כי קרב סוויפט מול רייק במציאות ייהפך מהר מאוד לקרב רייק מול המאבטחים וגדודי המעריצים הנלהבים שלה. שכמובן יצולם ב"וואן שוט" בעוד רייק מכסח מכות עוד מעריצה ועוד מעריץ.
לאף אחד אף פעם אין משהו רע להגיד על טיילור סוויפט, וגם לי בסך הכול הכללי ממש אין, אבל היא האמנית הראשונה בהיסטוריה שמקבלת שבחים על מיחזור פעיל של רוב הדיסקוגרפיה שלה. אני לגמרי מבין את הבעיה המשפטית שהובילה אותה לצעד הזה ובכל זאת חייבת להיות דרך טובה יותר.
אני חושבת שהדרך שהיא בחרה לצאת מהבעיה המשפטית חשובה לא פחות (אם לא יותר) מהמוזיקה עצמה. יש כאן אמירה חד משמעית שהיא חלק ממה שהיא מייצגת.
מה גם שקשה לי להאמין שההקלטה המחודשת היא מה שלוקח זמן ומשאבים. ברגע שיודעים כבר מה רוצים ואיך רוצים את זה ההקלטה היא פשוטה יחסית.זה כל שלב קלת ההחלטות המקדים שלוקח את עיקר הזמן.
ובכל מקרה, זה לא שאני חושבת שזה נכנסים מקליטים ושלוש דקות יש שיר.
ברור לי שזה דורש משאבים לא מעטים, זמן לא מועט, והרבה אנשים מעורבים בכל הקלטה של שיר, ולא סתם אחד העניינים המשמעותיים בכל הנושא החוקי הוא למי שייכת הקלטת המאסטר. (שזו הסיבה שבגללה היא צריכה להקליט מחדש מלכתחילה).
ועדיין, בהנחה שהarrangement (עיבוד מוזיקלי? נראה לי שזה התרגום למרות שזה מושג פחות אינטואיטיבי בעיני) כבר קיים ולא צריך לתכנן אותו – כמה זמן זה כבר לוקח להקליט משהו שיודעים איך הוא צריך להשמע כי רוצים שהוא יהיה זהה לחלוטין למה שכבר הקלטנו?
זה לא אותו דבר כמו הקלטה של שיר חדש מאפס ששם יש הרבה ניסוי וטעייה כי עוד לא יודעים מה יעבוד בפועל ומה לא.
הייתי מבינה את הביקורת אם היא הייתה שמה את כל הקריירה שלה און הולד ומתעסקת רק בשחרור מחודש של אלבומים ישנים כמה שנים, אבל התפוקה שלה די מרשימה במקביל להוצאות המחודשות.
וכן, מה שמיפ תיארה נשמע פשוט כשמדובר בשיר בודד; פחות כשמדובר בשישה אלבומים + אינסוף שירי בונוס. זה מאוד תמוה שמוזיקה לא פשוט שייכת אוטומטית לכותבים ולמבצעים המקוריים תמיד, אבל כאמור אני ממש לא מבין בזה. אגב גם כשרדיוהד ממחזרים אני מותח עליהם ביקורת, Kid A Mnesia היה אכזבה אדירה.
Arrangement במשמעות מוזיקלית זה בעברית עיבוד.
Arrangement במשמעות של הסדר, ארגון זו משמעות נפרדת.
ארגון מוזיקלי בעברית זה ארגון שעוסק במוזיקה, וזו משמעות שונה מעיבוד מוזיקלי.
ושוב אנחנו חוזרים לזה שרק בגלל שלמילה יש כפל משמעות באנגלית לא אומר שצריך להיות לה אותו כפל משמעות גם בעברית.
נ.ב. אתה כל הזמן חוזר על זה שאין לך תכלס רעיון איך לפתור את התסבוכת המשפטית סביב המאסטרים, ושאתה לא מבין בזה. אם אין לך פתרון אחר, אולי אפשר לחסוך ביקורת מהפתרון שכן נמצא, ושהצליח גם משפטית וגם כלכלית. אבל תכלס, בחירה שלך מה לבקר.
