לרוב בסקרי השנה, סקרי ההופעות מגיעים לאחר סקר סרט העשור. אבל הפעם, לכבוד העשור, החלטנו לעשות דברים בהיפוך. במקום להתחיל עם סקר "סרט העשור", נתחיל דווקא עם הופעת העשור. אז מתוך 316 סרטים שהגיעו לגמר, הנה עשרת ההופעות שקיבלו את מירב הקולות:
הופעת העשור של עין הדג
- ג'יי. קיי סימונס, וויפלאש (22%, 123 קולות)
- חואקין פיניקס, ג'וקר (15%, 86 קולות)
- פרננס מקדורמנד, שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי (14%, 76 קולות)
- ליאונרדו דיקפריו, הזאב מוול סטריט (12%, 67 קולות)
- נטלי פורטמן, ברבור שחור (9%, 49 קולות)
- אוליביה קולמן, המועדפת (6%, 35 קולות)
- חואקין פיניקס, היא (6%, 34 קולות)
- קייסי אפלק, מנצ'סטר ליד הים (6%, 32 קולות)
- ברי לארסון, חדר (5%, 30 קולות)
- אמה סטון, לה לה לנד (5%, 29 קולות)
מס' מצביעים: 561
Loading ...אחרי העשיריה המובילה מדורגים בסקר המוקדמות:
11. יו ג'קמן, לוגאן
12. ג'ייק ג'ילנהול, חיית הלילה
13. רוברט דאוני ג'וניור על תפקיד איירון מן בסרטים: הנוקמים, הנוקמים: מלחמת האינסוף, הנוקמים: סוף המשחק, איירון מן 3, קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים
14. ריאן ריינולדס על תפקיד דדפול בשני סרטי דדפול
15. שרליז תרון, מקס הזועם: כביש הזעם
16. אדם דרייבר, סיפור נישואים
17. אנדי סרקיס על תפקיד סיזר בטרילוגית "כוכב הקופים"
18. חואקין פיניקס, המאסטר
19. סם רוקוול, שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי
20. מייקל קיטון, בירדמן
21. טום הארדי, לוק
22. כריסטוף וולץ, ג'אנגו ללא מעצורים
23. לופיטה ניונגו, אנחנו
24. קירסטן דאנסט, מלנכוליה
25. רונית אלקבץ, גט
26. אוסקר אייזק, בתוך לואין דייויס
27. איימי אדאמס, המפגש
28. ג'ניפר לורנס, קר עד העצם
29. דאנה איבגי, את לי לילה
30. טילדה סווינטון, חייבים לדבר על קווין
כ-265 הופעות קיבלו קול אחד לפחות (אחרי סינון כפילויות, לפני סינון שטויות, עם לקיחת מרווח טעות של איזה אחד-שניים) מתוך 185 סרטים. 5 נשים ו-5 גברים מרכיבים את העשירייה הראשית. עשרים ההופעות שאחריה כבר פחות שוויוניות – יש 8 הופעות מתוך 20, ורובן המכריע נמצאים במקומות 23-30. העשירייה מאוד מתואמת עם האוסקר: 8 מההופעות זכו באוסקר, עוד אחת הייתה מועמדת ויש רק אחת שלא קיבלה יחס מהאקדמיה בכלל.
מבחינת שנים, יש חלוקה מעניינת: 6 הופעות בעשירייה הגיעו משתי שנים שונות – לארסון, אפלק וסטון הגיעו שלושתם מ-2016, ודיקפריו, סימונס ופיניקס מ"היא" הגיעו שלושתם מ-2014 (בהנחה שעובדים על פי שיטת ההפצה הישראלית, שזה אכן מה שאנחנו עושים). 2 הופעות הגיעו מהסקר של השנה האחרונה – קולמן ופיניקס על "ג'וקר", ורק פורטמן ומקדורמנד הן הנציגות הבודדות של השנה שלהן (מקדורמנד מ-2018, פורטמן מ-2011).
מתחת לעשירייה, החלוקה לשנים היא כזו: 2010 התיישנה הכי פחות טוב – אף לא אחת מההופעות העשירייה של אותה שנה (או הופעה כלשהי בכלל) הגיעו ל-30 המקומות הראשונים, וגם לא היו ממש קרובות. בין השנים האחרות, 2013, 2014, 2017 ו-2018 הכניסו הופעה אחת נוספת למקומות 11-30. 2 הופעות מהמקומות הנ"ל הגיעו מ-2016 ו-3 הופעות הגיעו מ-2019, 2015 ומ-2011-12. שלוש הופעות מ-11-30 הגיעו טכנית מהשנה 2014, אבל לא היו בעשירייה באותה השנה: אוסקר אייזק ב"בתוך לואין דייויס", טום הארדי מ"לוק" ורונית אלקבץ מ"גט".
