אם ספטמבר קצת משעמם אתכם, בטח תשמחו לשמוע על אירועי עין הדג שונים שתוכלו להגיע אליהם בזמן הקרוב – בצפון, בהרי ירושלים ובשפלה ובמישור החוף.
הרצליה: תחנת חלל 76 (חינם!)
בחופש סוכות ייערך, כרגיל פסטיבל אייקון למדע בדיוני ולפנטזיה. סוכות זה בעוד די הרבה זמן, אבל אנשי הפסטיבל היו נחמדים מספיק להשאיל לנו את אחד מסרטי הפסטיבל למין הקרנת טרום-פסטיבל. ביום שלישי, ה-9.9 בשעה 20:30, יוקרן בסינמטק הרצליה "תחנת חלל 76" – קומדיה שמתרחשת, כפי שניתן להבין, בחלל, אבל לא בחלל המג'ויף והמבולגן של היום, אלא בחלל כפי שהיה בשנות השבעים, כולל האופנה, המוזיקה והאפקטים. פטריק ווילסון שם, וגם ליב טיילר. כרגיל, אני (היי, אני דורון) אהיה שם עם הרצאה קצרה לפני הסרט. שלא כרגיל, שימו לב למחיר: חינם. אתם מוזמנים להיכנס לאתר הסינמטק כדי לתפוס מקומות; זה לא יעלה לכם שום דבר.
ירושלים: שומרי הגלקסיה
נדמה לי שאני לא צריך להציג בפני קוראי האתר הזה את "שומרי הגלקסיה", או להסביר שאני מאוד אוהב את הסרט הזה. למי שלא ראה עדיין ולמי שרוצה לראות שוב (ולמה לא, לעזאזל), והוא במקרה באזור ירושלים – הקרנה בשיתוף עין הדג תיערך בסינמטק ירושלים, במוצאי שבת, 13.9, בשעה 21:15. אני אהיה שם כדי לספר על הדרך המפותלת והמוזרה מאוד, לפעמים, שעוברים גיבורי קומיקס בדרך לקולנוע. אפשר לקנות כרטיסים באתר הסינמטק.
חיפה: איך להרוג את היטלר – על מסעות קדימה ואחורה בזמן
האירוע האחרון מרגש אותי במיוחד כרגע, כי אני מנסה לפתוח כאן חזית חדשה, צפונית. היו צפוניים שהתלוננו שהם קצת מקופחים כאן, וניסיתי למצוא מקום חיפאי שיארח אותי. ומצאתי אחד כזה.
ביום ראשון, 14.9, בשעה 21:00 בסינקופה, פאב ברחוב כיאט 5, פינת נתנזון 1, חיפה, אני אדבר במשך כשעה וחצי על מסעות בזמן, תחת הכותרת "איך להרוג את היטלר: על מסעות בזמן במציאות ובקולנוע". אני מדבר פה על התאוריות השונות של המסע בזמן, סוגי העולמות השונים, איך להיתקל בפרדוקסים ואיך להימנע מהם, למה לא להרוג את סבא, והאם יש סיכוי שנוכל אי פעם לעשות את זה במציאות. ההרצאה כוללת גם קטעים מסרטים כמו "בחזרה לעתיד", "12 קופים", "הארי פוטר ואתם כבר יודעים איזה". מחיר הכניסה – 20 ש"ח. וכמובן, אנשי הפאב ישמחו מאוד אם גם תשתו משהו (וזה גם הופך את ההרצאה למצחיקה יותר) אבל אתם לא מוכרחים. אני מאוד אשמח אם תבואו, כי אם תגיעו מספיק בהמוניכם אוכל לחזור לשם גם בחודשים הבאים לאירועים נוספים, ואני תמיד שמח להצפין.
דף האירוע בפייסבוק
התמונה בראש הדף: Aussiegall, Flickr, CC-BY
נתראה בסינקופה.
כן יירבו.
ה-76 הזה נראה מגניב,
ולגמרי מתנגש עם מחויבויות קודמות באייקון. אז… אולי הרצליה.
