במקור: The Dark Knight
במאי: כריסטופר נולאן
תסריט: כריסטופר וג'ונתן נולאן
שחקנים: הית' לדגר, אהרון אקהארט, כריסטיאן בייל, מייקל קיין, מגי ג'ילנהול, גארי אולדמן, מורגן פרימן
עולמם של גיבורי העל מתנהל לרוב כמשחק שחמט: הלבן לבן והשחור שחור. או שאתה מת גיבור, או שתחיה מספיק זמן כדי להפוך לנבל, ועליך לחשוב כמה מהלכים לפני יריבך כדי שלא תמצא את עצמך מחוץ למשחק. זאת בניגוד לחיים האמיתיים, שדומים יותר למשחק "חבילה הגיעה".
כשמדובר בגותהאם סיטי, משימות יומיומיות כוללות פחות להמציא תעודת נישואין של סבתא ויותר לצאת מהבית מבלי שאף אחת משלוש כנופיות הפשע הפועלות בעיר לא תפוצץ את הבניין בו אתה עובד ותחזיק את הילדים שלך כבני ערובה, בעוד רוב השוטרים בסביבה לא מצליחים אפילו להבין איך אוכלים את החור של הדונאט.
שני אנשים מנסים להפוך את גותהאם למקום קצת פחות מסוכן. האביר האפל הוא ברוס וויין, המוכר לנו כבאטמן. מנגד, עומד האביר הלבן, התובע המחוזי הארווי דנט (אהרון אקהארט, 'תודה שעישנתם') ששם לעצמו למטרה לנקות את העיר מפשע, עושה בכך עבודה לא רעה, והופך לאהוב הציבור. שני אנשים מקשרים ישירות בין האבירים. האחד הוא המפקח גורדון (גארי אולדמן), לו מספק באטמן פושעים לעצור, בעוד דנט מבקר אותו על מספר השוטרים המושחתים במחלקה שלו. השניה היא רייצ'ל דוז (מגי ג'ילנהול,שמחליפה את קייטי הולמס מהסרט הקודם), בה מאוהבים שני הגברים. בניגוד למה שהיה קורה בוודאי בקרב רחוב, נראה שדווקא הארווי דנט הוא זה שמנצח במאבק על לבה של רייצ'ל, בעוד ברוס נאלץ לחשוק שפתיים בקנאה ולהכחיש שהבאטמוביל החדשה נועדה לפצות על משהו.
הקלפים נטרפים מחדש עם הופעתו של הג'וקר. פושע רצחני עוטה איפור. ספק מטורף, ספק מעמיד פני מטורף, הוא מחזיק את ראשי המאפיה בביצים ומציע לחסל עבורם את באטמן תמורת חצי מהכסף שברשותם. אם הדרישה נשמעת מוגזמת, נראה שמעולם לא איימו להרחיב לכם את החיוך בעזרת סכין. אבל הג'וקר הוא לא מאפיונר, ולאף אחד לא ברור מי הוא, מאיפה הוא בא ומה היא המטרה האמיתית שלו – אבל ברור שאחת התחנות בדרך לשם היא להרוג את באטמן. היריבות הרומנטית בין ברוס וויין להארווי דנט מתחלפת בהתלבטות האם דרכו הישירה יחסית של באטמן (שבירת כמה עצמות, קריעת כמה איברים פנימיים), עדיפה על פני נסיונותיו של הארווי דנט להבין את מניעיו של הג'וקר ולהפעיל רק אמצעים כשרים למהדרין לשם תפיסתו.
אחת הסיבות שבעולם גיבורי העל, סרט מספר 2 נוטה להיות טוב יותר מקודמו (לראיה: 'ספיידרמן 2', 'אקס-מן 2'), היא שהסרט לא מתעכב על סיפור היווצרותו של הגיבור, וניגש ישר לאקשן. והו-הו, כמה אקשן שיש פה. אמנם 'האביר האפל' אינו רק שעתיים וחצי פיצוצים וצעצועים נפלאים, אבל את החלק הזה הוא מספק יפה מאוד. המצלמה הרועדת המעצבנת מ'באטמן מתחיל' הוחלפה בצילום אסתטי ועריכה קפדנית, שגורמים לפליטת איזה "וואו" מזדמן למראה כדורי אש גדולים ומשאית מתהפכת.
אלא שרוב הסרט, כאמור, בכלל לא מתעסק באקשן. 'האביר האפל' הוא אחד המותחנים מורטי העצבים ביותר של העשור האחרון, אם לא בכלל. אני לא מדבר על מתח בסגנון "אמאל'ה, חתול!", אלא על מתח היצ'קוקי שנוצר לאיטו כשהדמויות מועמדות בפני בחירות מוסריות שאין דרך לנצח בהן. האחים נולאן כבר הוכיחו שהם יודעים ליצור דרמה ב'ממנטו' ו'יוקרה', שם הועלו שאלות רבות על טבע האדם ומוסריותו מבלי לגרוע מהמגניבות והסטייל. 'האביר האפל' מתעלה עליהם גם ברמת הדיונים בשאלות כמו האם האדם הוא טוב או רע מטבעו ולאיזה סוג של אביר באמת זקוקים בכדי לפטור את גותהאם מצרותיה, וגם ביכולת לגרום ללבטים של הדמויות, גם השוליות ביותר, ליטול חלק משמעותי בהתקדמות הסיפור.
אחת הסיבות שזה עובד כל כך טוב היא המשחק. כריסטיאן בייל, לא יעזור, עדיין לא שכנע אותי ביכולותיו כשחקן. מהסיבה הזו, שמחתי שלפחות חצי מהסצינות בהשתתפותו הן מאחורי המסכה של באטמן השקט ולא כברוס וויין השחצן והמשעמם. הית' לדגר בתפקיד הג'וקר עושה תפקיד מרשים הרבה יותר, עם שפת גוף מטרידה ומבט חודר של פסיכופט. בניגוד לגלגולים קודמים של הדמות, שהיו צעקניים במיוחד, הג'וקר של לדגר הוא טיפוס שקט ומסתורי שנשקו האמיתי הוא העדר מוחלט של מוסר או פחד.
מי שמתעלה על האחרים הוא דווקא אהרון אקהארט. בדרך כלל, חיוך הקולגייט שלו סתם דורש כאפה, אבל הפעם נראה שלא יכלו לבחור שחקן מתאים יותר לגלם את הארווי דנט. בתחילה, הוא נער פוסטר צדקני ומעצבן ונדמה כאילו בכל רגע יחשף הבלוף הגדול מאחורי תדמיתו הטהורה. לא רק שהבלוף לא נחשף, אין שום בלוף. הארווי דנט מאמין בכל מה שהוא אומר, בין אם זה בנוגע להתנהלותו של גורדון, או אהבתו לרייצ'ל. ככל שהסרט מתקדם, מתמלאת הדמות רבדים ואקהארט מציג את כולם בלי לזייף.
בכל זאת, נדמה שהסרט מפספס נקודה אחת מאוד חשובה. 'האביר האפל' מתרחש בעולם קרוב יותר למציאות מכל סרט גיבורי-על אחר. לבאטמן אין כוחות על; כדי לנצח את יריביו הוא משתמש בכלי נשק נסתרים, חליפת שריון והרבה פסיכולוגיה. ובדיוק משום כך מאוד הפריעה לי הנטיה שלו לקפוץ על מכוניות נעות ולצאת ללא פגע, או היכולת להבין בתוך שניות את מה שאף שוטר בגותהאם לא קולט גם אם צעקו לו את זה באוזן. גם לג'וקר אין כוחות על, אבל נדמה שהאחים נולאן הקנו לו את היכולת להגיע לכל מקום ולנחש מראש כל התרחשות אפשרית, אפילו אם היא לחלוטין לא סבירה. בשלב מסוים, נדמה כאילו מדובר במאבק בין שני אלים כל יכולים, בעוד הארווי דנט הוא בן התמותה שמנסה להוריד אותם לאדמה. דירוג הגיל של הסרט מביא לכך שאנשים חוטפים בו מכות רצח, אבל אף טיפת דם לא נשפכת, מה שמוסיף לחוסר האמינות.
טיפות הדם החסרות לא משנות את העובדה ש'האביר האפל' הוא סרט מעולה, עם מתח, אקשן טוב ודמויות עמוקות. אני לא יכול לומר שיש לי רצון לראות את הסרט הבא בסדרה כבר עכשיו מאחר שהנוכחי עמוס לעייפה בפרטים והתרחשויות. דברו איתי עוד כמה שנים, כשאתאושש.
אני התאכזבתי
ראיתי אותו אתמול בלילה. והתאכזבתי, הסרט טוב, לא יותר מזה, בטח לא מגיע לו 9.999997 ב IMDB , ובטח לא מגיע לו להעיף את הסנדק מהרשימה של ה250.
הוא נורא כבד וארוך, הסוף שלו מאולץ ודיי עקמום, הם כאילו מתמודדים עם כל מיני שאלות פילוסופיות ופסיכולוגיות, באמצעות עלילה ברמה של קומיקס, והם פותרים קונפליקטים בצורה מאולצת ובאמצעות נאומים בומבסטיים.
אני לא אגיד שהוא לא טוב, אני אהבתי, הוא בכל זאת מאכזב.
