קצת אסקפיזם רציתי, לא יותר מזה. המצב בחוץ מדכא. צבע אדום בחוץ ובפנים. בין האזעקות ברחתי לקולנוע, לאיזה סרט אקשן מד"בי הוליוודי, משהו עם הרבה אפקטים וכאלה – ומצאתי שם סרט מפוכח וקודר על שתי קבוצות שטינה היסטורית ומעשי אלימות של בודדים מדרדרים אותן למלחמה כוללת, ועל המאבק חסר התוחלת של אלה משני הצדדים שבסך הכל רוצים לחיות. תודה, באמת. אפילו על הוליווד אי אפשר לסמוך שתספק שטויות מסיחות דעת. "כוכב הקופים: השחר", בנקודת הזמן המדויקת שבה הגיע אלינו, הוא סרט כל כך אקטואלי שזה מדכא.
סדרת הסרטים הזאת הפכה לכל כך מסובכת שצריך Waze כדי להתמצא בה, אז רגע של התמקמות: "כוכב הקופים: השחר" הוא המשך ל"כוכב הקופים: המרד" המצוין מ-2011, שבעצמו היה מעין פריקוול לסרט "כוכב הקופים" המקורי מ-1968, בעודו סותר את סרטי ההמשך משנות השבעים ומתעלם ובצדק מקיומה של גירסת טים ברטון ל"כוכב הקופים" מ-2001. בשורה התחתונה: עדיף לצפות ב"כוכב הקופים: המרד" לפני הצפיה בסרט הזה, אבל זו לא חובה – הסרט ישלים עבורכם את הפערים בעלילה.
בתחילת הסרט נראה שמגפת השפעת כבר הוציאה את בני האדם מהתמונה והשאירה את הכוכב לקופים (ושוב ההבהרה הלשונית: אלה לא באמת קופים. הביטוי הנכון הוא למעשה קופי-אדם, אבל שימוש בו יהפוך את כל הסדרה ושמותיה לבלתי אפשריים. אז שיהיה "קופים"). קהילה גדולה של קופים, בהנהגתו הנחושה של סיזר – שימפנז בעל יותר כריזמה וכושר מנהיגות מכל חברי הכנסת ללא יוצא מהכלל – חיה ביערות של קליפורניה. הם צדים יחד, חיים יחד בעיר-עצים, ומצייתים לחוקים שנראים כאילו הם לקוחים מ"חוות החיות" ("קוף לא הורג קוף", כך כתוב על הקיר). יש להם אפילו סוסים, אם כי לא ברור על איזה עץ הם תולים אותם. אבל אחרי כמה שנים של חיי קוף מתברר שבני האדם לא מתו כולם, אחרי הכל. קבוצה של אנשים החסינים לוירוס נותרה בסן פרנסיסקו. הם חיים, אבל הם רעבים וצריכים מזון ואנרגיה. משלחת קטנה יצאה אל ממלכת הקופים כדי לבדוק את האפשרות של חידוש פעילותו של סכר המצוי שם. הקופים ובני האדם נפגשים שוב, והפגישה מובילה כמעט מיד לאלימות.
הרבה טעויות אפשר היה לעשות בסרט המשך ל"כוכב הקופים: המרד", אבל מאט ריבס, הבמאי החדש ("קלוברפילד") מבין מה גרם לסרט הראשון לעבוד, ועושה הרבה בחירות חכמות בדרך להמשך. הוא יודע מי היו הגיבורים האמיתיים של הסרט הראשון: סיזר וחבורת הקופים שלו. לכן הסרט ממשיך את סיפורם, וזונח את דמויות בני האדם – ג'יימס פרנקו לא מופיע בסרט, מלבד בצילומי ארכיון. במקביל, הוא מציג פרק חשוב והגיוני בהיסטוריה העתידית של העולם, שתיגמר ב"מניאקים, מה עשיתם?".
כמו הסרט הראשון, גם "השחר" הוא סרט שמסתמך על אפקטים. הדמויות הראשיות בשני הסרטים הם אפקטים מיוחדים: קל לשכוח את זה בזמן הצפיה בסרט, אבל הקופים הם כולם יצירות ממוחשבות ומשכנעות לגמרי. הסרט החדש מאתגר אפילו יותר מהראשון, מכיוון שהקופים מרובים יותר, ויש בינהם דמויות רבות ושונות. חלק גדול מהסרט עובר בהוויה קופית לגמרי, בלי אנשים ובלי מילים. הקופים מתקשרים זה עם זה בנהמות ותנועות ידיים (עם תרגום עברי בגוף הסרט), בלי שזה ייראה לא טבעי או קשה להבנה. אנדי סרקיס מגלם שוב את סיזר – ולשבח את אנדי סרקיס על ביצוע תפקיד בלכידת-תנועה זה כל כך נדוש – אבל גם הקופים האחרים, שנעשו בשילוב של טכנולוגיה מתוחכמת ושחקני לכידת-תנועה מוכשרים שפניהם לא מופיעות על המסך אף פעם, עשויים באופן משובח. יש הרבה שחקנים שהיה כדאי לשלוח לסמינר אצל הקופים האלה כדי שיבינו איך מביעים רגשות ומספרים סיפור בלי מילים. כמעט.
כמעט, משום שכשיש לסיזר משהו חשוב להגיד, הוא בכל זאת אומר אותו באנגלית. גם קופים אחרים בקהילה גילו, מתברר, את היכולת לדבר בשפת בני אדם, ועושים זאת יותר ויותר במהלך הסרט – וזה קצת מטופש: למה שהקופים ידברו בינהם בשפת בני אדם? זה מזכיר קצת את אותם סרטים הוליוודיים שמתרחשים, נאמר, בצרפת, ובכל זאת הדמויות כולן מדברות באנגלית במבטא צרפתי. דווקא אחרי שהסרט הוכיח שאפשר לעשות סרט גם בלי מילים, הוא קצת משתפן.
ואם סצינות קופיות סתם היו הישג לא ייאמן של אפקטים ממוחשבים, לכך ריבס מוסיף סצינות אקשן המוניות מרשימות ומבוימות בוירטואוזיות – הוא מצליח להכניס אפילו את קלישאת הוואן-שוט-הארוך-מאוד-המסתובב-ברחבי-הקרב בלי שזה ייראה מאולץ, וקופים על סוסים עם תת מקלע שאיכשהו לא נראים כמו בדיחה.
