כלי התקשורת בעולם מדווחים:
לפחות 12 איש נהרגו ו-50 נפצעו בטבח שנערך במהלך הקרנת חצות של "עלייתו של האביר האפל" בקולורדו.
מתוך הדיווח של "הארץ":
חמוש שעטה מסכת גז פתח הלילה שישי (חמיש שעון ארה"ב) באש במהלך הקרנת הבכורה של הסרט "באטמן – עלייתו של האביר האפל". בתקרית הירי שאירעה בקולנוע בפרבר אורורה, סמוך לדנוור, קולורדו, נהרגו 14 בני אדם ונפצעו כ-50 נוספים, מהם לפחות שניים במצב אנוש. רשת סי.אן.אן מדווחת שרבים מהנפגעים הם ילדים.
לפי דיווחים מהמקום פתח היורה באש מיד עם תום הפרסומות. במקום נשמעו גם קולות נפץ שמקורם כנראה ברימוני עשן או גז. המשטרה המקומית מחזיקה בחשוד בביצוע הירי, צעיר בשנות ה-20 בחייו שעשה שימוש בשלושה רובים. בנוסף, לבש היורה אפוד חסין כדורים.
חלק מהאנשים חשבו שאלו אפקטים קוליים.
עצוב.
*זה* פרסום ויראלי.
אם אף שחקן לא מת, גם זה יכול לעזור.
אפשר לדחות קצת את בדיחות הקרש? תודה.
(ל"ת)
אכן, בדיחה לא במקום. מצטער.
(ל"ת)
CNN
מדברים על איך שזה יפגע בהכנסות של הסרט וייצור "ספין" רע לבטמן.נשבע לכם.
נוראי...
תנחומי יוצאים למשפחות ההרוגים. מקווה שכל הפצועים יהיו בסדר.
ולא הבנתי, איפה הירי התבצע בדיוק? היורה התפרץ לתוך האולם עצמו והתחיל לירות באנשים במושבים שלהם?
כן
הוא פשוט נכנס אחרי הפרסומות, זרק רימון עשן והתחיל לירות.
מתוך האייטם בן 6 הפסקאות:
"בן משפחה של אשה שנכחה בהקרנת החצות בה אירע הירי סיפר כי לדבריה היורה פרץ את דלת אולם הקולנוע כשהוא מצויד באפוד קרבי והחל לירות מטווח קצר בצופים…"
לא הנקודה הכי חשובה בכתבה,אבל מה תינוק עשה בהקרנה הזו?!
(וזה מזכיר סצנה מתוך GOD BLESS AMERICA…)
אולי הם לא מצאו בייביסיטר
זו לא בדיחה, זו פשוט נראית לי הסיבה היחידה ההגיונית. אולי זה היה זוג שאוהב סרטים, הזמין כרטיסים מראש, ולא הצליח למצוא בייביסיטר. או שהם כן הזמינו אבל היא ביטלה ברגע האחרון או משהו. בכל מקרה, זה נוראי שהתינוק היה אחד מהקורבנות.
וואו פשוט לא ניתן לעיכול
איך קורה דבר כזה לעזאזל..
מסכן נולאן, עכשיו לאחר כל היחסי ציבור הללו אני בספק אם רבים יגיעו לבתי הקולנוע לראות את הסרט הזה מתוך חשש ופרנויה..
עצוב.
מדהים אותי איך בארה"ב כל פסיכופת עם אצבע חולת הדק ונפש עוד יותר חולה יכול להשיג ציוד שכזה.
מי יתן וזכרם של ההרוגים יהיה לברכה.
אני מנסה להבין
למה. ז"א חוץ מהפרעות קשות, מחלות נפש וכו'- *למה?*
זה לא כמו לפוצץ אוטובוס של ישראלים, לרסק מטוסים לתוך גורדי שחקים באמריקה… אין פה מטרה מוגדרת, והמכנה המשותף היחיד בין האנשים האלה הוא כנראה מקום מגורים (והעובדה שהם באו לראות את האביר האפל)
אם הוא התכוון לפגוע בהקרנות של הסרט – אני לא מאמין שתהיה לזה השפעה דרסטית, לטובה או לרעה.
מטריד ביותר. ועדיין אני רוצה לדעת מה הוא חשב לעצמו (רימון עשן, אפוד ושלושה רובים הם לא בדיוק פריטים שאפשר לקנות במזנון לפני הסרט, ככה שאני מניח שהיה פה תכנון מסוים)
הוא חשב שזה מגניב
מעבר למחלת נפש לא רואה הסבר אחר. הכי נורא שיש.
בארצות הברית אפשר
במדינות רבות בארה"ב אפשר לגשת לחנות נשק ולהצטייד בכלי משחית מכל הסוגים והמינים, זהו אחד הנושאים הטעונים (תרתי משמע) בין השמאל והימין שם.
מכיר את הסוגיה, השאלה היא
לכמה מקומות אתה יכול להיכנס עם נשק בצורה כזו? (ועכשיו כשאני חושב על זה, כן. מאבטחים שעושים טובה שהם ממששים את התיק שלך במקרה הטוב הם לא האנשים שיאתרו את האקדחים בתוך התיק)
ואז מחלחלת התובנה
שרק בארץ יש מאבטחים שממששים לך את התיק בכניסה לקניון
סרקאזם?
קודם כל, זה לא ממש ממששים, זה הגיע לשלב שבו זה נראה יותר כאילו הוא מנסה להעריך כמה התיק שלי שוקל.
ושוב- זו היתה תגובה רצינית?
זו הייתה התייחסות
לכך שבארה"ב אין מאבטחים בכניסה לקניונים
הם לא עושים כלום
אם אני נכנס עם תיק שיש בו נגיד, שלוש תאים, הוא בודק תא אחד במבט חטוף. ובכלל כשיש אנשים בתור לבדיקה, הם לא עושים כלום, מילולית. העיקר שלא יהיה לחץ בכניסה לקניון. כשנכנסים לחנייה מתבקשים לפתוח את הבגאז', אבל מי אמר שאין לי נשק מתחת לרגליים? או במושב האחורי? או בכיס? או בנעליים?
אז אם מישהו היה רוצה להכניס נשק בארץ, הוא היה יכול. מחבלים לא עושים את זה בגלל הרתעה, אבל זה דיון אחר לגמרי כבר.
שלושה* תאים.
(ל"ת)
אז כבר כמה ימים שהתחנה המרכזית בירושלים
היא שטח אקס-טריטוריאלי כנראה, כי ביטלו שם את הבידוק. כולו. גם מאבטחים ממששים, גם מגנומטרים מצפצפים, גם מכונת שיקוף משקפת. כלום. יש מאבטחים שצופים על הנכנסים ומתשאלים רק את החשודים, וזהו.
עכשיו, כנראה שיש פה עוד כמה שיקולים שאנחנו גם לא מודעים אליהם מלבד ה"חוסר יעילות" שהוצהר עליה בתקשורת. אבל זה מעורר מחשבות. מצד אחד, כל נוסע שממהר לאוטובוס שלו ומתחרפן מהבידוק הוא שמח ומאושר כרגע. מצד שני, למה שם אפשר לבטל ובשאר הארץ לא? בשאר הארץ הבדיקות כן יעילות? בשאר הארץ כשהמגנומטרים מצפצפים כשאין לי כלום בכיס ולא מצפצפים כשיש לי הרבה בכיס, זה בסדר? בשאר הארץ זה בטוח ליצור תורים ארוכים של אנשים בכניסה לתחנה?
לא ברור.
וואלה?
התגובה הראשונית שרציתי לפרסם להודעה שלך היתה "לידיעתך, ה-1 באפריל כבר עבר", אבל אז עשיתי חיפוש בגוגל, והתברר לי שזה נכון.
נו, לפחות כשההוא על החמור הלבן יגיע (וההודעה שלך בהחלט גורמת לי לחשוב שהוא מתקרב), הוא לא יצטרך לחכות יותר מדי זמן לאוטובוס. בהנחה, כמובן, שהמאבטחים בתחנה לא יחשבו שהוא טיפוס חשוד.
העניין הוא שגם בעבר
מדי פעם, כשאחד המאבטחים פעל באיטיות יחסית (לא בהכרח באשמתו), אחד מחבריו היה מעביר "חופשי" את האנשים כדי לקצר את התור. מה שהבהיר את חוסר הפואנטה כל העניין.
אז עכשיו זה רשמי. אבל עדיין מעורר תהיות…
ולמי שדאג,
הנהלים החדשים כנראה התבררו כשגויים, והנהלים השגויים לשעבר כנראה נכונים.
(או בקיצור, הבדיקות חזרו. הזוי.)
הסרט שבמקרה הוקרן לא צריך להיות חלק מהדיווח
במקרה זה היה בטמן, אבל באותה מידה זה יכל להיות כל בלוקסבסטר אחר. הגרירה של הסרט או הסיכויים הכלכליים שלו לשיחה לא מתאימה וסתם יוצרת פאניקה.
ברוב המקרים אתה צודק,
אבל ייתכן שבמקרה הזה לא. התיאור הכללי של המקרה, ובפרט הדיווחים שטוענים שהפסיכי חבש מסיכה של ביין, גורמים לזה להיראות כאילו זה לא היה "סתם" טבח המוני סתמי ומזעזע, אלא טבח המוני סתמי ומזעזע שכוון ספציפית על פי וכנגד הקהל של סרט אחד מסוים.
אפשר לדעת מי אמר שזו מסיכה של ביין?
בכל המקומות שאני קראתי היה כתוב "מסיכת גז", ונאמר שליורה היו רימוני עשן וגז. אולי המסיכה כלל לא קשורה לסרט וזה היה רק כדי להגן על עצמו מהגז.
נאמר שהוא חבש מסיכת ביין?
לי נראה שהכוונה ב ״מסכת גז״ הייתה למסכה שאמורה להגן עליו מרימוני העשן והגז המדמיע שהוא השתמש בהם וגם כדי להסתיר את הפנים שלו. אני יכול בקלות לראות איך טעות כזו תופץ מהר ברשת ולדעתי כדאי לחקות לדיווח רשמי.
זה נכון.
(ל"ת)
you know something? I'm not so sure
ברצינות. זה מזעזע ברמות שאי אפשר בכלל להסביר. והתינוק, אמא'לה. מי מביא תינוק להקרנת חצות? ומי יורה בתינוק בקולנוע?
אבל לגבי הסרט, טוב, הרי זה לא היה כל סרט.
ומה שקרה מאוד מרפרר לסרטי באטמן של נולאן (אפוד כדורים? כדורי גז ורימון ומסכת גז? לא, באמת? מתי בפעם האחרונה שבא חולה נפש הלך לירות בציבור בשביל הכיף שלו הוא היה מצויד ככה? ברב המקרים הם פשוט מגיעים עם רובה ויורים). אני לא מבינה איך אפשר בכלל לחשוב שאין קשר בין המקום, התזמון והסצינה שהחולה הזה בנה.
ואני לא מאלה שחושבים שאלימות בקולנוע/טלויזיה מגדילה או משפיעה על אלימות בעולם האמיתי. אם מישהו חולה הוא חולה בעצמו ולא צריך את הרעיונות של הוליווד. אבל פה קצת קשה לעשות את ההפרדה, ואני בכלל מתחילה לתהות אם אולי העמדה שלי צריכה להשתנות.
יוצאים מן הכלל הם משחקי מחשב ווידיאו אלימים. כלומר, וידיאו, עבורי הם פשוט "מחשב". אלה אני חושבת שכן משפיעים באופן ישיר על אלימות בעולם האמיתי, כי אתה משתתף פעיל בסצינות מדממות וזה לגמרי אחרת מאשר לשבת ולצפות בסרט באופן סביל.
לא כדאי שתחשבי לשנות דיעה כל כך מהר.
ג'ילס דה ריי רצח ואנס בין 200 ל-800 ילדים, וזה היה בימי הביניים. אז נכון, לפני זה הוא לחם לצד ז'אן דארק אז יכול להיות שהמלחמה דפקה לו את השכל.
אבל מה לגבי אליזבת' באת'ורי? אישה אריסטוקרטית זו לא ראתה טיפת דם בחייה, לפחות לא לפני שנהגה להתרחץ בדם של מאות בתולות.
אין קשר בין אומנות לאלימות, ומי שמושפע בצורה כזאת מאומנות… וול, זה בסך הכל תירוץ. אם לא יצירת האומנות, האדם המבצע של הפשע היה ממציא תירוץ אחר. מוח של פסיכופתים הוא דבר מורכב מאד, אבל חייב להיות טריגר כלשהו כדי להפעיל אותו ואני אישית חושב שאם טריגר א' לא יהיה קיים, יצוץ לו טריגר ב' מאיזה מקום כי מוח של אנשים כאלה מאד רגיש ונוטה לפרש דרכים בצורה מעוותת.
לא אמרתי שאני שוקלת את השאלה האם בלי אלימות בקולנוע/טלויזיה עדיין היתה אלימות. ברור לי שאלימות לא מגיעה מהסרטים, היא שם קודם. אבל אני מתחילה לשקול האם אין *יותר* אלימות בזכות ההאדרה שלה בסרטים.
אני לא חושבת שאפשר לעשות הפרדה בין איזה סרט זה היה לבין הצורה שבה זה נעשה. ולמרות שאני לא חושבת שבלי הסרט זה לא היה קורה – זה לא היה קורה *ככה*. זה אולי לא היה קורה בצורה המונית. הוא היה ממשיך להרוג אנשים כי הוא חולה, ברור. אבל אולי לא ככה.
אני מסכים לגבי הטענה האחרונה.
אני חושב שאנשים עם בעיות נפשיות כאלה שלא זוכים לטיפול הם סוג של פצצות זמן. זה ברור שאם לא הסרט, זה היה קורה אחרת. אולי לפני או אולי יותר מאוחר ואולי בקנה מידה אחר, בין אם גדול או קטן יותר.
בכל אופן, אני לא חושב שיש האדרה של האלימות בקולנוע, לפחות לא בצורה מוגזמת. הרי תמיד הפסיכופת הוא הבאד גאי ותמיד יש גיבור שקם נגדו כדי להשליט סדר, ובדרך כלל בסרטים סדר = נורמה. כמו בטרילוגית באטמן של נולאן בעצם.
אז למה בעצם יש אנשים שכן מזדהים עם פסיכופתים קולנועיים? לא יודע, אולי זה בגלל שהדמויות המטורפות האלה מיוצגות בצורה ריאליסטית מאד בקולנוע (גם בספרות) ולכן, אנשים עם בעיות נפשיות במציאות יכולים להזדהות איתם.
ואולי אם לא היתה עיתונאות, הכל היה אחרת? הרי עולם הקולנוע והספרות השתנה מהקצה לקצה לאחר חשיפה תקשורתית שקיבלו רוצחים סדרתיים כמו ג'ון וויין גייסי, ג'פרי דאהמר, משפחת מנסון וכו'. זאת גם הסיבה שהיום בעיתונאות נמנעים מלשתף פרטים על רוצחים סדרתיים ובטח שלא להדביק להם כינויים- זה בדיוק מסוג הדברים שמעודד אנשים כאלה להוציא לפועל את הפנטזיות שלהם.