זה יכול לפתוח ז'אנר חדש של מד"ב תקופתי. זה יכול להיות ממש מגניב. אפילו מדליק.
חיפה חיפה, עיר עם תחתית! אני אגיע לסינקופה בע"ה (בעזרת האוטו)
ואולי אולי להרצלייה.
חיפה!! ההתרגשות
רק עשרים דקות ברגל…. חלום!
אה, בר בחיפה...
כן, טכנית זו עדיין חיפה.
אויש נו, אז תצטרך לרדת מהכרמל!
אף על-פי שאני מסכים, לא כיף.
לא ממש עניין של לרדת מהכרמל (מה גם שאני לא גר בכרמל)
אלא יותר זה שאני לא הכי בקטע של פאבים, ברים ודומיהם.
קבל את התנצלותי על שהנחתי, אם-כך.
(ל"ת)
למעשה, גם אני לא.
אבל לא כל אירוע בפאב צריך להיות "פאבי". אתה לא מחויב לקנות אלכוהול, אני מניח שלא תהיה מוזיקה רמה כדי שאפשר יהיה לשמוע משהו מההרצאה, והקהל הוא קהל צופים בהרצאה על מסע בזמן של עין הדג, שהוא לאו דווקא אותם אנשים שאתה מוצא בפאב המצוי בדרך כלל. תחשוב על זה כעל אולם הופעות קטן עם בר צמוד.
גם אני לא טיפוס של פאבים (ממש ממש לא)
אבל אין לי שום בעיה לשבת ב"סינקופה", ראיתי שם כבר הופעות ואני מגיעה לשם די בקביעות להרצאות ספקנות מדי חודש (בעבר היו במרתף 10 ועברו לסינקופה אחרי שנסגר). בקומה השנייה יש חלל לא גדול עם במה קטנה, מסך, מקרן וכיסאות מסביב, מתאים להרצאות ולהופעות. הבר בצד, לא מפריע למי שלא רוצה לאכול או לשתות. יש קצת אוכל, סביר ובמחירים שפויים, אפילו לא מעט מנות צמחוניות/טבעוניות (לא הייתי יוצאת לשם במיוחד לאכול, אבל כשאני כבר שם אני לרוב מזמינה משהו). לא מעשנים (אם כי בהופעה אחת שהייתי בה כן עישנו חלקית, לצערי, אבל היא הייתה החריגה). בקיצור, המקום בסדר גמור והוא לגמרי בחיפה, לא רק טכנית. חבל לפסול ולשלול בלי לכיר.
זה הסינקופה, יש קומה נפרדת להרצאה.
הפאב הוא למטה ויש קומה נפרדת להופעות/הרצאות, עם כסאות נורמליים לקהל וכו', בלי מוזיקת רקע.
שזה לא מה שימנע ממך לבוא :)
רגע, אז איפה שמים את הבירה בזמן ההרצאה?
הי, אתה דורון, בהרצאה שלך על חיסול היטלר אתה תזכיר את MISFITS?
היה בסדרה הבריטית הגאונית (לפחות שלוש העונות הראשונות) הזאת פרק אחד שבו זקן יהודי ניצול שואה קנה את הכוח לחזור בזמן וניסה להרוג את היטלר. העסק הסתבך לגמרי כשלא רק שהוא לא הצליח – היטלר גם השיג את האייפון של הזקן ככה, וכל המציאות השתנתה לרעה (מאוד) בגלל הטכנולוגיה הזו.
קישור לתיאור הפרק בימדב:
http://www.imdb.com/title/tt2062897/plotsummary?ref_=tt_ov_pl
מכיל קצת יותר ספויילרים ממה שכתבתי, ותאמינו לי שלא כתבתי הרבה בכלל.
למה ככה ללכלך על 4 ו5? לקחו את הסדרה למקום שונה וטוב.
בהחלט
אנשים עזבו את הסדרה יחד עם ניית'ן
והפסידו שתי עונות נהדרות. רודי לשלטון!