השחקן הכי טוב בו הוא בלי ספק הג'וקר, ד"א, עובר בליגה את ביילי. הוא גם מקבל יותר זמן מסך מבאטמן בתכלס.
עלילה ברמה של קומיקס?
אתה בטח לא קורא הרבה קומיקס.
על איזה סרט דיברת?
כשכתבת
"הוא נורא כבד וארוך, הסוף שלו מאולץ ודיי עקמום, הם כאילו מתמודדים עם כל מיני שאלות פילוסופיות ופסיכולוגיות, באמצעות עלילה ברמה של קומיקס, והם פותרים קונפליקטים בצורה מאולצת ובאמצעות נאומים בומבסטיים."
דיברת על האביר האפל או על הסנדק? :)
אני התאכזבתי
אולי ציפית ליותר מידי מהסרט…
זה בעיה לבוא לסרט שהביקורות מהללות ככה.
עדיף להנמיך ציפיות ולהנות ממה שאפשרץ
מעולם לא קרה שהלכתי לסרט עם ציפיות כ''כ גבוהות
כמו שהלכתי לסרט הזה. ולא התאכזבתי אפילו לחלקיק שנייה.
אני התאכזבתי
סוף סוף מישהו שאומר את האמת!
ארוך מאוד, לא ברור למה שעתיים וחצי והסוף מתארך כמו מסטיק משומש.
כל האפלוליות של באטמן של טים ברטון (ושומאכר שהמשיך עם פסיכודאליות) הולכת לעזאזל, ובמקום אנחנו מקבלים תפאורה די ריאליסטית – זה לא הבאטמוביל המרשים, סתם טנק משוכלל, גוטהם סיטי היא לא עיר פסיכית, אלא סתם עיר מושחתת בארה"ב ובאטמן הוא לא באטמן אלא סתם איש שכשהוא לובש מסכה עם אזניים הוא מדבר בקול מפחיד.
מעבר לזה הצדקנות המוסרית מלווה את כל הסרט אבל בעיקר שומעים קלישאות.
איפה הכייף של באטמן בכל 'היצירה הדגולה' הזו?
לכריסטיאן בייל אין מספיק כתפיים להחזיק עליו את הדמות של באטמן, אנמי משהו.
מה שכן, הית' לדג'ר במשחק יוצא דופן ובהחלט השחקן הכי טוב בסרט, היה עדיף כבר לעשות סרט "הג'וקר".
התאכזבתי ובגדול ואני לגמרי לא מבינה על מה המהומה.
אז כל השאר משקרים?
אז כל השאר משקרים?
כל השאר טועים, אם כבר (אם כולם אומרים שהעולם הוא שטוח, הם לא בהכרח שקרנים).
עניין של ציפיות, מן הסתם
ולכן אני יכולה להגיב רק על עניין ה'כיף'.
הדמות של באטמן היא לא דמות כיפית.
הקומיקס הוא לא כיפי, ובכלל – בסיפורים הטובים של באטמן אין הרבה כיף בכלל.
לכן הרבה אנשים הרימו גבה לאור הסרטים של ברטון ואת שתי הגבות אחרי שומאכר.
יש כמה קומיקסים שכן לקחו את עניין הפסיכודליות עד הסוף וכן הצליחו לייצר סיפור עמוק שמוסיף לעולם של באטמן.
לכן למרות חיבתי לסרט השני והשלישי – בסך הכל לא אהבתי את הכיוון הפסיכודלי של שניהם, שהרגשתי שנותן לעולם של באטמן אווירה מאוד הזויה אבל בעיקר חד-מימדית.
ההליכה על ריאליסטיות היתה החלטה טובה ולדעתי זה נתן לשני הסרטים של נולאן יותר עוצמה.
מסכים עם הפסקה השניה
עם עריכה קלה
כל האפלוליות של באטמן של טים ברטון (ושומאכר שהמשיך עם פסיכודאליות) הולכת לעזאזל, ובמקום אנחנו מקבלים תפאורה די ריאליסטית – זה לא סתם הבאטמוביל המרשים,אלא טנק משוכלל,גוטהם סיטי היא לא סתם עיר פסיכית, אלא עיר מושחתת בארה"ב ובאטמן הוא לא סתם באטמן אלא הוא מדבר בקול מפחיד.
טוב למעשה יש עוד כמה נקודות אי הסכמה אבל הבטחתי שינויים קלים בלבד
''החבילה הגיעה''
"החבילה הגיעה" – העלית לי זכרונות מתקופת הילדות.
מי שלא מכיר:
http://www.fxp.co.il/showthread.php?t=1774000
האביר האפל בIMAX
כדאי להצפין עד לקריון בשביל זה?
לא.
גירסת האיימקס מרשימה
ואם אתה בסביבה אני חושב שהיא שווה את מחיר הכרטיס הגבוה. אבל להגיע במיוחד לקרית ביאליק בשביל זה – אני לא חושב. שלא כמו במקרה של 'ביוולף', העוצמה של הסרט לא תלויה בזה, הוא עובד טוב מאוד גם על מסכים רגילים.
לא לגמרי מסכים
לאחר שתי צפיות – הראשונה באיימקס והשניה באולם קטן יחסית, אני יכול להגיד שיש הבדל מהותי בתפיסה של חלק גדול מהסצינות. באולם 6 של יס פלאנט ההבדל יהיה פחות משמעותי, אני מניח, אבל עדיין יש ניואנסים – הן ויזואליים והן קוליים, שאי אפשר להשיג ללא איימקס.
גירסת האיימקס מרשימה
תגידו צריך לעשות הזמנה מראש כדי להכנס לאיימקס? יש איזה אתר אינטרנט או משהו שאפשר להזמין שם כרטיסים?
גירסת האיימקס מרשימה
ticketnet.co.il מקום סביר לרכישת כרטיסים אף על פי שנתקע בשעות העומס.
אני מאלה שהצפינו לקרית ביאליק בכדי לצפות ב- imax וזאת באמת היתה חוויה נפלאה.
הסצנה הראשונה שבה המצלמה עוברת מעל בתים, מרגיש שנוצרה במיוחד לאלו שהשקיעו עוד קצת על כרטיס
שאלה קטנונית אך חשובה לכל מי שראה את הסרט ב IMAX
בד"כ כשאני הולך לאולמות עם מסך גדול כמו ביס פלנט אני מעדיף לשבת 2-3 שורות מעל האמצעית מבחינת מרחק אופטימלי מהמסך. לכן רציתי לדעת האם בIMAX בקריון כדאי לשבת בשורה 7 (האחרונה שאינה מפוצלת ע"י הכניסה) או שהיא קרובה מדי.
אני יודע שזה נשמע קטנוני אבל אני די פנאט כשזה מגיע למקומות ישיבה בקולנוע.
אני ישבתי שם, ונהניתי
קצת קשה לעקוב אחרי קטעי האקשן, אבל זה כנראה נכון בכל שורה.
בכלל, אני חושב שהאקשן היה ונשאר הנקודה החלשה של נולאן. הם עדיין מקוטעים ותזזיתיים (אם כי קצת פחות מבסרט הקודם) ולא ממש מהנים. מזל שהאקשן בסרט הזה הוא שולי.
לא הבנתי...
חשבתי שהסיבה האמיתית לראות את הסרט ב IMAX היא קטעי האקשן.
לאו דווקא
מה שמרשים באיימקס זה בעיקר צילומי הרחף של העיר. זה והסאונד, שלדעתי (בניגוד לדעתו של יונתן) היה ממש מצוין.
OK תודה
אגב קטעי אקשן
כבר בסרט הראשון הבנתי אותו, אין למה להשקיע בסצנות אקשן כי מזה אפשר למצוא בכל סרט היום. במקום זה הוא החליט לקחת את הסצנות למקום אחר, עוצמתי יותר וזה נראה בערך כך: תקריב על יד, תקריב על רגל, בום בום בום, יד, יד, רגל, הבן אדם על הרצפה וכל זה ב- 3 שניות.
בנוגע ל- imax, שורה שבע-שש זה must לפחות בקריון.
אגב קטעי אקשן
אני לא מסכים, אני חושב שאקשן – גם אם "חדשני" – עדיין צריך להיות מובן. גם בסרט הזה וגם בקודם, הרבה פעמים מצאתי את עצמי אובד לרגע באקשן ולא מבין מה קורה ומי נגד מי ואיך דמות X הגיע למקום Y כשהיא לפני רגע הייתה בכלל קילומטר משם.
לטובת הסרט הקודם אני אומר שברגע שרואים אותו בדיוידי על מסך נורמלי – קל מאוד לעקוב. אבל בקולנוע זה היה, ועדיין, בעייתי.
עם כל זאת, כמו שאמרו – זה לא מה שיהרוס את הסרט הזה.
לאו דווקא
הצילומים של כל העיר מלמעלה, גם של הונג קונג וגם של גותהם היו מדהימים.
זה נראה כאילו אתה באמת מסתכל מגבוה על העיר למטה.
עשה לי קצת רע כי אני סובלת מפחד גבהים.
גירסת האיימקס מרשימה ויזואלית (סאונד מוגזם!!!)
אני נמנה מאותם מצפינים כדי להתרשם מן האיימקס. הסרט בהחלט סרט טוב. אבל לא כדאי ללכת לאיימקס כי הוא דווקא הרס לי את חוויית הצפייה.