בעולם הקולנוע לעומת זאת, הדמויות האלה מאד מפורטות, למרות שבטח לא מוצגות בצורה חיובית. חניבעל לקטר או הג'וקר (מינוס האיפור) מ"האביר האפל" הן דמויות שבקלות יכולות להתקיים במציאות.
השאלה כמובן, מי אשם ומה אפשר לעשות כדי לצמצם נזקים. אם אפשר בכלל.
דווקא הג'וקר לא.
אני לא מומחית אבל ראיתי מספיק פרקים של מחשבות פליליות בשביל לדעת שאנשים עם הפרעה נפשית כ"כ עמוקה לא מסוגלים לכאלה רמות של סדר וארגון.
מעבר לעיתונאות,
או אולי דווקא במסגרתה, יש את אלמנט החקיינות שמשפיע, לפעמים, על אירועים. בזמנו, כמה ימים אחרי פיגוע הטרקטור היה עוד אחד כזה (ולפניהם ואחריהם – כלום). אחרי שמשה סילמן ז"ל הצית את עצמו, היו עוד שני ניסיונות לעשות את זה.
מה שאני אומר זה שלפעמים אנשים שנמצאים על סף מסוים ובתנאים מסוימים, רק צריכים רעיון מסוים ו"דחיפה קטנה" כדי לעשות משהו. זה מאוד איניבידואלי, אבל זה קורה.
אני לא יכול לבצע את הקישור מפה לקולנוע ולטלוויזיה ואני גם לא יודע אם זה נכון, אבל זו דוגמה לזה ש"הפרסום עובד", לצערנו.
יש דבר כזה תודעה קולקטיבית.
בעיקר בכל הקשור לדברים שליליים שיכולים להתפשט כמו מגפה.
זה כמו קבוצות של אנשים שמבצעות התאבדות המונית.
ובכל זאת, מדובר על אנשים
בודדים ש"העתיקו" את העניין.
אתה מבלבל בין העובדה שא' יכול לקרות בלי ב',
לבין ההנחה שלפיכך א' בהכרח לא מושפע מב'.
ולמיטב ידיעתי ההנחות כאילו:
1. רק פסיכופתיים מבצעים מעשים פתולוגיים, וכן
2. כמות ואופי המעשים הפתולוגיים שמבוצעים יהיו זהים לחלוטין בכל תנאי שהוא,
הן מוטעות בהחלט.
זה לא אומר שצריך להסיק מסקנות מיידיות ומוחלטות מכל מעשה פסיכופתי, אבל זה בהחלט גם לא אומר שצריך להניח מראש ש*אין* מסקנות ושברגע שנתת למשהו את הכותרת 'אמנות' הכל מותר ואין חשש לעולם מההשפעה.
לא אמרתי את זה.
זה ברור שאם הסרט לא היה קיים אז ההתפרצות שלו לא היתה מתרחשת באותו אופן והיה לה קנה מידה אחר.
פירטתי יותר בהודעה השניה שלי.
יש ספק גדול באשר לאמינות סיפור באת'ורי
(ל"ת)
אוקיי.
לא חסרות דוגמאות לברוטאליות חסרת גבולות מימי הביניים. אני קצת מתעצל לפתוח וויקיפדיה כעת.
הסטטיסטיקה מראה על מגמה הפוכה.
http://en.wikipedia.org/wiki/Crime_in_the_United_States
ניתן לראות שלפחות משנות ה-60 שיעורי הפשע בארה"ב הלכו ועלו, הגיעו לשיא בשנת 1991 ומאז התחילו לרדת באופן דרמטי. אני לא יודע עד כמה זה קשור למוצרים בידוריים, אבל מי שטוען שמשחקי מחשב גורמים לאלימות טוען בעצם שבלעדיהם הירידה בפשע היתה יכולה להיות עוד יותר חדה.
קיימת תיאוריה מקובלת לסיבה לירידה בפשיעה
לפי מחקר שפורסם בספר "פריקונומיקס" הגורם העיקרי לירידה בפשיעה הוא לגליזציה של הפלות בארה"ב בשנות השבעים. עשרים שנה אחר כך, אין נוער וצעירים שיבצעו פשעים. בספר מסבירים למה (מאפיינים סוציואקונומיים של האוכלוסיות שצריכות הפלה חוקית, של הפושעים וכו…)
ספר ממולץ בחום! (יש בו עוד הרבה נושאים מעניינים)
מאמר של סיינטיפיק אמריקן על הירידה בפשע
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4198592,00.html
אני לא אוהבת את ההפרדה שאת עושה,
בין משחקי מחשב לבין סרטים אלימים. הטיעון שלך הוא קצת שטחי.
אפשר גם לטעון שדווקא סרטים, שגורמים להזדהות או להאדרה של הדמות האלימה, הם יותר משפיעים נפשית – הם מציגים עולם שנראה כאמיתי שבו הדמויות מתנהגות באלימות מסיבות שונות ואנשים סולחים להן, או שהקהל מזדהה איתן. במשחקי מחשב יש פחות הרגשה שזה קורה בעולם האמיתי עם אנשים אמיתיים ויש הפרדה ברורה יותר בין המשחק לבין המציאות.
למשל, לצפות בפייט קלאב זה הרבה יותר גורר פוטנציאל לאלימות מאשר לשחק ב-GTA. למה? כי פייט קלאב מצליח מאוד להעביר מסר של אלימות כחלק מטבעו של הגבר בעולם, כדרך לברוח מצרות היום יום. ו-GTA? טוב, זה משחק מאוד אלים, אבל יותר קשה לראות הקבלה בינו לבין מצב כלשהו בחייו האמיתיים של אדם כלשהו שלא שייך במקרה כבר למעגל הפשע.
אולי סרטים או משחקי מחשב או אינטרנט גוררים אלימות, או אפילו נותנים רעיונות ודרכי פעולה לאנשים שכבר יש להם את הפוטנציאל להיות אלימים… אבל מצד שני, יש להם יכולת מכובדת לספק את הצרכים האלימים של אנשים אחרים, לבדר אותם כך שלא ישתעממו/ישתכרו בערבים אלא יעסקו במשהו לא מזיק, ולפעמים אולי גם להראות להם את תוצאות האלימות, וללמד אנשים את מושג האמפטיה, כך שהם לא יהפכו לאלימים בחיים האמיתיים. ונראה לי שאין לדעת איזה מהצדדים הוא יותר דומיננטי. ההיסטוריה רצופה מקרי אלימות נוראיים מצד כל מי שבעמדת כוח כלשהי כלפי אדם אחר, בכל תקופה ותקופה.
בקיצור, אפשר לטעון כל מיני דברים, אבל צריך לזכור שכשאת טוענת דברים כמו "סרטים אלימים לא מאוד משפיעים וגוררים אלימות ואילו משחקי מחשב אלימים כן גוררים אלימות", זה נשמע לי כאילו את בעיקר עושה זאת (וכאן אני לגמרי מנחשת, תגידי אם אני טועה) בגלל שאת כן אוהבת סרטים אלימים אבל לא משחקי מחשב אלימים… אז נראה לך שסרטים הם סבבה כי את רוצה לראות סרטים אבל הדבר השני הוא כבר לא סבבה כי לא כ"כ נורא אם המשחקים יהיו פחות אלימים. או במילים אחרות – את מעבירה ביקורת לא כ"כ מבוססת על מה שאנשים אחרים אוהבים, בדיוק כמו שעושים האנשים שמעבירים ביקורת על מה שאת אוהבת.
ולסיום: אלו חדשות נוראיות ותמיד עצוב לשמוע על אלימות לכל גווניה. אלו דברים שגורמים לי לחוסר אמון באנושות.
אני אוהבת דרמות רגישות וסרטים תמוהים
לא סרטים אלימים וא סרטים מצחיקים. בעיקרון, כן? גם בין הקומדיות וגם בין הסרטים האלימים יש יחידי סגולה ששבו את לבי.
![!:(!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_sad.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_sad.gif" alt="" width="" height="" />)
אז לא, זה לא שאני מעבירה ביקורת על משהו שאני לא אוהבת ומגינה על משהו שאני כן אוהבת, כי לא את זה אני אוהבת ולא את ההוא.
אבל מהמעט שאני כן מבינה בפסיכולוגיה – וזה אכן מעט, לא הרבה בכלל – משחק שבו אתה משתתף פעיל ברצח, עוזר לטשטוש ההבדלים בין מציאות למשחק. להיות חלק ממשהו באופן פעיל שונה מלצפות במשהו באופן פסיבי.
שוב, מבחינת ההשלכות הפסיכולוגיות, מבחינת חומרים שמשתחררים במוח וכאלה.
ויותר מזה – אני רואה איך חלק מהמשחקים שאבא של הילד שלי משחק איתו שבעיני הם אלימים באופיים, גורמים לבן שלי (כולו בן 21 חודש, כן?) להכות דברים ואז גם אנשים. מבחינתו זה משחק. ובגלל שהוא בן 21 חודש קצת קשה להסביר לו שלחבוט בכדור זה לא אותו דבר כמו לחבוט באמא או בחבר שלו ליעם. קשה לצפות שיבין. אבל אפשר לראות את ההבדל. אפשר לראות למה עם דברים אחרים קל לי יותר להסביר לו, אבל עם דברים שדומים למשחקים שהוא משחק עם אבא – קשה.
אוקיי,
וזה בדיוק העניין. יש סרטים אלימים ששבו את ליבך, ואת לא מרגישה שיש משהו פסול עקרונית בסרטים אלימים. לעומת זאת משחקי מחשב כנראה שלא שבו את ליבך, ואת עומדת מן הצד ומסתכלת בהם והם לא נראים לך.
(אגב, לא מכירה הרבה משחקי כדור בחיים האמיתיים שלא כוללים להכות בכדור. וילדים קטנים רבים עוברים פאזות שונות של הכאת כל האנשים מסביבם, נשיכתם ומשיכה בשיערותיהם גם בלי שידעו מהו מחשב או משחק מחשב. )
לי יצא לשחק במשחקי מחשב וגם לראות סרטים מכל מיני סוגי אלימות, ואני יכולה להעיד רק על דעתי והרגשתי – המעורבות הרגשית והשכלית בסרטים היא גבוהה הרבה יותר מבמשחקי מחשב. כשאתה רואה אונס או רצח אלים בסרט, שקשור בסיטואציה אמיתית, זה מרגיש הרבה יותר מצוי במציאות מאשר כשאתה חותך זומבים להנאתך בפנטזי לנד.
עם זאת – אני מבינה את הטיעון שלך שלפיו ייתכן שההשתתפות הפעילה היא דווקא מה שמקרב למציאות. אני פשוט אומרת לך שאפשר לספק הסברים פסאודו-פסיכולוגיים לשני הכיוונים, ואין דרך של ממש לדעת מה יותר נכון, מה יותר אלים, מה יותר גורר אלימות – אם בכלל. לשני הדברים יש פוטנציאל לערער את נפשם של פסיכים אלימים, אבל לדעתי זו לא סיבה טובה להפסיק את אף אחד מהם.
אמנם לא שיחתי במשחקי מחשב או וידיאו בערך 20 שנה
אבל היו גם המון משחקים אלימים ששבו את לבי. הדבר היחיד שנשגב מבינתי בכל הטיעון שלך זה למה את מחליטה בשבילי מה גורם לי לחשוב כך או אחרת? ועוד אחרי שרשמית אמרתי לך שזה לא קשור, שבאופן עקרוני אני אנטי אלימות בכל מצב צבירה שלה – בסיפור כתוב, בסרט או טלויזיה ובמשחק מחשב? שצורת המחשבה שלי על הסוגייה נובעת ממחקרים שקראתי על האספקט הפסיכולוגי של זה ושל ההוא, ובעוד המחקרים שמסבירים למה אלימות בסרטים או טלויזיה מעודדת אלימות בעולם האמיתי שכנעו אותי בדיוק כמו המחקרים שמסבירים למה לגמול ילד מחיתולים לפני הגיל הרך שלוש שנים (או חלילה, ליישם איתו את שיטת הקשב, ישמור האל!) מסוכן פיזית וגורם לצרות שמלוות אותך כל החיים. כלומר, בכלל לא. לעומת מחקרים וחומר כתוב שמסבירים מדוע השתתפות פעילה במשחק אלים מטשטשת את הגבול בין מציאות למשחק וגורמת ליתר אלימות בעולם האמיתי, ששכנעו אותי כמו מחקרים ועדויות על למה לאנשים בסין, הודו או אפריקה שלא מבינים למה משתמשים בכלל בחיתולים ולמה זה טוב כשאפשר פשוט לקחת את הילד הצידה/לשירותים ולעזור לו לעשות פיפי/קקי כשהוא צריך, ובכן, אין להם יותר בעיות גסטרונומיות/של עיכול/של מערכת הפרשת הצואה והשתן באופן כללי וגורף. בניגוד למה שכל מיני חוקרים ורופאים מהעולם המערבי מנסים לטעון.
טוב, בסדר,
ניסיתי להסביר לך שיש עוד נקודות מבט מלבד שלך, אבל לא נראה לי שעוד כתיבה בנושא תסייע.
אבל... הסברתי לך שקראתי מלא דברים בנושא
כלומר א. אני מודעת לזה ש"יש עוד נקודות מבט", וב. מלכתחילה הגבת למשהו שלא הייתי נחרצת לגביו ועוד ציינתי שאני כבר לא בטוחה בדיעות שלי בנושא. אז לחלוטין אני לא מצליחה להבין אף אחת מהפואנטות שלך, במחילה.
הדיון שהועלה כאן נפלא, לדעתי,
מפני שהוא נוגע בנקודה מאד חשובה בעיניי, שרציתי רק להוסיף מה אני חושב לגביה.
הרבה דברים שצריך לקחת בחשבון הועלו כאן, ואני רק רוצה לציין את החשובים בהם, בעיניי, שמובילים לפואנטה שלי:
1. לא כל מי שמבצע מעשים פתולוגיים, גילויי אלימות ברוטאליים יותר או פחות ממכות יבשות עד רצח המוני בדם קר, הוא בהכרח פסיכופת או לא שפוי. אני בטוח שאפשר להצביע על כמה רוצחים שהיו עוברים הרבה מבחנים פסיכולוגיים כאנשים שפויים ונורמטיביים.
2. בני אדם הם שונים זה מזה, לעיתים – עד מאד, באופן כזה שיהיה להם קשה מאד לתקשר זה עם זה. המבנים הפסיכולוגי, הקוגניטיבי והנפשי שלהם מורכבים ושונים בין פרט ופרט, וגם אם דומים – אף פעם לא זהים.