הפרק הגרוע בתולדות הסדרה.
ובכלל, אחד מסיפורי המסע בזמן הכי גרועים שקראתי\ראיתי.
לולא היה הספטמבר הזה עמוס עד זוועה, הייתי לגמרי נוסעת לחיפה בשביל זה.
וגם להרצליה. אבל נו, נסתפק באירוע המקומי כאן בירושלים…
יש דף אירוע בפייסבוק להרצאה בחיפה
הנה כאן. תעשו אטנדינג!
אני לא בספרצוף, אבל הנני מכריזה בזאת על הגעתי כאן, קבל עם ועדה.
ואגיע אפילו להרצלייה, הצלחתי לפנות את הערב והזמנתי כרטיסים.![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
מבאס אותי שחיפה!
העם דורש הרצאה על מסע בזמן גם במרכז
אין בעיה. תהיה ב-2007.
ואל תשכח להקדים, כי תהיה הפתעה בלובי.
סליחה, בלבול בזמן-מרחב.
בתל-אביב זה מתוכנן להתקיים רק ב-2011.
רשמתי לפני את דרישתו של העם.
בהחלט יש מצב, בהמשך.
התשיעי לתשיעי זה לא יום שלישי אלא יום חמישי.
(ל"ת)
בדוק שוב; אתה מסתכל בלוח של 2014, כן?
(ל"ת)
אופס.
(ל"ת)
לשומרי הגלקסיה בסינמטק
אפשר להגיע גם בלי להזמין כרטיסים מראש, נכון?
בהחלט כן,
כל עוד לא יאזלו הכרטיסים לגמרי, מה שלא נראה לי סביר.
לגבי סינמטק הרצליה,
"חנייה חינם עם הצגת כרטיס ההקרנה בחניון 'לב העיר'." האמנם? כ"כ פשוט?
האמת, אין לי מושג
אני תמיד חונה בחניון החינמי לגמרי שליד הסינמטק ולא דורש שום כרטיס הקרנה.
מניסיון: כן.
(סליחה על התגובה המאוחרת משהו)
ובהזדמנות זו: מישהו יכול לסייע עם טרמפ מאיזור תל אביב הערב? אשמח אם תפנו ב-rachell_duby@yahoo.com (או, אתם יודעים, בטלפון שלי אם יש לכם אותו).
"תחנת חלל 76" – נהניתי מאוד מהסרט ומההרצאה
תודה לאייקון, לעין הדג ולסינמטק הרצליה על ערב חינמי מוצלח ביותר.![!אחלה!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_thup.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_thup.gif" alt="" width="" height="" />)
אני מתכוונת לחלוק את ההנאה מהסרט עם כל חבריי (כשיחזרו לארץ).![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
דורון, תודה על הרצאה מעניינת ופוקחת עיניים; היא התאימה בדיוק לסרט וכנראה אף גרמה לי לצחוק יותר מהבדיחות הרטרופוטוריסטיות (או מה שזה לא יהיה).
אגב, זיהיתי בסרט את Kali Rocha (שהתארחה כמה וכמה פעמים בעונות המתקדמות של "באפי") אבל מה שהפתיע (ושימח) אותי לגלות בימד"ב היה שד"ר בוט (קולו, מן הסתם) הוא Michael Stoyanov, שהיה אחיה הגדול של "בלוסום" ומאז די נעלם לכל מיני תפקידים שוליים (הוא היה אחד השודדים בפתיחת "האביר האפל"… לא שאפשר לדעת מתחת למסכה).
אז (שוב), מה שtrilliane אמרה.
היה מצחיק וכיף ואפילו אדון "אני מעדיף לא לצפות בסרטים שכוללים חלליות, פנטזיה או שמחת חיים " (הידוע גם כאהבת חיי), ממש נהנה. ההרצאה הייתה מקסימה, הגלויות נפלאות והייתי שמחה לדעת מהיכן הן.
