במשך שנים, "מבוכים ודרקונים" נחשב למשחק של חנונים – סביר, בהתחשב בכך שמדובר במשחק שכל מה שיש בו זה דפים, קוביות וספר חוקים מסורבל שלא היה מבייש סטודנטים לעריכת דין. אלא שאז, החנונים נהיו הילדים המגניבים החדשים, וככה התגובה ל"אה, אתה משחק מבוכים ודרקונים" הפכה מ"חחחח חנון" ל"מגניב". כוכבי הוליווד גדולים משחקים בזה, יש שתי סדרות אנימציה שונות שמבוססות על קמפיינים של קומיקאים כאלה ואחרים וסרטוני יוטיוב של ארבע שעות של אנשים יושבים מסביב לשולחן ומשחקים זוכים למיליוני צפיות.
הסברו, החברה שבבעלותה המשחק, החליטה שגם לה אמור לצאת משהו מכל העסק הזה ואחרי שהוציאה את עצמה מהבלגן עם הרישיון של המשחק ונתנה לעניין קצת להירגע, הוציאה ניסיון נוסף – אחרי טרילוגית סרטים לא בדיוק מצליחה, סרט אנימציה אינטראקטיבי וסדרת אנימציה קלאסית – במותג קולנועי שיגרום לכל השחקנים להגיד "אוקיי, אבל אי אפשר לעשות את זה במכניקה של חוקי המשחק!".
העלילה היא כה פשוטה שסביר שלא רק שתנחשו מה הסוף שלה, אלא גם מה חורי העלילה שבדרך – צמד גנבים שנכלאו יוצא למסע להשיב חזרה את הבת של אחד מהם וגם ימבה זהב ואוצר, בזמן שמזימה מרושעת מתרחשת ברקע. כל זה בתוך עולם פנטזיה – לא בדיוק "שר הטבעות", יותר משהו בלי טכנולוגיה יותר מדי מתקדמת ועם מערכת קסמים שעדיין איכשהו עובדת כך שאת הקסם הכי חזק אתה יכול לעשות אם פשוט תאמין בעצמך. בין לבין, באות להופעת אורח שלל מפלצות מוכרות יותר ופחות לשחקני המשחק – ינשודוב, מפלצת הזחה, קוביית ג'לטין, חקיין וכיאה לשם הסרט – דרקונים. (יש גם מבוכים, למי שמודאג).
אפשר אולי לגלגל עיניים על סיפור כה פשוט ועולם קצת מטופש, ואכן ביקום מקביל שבו ריאן ריינולדס מככב בזה, אפשרי שהיינו מקבלים כל שנייה תזכורת כמה כל דבר שאנחנו רואים הוא לא הגיוני, אבל למזלנו היוצרים לא הלכו בכיוון הזה ובמקום זה כריס פיין הוא גיבור הסרט, ולכן הסרט נותן לדמויות להתמודד עם חוסר הסבירות בלי לחשוב על עצמן כמישהו בתוך סיפור. כן, המגבלות עדיין שרירותיות ועצלות בחלקן, עם פתרונות קסם (מילולית) שמגיעים משום מקום – אבל הדמויות לוקחות את כל העסק ברצינות, ובכך מונעות מאיתנו לבוז לסרט יחד עם גיבוריו. בבחירה בין להעיר כמה הכל דבילי ובין ליהנות מהדביליות, הסרט בוחר בשני, ורק מרוויח מכך.
הדמויות עצמן הן קצת קלישאות של דמויות וקשה להגיד שמישהו ממש זורח בתפקידו, אבל כולם מבצעים את העבודה שלהם טוב – כריס פיין הוא המנהיג הדיפלומטי והכריזמטי, מישל רודריגז היא הדמות הברברית שלא יודעת להגיד את הדבר הנכון בזמן הנכון אי פעם, ג'סטיס סמית הוא קוסם עם בעיות ביטחון עצמי, יו גרנט מקבל את התפקיד הקומי ביותר ונהנה ממנו, רגה ז'אן פייג' הוא מעין גיבור על עם בעיות בתקשורת וסופיה ליליס היא טיפלינג ששונאת בני אדם או אפיון עמוק מדי לדמות שלה. מכולם, סמית' הוא הדמות הכי טובה, אבל קשה להגיד שהוא גונב את ההצגה או משאיר רצון לספין אוף שיחקור את דמותו לעומק.