כפועל יוצא מכל זה, אני חושש שאין אפשרות, לאף אחד מאיתנו אף פעם, לקבוע על סמך נסיונו בלבד, עם עצמו או עם אחרים שהוא מכיר, שסוג של מדיה כלשהיא משפיע או לא משפיע על גילויי אלימות במציאות באופן כללי. בני אדם הם יצורים מורכבים, שתופסים את המציאות כל אחד בצורה שונה במקצת, ודברים שונים משפיעים על כל אחד בדרכים שונות. כך, נער נורמטיבי לחלוטין יכול להחליט לצאת למסע הרג בבית ספרו מפני שראה משהו דומה בטלוויזיה או במשחק מחשב (והסיבה? החל מ"כי זה מגניב" דרך "אני שונא את כולם" וכלה ב"לא יודע"), ולעומת זאת אישה בוגרת שאובחנה כבעלת נטיות פסיכו או סוציופתיות יכולה למצוא תחליף להרג במציאות בסרטים, משחקי מחשב ו/או ספרים.
לדעתי האישית, ריבוי האלימות הגרפית הנגישה במדיה אליה אנו חשופים בימינו, אכן עשויה לדרבן חלק מהאוכלוסיה לגילויי אלימות במציאות. אני מרגיש שריבוי האלימות במדיה מקהה אותנו למציאות, בייחוד את מי שגדלים לתוך שפע המסרים האלו מגיל צעיר מאד. אבל צריך להתייחס לכל מקרה לגופו; מה דרבן את האיש הספציפי הזה לבצע את מה שביצע? קטונתי. לא מכיר אותו ואת ההיסטוריה שלו – זו יכולה להיות כל סיבה, כולל אלימות במדיה מסויימת, או בכולן.
אני רוצה רק לציין שאני לא מציע בשום אופן לפסול סרטים, ספרים או משחקים אלימים רק מסיבה זו – עקב מורכבות העניין, אם נבטל מדיה כזאת עשויות לצוץ נטיות לפורקן אלים במציאות בחלק אחר של האוכלוסיה, שמוצא את פורקנו בדיוק במדיה כזו, לדוגמה. אני בטוח שיש לכך עוד השלכות שאינני יכול לחשוב עליהן כרגע. אין מערכת מושלמת, ולכל בחירה יש יתרונות וחסרונות.
ופרט לכל הקשקושים שכתבתי לעיל – המקרה מזעזע, עצוב מאד ואין מילים לתאר כמה הוא רע ופסול.
מה שהוא אמר
מא' ועד ת', על כל מילה בהודעה הזו אני חותמת בלי להסס. במיוחד על המורכבות של המוח האנושי ובני אדם באופן כללי, ועל ההערה בדבר הקהיית החושים כתוצאה מחשיפה לכל כך הרבה אלימות בכל כך הרבה צורות (עיתונות, רדיו, חדשות, סרטים, ספרים, סדרות, משחקים) ועל זה שזו לא סיבה לפסול שום צורה של צריכה מסוג זה – כי יש בה גם הרבה פורקן.
ולגבי התגובות קצת יותר למטה על גיטאר הירו – קבלו צל"ש. לא רק שהפגנתם טעם רע, ה"הומור" הזה הוא כזה מפגן של חוסר רגישות![!נההה!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_thdwn.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_thdwn.gif" alt="" width="" height="" />)
.
מעולם לא הוכח שמשחקי מחשב
או צורה אחרת של מדיה הופכות אנשים שאין להם נטיה לאלימות ליותר אלימים. שיחקתי רוצחים מתועבים ושפלים במשחקי מחשב, ריססתי אויבים אנושיים, מפלצות וגם דמויות תמימות בשלל רובים ואקדחים מציאותיים או לא מציאותיים.
נהנתי מאוד לעשות את כל הדברים האלה, אבל בשום שלב ההבנה שלי שמה שאני עושה לא צריך לזלוג למציאות לא התערערה בכלום.
אני אישית מאמין שפטנטזיות אלימות, במשחקי מחשב או סרטים, הם דווקא מועילות. אנשים שחיו בעבר נתקלו באלימות ומוות לעתים תכופות. אנשים היו צריכים להרוג את האוכל שלהם במו ידיהם, או לצפות בהוצאות להורג. החברה שלנו התקדמה מאז, וכתוצאה מזה נוצרה סקרנות סביב אלימות ומוות. האלימות במדיה עונה על הצורך הזה.
קראת איפשהו שאמרתי שזה הוכח?
יתרה מזו, אני מניחה שלא שמת לב לחלק של ההודעה שלי שאמר שאני מאמינה שמי שחולה חולה בלי שום קשר לדברים שהוא ראה במדיה כלשהי. ציינתי שאני כן רואה הבדל בין צפיה פאסיבית לבין השתתפות מעשית (בהתבסס על מחקרים שקראתי. ששוב, לא מוכיחים קשר ישיר ולא סותרים את הטענה שהאלימות היתה שם לפני כן, כן?).
אבל הכי חשוב – זה שאתה ספציפית אדם שפוי מאוד לא אומר שכל מי שמשחק במשחקים או כל מי שצופה בסרטים הוא אדם שפוי *מאוד*, ובמקרים שבהם השפיות שלך לאו דווקא מעוגנת בצורה חזקה, מאוד סביר שהרבה דברים יכולים להשפיע עליה ולערער אותה.
ואישית גם אני מאמינה שהפנטזיות האלימות שמקורן בסרטים או משחקים הן חיוביות ועדיפות על הדחקה של דחפים. ועדיין – ממה שקראתי השתכנעתי שיש משהו בטענה שהשתתפות פעילה במשהו בעלת הרבה יותר כוח מאשר צפיה סבילה. מאוד אשמח להפניות לחומר שאומר אחרת, לכאן או לכאן. בינתיים, אף אחד מכם לא נתן לי שמות של ספרים או לינקים לדברים או תיאוריות מבוססות ששווה לחקור.
פן וטלר מדגימים שהחוויה של משחקי מחשב רחוקה מלעודד אלימות:
http://www.youtube.com/watch?v=LWr4htYp9dM
משחקי מחשב הם "מאד" סטרילים.
גם כשאתה משחק במשחק אלים, אתה לא חש את האלימות כמו שזה קורה בעולם האמיתי.
מספרים בתקשורת שהרוצח אכן היה מכור למשחקי מחשב
חבר של הרוצח דיווח כי היה נוהג לבלות שעות על גבי שעות במשחק "Guitar Hero".
יש לי תחושה
שהמשחק הזה דווקא לא עודד אותו לאלימות
לא יודע לגבי זה...
עם כל מוזיקת המטאל המרושעת והדמונית במשחק הזה, לך תדע איך זה משפיע על אנשים.
נראה לי שדת' מטאל משפיע יותר.
(ל"ת)
אני לא יודע אם התכוונת לזה ברצינות,
אבל הוכח כבר עשרות פעמים שמוזיקת מטאל ורוק לא משפיעות בשום צורה לבצע מעשים כאלה. רוב הלפורד למד את זה על בשרו.
הייתי ציני
ברור שמוזיקת מטאל לא משפיעה על ביצוע מעשי אלימות כמו גם שמשחקי מחשב לא משפיעים על מוטיבציה לביצוע מעשי אלימות.
כמו שלפני 30 שנה מוזיקת המטאל הייתה ה"אחראית" למעשי אלימות שונים בארה"ב, בעשר השנים האחרונות המטאל התחלף למשחקי המחשב.
זה עניין של אופנה, של תרבות מתחלפת ושל שמרנות מהולה בבורות מצד הצדדים המאשימים.
אני אמנם לא פסיכולוג, ולא קראתי עשרות מחקרים פסיכולוגיים ש"מוכיחים או מפריכים" קשר כזה או אחר בין משחקים\סרטים\מוזיקה לבין אלימות, אבל אני חושב שאני חי מספיק זמן בקרב בני אנוש כדי להסיק בעצמי ששום משחק מחשב, לבדו, לא יכול לגרום לאדם לקום יום אחד ולבצע טבח אכזרי.
"סרקסטי"! המילה הנכונה היא "סרקסטי"!
מצטערת, מצטערת, זה Pet Peeve שלי
(ל"ת)
כה אירוני
להשלמת השילוש הקדוש: קורי סטמפר עוצמה
אני חושב שזה דווקא לגיטימי להזכיר את הסרט.
גם אם הרצח התרחש במקרה בהקרנה של באטמן ולא של סרט אחר, בכל זאת, מבחינה חדשותית ועובדתית מדובר בהקרנת בכורה, מדובר בהקרנת בכורה של אחד הסרטים הגדולים שציפו להם, ונראה לי לגיטימי להזכיר שאסון כזה קורה באירוע כזה "גדול".
לא להאמין
יש הרבה דרגות של רשע, אחת הגדולות שביניהן זה כזה של אנשים שמאמינים בלהרוג אנשים אחרים למען טובה אישית שלהם/מתוך כעס/מתוך דת/גזענות וכו'. הכי גדולה, לדעתי, היא של בן אדם שהורג… כי בא לו. כי זה בהקרנה של סרט מפורסם וזה מגניב. אלוהים ישמור.
זה היה משהו אידיאולוגי?
או שהוא סתם משוגע? ומבחינת אידיאולוגי אני לא מתכוון לכאלה שנגד באטמן, אני מתכוון לכאלה שנגד אמריקאים (אהמ אהמ ארגוני טרור).
קשה לי להאמין שזה נגד אמריקאים באופן כללי
אני משער שרבע שעה לפני העניסה לאולמות היו יותר אנשים בלובי או מה שלא יהיה, ואם הוא הגיע עם רובים ואפוד לתוך האולם הוא יכל להשתמש בהם גם קודם (לא יודע אילו רובים, יכול להיות שהם קטנים והוא שלף אותם רק בתוך האולם אבל לפי מספר ההורגים והפצועים אני משער שלא כ"כ קטנים)
וחוץ מזה יש המון מקומות אחרים והמון זמנים אחרים שבהם הפגיעה תהיה חזקה יותר.
אולם קולנוע זה מקום אידיאלי לטבח
קל לחסום את היציאות, קל לתפוס מרחק מהאנשים ולדאוג שאף אחד לא יוכל להגיע אליך מאחור. המון אנשים ילכדו בפינות. דומה מאוד למה שהיה במערת המכפלה. אני מניח גם, לאור הסרט המדובר, שזה אולם ענק מלא עד אפס מקום.
ולקשור את הטבח לסרט הכי מדובר של השנה מוסיף לפרסום של הטבח. הרי אם זה לא היה קורה בפרמיירה של האביר האפל, כנראה שלא היינו מדברים על זה כאן עכשיו.
והערה – בשבוע האחרון אני לא מצליח להשאיר תגובות באתר כשאני גולש בפיירפוקס. קרה לעוד מישהו? תופעה ידועה?
לא קרה לי
על אף שלפיירפוקס 14 יש כמה באגים חדשים מרגיזים, אני מניח שזו פחות בעיה עם פיירפוקס עצמו ויותר בעיה עם ההגדרות שלו אצלך במחשב. נסה לנקות את הקש בשלב ראשון ולבדוק אם זה יעזור (Ctrl+Shift+Del כשפיירפוקס פתוח, בחירה ב-Everything, פתיחה של Details והסרה של כל הסימונים למעט Cache. בעברית – "הכל", "פרטים", והסרה של כל הסימונים מתיבות הסימונים למעט "מטמון" (או שזה "זיכרון מטמון", אני כבר לא זוכר)).
לא חשבתי על זה. עבד
כנראה שהוא כבר נחנק מעודף קש ועוגיות.
מאז ה-14
משהו בתצוגת הפישלייק קצת השתגע, אבל אולי זה זמני.
זמני, עד אחד השחרורים הבאים.
מדובר בבאג ידוע של 14 שנותר מניסיון לתקן בעיה אחרת. נותר רק לקוות שיתקנו אותו מהר או שלפחות יעשו בינתיים Rollback לאיך שזה היה ב-13.
לא *כזה* קריטי.
הכל מתפקד כמו שצריך, רק התצוגה קצת מוזרה. נשרוד :-)
ארגוני טרור, באולם קולנוע בעיירה קטנה בשומקום ארה"ב?
לא נראה לי.
אם היתה פה "אידיאולוגיה", היא היתה של מישהו פסיכי ופסיכופת לחלוטין שהוא או נגד או בעד הסרט.
בשביל שזה יהיה משהו של ארגון טרור זה היה צריך להיעשות לכל הפחות בדנבר קולורדו (מדינה שיש בה באופן כללי יותר אנשים בחורף, כי אז יש מדרוני שלגים שאפשר לעשות בהם סקי) ולא בקיץ. אם כי יותר סביר שניו יורק/אל איי יהוו את המטרה.
לפי הדיווח של Huffington Post עדי ראייה טוענים שהרוצח לבש מסכה בסגנון ביין. אם זה נכון מדובר בלא יותר מפסיכופט גמור.
http://www.huffingtonpost.co.uk/2012/07/20/batman-dark-knight-rises-shooting-deaths-reported-at-midnight-film-premiere-near-denver_n_1688464.html
והבדיחות לא איחרו לבוא
אני מניח שזה יעורר מחדש את הויכוח של האם סרטים אלימים מעודדים אלימות.
השערה
ראיתי איפה שהוא שהיה כתוב שהוא לבש מסכה כלשהי על הפנים. יכול להיות שזה קשור לסרט והאדם חולה (בדו משמעות) על באטמן או ביין… אין ספק שזה דבר נורא, הבעיה היא שזה קורה באמריקה המון אבל הם לא עושים כלום עם העניין הזה של חופש הצריכה של כלי נשק… אני חושב שהסיכוי קלוש אבל אולי הם יתעשתו ויעשו משהו עם הקלות שבה כל אדם יכול לקבל נשק חם לידיים…
הם ניסו לעשות
למשל יש חוק שצריך לחכות זמן מסויים, שאותו אני לא זוכר, לאחר רכישת כלי הנשק עד שאפשר לקבל אותם. זה נועד למנוע מקרים של רכישת נשק באופן מיידי. למשל אם בעל גילה שאישתו בוגדת בו והוא רותח מזעם ומחליט לרצוח אותה, אין לו אפשרות לרכוש באותו רגע נשק, ואז (אולי) אחרי זמן מסויים שבו הוא יוכל לקחת את הנשק, הוא כבר יחזור לשפיותו.
אבל, כן, מסכים שעוד יש הרבה עבודה ובעייתיות עם החופש האדיר לזה לכל מי שרוצה לרכוש נשקים מסוכנים, מוכרים אותם בסופרים למען השם…
אני לא יודעת לגבי הערת ה"מוכרים אותם בסופרים"
אבל באמת שאני לא מתעניינת בזה.
כן, מפתיע, אבל נכון
http://www.youtube.com/watch?v=hN16eBXgGEo
זה לא סופר, זה כלבו
אז זה א'.
ב'. נראה כאילו זה וולמארט יוצא דופן, כי הוא טורח להתייחס לשם העיר בה הוא נמצא. אני יכולה להעיד רק על הוולמרטים שלי יצא לבקר בהם כמובן (ניו יורק, אינדיאנה, לוס אנג'לס ופלורידה) וגם אז זה בעירבון מוגבל כי זה לא שנכנסתי לשם עם מטרה מובהקת של חיפוש נשק, אבל אני די בטוחה שזה משהו שקשור לחוקיות ששונה בין מדינה למדינה.