מה שהיה ל"כוכב הקופים: המרד" וחסר בסרט החדש הוא יתרון ההפתעה. אף אחד לא ציפה לכך שפריקוול ל"כוכב הקופים" יהיה סרט טוב, אבל "המרד" היה משובח במידה שתפסה את כולם לא מוכנים. "השחר" מגיע כבר עם מטען ציפיות, ולכן העובדה שהוא סרט טוב (והוא סרט טוב, שלא יהיה ספק) לא מפתיעה ולא מרגשת. גם עלילת הסרט צפויה יותר: המסלול כולו די ברור מראש, יש מהלכי עלילה ואפילו שורות דיאלוג שיכולתי לחזות הרבה לפני שנאמרו. אולי זה יותר מדי לצפות להפתעות – אחרי הכל, מדובר בסדרת סרטים ששמה הוא ספוילר לאופן שבו כל העסק עומד להיגמר – אבל היה יכול להיות נחמד אם היו יותר הפתעות בדרך.
אבל גם אם הדרך די ברורה, "כוכב הקופים: השחר" הוא סרט עשוי מעולה, בעיקר במסגרת סרטי הקיץ. לא לעתים קרובות אפשר לראות סרט קיצי עם שכל, שלא מחלק את העולם לאנחנו והם. פעם בני האדם היו תמיד הטובים בסרטים כאלה, והאחרים – חייזרים, מפלצות, כרישים, מה שלא יהיה – היו הרעים. אחר כך הגיעו הסרטים שהפכו את המצב, כמו "אווטאר" – שבו מתברר שבעצם בני האדם הם הרעים, וה"אחרים" הם הטובים. ב"כוכב הקופים: השחר" אף אחד מהם לא נכון. הקופים הם לא הרעים בסיפור הזה, וגם בני האדם לא – כי זה לא עובד ככה, אף קבוצה לא מורכבת מ"רעים" ולא משנה כמה קל להדביק עליהם את השלט הזה. אלה שמחרחרים מלחמה הם האויב, ולא משנה כמה שיער יש או אין להם על הגב. מי שחושב שעוד הרג יפתור את המצב, קוף.
פורסם במקור בוואלה
אנקדוטה
אלוהים אדירים,צפיתי בסרט בחמישי בפלאנט ראשון לציון – וכל פעם שהייתה אזעקה 2 ילדות בגיל הטיפשעשרה צועקות "יש אזעקה!מה קורה לכם!" ורצות מחוצ לאולם(אין לי מושג לאן כי הפלאנט עצמו הוא קופסת בטון,הייתי שמח אם היו תולים שלט בכניסה"אם יש אזעקה ויצאתם מהאולם תישאור בחוצ!"
חוצמזה סרט מעולה.
בסינמה סיטי ראשל"צ דווקא פינו את כל הצופים לקומה מינוס 2 בעקבות אזעקה.
כמובן לא שמענו את האזעקה באולם, אבל הפעילו כריזה והורו לכולנו להתפנות. סדרנים כיוונו אותנו במורד המדרגות הנעות (הכבויות. כנראה שזה לא בטיחותי במקרה חירום), והתגודדנו למטה עד שנגמר. דווקא היה מאוד מאורגן, ומגיע להם כל הכבוד. הרגיש קצת מיותר (עד שהגענו כבר היה צריך לחזור), אבל אין מה לעשות, לוקח כמה דקות טובות לפנות אולמות, ולהוריד מאות אנשים במדרגות.
אציין לשלילה שלא הדליקו אורות באולם (לפחות לא עד שיצאתי), ולא כיבו את ההקרנה בזמן היציאה מהאולם (וזה היה בדיוק בקטע אקשן מלחיץ במיוחד), אבל יכול להיות שזה כי הסדרנים היו עסוקים בהכוונה (יש עדיין מקצוע כזה מקרין בעידן הדיגיטלי?).
זו הסיבה שהחלטתי לוותר על הצפייה הקולנועית השבוע...
נראה לי שכבר אמתין לצפייה ביתית וזהו.
בנוגע לנהלי אזעקות בסינמה סיטי ראשל"צ
אני יודע שזה טיפה משונה לחשוב על כך, הרי הלקוח הוא המרכז, אבל כשאתה או כל אחד אחר מגיע לסרט, האולם בו אתם נמצאים הוא לא היחיד שמקרין סרטים (!).
כלומר, כשמתרחשת אזעקה, לא יכול להיווצר מצב בו כל הסדרנים והמקרינים (יש ממש מעט בכל משמרת לעומת כוח האדם שבאמת דרוש באופן אוטופי) יוזעקו לטפל באולם אחד בו הלקוח האינדיבידואלי נוכח בו. וכן, לא כל הצוות צופה בסרט ומחכה לרגע המתאים לעצור אותו בתיאום עם שיגור הרקטות והפעלת האזעקות.
בנוגע לעניין האזעקות בסינמה סיטי, זהו עניין שלא היו לו אפילו נהלים מסודרים עד לפני שלושה ימים.
עד אז, הסינמה לא הייתה ערוכה לטפל במקרים כאלו מאז תקופת עמוד ענן.
וכמו כל דבר, בהתחלה התפעול פעל כאלתור של הרגע, של עצירת כל הסרטים באופן ידני (ויש עשרים אולמות) על-ידי צוות ההקרנה, בזמן שהסופרווייזרים והסדרנים פועלים לפנות אולמות. תוך כדי שיש דקה לזוז למתחם מוגן (שלא נמצא במרחק דקה בהכרח). פרוצדורה של הדלקת אורות באולם ועצירת סרט, תוך כדי שיקול של בדיקה אם הסרט נמצא באמצעהו, בזמן פרסום\טריילרים או קרדיטים או אולי בכלל לא רץ כלל, עדכון המנהל משמרת של המתחם והסופרווייזרים על כך, לוקחת בין 15-30 שניות אם זה מגיע בתור הפתעה ונעשה ידנית, ואין טלפונים בלתי פוסקים שדורשים להרגיע את העובדים האחרים כשהאזעקה והבומים נשמעים ברקע בידיעה שהתקרה יכולה לקרוס מכל פגיעה ואין הגנה ממשית על הצוות. קח בחשבון כשמדובר ב20 אולמות, זה יהיה בלתי אפשרי לעצור את כולם בדקה אחת וגם להגן על הצוות במקביל.
עם הימים האחרונים, עובדי ההקרנה מצאו פתרונות יצירתיים לצמצם את זמן עצירות וחידוש הסרטים ביעילות ובמהירות יתרה. גם מקרינים הם בני אדם (ולא, הם לא רק לוחצים על פליי והולכים הביתה).
כמו שכתבתי,
למרות שהיה קצת בעייתי לצאת מהאולם בחושך וברעש של הקרנת סרט, זה היה מובן בהינתן הסיטואציה, ולא גרע מכך שחשבתי שהגיע לסינמה סיטי כל הכבוד.