מבחינת הופעות עשירייה משנות העבר, אפשר לראות 4 זוכי הופעת השנה מתחרים בעשירייה, 4 נמצאים במקומות 11-30, ועוד 2 הופעות לא זכו למיקום גבוה. הזוכה במיקום הכי נמוך היא קלואי גרייס מורץ על הופעתה ב"קיק-אס", שהשיגה רק 3 קולות. מתוך עשיריות העבר, היו 12 מועמדים שלא קיבלו קול אחד: ואלו הם: מרטין פרימן, "ההוביט"; ג'וזף גורדון לוויט, "לופר"; שרליז תרון, "תקועה"; ג'ניפר לורנס, "משחקי הרעב: התלקחות"; דניאל דיי לואיס, "לינקולן"; אן האתאווי, "עלובי החיים"; דייזי רידלי, "מלחמת הכוכבים: הכח מתעורר"; פול דאנו, "איש האולר"; אשר לקס, "פיגומים" ;גארי אולדמן, "שעה אפלה"; קיירן קאלקין, "סקוט פילגרים" וג'ורג' קלוני על "תלוי באוויר".
הסרט שהכניס הכי הרבה הופעות הוא "עלייתו של האביר האפל", שממנו קיבלו קולות ג'וזף גורדון לוויט, כריסטיאן בייל, מייקל קיין, טום הארדי, אן האתאוויי ו..אמממ.. הית' לדג'ר, שדווקא לא ממש היה שם. בכל זאת, גם בלי הית', מדובר ב-5 הופעות שונות. צמד הסרטים הבא בתור, עם 4 הופעות כל אחד הוא "הנוקמים: סוף המשחק" (המסוורת', אוונס, דאוני ג'וניור וג'והנסון) ו"שמונת השנואים" (גוגינס, ג'קסון, ג'ייסון לי וראסל). רק סרט אחד הצליח להביא שתי הופעות לרשימת 30 ההופעות הטובות ביותר: "שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי".
מי היה שחקן העשור? תלוי איך סופרים. הן ליאונרדו דיקפריו והן ריאן גוסלינג קיבלו הצבעות ל-6 הופעות שונות שלהם. דיקפריו על "התחלה", "הזאב מוול סטריט", "שאטר איילנד", "היו זמנים בהוליווד", "האיש שנולד מחדש", ו"ג'אנגו ללא מעצורים" וגוסלינג על "דרייב", "בלייד ראנר 2049", "בלו ולנטיין", "טיפש, מטורף, מאוהב", "בלשים בע"מ" ו"לה לה לנד". אז לכאורה התואר צריך ללכת לאחד מהם, עם יתרון לדיקפריו שכן הוא הכניס אחת מההופעות שלו לעשירייה. מצד שני, חואקין פיניקס, שהצביעו לשלוש הופעות שלו בסך הכל, אבל הצביעו להן המון. שתיים מהן (!!) נמצאות בעשירייה, ואחת לא ממש רחוקה ממנה. שחקנית העשור, בכל מקרה, היא ג'ניפר לורנס – שאומנם קצת נעלמה בחצי השני שלו, אבל בכל זאת סיפקה 4 הופעות שאנשים בחרו לציין – "אופטימיות היא שם המשחק", "קר עד העצם", "ג'וי" ו"משחקי הרעב".
חוץ מהמבולבלים שבחרו בהית' לדגר על "עלייתו של האביר האפל", היו עוד כמה טעויות חביבות בסקר. כך למשל חואקין פיניקס קיבל הצבעה על הופעתו בסרט "היא" מ-2016 (כמעט אבל לא), קייט וינסלט על "יסמין הכחולה" (כל הקייט-יות אותו דבר), ואיתן הוק על "לפני השקיעה" (כל ה"לפני" אותו דבר). בפרס ההצבעה הכי מקורית יש תיקו בין "אין לי מושג איך לבחור חמש מתוך רשימה כל כך ענקית זה ממש ממש ממש ממש קשה" (משפט שהיה פרוס לאורך שלוש הצבעות שונות) , "נייר" מ"קובו: אגדה של סמוראי" ו"סימטריה" מ"מלון גרנד בודפסט". בפרס המחלוקת האידיאולוגית זוכה הקול לקייל מקלקלן על עבודתו ב"טווין פיקס" תוך התירוץ ש"זה סרט!! ארוך מאוד". מצטער להגיד לך ולמחברות הקולנוע אבל לא, זה לא.
לא מעט הופעות קול, ממוחשבות, עם לכידת תנועה או לא אנושיות קיבלו הצבעות. בגזרת לכידת התנועה אנדי סרקיס הגיע למקום הכי גבוה, ואחריו ג'וש ברולין על "הנוקמים: מלחמת האינסוף". בגזרת ההופעות הקוליות בלבד הובילה סקרלט ג'והנסון על "היא", אחריה דייוויד ת'יוליס על "אנומליסה", וויל ארנט על "לגו באטמן", אדינה מנזל על "לשבור את הקרח", מהרשלה עלי על "ספיידרמן: ממד העכביש", בן ווישאו על "פדינגטון 2", אנטוני גונזלס על "קוקו", ובראדלי קופר ו-וין דיזל על "שומרי הגלקסיה". האדם היחיד שקיבל הצבעה על הופעתו בסרט תיעודי הוא חודורובסקי על הופעתו ב"חולית של חודורבסקי". הרובוט היחיד שקיבל הצבעה הוא BB-8.