סליחה על הטעות
אבל באמת שאין לי מושג מה ההבדל בין סופר לכלבו, ומה החוקיות בכל מדינה. בכל מקרה, הנקודה הייתה שמוכרים שם נשקים במקומות שלא נראים (לי, לפחות) כמקומות שהיית מצפה למצוא בהם נשקים, השאר לא כל כך רלוונטי…
סופר זו חנות לממכר מזון
"מכולת" אבל בגדול.
כלבו, כשמו כן הוא – מקום שמוכרים בו *הכל*. קרי, אתה מצפה למצוא שם *הכל*. ואם אתה חי במדינה שבה מותר למכור נשקים בלי רישיון, אז בהחלט הגיוני שתמצא אותם בכלבו.
בסופר גדול מספיק מוכרים הכול; היית בשופרסל דיל לאחרונה?
תוכלי למצוא שם גם מכשירי חשמל (לא רק קומקומים חשמליים, גם טלוויזיות למשל), ספרים, DVD, ביגוד, כריות, שמיכות, שטיחים, ציוד לחדרי אמבטיה, כלי בית, בית מרקחת… בסניפים הגדולים זה המצב גם בישראל, אז הגבולות די מטושטשים.
עוד לא הייתי בוולמארט בחוף המזרחי,
אבל בטיול האחרון שלי לחוף המערבי בכל וולמארט אליו נכנסתי (הייתי ב-4 מדינות שונות) הייתה מחלקת נשק ולפחות האפשרות לי ולחבר שלי "לשחק" עם הנשקים (תחרות עם המוכר על פירוק והרכבה של M-4, פלאט טופ אם אני לא טועה) גם אם לא לקנות אותם.
איזה מדינות שונות?
כי חשבתי שהייתי ספציפית כציינתי "אני די בטוחה שזה משהו שקשור לחוקיות ששונה בין מדינה למדינה".
לא סתרתי את מה שכתבת, רק הבאתי מידע נוסף.
לשאלתך; קליפורניה, אריזונה, נוואדה ו… קולורדו.
אני משער
שמה שקרה זה שאו הבן-אדם הוא באמת משוגע (אבל זה הכי קל להגיד), או שזאת פשוט הדרך שלו להגיד שלו לא מסכים עם המסר הפוליטי הקיים או לא שבסרטים. זהות של טרוריסט מאורגן נראית פחות סבירה פה, אבל זה עדיין יכול להיות.
ועדיין, תנחומים לכל משפחות ההרוגים. מי ייתן והבן-בליעל הזה יירקב עד היום האחרון. מסכנים בקולורדו, הדברים האלה קורים להם יותר מדי.
הייתי מהמר שגם אם הייתה מסיכת ביין
היא לא נועדה כדי "להגיב" על הסרט אלא כדי להגביר את הפרסום של המעשה.
ולא בטוח שהוא ירקב כל כך הרבה זמן – בקולורדו יש אפשרות של גזר דין מוות, אם כי לא נעשה בה שימוש כבר 15 שנה.
זו דרך קצת קיצונית לומר "לא מסכים עם המסר"
את זה הוא היה יכול לעשות באותה מידה של הצלחה (כנראה אפילו יותר) אילו היה משתמש בפיינטבול.
סרטון מפלאפון שצולם דקות לאחר האירוע
(קצת גרפי, רואים אדם יוצא מהאולם עם דם על הבגדים)
http://www.youtube.com/watch?v=xM-gmvRrOAU
ועוד משהו לא ברור – בכתבה הנ"ל כתוב שהירי התחיל מיד עם תום הפרסומות, אבל פה אומרים שהוא התחיל כ 30-40 דקות אל תוך הסרט.
http://www.bbc.co.uk/news/world-us-canada-18921492
זה לא סותר.
כתוב שם ספציפית שהירי התחיל בערך בשעה 00:30. כלומר, כחצי שעה אחרי התחלת ההקרנה הרשמית, אבל יכול להיות שהטריילרים+פרסומות זה עתה הסתיימו.
הסבר להפרשי הזמנים
באולם שביב הרוצח הסרט רק התחיל – באולם ש ל י ד ו הסרט סיים מערכה ראשונה והיריות מהאולם עם הרוצח עברו דרך הקירות לאולם הזה
אם בהארץ ימשיכו עם החובבנות אני עוד אאמין בתחיית המתים
מ"לפחות 15 הרוגים…" עברנו ל-"14" ולבסוף הגענו ל-"12".
לפחות המגמה מצביעה על ירידה במספר ההרוגים. מי יתן וזה יימשך ככה.
למה חובבנות? הרי הם, כמו כל כלי התקשורת בארץ ובעולם
ניזונים מהדיווחים המקומיים והם נאלצים להסתמך עליהם. אני לא חושב שזה מראה על חובבנות.
אלה היו הדיווחים גם ב-CNN ובכל כלי תקשורת אחר,
ככל שראיתי. שום קשר ל"הארץ".
ברור שהם ניזונים מחו"ל
רק שמהארץ אתה לא מצפה שקודם יכניסו אותך לפאניקה (בעזרת העתקות מדיווחים זרים) ואז יספרו לך מה באמת קרה או כמה באמת נהרגו. אם זה היה באחת מהשלוחות של ידיעות אחרונות, ישר"ה או מעריב בתקופה שהוא נסה להתחפש לידיעות ולא להארץ, מילא. זה די סוג של סטנרדט. אבל זה לא המקרה. אם אין לכתב/ת מספר מדויק של ההרוגים ממקור מוסמך, א"ב של עיתונות זה לסייג ב"יש הרוגים" מעורפל מאשר לזרוק מספר רנדומלי ובומבסטי על מנת להעצים את הדרמה כאילו מדובר בהגרלת לוטו ולא בחיי אדם, או לפחות לסייג וליחס את את המספר למקום ממנו הם ציטטו.
אתה מכיר פיגוע או אסון,
שבכל כלי תקשורת בארץ או בחו"ל לא מחפשים בו מספרים ונתונים? אם אלה הדיווחים שמגיעים (ואין לי מושג אם אלה היו הדיווחים, אני מניח שכן), אז אלה הדיווחים שמגיעים. אתה מכיר כלי תקשורת שלא יפרסם מספרים אם הם קיימים? אתה יכול לדמיין מצב שלא היו מוסרים את מספר הרוגים בבורגס עד שיוחלט שמדובר ב-5 ישראלים, ולא 3 (כמו בהתחלה) או 7 (לקראת הסוף)? עד אז כולם ישתקו בלי מספרים?
אני לא יודע אם זה טוב או רע, אבל זה המצב ו"ככה זה". יש מספרים, הם מגיעים. לא לכל כלי תקשורת בעולם יש עיתונאי *בזירה* שמסתובב בה וסופר גופות. כולם מסתמכים על דיווחים של מישהו. ו"הארץ" הוא לא חריג.
אאוץ'
ממש כאב לי לקרוא את הכתבה. תנחומיי למשפחות.
אגב
א. איך זה עשוי להשפיע על ההכנסות של הסרט? לפחות על הסופ"ש הראשון?
ב. לפי DEADLINE, מתו רק 12 אנשים. כרגע זה עוד יכול להשתנות אבל כרגע זה פחות ממה שכתוב למעלה.
http://www.deadline.com/2012/07/nbc-news-shooting-at-colorado-theater-showing-dark-knight-rises/
אני יודע שיש משהו רקוב בלדבר על הכנסות
ובכל זאת- אני לא חושב שזה ישפיע. הבהלה של אנשים שדואגים שגם להם זה יקרה תתקזז עם הפרסום הגם-ככה גדול שהסרט יקבל.
אנשים לא הפסיקו לטוס במטוסים אחרי 9/11
והם לא ייוותרו על הסרט הזה עכשיו. מה שכן, זה בטח ישפיע על רשתות קולנוע להגביר את האבטחה בצורה מקיפה, וחבל נורא שאנשים לא מבינים את זה לפני שדברים כאלו קורים.
בשבועות אחרי הפיגוע בוודאי שהייתה ירידה במספר הטיסות
אבל הפחד מלטוס אחרי 9/11 מרגיש לי יותר רציונלי מהפחד ללכת לקולנוע אחרי אירוע שכזה. מצד שני, יכול להיות שאנשים לא ילכו לא מתוך פחד אלא מתוך כבוד להרוגים – אנשים אולי לא ירגישו בנוח לצפות בסרט בידיעה שהם צופים בדבר האחרון שהנטבחים צפו בו.
אנשים בהחלט הפסיקו לטוס במטוסים אחרי 9/11
למשך שבוע לפחות.
היו חברות תעופה שפשטו רגל בעקבות 9/11, לא?
(ל"ת)
אף חברה לא פשטה רגל *בגלל* 9/11
התוצאות של הפיגועים היו רק זרז של תהליכים בעייתיים בחברות שקרסו. שתיים מהידועות ביותר ש-9/11 נמנה כגורם לקריסתן הן 'אמריקן איירליינס' וחברת התעופה הלאומית של שווייץ 'סוויסאיר'.
רפרנס עצוב:
Well mister Easmay, I believe you've got your headlines
זעזוע וצער
זה כנראה לא הזמן והמקום להגיד את כל מה שעולה לי בראש, אבל יש משהו מטריד שאנסה לחלוק. לפני כמה שבועות כתבתי לעצמי עוד כמה דברים על הבעיות והסכנות שקיימות בסרטים של נולאן. לא שלחתי את הכתוב לאינטרנט כי רציתי להמתין לסיום הטרילוגיה (קיוויתי שדעתי תשתנה, ולו בקצת). עוד לא צפיתי בסרט הנוכחי, אבל חלק ממה שנכתב יותר רלוונטי ממה ששיערתי. משפט כמו "סרטי נולאן הם כבר הרבה מעבר לגימיק, ואולי חבל שכך" נשמע עכשיו מצמרר.
מה יהיה עם כל הרוע הזה? קורע את הלב
צירוף מקרים מצמרר
מסתבר שלפני הקרנת הסרט היה טריילר של "Gangster Squad" , שבו יש קטע שרואים אנשים טווחים באנשים באולם קולנוע עם רובים. לאחר התקרית, הטריילר הוסר מאלה המוקרנים לפני הסרט.
http://www.deadline.com/2012/07/warner-bros-paired-dark-knight-rises-with-trailer-of-gangster-shooting-up-movie-theater-which-studio-didnt-take-down-until-i-complained/
הטריילר: (הקטע המדובר מתחיל ב 2:03)
http://www.youtube.com/watch?v=gViqCxibW6A
גם בהקרנה שהייתי בה
היה לפני הסרט את הטריילר של Gangster Squad.
מפחיד. עם הסרט הזה
והסרט "ההוא" שעושים דברים כאלה בקולנוע, זה ממש אסוציאציות לא נעימות בלשון המעטה.
נורא.
תנחומים למשפחות, ושהפצועים ישתקמו.
אנשים משוגעים יש שם בחוץ.
ואם זה לא מספיק, מסתבר שהדירה של הפסיכי ממולכדת
http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/CdaNewsFlash/0,2297,L-4258301_184,00.html
הוא התחיל עם האביר האפל,
עכשיו הוא מנסה להיות "שבעה חטאים"?
יש לי הרגשה
שהוא עוד יעבור ל'המסור'.
אולי זה באמת פסיכופת שרוצח אנשים בהשראת סרטים מפורסמים.
זה דווקא רעיון לא רע לסרט, הבעיה היחידה היא שלצערנו הוא יהיה מבוסס על סיפור אמיתי.
גם רעיון לא רע לסדרה
כמו "קאסל", רק עם סרטים.
בלי קשר
ומצטער אם זה ייראה כחוסר טאקט, אבל ראיתי את שבעת חטאים לפני כמה ימים והופתאתי לגלות שאין עליו בקורת או אפילו דף סרט באתר, למה זה?
מה הקשר ל"שבעה חטאים"?
(ל"ת)
דירות ממולכדות וכו' וגו', אני מניחה.
אאל"ט, בשבעה חטאים אלו היו זירות הפשע עצמן שמולכדו, אבל אולי גם הדירה של הרוצח.
(ל"ת)
המסיכת גז היתה בגלל הגז המדמיע שהוא ריסס
ולאו דווקא בגלל ביין.
עוד קצת פרטים
– חלק מהנפגעים היו חיילים בצבא ארה"ב
http://www.tmz.com/2012/07/20/dark-knight-rises-shooting-spree-colorado/
– ביש מזל – רק בחודש שעבר, אחת הקורבנות כמעט הייתה חלק מירי שבוצע בקניון בטורנטו
http://www.tmz.com/2012/07/20/batman-dark-knight-rises-shooting-jessica-redfield/
– תמונות ראשונות של הרוצח, ג'יימס הולמס
http://www.tmz.com/2012/07/20/batman-massacre-james-holmes-photo/
המבט והחיוך מזכירים לי
את ריקי מ"American Beauty"
זה הדבר האחרון שג'סיקה רדפילד כתבה:
https://twitter.com/JessicaRedfield/status/226189043078152192
הרוצח בכלל היה מחופש כמו הג'וקר
http://www.deadline.com/2012/07/colorado-shooter-was-dressed-as-joker-nypd-chief-ray-lelly-the-dark-knight-rise-shooting/
בערך, כן
הוא צבע את השיער באדום ובזה נגמר הדמיון, לפי מה שהבנתי, אבל מה שכן – הוא אמר לשוטרים שתפסו אותו שהוא הג'וקר. שזה קצת דפוק.
http://www.dailymail.co.uk/news/article-2176377/The-Dark-Knight-Rises-screening-shooting-Gunman-gas-mask-shoots-dead-12-people–including-children–midnight-screening-Batman-premiere-Denver.html?ITO=socialnet-facebook-dailymail
התחפושת והדירה היו כולם חלק מהקטע של הג'וקר
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4258374,00.html
פסיכי לגמרי.
עיתונאי של הוושינגטון אקזמינר
השווה בין הטבח לבין סצינה דומה מתוך The Dark Knight Returns של פרנק מילר, שהתפרסם במקור לפני 26 שנה. אידיוט.
http://robot6.comicbookresources.com/2012/07/commentator-tries-to-tie-shootings-to-millers-dark-knight-returns/
אולם קולנוע הוא המקום האהוב עלי בעולם.
בשבילי, כבר לא משנה העובדה עד כמה טוב הסרט: עצם ההליכה לקולנוע כבר גורמת לי להתרגשות שמעטים הם הדברים שמחוץ לבית הקולנוע יכולים לגרום לי. הבנתי את זה בתחילת השנה, כשהלכתי לראות את הסרט "משחקי שלטון" של ג'ורג' קלוני: רק מהלוגו הקצר שמבהיר לך שהסרט שאתה עומד לראות מוקרן בדולבי משהו התרגשתי עד דמעות בעיניים, פשוט כי לא ראיתי סרט כבר הרבה זמן, והתחושה הזאת, של עצם הישיבה באולם ולחכות שהסרט יתחיל, היא בשבילי אחת התחושות הכי מרגשות ויפות שקיימות. והתחושה אחר כך, כשאתה יודע ומרגיש שראית סרט טוב ויוצא מהאולם עם חיוך על הפנים, דמעות בעיניים, אגרוף בבטן או מחשבות בראש יכולה להיות אפילו עוד יותר יפה.
