למרות שdardawil הערס מנסה להחליף אותו.
אח מאומץ אולי.
לא מדויק
הנטייה לתרגם פונטית שמות של סופר גיבורים תקפה רק לגיבורים ששמם נגמר ב"מן" או "וומן". כך למשל עוברת The Incredible Hulk ל"הענק המופלא". לא היה כואב למפיצים לקרוא לסרט "השד" במקום לשבור לאנשים את השיניים (וחלק מסוים מהדימוי העצמי, במקרה שלי) עם שם כל כך מבלבל וכל כך לא מתאים לצורת ההיגוי העברית.
בסדר, תיקון
מתרגמים פונטית שמות של גיבורי על שבשמם אין מילת תואר נפרדת, כלומר הנם מילה אחת.
הצעה
אפשר לתרגם את Daredevil ל"שד משחת"
בהחלט אפשר.
רק מה, כבר מאוחר מדי.
תמיד אפשר לעשות עוד סרט על אותו עיקרון ושלו יקראו ככה.
דבר ראשון: חס וחלילה עוד דרדוויל.
דבר שני: תרגום לא מדויק זה רע, אבל חוסר עקביות בין סרטים באותה סדרה זה הגרוע ביותר.
דבר ראשון: חס וחלילה עוד דרדוויל.
זה סרט עד כדי כך גרוע? כאילו, אני חושבת שאני יכולה להבין אותך-לפחות קצת. *עוד* סרט על גיבורי על. לא נמאס לאנשים לעשות סרטים כאלה-ויותר גרוע: לראות אותם? חוץ מזה, לא ראיתי את הסרט ולכן אני לא יודעת אם הוא באמת *עד כדי כך* גרוע.
ובנוגע לדבר השני- התכוונתי שזה יהיה השם שלו-גם באנגלים וגם (בתקווה שיתרגמו נכון) בעברית.
והדבר השלישי- לא חובה שזה יהיה מאותה סדרה-ולכן לא חובה עקביות. אבל נראה לי שאם זה לא יהיה מאותה סדרה יתבעו את הבמאי על לקיחת הדמות מתוך הסרט "המקורי".
איך ''שד משחת'' באנגלית?
התכוונת demon from hay
אם הסרט היה יוצא לפני כמה שנים
באמת היו מתרגמים את זה ככה. פעם גם הפכו את Wonder Woman ל'אשת חיל', לא ממש תרגום אינטואיטיבי (אבל חביב נורא בדרכו התנ"כית).
אני חושב שהסרט סובל מעודף
מוטיבים נוצריים, מכדי שיהיה צורך להדגיש את היותו של הגיבור "שד".
זה מתחיל כבר בסצינה הראשונה, בכנסייה, ומגיע לשיאו עם פצעי הסטיגמטה של ########. מעין נסיון עלוב לתחוב משמעות בכח אל תוך הקריקטורה של סרט.
נ.ב.
אם כשיורד גשם הוא יכול לראות פנים של בני אדם, למה הוא לא נושא איתו מרסס-מים-של-עציצים-וחתולים לכל פגישה רומנטית?
איכשהו לא נראה לי שריסוס בת-הזוג במים
הוא פתיחה מוצלחת מדי לדייט.
איכשהו לא נראה לי שריסוס בת-הזוג במים
אוף. עכשיו אתה אומר לי?
מה בדבר טיול בטיילת לצד חוף הים? האין הרסס אמור לספק ויזואליות מספקת?
(ומליחות מגורענת?)
ובכלל, אם אני הייתי דרדביל, דבר ראשון הייתי טורח להשיג פצצות תאורה. לנטרל את היריבים.
בעצם, תמחקו את זה. דבר ראשון הייתי דואג לחליפה נורמלית יותר. והבעה פחות דבילית בעיניים.
לא חושב
צריך כמות מסוימת של רעש בכדי ליצור תמונה מספיק ברורה, כמו רמה מספקת של אור.