לא, אם יש קסם ב"מבוכים ודרקונים" החדש, ויש – זה מגיע מכך שזה פשוט סרט מצחיק, מגניב ויפה. צמד היוצרים ג'ונתן גולדשטיין וג'ון פרנסיס דיילי, שהביאו לנו לפני כמה שנים את "לילה בטירוף" שעדיין לא זוכה לכבוד שמגיע לו, לא משנים את חוקי המשחק אבל ממשיכים להשתכלל ולא להסתפק במועט מבחינת המבע שלהם. בעוד שבמאים אחרים היו מביימים סרט שכזה על אוטומט ומקווים להסתמך על הכריזמה של השחקנים, שחיקת צוות האנימטורים או אפילו על אלתורים של השחקנים, דיילי וגולדשטיין מתבססים על העבודה הקולנועית שלהם – עריכה מצחיקה וצילום יצירתי. זה בהחלט סרט ארוך מדי – בייחוד בכל הנוגע לאקספוזיציה – והיה אפשר לשייף עוד קצת את כתיבת הדמויות או העלילה או לסגור איזה חור עלילתי אחד או עשרה, אבל השורה התחתונה היא ש"מבוכים ודרקונים" הוא פשוט כיף שממשיך את הקו של סרטים כמו "מבצע פורצ'ן" או "חומר דוב" של סרטים הוליוודים מהנים גם בלי זיכיון קיים, יקום קולנועי או הבנה של כל הרפרנסים למעריצים (וצריך להודות שיש בהחלט כל מיני קריצות שכאלה). יותר מכך – "מבוכים ודרקונים" הוא סרט כיפי שיותר משהוא מוציא אתכם בהייפ לקראת הסרט הבא בזיכיון, גורם לכם לחכות בחוסר סבלנות לסרט הבא של דיילי וגולדשטיין. אז לכל מי שיש נוסטלגיה לסרטי הרפתקאות של אזור שנות האלפיים המוקדמות – "מבוכים ודרקונים" לחלוטין סוגר את הפינה.
סרט נהדר.
התלונה היחידה שלי על הסרט מגיעה נטו מהכיוון של הדרואידית – סופיה ליליס שחקנית צעירה נהדרת, לא יכלו לכתוב לה קצת יותר חומר מאשר מושא הקראש הסטואי של הקוסם החנון והנוירוטי?
נו שוין, לפחות מישל רודריגז נותנת כאן טוויסט ממש חביב לטרופ של הברברי(ת) בחבורה.
חוץ מזה, מעבר להפתעה שלי משימוש בלא מעט אנימטרוניקס בסרט, אני מאד הופתעתי משני סיקוונסים מאד יצירתיים: וואן שוט מטורף בכיכובה של הדרואידית וסיקוונס אחד שהוא המקבילה לטרופ של סצינת שוד ביקום של מבוכים ודרקונים. שני אלה מבוימים מעולה ובאמת לקחו את הז'אנר למקומות לא צפויים. כמו שיהונתן כתב בביקורת, במאים אחרים היו עושים משהו פחות מעניין על אוטומט. אבל פה יש אהבה כנה למבוכים ודרקונים (ולא שאני כזה מומחה, בסך הכל שיחקתי בבאלדורס גייט ונוורווינטר נייטס).
באמת סרט הרפתקאות חמוד וכייפי, בניחוח של המומיה, המסכה של זורו ושודדי הקריביים הראשון.
מסכים לכל מילה
כלל התלונה על הדרואידית
השאר מצוין וכיפי, אחלה הרגשה
לא ככ ברור לי איך הסרט עלה 150 מיליון דולר למען האמת, אבל אני כבר הפסקתי להבין את כל נושאי התקציב, שום דבר לא הגיוני :-{
אחלה סרט!
רק באתי להמליץ על "ווקס-מכינה"-
אם אתם אוהבים מבוכים ודרכונים, סדרת האנימציה "האגדה על ווקס מכינה" פשוט נהדרת. האנימציה מהממת, הדמויות מעניינות והסיפור מרתק.