כי אני זוכר איך אני, יחד עם כל בית הקולנוע, צעקתי לעבר המסך "מה?!" בסוף של "התחלה", או את הרגליים הרועדות שלי בסוף ההקרנה של "לקרוא ולשרוף", או את הפעם שבה מישהו מצד האולם צעק "אאוץ'" באמצע סצנת ה"I'm gonna get midevil on yo' ass", בזמן הקרנה של "ספרות זולה" בסינמטק. מבחינתי אולם הקולנוע, לא משנה אם הוא אולם קולנוע ענק, משוכלל ומצוחצח כמו אולם 24 של סינמה סיטי ראשון לציון, או אם הוא האולם המסריח שבו ראיתי את "השומרים" בגלובוס מלחה (כוס אמק, הסרט נהיה סגול באמצע), או אם הוא אולם הקולנוע היחיד והיפהפה של קולנוע סמדר. מבחינתי יש מעט מאוד דברים שיכולים ממש לחלל את "קדושת" המקום הזה.
ומה שקרה בקולורדו הוא אחד מאותם מעט הדברים. עזבו את זה שכבר נהיה מחליא, כמות מקרי הטבח ההמוניים שמתרחשים בארצות הברית, כמו בוירג'יניה טק או בקולומביין או בעוד הרבה יותר מדי מקומות. המחשבה שבאולם קולנוע, המקום האהוב עלי בעולם, התרחש מקרה כמו רצח של תינוק (ושל עוד 13 נפשות חפות מפשע, ביניהן של נשים וילדים), מחליאה אותי, וזה כבר לא משנה אם הוקרן שם "עלייתו של האביר האפל" או "ריקוד מסוכן 2". מקרה כמו זה פשוט מחליא אותי, ואנשים כאלה מחליאים אותי. אני עצוב, וכועס, אבל יותר מהכול: אני עצוב בשביל האם, שלא רק איבדה את התינוק שלה, אלא שהיא גם לא תוכל לראות יותר סרט אחד בקולנוע בחייה, בלי שהיא תיזכר באירוע הזה כל פעם, כמו שאר 300 האנשים שנכחו שם. מקרי רוע טהור כמו זה מזעזעים אותי כל פעם מחדש, ועד כמה שזה יישמע ציני, ההתרחשות של אחד כזה במקום האהוב עלי בעולם רק הופכת את זה ליותר קשה.
רק לדמיין
מישהו נכנס לאולם עם מסכת גז על הפרצוף זה מרתיע. ועוד בחושך. ועוד עם כלי נשק. שיורים. על האנשים.
לא ייאמן.
הלוואי והאמריקאים יפנימו את הטמטום שבחוקים שלהם, מתישהו.
בוטלה הקרנת הבכורה בפריז
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4258304,00.html
בלוס אנג'לס טיימס מדווחים גם כי מפיצי הסרט ביטלו בינתיים גם את כל פרסומות הטלוויזיה ל"עלייתו של האביר האפל".
לבטל את הבכורה, אוקיי,
אבל למה לבטל את הפרסומות?
זה לא הסרט אשם שמישהו רצח אנשים, זה הרוצח אשם. לבטל את הפרסומות – כאילו, הם לא רוצים שאנשים יראו את הסרט עכשיו – נשמע כמו מין הודאה באשמה.
נו, כי זה עלול להתפס
כחוסר רגישות כשממשיכים לפרסם את הסרט אחרי שקרה דבר כזה. כמו שמשהים קמפיין בחירות כשקורה אסון.
זה אולי לא רציונלי, אבל זה עובד מבחינת תחושה, לפעמים.
כן.
הם בטח חוששים שהציבור מקשר כרגע בין הסרט לאירוע הטראגי, ולמרבה הצער, לגיטימי שזה קורה.
מצד שני, במהלך היום נתקלתי בפייסבוק במספר וריאציות של תמונות מחווה\זיכרון לקורבנות, כולם נושאים את דמותו או סמלו של באטמן.
זה כן הגיוני
אם חס וחלילה יהיה פיגוע באוטובוס וידווחו עליו בחדשות, ובהפסקת הפרסומות תהיה פרסומת לאגד, זה ייראה לא כל כך טוב. למרות שברור שאגד הם לא האשמים.
וכמובן שהופסקו גם פרסומות הטלויזיה של
Gangster Squad עם הטבח בקולנוע. כשחושבים על הסצינה הדומה גם בממזרים חסרי כבוד – נראה שזה לא רעיון חדש.
לגבי התינוק
הדיווח בחדשות היה שהוא נפצע אך לא מת. אפשר לעדכן את הכתבה? כי כשאני קראתי את זה בצהריים זה עשה לי צביטה בלב, ואולי אפשר לחסוך את זה מאחרים.
נולאן מגיב על האירועים
http://www.comingsoon.net/news/movienews.php?id=92774
אם אפשר ללנקק את זה בראשית העמוד זה יהיה מעולה
הנימוק הכי סביר "למה דווקא בהקרנה של באטמן"
הוא פשוט "כי שם היו הכי הרבה אנשים".
כל ה"מסביב" עשוי להיות פשוט הצדקות בדיעבד, אפילו של הרוצח עצמו. אני לא אומר שהוא בוודאות לא הושפע מבאטמן/סרטים/משחקי מחשב/רוצחים מפורסמים מהעבר, רק שקצת סקפטיות לא תזיק כאן.
וגם ההד היותר גדול שהנסיבות האלו מיצרות
אמנם טבח של 14 איש, היכן שלא יקרה, יעלה מיד לראש החדשות בארה"ב. אבל הנסיבות יעזרו לו להישאר בזכרון עוד שנים רבות. היו לא מעט אירועים דומים בארה"ב מאז קולמביין. ומעבר לעובדה שאנחנו לא ממש זוכרים אותם, אני מאמין שגם האמריקאים לא מצליחים לזכור כל אחד ואחד. ובכל זאת, את הטבח בקולומביין זוכרים, וגם את הצלף בוושינגטון ששיתק את כל העיר במשך שבועות. גם במקרה הזה, רק להזכיר את המילים טבח ו"באטמן" ביחד – וכולם יזכרו. וכל מי שיצפה בסרט הזה, גם עוד שנים, יזכר בטבח.
זה דומה למקבילה בישראל – פיגועי טרור – אני די משוכנע שרוב הישראלים (ואני בתוכם) יתקשו להיזכר בכל רשימת הפיגועים שקרו מאז שנות ה-90. אבל כולם זוכרים את הפיגוע במלון פארק, בין השאר בזכות העובדה שהוא קרה בליל הסדר. וגם המילה "דולפינריום" מזכירה ישר את הפיגוע שנעשה שם.
זו הכללה שאני ממש לא בטוחה שהיא נכונה
אני למשל לא זוכרת כלום מהפיגוע ב"מלון פארק" וגם "דוליפנריום" מזכיר לי קודם חוויות מגיל 5; אבל אני כן זוכרת פיגועים שהיו בחיפה ואני זוכרת במיוחד פיגוע שנהרגה בו מישהי שהכרתי. בקיצור, לאנשים שונים יש מנגנון אסוציאטיבי שונה ודגשים שונים שגורמים להם לזכור דברים שונים ובאופן שונה.
הרוצח אמנם היה צריך לרכוש
כרטיס מראש, אבל אני לא חושב שזה המקום היחיד בעיירה שיש בו הרבה אנשים. בלי להכיר את העיירה, כמובן.
אני חושב שהמוח של אנשים כאלה די מורכב ולא יהיה פשוט להבין אותו.
אילו זו היתה הסיבה
זה לא ממש מסביר למה הוא צבע את השיער שלו באדום ואמר לשוטרים שתפסו אותו שהוא הג'וקר.
זה לא ניראה כמו בחירה מקרית, ולא כמו הצדקות בדיעבד. זו לא היתה פעולה ספונטנית. הוא תכנן את הרצח בקפדנות במשך לפחות ארבעה חודשים, הזמין ציוד וקנה כלי נשק, תכנן מראש איך להכניס את הנשק לקולנוע דרך הדלת האחורית.
אני די משוכנע שהבחירה של הרוצח בבאטמן ולא באף שובר קופות אחר היתה משום שזה באטמן, ולא רק משום שהיו שם המון אנשים. לא חושב שיש טעם להתכחש לכך.
צריך להבדיל בין הסיבה ובין דברים אחרים
אין ספק שהאיש פסיכי, ולכן אם הוא מחליט לחסל אנשים בהקרנה של באטמן זה לא מפתיע שהוא גם "מתאים את עצמו" לבאטמן (מתחפש כמו הג'וקר וכו').
השאלה הקשה יותר, שעליה אני חושב שעונים יותר מדי מהר, היא האם באטמן *השפיע* עליו לבצע את הפשע.
השאלה היא למה אתה מתכוון ב"השפיע"
לא חושב שיש קשר נסיבתי בין סרטי באטמן לבין העובדה שהוא החליט ללכת ולהרוג אנשים. העיוות הנפשי שהופך אדם שכזה לרוצח המונים היה קיים בלי קשר לסרט. אני כן חושב שבאטמן, וספציפית הג'וקר, היווה "השראה" לפעולותיו (אני מרגיש קצת לא נוח עם השימוש במילה השראה בהקשר הזה, אבל לא עולה בדעתי מילה יותר מתאימה).
אם לא היה קיים הג'וקר, האם היה עושה פעולה דומה בהשראה של משהו אחר? בהחלט יתכן שכן. כאמור, העיוות הנפשי שהוביל אותו לרצח המונים היה קיים שם בלי קשר לסרט, כך שאם לא זה אולי היה נתפס למשהו אחר.
זה ברור שהוא עשה את זה בכוונה בהקרנה של באטמן
אין טעם להתכחש. סדרת סרטים כל כך מצליחה שמדברת על נושאים כל כך אפלים בטוח הייתה משפיעה בסופו של דבר על איזה מטורף אחד. במקרה הזה המטורף רצה להיות דווקא האיש הרע, וכנראה מצבינו היה יותר טוב אם במקום הוא היה מחליט ללבוש חליפת עטלף שחורה ולקפוץ מאיזה בניין כדי לראות אם הוא יכול לעוף.
אני כבר יכול לחזות בשבילכם עכשיו את הדיונים שהולכים להתרחש בתקופה הקרובה – דבר ראשון, האם סצנות של ירי באולם קולנוע צריכות להיות מוקרנות אחרי האסון (שמופיעות בgangaster squad ובgod bless america), ואחרי זה אם בכלל יש מקום לאלימות מוגזמת בקולנוע ובטלוויזיה. בטח יהיו קולות של אמהות שמרניות מודאגות שיקראו להחמיר את הגבלות הצפייה לסרטים עם אלימות קשה, או לבטל את הזכות להקרין אותם בכלל "כדי למנוע מקרים דומים בעתיד" – כי כמובן, בוודאי שאלו הסרטים האלימים שגרמו לאלימות, ולא המציאות הקשה או האופי הפסיכופתי של האדם האלים.
ולצד זה, גם יהיו דיונים על כמה שטרילוגית באטמן, ובפרט דמותו של הג'וקר, היו רבות השפעה בצורה כזאת שהשחקן ששיחק את הדמות התאבד, ובנאדם אחר ניסה לחקות את פעולות הדמות בכך שרצח מלא אנשים. זוכרים את מקרה bowling for columbine שבו טענו שנערים שביצעו טבח בבית הספר שלהם הושפעו מהשירים של מרילין מנסון? אני חוזה שגם יקומו אנשים שינסו להאשים את כריסטופר נולן על כך שהוא החדיר מסרים אלימים למוחות של הצופים שלו, ואולי אפילו גרם להם להזדהות באופן לא מודע עם הג'וקר.
ואגב, זה בהחלט מובן למה החליטו להנמיך פרופיל עם dark night rising. זה ברור לאנשים שלרצח יש קשר לסרט (למרות שכמובן ליוצרי הסרט אין שום קשר אליו), ולכן להמשיך לקדם אותו יהיה חוסר רגישות משווע. אבל אני חושב שבטווח הארוך המקרה הזה באמת יכול ליצור באזז פנומנאלי, כמו שקרה עם המוות של הית' לדג'ר, מה שלדעתי היה הגורם המרכזי לכך שהאביר האפל משך כל כך הרבה צופים. אין כמו אירוע טרגי כדי ליצור באזז. כמו שאומרים, אין דבר כזה פרסום רע.
AMC אוסרת על כניסת צופים מחופשים לאולמות.
http://www.deadline.com/2012/07/colorado-shooting-batman-theaters-police-security/
אולי עדיף שינסו למנוע כניסת צופים חמושים לאולמות?
(ל"ת)
האמריקאים וחופש הפרט שלהם...
בארה"ב העקרון של חופש הפרט, פרטיות וכל זה, הוא עקרון שממש היסטרי להם. בין הבחירה לאסור על הגעה בלבוש מסוים – שזה אמנם כניסה לחופש הפרט אבל פחות חודרני כי זה נראה כלפי חוץ – לבין הבחירה לחטט לאנשים בתיקים – מרגיש לרוב האנשים שם יותר חדירה לפרטיות אם יחטטו להם בתיקים.
אני מניחה שרוב מי שאי פעם אירח אמריקאים בארץ מבין למה אני מתכוונת – ממש קשה להם עם חיטוט בתיקים.
זה קצת ציני אבל - הם יתרגלו.
עם קצת הסברה והיגיון בריא הם יתרגלו לזה. גם הישראלים לא חוו דברים כאלה מאז ומתמיד.
גם בשדות התעופה מעבירים אותם עכשיו סרטים. יתרגלו. העולם השתנה, הפושעים משתנים וזה יהיה די מטופש אם רק הקורבנות הפוטנציאליים לא.
אגב, אצלנו חיילים עדיין יכולים להכנס עם רובה? ב"סופרמן חוזר" צפיתי עם נשק בגלל כוננות של צו 8 (לבנון 2). במחשבה לאחור, זה די מוזר. יקח זמן עד שיעברו לנו האסוציאציות מהמקרה הזה…
בארץ אין הרבה מקרים של רצח שלא על רקע אישי או לאומני
ולכן חיילים עם נשק בקניון לא נתפסים כאיום. האמריקאים אולי יעדיפו מגנומטרים ומכונות שיקוף על פני חיטוט ישיר בתיקים. השאלה היא האם מותר למנוע מאנשים להיכנס למקומות ציבוריים עם נשק ברשיון.
מאוד נכון
מה גם שלפני כמה שנים באמת היתה תקופה שניסו לעשות משהו כזה בכניסות לסאבוויי בניו יורק, לבקש מאנשים לפתוח את התיקים שלהם. זה לא עבר טוב עם הציבור האמריקאי ובוטל די מהר.
אני מניח שצריך לדעת איך לעשות את זה.
עם קמפיין הסברה שמבהיר בדיוק למה זה חשוב וכמה זה לא נורא, זה יתקבל יותר בהבנה. ואם זה בא אחרי אירוע טראגי, בכלל.