היו הופעות שלא יכלו להיכנס כי הסרט לא נכנס, לא?
מתוך ההצבעות שלי רק אחת נכנסה – נטלי פורטמן – ולכן ההצבעה שלי הייתה הפעם קלה במיוחד.
לא הבנתי את השאלה בכותרת
(ל"ת)
הסבר
כתבת "מתוך עשיריות העבר, היו 12 מועמדים שלא קיבלו קול אחד" אבל יש מועמדים שלא יכלו לקבל קולות כי הסרט ששיחקו בו לא נכנס לרשימות… או לפחות כך הבנתי (וכשניסיתי להכניס שחקנים שלא היו ברשימות לא קיבלתי השלמה שלהם באפשרויות). לכן לדוגמה אן האתאווי לא יכלה הפעם לקבל קולות על תפקיד פנטין ב"עלובי החיים" כי הסרט לא נכנס לרשימה.
אה, זה נכון שההשלמה האוטומטית לא עבדה
אבל אני לא חושב שהייתי "פוסל" הצבעות ידניות להופעות שלא היו בין הסרטים שבסקר (למרות שאת צודקת שלא הבהרתי את הסוגיה, אז הגיוני שאנשים לא "ייזמו" הצבעה שכזאת, מה שאומר שיש 3 הופעות שהיה להן חסרון מובנה – האתאווי, אולדמן ות'רון).
הבנתי שאפשר לבחור רק מתוך האפשרויות המוצעות...
לא יודעת אם הייתי היחידה, אבל עצם העובדה שהסרטים לא הופיעו ברשימה כבר הציבה אותם בעמדת נחיתות (ולו רק מבחינת התודעה והזיכרון).
שתי סטטיסטיקות ששכחתי:
1. דמיאן שאזל הוא הבמאי היחיד שהצליח להביא שתי הופעות לעשירייה.
2. זאת עשירייה, ממש, אבל ממש, טובה.
קצת לא הוגן כלפי ג'ניפר לורנס
בתור אחד שהצביע לה על משחקי הרעב כללתי בהצבעה גם את התלקחות. ואני בטוח שאני לא היחיד.
קשה להבדיל ביניהם ממרחק הזמן.
אני מקבל את ההערה הזאת
אבל מצד שני, תסכים איתי שאני לא יכול לנחש לחלוטין מי החליט כן לכלול בהצבעה שלו הופעות מסרטים אחרים של אותה דמות ומי לא?
מסכים
אבל אני חושב שבמקרה הזה אני לא היחיד.
.LOL J. K
הצבעתי לסימונס, היחיד פה שרשמתי בסקר מוקדמות.
סחתיין לחחחחחחחואקין על שלוש הופעות שונות בטופ 20.
מופתע לראות פה את קייסי אפלק. כן, היה מוצלח ואוסקר וכו' אבל לא ידעתי שההופעה הזאת כלכך נשארה עם אנשים.
מופתע גם שלורנס נכנסה על "קר עד העצם" ולא "אופטימיות".
ברי אכן מוצלחת ב"חדר", אבל מבחינתי הופעת העשור שלה היא ב"טווח קצר 12".
יש רק שני סרטים בשלושים האלו שלא ראיתי: "המאסטר" ו"מלנכוליה", שנמצאים ברשימת ה"לראות מתישהו".
לא רואה אותך מתחבר ל"המאסטר" בכלל
אבל ל"מלנכוליה" דווקא הייתי נותן צ'אנס.
דווקא קייסי אפלק הייתה הבחירה שלי
בקלות נכנס אצלי לטופ 5 של העשור.
וואו 4 מתוך הבחירות שלי נכנסו לעשירייה
סימונס שהצבעתי לו להופעת העשור, קולמן, לארסון (שהתלבטתי אם לתת לה על חדר או על טווח קצר 12, הלכתי על חדר), פיניקס/ג'וקר, ומקדורמנד. יפה שהטעם שלי קולע לזה של רוב האתר, ומצד שני אני מרגיש חצי מבואס כאילו שאני היפסטר שהטעם שלו המוני מדי…
הבחירה החמישית שלי הייתה ג'ון גודמן על דרך קלוברפילד, שידעתי שאין לו סיכוי, אבל הוא פשוט היה כל כך אפקטיבי וכייפי שמה ובכל תפקיד אחר שהוא עושה, שאני לא מבין איך עוד אין לו אף מועמדות לאוסקר, מה נהיה הוליווד??