חוץ מזה שמחתי מאוד לשמוע שיש הקרנה של שומרי הגלקסיה ב – 16 לאוקטובר עד שנזכרתי שלא אהיה כאן. יש מצב להקרנה+הרצאה נוספת?
תודה :)
הקרנה של שומרי הגלקסיה – יש במוצ"ש הקרוב בירושלים, כאמור. אם אחרי ההקרנה בהרצליה יתברר שהביקוש עד כדי כך גדול, אולי נוסיף עוד אחת, למה לא. אני בעד לתת לקהל את מה שהקהל דורש.
היתה אחלה הרצאה, סרט בסדר.
ההרצאה היתה משעשעת ופותחת עיניים לכיוונים שלא בהכרח חושבים עליהם בד"כ. וזה היה מגניב. במיוחד הרפרנסים לסרט שלא ידענו שהם רפרנסים לסרט, עד שצפינו בו.
הסרט היה… בסדר. לא החליט כ"כ מה הוא רוצה מעצמו, מהסיפור שלו ומההתרחשויות. הנקודה החזקה שלו היא בהחלט עיצוב הרטרופיוצ'ריזם. זה היה ממש מגניב, עשוי טוב ומשעשע.
לא חושב שראיתי משפחות עם ילדים נכנסות להקרנה וטוב שכך, כי הסתבר שזה ממש לא סרט קליל ונחמד לכל המשפחה.
אה, והיו קטעים בתרגום שהיו… מוזרים.
לטעמי יותר מבסדר; אהבתי את הסרט והבנתי מה הוא רוצה
אכן לא סרט לילדים אלא דרמה על יחסים בין מבוגרים, שכן עם או בלי עתיד, "מתברר" שבני אדם נשארים בני אדם… אני חושבת שהוא הציג היטב לא רק את הרטרופוטוריזם (שהיה אכן משעשע ביותר) אלא גם את הצדדים הפחות נעימים של דיירי תחנת החלל על שלל בעיותיהם – הבדידות והדיכאון שגם הטכנולוגיה (או הרבה בגדים) לא באמת יכולים לרפא, הקטנוניות וצרות העין, העמדות הפנים, השקרים והסודות, הקשיים במקום כ"כ קטן וסגור שאין ממש לאן לברוח ממנו… זה היה קצת איטי אבל היה עשוי יפה מאוד בעיניי. אהבתי גם את הסוף (האקדח מהמערכה הראשונה כמובן).
אם משהו לא הסתדר לך או לא אהבת אשמח אם תפרט יותר כדי שאפשר יהיה לנהל דיון (אם אתה מעוניין כמובן). לא שמתי לב לקטעים מוזרים בתרגום.
קשה לי לשים על זה את האצבע.
הרגיש לי כמו בזבוז משווע של קונספט מד"בי מאגניב (כל הרטרו הזה) על סרט שעוסק רק במערכות יחסים, מין אופרת סבון לייט. היה אפשר לעשות עם זה דברים כ"כ מגניבים אחרים. זה היה יכול להיות גלקסי קווסט 2. זה היה יכול להיות קלאסיקה. במקום זה הכל בוזבז על יחסים עם השכנים, שאת זה אפשר לעשות גם במיקום אחר כלשהו. אני מניח שאפשר לומר שהדמות של ליב טיילר הגיעה לתחנה ויצרה תגובת שרשרת בדיוק כמו האסטרואיד ההוא בהתחלה, או איזה ניתוח אחר שנותן משמעות לעלילה. בסופו של דבר לא היתה שם הרבה פואנטה לדעתי. בזבוז פושע של קונספט מעולה. מן הסתם עניין של ציפיות.
הניכור הטכנולוגי, הבדידות על תחנת חלל נידחת – אלה היו עשויים היטב. לעיצוב כבר החמאתי והיו קטעים משעשעים (אם כי שעשעו אותי ואת חבריי פחות מאשר את שאר הקהל, מסתבר).
לגבי ה"לא לילדים", התכוונתי לדברים אחרים, כמו שזה (עוד) סרט שמהווה דוגמה מעולה לשימוש מיותר לגמרי בעירום.