כשחייבים אז מתרגלים, וכבר הבאתי את הדוגמה של הבדיקות הקפדניות בנמלי התעופה שהם עוברים עכשיו. מי שלא רוצה לא טס, אבל בכמה אחוזים מדובר? כל השאר מתרגלים וטסים.
העולם משתנה. ב-1 בספטמבר 2001 הייתי באירוע פתוח לציבור בנוכחות מלכת בריטניה, בעלה ושני יורשי העצר הבאים. לא היה שום בידוק בטחוני. הייתי יכול לגרום לנסיך הארי להיות מלך בריטניה. אני מניח שעשרה ימים מאוחר יותר זרקו את ספר הנהלים לפח וכתבו אחד חדש, מאפס. או לפחות מקווה.
ייתכן - אבל גם צריך סיבה
נכון לעכשיו, עדיף בארה"ב שיצליחו להגביל את השימוש בנשק מאשר שיפתחו את התיק בכניסה לכל מקום. וגם – איפה בכלל אתה הולך להציב את הגבול? איפה מוכרח להיות שומר?
הרבה בתי קולנוע הם קומפלקס עצמאי או בכלל לא קומפלקס – קולנוע קטן עם בין אחד לחמישה מסכים (למשל, רב חן דיזינגוף או הקולנוע ההוא במושבה הגרמנית בירושלים אם הוא עוד שם). הרבה אחרים הם בכלל דרייב אין, או מסך עצום בפארק. אז מה, תשים שומר שיבדוק תיקים בכניסה לכל פארק?
~אנחה~
בחיי שיותר חשוב שיגבילו את השימוש בנשק בכל רחבי ארה"ב. אה, כן. וזה הדבר השני בעניין ארה"ב – חוקים משתנים ממדינה למדינה. זה יכול להיות סופר בעייתי אם במדינה אחת בודקים לך תיק בכניסה לקולנוע/רכבת/קניון, ובדמינה השכנה לא.
צודקת.
האפשרות הכי טובה היא צמצום הנשק. זה כ"כ ברור במציאות שלנו ששוכחים שצריך לציין את זה. אבל במידה ויהיה להם קשה לותר על התענוג, שישימו שומרים.
איך מחליטים? שישימו איפשהו את הקו. גם בארץ שמו קו איפשהו.
שיהיה בהצלחה לכולם.
לא חשבתי שהם מהווים איום,
אלא מבחינת מדיניות של מותרת/אסורה כניסה עם נשק, לקולנוע. לקניונים ברור שכן.
יש מקומות שמצוין במפורש "הכניסה עם נשק אסורה". אולי מדובר על אירועים ופסטיבלים, אני לא זוכר כרגע.
באקזמינר דיווחו שוורנר שוקלת לבטל הקרנות של הסרט.
בעדכון מאוחר יותר נכתב שזו שמועה לא נכונה, אע"פ שעדיין לא נמסרה הודעה רשמית לכאן או לכאן.
http://www.examiner.com/article/warner-bros-considering-canceling-screenings-of-the-dark-knight-rises
מעבר לבכורה שבוטלה בפריז,
יש דיווחים על ביטול ראיונות של הכוכבים ופרמיירות ביפן ומקסיקו.
אפשר כבר להניח שתהיה פגיעה מסוימת בבאזז-הייפ שלו, גם אם זה לא יזיז לו הרבה? לדעתי כן.
מסתבר שהבחור היה דוקטורנט למדעי המוח!
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4258374,00.html
וכל עברו הפלילי מסתכם בדו"ח על נהיגה במהירות מופרזת.
לא הבנתי
למה וורנר החליטו להוריד את הטריילר של "gangster squad" מכל ההקרנות של 'האביר'? למה דווקא הסרט הזה ואיך הוא קשור בדיוק?
יש בטריילר קטע של טבח בבית קולנוע
http://www.youtube.com/watch?v=VUQNpG5SVnY
הקטע ב-2:02.
אוי.
אני יודעת שאי אפשר לחפש היגיון בדברים כאלה, ובכל זאת אני מנסה להבין… ולא מצליחה, כמובן. אבל איכשהו, כשקורים המקרים המזעזעים האלה של יריות בבתי ספר, אני יכולה להגיד לעצמי – בית ספר זו תקופה קשה, וילדים יכולים להיות רעים… בטח היו שם סיבות. זה לא *אקראי*. אבל מה כבר יכלו לעשות לו באי הקולנוע? להעיר לו על זה שהוא דיבר בקול רם? קולנוע זה מקום של מפגשים רגעיים עם אנשים אחרים, ובמידה מסוימת גם של קהילתיות, של אנשים שצוחקים ומפחדים ונהנים ביחד… גם אם מישהו כועס, או אומלל, או חולה, למה שירצה לפגוע בחבורה של זרים שיושבים בחושך באולם קולנוע? יש משהו מפחיד יותר ברוע אקראי כל כך, עם ניתוןק כל כך עמוק בין סיבה ותוצאה. תזכורת לזה שאנחנו חיים בעולם נאחסי שבו אין באמת קשר בין האופן שבו אנשים חיים את חייהם לבין הדברים שיקרו להם, ואין שום דרך לצפות מראש את הרגע בו הקרקע נשמטת מתחת לרגליים, או להתכונן לזה. זה נורא.
אני חושבת שזה בעיקר נובע מכך שאת עושה הפרדה
זה לא בתי הקולנוע או הצופים, סביר להניח. בניגוד לדוגמה של נער בתיכון שטובח בתלמידים שהתעללו בו או כאלה שעמדו בצד ונתנו להתעללות לקרות. זה קשור לסרט, ולבעיות הנפשיות הקשות שהבנאדם סובל מהן.
הג'וקר, ביין, מסכית גז. מה זה משנה? הוא הוציא לפועל סמינה מתוך סרטי באטמן של נולאן, או שנראית לקוחה משם. הדירה הממולכדת. הכל.
למה?
לא ברור.
לא חושבת שיהיה מי שידע לענות על זה. אני גם לא חושבת שהוא "לא מחובר למציאות" במובן הרחב של המילה. הוא מאוד מדוקדק, קפדן ומתוכנן. אולי הוא תמיד רצה להרוג אנשים – אולי כבר עשה זאת בעבר. אולי הוא עבר טראומה שדחפה אותו אל הקצה ומצא בסרטים האלה רק פורקן ורעיונות מהפכניים. אולי הוא תמיד רצה שיזכרו אותו ואת השם שלו וההייפ סביב הסרט נראה לו אידיאלי. לא יודעת. אבל אני לא חושבת שזה נכון להגיד שיש ניתוק בין הסיבה לתוצאה.
רוצה להגיד – גם פה יש סיבות. הן פשוט לא בטווח הסיבות שאת מכירה מקרוב (למשל, "בית ספר זו תקופה קשה").
וכן, אי אפשר לדעת מראש ואי אפשר להתכונן. תמיד יהיו אנשים שהקרקע תישמט להם מתחת לרגליים בלי אתראה ואי אפשר להתכונן לזה.
ברור שאני עושה הפרדה.
הפרדה בין הסיבתיות התיאורטית של מערכת כאוטית מורכבת, בה ניתן לומר שהפעולות שלו נובעות ממערך של כמעט אינסוף אלמנטים של תורשה וסביבה שגם לו היינו מבינים לא היתה לנו דרך למדוד, לבין סיבתיות אישית שאומרת יש-לי-דרך-להעריך-שאם-אתנהג-בצורה-סבירה-לא-יקרה-לי-משהו-רע. שזה משהו שכבר למדתי שאינו נכון, אבל עדיין, כל תזכורת לזה מחרידה אותי עד עמקי נשמתי. למה? לא יודעת. מערך כלשהו של תודעה וסביבה, אני מניחה. אבל יודעת מה? נורא לא בא לי להיכנס לדיון על זה, אז בואי נסכים שמה שאמרתי לא מבוסס בשום צורה וזו סתם תגובה רגשית לא רציונאלית, ואין שום סיבה לנסות לתקן כאלה.
(ל"ת)
לדעתי האישית
דיברו פה המון בנושא אלימות מול משחקים/סרטים אלימים. את הנושא הזה פגשתי לא מעט ותמיד נשאלת השאלה. יש מחקרים שיאמרו לפה ויש מחקרים שיאמרו לשם. אבל אם מסתכלים בגדול אפשר לראות כמה דברים:
אלימות מלווה את הטבע האנושי מימים ימימה, בהיסטוריה, באגדות, במיתולוגיה ואפילו בספר הספרים, התנך, די בהתחלה פוגשים את קין והבל (וסליחה שאני מספיילר אבל קין הרג את הבל, ולא בגלל צפיה סרט)
בנוסף, גם התרבות שלנו מלווה באותו נושא. מופע הגלדיאטורים היה תמיד אירוע נוצץ. את עמוד התליה התקינו בכיכר העיר, יש כאלה שיאמרו שבכוונה על מנת שאחרים יראו ויראו, אך עם זאת תמיד הגיע קהל מעוניין ומשולהב. ואפשר לקחת זאת גם להיסטורית עמינו עם חוק הסקילה, שבו השתתפו פיזית אנשי הכפר.
עם השנים ניסינו לעדן זאת, הפכנו את האירועים האלו לספורט כמו איגרוף, חץ וקשת ועוד. בשוליי החברה המודרנית ובמחתרת עוד היו ארועים אמיתיים.
לפני הטלוויזה הייתה הספרות, גם שם היו מקרים שהאשימו ספרים מסויימים בעודדות לאלימות (ניטשה?).
והגענו לזמנינו אנו, רבותי ההיסטוריה חוזרת, הקולנוע. עוד בילדות אנו פוגשים את באגס באני בורח מהרובה של אלמר, ותוך כדי נותן סתירה לדאפי. כן גם זו אלימות. האם היא הסיבה שאני ואחי התכסחנו שהיינו ילדים? לא, ממש לא. אחים רבים – נושא ידוע (ראה התנך). אבל מה, שם בהחלט יכלו לתת לנו רעיונות חדשים. האם רצתי אחריו עם רובה? גם לא. כי עדיין ידעתי מה גבול הטעם הטוב.
יש מחקרים שקראתי שהראו שלאדם ה"נורמטיוי" (=לא אני) הקולנוע לא גורם ללכת ולרצוח אנשים, ואני מאמין גדול בדיעה הזאת. מה שכן, הקולנוע עושה 2 דברים מזיקים:
1. הוא מקהה את הרגש לאלימות, אדם שנמצא בסביבה אלימה (בין אם במציאות או מאחורי מסך) במיוחד ברמת האלימות הגרפית המוצגת היום, כשהוא רואה אלימות הוא פחות רגיש ואכפתי לזולת. וזה קורה כמעט לכולנו (פיגוע חמישי עם הרוג אחד אחרי שבוע של פיגועים עם מספר רב של הרוגים).
2. יחד עם "הנורמטיווים" יש אנשים בשוליים ולפעמים אנשים "נורמטיווים" שנדחקו זמנית לשוליים, בגלל כל מני סיבות. באנשים כאלו הסרטים יכולים לעורר רעיונות (ישירים או עקיפים).
לכן עם זאת שאני בעד אקשן ואלימות כחלק מסוים מעלילת הסרט (/משחק), אני די מתנגד לדברים כמו GTA שבה האלימות נועדה בעיקר בשביל – אלימות. ובנוסף, היא בהחלט נותנת רעיונות לאנשים מסוימים בחברה.
הרבה כתבו שזה קרה גם בגלל הקלות שניתן להשיג נשק
בארה״ב, אבל תתקנו אותי אם אני טועה:
באמריקה, להבדיל מישראל , אף אחד חוץ מחיילים או ימ״מ לא מורשה להחזיק או לקנות נשק אוטומטי. ומאחר והיורה השתמש בm16, אני מניח שהוא השיג אותו בדרך לא חוקית.
מה שאומר שגם אם לא היית יכול לקנות נשק באמריקה כי לא היה את התיקון בעניין הגנה עצמית והחזקת נשק וכל זה- הרוצח הזה (כמו שאר המטורפים/מנוולים) היה משיג את הרובה בכל מקרה ומבצע את הטבח.
לדעתי, אם אנשים נורמליים לא יוכלו לקנות נשק בצורה חוקית להגנה עצמית – אז רק לפושעים יהיה נשק, כמו באוגנדה או קולומביה וכאלה.
אז הינה אני מתקן אותך
את כל כלי הנשק שהיו ברשותו הוא קנה בחנויות לכלי נשק בצורה חוקית לחלוטין:
http://m.lubbockonline.com/filed-online/2012-07-21/all-weapons-accused-colorado-shooter-holmes-had-were-purchased-legally
ואם רוצים לראות מה היה קורה אילו היה פיקוח הדוק יותר על החזקת כלי נשק, למה להרחיק לכת עד אוגנדה אם אפשר להסתכל על אנגליה?
או שאפשר ללכת לקנדה,
ששם ל-5.4 אחוזים מהאוכלוסיה (נכון ל-2010) יש רשיון נשק, ויש גם לא מעט כלי נשק שלא צריכים רשיון (וזה לא שאין הגבלות: אתה לא יכול לקנות תחמושת חודרת שריון, פלאשט או זרחן. ועדיין לא רואים שם מקרים כמו בארה"ב על ימין ושמאל. למעשה, אחוז הרציחות שם נמוך יותר מאשר מדינות כמו ישראל או פינלנד.
ובצורה אירונית משהו
אחת הקורבנות בטבח, ניצלה ממש לא מזמן ממקרה דומה בקנדה. אז גם שם לא כזה משהו כנראה.
יש תאוריה סבירה כלשהי
שמסבירה למה זה המצב?
יש תיאוריות תרבותיות שונות,
אבל אני לא יודע כמה הן סבירות.
כנ"ל (ואני מקווה לא להתבדות חלילה) גם על המספר הנמוך יחסית של מקרי רצח בארץ למרות השכיחות הגדולה של כלי נשק יש תיאוריות.
בארץ אין שכיחות גדולה של כלי נשק
חוץ מחיילים, וגם שם הכמות אינה גדולה במיוחד, כמעט ואף אזרח אינו מחזיק בכלי נשק. ניתן להוציא רישיון נשק בארץ אך ורק אם אתה גר מעבר לקו הירוק/עובד מעבר לקו הירוק/איש מערכת הביטחון בדימוס/מאבטח.
בארה"ב, ובמיוחד במדינות הדרום, יש ברוב בתי האב נשק חם כלשהו.
לנו יש ערסים וסכינים.
"חוץ מחיילים"
זה בערך כמו לומר שחוץ ממי שיש לו נשק, אין נשק.
היו תקופות בהן עשרות אלפי כלי נשק אוטומטיים הסתובבו ברחובות כל שבוע (ובשום עיר אמריקאית לא היית רואה דבר כזה), ועדיין לא ראינו טונות של מקרי טבח ללא מניע.
בקנדה יש פלוס-מינוס 10 מליון כלי נשק, כלומר נשק על כל שלושה תושבים בערך, וזה אמנם קצת יותר משליש מאשר בארה"ב, אבל אפילו יחסית אין דמיון במספר הרציחות בעזרת כלי נשק.