העובדה שאין לג'ון גודמן מועמדת לאוסקר היא טירוף
שאני יכול להסביר אותו רק בכך שהוליווד סולדת בצורה די ברורה משמנים. בטח יש איזה מועמד שיוכיח שאני טועה מהעשור האחרון, אבל תחושת הבטן שלי היא שהפורסט ויטאקר-ים באים פעם בעשור, אם לא יותר. (נשים שמנות*, אגב, דווקא הולך להן קצת יותר טוב, על פי הזכרון האנקדוטלי שלי).
* – אני יודע שדיבור על שמנים, שמנות, מלאים, ומלאות הוא קצת רגיש בשאלה של הגבול שמי נחשב מה מתי ואני מצטער מראש שהכנסתי את עצמי לבור הזה.
אפשר להגדיר את זה ככה:
הוליווד אוהבת אנשים שמשמינים בשביל תפקיד*, ולא אנשים שהם סתם שמנים.
*לא מבוסס על מחקר אמפירי או ראיות כלשהן, אלא יותר אנקדוטות וסטריאוטיפים
אני חושב שזה גם עניין של מהו שמן לעומת שמנה
למשל אני לא חושב שמחשיבים את לאונרדו דקפריו מודל העשור הנוכחי כשמן בעוד מקבילה שלו לדעתי הייתה מוגדרת כשמנה ולכן יש יותר שמנות משמנים באוסקר
ג'ון גודמן אפילו לא שמן.
זה נכון שהוא *היה* שמן, וזה נכון גם שבאדיבילדר הוא כנראה לא יהיה אף פעם, אבל כבר כמה זמן שמבנה הגוף שלו לא שונה בהרבה מנגיד, רוברט דה נירו, שמועמדויות לאוסקר לא חסרות לו.
אני חושבת שהוא איש לא נעים
אני לא סגורה על זה, אבל זוכרת שצפיתי בכמה ראיונות איתו ובגדול קיבלתי את הרושם שהוא איש לא מאוד חברותי, די מתבודד, חובב את הבירה והשקט שלו. בסופו של דבר פרסים הם תעשיה (בכל תחום) ובלי הרבה יח"צ עצמי וחברים טובים זה לא יבוא.
ואיכשהו אני בעיקר זוכרת אותו מתפקידים לא ראשיים (שזו בהחלט סוגיה של נראות)
חבל, כי הוא אחד השחקנים השווים.
יש הבדל בין "אוהב להיות לבד" ל"לא נעים"
אני לא בטוח שאי פעם קיבלתי את הרושם שהוא לא נעים, והוא כן קיבל פרסים באופן כללי בחיים שלו – פשוט על העבודה הטלוויזיונית שלו.
פחות הבדל כשמדובר בפוליטיקה של פרסים
מי שלא עובד בליחצן את עצמו בדרך כלל פחות מקבל הכרה.
אה, כן
לטענת ה"למה הוא לא מועמד" אין ספק שזה פקטור, אבל סתם רציתי להגן על אדם שדווקא נראה חביב, גם אם לא חברותי ויחצני.
נראה לי שיכול להיות פחות מוסבר על ידי שמנופוביה
ויותר על ידי העובדה שהתפקידים הכי אוסקריים שלו היו אצל האחים כהן (בעיקר בארטון פינק וביג לבובסקי) בתקופה שהאוסקרים לא ממש נתנו להם את ההערכה המגיעה להם. אם יש פה סלידה לשמנים היא אולי בעובדה שהוא לא זכה להפגין את כישוריו בתפקידים שלא שמו אותו בקופסא של כ"בחור גדול ומקסים" או "בחור גדול ומאיים" אלא פשוט כאדם.
בהתחשב בעובדה שיש מועמדות משחק מתוך "בארטון פינק"
אני לא בטוח ש"האוסקר לא חיבבו את האחים כהן אז" זה ההסבר הכי מדויק (ספציפית את "ביג לבובסקי" רוב ארה"ב שנאה בזמן אמת אז זה לכאורה מתחבר, אבל זה כן אחרי הסרט שהביא להם את האוסקר הראשון שלהם).
וכן, אני בהחלט לא חושב שזה רק האוסקר, אלא מדובר בכל המערכת עצמה.
לא היה לי מושג שמייקל לרנר היה מועמד על הסרט הזה
לתת על בארטון פינק מועמדות משנה לכל אדם חוץ מגודמן זה תמוה להפליא.
נטלי פורטמן? נטלי פור-נאט
(ל"ת)
פרננס מקדורמנד
התפקיד שלה בשלושה שלטים זו אחת ההופעות הטובות ביותר שאי פעם זכיתי לראות.
3 מהבחירות שלי נכנסו לעשירייה: קולמן, פיניקס על ג'וקר ופורטמן
הבחירה הרביעית שלי הייתה לורנס על "קר עד העצם" שהגיעה למקום ה-28.
איך בנדרס לא נכנס ל-30 רק אלוהי הצלולויד יודע.