1. הסאונד מוגזם בווליום. כל פעולה כגון: שליפת אקדח נשמעת כמו פיצוץ. הבאסים מעוותים, נראה כאילו ה"מדד" לאיכות סאונד היא הווליום. בסצינות האקשן לא יכולת לשמוע או להבין את הדיבורים, כי הם נבלעו בעוצמה של הבאסים. זה לא ממש כיף, זה כמו ללכת למועדון לילה.
2. הכתוביות יושבות ממש על הסרט ולפעמים על הפרצופים של השחקנים. שלא נדבר שהם קטנות ומלאות בשגיאות והיפוך של מספרים. נראה כאילו הורידו אותן מהאינטרנט.
3. האולם די צפוף. היתה לי מלחמת מרפקים עם השכן שלי.
4. לא סוגרים את הדלת בזמן – בגלל מאחרים – והדלת היא מול המסך, אז הדקות הראשונות של הסרט אבודות.
מבחינה ויזואלית, אכן המסך ענקי ומרשים. אני מסכים כי יש תחושה נעימה בשוטים של צילומי אוויר, תחושה של ריחוף. אבל לדעתי בסופו של דבר הסאונד משחק חלק יותר חשוב בסרט – וסאונד כזה גרוע, פשוט הורס לך את היכולת להבין את הסרט. לכו לקולנוע הרגיל.
שכחת את העטלפונים שטיילו מצידו השני של המסך
באמת שכחתי את הדקות הראשונות שבהם אנשים חיפשו מקומות והסתירו לאחרים, האור שהגיע מהדלת ובמיוחד מהחרקים (עטלפים?) שטיילו להם מצידו השני של המסך אך זה היה מינורי בהשוואה לארוע המרגש של ללכת ל- imax.
כאחד שאוהב סאונד חזק עם באסים מרעידים, זה ביחד עם המוזיקה של האנס זימר – שילוב מנצח מבחינתי.
מסכים עם מכל מילה
הייתי שם אתמול ויצאתי חירש.
מה גם שהפוקוס לא היה מכוון טוב, (רוב האנשים לא שמו לב לזה כנראה, אני פדאנט) – והכי עצבן אותי שהפריימרייט היה נמוך מאד (בתזוזות מצלמה מהירות, מה שקורה הרבה בסדר, היו קפיצות ברורות כשמש).
מה שכן – התרשמתי מרמת התלת-ממדיות של הסאונד. במיוחד זכורה לי סצינה אחת שבה ברוס ווין מתרחק על האופנוע שלו מהמצלמה וזה לא סתם נשמע כמו אופנוע שנחלש, אלא ממש כמו אופנוע שמתרחק מהקהל הלאה.
גירסת האיימקס מרשימה ויזואלית (סאונד מוגזם!!!)
מסכימה עם עניין הסאונד.
לפעמים זה היה פשוט הרבה יותר מדי חזק.
גירסת האיימקס מרשימה ויזואלית (סאונד מוגזם!!!)
אני ראיתי את הסרט בארה"ב, באולם איימקס בתצורה העגולה שלו (IMAX Dome).
אני יכול לומר שמבחינת הסאונד זה כניראה תלוי בתצורה ובציוד של האולם הספציפי, משום שבאולם בו אני ראיתי את הסרט הסאונד היה פשוט מ-ע-ו-ל-ה.
מצד שני, התצורה הכיפתית של המסך די הקשתה על הצפיה בסצינות האקשן המהירות והיה בלתי אפשרי לעקוב אחרי ההתרחשויות בקטעים הללו.
גירסת האיימקס מרשימה
יש באביר האפל 3D ב-IMAX?
לא.
האביר האפל בIMAX
כל כך כן!
המסך העצום, הסאונד המטורף.
שווה כל שקל.
האביר האפל בIMAX
כן,אם כבר להצפין אז בשביל הסרט הזה, בקולנוע הזה, שווה כל שקל, אני כולי מוצף אדרנלין מהחוויה.
האביר האפל בIMAX
אתמול הינו שם והיה מדהים (חוץ משני דפוקים שבאו באיחור, דיברו כל הסרט בקולי קולות והתאמצו ללא הצלחה לקלקל לנו את החוויה). המסך ענק, החדות מסחררת אבל בעיקר הבסים החזקים שמזיזים את הכיסא עם כל אגרוף של באטמן, שווה כל שקל וכל דקת נסיעה (הארוכה, כל כך ארוכה).
אבל עם סייג. לדעתי הצנועה עדיף להגיע לIMAX רק לצפיה שניה בסרט ולא לפעם הראשונה. הסרט הוא די אגרסיבי על העיניים ועל החושים שקשה לעקוב אחרי הסיפור עצמו. כל מי שהיה איתנו בסרט אתמול, וראה את הסרט בפעם הראשונה, יצא מעט מאוכזב ועם הרגשה ריקנית של "לונה פארק ללא תוכן". אחת התלונות היתה שהם הרגישו צורך "להרחיק את המסך מהעיניים".
אני חושב שיש בסרט הרבה יותר מאקשן שמתפספס באולם הזה. אבל חוץ מהסייג הזה, חוויה קולנועית מטורפת ומלהיבה.
האביר האפל בIMAX
הלכתי לאיימקס בלית ברירה, אחרי שנגמרו כל הכרטיסים באולם "נורמאלי".
אכן, כל אגרוף, כל פיצוץ הרעיד לי את הכיסא, אבל זה היה גדול מידי ועמוס מידי. זה לא גרע מהסרט (שהיה מדהים מדהים מדהים) אבל הרגשתי כאילו הית' לדג'ר עומד לאכול לי את הראש.
אני גם לא חושבת שהיה סרט שסחט ממני כל כך הרבה "קפיצות בכיסא" (אמא! משהו נכנס בחלון! אמא! הג'וקר מפוצץ אנשים! אמא! אמא! אמא!). כמות התקפי הלב שחטפתי זעזעה אפילו אותי
יצאתי עם כאב עיניים ושיר בלב!
היינו באותה הקרנה
והבריון הזה היה חייל במדים שישבו לו במקום כי הוא איחר (אולי קיבל שעה ביציאה) ובמקום להקים את אלו שישבו לו במקום החליט להזיז את הכל השורה.
אהה....המישהו הזה הוא אני.
לא שמתי לב שאין לי כינוי.
סרט מצוין, אבל ההתלהבות סביבו קצת מוגזמת.
בקשר לדחליל-
אני חושבת שהם עשו זאת כדי להבהיר שרמת הפשיעה בעיר ירדה (הפושע הגדול והמפחיד מהסרט הקודם הוא כבר לא כלום, אין לעבריינים פרנסה עכשיו כשבטמאן מאיים על כולם, ידה ידה ידה).
אם יש לך זמן (ומעט יצר מזוכיסטי),
אתה יכול לקרוא בהמשך השירשור הזה בערך ב-20 תגובות למה אני לא מסכים איתך.
כן, התאוריה הזו כבר הועלתה כאן:
כתבה מספר 4569
אם כי אין פלא שלא ראית אותה בתוך מאות התגובות.
כמו שאמרתי, אני קצת מתקשה לסספנד גם אותה, אבל היא מוצאת חן בעיניי הרבה יותר מאשר תאוריית באטמן שלא יפגע בזבוב.
אתה יכול לקרוא לזה מטופש
אבל אתה לא יכול לקרוא לזה לא עקבי.
באטמן לא הורג. נקודה.
לי לא זכור משהו כזה.
גם במתחיל וגם באביר לא זכורים לי קטעים בהם באטמן השתמש בכוח קטלני מול פושעים.
אבל אולי אני זה שטועה.
איך זה שהג'וקר יורה
תן לי לחדד את התשובה שלך: באטמן רוצה כל הזמן לחשוף את זהותו כי הוא מרגיש שכל דם האנשים שהג'וקר רצח על ידיו. למה הוא פשוט לא גומר עם זה וזהו, וגורם לאנשים חפים מפשע להינצל?
אלפרד אומר את זה בפירוש:
אסור לבאטמן להיכנע לדרישות של טרוריסט.
אני לא באטמן, אבל באטמן לא סופרמן,
ואם בקטעים רבים בסרט היכולות הפיסיות שלו נראות על אנושיות -אנחנו לא צריכים להניח חוסר אמינות דומה לגבי הכישורים המנטליים שלו, ולקבוע שהוא יכול לחשוב במהירות על אנושית.
אבל נדמה לי שכבר טחנו את הנקודה האומללה הזו מכל זווית אפשרית, אז אני אעצור כאן.
די. בא לי לבכות. מספיק עם הדיון הזה. בבקשה.
גם לי בא לבכות ממנו, אבל אני ממשיך. צריך קצת אופי.
גם אם זה מופיע שוב ושוב בסרט?
אולי אף אחד לא אומר מה הוא החוק היחיד של באטמן, אבל כמעט בכל פעולה שלו אפשר להבחין בחשיבות החוק הזה לגביו, ומתוך ההתנהלות של באטמן, זה גם די ברור מהו החוק הזה.
ואאל"ט, נקודת הזמן של הסרט היא שנה אחרי שהוא לקח על עצמו את התפקיד בסרט הקודם.
כבר הסברתי בערך בשלוש תגובות שונות שזה לא מה שראיתי בסצנה הזו
אני חייב לומר שההסבר הזה הרבה יותר מוצא חן בעיניי, אם כי
עדיין קשה לי לסספנד אותו.