מה שדרדוויל צריך הוא זמבורה. עם זמבורה, הוא יוכל לראות הכל.
וגם ללכת למשחקי כדורגל
של הפועל.
טוב,
בקשר ל-"השד", השם כבר ניתן לסופר-גיבור שלא זכה לרמת הפרסום לה זוכים סרטי קומיקס כיום – The Phantom.
אני לא יודע אם במקרה שהשם לא היה תפוס, המפיצים היו עטים על המציאה, אבל במקרה שלנו, לא הייתה להם ברירה בנושא.
המצב חמור בהרבה כאשר המפיצים מחליטים להיות קריאיטיביים, קוראים לסרטים בשמות מומצאים, ולאחר מס' שנים יוצא סרט, ששמו המתורגם כבר תפוס ע"י סרט ישן יותר.
להלן דוגמא, כי הפסקה שרשומה מעלה לא מובנת למי שלא כתב אותה –
הסרט "When a man loves a woman" נקרא בארץ "אהבה של גבר לאשה", מכיוון ש"כשגבר אוהב אישה" נלקח כבר ע"י "The White Palace".
ל-"Georgia" נוספה "אחותי", מכיוון ש-"ג'ורג'יה" כבר תפוס ע"י סרט אחר, שאם ה"תרגומון" היה פועל לי, הייתי יודע מה שמו המקורי.
בולס-איי שולט!!!
את צודקת וכל כך צודקת!
גם אני צחקתי כל כך הרבה ברגעים הכאילו עצובים שבן אפלק המעיק הזה ניסה לשחק אותה רציני וגם מי מת והפך אותו לאלוהים ולשופט עליון של הפושעים בעולם?
ובולס-איי היה בהחלט דמות מדהימה ולא רק בגלל קולין המושלם, אבל למה הוא היה כל כך קצת בסרט??? לא פייר!
מאוד נהניתי
למרות שראיתי את הסרט בקולנוע "אילת 2", שזה ממש לא משהו וגם נדמה לי שהסאונד היה במונו.
מאוד עזר לי שקראתי את הביקורת לפני הסרט, וככה ידעתי להתייחס אליו בצורה הנכונה: בתור קומדיה. שזה מאוד מרענן, במיוחד בהשוואה לרצינות המעיקה של ספיידרמן. גם האפקטים היו כיפים ולא נראו מלאכותיים כמו בספיידי (ששם היה אפשר לראות דמות ממוחשבת מזנקת, קופצת ומרביצה לדמויות ממוחשבות אחרות. מאוד סתמי).
די התאכזבתי מהסוף, שהיה…
…לא אמריקאי בעליל. בדרך כלל
הדמויות הראשיות לא נהרגות ככה, ונורא הצטערתי על ג'ניפר החמודה (מתי יתחילו לשדר את Alias כאן?). אבל הדעה שלי השתפרה כליל אחרי שראיתי את ההודעות כאן שמבשרות על חזרתה לחיים.
שניה
כל הדו שיח הקולני (!) בין lil m ל unknown k רציני..?
כי בדרך כלל היו מעירים על עניין כזה תוך מספר שניות, אני מתחיל לחשוד…
לאנשים נמאס להעיר
ואלה שלא נמאס להם, לא נמצאים כאן כרגע.
אצלי המצב ה-ר-ב-ה יותר גרוע
לא נמאס לי להעיר. פשוט נלקחתי (מרצוני החופשי, באמת!) למחנה חינוך מחדש – אה, כלומר, מרכז להארה רוחנית, בהנחייתו של האדמו"ר דייויד מאנינג, ושם לאחר כמה ימים של עינו— שיכנועים עדינים, ראיתי סוף-סוף את האור. אותו האור שאינו נראה לסקפטים הכותבים ביקורות מצוצות מהאצבע.