חוץ מזה, בדרך כלל אין לי בעיות בהבנת הנקרא, אבל קראתי את הפסקה השלישית לפחות 5 פעמים ולא הצלחתי להבין…
מה שכן, כנראה שבלספור אני פחות טוב…
התכוונתי לפסקה הרביעית :-)
הסבר
הכוונה היא להופעות שהיו ב10 הגדולה בשנה מסוימת ומה מצבם כיום.
נגיד קלואי גרייס מורץ נכנסה ל10 בשנה שהסרט היה אבל קיבלה רק 3 קולות הפעם.
רשימה מרשימה
אני מנסה לשחזר למה הצבעתי ולא מצליח, אבל מרגיש לי שהרבה פה הם הופעות שהצבעתי להם נכנסו ל30 (אני חושב שלסימונס, פיניקס בהיא, אלקבץ בגט בלאנשט/וינסלט ביסמין הכחולה ופיינס בגרנד בודפשט והייתי קרוב להצביע לפורטמן).
פהצבעתי לחואקין כי סימונס נתן הופעה עם דמות דומה לזו רק לפני וטובה יותר באוז וכי בהיא יש אתגר משחקי מובנה בהינתן שאתה משחק למול קול.
אולי זו אני
אבל איתן הוק באמת משתתף בלפני השקיעה… מה אני מחמיצה פה?
בנוסף, שמונת השמונים נשמע כמו סרט חינני בהרבה מהשנואים ואולי חבל שלא זכינו לראות אותו.
לעניין עצמו, התלבטתי לרגע בין מקדורמנד ללארסון ואז נזכרתי שבעוד שלחמישיה שלי מקדורמנד נכנסה על שלושה שלטים, לארסון נכנסה דווקא על טווח קצר 12. זה פתר את הדילמה מהר מאוד.
שלפני השקיעה לא היה בעשור הזה.
(ל"ת)
אני הייתי מצביע לגילנהול ב'חיית הלילה'. אבל כיוון שהוא לא בעשיריה - אז מקדורמנד.
(ל"ת)
דעה ממש לא פופולרית
אבל… ג'יי קיי סיימונס לא היה כזה מדהים בוויפלאש, לטעמי? התפקיד שלו כלל בעיקר להיות עצבני ממש ולצעוק כל הזמן, וזה לא *כזה* קשה. יש ברשימה הזאת שחקנים שנתנו הופעות הרבה יותר מורכבות ומגיע להם להיות מדורגים מעליו.
חוץ מזה, הדמות שלו הרגישה לי מוגזמת *מדי*. ואני אומרת את זה בתור מישהי שמנגנת בתזמורות כבר קרוב ל-20 שנה וחיה את העולם הזה ופגשה הרבה מאוד מנצחים ומורים למוזיקה. הם יכולים בהחלט להיות מרושעים ולכתוש לבן אדם את הביטחון העצמי לאבק, ואפילו להשתמש באלימות פיזית לעתים (להשליך עטים על נגנים זה תחביב ידוע של מנצחים) – אבל לא ברמה של סיימונס בסרט. אני מניחה שהגזימו את הדמות שלו בשביל להעצים את הדרמה והמתח, אבל עליי באופן אישי זה לא עבד.
מפתיע שאין פה
צחי הלוי על תפקידו בסרט 'המוסד'
הקול היחיד שהמוסד קיבל היה ליואב קרן
אותו ניצב בעל שם שהצביע לעצמו גם בהופעת השנה 2019. אולי אם צחי היה רוצה אזכורים פה הוא היה צריך לבוא ולהצביע לעצמו.
מפתיע,
כי הפעם זה לא הייתי אני שהצביע לעצמי. כנראה שהעולם מתחיל לאט לאט להעניק לי את תהילת העולם שאני ראוי לה.
לא הפתיע אותי, קשה יותר להרשים בקומדיה
הלוי נהדר כתמיד ומשחק בלי דופי, אבל לא מדובר באיזה מפגן משחק מרהיב/יוצא דופן.
אני כמובן אמשיך להרים את הלפיד עבור ג'יימס מקאבוי ב"טינופת".
https://m.youtube.com/watch?v=rDpimaf_Fqo
כנראה הסרט הכי קטן שהכי נשאר אצלי בלב מהעשור הזה, אולי כי, ואני לא רוצה להישמע שוויצר, הייתי הראשון ובמשך זמן רב היחיד שדיבר עליו באינטרנטקולנועספירה הישראלית, אני ממש מרגיש כאילו הייתי הפטרון המקומי שלו. לא כזה טוב כמו שזכרתי אותו בצפיות חוזרות, אבל מהפינה השמורה לו הוא עוד לא התפנה.