מתחום המוזיקה שאומרים ארגון במקום אריינג׳מנט. אולי זה נפוץ פחות מסוכנות אבל זה בהחלט קיים. וזה לא שלי אין רעיון, זה שלאף אחד בדיון הזה אין רעיון, מלבד שהיא תשקיע עכשיו משאבים במאבק משפטי ארוך שנים. אז להשקיע במקום זה משאבים בהקלטה מחדש של האלבומים שעשו לה את הקריירה זה הרבה יותר כיף מלנסוע בין בתי משפט, ברור, אבל אני בטוח שגם הסוויפטיות הכי מורעלות היו מעדיפות שישה אלבומים חדשים לגמרי שלה במקום שישה אלבומים ממוחזרים. ברור שהם מוכרים בטירוף, כל מה שהיא הוציאה, מוציאה ותוציא אי פעם ימכור בטירוף; אבל במיחזורים כמו אלבומי הופעות חיות, גרסאות כיסוי, רמיקסים וגרסאות אקוסטיות, הערך המוזיקלי פחות מלכתוב ולהקליט משהו חדש לגמרי. אז נכון, יש כאן אמירה עצמאית/פמיניסטית כנגד החוקים הדורסניים והכובלים של חברות התקליטים, ובכל זאת כבר שמעתי הן מבקרים והן מעריצים שאומרים שבחלק מהגרסאות המחודשות חסר את הלהט של ההקלטות המקוריות. האם ניסיתי להגיד עליה משהו פחות ממושלם בכוונה? לא. רק אמרתי שזה פיתרון לא אידיאלי.
היא הוציאה מ-2019 ארבעה אלבומים חדשים לגמרי, זה נתון מדהים. אין שום תרחיש שהיא היתה מוציאה *עוד* אלבומים חדשים, ואני גם ממש לא חושב שמישהו רצה שהיא תוציא עוד. יש גבול להצפה.
הודיעו מראש שזה לא remaster* והעיקר הוא רצועות בונוס, שהפרטים עליהן גם פורסמו מראש. הרוב גרסאות שונות ודמואים של אותם שירים אבל גם 2 שירי בונוס חדשים.
מה מאכזב בהוצאה מחדש כזאת?
(כשאתה אומר "אפשר להגיד ארגון מוזיקלי", זה "אפשרי" כי… מה? כי זה התרגום הישיר מאנגלית? אם יש אנשי סאונד ישראלים שמשתמשים בזה אני לא מכיר אותם. אם זה לא כל כך מובן בעברית ומ"אנשי המקצוע" לא משתמשים בזה, מה הופך את זה ל"אפשרי"?)
ובניגוד ל-OKNOTOK או לדיסק 2 של In Rainbows, היו כמו שאתה אומר רק שני שירים חדשים ממש שהם לא גרסאות חלופיות. היה מקום כמו במקרים הנ״ל לדיסק נוסף שיכלול את כל הבי-סיידס מ-Amnesiac, אולי גם מ -Hail To The Thief (איך ״Kinetic” לא נכנס לקיד איי ו-״Treefingers” כן אני באמת לא מבין.)
עוד בונוסים ו"פעילות" זה הפתרון? כי נשמע שגם מזה אתה לא מרוצה.
ב-OKNOTOK היו 3 שירים חדשים, פה 2. ה-b sides באמת קצת מבאס אבל זה ממש לא הסטנדרט של re issues. לגבי הדמואים – לפחות הפעם הם בדיסק ולא בקסטה כמו ב-OKNOTOK (שכמובן ששמרתי ושמעתי בווקמן בשנת 2017, אחלה חוויה).
זה אלבום עם 35 דקות של חומר חדש. רוב ה-re issues יוצאים עם הרבה פחות. בתור אספן אני תמיד בעד שיהיה כמה שיותר, אבל שוב, גם על טיילור יצאת.
ובחיאת, שפה לא עובדת ככה. זה אפשרי כי אתה אומר את זה? נראה שזה לא ברור לאף אחד חוץ ממך וזה לא מופיע בשום אתר או מקום רשמי/מקצועי. אם מחר אתחיל לקרוא לתפוזים תפוחים, "אפשר" להשתמש בזה?