יותר מזה: בשווייץ, בשל גיוס החובה, יש אחוז כלי נשק גבוה בהרבה מקנדה – כולל אנשים ששומרים (החוק מחייב) דרך קבע בבית את הרובה האוטומטי שלהם מהמילואים; אחוז כלי הנשק בארה"ב הוא פחות מפי שניים מאשר בשווייץ – אבל עוד לפני הגבלות התחמושת האחרונות בשווייץ, אחוז מקרי הרצח שם היה נמוך פלאים מאשר בארה"ב. אם ניקח לדוגמה את שנת 2007 (בגלל שאז נוסדה הגבלת התחמושת בשווייץ, אז ננטרל אותה) שיעור הרצח בארה"ב היה 5.6 איש למאה אלף; שיעור הרצח בשווייץ היה – 0.68 למאה אלף. במילים אחרות, בארה"ב נרצחו פי שמונה ורבע באופן יחסי, למרות שמספר כלי הנשק הוא פחות מפי שתיים באופן יחסי. אלא אם כלי נשק אמריקאיים הורגים ארבעה אנשים בכל יריה, קשה להסביר את הפער רק בעזרת תיאוריית 'זמינות כלי הנשק'.
העניין פה הוא לא למי יש יותר כלי נשק
אלא הזמינות שלו לאנשים, איך נאמר את זה בעדינות, לא נחמדים במיוחד. כשחייל מקבל מהמדינה כלי נשק הוא עובר איזשהו תהליך מיון (יעיל או לא, זה נושא אחר לדיון), אשר קובע אם הוא יכול להחזיק נשק בצורה אחראית, ושהוא אינו פושע או פסיכופת בפוטנציה.
בארה"ב לעומת זאת (אני מתעלם כרגע משוויץ לצורך ההשוואה בין הארץ לארה"ב), הגישה החוקית לנשק היא קלה עד כדי גיחוך. כל אחד יכול לקנות כלי נשק חצי אוטומטיים בתירוץ של "הגנה על הבית" (כאילו שצריך M16 בשביל זה).
על כן, אני בוחר להתעלם מנוכחות הנשק אצל חיילים בהקשר הזה. שים לב, שגם גלובלית כמעט שאין שום מקרי טבח או פשע עם נשק חם של חיילים בשירות פעיל.
עכשיו תאר לעצמך שכל אותם מקרי דקירה של ערסים שיכורים/משועממים/עצבנים כי חם להם בארץ יוחלפו למקרי ירי עם נשקים אוטומטיים, כי הם יכולים להשיג רובה באותה קלות שהם יכולים להשיג סכין. לא כזה שונה מארה"ב.
אגב, לגבי העניין התרבותי של מקרי הרצח, שים לב שלא סתרתי את דבריך. אני מסכים איתם לחלוטין. יש הבדלים תהומיים בהישנות המקרים האלה בין מדינות שונות על אף זמינות נשק דומה. אני פשוט לא חושב שצריך להכניס חיילים נושאי נשק למשוואה הזאת.
בשווייץ יש זמינות לכל האנשים.
ברוב המדינות חיילים לא יוצאים הבייתה עם נשק. בכלל.
גם בקנדה הגישה החוקית לנשק קלה עד כדי גיחוך – בדברים מסויימים, למיטב זכרוני, אפילו יותר מבארה"ב.
שוב, אני לא מנסה להפריך את הטענות שלך
פשוט, אני לא חושב שחיילים נושאי נשק צריכים להיות פקטור בהשוואה הזאת.
עוד הבדל בין חיילים לאזרחים
כשחייל מאבד נשק, הדבר לרוב יתגלה די מהר. כשלאזרח נגנב הנשק, הוא לא ימהר לדווח על כך. בצורה הזו, הנשק זולג בקלות מבעלי רשיון לשוק השחור.
בארץ
לאחרונה בוטל האישור של חיילים שאינם קרביים לצאת הביתה עם נשק.
בשנה האחרונה עלתה לדיון הקלות שבה מאבטחים מקבלים נשק (בעקבות מספר רציחות של נשים, לדוגמה אביבה מקש). לפי החוק הם אמורים להשאיר את הנשק בחברת השמירה אך החוק כמובן לא נאכף כראוי.
לגבי החיילים, זה קרה בעיקר בגלל גנבות, לא בגלל אלימות,
והשאלה המעניינת שצצה לי היא, האם יש מתאם בין האנשים שחושבים ש'אם לא היה לו הטריגר הזה הוא היה מוצא טריגר אחר ורוצח בכל-זאת', כפי שהובע בדיון, לבין האנשים שחושבים 'אם לא היה לו הרובה הוא היה מוצא אמצעי הרג אחר ורוצח בכל-זאת'.
לא ממש מעשה אימפולסיבי.
הטבח הזה תוכנן במשך זמן ארוך. עצם הפיכת דירתו למלכודת מוות דרשה תכנון מדוקדק.
אני לא חושבת שהוא הגיע למצב הזה בגלל "טריגר" יחיד. זה תהליך של שקיעה לעולם בלהות והמעשה הזה הוא שיאו.
אני מניחה שאם יש גורם מובהק הוא הבדידות והבידוד. אדם מתנהל לגמרי לבד בעולם, איש לא דואג לו או עוזר לו. איש לא יודע מה הוא עושה ולמה.
משחקי מחשב נראים לי בעיקר שילוב של גורם ותוצאה של הבדידות הזאת. הם מאפשרים שקיעה ובריחה נוחה ולחלופין מספקים בידור ותעסוקה פשוטה שמכהה את עוקץ הבדידות ואת המוטיבציה לצאת החוצה ולחפש חברה.
לא נראה לי (אינטואיטיבית) שהם גורמים לנטיות אלימות אצל מבוגרים. ילדים כמובן זה סיפור אחר.
לגבי הנגישות, עם סכין אפשר לעשות הרבה פחות נזק. ושקונים נשק לא חוקי יש יותר סיכוי להיתפס בדרך.
הפיגוע הגדול בהיסטוריה בוצע בעזרת סכינים.
לגבי ה'טריגר' – השאלה מה מביא אנשים ל'עולם בלהות' ומה משפיע עליהם בדרך.
טכנית הוא בוצע בעזרת מטוסים
ולא סתם מטוסים, אלא מטוסי נוסעים גדולים עם כמה אלפי גלונים של דלק סילוני. זה כלי נשק שעוד לפני ה-11 בספטמבר לא היה זמין לכל דורש, ואחרי הנהלים החדשים קשה הרבה יותר להוציא לפועל מקרים דומים.
הבעיה היא לא הזמינות של כלי הנשק כמו היכולת לבצע מיון יעיל של מי שמקבל אותם ואולי גם העונשים על שימוש לרעה. בכל אופן, לא את כל המקרים ניתן לצפות מראש, אפילו אם היו לנו כלי מיון יעילים, וזה בנוסף למנטליות ודרכי חיים שונים בין מדינה למדינה. כמו שאני מבין את זה, לא מדובר במודלים מתמטיים שאפשר פשוט להעתיק ממדינה למדינה, אלא בהרבה פרטים שתלויים גם באדם עצמו ובסביבה שלו.
מטוסים, שהשתלטו עליהם בעזרת סכינים.
ודאי שיהיה הרבה יותר קשה היום לעשות *כזה* פיגוע. השאלה כמה קשה יותר יהיה לעשות פיגוע *אחר* שלא חשבנו עליו קודם.
לא קשה לחשוב על משהו
לפני כמה שנים היה מישהו שניסה להכניס מכונית טופט לכיכר הטיימס ורק בנס היא לא התפוצצה.
אפשר גם סתם לקחת מכונית ולהשתולל ברחוב. או עם רובה במקום עמוס.
לדעתי הפיגועים נפסקו או לפחות התמעטו בגלל ירידה במניע, אחרי התאומים ארה״ב נכנסה לאפגניסטן, ולמרות שאל-קעידה לא תודה בזה הם כנראה די מצטערים שזה קרה.
תופת, לא טופט
(ל"ת)
לא שמעת על טרור הטפטים?
אחת השיטות הנפוצות היא מכונית עם מטען, עמוסה בטפטים. כשהמטען מופעל, כל מה ומי שבסביבה יהיה עטוף בטפט. רצוי גם שהתדפיס על הטפטים יהיה מכוער ככל האפשר.
סכינים ומטוסים אתה מתכוון.
אני מניחה שיש לשאלה הזאת המון תשובות. אם תשאל פסיכולוג או סוציולוג או כלכלן או רופא תקבל מכל אחד תשובה אחרת. אני עובדת סוציאלית אז אני מאמינה שהתשובה תמונה בשינויים סוציולוגיים (לדוגמה התפוררות מוסד הקהילה על סוגיו שסיפק חברה ופיקוח בלי שהוצג מוסד חליפי הולם).
אני מאמינה מאוד בלוגו תרפיה, כאשר האדם נותר לבד בלי להיות חלק מדבר גדול ממנו (דת, בניית מדינה, משפחה כל מה שעושה לכם את זה) שמספק לו תחושת תכלית ומשמעות הוא עלול ללכת לאיבוד. תחושת ריקנות וניסיון למלאה בדרכים הרסניות (סמים, רצח) או סתם לא אפקטיביות (קניות). תכנית 12 הצעדים למשל מבוססת על ההנחה שההתמכרות באה לכסות על רעב רוחני.
פישטתי למוות תאוריות עמוקות ומעניינות ואני מקווה שתסלח לי :-)
(אלוהים אני קשקשנית היום. אני חושבת שהגבתי היום יותר ממה שכתבתי בכל שנות האתר ביחד…)
לדעתך בלי רובים הוא לא היה עושה כלום?
אני מנחש שהוא היה עושה, עם כלי נשק מאולתר זה או אחר (מגרזן, דרך מכונית וכלה בפצצות תוצרת בית) אבל (בתקווה) באופן פחות אפקטיבי. כדאי לזכור שהפיגוע הגדול ביותר בארה"ב למעט זה של מגדלי התאומים בוצע באמצעות משאית נפץ שהייתה עמוסה בפצצה תוצרת בית, ובלי שום רובים (כוונתי לפיגוע באוקלהומה סיטי).
לדעתי - אני לא בטוח.
זו בהחלט דעתי הנחרצת בשתי השאלות.
מה לגבי צפיפות האוכלוסיה הנמוכה יותר בקנדה?
טענה שהועלתה בעקבות "באולינג לקולומביין" (כמובן), וכביקורת על הסרט – היא שההבדל במקרי הרצח בין קנדה לארה"ב נובע במידה רבה מצפיפות האוכלוסייה הנמוכה הרבה יותר בקנדה. ולכן כשמדברים על "פחות מקרי רצח בקנדה" מתייחסים בעצם יותר לעיוות סטטיסטי מאשר להבדל אמיתי.
הראיות שהובאו כתמיכה לטיעון הזה היו, ש:
א. ככלל – בכל העולם שיעור מקרי הרצח יחסית לגודל האוכלוסיה הוא גבוה יותר ככל שהאוכלוסיה צפופה יותר. כלומר, למשל, שיעור מקרי הרצח בקרב מליון תושבים של עיר, הוא גבוה משמעותית משיעור מקרי הרצח בקרב מליון תושבים שפזורים על פני אזור חקלאי גדול פי כמה.
ב. בפרט – אם לא משווים את *כל* ארה"ב *לכל* קנדה, אלא משווים בין איזורים עירוניים צפופים בשתי המדינות לאיזורים פחות-צפופים בשתי המדינות – הפערים במקרי הרצח בין שתי המדינות מצטמצמים דרמטית. במילים אחרות, הסיכוי שלך להיות קורבן רצח תלוי הרבה יותר בשאלה אם אתה גר בעיר גדולה או לא, והרבה פחות בשאלה אם אתה גר בארה"ב או בקנדה. פשוט בקנדה יש הרבה פחות ערים גדולות והאוכלוסיה מפוזרת יותר, לכן בממוצע יש בה פחות מקרי רצח יחסית למאה אלף איש.
אני חייב לסייג ולומר שאני לא בטוח עד כמה הטענה הזו מבוססת. יצא לך להיתקל בה?
יש עוד כמה דברים
דבר ראשון, כמות כלי הנשק בקנדה עדיין הרבה יותר נמוכה מאשר בארה"ב. על פי הנתונים שראיתי, בארה"ב יש 88 כלי נשק על כל 100 איש (כמובן שיש אנשים עם יותר מכלי נשק אחד), בעוד בקנדה זה בסביבות ב-30 ל-100 איש.
שנית, בקנדה יש יותר פיקוח על כלי נשק מאשר בארה"ב. ברוב המדינות בארה"ב אפילו אין צורך ברישום של בעלות על כלי נשק, בעוד שבקנדה יש חוקי רישום ומעקב קפדנים יחסית.
אבל בנוגע לכמות כלי הנשק,שוב אתה מתייחס לממוצעים ארציים
וכל הפואנטה של התגובה שלי הייתה, שאם מקווים לקבל מושג על רמות האלימות כתופעה תרבותית – אתה צריך להשוות לא ממוצעים ארציים, אלא לבודד ולהשוות איזורים יותר קטנים ודומים במאפיינים שלהם.
איטואיטיבית אני נוטה מאוד להסכים איתך שלפיקוח הדוק על כלי נשק חם – שמביא לנגישות נמוכה יותר אליהם – יש השפעה מכרעת על שיעור מקרי הרצח. אבל אני בעצם התייחסתי לשאלה אחרת: האם גם בהתייחס לשיעור אחזקת נשק דומה, באיזור דומה בארה"ב מול קנדה (מבחינת צפיפות, למשל, אבל ודאי שגם מבחינת גורמים אחרים כמו פערים כלכליים) – עדיין ארה"ב יוצאת רע מההשוואה של שיעור מקרי הרצח. מה שבאמת יכול להצביע באיזשהי צורה על הבדל תרבותי.
זו שאלה מעניינת
אבל יהיה קשה להבדיל בין הסבר תרבותי-חברתי לכזה שמסתמך על צפיפות אוכלוסיה, משום שיש קשר ביניהם (גם אם היית משווה בין ערים בעלי צפיפות דומה ומוצא הבדלים בין קנדה וארה"ב, עדיין יש השפעה תרבותית לאומית).
ככלל, ביונקים, לצפיפות יש מתאם סיבתי גבוה עם אגרסיביות, סטרס ומחלות. ארה"ב גם יותר מעורבת גזעית מקנדה, וכנראה שגם לכך יש השפעה.
חוץ מזה, מתי רואים שוב ביקורת סרטים שלך איפשהו? היית מהכותבים המוכשרים של האתר.
נכון, אי אפשר לבודד גורם אחד בתור הסבר
אבל אולי אפשר להגיע להבנה קצת יותר טובה בנוגע לשאלה אילו גורמים משפיעים באמת, ואיזה משקל יחסי יש לכל אחד מהם.
ותודה על המחמאה![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
. לצערי בימים אלה אין לי כמעט זמן פנוי להגיב כאן, שלא לדבר על לכתוב ביקורות.
ייתכן. זו אפשרות סבירה, אבל באמת שקשה לדעת.