לגבי התרגום. בעיקר הפריעה לי הבחירה לתרגם את הדרגות לעברית, זה תמיד מרגיש לי מגוחך, וגם היו כאלה שלא נשמעו מתאימות. אבל אולי ראיתי יותר מדי "מסע בין כוכבים" שבתרגום שלה (למיטב זכרוני מהשנים ההן) נכללו לרוב הדרגות המקוריות, והבלגאן בדרגות האמריקניות והקבלותיהן בטח לא מסייע לעשות בזה סדר. בכל מקרה, היו עוד דברים מעטים שאני לא זוכר אותם כרגע.
לגבי הקהל – מסתבר שגם קהל של עין הדג יכול להיות מעצבן ולדבר תוך כדי הסרט. אולי החינמיות הכניסה גורמים מעט עוינים.
זה כבר עניין של תיאום ציפיות...
רצית סרט בסגנון אחר, אני דווקא שמחה שזה לא גלקסי קווסט 2, כי די לי בראשון (די מיצה את עצמו לטעמי). אני לא חושבת שזה "אופרת סבון לייט" (צריך לצפות באופרות סבון כדי להבין עד כמה זה לא) אלא באמת דרמה בחלל, ולא סרט מד"ב מאגניב / אקשן / קומדיה. לפני שצפיתי בסרט לא היה לי מושג במה מדובר כי לא צפיתי בטריילר (בכוונה; ידעתי שבלאו הכי אצפה בסרט, אז לא ראיתי טעם) אבל אהבתי את הסגנון, אני חושבת שטוב שיש גם כאלה.
ברור שזה תיאום ציפיות,
כמו שכתבתי.
בכל מקרה, אני אשמח לעוד סרטי מד"ב רטרו-עתידניים כאלה, אם אפשר עם קצת יותר מד"ב בסרט שלי. אפשר לספר שם הרבה סיפורים וזה יהיה מגניב, ואפשר גם לעשות רטרו לתקופות שונות, כמובן. מד"ב של הפיפטיז, מד"ב של ז'ורז' מלייס וכאלה.
אבל מה אני מבין, אני גם קיוויתי שנראה עוד סרטים אילמים בשחור לבן בעקבות "הארטיסט", ולא נראה לי שזה עומד לקרות בקרוב.
אני חושב שאת לא נותנת למין האנושי מספיק קרדיט
אני לא מנסה לומר שבעתיד לא יהיו קיימים מתיחויות ותככים בין בני אדם, אבל אם יש משהו שניתן ללמוד מההסטוריה הוא שערכים חברתיים הוא דבר שמשתנה. שהדימוי שיש לנו כיום על הדברים שהם ה"טבע" האנושי יראו בוודאות מגוחכים עוד מאה שנה, אם לא תוך כמה עשורים. עצם הבחירה להציג סביבה מד"בית כל כך "מיושנת" בתפיסותיה בעיני מלמד בדיוק את זה, כי הרי זה לא שחסרות יצירות מד"ב חברתיות שבאמת מדמיינות צורות חיים שונות מהותית משלנו ומנסות לתאר דרכן אילו תכונות אנושיות ישתנו ואילו ישארו.