ובכל מקרה שום צפייה חוזרת לא תבטל את העובדה שמקאבוי נתן פה הופעה לפנתיאון. זאת דרגת ג'יימס גנדולפיני של יצירת סימפטיה לדמות מחליאה. הסצינה הזאת (ספוילרים) שוברת לב גם אחרי כל השנים האלה.
https://m.youtube.com/watch?v=rDpimaf_Fqo
מעניין לדעת אם מישהו הצביע להופעה שלא היתה בחמישיה שלו
זאת אומרת, בהנחה שלפחות אחת מחמש ההופעות האישיות הגיעו לגמר, מישהו החליט פתאום לשנות כיוון ולהצביע להופעה אחרת בגמר?
הייתי בדילמה.
מצד אחד דיקפריו בזאב מוול סטריט הוא ההופעה היחידה מהחמישיה שלי שהגיע לגמר.
מצד שני, מבחינתי חואקין פיניקס ב'המאסטר' היה הופעת העשור, אבל הגיע עם שני סרטים אחרים לגמר.
שקלתי להצביע לו ב'היא' כפיצוי, אבל בסוף חזרתי לבחירות המקוריות שלי בחמישיה והצבעתי לדיקפריו.
ודבר אחרון – הופתעתי מהופעתו של קייסי אפלק בגמר! אם אני זוכר נכון הצבעתי לו כהופעת השנה בזמנו, אבל ממש לא ציפיתי שיגיע כל כך רחוק בהופעות העשור. כל הכבוד לו!
עשירייה יפה, אם כי יצא שראיתי רק שלושה מהסרטים.
בשלושים – חסר לי מאוד שלמה בראבא בהופעת שוליים… תפקיד חייו.
מתוך העשירייה הצבעתי לפורטמן.
זאת אכן הייתה... הופעת שוליים.
(ל"ת)
לא צפיתי בוויפלאש, ואין ספק שזה פספוס ענק
אבל מהשאר היה לי ברור ששתי ההופעות הכי אפקטיביות, עבורי, היו ברי לארסון בחדר וחואקין פיניקס בהיא. אין לי כח לחשוב על זה יותר מידי, אז נתתי את קולי לברי לארסון, יש סיכוי לא רע בכלל שאם הייתי מתעכבת על זה הייתי מצביעה לחואקין פיניקס. זו היתה הופעה כל כך מרשימה.
בעצם שני התפקידים האלו היו מאוד תלויי ניואנסים שעברו בקלוזאפים ושתיקות, והעבודה ששני השחקנים האלו נתנו היתה פשוט מהממת.
אוף
שום דבר שהצבעתי לו לא נכנס אפילו ל30…… מביך…. איך אין פטרישיה ארקט בבויהוד?!
התלבטתי בין קייסי לג'י קיי
ובאמת לא יכולות להיות שתי הופעות יותר קיצוניות. האחת מוחצנת, רועשת, נוקמת, השניה מופנת שקטה מיוסרת. החלטתי ללכת על השניה. האחת במקום הראשון, השניה באחרון.
לא הבנתי מה הבעיה עם איתן הוק ב'לפני השקיעה'
(ל"ת)
ראה תגובה למעלה
(ל"ת)
דווקא לה לה לנד?
לדעתי ההופעה הכי חזקה שלה הייתה ב״המועדפת״….
איפה טוני קולט?? אני רוצה טוני קולט!
מישהו צריך להסביר לי למה כולם מפארים את אמה סטון בלה לה לנד?
סרט מדהים אבל אין שם איזה הופעת משחק יוצאת דופן מבחינתי. לא מצד אמה סטון ולא מצד גוסלינג.
השיר "אודישן"
השתיים וחצי דקות האלה הן מה שהכריעו סופית שהיא תקבל אוסקר. בערך כמו אן האתוואי ב"עלובי החיים". (וזה ממש לא דבר רע בעיניי)
מבחינתי הופעה יוצאת דופן היא כזאת שמגדירה סרט
כלומר, אם זה לא היה השחקן הזה משחק את הדמות הזאת בצורה הזאת, זה היה סרט אחר לחלוטין וכנראה הרבה פחות אפקטיבי.
במובן הזה, מבחינתי יש מעט הופעות שבאמת עונות לקריטריון הזה, עם שלוש בולטות – חואקין פניקס בג'וקר, ג'יי קיי סימונס בוויפלאש, ונטלי פורטמן בברבור שחור. שחקנים אחרים היו יכולים גם לשחק את הדמויות האלה, אבל לא באותה צורה, והם לא היו מרגישים כל כך מתאימים ונבלעים בתוך הדמות. אם שחקנים אחרים היו מלוהקים לתפקידים האלה, אנשים היו זוכרים את הסרטים האלה אחרת לגמרי.