המדבבים משחקים במשחק הזה כבר שנים ביו-טיוב כך שהם מכירים את הדמויות לעומק. (והם מדבבים מקצועיים גם בחיים הפרטיים, כך שהם מעולים בעבודה שלהם)
יש 2 עונות ממש טובות.
ווקס מכינה היא פשוט תענוג.
(ל"ת)
קוביית ג'לטין!
המפלצת האהובה עלי.
לביים כמו ציפור
רוב הסרט הזה הוא כיף בינוני, אבל, בכמה נקודות, הבימוי בו נהיה כיף גדול ממש – בעיקר, לדעתי, כי הוא מבין שהעולם לא עובד בדו-מימד. מעבר לטריק המוכר של הזזת המצלמה על הצד, הבמאים גם מרשים למצלמה להסתכל למעלה, להסתכל למטה, להמריא למעלה, לעוף הצידה, להתגלגל לכל כיוון ובאופן כללי לפעול בתלת מימד. תענוג.
סרט מצויין
הולך על חבל דק בין מטופש לרציני ואף פעם לא נופל לאף אחד מהצדדים.
הכימיה בין השחקנים טובה, גם אם לא מעולה וכריס פיין מצדיק את התפקיד "מנהיג החבורה" הרבה יותר טוב מכריס פראט .
מאוד חששתי מאפקט "משחקי הכס", כלומר נטייה לזרוק מליון דמויות על המסך ונסיון נואל לייצר ראליזם בעולם בו הקסם נפוץ כמעט כמו טכנולוגיה. הסרט עושה "מלחמת הכוכבים" ופשוט נותן לעולם לדבר בעד עצמו, עם כל האבסורדיות שיש בו.
רוצו לצפות!
הראו להוליווד שיש קהל לסרטי הרפתקאות/פנטזיה.
אני רוצה עוד מזה!
לא נהניתי כך כבר הרבה זמן. הדגימו פה איך עלילה לא מתוחכמת מידי מספיקה לסחוב סרט אם הכל עשוי טוב. לא כל האספקטים מושלמים, אבל הסינרגיה יוצרת שעתיים של תענוג.
למי שבקיא, יש מלא רפרנסים ובדיחות – אבל מי שהלכו איתי לא מכירים (אולי שיחקו איזה משחק מחשב לפני אי אלו שנים) ונהנו מאוד.
האם יש לכם המלצות לעוד סרטים בז'אנר? נגיד כמו שודדי הקריביים, הנסיכה הקסומה וכו – הרפתקאות?
המסכה של זורו, למקרה וטרם ראית.
סרט ממש טוב, התיישן סביר (צפיתי בו שוב לפני כשנה).
רק לא לעשות את הטעות של לצפות בסרט ההמשך.
בהחלט:
המומיה (1999) והשני גם חמוד, אבל לא השלישי
העיר האבודה (2020)
הוק (1991)
ג׳ומנג׳י (2017) – תכלס כולם, אבל הוא הכי הרפתקאי לדעתי
מסע אל בטן האדמה (2008) – ההמשך פחות
אוצר לאומי (2004) – ההמשך סביר
ג׳ונגל קרוז (2021)
המסכה של זורו (1998) – כמו שכתבו למטה, ההמשך פחות
אנצ׳רטד (2022)
הגוניס (1985)
הספרן (2004) – יש 3 סרטים ולפני כמה שנים הייתה גם סדרת טלוויזיה (הספרנים) ממש כיפית שאני ממליצה לראות לאוהבי הז׳אנר
וכמובן אינדיאנה ג׳ונסים (או לפחות הטרילוגיה הראשונה)
Castle in the Sky של מיאזאקי (לא להתבלבל עם "הטירה הנעה") זמין בנטפליקס
"טירתו של קליוסטרו" גם הוא של מיאזאקי, שלפי השמועות הוכתר על ידי ספילברג עצמו בתואר "אחד מסרטי ההרפתקאות הגדולים בהיסטוריה". היה זמין בנטפליקס, אבל עכשיו כבר לא.