להלן עיקרי הדברים:
1) קולין פארל שולת!!1 ההופעה שלו ב-"דרדוויל" היתה הדבר הטוב ביותר בסרט, ובכלל הדבר הטוב ביותר שנראה על מסכי הקולנוע מאז "באטמן ורובין" (ראו סעיף 4).
2) הטריילר ל-"טומב ריידר 2: עריסת החיים" מעיד, מעל לכל ספק, כי מדובר ביצירת מופת מרגשת, אשר ללא ספק תזכה באוסקר בשלל קטגוריות, לרבות הסרט הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר, השחקנית הטובה ביותר, שחקנית המשנה הטובה ביותר (היא תהיה כל-כך טובה, שלא תהיה ברירה אלא לתת לה את האוסקר בשתי הקטגוריות!) וכמובן – החזה האותנטי ביותר.
3) גם "הענק" הולך להיות סרט ענק (ואין כאן שום תרתי-משמע). זוטות כגון צילום, משחק, בימוי ואפקטים כלל אינם משחקים תפקיד בקביעה של המשפט הקודם – די לסרט להיות נאמן לרוחו המקורית של הקומיקס כדי להרוויח את הסטטוס הזה.
4) הבמאי ג'ואל שומכר מוכרז בזאת בתור ראש-הממשלה החדש של מדינת ישראל. נפתחו הליכים מזורזים להחלפת "התקווה" בקטעים נבחרים מפסקול "באטמן ורובין".
ומה דעתך על מיאזקי?
מי?
אני לא יודע מי זה מיאזאקי. סרטים מצויירים זה רק סקובי-דו.
רז, זה לא יעזור לך. אפילו כשאתה לא יודע מי זה מיאזאקי אתה מתקן אנשים על כתיבת השם שלו. ;) אני במקומך הייתי דורשת ממאנינג את הכסף בחזרה, או סדנה חוזרת בתוספת הרצאה חינם על יצירת המופת קרוסרודס.
זה בסדר, עברתי שטיפה מחודשת של המוח
על ידי מוסד נגדי ועכשיו אני אזרח ממושמע למופת (מוות לשומאכר!).
לכל המעוניין
אני מציע שטיפת מוח במבצע לקראת הפסח. חותכים חור קטן בגולגולת עם לייזר, שופכים בפנים חצי ליטר אקונומיקה ומנערים. עובד נהדר.
ואיזה כוחות-על זה נותן?
ו-chlorine breath.
כמו של ספייק?
כמו של נירוונה.
איזה זו-שיח? איפה? למה?
דו שיח:
"קולין פארל שולת!!!1"
"לא ראיתי את הסרט אבל את כ"כ צודקת!!!1"
"נכון! והוא הכי יפה!"
"כן! הוא הכי ממי ומדהים, לא כמו בן פאקלק והסתוממממממההההה!!!111"
"אבל קולין פארל שולת!!!1"
"איזה יופי! וכל השאר לא מבינים כלום, למרות שהם ראו את הסרט ואני לא"
"בגלל זה צריך לענות לכל הודעה שמזכירה את קולין פארל (השולת!!!1) כדי שכולם ידעו להעריץ אותו ולנשק אותו1"
"את צודקת!"
"גם את צודקת!!!1"
דייי!
זה לא ככה.מה אני אעשה שאני בשוונג של קולין פארל!
ולא אמרתי שכולם צריכים לנשק אותו…
דיייייי
__________
נעלבתי:(
טוב, לא צריך להיעלב.
להבדיל מבת שיחך, את לפחות ראית את הסרט לפני שגיבשת עליו דעה חד משמעית.
התלהבות זה דבר אחד, והודעות אינסופיות וחוזרות על עצמן זה דבר אחר. את "קולין פארל מאמי" הבנו כבר בפעם הראשונה, אין צורך לחזור על זה שוב ושוב בכל הודעה מחדש, או להגיב לכל הודעה שחושבת אחרת. פשוט רסני את התלהבותך, בבקשה.
קראתי. הבנתי. הפנמתי.