ב''באטמן מתחיל'' שוטרים דולקים בעקבות הבאטמוביל שלו
ובתוך המנהרה הוא משחרר מעין כדורוני ספייקים שגורמים לניידות שמאחוריו להתעופף באוויר. אני חושב שמבחינה משפטית זה נחשב "הריגה".
זה לא משנה. שוטרים יכלו לההרג.
הייתי מרחיבה ואומרת
דמויות ללא שם או תקריב על הפנים יכולות להיהרג.
כמו בחיים
הרבה יותר אכפת לנו מהדמויות שמופיעות בעמודים הראשונים של העיתון מאשר אנשים שאנחנו לא יודעים את השם שלהם (עדיין)
צפיתי בסרט אתמול בערב
(וכך, נראה לי, גם כמה אנשים אחרים פה…)
ומה שברוס אומר זה שהמעללים שלו מוצדקים משום שחייה של רייצ'ל היו בסכנה. יכול להיות שהכוונה היתה שהוא מתכוון לסיכון חיי השוטרים, אך לי נראה שהכוונה היא להאשמה שהוא גרם למרדף למטרת שעשוע. ובכל מקרה, הטענה שהסכנה לחייה של רייצ'ל מצדיקה את מעשיו אינה משכנעת, ומצריכה בחינה קרובה יותר מזו שהסרט מספק. אני לא זוכרת את אותה שיחה רצינית שאתה זוכר.
שווה=שווא
ובאופן כללי, צפייה חוזרת ב''באטמן מתחיל''
מגלה לא מעט נקודות השקה בין הסרטים, חלקם צורניים (באטמן טופס את השוטר פלאס ומתעמת עימו כאשר הלז תלוי הפוך http://www.youtube.com/watch?v=sY8fei3Zres) וחלקם רעיוניים (בערך כל הטקסטים שנולן שם בפה של ליאם ניסן, שדמותו ניהיליסטית ודוגלת בדקדנס כגאולה באופן זהה לג'וקר).
טופס=תופס
בדיוק תכננתי לכתוב את זה בעצמי,
ואז גיליתי שאיחרתי את המועד בשלושה ימים. נו, שוין.
אני מבין את הטיעון, אבל זה לא שסתם 'לא אהבתי' את המניע הזה -
זו אחת הדילמות המוסריות הגדולות ביותר של באטמן (בקומיקס): מדיניות ה"אל תהרוג" תמיד עמדה בסימן שאלה כשזה הגיע לג'וקר. טרוריסט, פסיכופת, רוצח המונים שגרם סבל לכל האנשים בסביבתו של באטמן (בעיקר משפחתו של ג'ים גורדון) ולברוס עצמו (רצח בברוטליות את רובין ה-2, ג'ייסון טוד) – ולמרות הכל בכל מפגש ביניהם גם כשידו על העליונה, הוא לא הורג אותו. היכן מגיעה הנקודה שבה באטמן עצמו אחראי לא פחות על מעשיו של הג'וקר מפני שהוא לא עצר אותו אחת ולתמיד?
ב"נולאן-וורס" קשה לראות את זה כרגע, אבל אם הג'וקר יחזור בסרטי ההמשך אני מאמין שזו נקודה שיגעו בה.
מבחינת הסרט עצמו: אהבתי אבל לא התלהבתי, ככל הנראה כתוצאה מאובר-הייפ בשילוב חוויית צפייה גרועה בגלובוס מקס עזריאלי.
הדיון הזה המשיך כאן:
כתבה מספר 4576
תגידו
עוד מישהו חושב שבתמונה בעמוד הראשי, הג'וקר נראה כמו הגרינץ'?
עוד לא ראיתי את הסרט,
אבל רציתי לציין לטובה את כותב הביקורת על נתינת הקרדיטים המדוייקת.
בכל מקום (גם בדבי) רשמו שהתסריטאים הם כריס נולאן ודיוויד גוייר. רק אם נכנסים לפירוט בדבי מגלים שהסיפור הבסיסי הוא אמנם של גוייר, אבל התסריט – של ג'ונתן נולאן.
יצירת מופת ברמה שלא נראתה עד היום.
לא פחות ולא יותר.
כל טיפת באז סביב הסרט מוצדקת- הסרט הזה טוב מדי מכדי להיות אמיתי.
כבר הרבה זמן שלא ראיתי סרט שגם תפס אותי חזק ברגשות, גם הצליח למתוח אותי כמו שאף סרט אחר לא מתח, גם סיפק קטעי אקשן מטורפים ויצירתיים וגם העניק עומק מדהים לכל דמות.
האפקטים, הצילום, העריכה, הבימוי בכללי על כל הצדדים הטכניים הוא ללא רבב. הסרט נראה טוב ופשוט עשוי כהלכה.
השחקנים אדירים. כריסטיאן בייל מצוין ובהחלט מעביר את כל הרגשות העצובים והדיכאון של הדמות שלו. גארי אולדמן בתור גורדון אפילו טוב יותר ממה שהיה ב"מתחיל" וזה כשלעצמו הישג שרק שחקן ענק וגאון כמוהו יכל לספק.
אהרון אקהארט היה מעולה לחלוטין בתפקיד גם כן. אני בדרך כלל שונא דמויות צדקניות וטובות אבל אקהארט גילם את הבחור הכמעט טוב מדי מכדי להיות מושלם בצורה משכנעת לגמרי כולל כל הטוויסטים שקשורים אליו.
מגי ג'ילנהול… מה אני יכול לומר עליה מלבד זה שהיא היתה צריכה לשחק את רייצ'ל מלכתחילה? הופעה מרשימה ביותר.
מייקל קיין שאחראי לרוב קטעי הטפת המוסר והרגש עשה עבודה מצוינת (גם בתור האתנחתה הקומית).
מורגן פרימן בתור לוציוס פוקס הוא מורגן פרימן, אין מה לפרט כאן.
ובכלל גם כל שחקני המשנה עושים את עבודתם נאמנה, בלי שום תלונות.
וכמובן שיש את הדובדבן שבקצפת- הית' לדג'ר שאחראי פשוט להופעה הכי טובה בסרט כלשהו (שאני ראיתי, כמובן, וסלחו לי אבל ראיתי הרבה סרטים בחיי).
הג'וקר של לדג'ר פסיכוטי ברמות על ו-הו, כמה שהוא מפחיד! הוא חסר מעצורים, לא בוחל בשום אמצעים, שום דבר לא קדוש אצלו. פשוט גאונות, תצוגת משחק ללא רבב של דמות שמאד קשה לעשות.
לא הייתם רוצים להיתקל בג'וקר בסמטא אפילה.
למעשה לא הייתם רוצים להיתקל בו בכלל. נקודה.
וכמובן שישנו העומק הפסיכולוגי בסרט ושלל שאלות פילוסופיות מעניינת שצצות פה ושם ומטופלות בצורה הכי טובה שרק אפשר היה.
רמת המתח בסרט היא הכי גבוהה שאפשר היה להגיע אליה. דמיינו לכם את סרט המתח הכי מותח שראיתם.
זה אפילו לא באותה ליגה של "האביר האפל".
הכל נראה שטויות לידו, פשוטו כמשמעו.
רק המערכה האחרונה של הסרט היתה הרבה יותר מותחת מכל סרטי המתח ביחד.
והסיום, הו הסיום… שלמות. העלילה קוהרנטית ונהדרת ושום קצוות לא נשארים פתוחים. כמובן שלסוף אנו גם מגיעים בתחושה כבדה וטעונה רגשית אבל לדעתי- ככה היה צריך לעשות את זה.
סלחו לי, אבל הסרט הזה פשוט טוב מדי בשביל שהוא יהיה אמיתי.
אני יודע שאני אלך לראות אותו עוד פעם ממש בקרוב כדי לוודא שלא חלמתי חלום. מה איתכם?
זו הביקורת שחיכיתי לה.
אם יש ביקורות קיצוניות במידת קטילת סרט כלשהוא – אז יש מקום גם לקיצוניות השניה. וישא"ק.
אני לא קטנוני.
אני לא קטנוני ולא מביע עמדה לא סתם ולא דווקא. דעתי פשוט שונה משלך (ומשל הרוב) על הסרט. אני מבין שהתמוגגת מהסרט כמו שהוא. אני לא. הסרט שאני ראיתי ממש לא היה כבד, מדכא או מורט עצבים ואני ראיתי בו קצת יותר מ"קלישאה אחת".
דרך אגב, איזה אפשרות משלושת הראשונות היית מעדיף?
2 או 3, בלי העדפה מהותית ביניהן. אבל, וזה אבל גדול, הייתי מעדיף שהכותבים שהכינו את כל ה-Setup המעניין הזה, היו משקיעים קצת יותר ממני (להם משלמים יותר) וחושבים על משהו מפתיע שלא נמצא ברשימה שלי (אפשר להוסיף לרשימה הזו עוד המון ניואנסים ושינויים קטנים וגדולים). הם בחרו בקלישאה הקלה שאין שום צורך להשקיע מחשבה על מנת להגות אותה וחבל. הם בחרו באופציה של "מהומה רבה על לא דבר", מה שאופייני לסרטי-Hulk-smash-קיץ ולא לסרטים שלוקחים את הז'אנר שלהם צעד משמעותי קדימה.