אם בא לך "להתחיל סלנג חדש" אז סבבה, פשוט אל תצפה שנזרום כשאתה מפיל אותו כאילו אתה האקדמיה ללשון (וגם כשהיא עושה את זה שונאים אותה).
שמעתי בחיים האמיתיים אנשים שהם לא אני מתחום המוזיקה שאומרים ארגון מוזיקלי, גם אם אין לזה שום עדות בפורומים של תפוז שרובם כבר מושבתים. זה גם לא סלנג, הם השתמשו בזה באופן מקצועי לגמרי. ומי אמר שאני תמיד לא מרוצה? מדיסקי הבונוס של OKNOTOK ושל In Rainbows הייתי מרוצה מאוד, אפילו שבמקרה הראשון את רוב השירים כבר הכרתי כי יש לי גם את ?Airbag/How Am I Driving
אנשים שעושים כל מיני שגיאות בעברית. זה ששמעת מישהו שהשתמש בביטוי כלשהו לא הופך את השימוש הזה לנכון. במקרה הזה, התרגום הנכון הוא עיבוד, או עיבוד מוזיקלי אם רוצים להיות מדוייקים יותר.
אותה בחורה שראיתי אומרת "הארגון המוזיקלי" אמרה את זה בדיוק בהקשר הזה, כי היא כעסה על ביקורת שנכתבה בעברית ובה המבקר כתב "האריינג'מנט המוזיקלי". אכן עיבוד הוא תרגום יותר מדויק.
מבחינת "השקעה בדברים צדדים" לעומת "מוזיקה חדשה", שניהם קרו בתקופה שרדיוהד פעילה הרבה פחות מסוויפט. חושב שזה נכון על כל תקופה, טיילור פשוט יותר פעילה מרדיוהד.
In Rainbows מכיל 8 שירים חדשים. OKNOTOK מכיל 3 חדשים ו-8 b-sides.
אני לא הכי בענייני טיילור אבל רואה שב-1989 יש 5 שירים חדשים, ב-Speak Now ,red ו-Fearless יש שישה. עוד 2 בכל אלבום וזה היה סבבה?
אני מעריץ מושבע של רדיוהד ולא בקטע של המוזיקה של טיילור סוויפט, אבל לא חושב ששמעתי ביקורת על המהלך הזה שלה. כל מי ששמעתי וקראתי (חוץ ממך כמובן) מתלהב ברמות שונות מהפתרון שהיא מצאה. גם במאי כמו נולאן (עוד מעריץ רדיוהד מושבע) התלהב מהשיטות שלה. עוד לא הבנתי מה התלונה. אולי שתשחרר את האלבום ישר בטורנטים כמו תום יורק ואז כולם יהיו מרוצים.