אם לקחת רק דוגמא אחת מתוך הדברים שסימנת כקבועים: אני לא רואה למה יחסי מין בעתיד יהיו חייבים להיות לגיטימיים רק בתוך מוסד מובנה של תא משפחתי גרעיני. לאורך ההיסטוריה הדבר הזה הרי ממש לא היה ערך חברתי קבוע ובטח שבפרקטיקה זה מעולם כמעט לא התקיים. אני לגמרי יכול לדמיין חברה פוליאמורית שרואה בניסיון להגביל את הפרטנרים המיניים של בן/בת הזוג סוג של רכושנות וקנאות אלימה כלפיו/ה, כפי שאנו נתייחס כיום לבעל שיאסור על אשתו להיפגש עם חברותיה למשל. כבר כיום יש צורות אלטרנטיביות של יחסים פתוחים שמבטלים את הבלעדיות המינית ובכך משנים לחלוטין את המשמעות של המושג "בגידה" ואת הקנאה והמתח שמתלווים אליו. אני יכול לדמיין עתיד בו התא המשפחתי הוא מושג נזיל, ולצד התא המשפחתי המוסרתי קיימים גם מגוון של צורות אחרות: שלשות, שני זוגות שמגדלים ילדים יחד, קומונות… כמובן שחברה בה משפחות אלטרנטיביות מהסוג הזה הם תופעה רווחות תייצר יחס שונה לחלוטין כלפי מין, תסכול מיני ודרכים להתמודד איתו שיצרו אולי סוג חדש של מתחים ותככים, אבל זה בדיוק העניין – אנחנו יכולים לנסות לדמיין איך חברה כזו תראה ומד"ב חברתי טוב אכן עושה את זה (היינליין, או אורסולה לה-גוויין למשל), אבל הנסיון להשליך את סט הערכים שלנו על חברה זרה עד כדי כך כמעט בוודאות נידון לכישלון.
אני חושבת שאתה לא נותן לי די קרדיט...
איפה סימנתי כקבועים יחסי מין בתוך המשפחה? קראתי שוב את הודעתי ואין לי מושג על מה אתה מסתמך. דיברתי על סיפוק מיני (אתה חושב שבעתיד בני אדם יוותרו עליו?) ועל שקרים של גברים זה לזה לגבי המיניות שלהם (אין כאן קשר למשפחה, רק לטוסטסטרון…). נאמנות לבן/בת זוג היא לא ערך שנשחק ממה שראיתי, ובגידה באמון גם היא לא ערך שעומד להישחק. לא טענתי שחייבים זוגיות קבועה או תא משפחתי לשם כך, אנא אל תכניס לפי דברים שלא כתבתי. העובדה היא שגם כיום רבים מעוניינים במונוגמיה (אפילו בקרב זוגות חד-מיניים, כולל מאבק להכרה ממסדית!) ובין אם בעתיד זה ימשיך להיות כך או לא, זה לא משנה את הנקודה; כפי שציינת, אכן, גם כיום יש יחסים פתוחים, אבל אם שני אנשים בוחרים לחיות בזוגיות אקסלוסיבית (גם אם הם יהיו מיעוט, זה לא משנה), עדיין אם אחד מהם מפר זאת, מדובר בבגידה.
דיברתי על המושג "בגידה"
ואם לא הבנתי אותך כמו שצריך אני מתנצל. אכן, גם בחברה פוליאמורית הפרה של הסכם בין שני בני זוג תחשב בגידה, אבל בחברה שאחד הערכים שמובילים אותה הוא ההכרה בכך שאדם אחד לא יכול לענות על כל הצרכים המיניים של אדם אחר, אני מתאר לעצמי שהיחס החברתי כלפי בגידה, או אפילו כלפי הרצון לבגוד על האשמה והמתיחות שהוא מייצר, יהיה שונה לחלוטין. יהיה ניתן לדבר עם בן/בת הזוג על התשוקות המניות שלך גם אם הן כביכול הרסניות כלפי הקשר. ניתן יהיה למצוא הסדרים מורכבים כדי להכיל את הצרכים של בני הזוג.
אבל בכל מקרה, זו הייתה דוגמא אקראית וחבל להתעכב עליה יותר מדי. באותה מידה הייתי יכול להיתפס לטענה שלך על רצון לצבירת רכוש ולנסות לתאר חברה ללא רכוש פרטי, או בעלת טכנולוגיית מדפסות תלת מימד בסגנון סטאר טרק שמאפשרות להדפיס כל סוג של רכוש. כמובן שזה ישנה לחלוטין את האופן בו רכוש משמש כיום כסממן של סטטוס חברתי, ואולי ייצר מבנים חדשים להפגנת סטטוס. אולי זה ישנה את האופן בו אנו חושבים על כסף או על "קידום" בעבודה.