בסך הכול אמרנו ש...
לא יודעת אם מחשיבים אותי בדו השיח בין הבנות על קולין, להגנתי, אני נתתי את דעתי על הסרט ועל קולין וגם באיזשהו שלב התחלתי להרגיש טיפשית עם כל ה"הוא ממי/מותק/מושלם" הזה… כאילו שלחו אותי על טיל בחזרה ליסודי.
לא קראתי את כל התגובות
מחשש ל
אולם מסקרן אותי – מה גורם לחושים של העיוור הספציפי הזה להתחדד בניגוד לשאר העיוורים שצריכים כלב ומקל?
העובדה שהוא גיבור על
או החומרים הרעילים שנשפכו לו על העיניים, תבחר.
תיארתי לעצמי...
חומרים רדיואקטיבים נהפכו (או שכבר היו בקומיקס) לגורם לקבלת כוחות על.
עביש רדיואקטיבי נשך אותך תהפוך לאיש עכביש, חומר רדיו אקטיבי נשפך על העיניים שלך – קבל ראיית סונר (או מה שזה לא היה).
אם אני הייתי הבמאי של ספיידרמן הייתי בוחר בשילוב מלאכותי של אדם יחד עם עכביש (כמו בסרט "הזבוב").
ואז בכלל המעריצים היו שוחטים אותך
למען האמת,
לאחרונה דווקא רדיואקטיביות איבדה את מקור המשיכה שלה כגורם לכוחות-על.
בגרסת המסך הגדול, פיטר פרקר ננשך דווקא ע"י עכביש מהונדס גנטית, ועל מאט מרדוק נשפכה פסולת ביולוגית, לא אטומית.
אני תוהה אם בגרסא הממשמשת ובאה ל"האלק" גם כן ישנו את מקור כוחו. כזכור לי, הוא "סתם" נחשף לקרינת גמא.
וביקורת אחרת לסרט
(שלא ממש מעריכה את הסרט כדי להזהיר מהספויילרים שבה), בכתובת הבאה :
http://maddox.xmission.com/dare_devil.html
לא שאני מסכים עם המסקנות שאליהן הגיע הכותב, או לצורך העניין עם רוב המאמר, אבל נקודת המוצא שווה התייחסות.
מה ההתלהבות הגדולה מקולין פארל?
מצאתי אותו די נבל-קומיקס-סטנדרטי, והוא לא הפגין איכויות משחק נשגבות.
כמו כן, הוא לא נראה משהו.
אני אשתוק. לא אגיב.
כי אז זה פשוט יהיה מכוער….
מה ההתלהבות הגדולה מקולין פארל?
תראי, יש מצב את צודקת ולא ראית בקולין מה שאני ( למרות שאנל לא מבינה איך) .אבל בולסאיי הוא בטוח (!) הדבר המצחיק ביותר על המסך הגדול – לפחות בזמן הקרוב.
דרדויל - (עוד) הערות שוליים
1. ג'ניפר גארדנר. לא היתה יפה במיוחד ב"תפוס אותי אם תוכל" וגם ב"דרדויל" היא לא משהו. עם איפור והלבשה נכונה היא נראית יפה בערך כמו בחורה יפה ממוצעת ברחוב, לא יותר. מלבד זאת בסצנה של הדייט על הגג, עם השמלה האדומה, היא נראית ממש רע – בצילום בפרופיל היא מבליטה את הבטן ונראית די שמנה.
2. שוב הכושים הם הרעים? מה יהיה? אולי זה סתם צירוף מקרים אבל גם ב"סולאריס" שראיתי לאחרונה וגם ב"דרדויל" הרעים הם שחורים והטובים הם לבנים. לא לעניין בכלל.
3. מרסלוס וואלאס ממש אוהב לסבול, הא?
זה אמנם
אבל איך בדיוק הגעת למסקנה שבכלל *יש* טובים ורעים בסולאריס?