חוץ מהמועדפת, ראיתי את שאר הסרטים ברשימה ואני לא חושב שאף אחד מהשחקנים שם הגיעו לאותו הישג. דיקפריו הוא שחקן טוב אבל יש אינספור שחקנים מוערכים שיכלו לשחק את התפקיד שלו בזאב מוול סטריט. כנ"ל לגבי אמה סטון בלה לה לנד שעשתה עבודה נפלאה, אבל עיקר מה שהיא הביאה לתפקיד זה את האישיות הכובשת שלה ולא איזו פרשנות יוצאת דופן לדמות הדי באנאלית הזאת. חואקין פניקס היה מצוין בהיא, וגם חשבתי שיכול להיכנס לרשימת הטופ, אבל דמות הבחור הרגיש היא לא לחלוטין האלמנט שלו והיו שחקנים אחרים שיכלו לעשות את זה אפילו יותר טוב. ברי לארסון ופרנסיס מקדורמנד שתיהן אוברייטד מבחינתי, וקייסי אפלק משחק כמו קרש בכל הסרטים שלו.
שחקן נוסף שכדאי לדבר עליו זה יו ג'קמן, שבלוגאן באמת הביא את הכל – מצד שני, הוא בא עם מטען של מלא סרטי אקסמן לפניו וזה ליהוק מבריק כבר 20 שנה, אז אין סיבה להתלהב מזה עכשיו דווקא. כנ"ל לגבי דאוני ג'וניור כאיירון מן.
דעתי על אדם דרייבר היא שהוא אוברייטד ולחלוטין לא מובן לי למה אנשים נמסים ממנו כל כך. אני חושב שהוא שחקן טוב וזהו, ממש לא מהטופ של הוליווד. וגם יש לו רק דמות אחת.
ג'ייק ג'ילנהול בחיות לילה היה בהחלט מוצלח ואף מפתיע, אבל זה היה סרט קטן מדי מכדי להשאיר רושם של ממש.
ובאופן דומה, טום הארדי בלוק היה אחת הבחירות שלי של הופעות העשור, וזה די בגלל שהוא החזיק את כל הסרט ההוא על גבו. אבל גם פה הסרט בסוף לא מספיק זכיר.
כל הקאסט בבירדמן עשה עבודה מצוינת, אבל אני משייך את זה לבימוי העילאי. כנ" לגבי סרטים אחרים מונחי במאים, כמו ג'אנגו, מקס הזועם, מלנכוליה, המפגש ולואין דייויס. זה סרטים מהסוג שאתה שומע את הבמאי מדבר דרך השחקן ואני לא בטוח כמה מהאחריות להופעה של השחקנים שם הם של השחקנים עצמם. הם בעיקר עשו עבודה טובה בלפרש את מה שהבמאי רצה מהם.
בפרס ההופעה האוברייטד של העשור, לופיטה ניונגו ובאופן כללי כל דבר שג'ורדן פיל נוגע בו. כן זה חמוד, וזה שהוא עשה את המעבר החד מקומדיית מערכונים לאימה פוליטית זה מרשים. אבל במאי דגול הוא לא, והמשחק בסרטים שלו בהתאם.
ודבר אחרון, זה שריאן ריינולדס נכנס לרשימה במקום כל כך גבוה מראה כמה אפקטיבי הטרולינג שהוא עשה לכל הוליווד. אני מעריך אותו בעיקר על זה.
רק הופעה אחת שאני בחרתי נכנסה לסקר
והיא ברי לארסון על חדר. משום מה, כאן בסקר החלטתי להצביע לפרנסיס מקדורמנד. אל תשאלו למה כי אני לא יודע.
ותגידו, אני היחיד שחושב שחואקין פיניקס על ג'וקר נהנה קצת מאפקט שרק?
ולשאר הרשימה האישית שלי –
רוברט דאוני ג'וניור על 'מלחמת האזרחים', כי המשקל הרגשי העצום של הסרט הזה מוחזק כמעט רק על כתפיו.
יו ג'קמן על 'לוגאן' – אחרי שגילמת את הדמות שלך במשך כמעט עשרים שנה, אז להביא טוויסט מדהים עליה זאת לא מלאכה קלה בכלל.
וולטן גוגינס על 'שמונת השנואים' – נכון, סמואל ל. ג'קסון אדיר גם הוא, אבל אותו סימפטנו מהרגע הראשון. גוגינס התחיל כדמות לא ממש נסבלת, ובעבודה מדוייקת הצליח להאהיב את עצמו עליי עוד זמן מה לפני שהסרט נגמר.
והופעת העשור שלי היא שולי רנד על ה'בלתי רשמיים'.
איזו. הופעה. מדהימה. זה לא יאומן מה שהשחקן הזה עשה שם, ועוד בעברית. סרטים באנגלית זוכים אצלי להנחות כי אני לא מכיר את השפה ואת המנטליות מספיק – וכאן, אם היה גליץ' הכי קטן הייתי שם לב. לא היה. וזה פאקינג פנטסטי. לכתיבה המשובחת יש חלק גדול בזה, אבל שולי רנד הקפיץ את זה עשר רמות מעלה.
אתה ממש לא היחיד שחושב ככה ואמרתי זאת מספר פעמיים(בפייס)
(ל"ת)
יש לי קצת בעיה עם ההופעות של ג'יי.קיי סימונס ודה קפריו.