כי יוצא מזה שרדיוהד לא הוציאו שום אלבום חדש מאז 2016 (ולא, דה סמייל זה ממש לא זה, גם אם הם מאוד מוצלחים) וטיילור סוויפט כן הוציאה מאז אינסוף אלבומים ושירים. הייתי מוזיקאי בעברי הרחוק. כמובן שלא התפרסמתי ובטח שלא כמו רדיוהד או טיילור סוויפט, אבל עצם המחשבה הזאת על להקליט מחדש דיסקוגרפיה שלמה פשוט מתישה אותי גם אם מעולם לא עשיתי את זה בפועל; חוץ מזה שכמו שהבנתי מסיבות משפטיות ט"ס דואגת להקפיד שהגרסאות החדשות לשירים הישנים שלה לא יהיו שיעתוק מדויק עד לננומטר אלא שיהיו בהם הבדלים קטנים אמנם אבל הכרחיים כדי להימנע מתביעה (וכן, זה אידיוטי כי היא כתבה וביצעה את כולם במקור.) כידוע, אין כמעט דברים רעים שאפשר להגיד עליה וגם אני לא בא בקטע רע. זה לא שכל פעם שיוצאת גרסת טיילור אני צורח לשמיים "אבל למה?!!!" זה פשוט יוצר איזושהי מחנאות ויריבות בין הטהרנים המוזיקליים שטוענים שבלתי אפשרי לשחזר את הקסם של גרסאות המקור ובין הסוויפטיות המורעלות שממש "אוסרות" על אחרים לשמוע את הגרסאות המקוריות כי הן איתה במאבקה הצודק וזה מיותר. אני לא אוהב שיש כמה גרסאות לאותו שיר, על אחת כמה וכמה אלבום, של אף אמן, אמנית או להקה. יודע מה? גם שתי גרסאות ל"פעמון בוקר" זה דבר מיותר, הראשונה טובה מספיק. מתלהבים ממה שהיא עושה כי זה אכן פתרון שלא נעשה מעולם, בדיוק כמו שהשלם כפי רצונך של רדיוהד היה בשנת 2007 רעיון חדשני שלא נעשה מעולם (עם אלבום מוזיקלי, זאת אומרת. בתחומים אחרים הוא בהחלט נעשה.) אבל יש משהו בשתי גרסאות שונות של אותו שיר, על אחת כמה וכמה של אותו אלבום ועל אחת כמה וכמה בהקשר שבו ט"ס עושה את זה, שפשוט מבלבל ויוצר איזושהי עודפות בלתי מיושבת. סאות' פארק כבר הקדישו מזמן פרק שלם שמראה מה הם חושבים על במאי קולנוע מפורסמים שמוציאים גרסאות "משופרות" של סרטיהם הקלאסיים ואם מדובר בגרסאות שאמורות להיות כמה שיותר קרובות למקור אז בכלל.
אם היא היתה עכשיו מחליטה היא מוציאה את השירים מחדש כי היא מרגישה שהחזון המוזיקלי שלה לא היה מושלם, והיא רוצה שהשירים יהיו כמו שדמיינה אותם או משהו כזה (כמו במאים שמוציאים גרסת הבמאי) – היית צודק. זה פשוט לא המצב פה.
יש כאן מצב מאוד שונה, עם אמירה מאוד משמעותית שהיא הרבה מעבר לחזון מוזיקלי שלא ממומ במלואו.
היא מוציאה אלבומים בקצב מסחרר, ולכל אלבום יש שירי בונוס על גבי שירי בונוס. הייתי מניח שאולי כדאי היה לה דווקא לצמצם כדי לשמור על יוקרה לשירים, אבל עם הצלחה לא מתווכחים.
וההצלחה של 'גרסאות טיילור' היא סיפור מדהים מכל כך הרבה מובנים, שלא רק שאני לא מבין למה זה אמור לפגום ברשימת השבחים שלה, אלא אדרבה – אולי זה ההישג המרשים ביותר בקריירה.
"חייטת מהירה: מסע ההופעות של העידנים" נשמע כמו סרט המולטיוורס שאנחנו באמת צריכים
אל תכתבו “האחרון״. זה מעציב. יותר נכון לכתוב ״האחרון עד כה״.
(ל"ת)
אני מבין איך אפשר לקרוא את זה ככה,
אבל לא יכול לגרוק איך אפשר לחשוב שטיילור סוויפט מתכוונת להפסיק במשהו.
אבל מי ינצח בקרב בין טיילור סוויפט לטיילור ריק?
(ל"ת)
אחד על אחד או "אחד על אחד"
כי קרב סוויפט מול רייק במציאות ייהפך מהר מאוד לקרב רייק מול המאבטחים וגדודי המעריצים הנלהבים שלה. שכמובן יצולם ב"וואן שוט" בעוד רייק מכסח מכות עוד מעריצה ועוד מעריץ.
טיילר, לא טיילור.
לאף אחד אף פעם אין משהו רע להגיד על טיילור סוויפט, וגם לי בסך הכול הכללי ממש אין, אבל היא האמנית הראשונה בהיסטוריה שמקבלת שבחים על מיחזור פעיל של רוב הדיסקוגרפיה שלה. אני לגמרי מבין את הבעיה המשפטית שהובילה אותה לצעד הזה ובכל זאת חייבת להיות דרך טובה יותר.