מש''א מוחלט
ואני אוסיף על עצמי, שבגלל שלאולפנים לא היו ביצים להגביל את הסרט לגילאי 17, הקהל מפספס הרבה קטעי דם שהיו יכולים להיות ריאליסטיים ואפקטיבים הרבה יותר מאותם קטעים בלי הדם.
אבל באותה מידה אפשר לומר
על כל סרט (או כל יצירה אחרת בעצם) ש"אפשר היה למלא את החלל היצירתי בעוד רובד". אין לזה סוף.
הסרט הזה, מה לעשות, מבוסס על קומיקס, שבו יש דברים שהם קצת, אפעס, לא הגיוניים בעולם האמיתי (למרות כל הריאליזציה שהנולאנים עושים כאן).
בשביל שובר הקופות הריאליסטי שהוא גם יצירת מופת, כנראה שנצטרך לחכות עוד קצת (או בעצם… טיטאניק?)
למה אתם מתעלמים מהשוטרים?
השוטרים: מקדישים את חייהם כדי להגן על אזרחי העיר, עוצרים את האסירים מלפוצץ את ספינת האזרחים, גם הם נמצאים עם ספינת האסירים! הם לא חלק מהמשוואה?
כנ''ל זה בדיוק מה שחשבתי שיקרה
תודה לאל!
גם אני העדפתי בהרבה את "באטמן מתחיל".
בהחלט.
אני עדיין קצת הלומה מהסרט, ולשבת עכשיו ולפרק אותו לגורמים נראה לי כמעט אכזרי.
אבל אין ספק שצפייה אחת לא מספיקה לסרט הזה. אני לא חושבת שגם שתיים יעשו את העבודה.
כן! ובכל זאת
היו כמה בעיות,
הבעיה העיקרת של הסרט הייתה הסוף, שהיה קצת צפוי לטעמי (אבל אפשר לסלוח)
בנוסף היו כמה בעיות תסריט אבל שוב נבליג.
וכי למה?
בגלל הג'וקר, אני לא יודעת, אם זה באמת בגלל ההיפ או לא, אבל הוא היה מטורף.
הית עשה עבודה מדהימה, והעובדה שרצה לי במוח כל הזמן המחשבה שזהו בעצם אדם מת, רק זיעזעה אותי עוד יותר.
אוסקר? עוד אי אפשר לנחש, אבל בהחלט מגיע לו בנתיים, תצוגת משחק מדהימה [גם של ארקרהט] וסרט שהחזיק אותי כל שניה ושניה מהשעתיים+ שלו, שזה השיג מרשים.
אתם יודעים, במיוחד עם מצבעים שיש עכשיו (ללא פרסום סמוי) יש אפשרות גבוה שאני אראה את הסרט שוב בקולנוע..
כן! ובכל זאת
תיקון קטן.
מבוסס על קומיקס.
לא מבוסס על סרט קומיקס.
זה יהיה קצת טיפשי.
למרות שיש בסיס בסרט הראשון.
אבל זאת לא הנקודה
=)
כן! ובכל זאת
אני לא מתעלם מהעובדה שהסרט מבוסס על סרט קומיקס. אני פשוט לא מקבל את הזלזול המקובל במה שניתן לעשות בז'אנר הזה. אני באמת מאמין שאין שום סיבה שבעולם לא לעשות סרטים שלא מכוונים למיינסטרים, שהמוזיקה לא נוכחת בקטעים שלא הכרחיים, שאין בהם "צילומי סיבובים" לא הכרחיים…
אולי אני תמים ומאמין בפוטנציל שיש להמרה של קומיקס למסך הגדול, יותר מהאדם הממוצע. אני חושב, שגם אחרי הסרט הזה, עדיין לא ראינו את ה-"2001" או את ה-"Gattaca" של סרטי הקומיקס. פעם גם חשבו שסרטי מד"ב הגיעו לשיא שלהם במלחמות הכוכבים ושאר סרטי מד"ב שמכוונים אל קהל הפופקורן.
"אבל עדיין, זה סרט קיץ בלוקבאסטרי בכל זאת."
אז אנחנו מסכימים. זה בדיוק *כל* מה שאמרתי במהלך הדיון הזה בכל תגובותי. זה לא פחות ולא יותר מסרט קיץ בלוקבאסטרי *טוב*. מוזר לי שהעמדה הזאת הצליחה לעורר כל כך הרבה התנגדויות, כאילו טענתי שזה לא פחות מאשר הסרט הגרוע בכל הזמנים.
כן! ובכל זאת
רק הגבתי לטענת הקלישאה
=)
יש לי מה להוסיף בקשר לפס הקול.
פס הקול של הסרט מאד צרם לי כשהאזנתי לו לפני שראיתי את הסרט.
הוא היה רועש וכבד ובהחלט לא ניתן להאזנה יום-יומית.
אבל בסרט עצמו הוא השתלב יופי.
בעיקר רצועת הקול Why So Serious? שהתנגנה בקטעים המותחים ביותר של הסרט ופשוט ניגנה לי על העצבים בצורה הכי אפקטיבית שרק אפשר.
צודק, עוד לא ראיתי את הסרט
אבל הפסקול נשמע מאוד מוזר שאני פשוט תוהה איך הוא ישתלב בסרט.
יצירת מופת ברמה שלא נראתה עד היום.
מסכימה איתך! עם כל מילה. נהנתי לקרוא את תגובתך.
טוב, אני עדיין לא מסכים איתך.
אבל אין לי מה להוסיף על הטיעונים שלך. לא משהו חדש ומשמעותי, בכל אופן.
אנחנו יכולים להמשיך להתווכח לנצח.
אהבתי
הסבר נאה ביותר.
אני לא חושב שהוא מבוסס היטב במונולוג של גורדון (ובקצת קטעי הדיאלוג של באטמן עם גורדון), אבל הוא בהחלט משכנע.
שאפו.
אה. לא שמתי לב. תודה!
יצירת מופת ברמה שלא נראתה עד היום.
הסיבה לכך שאתה וביטלג'וס יכולים להמשיך להתווכח על עניין סיום הסרט לנצח –
אמרת בעצמך שאיכותו של הסרט היא עניין סובייקטיבי, אבל מעניין סיום הסרט לא ניתן להתעלם כי כאן כבר מדובר במשהו אחר. אבל…לדעתי דיונים ספוקליטביים על מה יכול היה להתרחש באופן הגיוני ומה לא היה יכול להתרחש באופן הגיוני הם נחלת חוסר הרלוונטיות המוחלט, כי זה בכלל בכלל לא רלוונטי לסרט ולהתרשמות ממנו. אם לא קנית את סיום הסרט, גם זה עניין סובייקטיבי לחלוטין כי מדובר באיכות הכתיבה והבימוי (קרי עשיית הסרט) ותו לא. ישנם אנשים שישבו מול הסרט, וכשהגיע הסיום הם קנו אותו, וישנם אנשים שלא קנו אותו(כמוך) וגם זה, כמו כל דבר אחר בסרט קולנוע תלוי באופן ובדרך שהסרט נעשה. הרי אם סרט עשוי טוב הוא גם ישכנע אותך בדבר המופרך ביותר. והשאלה האם סרט(או חלק ממנו) עשוי טוב זה לחלוטין עניין של טעם. בקיצור, אין מה להתווכח, לא אהבת את סיום הסרט וזהו. אני באופן אישי לא חשבתי שהייתה בעיה עם סיום הסרט. פשוט ישבתי מול הסרט וקניתי את מה שמכרו לי, לא חשתי בשום דבר צורם מבחינה הגיונית כי במהלך הסרט בנו יפה מאוד את ההערכה של ברוס וויין/באטמן לפועלו של הארווי דנט וממש ראו שבאטמן בונה על דנט בתור מי שיגמול אותו מחליפת הגומי כי יש דרך שפויה יותר לעשות את העבודה, ובמהלך הסרט דובר רבות על התקווה של הציבור הרחב כחלק משמעותי מהפתרון לבעיית הפשע של גות'האם, כך שהתחושה שלי (ומדובר בתחושה בלבד, כי זה מה שמשנה) לא הייתה שכאילו כפו עלי סוף או שלפו איזה הסבר חסר שחר מהשרוול. אבל שוב, העניין סובייקטיבי לחלוטין.
נ.ב – זאת הייתה הדגמה כיצד ניתן לדבר על סוף של סרט בלי ספוילרים.
לא בדיוק.
זו הייתה הדגמה כיצד ניתן לדבר על הסוף של הסרט מבלי להעלות אפילו טיעון אחד.
סרט הוא אולי דבר סובייקטיבי, אבל הגיון הוא לא סובייקטיבי. אם אומרים לי בסרט כלשהו "הגיבור אינו בעל כוחות על", ואז הגיבור נופל מגובה חמש קומות וקם בלי שריטה, הסרט אינו הגיוני, נקודה. אני יכול להגיד שזה לא *מפריע* לי שהסרט אינו הגיוני – זה, אכן, סובייקטיבי – אבל לא לטעון שמה שהגיבור עושה הגיוני.
זו הייתה דוגמא כללית, לא לגבי הסרט הזה.
אני לא חושב שב'אביר האפל' יש רגעים שהם נטולי הגיון באופן קיצוני.
לא בדיוק.