אני חושב שאפסיק לקרוא את הביקורת בוואלה, למרות שהיא מתפרסמת קודם. יש לעתים הבדלים מהותיים בין רוח הדברים כאן ושם.
הפסקה האחרונה מתחילה בוואלה במשפט: "למרות הכל, "כוכב הקופים: השחר" הוא סרט שבהחלט שווה לראות"; ואילו כאן: "אבל גם אם הדרך די ברורה, "כוכב הקופים: השחר" הוא סרט עשוי מעולה". אחרי העריכה של וואלה נשמע שזה סרט בסדר "למרות הכל", מה שבהחלט לא משתמע מהטקסט המלא כאן.
לא צריך להאשים דווקא את וואלה.
לעתים קרובות זה אני שעושה את ההבדלים – אני כותב גירסה אחת לוואלה וגירסה לעין הדג. ההבדלים הם לפעמים קטנים ולפעמים גדולים.
מה הסיבה?
(ל"ת)
קהל היעד?
(ל"ת)
חובה לציין את הסרטים הקצרים
את הסרט עצמו אראה ביום ראשון ובינתיים חזרתי על המרד האדיר. וכשחיפשתי ביקורות על שחר נתקלתי בסרטים קצרים, כולם בוימו על ידי במאים שונים, שנועדו לתאר את התקופה של 10 שנים בין המרד לשחר.שלושת הסרטים מתמקדים באנשים שמנסים לשרוד בתקופה שבה תשעה מתוך עשרה נכנעים למגיפה. וכולם מצוינים. Walking dead, ככה עושים את זה!
לינק לאחד מהם, כולם ביוטוב:
http://motherboard.vice.com/read/the-only-gun-left-before-the-dawn-of-the-apes-year-10-2?scsc
הא. לבמאי של הראשון קוראים Isaiah Seret.
(ל"ת)
אגב
קופים ששולטים בעולם הזכיר לי טריילר שראיתי אתמול עם כרישים ששולטים בעולם- בערך…
הסרט נראה ממש מטומטם, אבל אני דווקא נהנתי מהטריילר
https://www.youtube.com/watch?v=fWY4-u9Ewdc
אלוהים, מה לא בסדר איתי!
נראה לי שהטריילר ממש לא לוקח את עצמו ברצינות
הקריין פלט קללה שצונזרה, והסרט עצמו נראה מופרע למדי…
איכשהו אני די בספק את זה סרט אמיתי, ואם כן, אז באווירה המתאימה הוא יכול להיות ממש מהנה :)
סרט אמיתי לגמרי
אבל זה סרט טלוויזיה. אני לא זוכר איזה ערוץ אבל היה סרט קודם (קוראים לסרט הראשון SHARKNDO) דרך אגב, הוא היה לא משהו, ואפילו הNostalgia Critic עשה עליו ביקורת. הסרט השני עומד לצאת ב31 לחודש, נראה לי.
ערוץ SyFy
נזכרתי
הלוגו של SyFy מופיע שם כל הזמן...
עד כמה שראיתי, יש שם לעיתים סרטים וסדרות טובים
כנראה שלא נוכל לראות אותו בטלוויזיה
וזה פחות כיף לראות אותו במחשב
אפשר לכל הפחות לחבר את הטלויזיה עם כבל HDMI
למרות שלרוב אני כבר מעדיף לראות בטאבלט, כשאני שוכב במיטה
הספרן מאשר את ההבהרה הלשונית.
אוק.
יאללה, מה קורה עם המילון?
(ל"ת)
גם המנהיגים שלנו קופים
גם המנהיגים שלנו מתנהגים כמו קופים ולהם הכח לפתור הכל
לכידת תנועה
לא שאני מבין בזה, אבל מה בדיוק אנדי סרקיס עשה חוץ מללכת כמו קוף? גם בסרט הקודם בסדרה, בשר הטבעות ובקינג קונג אני התלהבתי מאוד מהאנימציה. איך בדיוק היכולות של סרקיס משחקות כאן תפקיד?
הוא משחק את הקוף.
זה לא רק ללכת כמו קוף – זו הופעתו של הקוף, כולל הבעות פנים.
https://www.youtube.com/watch?v=XM9Pvfq1KhE
הבעות פנים, שפת גוף, מפוזרים עליו עשרות חיישנים ומצלמה שמכוונת ישירות על הפנים שלו ולוכדת כל הבעה.
(ל"ת)
אפשר לומר שהוא משחק עם איפור מאוד כבד
יש לא מעט רגעים שרואים פתאום את הפנים של אנדי סרקיס מתחת לכל האנימציה ולכידת התנועה.
נראה לי שאפשר דווקא לומר שלא
אני די בטוח שאין שום פנים של אנדי סרקיס מתחת לאנימציה ולכידת התנועה, ושמדובר ב-100% מודל תלת מימדי שנבנה לפי לכידת התנועה של אנדי. די בדומה למה שהחברה בILM עשו עם הצוות של דייבי ג'ונס:
https://www.youtube.com/watch?v=51Ffh2nbHnE
אנדי סירקיס הוא פשוט שחקן מאד "פיזי" וזה מקל יוצרי האנימציה. אני זוכר משהו דומה בשנות ה-90 על זה שהמשחק הפיזי של ג'ים קארי ב"המסכה" (שם עוד היה מדובר בשחקן מתחת לאנימציה) חסך להפקה מאות אלפי דולרים בעלויות אנימציה בזכות הבעות הפנים האלסטיות שלו.
זה קצת ויכוח על סמנטיקה, לא?
אם זה מודל שנבנה על בסיס לכידת התנועה, אז בעצם הפנים של אנדי סרקיס נמצאות שם, גם אם לא פיזית. באותה מידה עריכה יכולה להשפיע על הופעה של שחקן הרבה זמן לאחר סוף הצילומים.
על פי מה שאני יודע, מעצבים את המודל לפני שהשחקן משחק
קודם מעצבים את המודל, אחר כך השחקן מנפיש את הדמות במשחק; כל תנועה שלו מומרת לתנועה של הדמות. כך שאם הבחנת בשחקן, זה בגלל ההבעות פנים, לא בגלל המראה הפיסי של הפנים.
הטענה ש"כוכב הקופים: המרד" כה משובח אכן מפתיעה אותי
בעיקר בכמות המתלהבים ממנו כאן באתר… כשאני נאלצת לסספנד כ"כ הרבה בסרט אחד (שלוקח את עצמו ברצינות) קשה לי לקרוא לו "טוב", קל וחומר "משובח". מצד שני, עכשיו אני מגיעה לסרט השני (יש לי כרטיסים להקרנה בעוד יומיים) נטולת ציפיות, אז מכאן והלאה המצב יכול רק להשתפר… (או שלא, אבל אני משתדלת לשמור על אופטימיות זהירה).