זה, אני מקווה שתסלח לי
שטות פשטנית להחריד בכל מה שנודע לסולאריס, אפילו לסולאריס האנמי של סודרברג.
והייתי מפרט, אבל זה יפתח דיון או"ט לא רצוי.
יכולת להתנסח יותר בעדינות
אפילו אם זה מה שאתה חושב שאתה חושב. אם במקום "שטות" היית כותב "אמירה", היית מעביר אם אותו המסר בצורה מתורבתת.
מצפה להתנצלות.
למה לא מתורבת?
לדעתי "שטות" זוהי דרך מתורבתת לשלול לחלוטין את דעת היריב, ובו במידה להראות שהדעה שלך היא אישית לחלוטין ולא מייצגת אף קונצנזוס אחר.
לצערך לא אתה קובע משמעות של ביטויים
מה שקובע הוא הפרשנות החברתית שלהן (בוג'י מסבירה את זה ממש טוב, תשאל אותה).
אבן-שושן:
שטות – איולת, טפשות, סכלות.
אני כבר לא מצפה להתנצלות. חג שמח גם לך.
חג שמח.
(ודרך אגב, לא חשבתי להתנצל, כי לא התכוונתי לפגוע. אם נפגעת, אז סליחה)
שמח חג
כשתהיה ביקורת על סולאריס נחזור לזה.
שוב?
ציין חמישה סרטים מהשנתיים האחרונות שבהם היה כושי בתפקיד הרע.
גם אם תצליח, זה רק מוכיח שהפוליטיקלי-קורקטיות מתחילה, לאט לאט, לדעוך. באמצע שנות התשעים לא היה דבר כזה שכושי בקולנוע יהיה רע – זה הרי גזעני, או משהו.
לא יודע
שני הסרטים האחרונים שראיתי הם "דרדויל" ו"סולאריס" ובשניהם זה הפריע לי. כפי שכתבתי בהודעה המקורית "אולי זה סתם צירוף מקרים".
האם אתה חושב שהפוליטיקלי-קורקטיות מתחילה לאט-לאט לדעוך?
סתם שאלה
אז מה?
ואם הטוב היה שחור והרע היה לבן אז זה לא היה גזעני?
אם אנו הולכים לפי אמת המידה שלך, אז בטח שכן. אבל זה היה פוליטיקלי קורקט, אז לא נורא.
הגיע הזמן שפשוט נפסיק עם כל השטות הפוליטיקלי קורקט הזו של לשים גיבור לבן וגם גיבור שחור או לחילופין, רשע לבן וגם רשע שחור.
ראבאק, דיי.
אז לפעמים יש רשעים שהם במקרה שחורים ולפעמים יש רשעים שהם במקרה לבנים.
בדיוק כמו שיש אנשים מושחתים שהם במקרה לבנים ואנשים מושחתים שהם במקרה שחורים.
לא צריך להקים את זעקת הגזענות ולעשות סימפוזיון מכל דבר.
אתה טועה
כבר כמה שנים מתבססת לה אופנת נגד של אנטי-פוליטיקלי-קורקט שרואה בתקינות הפוליטית צורת דיבור מצחיקה ותו לא. כמו כל אופנה קל מאוד להיות חלק מהעדר ולתקוף כל גילוי של תקינות פוליטית כ"שטויות" אבל אני חושב שיש בה יותר מהמצאת שמות ארוכים לצבעי עור.
אני לא רוצה להכנס לויכוח הזה כאן, זה ממש לא המקום, אך בקצרה אני חושב שיש איזשהו קשר בין השפה לבין הלך המחשבה. לביטוי "כושון" התבססה משמעות אסוציאטיבית מסוימת שאינה חיובית. לעומת זאת הביטוי ה- PC "אפרו-אמריקאי" (או סתם "שחור", אין צורך לדחוף את הדוד סם לכל מקום) הוא ניטרלי מבחינה אסוציאטיבית – פשוט מפני שלא נעשה בו שימוש נרחב בהקשר זה בעבר. לכן כאשר מדברים על אדם שחור, המטען שנוצר בתודעת המאזין הוא שלילי פחות מאשר כמשתמשים בביטוי "ניגר" למשל.