אמנם מיחזור פעיל, אבל לכל אלבום שהיא מוציאה מחדש היא מוסיפה לפחות חמישה שירים+קליפים.
אבל את זה אפשר לעשות גם מבלי להקליט מחדש שישה אלבומים.
מה שגוזל זמן וכסף על חשבון חידושים מוזיקליים; מצד שני, איך לפתור את הבעיה המשפטית שלה אין לי מושג.
הפוך
אני חושבת שהדרך שהיא בחרה לצאת מהבעיה המשפטית חשובה לא פחות (אם לא יותר) מהמוזיקה עצמה. יש כאן אמירה חד משמעית שהיא חלק ממה שהיא מייצגת.
מה גם שקשה לי להאמין שההקלטה המחודשת היא מה שלוקח זמן ומשאבים. ברגע שיודעים כבר מה רוצים ואיך רוצים את זה ההקלטה היא פשוטה יחסית.זה כל שלב קלת ההחלטות המקדים שלוקח את עיקר הזמן.
הקלטת פעם שיר?
(ל"ת)
לא אישית, מכירה אצל חברים.
ובכל מקרה, זה לא שאני חושבת שזה נכנסים מקליטים ושלוש דקות יש שיר.
ברור לי שזה דורש משאבים לא מעטים, זמן לא מועט, והרבה אנשים מעורבים בכל הקלטה של שיר, ולא סתם אחד העניינים המשמעותיים בכל הנושא החוקי הוא למי שייכת הקלטת המאסטר. (שזו הסיבה שבגללה היא צריכה להקליט מחדש מלכתחילה).
ועדיין, בהנחה שהarrangement (עיבוד מוזיקלי? נראה לי שזה התרגום למרות שזה מושג פחות אינטואיטיבי בעיני) כבר קיים ולא צריך לתכנן אותו – כמה זמן זה כבר לוקח להקליט משהו שיודעים איך הוא צריך להשמע כי רוצים שהוא יהיה זהה לחלוטין למה שכבר הקלטנו?
זה לא אותו דבר כמו הקלטה של שיר חדש מאפס ששם יש הרבה ניסוי וטעייה כי עוד לא יודעים מה יעבוד בפועל ומה לא.
Midnights יצא לפני קצת יותר משנה. מה זה משנה אם במקביל היא ממחזרת קצת.
בדיוק
הייתי מבינה את הביקורת אם היא הייתה שמה את כל הקריירה שלה און הולד ומתעסקת רק בשחרור מחודש של אלבומים ישנים כמה שנים, אבל התפוקה שלה די מרשימה במקביל להוצאות המחודשות.
אפשר להגיד ארגון מוזיקלי.
וכן, מה שמיפ תיארה נשמע פשוט כשמדובר בשיר בודד; פחות כשמדובר בשישה אלבומים + אינסוף שירי בונוס. זה מאוד תמוה שמוזיקה לא פשוט שייכת אוטומטית לכותבים ולמבצעים המקוריים תמיד, אבל כאמור אני ממש לא מבין בזה. אגב גם כשרדיוהד ממחזרים אני מותח עליהם ביקורת, Kid A Mnesia היה אכזבה אדירה.
לא נראה לי
Arrangement במשמעות מוזיקלית זה בעברית עיבוד.
Arrangement במשמעות של הסדר, ארגון זו משמעות נפרדת.
ארגון מוזיקלי בעברית זה ארגון שעוסק במוזיקה, וזו משמעות שונה מעיבוד מוזיקלי.
ושוב אנחנו חוזרים לזה שרק בגלל שלמילה יש כפל משמעות באנגלית לא אומר שצריך להיות לה אותו כפל משמעות גם בעברית.
נ.ב. אתה כל הזמן חוזר על זה שאין לך תכלס רעיון איך לפתור את התסבוכת המשפטית סביב המאסטרים, ושאתה לא מבין בזה. אם אין לך פתרון אחר, אולי אפשר לחסוך ביקורת מהפתרון שכן נמצא, ושהצליח גם משפטית וגם כלכלית. אבל תכלס, בחירה שלך מה לבקר.