מה סיספנדת בסרט הראשון?
ראיתי אותו שלשום והוא בעיני מצוין.
למען האמת לא הצלחתי לסספנד, יותר נטפקתי...
היו שם באמת לא מעט דברים מגוחכים שאתגרו את יכולת הסספונד שלי מעבר ליכולותיה. כתבתי על כך בעמוד הביקורת:
http://www.fisheye.co.il/rise_of_planet_of_apes/#target-comment-880180
ביאסת אותי.
אולי בגלל שהסיפור של הקופים הוא בעיני מרתק לא שמתי לב לדברים שציינת, אבל את צודקת. בכל אופן אני לגמרי מחליק את זה בשביל שאר המרכיבים בסרט.
צר לי...
אותי הסיפור של הקופים לא ריתק (הוא היה די צפוי וידוע מראש, כן?) אז נותר לי די זמן לנטפק…
אולי צפוי.
אבל הוא מורכב מקופים שנראים לגמרי ולחלוטין אמתיים. לי זה מספיק.
הם לא באמת נראו אמיתיים לצערי
יחסית לאנימציה ממוחשבת הם נראו מדהים; בהחלט ריאליסטיים למדיי רוב הזמן; אבל עדיין, האשליה לא הצליחה לעבור אליי לגמרי (והחורים בתסריט, בפרט אלה הקשורים להתנהגות בלתי סבירה, לא הוסיפו אמינות, כמובן).
למה לי פוליטיקה עכשיו?
מאד אוהב את הביקורות שלך, כמעט תמיד מסתמך עליהן לפני ההליכה לקולנוע. אבל דווקא בימים האלה, התוספת של המסרים הפוליטיים בסוף הפריע לי, בעיקר כי זה לא תרם כל כך ולא אמר משהו על הסרט.
כשמשווים את הסרט למצב עכשיו
ישראל זה הקופים או האנשים?
הקטע הוא שאין טובים או רעים
(ל"ת)
ביקורת מעולה, כתוב נהדר ומשובח
תודה, זה ללא ספק אחד הכתבים המוצלחים והמרעננים ביותר שייצא לי לקרוא בשבוע האחרון. טרם ראיתי את הסרט אך כעת לאחר שקראתי את הביקורת בהחלט אלך! אהבתי את האנולוגיות האמיצות והמתבקשות. שאפו (:
סרט מעולה
מאט ריבס במאי שצריך לשים עליו עין.
מילה על התלת?
(ל"ת)
אין לי מושג, ראיתי בדו.
כנראה מיותר.
ראיתי בתלת
לא מועיל או מוסיף משהו, אבל לפחות גם לא מזיק. אפשר בהחלט לוותר.
אני שנאתי.
ראיתי בסינמה סיטי והתמונה הייתה חשוכה ממש, ברמה שהרמתי מידי פעם את המשקפיים בסצינות לא מטושטשות מידי כדי שיהיה לי קצת אור בעיניים. ממליצה להמנע.
חסר פואנטה, כמו תמיד.
(ל"ת)
בוא נגיד ככה-
הסרט בלי תלת נורא חשוך, ועם תלת חצי מהסצינות נראות על גבול השחור לבן, כמעט ולא רואים את הצבעים. לא מומלץ בכלל. הרס חצי מהחוויה האמת.
האכזבה היחידה היא שגארי אולדמן לא קיבל עוד זמן מסך
הדמות שלו ממש מעניינת, ואפילו כשהוא עושה דברים לא מוסריים אפשר להבין אותו. חבל שלא קיבלנו יותר ממנו, ואלא אם כן תהיה הפתעה כלשהי, לא סביר שנראה אותו בהמשכים.
זאת הייתה אמורה להיות תגובה חדשה
לא תגובה ל-Iter Impius
אני אשמח מאוד להבין...
איפה הספוילר בתגובה שלי ל"כוכב הקופים: השחר"? למעשה, לא כתבתי כאן אפילו לא ספוילר לסרט מ-1968. לא שזה כזה מפריע לי, אבל אני לא מבין את פשר סימון התגובה כמספיילרת.
אופס. שכחתי לסמן ספוילר בעצמי
(ל"ת)
אפשר לקרוא את הביקורת
גם אם לא ראיתי את הסרט הראשון, או שהיא מספיילרת אותו?
היא מספיילרת את הסרט הראשון.
(ל"ת)
כמה פעמים אפשר לומר שאנשים וקופים הם בעצם אותו דבר?
(ל"ת)
עד שהקופים יבינו.
(ל"ת)
"קוף תעשה פיגועים"
זה יכול להיות אחלה סלוגן לסרט!
המקור, למי שעוד לא ראה: http://www.youtube.com/watch?v=Q0UyQV4MSpk
אולי הביקורת שהכי אהבתי פה באתר.
תודה על האקסטרא מייל.
סרט מצוין.
מד"ב בהגדרתו הפשוטה – הלבשת מסיכה על סוגיה נפיצה שלא אוהבים לדון בה; הלבשת אדרת שונה על גברת מכוערת שאיש לא רוצה לדבר איתה.
את הנמשלים אפשר לקחת לכל סכסוך שהוא בין בני אדם, לא רק ברמה הפוליטית. אם כי הרמה הפוליטית והאקטואלית בהחלט בולטת לעיניים (ולאוזניים) שלנו, במיוחד בזכות קטע מסוים בסרט. אפשר אפילו להתייחס לעניין כפשוטו, בני אדם והבעתה שלהם מבעלי חיים "מפחידים".
אקשן מצוין, סצינות טבח לא נעימות, ה"הוואן-שוט-הארוך-מאוד-המסתובב-ברחבי-הקרב" מעולה.
הקטע המטופש של הסרט (ספוילר קל בלבד) – כשהבחור ההוא מאשים את הקופים בהפצת המגפה, וזוכה לתיקונים רפים בלבד מצד הסובבים אותו.
קצרצרים:
א. אישית יצאתי מהסרט עם רצון לראות עוד מהדמויות ועוד מהחברה שהן חיות בה, הן מהצד האנושי והן מהצד של הקופים. וגם לראות קצת יותר מהקונפליקט. כנראה שהייתי רוצה לראות סרט יותר ארוך.
ב. לא יודע מי זה ג'ייסון קלארק, אבל כל הסרט הייתי בטוח שהוא שחקן מפורסם, בלי להיות בטוח בשם. את מי הוא הזכיר לי? אולי מתיו מקונוהיי?
ג. חובבי תמונות הערים הנטושות אחרי פוסט אפוקליפסה יהנו, אם כי תמיד אפשר להראות עוד מזה, לדעתי.