באופן דומה הצגה של עיר שלווה של תושבים לבנים שוחרי שלום שכל הפשע בה מנוהל על ידי אדם שחור (שמפעיל לבנים למטרותיו) מתאים לאיזשהו סטריאוטיפ של "שחור עשיר = פושע או ראפר" שבתור חברה גלובאלית אנחנו לא רוצים לחזק. לכן אנחנו לפעמים מגבילים מרצון את חופש הביטוי של עצמנו ואומרים שעל מנת לבנות חברה שיוויונית יותר, יש דברים שאולי כדאי לשנות. כמובן שאני לא חושב שצריך לכפות את הצורה הזו של הצגת המציאות וזכותם של מפיקי דרדויל לעשות כרצונם כל עוד הם לא פוגעים בחוק אבל לי זה מפריע במידה מסוימת.
נו, אז בסרט הבא
בטח יתברר שהקינג-פין יהודי.
לא רק זה
גם יתברר שהוא אישה.
נשים
לא נחשבות בסרטים לרעות באופן מובהק, ולא נחשבות לבעלות ההון ואלה שבאמצעות הלוואות בריבית קצוצה שולטות בעולם.
ענית למעשה ברצינות?
טוב, נמשיך עם הקו. יהודים גם לא נחשבים בסרטים לרשעים מובהקים (אפילו אם יש להם מבטא אירופאי) ולמעשה מופיעים ברוב המקרים רק כדמויות משניות בסרטי פעולה/דרמה, או כגיבורים בקומדיות רומנטיות.
אבל דיברנו על פוליטיקלי קורקט.
שחורים נחשבים – במציאות – כחבר'ה הרעים, הקרימינלים, כי הם באו משכונות עוני וברור שכולם מסוממים. הטענה היתה שהסטריאוטיפ הזה חדר גם לקולנוע.
אם כך, ניתן ליישם סטריאוטיפ נוסף, הקובע שהיהודים שולטים למעשה בעולם, כי כולם בנקאים ועומדים מאחורי כל החלטה גורלית של שועי עולם.
נשים, לעומת זאת, סתם מקופחות. ככה לפחות אומרים. בעצם רגע, הסטריאוטיפ לגבי נשים קובע שהן חלשות, וגם אם הן משחקות אותה קשוחות, בשעת משבר, ולו הקטון ביותר, הן ירוצו לחפש את הגנת הגבר, ואח"כ גם תתאהבנה בו.
אוקיי, עוד לא ראיתי את דרדוויל...
אבל בהקשר ג'ניפר גארנר, כל מה שאני יכול לומר הוא: לא ראית אף פרק של Alias, נכון?
ובכל הנוגע למרסלוס וואלאס, אתה מתבקש לכתוב מאה פעם על הלוח במקום מגורייך: מייקל קלארק דנקאן ווינג ריימס הם לא אותו אדם.
יו, איזו פאדיחה...
אתה בטוח?
http://i.imdb.com/Photos/Events/0872-mis/rhames_v.ing
http://i.imdb.com/Photos/Events/1199/duncan_michael_clarke
תיכף גם תגיד לי שפואד וגברי לוי הם לא אותו בנאדם…
חשבתי שפואד הוא שרק
אבל במקור הקינג פין לבן...
וזה רק מראה!
הרי לא יתכן שהדברים האלה יקרמו עור וגידים במערכת כמו שלנו! עלינו לפעול כדי לעצור את העניינים האלה ולהאבק – להאבק עבור הדברים שאנחנו מאמינים בהם.
סליחה, קצת נסחפתי עם כל העניין הזה של פואד.
אז בעצם,
במקסיקו הוא יתפגר תוך יומיים?