בכלל, אם מניחים טכנולוגיות חדשות הרבה יותר דברים בלתי משתנים הופכים לנזילים לחלוטין. אפשר לתאר חברה בה החלפת מין היא זמינה ונפוצה כמו החלפת צבע שיער או חברה בה ניתן לגדל ילדים באופן חוץ רחמי – מני טכנולוגיות שישנו מהותית את תפקידי הגברים והנשים בחברה ואת הדינמיקה של חברות גברים/נשים. אפשר לתאר חברה בה השיעמום והשחיקה בעבודה מבוטלים, שכן כל המלאכות הטכניות הוחלפו בכוח עבודה רובוטי (שוב, תהליכים שמתרחשים גם כיום).
בקיצור, אני חושב שכשמדברים על העתיד צריך להביא בחשבון שאנחנו מאד מוגבלים ביכולת הדמיון שלנו. לא משנה כמה נדמה לנו שאנחנו יודעים איך המין האנושי מתנהג, להיסטוריה בוודאות יש כמה וכמה קלפים בשרוול. אם יש בכך איזשהו ספק – אני חושב שהמהפכה המוחלטת שיצר האינטרנט ואחריו הטלפונים החכמים בתוך תקופת זמן של עשורים בודדים, צריכה לשמש הוכחה ניצחת.
דומני שכבר נעשו אי-אילו ניסיונות לחברות ללא רכוש פרטי
ובינתיים ברוב אלה שבהם זה לא נעשה בכפייה, העסק לא החזיק לאורך זמן…
ושוב, אתה נתפס לנקודות מסוימות מאוד של ערכים שהשתנו, ואני מדברת איתך על טבע האדם באופן הרבה יותר כללי ואוניברסלי, והוא לא השתנה עד כדי כך, לא בנקודות שציינתי. זה לא קשור לדמיון ולא קשור לעתיד אלא לכך שבני אדם נשארים בני אדם, וזו הייתה הנקודה שלי מלכתחילה.
טכנולוגיית מדפסות תלת מימד נמצאת ממש מעבר לפינה
ורבים טוענים שהיא תייצר מהפכה באופן בו אנחנו חושבים על יצור חומרי, בדיוק באותו האופן בו האינטרנט שינה את האופן בו אנו חושבים על יצור תרבותי. תתכונני ליום בו תעשיית האופנה תקרוס כי כולם יורידו גרסאות פיראטיות של דולצ'ה וגוואנה ומכוניות בקוד פתוח יתחרו בחברות הרכב הרגילות. זה עוד לא מסמן את ביטול הרכוש הפרטי, אבל אנרכיזם טכנולוגי כזה כבר נראה לא רחוק.
מה שאני מנסה להראות הוא שכל אחת ואחת מהנקודות שאת מתארת כ"טבע האדם" יכולה להשתנות ברגע, באטמוספרה החברתית הנכונה או תוך השפעת הטכנולוגיה הנכונה. ולא רק זה – אלא שלאורך ההיסטוריה רבות מהן אכן השתנו (למושג "בגידה" יש משמעות אחרת לחלוטין בחברות בהן לאישה אין באמת זכות לחירות מינית או זכות על גופה, למושג "רכוש" יש משמעות אחרת לחלוטין בחברת ציידים לקטים, למושג "שיעמום" אין שום משמעות בחברה קדם-טכנולוגית בה לא קיים פנאי). בעיניי, גם אם קיים "טבע" לאדם, עצם זה שהניסיון שלך להגדיר אותו נשמע כמו שעתוק של החברה הנוכחית (שקיימת מספק זניח של שנים) צריך לסמן לך שיש כאן הטיה תפיסתית, ושאולי אם היינו מדברים לפני מאה שנה היית גם מנסה לשכנע אותי שגבר מ"טבעו" נועד לחיות עם אישה ולפרנס אותה. בקיצור, אני נותרתי לא משוכנע.