(ל"ת)
אורורה היא לא עיר גדולה.
גם קולומביין לא.
אבל התגובה שלי *לא* התייחסה למקרי טבח המוניים וחריגים
כמו התגובה של טווידלדי (שאליה הגבת קודם בשאלה "יש תאוריה סבירה כלשהי שמסבירה למה זה המצב?") – התייחסתי לשיעור מקרי הרצח הכולל.
האמת שהתמיהה שלי
התייחסה לא למקרי רצח בכלל, אלא לאותם אירועים גדולים וחריגים, של רצח המוני לכאורה בלי שום מניע. זה נראה כאילו לארה"ב יש מונופול כמעט מוחלט עליהם.
בהתחשב בכך שאחת הקורבנות בקולורדו
נחמקה מירי המוני בקנדה רק לפני תקופה קצרה, אני לא בטוחה שמוצדק להגיד את זה. בכל אופן, מקרי רצח כאלה כל כך נדירים, במיוחד להשוואה לרציחות "רגילות", שאני לא יודעת אם אפשר להסיק מהם על המדינות בהם הם מתרחשים.
ומדינות נורדיות
(ל"ת)
תאוריה שנתקלתי בה
ספציפית בתגובה למקרה הזה, היא שבארה"ב אין רשת בטחון לאנשים הסובלים מהפרעות נפש, ולמעשה יש מדיניות של סגירת מוסדות ותכניות תמיכה לאנשים הללו ושחרורם לתוך הקהילה. וכמובן שבמדינה שבה אין ביטוח בריאות חובה, הגישה של רוב האנשים – ובמיוחד אלה שבמעמד סוציו-אקונומי נמוך שבו הסכנה של התדרדות לפשע ממילא יותר גבוהה – לטיפול פסיכיאטרי מאוד מוגבלת.
בפינה של נדב אייל הערב ב"לונדון וקירשנבאום",
הוא התייחס לעניין, כולל קצת בהקשר של הסרט (מקומו של הקולנוע בתרבות האמריקאית והיות האירוע בכורה), הדגש של התקשורת לעניין הג'וקר (רייטינג) והרבה בהקשר של סוגית הנשק. הוא נתן כל מיני סטטיסטיקות מטורפות, תרתי משמע. כמו למשל שלרוב האנשים שמחזיקים נשק יש 4 כלי נשק, שיש כ-300 מיליון כלי נשק בארה"ב (כלומר, בערך לכל אזרח) ועוד כל מיני דברים.
מומלץ. בכלל נדב אייל מומלץ.
מקווה שזה יעלה בקרוב לאתר שלהם, כרגע הוא מעודכן לשבוע שעבר:
http://lnk.nana10.co.il/
הנה זה, החל מדקה 26.
נדב אייל (על התקשורת, על קולנוע, על קלישאות, יחד עם סטטיסטיקות נשק אימתניות, על סוגית הנשק ההזויה) ואחריו פסיכיאטר, באותו נושא כמובן:
http://lnk.nana10.co.il/Article/?ArticleID=913032&sid=182
מומלץ.
עונש מוות לרוצח?
http://news.walla.co.il/?w=/15/2552503
מוזר שלא שלחו אותו להסתכלות
(ל"ת)
אני חושבת שבארה"ב החובה להוכיח אי שפיות
נופלת על ההגנה. אין דרישה מהתביעה לברר אם הוא כשיר לעמוד לדין. אני מסכימה, עם זאת, שמתבקש היה לעשות זאת, במיוחד אם מדברים על עונש מוות.
וואו, זאת אחת מהכותרות הכי חסרות משמעות שראיתי היום
"הרוצח נידון למוות" זאת כותרת. "התביעה דורשת עונש מוות לרוצח" זאת כותרת. אבל "התובעת תשקול האם לדרוש עונש מוות"? ברור שהיא תשקול! זה התפקיד שלה! בכל פעם שבה מישהו נתבע על משהו התובע צריך, כחלק מתפקידו, לשקול איזה עונש לדרוש. גם כשמישהו נתבע על גניבת רכב התובע צריך לשקול האם לדרוש עונש מוות (ולהחליט נגד, אם הוא שווה משהו).
מה שמזכיר לי מסמך צבאי שראיתי פעם,
ובו הערכת מצב אוייב כללה משפט בנוסח "האוייב יכול לתקוף או להגן".
מה, באמת?
מן הסתם כבר כתבתי את זה כאן יותר מפעם אחת
אבל זה עדיין מצחיק אותי – ביקורת קולנוע ממצה שמישהו אמר לי פעם:
"זה סרט כזה שאו שאתה יוצא באמצע – או שאתה נשאר עד הסוף".
להגנת הביקורת הזו אני רוצה להגיד -
אין כמעט אף סרט שאני באמת אשקול לצאת באמצע שלו. אז לדעת שסרט מסויים גרם לאנשים לצאת באמצע שלו ולא לחכות עד הסוף – זה נתון שטוב לדעת. לדעתי.
מש"א
למה לצאת מסרט בקולנוע באמצע? מילא להפסיק לראות בבית, אבל בקולנוע?
א. זה לא משתלם – שילמת לפחות 30 ומשהו שקל על כרטיס + דברים במזנון (מי שקונה), לא חבל?
ב. היי, אולי זה ישתפר מתי שהוא. יש לא מעט סרטים שמתחילים בצורה מעפנה אבל משתפרים בנקודה מסוימת.
לדעתי זה הגיוני לצאת מסרט באמצע רק כשנראה לך שעבר מספיק זמן (אבל באמת מספיק, לא 10 דקות) ואתה מבין שלא קיבלת תמורה לכסף שלך, וכנראה גם לא תקבל.
יצאתי מסרט בקולנוע רק פעם אחת בחיי, וזה קרה לא מזמן יחסית. נסענו לחופשה משפחתית בירושלים לסופ"ש, ובאחד הערבים לא היה ממש מה לעשות, אז החלטנו לראות סרט. המבחר לא היה כזה גדול, וחלק מהסרטים או שאני ואחותי ראינו, או שההורים שלנו ראו, או שלא נראו לנו. לבסוף החלטנו על איזה סרט איטלקי אחד, "טעם החיים", נראה לי. ו-וואו, כמה שהסרט הזה נוראי. למה? כי הוא לא מתקדם! הוא לא זז, הוא לא הולך לשום מקום! ישבנו שם נראה לי יותר מחצי מהסרט ושום דבר לא קרה! והוא גם לא היה מצחיק, או מותח, או רומנטי. כלום! אז לאחר שזה הוסכם ע"י כולם, פשוט קמנו ויצאנו. מה שלא תעשו, אל תתקרבו לסרט הזה!
יש נימוק טוב לצאת מהקולנוע: אני לא בעונש.
נדיר שאני יוצא מקולנוע, אבל כשזה קורה – זה בעיקר כי הסרט *כל כך* גרוע, שאני מעריך – אחרי בד"כ כחצי סרט – שאפילו אם הוא ישתפר, אין לי שום חשק לחכות שזה יקרה.
בסדר, אבל אתה לא מסכים שלהגיד שסרט מצדיק יציאה באמצע
על ידי המון אנשים (קרי – זה סרט שיש מי שהרגיש שהוא בעונש והעדיף לצאת) זה סרט שאולי לא כדאי לך ללכת לראות בקולנוע? כלומר, להגיד "זה סרט שאו שיוצאים ממנו באמצע או נשארים עד הסוף" זה להגיד "זה סרט שיש מי שחושב שהוא עונש ומעדיף לצאת ממנו, אז קח את זה בחשבון".
היי, אני בכלל לא בדיון הזה.
התייחסתי לשאלה בתגובה לה הגבתי.
אבל אם כבר שאלת, הבעיה בניסוח הזה הוא שהוא מחלק רק לפי זמן. הוא לא אומר, "או שיוצאים מהסרט הזה באמצע, או שממש אוהבים אותו", אלא מציב את שתי האפשרויות המובנות מאליהן לגבי כל סרט: או שיוצאים – או שנשארים.
שני הסרטים האחרונים שאני זוכרת שהיתה בהם נהירה החוצה
מהקולנוע היו סקוט פילגרים וכרוניקה. ואלה שני סרטים שמאוד מאוד אהבתי. סקוט פילגרים במיוחד, אני חושבת שלפחות חצי מהצופים עזבו את הקולנוע תוך כדי הסרט.
אה, טוב. לא אמרתי שזו ביקורת מספקת
או שהייתי מסתפקת רק באזהרה הזו, כן? הייתי בודקת מה חשבו על הסרט אנשים שטעמם דומה לשלי ואז מחליטה. אבל זה כן היה גורם לי לבדוק את העניין לפני שהייתי הולכת לסרט.
אגב, אני נכחתי רק בשתי הקרנות שזה קרה בהן; ג'וני נמוניק, ואני הייתי אחת מהיוצאים, אבל זה היה כי גם ככה הסרט לא ממש עניין אותי וחברה שלי ממש סבלה, אז יצאנו מהאולם והלכנו לראות סרט אחר (משהו עם מושבעים נדמה לי) מהאמצע שלו. הסרט האחר היה אדפטיישן, ואני דווקא נשארתי. ואהבתי. ויתרה מזו, בשלב מסוים התחיל קטע עם הרבה אקשן – שנעדר מהחלק הראשון של הסרט, וזה נורא הצחיק אותי, כי זה היה בדיוק החלק שבשבילו האנשים שיצאו שילמו כסף כדי לראות. אירוני קצת. ודי גאוני, האמת.
כרוניקה דווקא?
את שני הסרטים שציינת מאוד אהבתי, אבל אני יכול בהחלט להבין אנשים שירצו לצאת באמצע "סקוט פיליגרים", בגלל שהוא מאוד ייחודי וקשה לעיכול, בלשון המעטה.
אבל כרוניקה? אני שמעתי עליו רק ביקורות טובות, גם מהתקשורת וגם מקהל הצופים. הוא גם לא חדשני או מיוחד מדי כדי שאנשים יתקשו להתחבר אליו, אז למה דווקא ממנו לצאת באמצע? מוזר.
הוא מתחיל מאוד איטי ומשעמם, האמת
אלמלא הביקורת של רד פיש אני חושבת שגם אנחנו היינו נוטשים את הדיוידי באמצע. ושמחה מאוד שפיש כתב את הביקורת. זה היה סבבה של סרט (רק, יו קנואו, שניים משלושת התיכוניסטים נראו בני קרוב לשלושים. אבל בקטנה).
האם הסרט היה "עץ החיים"?
כי זו נשמעת לי ביקורת די קולעת עבורו. או שאתה סובל בו ורוצה לברוח מהקולנוע, או שאתה נתפס אליו לחלוטין.
זה היה "רומיאו וג'ולייט"
אנשים שהשתעממו מ"עץ החיים" עוד לא נולדו כשהוא יצא.
אפטר-שוק
שני אנשים בפנסילבניה החלו להתווכח במהלך הקרנה של הסרט, ואחד מהם צעק משהו שעורר פאניקה. הקהל, שגם ככה היה עדיין במתח בגלל המקרה בקולורדו, החל לברוח מחוץ לאולם. אנשים כמעט נרמסו, אבל אף אחד לא נהרג או נפצע קשה. לאחר מכן, כל מי שנכח באולם קיבל כניסה חופשית להקרנה מאוחרת יותר.
http://gawker.com/5928273/panic-ensues-as-fight-erupts-at-pennsylvania-screening-of-the-dark-knight-rises
ב-*Ynet מדווח בראש חוצות שהרוצח הדריך במחנה קיץ יהודי.
מבחינתם, עבודה קטנה שהבנאדם עבד בה לפני שנים וקשורה ליהודים מיד הופכת את זה לרצח על רקע דתי/לאומי. אולי כבר נרשום בענק, בכותרת, שהוא קנה פעם לָבַנה בדנבר, ולכן הדרוזים אשמים בזה? זה רלוונטי באותה מידה.
http://www.latma.co.il/article.aspx?artiId=6143
* (וב"ידיעות אחרונות")
במקרה הזה זו נראית לי פרובינציאליות,
בנוסח הבדיחה על הג'ואיש פרס שפעם פרסם כותרת ראשית: "יהודי בשם משה כהן נהרג בתאונת רכבות בהודו!"
ובאותיות קטנות, כותרת משנה:
"יחד איתו נהרגו עוד 378 בני אדם".
כריסטיאן בייל הגיע לאורורה לחלוק כבוד לנרצחים
ולבקר את השורדים
http://www.dailymail.co.uk/news/article-2178497/Christian-Bale-visits-shooting-victims-Batman-Dark-Knight-Rises-massacre-Aurora.html
לאחד הפצועים אין ביטוח רפואי
והוצאות הטיפול שלו עלולות להגיע לשני מיליון דולר. חבריו פתחו במבצע לגיוס כספים.
http://www.comicsalliance.com/2012/07/25/uninsured-aurora-shooting-victim-medical-care-millions-fundraising-caleb-medley/
הכתובת הייתה על הקיר?
המשטרה חשפה כי לפני התקרית, ג'יימס הולמס שלח לפסיכיאטר של אונ' קולורדו מחברת המלאה בפירוט מלא וגרפי ביותר של הרצח שהוא מתכנן. המחברת ישבה בחדר הדואר של האונ' כמעט שבועיים.
http://www.mediaite.com/online/james-holmes-sent-graphic-disturbing-notebook-to-psychiatrist-before-shooting/
וואו, אז הוא גם גילה לאויבו המושבע את תוכניתו המרושעת?
(ל"ת)
זה לא כל כך "על הקיר".
יותר הכתובת היתה במעטפה סגורה בדואר. לפספס סימן אזהרה שעדיין לא הגיע אליך זה, איך לומר, לא הישג כזה מרשים.
הכתובת היתה על המעטפה!
(ל"ת)
אבל לא באימייל.
(ל"ת)
ג'יימס הולמס הורשע
http://thedailywh.at/2012/07/30/breaking-news-of-the-day-james-holmes-charged-with-counts-of-murder/
העונש המינימלי הוא מאסר עולם ללא חנינה, והמקסימלי הוא עונש מוות.
הואשם, לא הורשע
(ל"ת)
הוא לא הורשע עדיין, הוא נאשם.
(ל"ת)
עם כל הפגמים של מערכת המשפט האמריקאית
הם עוד לא הגיעו לשלב של הרשעה תוך שבוע וחצי מהמעצר.
לעומת זאת, קשה להאמין שזו תהיה שאלה של הרשעה, שכן אשמתו של הולמס אינה מוטלת באף ספק. לכל היותר עורכי הדין שלו יוכלו לנסות לטעון לאי שפיות.
אילו היו מיישמים את חוק הארווי דנט...
יתכן שאפשר היה לעשות משהו גם במהירות הזו.
אפילוג
הרוצח הורשע ל-3,318 שנים בכלא ללא שחרור מוקדם.
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/720/705.html
מזל שאין שחרור מוקדם
אם היו מנכים לו שליש הוא עוד עלול היה לצאת אחרי 2,212 שנה.
הוא בטח מתבאס עכשיו בכך שבחר בחיי נצח
(ל"ת)