ברור שמדובר בשתי הופעות נהדרות של שחקנים נהדרים, אבל קשה לי קצת עם דמויות כל כך חד מימדיות. סימונס משחק נהדר את המורה האכזר/מניפולטיבי/סדיסט, אבל זו דמות נורא מוגדרת שלא מראה עומק אמיתי בעיני. אצל דה קפריו זה פחות בולט כי הדמות שלו כן עוברת שינוי מסוים לאורך הסרט, אבל עדיין הייתה חסרה לי שם איזו כנות ופגיעות שהיו מכניסות קצת ערך מוסף לדמות.
התלבטתי רבות בין אפלק לפיניקס בג'וקר. הלכתי בסוף עם אפלק כי הנחתי שלפיניקס לא יחסרו בחירות.
קיצר גניפר לורנס וגורג קחוני שחקני העשור
רשימה מצוינת! וכמה השגות אישיות
ממש משמח לראות שההופעות שבחרתי קיבלו תשומת לב גם מהמשתמשים באתר – כל השחקנים שבחרתי נכנסו לרשימת ה30, עם הופעה אחת בלבד שלא נכנסה (אדם דרייבר, שנכנס בזכות "סיפור נישואים" במקום "פטרסון" – שזה בסדר לחלוטין מבחינתי, אפילו יותר מבסדר). כל שאר השחקנים נכנסו עם ההופעות שבחרתי, ומתוכן 2 נכנסו לעשירייה.
היה קשה לבחור מבין פרנסס מקדורמנד וג'יי קיי סימונס. שתי ההופעות האלה אדירות ונשארו איתי להרבה זמן מאז הצפייה בסרטים האלה. יש סיבה טובה שהן מובילות גם בסקר, פשוט כי קשה להישאר אדישים לשתיהן. אבל בסופו של דבר הייתי חייב לבחור בהופעה של ג'יי קיי סימונס.
ההופעה של מקדורמנד אמנם הייתה כואבת ומרגשת, אבל אני לא חושב שאני זוכר אותה כאייקונית כמו שהתפקיד של סימונס נחקק אצלי בראש. עם הקאצ'פרייס (Not quite my tempo), הנוכחות והכריזמה – הוא לוקח בכבוד את המקום הראשון ברשימת ההופעות שלי. אבל חשוב לציין, שההופעה של מקדורמנד עדיין נהדרת.
היה כיף אפילו למצוא הופעות ששקלתי להוסיף לרשימה שלי והיו צריכות להיחתך – אמה סטון ב"לה לה לנד" וקייסי אפלק ב"מנצ'סטר ליד הים" היו קרובים להיכנס אצלי, והם ראויים למקום בעשירייה. גם מייקל קיטון ב"בירדמן" הצליח להכניס את עצמו לטופ 30. חבל לי שדניאל קאלויה לא נכנס על "תברח", אבל ג'ורדן פיל כן הצליח להכניס ל30 הופעה אחרת שהפיק, האחת של לופיטה ניונגו ב"אנחנו" (שלא ציפיתי שאנשים יעריכו מספיק כדי להכניס אותה לטופ 30, אז זו הייתה הפתעה משמחת).
סך הכל, היה עשור מצוין, עם הופעות גדולות מהחיים. אני תוהה קצת אם המיקום הגבוה של פיניקס על "ג'וקר" מושפע מאפקט שרק, אבל בהתחשב בעובדה שיש לו הופעה נוספת בעשירייה ואפילו עוד אחת בטופ 30 (הולי שיט..!), אני מניח שהוא באמת צבר לו עדת מעריצים לא קטנה. וכמובן, אי אפשר להגיד שזו לא בחירה מוצדקת.
מבחינת שחקן העשור שלי, זו לא שאלה קלה. אבל אני חושב שהתשובה חייבת להיות אדם דרייבר.
בין כל התפקידים שעשה העשור, הוא תמיד מצליח להביא משהו מאוד אישי אפילו לתפקידים הגדולים ביותר, ולהיות מוקד תשומת הלב שלי גם עם התפקידים הקטנים שלו. הכי חשוב לציון עבורי הוא התפקיד של קיילו רן מסרטי סטאר וורס החדשים, אבל הוא עשה עבודה נפלאה גם ב"פטרסון", "סיפור נישואים", "בתוך לואין דיוויס", "שחור על לבן", "שתיקה" ורבים נוספים – הוא מצליח להפוך לחלק האהוב עליי בכל סרט שהוא מככב בו, וזה הישג לא מבוטל. כל פעם שאני רואה אותו על המסך אני מתלהב, ואני חושב שזו המחמאה הגדולה ביותר לשחקן.
יש לו מנעד רגשי מדהים, נוכחות וכישרון משחק יוצא מן הכלל. אני מתרגש לראות מה עוד הוא יבחר לעשות במהלך הקריירה שלו בעשור הבא.