משעשע אותי לחשוב איך יתייחסו לדיון הזה בעוד מאה שנה..
(ל"ת)
למה מעבר לפינה? יש לי עגילים שהודפסו במדפסת תלת ממד
ואת "המדריך לעתיד" קראתי (טוב, לפחות את הקטע הזה). אני לא רואה כאן שום שוני של טבע האדם להפך: אנשים עדיין רוצים להשיג יותר בכמה שפחות… הרי מה שאתה מתאר לגבי תעשיית האופנה כבר קרה לתעשיית התכנה, הקולנוע והטלוויזיה, אז למה אתה חושב שזה משנה במשהו את טבע האדם? לגנוב זה סותר את טבע האדם? זלזול בזכויות יוצרים? חינם במקום כסף? משהו מכל אלה חדש כאן למישהו? על מה אתה מדבר?
אם כבר, הנבואה על קריסתם של דולצ'ה וגבנה מנותקת מהמציאות, או מהבנת טבע האדם: אנשים שמוכנים לשלם הרבה על מותג יוקרה לא רוצים חיקוי ולא יכינו לעצמם מוצר זהה בבית, כי הם רוצים לשלם על המקור ולדעת שהם שילמו על משהו יקר.
ושוב, אני דיברתי על דברים אחרים, כלליים בהרבה ולא תלויים בטכנולוגיה (להפך). דיברתי על תסכול ושעמום, על סיפוק מיני, על אי עמידה במחויבות, בגידה באמון, משברים בין-אישיים, שקרים, תככים וחיכוכים (בעיקר במקום קטן וסגור). כל אלה לא קשורים לטכנולוגיה. נראה לי שאנחנו מדברים בשני מישורים שונים, או שאתה מצליח לקרוא בהודעות שלי משהו אחר לגמרי.
ראיתי את הסרט אתמול והוא פשוט משעמם פחד
אפילו "בסדר" לא הייתי נותנת לו.
הגימיק של כאילו שנות ה-70 ממצה את עצמו מהר מאוד ואז נשארים עם עוד 70 דקות של אופרת סבון משמימה ודי מטופשת, עם סצנות מיותרות שנמתחות כמו מסטיק, לא מוסיפות שום דבר ולא מקדמות את העלילה (עלילה!?!?) לשום מקום. חבל שבסרט עם כזו השקעה גדולה בעיצוב ואווירה, חמישה (!) כותבים לא מצליחים לייצר ולו בדל של עניין בהתרחשויות או בגורלן של הדמויות, שתכלס בשום שלב בסרט לא היה אכפת לי אם כולן ימותו מוות נורא ואיום מפגיעת אסטרואיד.
יש הגבלת גיל בסינקופה?
בכל זאת, פאב…
the rover יגיע להקרנות מסחריות בארץ?
התלבטתי ללכת ל"מתחת לעור" או ל"רובר", אבל בסוף נראה לי אלך ל"מתחת לעור" היות ושמעתי שהסרט הזה נגנז והוא לא ייצא בסוף להקרנות מסחריות. רציתי לדעת האם זה אותו המצב עם "רובר". למישהו יש מושג?
אני די בטוח שזה המצב גם איתו.
לפחות כרגע, לא מתוכננת הפצה מסחרית שלו בארץ.
הייתי בהרצאה על מסע בזמן
וכל הזמן היתה לי הרגשה שכבר ראיתי את ההרצאה הזו ואני יודעת מה הוא הולך להגיד עכשיו. חשבתי שאולי חזרתי בזמן ובעצם כבר שמעתי את ההרצאה הזו. אז בדקתי בגוגל, אולי בכל זאת זה אפשרי ומצאתי את זה:
קישור
אז אולי זה לא אני שחזרתי בזמן
ההרצאה אכן תאמה (באופן לא מפתיע) למאמר שרדפיש כבר פרסם כאן
אבל הייתה משעשעת ומהנה בפני עצמה, וגם מפורטת, מודגמת ואינטראקטיבית יותר.
אני אהבתי, כן ירבו!