בוודאי שהעלתי טיעון, בדיוק טיעון אחד – הכל תלוי באיך שהסרט עשוי והעניין סובייקטיבי לחלוטין.
סרט יכול להיות עשוי כך שדברים לא הגיוניים יתקבלו בברכה, או עשוי כך שהדבר יצרום לצופה. כמובן שיש דברים מוגזמים וחסרי שחר באופן קיצוני ואם כבר הזכרת את נפילתו של באטמן מחמש קומות, אכן חלפה במוחי השאלה "איך זה ייתכן שזה קרה" (די בעדינות, זה לא הפריע לי נורא), אבל התחושה הזו לא עברה אצלי בסוף הסרט כי החלק הזה לחלוטין לא עונה על ההגדרה של דבר חסר שחר לחלוטין וסוטה מכל הגיון מינימלי. יחד עם זאת עליך הוא פשוט לא עבד, וזה לגיטימי לחלוטין. זאת הייתה טענה.
בנוסף,בחלק השני של התגובה שלי, הסברתי מדוע סוף הסרט דיבר אלי חרף טענותיך, וכל הסיבות שמניתי נמנעו מספוילר למרות שדיברו באופן ישיר על מה קורה בסוף הסרט, זה הכל.
אני מתנצל על הנימה בהודעה הקודמת שלי,
אבל מה שהעלית אינו טיעון, הוא מטה-טיעון, טיעון-על הנמצא ברמה אחרת של הדיון. הוא אמנם טיעון לוגי, אבל אי-אפשר להתווכח איתו, כי הוא טאוטולוגי, מעגלי, יוצר עולם סגור משל עצמו.
כמו שהטיעון הסולפסיסטי מחייב את דחייתו או הסתגרות בפני העולם, הטיעון שלך דורש את דחייתו או את סגירת עין הדג.
כי, אחרי הכל, אם הכל סובייקטיבי לחלוטין, על מה בדיון יש לדבר? או שאהבת משהו או שלא, וזהו.
היום צפיתי בסרט שוב.
הרגע חזרתי מהקולנוע מהצפיה השניה ואני חייב לומר שדעתי על הסרט נשמרת אם כי ישנה הסתייגות.
הסרט מאבד חלק נרחב מהאפקטיביות שלו.
"האביר האפל" הוא סרט עם shock value וכשאר הסרטים האלה (לדוג' "רקוויאם לחלום") הוא מאבד הרבה מההלם כי הכל צפוי וצפיה שניה פשוט לא מביאה אותי לסחיטת הרגשות שהיתה בצפיה הראשונה.
אבל כמו שאני חושב ש"רקוויאם לחלום" הוא יצירת מופת מהפכנית למרות שזה סרט שאני לא אראה פעם שלישית, ככה אני גם חושב על "האביר האפל".
ובקיצור, מאד נהניתי.
אני מת כבר שהסרט יגיע ל-DVD, אני ארוץ לקנות על היום הראשון כמו שעשיתי עם "באטמן מתחיל" בזמנו
אתה מטורף..
אבל זה לגיטימי לגבי כל חובב קולנוע. גם לי יש סרט שכבר ראיתי שישים פעמים לפחות, אני יודע אותו בעל פה וכל השאר..
אולי הגיע הזמן לסקר
'כמה פעמים ראית את הסרט שראית הכי הרבה פעמים' (איזה ניסוח).
__________________________________________________________
מצטער, אבל המחשב לא מצליח לשלוח מייל.
היום צפיתי בסרט שוב.
כל פעם שיוצא לי לראות רקוויאם לחלום זה בדרך כלל עם אנשים שעוד לא ראו את זה ..התגובות די מענייניות..
לא נראה לי שיצא לי אי פעם לראות את זה עם מישהי שלא בכתה
=)
טרוריסטים בדרך-כלל פועלים כדי לזרוע פחד ואימה.
מאחר והשגת הכרעה אסטרטגית בשטח היא משהו שקצת קשה למרבית ארגוני הטרור, הם מנסים להגיע למטרות שלהם על ידי שיבוש שגרת-החיים של האזרחים – בדרך כלל על ידי זה שגורמים להם לפחד לצאת מהבית.
באטמן/בוש
השתתפו במשחק המשעשע "מי אמר את זה, ג'ורג' בוש או באטמן?".
http://www.youtube.com/watch?v=XPugAcQILRY
(זה אולי ייקח לי כמה שנים, אבל לאט לאט ובהתמדה אני אקרא את כל התגובות בסוף… ולו בשביל הלינק הזה, זה היה שווה כל רגע!)
[אין] געגועים לטים ברטון
רק אני חושב שהבאטמן הראשון של ברטון היה ממש, אבל ממש מטופש?
מייקל קיטון לא נראה מתאים בכלל לתפקיד, לא בטור ברוס וויין ולא בתור באטמן. אמנם הג'וקר לא היה רע, אבל זה לא הציל את הסרט. ממש לא נהניתי.
ממש ככה
השני דווקא מוצלח הרבה יותר, וגם יותר "ברטוני", אבל הראשון, שהאמת שגם לא זכרתי אותו בתור איזה סרט מדהים פשוט נראה רע היום, בכמעט כל אספקט.
מסכים
הסרט משעמם למדי. בטמן משעמם. העיתונאים משעמים. ברוס ווין משעמם. הג'וקר נחמד אבל גם הוא לא מספק.
הייתי אפילו אומר שהוא יותר גרוע מבטמן לנצח אם לא הייתי רואה את האחרון כל כך מזמן.
(והוא לא מספיק גרוע כדי להיות מבדר כמו ב' ור')
אני דווקא לא התלהבתי
אני לא חושב שזה סרט רע לגמרי, אבל על זה כל ההייפ?
הפתיחה הכי גדולה? ציון של תשע נקודה משהו בימד"ב?
ידעתי שאני לא מחובבי נולאן עוד לפני שבאתי לסרט. 'ממנטו' היה טוב השאר לא ממש עשו לי את זה, כולל הבטמן הקודם. אבל באתי בגלל ההייפ למרות זאת.
אני מסכים עם אלה שאומרים שהסרט לא מושלם, אבל לדעתי הוא גם לא קרוב לסרט ללא מגרעות. יש לו מגרעות. אפילו כמה.
הבימוי הכאילו גדול מהחיים, העובדה שבחרו בשחקנים כמו מורגן פרידמן ומייקל קיין כי רצו שחקנים עם טייפקסט מסויים שיעשו את העבודה ליותר קלה, המסרים הבולטים שהרגשתי שנדחפו לי לגרון בסוף הסרט.
אולי אני קצת מגזים ואולי כגודל הציפיות כך גודל האכזבה אבל באמת שאני לא מבין על מה כל הרעש.
אבל דבר אחד אני מסכים לטובת הסרט וזה הית' לדג'ר. הדמות (לא רק הג'וקר בעיניי) הכי טובה בזמן האחרון ובאמת שמגיע לו אוסקר.
יש לנו מנצח.
סרט עין הדג לשנת 2008 נקבע. התחרות נגמרה. אין מעל זה, ולא יהיה מעל זה גם בשנים הקרובות.
זה מטורף. ואני עוד באתי בציפיות בשמים. לא התאכזבתי לרגע. צילום, פסקול, בימוי, תסריט, משחק. WTF, זה לא קולנוע. צריך להמציא מילה חדשה.
מסכימה עם כל מילה
גם אני באתי עם ציפיות בשמיים, ועדיין זה לא הכין אותי לכמה שהסרט הזה טוב.
הסרט הזה הציב רף כל כך גבוה לסרטים בז'אנר, שזה פשוט לא ייאמן.
מסכימה עם כל מילה
גם אני.
סרט ענק
סוף סוף סרט שבאמת שווה את מחיר הכרטיס
הג'וקר הרג את הית' לדגר?
אולי. אבל שום הודעה לעיתונות לא יצאה מטעם היחצ"נים של הסרט על זה. מכונת היחצ"נות של הסרט התעלמה לחלוטין מהעובדה שהשחקן הראשי שלהם מת, כי יש להם גבול כלשהו, וגם בגלל שהם ידעו היטב שאנשים ידברו על זה הרבה גם בלי העזרה שלהם.
כמעט לחלוטין
לפני חודש הם הודיעו שאחרי הכתוביות יופיע טריביוט לזכרו.
לא מדויק
לא ממש טריביוט ולא אחרי הקרדיטים: שורה אחת בקרדיטים.
קונווי וויקליף הוא טכנאי הפעלולים שנהרג בתאונה במהלך צילומי הסרט.
כתבה מספר 4100
קשה להגדיר את ההקדשה הסולידית והמכובדת הזאת כניצול ציני של הית' לדגר לקידום מכירות של הסרט.
לא מדויק
זה היה קצת מוזר ומאוד חסר שלא היה שורה של ממש של הקדשה למותו של הית, לא בהתחלה ולא בסוף הסרט.
השורה הזאת ממש לא מספקת.
הבחור נתן את חייו (ממש) לסרט הזה.
אולי הם לא רצו להקשות על המשפחה.
לא מדויק
אוקי אני חוזר בי
אולי היחצנים עצמם הם לא אלו שדיברו על המוות שלו
אבל המוות שלו דובר חזור ודבור
הנקודה שלי היא שזה לא משנה באמצעות מי או למה אלא התוצאה
שהיא סיקור מאסיבי של הסרט ושל יכולות המשחק של הית'
סיקור שאין לדעת איך היה נראה לו היה עדיין בחיים
גם הבחור השני שנהרג נתן את חייו למען הסרט. לא פחות מלדג'ר.