ד. יותר מדי שימפנזים ופחות מדי גורילות ואורנג-אוטאנים לטעמי, אבל זו מחלה שלקו בה כל הסרטים בסדרה הזו מאז ומתמיד. אפליה גזעית! או משהו כזה.
ה. פינת הבכדל (ספוילר למחמירים?). זה די מגוחך – מספר הנקבות האנושיות המשמעויות בסרט: אחת. מספר הנקבות השימפנזיות המשמעותיות בסרט: אחת. (אני לא בטוח שבכלל נראו על המסך יותר מזה, בלי לספור סצינות המוניות של בני אדם או קופים).
ו. תלת מימד מיותר, כרגיל.
ז. אחרי סיזר וחבר מרעיו, אחרי ריצ'רד פרקר והרבה שנים אחרי אסלן, אני תוהה מי עדיין חושב שצריך להשתמש בחיות "בר" בתעשיית הקולנוע.
ח. מה הלאה, בסרט הבא? בהודעה נפרדת.
תודה לתפוז על ההקרנה, ותודה לחבר'ה מהחמאס שהתחשבו ולא הפריעו לה, בניגוד לכל הציפיות.
באמת שעד המשפט האחרון
לא הייתי בטוח אם אתה באמת מדבר על הסרט או שזו אלגוריה מתוחכמת על הפסקת האש.
גם לי לא תמיד יש כח
להתווכח עם כל מי שאומר שצריך-לחסל-את-כולם-כן-גם-את-הילדים-הם-נולדים-עם-סכין-ביד.
כן, אבל הבעת הפנים שלהם היתה יותר של
"וואו, אין לי תשובה טובה לזה" מאשר "אין לי כוח לענות לאידיוט הזה".
מצד שני, אולי זה יותר מדי לייחס לשניה אחת מתוך סרט שראיתי רק פעם אחת.
בעניין הבכדל-
גם לי מאד הציק במהלך הסרט שיש רק דמות נשית אחת מכל צד של המתרס. הדמות הקופית משמשת רק כאמא והאנושית כרופאה ובת זוג, כלומר התפקיד שלה הוא רק לטפל בדמויות הראשיות ולהתלוות אליהן, אבל לא להיות חלק משמעותי בעלילה. אם סלחתי לסרט זה רק בגלל שזה היה הכרחי כדי להמשיך בתמה של הסרט הקודם והעיסוק שלו ביחסי אבות ובנים [למרות שכאן הרגשתי שלא הייתה אמירה משמעותית בנושא].
הרבה פעמים הדמות הנשית היא
רופאה, תפקיד של טיפול, רגש ואמהוּת. או בקיצור, תפקיד "נשי" ולא "גברי".
אני בכלל לא זכרתי את התמה של אבות-בנים אז לא חשבתי עליה. אבל בכל מקרה, המספר הזה היה מגוחך. כל אחת מהדמויות האנושיות האחרות היתה יכולה להיות אשה בלי לפגוע משמעותית בסיפור. וגם אם החברה הקופית היא פטריארכלית כמצופה(?), אפשר היה להראות עוד כמה קופות שם, אפילו אם זה בצד ובלי לתת להן להשתתף בקבלת ההחלטות.
לדעתי רופאה זה פשוט גלגול יעני פמיניסטי של תפקיד האחות הרחמניה.
למען האמת קשה לדעת כמה מהקופים היו נקבות, אני לא ממש ראיתי את ההבדל. אבל אני מסכימה שמלבד מלקולם והבן שלו וסיזר והבן/ים שלו, כל דמות אחרת הייתה יכולה להיות נשית באותה מידה. סיגורני וויבר במקום גארי אולדמן, לדוגמה.
הדמות של גארי אולדמן הייתה חייבת להיות גבר.
החברה האמריקאית היא, לטוב ולרע, עדיין מאד פטריארכלית, ובנסיבות כמו שהוצגו בסרט, ההמונים יעדיפו ללכת אחרי גבר והרבה פחות אחרי אישה. מעבר לכך, אם היו מציבים דמות נשית בצד אחד, הם היו צריכים להציב דמות נשית בצד השני ובתפקיד זהה. הדמות של גארי אולדמן מקבילה לקובה והדמות של מלקולם מקבילה לסיזר (וזו הסיבה גם ששניהם נשואים.)
אה...לא, היא לא.
אז מה אם החברה האמריקאית היא פטריארכלית? זה סרט בדיוני. גם הצבא האמריקאי נחשב כגוף מאוד גברי ומצ'ואיסטי אבל זה לא הפריע ל"קצה המחר" לשים אישה בתור הגיבורה הלאומית ששלטים שלה תלויים בכל מקום. לא נראה לי שאם בתפקיד של אולדמן היו שמים אישה מישהו בקהל היה אומר "נו באמת, זה ממש לא אמין שהם מקשיבים לה, היא אישה!"
ואולי זה רק אני, אבל אני חושב שקארבר היה המקביל של קובה. הדמות של גארי אולדמן הייתה סתמית וכתובה רע (הרחבתי על זה למטה).
הדמות של גארי אולדמן הוא המנהיג.
מלקולם הוא אחד מראשי הצוותים שלו או לפחות כך קיבלתי את הרושם מהדינאמיקה ביניהם. הוא אומר למלקולם שאם האופציה שהוא מעלה לא תעבוד, הם יבואו עם נשק – כך שהוא מייצג את הגישה הניצית. הוא המקבילה לקובה אבל לא תופס אותו המקום כמוהו בהיררכיה של בני האדם. בכלליות, אם היה מדובר בבסיס צבאי או בקהילה שכבר התקיימה לפני המשבר, מנהיגה הייתה אפשרית. כאן מדובר בקהילה שנבנתה מאפס, וכמו שאמרתי, האמריקאים שוביניסטים. המקרה של ריטה שונה – קודם כל, היא לא מפקדת צוות אלא חיילת מהשורה, אאז"נ, ושנית, כל העניין מאחורי הפרסום שלה הוא גימיק שניתן להלביש על כל אישה ("מלחמה סקסית! התגייסו בהמוניכם!")
דווקא היתה התייחסות לזה
אני כבר לא זוכרת בדיוק את הסיטואציה, אבל במתקפה של הקופים אחד מהם אומר לשני (מצב שזה הבן של סיזר אומר לסיזר) שכל הנקבות והגורים הועברו למקום בטוח. לא האמהות והגורים, הנקבות והגורים. מודה שזה זה הפריע לי.
טוב, הם קופים
הוא לא יתייחס אל הנקבות כ"נשים", כי הן לא נשים – הן קופות. ולא כולן בהכרח אמהות.