כבר שמעתי אנשים
מתחום המוזיקה שאומרים ארגון במקום אריינג׳מנט. אולי זה נפוץ פחות מסוכנות אבל זה בהחלט קיים. וזה לא שלי אין רעיון, זה שלאף אחד בדיון הזה אין רעיון, מלבד שהיא תשקיע עכשיו משאבים במאבק משפטי ארוך שנים. אז להשקיע במקום זה משאבים בהקלטה מחדש של האלבומים שעשו לה את הקריירה זה הרבה יותר כיף מלנסוע בין בתי משפט, ברור, אבל אני בטוח שגם הסוויפטיות הכי מורעלות היו מעדיפות שישה אלבומים חדשים לגמרי שלה במקום שישה אלבומים ממוחזרים. ברור שהם מוכרים בטירוף, כל מה שהיא הוציאה, מוציאה ותוציא אי פעם ימכור בטירוף; אבל במיחזורים כמו אלבומי הופעות חיות, גרסאות כיסוי, רמיקסים וגרסאות אקוסטיות, הערך המוזיקלי פחות מלכתוב ולהקליט משהו חדש לגמרי. אז נכון, יש כאן אמירה עצמאית/פמיניסטית כנגד החוקים הדורסניים והכובלים של חברות התקליטים, ובכל זאת כבר שמעתי הן מבקרים והן מעריצים שאומרים שבחלק מהגרסאות המחודשות חסר את הלהט של ההקלטות המקוריות. האם ניסיתי להגיד עליה משהו פחות ממושלם בכוונה? לא. רק אמרתי שזה פיתרון לא אידיאלי.
תשמע
היא הוציאה מ-2019 ארבעה אלבומים חדשים לגמרי, זה נתון מדהים. אין שום תרחיש שהיא היתה מוציאה *עוד* אלבומים חדשים, ואני גם ממש לא חושב שמישהו רצה שהיא תוציא עוד. יש גבול להצפה.
דיברתי במישור הפילוסופי.
כלומר, לא שאני או אחרות/אחרים ציפו ממנה להוציא אלבום חדש במקום כל אלבום משוחזר, אלא שהיה עדיף אם הייתה עושה כן. ברור שאין פה איזו ציפיה או דרישה לזה.
מה בדיוק היה מאכזב ב-Kid A Mnesia?
הודיעו מראש שזה לא remaster* והעיקר הוא רצועות בונוס, שהפרטים עליהן גם פורסמו מראש. הרוב גרסאות שונות ודמואים של אותם שירים אבל גם 2 שירי בונוס חדשים.
מה מאכזב בהוצאה מחדש כזאת?
(כשאתה אומר "אפשר להגיד ארגון מוזיקלי", זה "אפשרי" כי… מה? כי זה התרגום הישיר מאנגלית? אם יש אנשי סאונד ישראלים שמשתמשים בזה אני לא מכיר אותם. אם זה לא כל כך מובן בעברית ומ"אנשי המקצוע" לא משתמשים בזה, מה הופך את זה ל"אפשרי"?)
שוב אני אומר, זה פחות נפוץ אבל קיים.
ובניגוד ל-OKNOTOK או לדיסק 2 של In Rainbows, היו כמו שאתה אומר רק שני שירים חדשים ממש שהם לא גרסאות חלופיות. היה מקום כמו במקרים הנ״ל לדיסק נוסף שיכלול את כל הבי-סיידס מ-Amnesiac, אולי גם מ -Hail To The Thief (איך ״Kinetic” לא נכנס לקיד איי ו-״Treefingers” כן אני באמת לא מבין.)
כלומר שהם יעשו כמו טיילור, שגם ממנה התאכזבת?
עוד בונוסים ו"פעילות" זה הפתרון? כי נשמע שגם מזה אתה לא מרוצה.