הדיון הזה עבר לדוחק''ו.
כן, אבל האם הוא היה חתיך?
מצטער לומר שהתאכזבתי
באתי עם ציפיות גבוהות, לא רק בגלל ההייפ אלא בגלל שבאטמן מתחיל היה מרענן ועשוי טוב למיטב זכרוני. אלא שהציפיות לא התמלאו ולסרט הרבה מאוד מגרעות בולטות, לצד סצינות בלתי נשכחות, בעיקר אלה שבמרכזן לדג'ר זצ"ל.
המשחק של כריסטיאן בייל לא היה ברמה אליה התרגלתי ממנו ('אמריקן פסיכו'). מגי גילנהול כנ"ל, אני חושב שהיא עשתה כאן עבודה ברמה ירודה, ואני יודע שהיא יכולה להיות שחקנית מצוינת (הסרט עם העוגיות… אה נזכרתי, Sranger than fiction). מה שהפתיע ואכזב במיוחד הוא חוסר השנינות של חלק מהדיאלוגים (פרימן: "זה עובד על סונאר" בייל: "כמו בצוללת, נכון?" אולי פשוט תסתכלו למצלמה ותפצחו בהרצאה על ההיסטוריה של הצוללת המודרנית לטובת הקהל הבור?). זכורה לי לרעה גם הסצינה בחדר החקירות, גילנהול בתפקיד חוקרת over-enthusiastic שיוצאת לרגע מהחדר כדי לספר לחבר'ה שתי שניות אחרי שהוציאה מהנחקר שביב מידע.
היו ב'אביר' כמה רעיונות טובים לסצינות (הספינות, הסלולרי ה"מוסתר"), אבל ביניהם היו דברים אקראיים ולא סבירים לחלוטין. לא יכול לסספנד את זה שכשהג'וקר מתכנן תכנית גרנדיוזית כל כך, היא יכולה להיות כל כך כאוטית ומסתמכת על צירופי מקרים ספציפיים. ואני לא מקבל את הטיעון שזה בגלל שהוא משוגע. כך גם באטמן, ההסתערויות החזיתיות שלו פשוט לא מאורגנות מספיק ומרגישות בחלק מהסצינות ספוראדיות ואפילו מרושלות במקצת. היתה גם התלהבות לא מוצדקת מדברים טריוויאליים (החילוץ בעזרת הוו, הלמבורגיני [כן, למברגיני זה טריוויאלי אחרי הפעם ה-700 שאני רואה את הסטיג קורע לה את הצורה בטופ גיר])
משולש האהבה לא הועבר בצורה נהירה מספיק לטעמי, וגם אם זה היה נעשה, העניין הזה נדוש לחלוטין ונטחן עד דק בספיידרמן.
העיסוק במוסר וההתלבטות בין טוב לרע נעשו בצורה רדודה לטעמי, פחות מדי סאבטקסק ויותר מדי דיאלוגים של פטיש 5 קילו לראש שמפמפמים לצופה "אני סרט עמוק!".
נושא שאני מאוד לא מסכים לגביו עם הפינגווין הוא העריכה. לא קפדנית ולא אבטיח, זו היתה פשוט זוועת עולם. בחלק מהסרט הרגשתי שאני יושב באולם שבו מקרינים את הטריילר לאביר האפל. מעברים חדים בין סצינות בלי קצב שאפשר לי להתמסר אליו. מוזיקה הוכנסה ברגעים לא מתאימים ונעדרה ברגעים בהם היה בה צורך. אני אוהב הפוגות מהמהומה, אבל היו רגעים ארוכים של שתיקה מביכה מכיוון האורקסטרה שלא הלמו סצינות שחלקן היוו את שיא המתח או שיא אחר.
ציפיתי לסרט הרבה יותר אפל, בוגר ומורכב. משהו שיתאים ברמה לנזם באף החזיר – המשחק הגאוני של הית' לדג'ר, שהשאיר עליי רושם חזק מאוד (למרות שגם הוא חוטא בכמה שטיקים, שלא באשמתו). ואולם, למרות כל המגרעות, אני לא סבור שזה סרט גרוע או רע, לא השתעממתי כמעט והסיפור היה סביר בחלקו ודי מותח. הג'וקר של לדג'ר דמות שתיחקק בזכרוני לטובה ורק בשביל זה היה שווה לקנות כרטיס לסרט, שבסך הכל די אובר-רייטד.
נ.ב. לא חשבתי שזה יקרה, אבל אחד המעוזים האחרונים של קהל איכותי – רב-חן בגבעתיים, נפל גם הוא קרבן לערסים קטנים שפוקדים אותו בעשרות, על מסכי הטלפון הבוהקים שנפתחים באמצע סצינה חשוכה והאיחור האלגנטי בן 20 דקות של חצי מהאולם.
וואלה
לא חשבתי בכיוון בכלל, לכן חילופי הדברים נראו לי כ"כ טיפשיים. במקרה הזה אני לוקח את שאמרתי בחזרה.
גם אני בכלל לא חשבתי על זה
יפה ששמת לב.
עכשיו אני בכלל מרגיש כמו בור חסר תקנה
ממש לא
זה אולי לא באמת אפשרי בטכנולוגיה הקיימת, אבל זה לגמרי סספינד. סונארים קיימים באמת, סלולריים קיימים באמת, מי אמר שאי אפשר לשלב בינהם?
האזנה לטלפונים סלולריים ''כבויים''
לא רק שאינה מופרכת, זה קיים ועובד כבר היום.
מש''א
התכוונתי ליכולת הסונאר "המופלאה" (כמו שכתבתי בהודעה) לא להאזנה לשיחות.
הוא לא מכופף שם רובה בכוחות עצמו.
הוא מפרק אותו לחלקים בצורה כשרה לגמרי (כמו שבן אדם שמבין בנשק מפרק רובה).
הממפ.
אגב, האם מישהו שם לב לקונוטציה ל"שתיקת הכבשים" בקרב עם הג'וקר?
שעתיים וחצי מהחיים
1. הסרט ארוך – לא! הסרט מאוד ארוך, מייגע.
2. שמישהו יסביר לי איך זה שבאטמן שם את המסיכה הקול שלו מתחלף?
3. הסרט חשוף, אורות בוהקים עד כדי יצירת אפילפסיה, מוזיקה מחרישה, סתמית צורמת לאוזן
4. עלילה – כנראה שהאחים נולאן כתבו את הסט תוך כדי השביתה הגדולה (משמע יש תסריט אין עלילה)
5. אי אפשר לעקוב אחרי סצינות / דמויות / אירועים / מאבקים . . . רק אחרי הערס ליד שאוכל פופקורן
6. בקיצור ולסיכום כמו שאמר צופה לידינו "העיקר לא להירדם"
כרגע חזרתי ואני צריך קצת לעכל,
אבל בינתיים אני אגלה לכם סוד. יצירת מופת!
כן, הג'וקר מפחיד מאוד...
אם אתה ילד בן 6 או פחות.
מה קורה איתכם אנשים? ראינו את אותו סרט?
סרט מתח טוב למדי ולא יותר מזה.
בהחלט ארוך מדי (אפשר היה להוריד חצי שעה והסרט היה מותח יותר ומהודק יותר).
הית לאדג'ר מעולם לא היה שחקן גדול מדי, ואם לא היה מתפגר, לא היה חצי מההייפ שמנסים ליצור סביב הסרט. (כן, תמונות של ציירים מתים שוות המון – והאולפנים עוד הרבה יותר ציניים וחסרי מצפון).
נ.ב.
הכינוי באטמן לא מתאים, צריך לקרוא לדמות גאדג'טמן (או בקיצור: גאדג'ט).
לי אישית,
היו בעיות להירדם הלילה הזה בגלל שהג'וקר לא יצא לי מהראש.
כל הקטע איתו הוא שהוא בלתי ניתן לעצירה ובכל פעם שחשבתי שהוא עבר את הגבול ועשה את המעשה הכי נוראי, הוא עשה משהו נוראי עוד יותר ושבר שיאים חדשים ברוע.
הוא ללא ספק הנבל האולטימטיבי- חסר פחד ומוסר והוא נהנה מזה.
לאורך כל הסרט רק רציתי שהוא ימות כבר ואשכרה חששתי לבאטמן כי לעזאזל, איך מסלקים מהמשחק מישהו כמו הג'וקר?
ומה עם סצנת העיפרון?
טירוף מוחלט.
הו, סצינת העיפרון...
קטע מעולה לגמרי ואחד הלהטוטים היותר מצמררים של הג'וקר.
הו, סצינת העיפרון...
2 סצנות אלה יככבו ב20 הקטעים הוואו שלי השנה
לי אישית,
גם אני לא הצלחתי לישון אח"כ בלילה.
כל המשפטים המצמררים שלו, איך שהוא נראה…
זה פשוט לא יצא לי מהראש.
כן, הג'וקר מפחיד מאוד...