לא התכוונתי שיקראו להן "נשים"
התכוונתי לזה שגם נקבות שלא צריכות לטפל בגורים זקוקות להגנה ולא נלחמות למען הישרדות הגזע
טוב, שוב, הם קופים.
תני להם כמה אלפי שנים לפני שהם ממציאים את הפמיניזם.
או שזה השוביניזם שהם כבר הספיקו להמציא
אני באמת לא יודעת איך זה בטבע. אם יש איום על קבוצה של קופי אדם האם רק הזכרים מגנים על הקבוצה או גם הנקבות? אני די בטוחה שגם הן יכולות להיות מאוד אגרסיביות, לא?
זה פשוט שתסריטאים
אנושיים כתבו את הסרט, והפמיניזם טרם הגיע לכולם.
קופים בטבע? מאוד שוביניסטים
הם חיים בשבטים, בהם יש זכר אלפא שלו זכות על כל הנקבות, והזכרים האחרים מתחרים בו על הזכות לשלוט על הנקבות. אין נקבות בעמדות כוח בשבטים. הן רק אמצעי רבייה מהלך.
את זה אני יודעת
אבל זו לא היתה השאלה, מה גם שברור שזה לא המבנה החברתי של הקופים בסרט הזה.
תלוי מאד מאד איזה קופים.
(ל"ת)
לא מכיר שום סוג של קופי אדם שלא נוהגים ככה
גם הגורילות, גם השימפנזים, גם האורנגאוטנגים, וגם הגיבונים. יוצאי הדופן הם הגיבונים שמסוגלים להסתדר גם בשבטים קטנים יותר מקרובי המשפחה שלהם, אבל ההיררכיה בין זכר ונקבה נשמרת כפי שהיא.
הנה דוגמא
למין של קוף אדם שמתנהל באופן מטריארכלי, מעמד הזכרים נקבע לפי מעמד אמם, הנקבות מקיימות יחסי מין עם מספר זכרים ויחסי המין משמשים להרבה תפקידים חברתיים מלבד רבייה:
http://en.wikipedia.org/wiki/Bonobo
מן הסתם הוא רמז לבונובו.
(ל"ת)
סרט מצוין ורלוונטי מתמיד
בדרך לסרט תפסה אותנו אזעקה.![!:(!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_sad.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_sad.gif" alt="" width="" height="" />)
האווירה המדכאת של הסרט והמאבק בין הטובים שיש ביניהם גורם מתסיס לרעים שיש בינהם צד פשרן (תבחרו אתם מי זה מי בסרט / בסכסוך הנוכחי באזורנו) וקולות האזעקה בסרט שגרמו לי לחשוב פעמיים אם זה בא מבחוץ או מהפסקול היו לי טיפה'לה יותר מדי רלוונטיים ויצאתי מהסרט הזה בדכאון. אולי לפני שבועיים או בעוד שבועיים זה היה מרגיש אחרת. לי זה הרגיש כמו מנה מהבילה של אקטואליה לפרצוף
וזה עדיין סרט חזק ומצוין
אודה לך אם תרחיב קצת,
כי לא הבנתי כלום.
לגמרי נכון. אבל תמיד יש טריגרים.
חביות אבק שריפה לא מתפוצצות סתם ככה. צריך גפרור. תמיד צריך גפרור.
מתי ראית שתייגתי אותך בתור משהו?
(ל"ת)
סתם הרגשה
בעיקר בגלל המשפט "ולעזאזל עם שוחרי השלום האלה!"
אבל אם לא, אז אני לוקח את דברי בחזרה.
רציתי לפתח דיון על הדילמה הזו ובמקום נקלעתי לדיון על עובדות וכוונות.
מתניעים את המהפכה - שני שמפנזים שראו את הסרט
בדרום קרולינה עובדי ספארי לקחו שני שימפנזים לבכורת הסרט – מישהו צריך להתניע את המהפכה
הנה התיעוד של החוויה
אני לא יודע אם הם הפנימו ולמדו.
אני גם שואל את עצמי איזה מניעים הומניים הביאו את השניים לאולם קולנוע…
איך לעזאזל
אנשים מצליחים לצפות ביותר מדקה רצופה של "חדשות" עם הקריינות הזאת, אני בכנות לא מבין.
אני לא יודע מי/מה יותר גרוע:
א. הקריינית המטומטמת;
ב. האידיוט שכתב לה את הטקסט המגוחך והשטחי;
ג. הקהל הדביל (בהנחה שהוא באמת שאל את השאלות שאומרים שהוא שאל, וזה לא חלק מהטקסט של זה מסעיף ב');
ד. הטמבלים שלא ראו את הסרט הראשון והחליטו שלהביא שני שימפנזים לקולנוע זה מצחיק;
ה. השימפנזים התמימים שלא שמו לב למה שהסרט ניסה ללמד אותם, אחרת היו מבינים מה עליהם לעשות עם כל הנ"ל.
לא נראה שהם מי יודע מה התלהבו מהסרט. הם בעיקר התלהבו מהפופקורן (כמה פופקורן....)
בטח הם הרעישו כל הסרט אבל אף אחד לא התלונן כי כולם חשבו שזה חלק מהסאונד של הסרט.
אגב, לפי מה שאני רואה אלה גורי שימפנזים או מקסימות מתבגרים (לשימפנזים מבוגרים, עד כמה שאני יודע, יש פנים כהות יותר). כאילו, אם הם רוצים להתניע את המהפכה, שיביאו שימפנזה מבוגר וחסון ולא ילדים שכלל לא יודעים להילחם.
סרט טוב - למרות הפגמים
יש בעיות בכוכב הקופים – אין שום סיבה הגיונית לדיבורים של הקפים מלבד לנוחות הקהל (או החלקים היותר טיפשים בקהל), חלק מהדמויות מתנהגות כמו אדיוטיות כדי להזיז את העלילה בכיוון הנכון, רוב בני האדם הם דמויות גנריות ושטוחות… אבל כל הפגמים האלו פשוט לא משנים בסוף: כוכב הקופים החדש הוא מהנדירים האלו – סרט קיץ אקשני שיש לו רעיון להעביר והוא מנסה (ומצליח) להעביר אותו – זה סרט על "משהו" לא סתם סרט על פיצוצים יפים ו-וואן ליינרים מגניבים (ולא שאלו רעים בפני עצמם – דיאטה קולנועית מאוזנת צריכה לכלול את שני הסוגים).
כרגיל – מי שרוצה לשמוע עוד (ולא מפחד מספויילרים אן מדיונים חסרי הקשר שצצים מידי פעם) מוזמן להקשיב לפרק האחרון של שורה שניה באמצע
http://www.icast.co.il/default.aspx?p=Podcast&id=452102&cid=478403
קוף על סוס עם תת מקלע? זה כלום, תיכף יגיע הראקון עם התת מקלע, ואז נראה אותכם
(ל"ת)
מסכים מאוד לגבי 1+2.