ב-OKNOTOK היו 3 שירים חדשים, פה 2. ה-b sides באמת קצת מבאס אבל זה ממש לא הסטנדרט של re issues. לגבי הדמואים – לפחות הפעם הם בדיסק ולא בקסטה כמו ב-OKNOTOK (שכמובן ששמרתי ושמעתי בווקמן בשנת 2017, אחלה חוויה).
זה אלבום עם 35 דקות של חומר חדש. רוב ה-re issues יוצאים עם הרבה פחות. בתור אספן אני תמיד בעד שיהיה כמה שיותר, אבל שוב, גם על טיילור יצאת.
ובחיאת, שפה לא עובדת ככה. זה אפשרי כי אתה אומר את זה? נראה שזה לא ברור לאף אחד חוץ ממך וזה לא מופיע בשום אתר או מקום רשמי/מקצועי. אם מחר אתחיל לקרוא לתפוזים תפוחים, "אפשר" להשתמש בזה?
אם בא לך "להתחיל סלנג חדש" אז סבבה, פשוט אל תצפה שנזרום כשאתה מפיל אותו כאילו אתה האקדמיה ללשון (וגם כשהיא עושה את זה שונאים אותה).
אני לא יוצא ולא מפיל.
שמעתי בחיים האמיתיים אנשים שהם לא אני מתחום המוזיקה שאומרים ארגון מוזיקלי, גם אם אין לזה שום עדות בפורומים של תפוז שרובם כבר מושבתים. זה גם לא סלנג, הם השתמשו בזה באופן מקצועי לגמרי. ומי אמר שאני תמיד לא מרוצה? מדיסקי הבונוס של OKNOTOK ושל In Rainbows הייתי מרוצה מאוד, אפילו שבמקרה הראשון את רוב השירים כבר הכרתי כי יש לי גם את ?Airbag/How Am I Driving
אני שומעת בחיים האמיתיים
אנשים שעושים כל מיני שגיאות בעברית. זה ששמעת מישהו שהשתמש בביטוי כלשהו לא הופך את השימוש הזה לנכון. במקרה הזה, התרגום הנכון הוא עיבוד, או עיבוד מוזיקלי אם רוצים להיות מדוייקים יותר.
קטע.
אותה בחורה שראיתי אומרת "הארגון המוזיקלי" אמרה את זה בדיוק בהקשר הזה, כי היא כעסה על ביקורת שנכתבה בעברית ובה המבקר כתב "האריינג'מנט המוזיקלי". אכן עיבוד הוא תרגום יותר מדויק.
אוקיי, ולמה לדעתך הם עדיפים על מה שסוויפט עושה?
מבחינת "השקעה בדברים צדדים" לעומת "מוזיקה חדשה", שניהם קרו בתקופה שרדיוהד פעילה הרבה פחות מסוויפט. חושב שזה נכון על כל תקופה, טיילור פשוט יותר פעילה מרדיוהד.
In Rainbows מכיל 8 שירים חדשים. OKNOTOK מכיל 3 חדשים ו-8 b-sides.
אני לא הכי בענייני טיילור אבל רואה שב-1989 יש 5 שירים חדשים, ב-Speak Now ,red ו-Fearless יש שישה. עוד 2 בכל אלבום וזה היה סבבה?
אני מעריץ מושבע של רדיוהד ולא בקטע של המוזיקה של טיילור סוויפט, אבל לא חושב ששמעתי ביקורת על המהלך הזה שלה. כל מי ששמעתי וקראתי (חוץ ממך כמובן) מתלהב ברמות שונות מהפתרון שהיא מצאה. גם במאי כמו נולאן (עוד מעריץ רדיוהד מושבע) התלהב מהשיטות שלה. עוד לא הבנתי מה התלונה. אולי שתשחרר את האלבום ישר בטורנטים כמו תום יורק ואז כולם יהיו מרוצים.
אם מסתכלים על זה בצורה כזאת אז זה באמת כבר עסק יותר מורכב.