אם הוא היה עובר לחיפה, הייתי עוברת לאוסטרליה (ואת גיל 6 עברתי מזמן). הוא פשוט הביא למסך דמות מקריפה ברמות על, וזה ממש לא קשור למוות שלו; אני כ"כ אסטרונאוטית, שלא הבנתי בכלל שלדג'ר משחק את הג'וקר, חשבתי שהוא הארווי (לא צפיתי בסרטים קודמים של לדג'ר, ובתמונה המטושטשת שהייתה לי בראש של איך שהוא אמור להיראות, הייתי בטוחה שככה הוא נראה). מה שעוד יותר מביך, הוא שבסיום הסרט כשראיתי את שמו של גרי אולדמן על המסך, כיוון שלא זיהיתי אותו בסרט (וגם לא בקודם…) הנחתי אוטומטית שהוא היה הג'וקר (כי הוא תמיד משחק את הבאד-גאי). מפדח להודות בזה קבל עם ועדה, אבל אני מוכנה לקלקל את שמי הטוב כדי לעלות את שמו של לדג'ר (ו-OMG, מדובר ב"הקבלה" לא מתוכננת שקלטתי רק אחרי שסיימתי לכתוב את המשפט האחרון. עכשיו אני כבר מקריפה את עצמי).
הוא התכוון שהרעש של הסטירה היה חזק מדי.
אני אישית, לא שמתי לב לזה.
גם בגלובוס במודיעין
היה איחור של 20 דקות.
וגם העובדים ממש חצופים.
התקשרתי בשביל לשאול על vip,כמה זה עולה(45) ואז שאלתי אם נשארו כרטיסים(חיובי),ושאלית אותו אם הוא מאמין שישארו כרטיסים עד 9,הוא ענה לי שאין כזה דבר אמונה ואמר יום טוב וניתק לי בפנים
גם בגלובוס במודיעין
מה?
מזעזע
הייתי מתקשר שוב מבקש את השם שלו מתקשר לבוס שלו ואומר לו שבגלל העובד הזה אתה לעולם לא תבוא לבית הקולנוע הזה שוב
סרט אדיר- בהחלט. קלאסיקה- מסופקני
גם לנו בגלובוס בירושלים נראה שחסרה סצנה אחרי ההפסקה. מצד שני לא היתה אפילו פרסומת אחת, אפילו לא טריילר אחד לרפואה, גם כן מבאס
לא בטוח שזה צולם בכלל
אם ההשתלטות היתה ספונטאנית, כמו שכתבתי קודם, זה לא מתחבר לתכנון לפרטי פרטים של ארכי-נבל.
הזכרת לי את סצינת השיירה
שהייתה מופרכת לגמרי. "אלוהים אדירים, זו משאית בוערת על הכביש!!! הולי שיט!! טוב, נעשה עיקוף וניסע ישר אל המלכודת"
ניטפוק
כבאית, לא משאית.
זו הנקודה בה סיננתי לשותפתי לצפיה ''מטומטמים''
זה אחד הדברים שבכל זאת הפריעו לי בסרט. אני מקבל את זה שהשוטרים בגותהאם רחוקים מלהיות סיירת מטכ"ל, אבל הרגע הזה היה קשה מאוד לסיספונד.
אבל שתי שניות לאחר מכן
המלווה של הנהג אומר "למנהרה? אנחנו נהיה שם כמו ברווזים במטווח". הם פשוט קולטים לאט.
הם יכלו לנסוע בנתיב הנגדי.
זה באמת מגיע לרמת הניטפוק, אבל נראה שהמשטרה פינתה את שני הנתיבים. מה גם שהם יכלו ליסוע בנתיב הנגדי 200 מטר ואח"כ יש חיבור חזרה בין הנתיבים.
מעניין אם זאת אותה המנהרה מהסרט הקודם? זה נראה די זהה.
צודק
עריכת יאדה (אהבתי מאוד את הביטוי, פינגווין) עובדת היטב כשעוברים ישר מהסיבה לתוצאה, והקהל משלים את היאדה בעצמו (עושים את זה הרבה בקומדיות). כשיש סצינות אחרות באמצע, זה קצת כמו לדלג על הפואנטה של בדיחה.
ניטפוק:
לפי מה שראיתי, זה היה שבר של זכוכית, לא סכין.
השוטרים של גות'האם אולי טפשים, אבל אני חושב שהם עדיין יודעים לעשות Cavity search על רוצחים פסיכופתיים.
ממש מוזר הקטע הזה של סצינה חסרה אחרי ההפסקה
אני ראיתי את הסרט בלי הפסקה ולא היה חסר שום דבר…
ממש מוזר הקטע הזה של סצינה חסרה אחרי ההפסקה
ראיתי את הסרט בניו יורק, וגם שם לא הופיעה הסצינה הזו.
מש''א מוחלט על קייטי הולמס ומגי ג'ילנהול.
בקשה (שלא תענה) למפיקים והאולפנים
בבקשה, אל תוציאו "באטמן 3" זה יכול רק להרוס, עדיף שישאר ככה. (הסנדק 3, באטמן ורובין)
אבל הדבר היחיד שאתם רואים מול העינים זה ירוק, אז תמשיכו לצחוק עלינו בדרך אל הבנק.
אם כריסטופר נולאן מצליח לשמר את היכולת הזאת, ללא ספק הוא ירשם בהיסטוריה כגדול יותר מהיצ'קוק
א. "באטמן לנצח" היה טוב לדעתך?
ב. נולאן אולי לא יעשה סרט נוסף אבל זה די ברור שבכל זאת יצא סרט נוסף בעתיד הלא רחוק, עם נולאן או בלי.
אבל נולאן חתם ל-3 סרטים!!
כל הצוות העיקרי חתם ל-3 סרטים. זה לא פייר אם הוא לא יעשה המשך. מקסימום הסרט הזה יזכה ב-3 אוסקרים ויגרום לו לרצות לעשות סרט המשך.
אבל נולאן חתם ל-3 סרטים!!
מה כבר יכול לקרות אם הבמאי המקורי של הסדרה לא ממשיך לסרט שלישי? איזה נזק כבר קרה כשריצ'רד דונר, טים ברטון ובריאן סינגר לא המשיכו?
אבל נולאן חתם ל-3 סרטים!!
קודם כל, מצויין שנולן חתם גם לסרט ה3.
וזה שבראיין סינגר לא עשה את האקסמן ה3 היה ממש חבל, כי הסרט היה פשוט פחות טוב מה2 הראשונים.
אבל נולאן חתם ל-3 סרטים!!
למה שהוא לא יעשה? הוא אמר שהוא לא מתכנן לעשות עוד אחד?
הוא לא אמר שום דבר החלטי בנושא עדיין.
בינתיים כששואלים אותו הוא נותן תשובות כמו "עדיין לא החלטתי", ו"רק עכשיו סיימנו את השני, תנו לנו זמן", ו"אם יציעו לי המון המון כסף".
מכיוון שעניין הכסף עכשיו לא ממש מהווה בעיה (אחרי 'האביר האפל' וורנר ישמחו מאוד לתת לנולאן צ'ק פתוח ולתת לו לכתוב בו איזה מספר שבא לו), אם הייתי צריך לנחש הייתי אומר שזה רק עניין של זמן עד שהוא יכריז שהוא יעשה סרט באטמן שלישי. כנראה אחרי סרט אחר כלשהו (כמו שהוא עשה את 'יוקרה' בין שני הבאטמנים הראשונים).
כל מה שצריך לעשות עכשיו
זה למצוא כוכב צעיר עם נטיות אובדניות שיהיה אפשר להרוג ב"תאונה" זמן קצר לפני יציאת הסרט לאקרנים.
אני חושב
מה שבדיוק מוביל אותי לדילמה – האם הדמות מספיק טובה כדי ללהק אותה מחדש, או האם השחקן היה כל כך טוב בתפקיד שעדיף פשוט להשאיר את זה ככה?
כי אני אוהב את הג'וקר עם או בלי הית' לדג'ר (והוא היה מצויין, שלא תבינו לא נכון) וחבל לי לוותר על דמות כל כך כיפית וחשובה. אבל מצד שני, זה עלול לצאת עלוב עם שחקן אחר.
לדעתי
צריך להשאיר את הג'וקר מחוץ לתמונה בסרט הבא.
דום לב רגעי.
כאמור, ראיתי יותר מדי סרטים שבהם זה היה הפתרון שהסרט הציע, כך שמראש חשדתי שזה מה שיקרה גם כאן ונותרתי דרוכה עד הרגע האחרון.
ברור לי שזה לא באמת, אני רק אומרת שכל הזמן ציפיתי שזה יקרה.
בקטע של הנבלים, אני אישית קיוויתי
אני חושב שאם הית' לא היה נפטר רוב הקרדיט היה הולך לאהרון אקהארט הוא למעשה הדמות המרכזית בסיפור (התסריט מושפע מאוד מספר הקומיקס של באטמן THE long halloween שגם מספר על הרווי דנט וסיפורי גננסטרים) , פחות חכמה לקחת דמות מיוחדת כמו הג'וקר ולהצליח בא, לקחת דמות גיבור רגילה כמו הראווי דנט ולתת לה עומק וכח הרבה יותר קשה ואהרון הצליח במשימה שניתנה לו.
וואו, כמה נורא לגלות את התגובה הזו.
כשלמעשה עם כל צפיה אני מגלה יותר ויותר רבשדים בסרט והולכת ומשתכנעת שמדובר ביצירת מופת. כנראה שבאמת לוקח זמן לבנאדם להבשיל עם סרט.