זה היה נותן הרבה יותר עומק, וזה באמת מעניין. אולי יהיה פריקוול מתישהו.
פחות טוב מהקודם
ביציאה מהאולם אמרתי את ההפך, אך ביומיים הבודדים שחלפו מאז הרושם כבר הספיק להתעמעם משמעותית.
אחד ההישגים הבולטים של הסרט הקודם היה האפקטים. אומנם "אווטאר" כבר הציג שנתיים לפניו כמות רבה של דמויות ממוחשבות ואמינות לחלוטין בלייב-אקשן, אבל "המרד" עשה את זה עם יצורים שאני יכול לראות במציאות, מה ששיפר מאוד את חווית הצפייה שלי. לא מדובר רק באפקטים לשם הריגוש; האמינות שלכידת-התנועה יצרה בסרט הפכה את הדרמה בין הקופים, שעל הנייר היא די שגרתית בסרטים, למרתקת.
הסרט השני כבר לא יכול להישען על אפקטים בלבד, ולמרבה הצער – הוא לא מתאמץ מספיק. הפתיחה מצוינת, הדמויות והמניעים מלוטשים במידה מספקת כבר בסיקוונסים הראשונים, המתח נצבר בהדרגתיות נאותה והבימוי חוויתי מאוד. בהמשך – פספוס. מזכיר הרבה יותר מדי את "מלך האריות", ולמרות המשקל הרב של הנושאים העיסוק בהם לא מוסיף מבחינה רעיונית הרבה על מה שפותח בחלק הראשון של הסרט. הסרט מדרדר לדרמה מוקצנת מדי, שמגיעה לשיאה בשוט המסיים הבנאלי*.
אני עדיין ממליץ על הסרט. אולי מעט מן הציפיות הגבוהות שהיו לי לקראתו נשתמרו בי לקראת הסרט הבא לסדרה, שיחייב כמובן את הצפייה בסרט הזה. אם לא ראיתם את הקודם או לא אהבתם אותו – אתם יכולים להתעלם מן הסדרה כולה. אם ראיתם את הקודם ומצאתם בו עניין – יש סיכוי שלא תצטערו על הצפייה ב"השחר", ולדעתי הבלתי מושכלת גם יש סיכוי שהסרט הבא ישתמש בבסיס שמעניק לו הסרט הזה ליצירה עמוקה וטובה יותר ובכך יצדיק גם את הרגעים הגנריים יותר בסרט הנוכחי.
*לא בנאלי כמו ב"התלקחות", לעזאזל.
מומלץ לבעלי נפש רגישה?
מאז ומתמיד קשה לי לראות סצינות קורעות לב של בעלי חיים, גם וירטואלים, סובלים. הסרט הראשון, עם כל היותו מעולה, היה מלא בכאלה. האם גם הסרט הזה ממשיך במסורת או שמא הוא יותר קל לצפיה?
(למען הסר ספק – עם סצינות של אנשים סובלים אין לי בעיה. כזה אני)
וואו לא ידעתי שיש עוד כאלה
גם לי יותר קשה לראות חיות סובלות, לכן אני נמנעת מלראות סרטים על חיות עד היום בעצם.
בכוכב הקופים לא סבלתי לעומת זאת.
תלוי מה הפריע לך בראשון.
הקופים בכלובים? אין כאלה בשני.
גם הם, אבל לא רק. יותר קיוויתי לדעת האם הסרט קורע לב כמו הראשון (שרובו עסק באומללות של סיזר) או דומה יותר למערכה האחרונה שלו ומלא בקופים על סוסים (שזה מצויין)?
אני מכין את עצמי מראש לסצינות מוות של קופים, מן הסתם, אבל אם הסרט כולו סובב סביב זה אולי כדאי שאוותר. הדילמות הקשות של חיי.
(אל תפחדו לספיילר בקטנה, כי כרגע הנטיה היא לוותר גם ככה)
ואגב, רק לשם הבהרה – זה לא באמת הפריע לי בראשון, ומאוד מאוד נהניתי מהסרט. אבל זאת הייתה חוייה קשה שלא בטוח שארצה להעביר את עצמי שוב (נגיד, תחשבו על בן אדם נורמלי שצופה בסרט שואה. איכותי ומרגש, אבל שואה).
האמת היא שאני לא זוכר מספיק מהראשון
כדי לזכור את סצינות האומללות של סיזר, אחרי תקופת הקופים בכלובים. אז אני לא יכול להשוות.
אין בסרט קופים שחווים התעללות כלשהי. האם יש קופים שנפגעים? כן, ככה זה כשנלחמים. ספוילר: יש קופים שנורים, יש קופים שחוטפים מכות, ע"י בני אדם או ע"י קופים אחרים.
הערה על דיבורם המתגבר של קופי האדם באנגלית
אולי לכמה מכם זה נראה טיפשי שקופי האדם שבסרט עוברים משפת סימנים ונהמות לדיבור מילולי יותר ויותר באנגלית, אבל ישנן כמה סיבות הגיוניות לכך שזה קורה:
1) קופי האדם הללו, בפרט מנהיגם סיזר, גדלו בסביבה דוברת אנגלית, והם בעצם מחקים את ההתנהגות האנושית שהם מכירים כדי לתקשר ביניהם ולהעביר מסרים ששפה קופית פרימיטיבית אינה יכולה להעביר בקלות, או בכלל; תרבות חדשה (התרבות הקופית) בדר"כ לוקחת מאפיינים רבים מתרבויות שקדמו לה (במקרה זה- התרבות האנושית).
2) הסרט הוא, כאמור, פריקוול לסרט "כוכב הקופים", שבו הקופים מדברים בבירור בשפה האנגלית, כמעט ללא גינונים צרחניים וקופיים למיניהם- הסרט "כוכב הקופים- השחר" מראה התפתחות אבולוציונית (אמנם מהירה מאוד מכדי שהיא תהיה ריאלית ותואמת את התאוריות של דרווין, אבל נזנח את העובדה הזו מפני שזה סרט מדע בדיוני) של קופי האדם הן מבחינה תרבותית (בניית מבני-מגורים, שימוש באיפור פרימיטיבי ובתכשיטים לסימון מעמדות חברתיים) והן מבחינה שפתית.
חווית צפייה
למרות שפרסמתי כבר את רשמיי לגבי הסרט, רציתי להוסיף מספר מילים על חווית הצפייה בו. אומנם לרובכם זה לא כל כך יעזור, אבל אני בטוח שתתעניינו לשמוע.