כי יוצא מזה שרדיוהד לא הוציאו שום אלבום חדש מאז 2016 (ולא, דה סמייל זה ממש לא זה, גם אם הם מאוד מוצלחים) וטיילור סוויפט כן הוציאה מאז אינסוף אלבומים ושירים. הייתי מוזיקאי בעברי הרחוק. כמובן שלא התפרסמתי ובטח שלא כמו רדיוהד או טיילור סוויפט, אבל עצם המחשבה הזאת על להקליט מחדש דיסקוגרפיה שלמה פשוט מתישה אותי גם אם מעולם לא עשיתי את זה בפועל; חוץ מזה שכמו שהבנתי מסיבות משפטיות ט"ס דואגת להקפיד שהגרסאות החדשות לשירים הישנים שלה לא יהיו שיעתוק מדויק עד לננומטר אלא שיהיו בהם הבדלים קטנים אמנם אבל הכרחיים כדי להימנע מתביעה (וכן, זה אידיוטי כי היא כתבה וביצעה את כולם במקור.) כידוע, אין כמעט דברים רעים שאפשר להגיד עליה וגם אני לא בא בקטע רע. זה לא שכל פעם שיוצאת גרסת טיילור אני צורח לשמיים "אבל למה?!!!" זה פשוט יוצר איזושהי מחנאות ויריבות בין הטהרנים המוזיקליים שטוענים שבלתי אפשרי לשחזר את הקסם של גרסאות המקור ובין הסוויפטיות המורעלות שממש "אוסרות" על אחרים לשמוע את הגרסאות המקוריות כי הן איתה במאבקה הצודק וזה מיותר. אני לא אוהב שיש כמה גרסאות לאותו שיר, על אחת כמה וכמה אלבום, של אף אמן, אמנית או להקה. יודע מה? גם שתי גרסאות ל"פעמון בוקר" זה דבר מיותר, הראשונה טובה מספיק. מתלהבים ממה שהיא עושה כי זה אכן פתרון שלא נעשה מעולם, בדיוק כמו שהשלם כפי רצונך של רדיוהד היה בשנת 2007 רעיון חדשני שלא נעשה מעולם (עם אלבום מוזיקלי, זאת אומרת. בתחומים אחרים הוא בהחלט נעשה.) אבל יש משהו בשתי גרסאות שונות של אותו שיר, על אחת כמה וכמה של אותו אלבום ועל אחת כמה וכמה בהקשר שבו ט"ס עושה את זה, שפשוט מבלבל ויוצר איזושהי עודפות בלתי מיושבת. סאות' פארק כבר הקדישו מזמן פרק שלם שמראה מה הם חושבים על במאי קולנוע מפורסמים שמוציאים גרסאות "משופרות" של סרטיהם הקלאסיים ואם מדובר בגרסאות שאמורות להיות כמה שיותר קרובות למקור אז בכלל.
אבל שיהיה לה בהצלחה.
אם היא היתה עושה את זה סתם, אז כן
אם היא היתה עכשיו מחליטה היא מוציאה את השירים מחדש כי היא מרגישה שהחזון המוזיקלי שלה לא היה מושלם, והיא רוצה שהשירים יהיו כמו שדמיינה אותם או משהו כזה (כמו במאים שמוציאים גרסת הבמאי) – היית צודק. זה פשוט לא המצב פה.
יש כאן מצב מאוד שונה, עם אמירה מאוד משמעותית שהיא הרבה מעבר לחזון מוזיקלי שלא ממומ במלואו.
אני יודע. רק חבל לי שאין פיתרון אחר.
(ל"ת)
למעשה, התפוקה שלה מטורפת
היא מוציאה אלבומים בקצב מסחרר, ולכל אלבום יש שירי בונוס על גבי שירי בונוס. הייתי מניח שאולי כדאי היה לה דווקא לצמצם כדי לשמור על יוקרה לשירים, אבל עם הצלחה לא מתווכחים.
וההצלחה של 'גרסאות טיילור' היא סיפור מדהים מכל כך הרבה מובנים, שלא רק שאני לא מבין למה זה אמור לפגום ברשימת השבחים שלה, אלא אדרבה – אולי זה ההישג המרשים ביותר בקריירה.
חייטת מהירה😂😂😂