במנהטן, ברחוב 84 ושדרת ברודוואי, היה קיים בית קולנוע הרבה שנים שלא הצליח למשוך הרבה קהל. במקום לפנות לאסטרטגיות שיווק ז'אנריות, הנהלת הקולנוע החליטה להחליף את חווית הצפייה בסרטים. כבר מספר חודשים שאני שומע מחמאות על בית הקולנוע הזה, וכוכב הקופים היה הסרט שבו הלכתי לראות אותו. אבל שום דבר לא הכין אותי למה שקיבלתי שם.
כל האולמות, כל הכיסאות בקולנוע הזה הן בעצם כורסאות. מאלה שנפתחות. עד הסוף למצב של שכיבה מוחלטת. גם כשהכיסא שלך שוכב, והכיסא שלפניך לא, אין מצב שחלקים מהסרט מוסתרים. בתור אחד ששונא פופקורן וקולה בסרטים, החלטתי בכל זאת לנשנש בזמן הסרט כדי לקבל חווית צפייה מרשימה, וכמו בארה"ב כשמזמינים לארג' מקבלים ממש לארג'. אני וחברה שלי לא סיימנו חצי מהפופקורן. ואתה לא מקבל כוס קולה, אלא דוד שמש ששמו בו קולה. באמת, אפשר ליצור אגם קטן אם הדבר הזה נשפך על הרצפה. (אני לא יודע איך להעלות תמונות, אבל יש לי כמה).
לגבי איכות ההקרנה, הכל מתבצע באופן מקצועי כמו שצריך להיות.
אז אם תהיו בניו יורק, ותרצו לצפות בסרט כלשהו, תעשו לעצמכם טובה ותבקרו בקולנוע הזה. מדובר בחוויית הקולנוע הכי טובה שתהיה לכם בחיים.
לא הייתי בארה"ב כבר כמעט 6 שנים
אבל בהחלט עשית לי חשק לטוס לשם ברגע זה!
חווית צפיה כתגובה
תודה על העצה!
התגובה שלך הגיעה פחות או יותר בדיוק כשהגעתי לניו יורק לכמה ימים, אז כמובן שהייתי חייב ללכת לבדוק את הקולנוע הזה. למרבה הצער כשהגעתי לשם אזלו הכרטיסים לGOTG או לכל דבר נורמלי אחר והיו אך ורק כרטיסים להרקולס. אבל אם כבר לראות סרט איום (ושלא יהיה ספק, זה סרט איום ונורא) אז לפחות לראות אותו בסטייל. אכן היה ממש ממש כיף בכורסאות עור האדומות.
מורשת מנחם גולן ז״ל
מה שהכי הפריע לי בסרט זה דבר שחשבתי שנעלם כבר מעולם הקולנוע יחד עם הבימוי של מנחם גולן והמשחק של צ׳אק נוריס: רובים שיורים באוטומט דקות ארוכות בלי שהמחסנית נגמרת.
וזה שוב המקום לספר על הגולנצ'יק שהתגלה אליו מלאך,
ואמר לו – "יש לך שלוש משאלות".
אמר הגולנצ'יק, "קודם כל אני רוצה רובה שאף פעם אין לו מעצור".
מיד נופל לו הרובה ליד.
בודק הגולנצ'יק: יורה. זורק את הנשק לחול ובוץ – יורה. מתחת למים – יורה.
"ואני גם רוצה מחסנית שלא נגמרת".
מקבל את המחסנית, מכניס לנשק ויורה צרור באורך של עשר דקות.
בשלב הזה כבר כואבות האוזניים למלאך והוא שואל אותו, "ומה המשאלה השלישית שלך?"
מהרהר הגולנצ'יק רגע ועונה, "אתה יודע מה? שהמחסנית תהיה צולבת".
סרט טוב, אין ספק, אבל לא מצוין
העבודה המדהימה של סרקיס וחבר מרעיו, מעלה הילוך בסרט השני של הסדר, וזה בהחלט מבורך. מן הסתם, הסרט הנוכחי, וגם הסרט הבא צריכים הציג הרבה יותר דינמיקה בין – קופית, ואת המשימה הזו הם צלחו. מה שפחות אהבתי זה את הדמויות האנושיות בסרט הזה, שרובן לא היו מורכבות יותר מדי. מלקולם (ג'ייסון קלארק ) שוחק הרבה מעבר לנדרש את פרצוף ה-"אני לא מאמין", גם גרי אולדמן מבוזבז לחלוטין בסרט הזה ולא מותיר חותם רציני.
מבחינת תוכן הסרט והעלילה – אין כאן יותר מדי מורכבות, עיקר המסר נוגע לדינמיקה בתוך שתי המחנות, ואיך הן מתפרצות החוצה עד לכדי תוצאות בלתי רצויות. הסוף, לטעמי קצת חלש, כי הוא קצת פסימי ודי מגחך את כל הפעולות שסיזר ומלקולם עשו עד לאותה נקודה. ברור לי לחלוטין ש"צריך" למשוך את הסדרה אל הקו של סרט המקור משנת 1968, אבל הם היו יכולים למצוא לזה פתרון קצת יותר יצירתי.
בסה"כ, זה סרט שהייתי ממליץ לאחרים, בלי ספק, אבל באופן אישי נהניתי יותר מהסרט הראשון, אולי בגלל שכמו שדורון הביע נכון בביקורת, הציפיות לסרט הנוכחי היו הרבה יותר גבוהות.
לדעתי הצליח להתעלות על הראשון
השחר לדעתי התעלה על המרד. כל מי שצפה במרד כמוני יודע שלהתעלות עליו זאת לא משימה פשוטה בכלל. שני הסרטים נועזים, חכמים, מעניינים, מדהימים מבחינה ויזואלית ובעלי דמויות מעניינות שאפשר להזדהות אתם. הכול מצוין. אני נהניתי משניהם אך השני לדעתי טיפה יותר טוב. מקווה שהשלישי לא יאכזב.
"הדברים יתפתחו בצורה צפויה"
מסכם בערך 90 אחוז מדעתי על הסרט הזה.
אני חושב שזה המשך מצוין ממש. אך הראשון יותר טוב
(ל"ת)
סרט מצוין. חבל שלא ראיתי בקולנוע
סרט מצוין. פחות אהבתי את הבני אנוש, למרות שהם היו סבבה, אבל זה לא מספיק כדי להפיל סרט כזה.
האפקטים מדהימים. הלכידות תנועה בשיאה. האנשים מאחורי הלכידות מלכים. הסיפור מצוין. המסר הפוליטי של הסרט יפיפה (למרות שזה מוזר שהוא מופיע בסרט על קופים).
… או כן וגם יש קופים עם תת-מקלע על סוסים.
סרט המשך מעולה… למרות שהראשון יותר טוב.